Devarim 32 – דברים לב‏ – Mikraot Gedolot

כי לא כצורנו צורם – לא כתוקף שאתה נותן לנו אתה נותן להם שכשאתה נותן לנו את התוקף אנו מתנהגים עמהם במדת רחמים וכשאתה נותן להם את התוקף הם מתנהגים עמנו במדת אכזריות הורגים ממנו ושורפים ממנו וצולבים ממנו.

ואויבנו פלילים – כתבת בתורה שאויב לא דן ולא מעיד (במדבר ל״ה:כ״ג) והוא לא אויב לא יעידנו (שם) ולא מבקש רעתו ידיננו ואתה מניתה עלינו אויבים עדים ודיינים.

"For not as our rock is their rock": Not as the authority you give us is the authority you give them. When you give authority to them, they treat us with cruelty: they kill us, burn us, and crucify us.

"and our foes are judges": You wrote in our Torah that a foe does not judge and does not testify, viz. (Bemidbar 35:23) "And one who is not his foe" (shall testify against him), "and one who does not seek his evil" (shall judge him). And You have placed over us foes as witnesses and judges!

כי לא כצ׳ צו׳ אמ׳ ישראל לפני הקב״ה רבונו שלעולם לא כתוקף שאת מביא עלינו את מביא על אומות העולם שאם הבאת עלינו תוקף אנו נוהגים עמהם במדת רחמים וכשאת מביא על אומות העולם הן נוהגין עמנו במדת אכזריות הורגין ממנו וצולבין ממנו ושורפין ממנו:

ואויבינו פל׳ אמ׳ ישראל לפני הקב״ה רבון העולמים הכתבתה בתורה שלא יהא אויב לא דן ולא מעיד שנ׳ (במדבר ל״ה:כ״ג) והוא לא אויב לו ואתה העמדת עלינו אויבינו עדים ודיינים:

אֲרֵי לָא כְתוּקְפַנָא תּוּקְפְהוֹן וּבַעֲלֵי דְּבָבַנָא הֲווֹ דַּיָּינַנָא.

For their strength is not as our Strength, and our enemies are the judges.

ארום לא כרוחצינן^א רוחצניהון דאומייה על דחטינן וארגזן קדמוי אתעבדון^ב בעלי דבבי⁠(כון){נן} דיינינן^ג.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״כרוחצינן״) גם נוסח חילופי: ״{כרוח}⁠צנן״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״אתעבדון״) גם נוסח חילופי: ״יתעבדו״.

ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״דיינינן״) גם נוסח חילופי: ״דיינין״.

ארום לא כתקיפהון דישראל טעוותהון דעממייא ארום תקיפהון דישראל כד יחובון מייתי עליהון פורענותא וכד פרסין ידיהון בצלו עני ומשזיב יתהון אבל טעוותהון דעממיא לית בהון צרוך ועל די ארגיזנן קדמוי ולא הדרנן לפולחניה אתעבידו בעלי דבבינן סהדינן ודיינן.

For the idols of the Gentiles are not as He who is the Strength of Israel; for the Strength of Israel, when they have sinned, bringeth punishment upon them; but when they stretch forth their hands in prayer, He answereth and delivereth them. But the idols of the peoples of strange worships are of no use: but because we have provoked Him, and have not returned to His service, our adversaries are our witnesses and our judges.

ארום לא כרחצונן רחצוניהון דאומיא על דחטינן וארגזינן קדמוהי אתעבידו בעלי דבבינן דיינינן.

For the confidence of the nations is not as our confidence; but because we have sinned and provoked Him to anger, our adversaries are made our judges.

כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם – לֹא כְּתֹקֶף שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָנוּ אַתָּה נוֹתֵן לָהֶם, כְּשֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָהֶן אֶת הַתֹּקֶף הֵן מִתְנַהֲגִין עִמָּנוּ בְּמִדַּת אַכְזָרִיּוּת הוֹרְגִין מִמֶּנּוּ וְצוֹלְבִין מִמֶּנּוּ וְשׂוֹרְפִין מִמֶּנּוּ. וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים כְּבָר כָּתַבְתָּ לָנוּ, שֶׁאוֹיֵב לֹא דָּן וְלֹא מֵעִיד שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ״, יְעִידֶנּוּ, ״וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ״ יְדִינֶנּוּ וְאַתָּה מִנִּיתָ עָלֵינוּ אוֹיְבִים עֵדִים וְדַיָּנִים.

כִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם וְאֹיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים

אין בכל בריה שתשוה כמותי כי לא כצורנו צורם

וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹשׁ. אֵין בְּכָל בְּרִיָּה שֶׁתִּשְׁוֶה כְּמוֹתִי, וְאַף עַל גַּב שֶׁבָּרָאתִי אוֹתָהּ כִּדְמוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁלִּי, שֶׁאֲנִי יָכוֹל לִמְחוֹת אֶת אוֹתָהּ צוּרָה, וְלַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ כַּמָּה פְעָמִים, וְאֵין אֱלוֹהַּ אַחֵר עָלַי שֶׁיָּכוֹל לִמְחוֹת אֶת צוּרָתִי, וְלָכֵן (דברים לב) כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים.

וְאִם יַקְשֶׁה אָדָם, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב (שם ד) כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה - הוּא יְתָרֵץ לוֹ, הֲרֵי תְּמוּנָה רָאִיתִי, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב וּתְמוּנַת ה׳ יַבִּיט.

וְלֹא בְּכָל תְּמוּנָה אַחֶרֶת (שברא ויצר באותיותיו) שֶׁל אָדָם שֶׁיָּצַר בְּאוֹתִיּוֹתָיו, וְלָכֵן אָמַר וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה וְאֶל מִי תְדַמְּיוּן אֵל וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ.

וַאֲפִלּוּ תְּמוּנָה זוֹ אֵין לוֹ בִּמְקוֹמוֹ, אֶלָּא כְּשֶׁיּוֹרֵד לִמְלֹךְ עַל הַבְּרִיּוֹת וּמִתְפַּשֵּׁט עֲלֵיהֶם, יֵרָאֶה לָהֶם לְכָל אֶחָד כְּפִי מַרְאֶה וְחִזָּיוֹן וְדִמְיוֹן שֶׁלָּהֶם, וְזֶהוּ וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה.

(זהר שמות דף מב:)

אנה ליס כמעתמדנא מעתמדהם ואעדאונא יפקהון

כי לא כמשעננו משענם, ואויבינו מבינים¹.

1. רס״ג תרגם פלילים - יפקהון, משורש פקה שמשמעותו הבנה מעמיקה. הצורה ״יפקהון״, בגוף שלישי רבים, משמעותה הפשוטה היא ״הם מבינים״ או ״הם תופסים״, ואם המשמעות קשורה ל״פקה״ המשמשת בהוראת דין והלכה ומשפט - ולקרב להוראת ״ונתן בפלילים״ - יתפרש: ״ואויבינו מבינים את המשפט״, היינו שהאויבים מבינים את תוצאות המעשים ואת ה״דין״ החל.

ואֹיבינו פלילים – הטעם: ו(לא) אֹיבינו פלילים, כלומר: אינם פלילים¹, חכמים כמונו, אבל הם כסילים. פלילה (ישעיה ט״ז:ג׳) היא מעניין תחבולה, והתחבולה לא תהיה כי אם במועצה וחכמה. (ספר הרקמה כ״ה, ספר השרשים ״פלל״)

1. המילה לא שנאמרה קודם: כי לא כצורנו צורם – מוסבה גם על פלילים, כלומר: לא פלילים, כעניין: ״מושך עצמו ואחר עמו״ (ראו לדוגמה: אבן עזרא בראשית ב׳:י״ט). (א. ז. רבינוביץ)

כי לא כצורנו צורם – כל^א זה היה להם לאויבים להבין שי״י הסגירם, ולא להם ולאלהיהם הנצחון, שהרי עד הנה לא יכלו אלהיהם כלום לנגד צורינו. כי לא כסלענו סלעם, כל צור שבמקרא לשון סלע.

ואויבינו פלילים – ועכשיו אויבינו שופטים אותנו, הרי שצורינו מכרנו להם.

א. כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוס רומא. בכ״י לייפציג 1 חסר: ״כל״.

כי לא כצורנו צורם FOR THEIR ROCK IS NOT AS OUR ROCK – all this the enemies should have understood, – that it is Hashem who delivered them (the Israelites) into their hands, and the victory is neither theirs nor their god's, for until now their gods could achieve nothing against our Rock, "for not as our Rock is their Rock". – The word צור wherever it occurs in Scripture is the equivalent of סלע, rock.

ואיבינו פלילים AND OUR ENEMIES ARE JUDGES – i.e. are now judges over us; it is evident therefore that our Rock must have delivered us over to them.

פס׳: כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים – אמרו ישראל לפני הקב״ה רבונו של עולם לא כתוקף שאתה בא עלינו את מביא על אחרים כשאתה מביא עליני תוקף אנו נוהגין עמהם במדת רחמים אבל הם לא היו מרחמין עלינו.

ואויבינו פלילים – אמרו ישראל רבונו של עולם כתבת בתורתך (במדבר לה) והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו. לא אויב לו יעידנו ולא מבקש רעתו ידיננו. והנה אויבינו פלילים:

כי^א לא כצורנו צורם – כך אמר משה:

מן הדין היה להם לומר כך, שהקב״ה עשה זאת ולא אלהי הגוים, שהרי לא כצורנו של ישראל צורם של אומות העולם. ואעפ״כ,⁠^ב אויבינו פלילים – ועושים בנו שפטים.⁠^ג הלא זאת על ידי הקב״ה שחטאו לו.

א. כן בפסוק. בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון: אם.

ב. כך תיקן רוזין. בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון: ואע״פ.

ג. כך תיקן רוזין. בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון: שופטים.

כי לא כצורנו צורם FOR THEIR ROCK IS NOT LIKE OUR ROCK: Moses is saying this.⁠¹

By rights they [the gentiles, referred to in the previous verses] should have said that it was [the] God [of the Israelites], and not the god of the gentiles, who did this,⁠² because “their” – i.e., the gentiles’ – “rock”³ is not like “our” – i.e., the Israelites’ – “Rock.” But nonetheless, [despite the obvious relative weakness of their gods,] אויבנו פלילים, OUR ENEMIES ARE SITTING IN JUDGMENT⁴ [over us] and meting out punishments upon us. All this must be at the hands of God, against whom they [the Israelites] sinned.

1. Rashbam is noting that there is now an unmarked change in speakers in the poem. After vs. 19, “The LORD saw and was vexed,” we have a speech of God that began in vs. 20 (He said, “I will hide My countenance”) and continued through vs. 30. Now Moses is the speaker once again, as he was in vss. 1-19. See also note 99.
Like Rashbam, see Ibn Ezra. For another understanding of the structure of the poem, see NJPSC which writes that the unit of vss. 28-31 “interrupts God’s words to explain the flawed reasoning that would lead the enemy to misrepresent the facts.”

2. In other words, who gave victory to the gentiles over the Israelites.
Rashbam explains the progression of thoughts in the verse in the standard manner.

3. Rashbam emphasizes that “צורם – their rock” in this verse means “the gentiles’ god.” He clarifies this because in the previous verse “צורם – their rock” meant “the Israelites’ God.” That is why he began his comment to this verse by writing that the speaker had changed between vs. 30 and vs. 31.
Cf. Nahmanides who reads the verses in such a way that צורם means “the God of the Israelites” in both verses.

4. The last two words, ואויבנו פלילים, are very difficult and have been interpreted in many ways. Rashbam follows Rashi’s understanding.
Rashbam consistently interprets the root פ-ל-ל as related to judgment. See his commentary to Genesis 48:11, Exodus 21:22 and above to vs. 24.

כי לא כצורנו – דברי משה. פירוש: כי גוי אובד עצות (דברים ל״ב:כ״ח), והטעם: כי צורנו מכרנו (דברים ל״ב:ל׳), כי אין להם צור כצורנו, ולא הם טובים ממנו. וכן הוא: ולא אויבינו פלילים. כמו: ולא למדתי חכמה (משלי ל׳:ג׳).

FOR THEIR ROCK IS NOT AS OUR ROCK. These are the words of Moses.⁠¹ Moses explains for they² are a nation void of counsel (v. 28). It means that our Rock³ has handed us over, and the nations have no rock like our Rock, and they are no better than we⁴ are.⁠⁵ Scripture similarly states, and our enemies are not judges.⁠⁶ Compare, And I have not learned wisdom (Prov. 30:3).⁠⁷

1. From verse 20 up to this verse God is the speaker. Hence Ibn Ezra points out that Moses is now the speaker.

2. Israel's enemies.

3. God.

4. Ibn Ezra's interpretation of our enemies themselves being judges.

5. In other words, for they are a nation void of counsel means the nations do not realize that the God of Israel has delivered Israel into their hands and that their own gods had nothing to do with it.

6. For the word lo (not) in the first half of the verse also applies to the second half of the verse. Ibn Ezra reads ve-oyevenu pelilim (even our enemies themselves being judges) as ve-oyevenu lo pelilim (and our enemies are not judges); i.e., they did not execute judgment upon us, God did.

7. The verse continues, and I have knowledge of the Holy One. According to Ibn Ezra the latter should be read, and I do not have knowledge of the Holy One, for the word lo (no or not) is carried over to the second part of the verse. The verse should be read: And I have not learned wisdom and I have no knowledge of the Holy One.

כי לא כצורינו צורם – יכולים הם להבין כי לא כצורינו צורם, כי כל זמן שעבדו ישראל את צורינו, לא יכלו, לא הם ולא צורם, לישראל. שהקב״ה עשה שפטים במצרים ובאלהיהם, עשה בשביל ישראל. וגם בדגון מפני הארון, כדכתיב: כי קשתה^א ידו עלינו ועל דגון אלהינו (שמואל א ה׳:ז׳).

ועכשיו: אויבינו פלילים עלינו ושופטים אותנו כרצונם. ומאחר שאינם יודעים לתת לב לכל אילו, ידעתי כי לא יתנו הנצח והנקמה והתפארת והגבורה כי אם לעצמם ולתרפותם, וזה אני אגור פן יכעיסוני בזה (דברים ל״ב:כ״ז), כי אינם מבינים לאחריתם (דברים ל״ב:כ״ט) כלל. ועתה מפרש מה אחריתם, כי יכולים הם להבין, מאחר שלקו ישראל על רוע מעלליהם, שהם בניו של הקב״ה ועם סגולתו, יש להם להבין על עצמם.

א. בכ״י מינכן 52 ובספר הג״ן: כבדה.

כי לא כצורינו צורם – FOR THEIR ROCK IS NOT AS OUR ROCK – They can understand that our Rock is not like their rock, because the whole time that Israel serves our Rock, they [the enemies] did not succeed, not them and not their rock, against Israel. When the Blessed Holy One executed judgements on Egypt and on their gods, He did it for Israel. Also with Dagon, [He did it] for the sake of the ark, as it is written: “for His hand is severe upon us and upon Dagon our god” (Shemuel I 5:7).

And now: OUR ENEMIES ARE JUDGES upon us and judge us as they want. And since they do not know to pay attention to all of these, I know that they will attribute the victory and the revenge and the glory and the valor only to themselves and to their idols, and this I fear lest they anger Me with this (Devarim 32:27), because they do not understand their end (Devarim 32:29) at all. And now it explains what their end is, because they can understand; since Israel was smitten for their evil deeds [even though] they are the children of the Blessed Holy One and His special people, therefore they should be able to understand [what will become of] themselves.

כי לא כצורנו צורם – שהרי אין צורם חזק כצורנו ואף על פי כן אויבנו פלילים ודיינים עלינו¹ אלא אין לתלות הדבר אלא על כי צורם מכרם (דברים ל״ב:ל׳) על ידי עונותם.

1. בדומה בר״י בכור שור דברים ל״ב:ל׳.

כי לא כצורנו צורם, "for not like our Rock, is their "rock;⁠" this is still part of the rhetorical question asked by Moses in verse 30: "how can one man pursue one thousand?⁠" In spite of all this, our enemies still insist on sitting in judgment of us! Our erstwhile success and present failure can only be ascribed to Divine interference both then and now. It is due to their Rock having sold them because of their sins.⁠"

כי לא כצורנו צורם – של גוי אובד עצות שהזכיר, ולא אויבינו ראוין להיות דיינין. או יאמר ואויבינו פלילים, כשאויבינו פלילים ידמה כי לא כצורנו צורם, ויש בדבר חלול השם.

כי לא כצורנו צורם, "for our "Rock" is not like their "rock.⁠" The "rock" Moses speaks of is that of the "nations bereft of counsel" whom he previously characterized as "our enemies.⁠" They should have realized all this, i.e. that they were not qualified to be our judges. Alternatively, the words ואויבינו פלילים may mean that "when our enemies are criminals, they think that our rock is not like their rock,⁠" i.e. that He is inferior to their rock instead of superior to their rock. This would be a desecration of the Lord's name.

ועוד שידעו ויראו כי לא כצורינו צורם שכל זמן שעבדו ישראל את אלהיהם צורינו לא יכלו צורם של אומות ואלהיהם להם שהקב״ה עשה שפטים בהם ובאלהיהם. וגם בדגון כדכתיב כי כבדה ידו עלינו ועל דגון אלהינו (שמואל א ה׳:ז׳) ועכשיו אויבינו פלילים ושופטים אותנו כרצונם. ומאחר שאין יודעים לתת לב לכל זה אגור אירא פן יכעיסוני כדי שיתלו כל השררה בעצמם שאינם יודעים ומבינים לאחריתם כלל. ועתה מפרש מה כי לא היו יכולים להבין מאחר שלקו ישראל שהם בניו של הקב״ה על רוע מעלליהם יש להם לישא ק״ו בעצמם.

כי לא כצורנו צורם – ועוד כי ידעו וראו שצורם אינו כצורנו שכל זמן שישראל עושים רצונו של מקום לא יכלו לא הם ולא צורם על ישראל כי אדרבה עשה הקב״ה בהם ובאלהיהם שפטים. וגם בדגון מפני הארון כדאמר כי כבדה ידו עלינו ועל דגון אלהינו ועכשיו אויבינו פלילים ושופטים אותנו כרצונם. ד״א כי לא כצורנו צורם ולא נעשו אויבינו פלילים על צורנו אחר שנעשו פלילים על צורם ואחר שאינם יודעים לתת לב לכל זה אגור פן יכעיסוני בזה שיתלו כל השררה בהם והיה להם להבין כי מאחר שלקו ישראל שהם בניו של מקום על רוע מעלליהם יש להם לישא ק״ו בעצמם ועתה מפרש והולך מה אחריתם.

כי לא כצורנו צורם, "for their Rock is not like our Rock;⁠" besides they know that our G–d is not like any of their deities, as when the Jewish people observed the covenant they had entered into with their G–d, they had been unable to harm them in any way. Not only that; during those eras their G–d had dealt harshly with them and their so-called deities. A prime example is found in Samuel I 5,7, after the Philistines had captured the Holy Ark, first their deity Dagon was found lying on its face in front of the Holy Ark. After picking it up in its former place the same thing happened on the second morning. By that time this idol had lost its hands and its legs, only the trunk remaining intact. The citizens of Ashdod became struck with hemorrhoids, and decided to rid themselves at all costs of the Holy Ark. They attributed their problems to the G–d of Israel, and instead of enjoying their victory over the army of the Israelites considered themselves as having become the victims. They should have realised that if the Jewish G–d had punished His own people, He would deal even more harshly with those who victimised His people. From here on in Moses expounds on what will be the fate of our perennial enemies.

כי לא כצורנו – דבר השם כאלו ישראל מדברים.

ואויבינו פלילים – הם יהיו הדיינים בדבר זה, כלומר הם יענו אמן בעל כרחם כשנבא לויכוח עמם, והטעם כי אלהות העמים אינם חשובים וחזקים כאלוה ישראל, כל שכן שיהיו חזקים ממנו, אם כן יחוייב כי ברדיפת אחת מהעמים אלף מישראל, יהיה הסבה כי אלוה ישראל הסגירם ביד אויביהם, ואין הסבה חוזק אלהיהם, רצוני אלוהי העמים.

כי צורנו. והוא כאשר נתיחדנו אנחנו באמונתנו אשר הוא יוצר הכל הנה אין כמוהו האלוה אשר יחשבוהו צור האומות ההם ואויבינו בעצמם שופטים כן נבוכדנצר לית אלהא דיכיל להצלא כדנא. ואמרו הפלשתים אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה וגו׳. והנה שפטו זה גם כן בבא ארון י״י בשדה פלשתים כמו שנזכר בספר שופטים.

ואויבינו פלילים – רוצה לומר: שאויבינו עצמם שופטים.

כי לא כצורינו צורם – ואמר צורם לפי הנחשב בהם אצלם שיהיו אלוהות ולזה תמצא שאמרו פלשתים או לנו מי יצילינו מיד האלהים האדירים.

התועלת השמיני הוא להודיע מום ישראל וגנותם בהתפתותם לעבוד עבודה זרה ולעזוב עבודת השם יתעלה שהוא מקור חיים והוא שהגוים אף על פי שהם עובדים עבודה זרה הם כלם משערים כי אין כאלהי ישראל, רוצה לומר: שהם בעצמם פלילים כי לא כצורנו צורם כאמרו כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים.

כי לא כצורנו צורם כל זה היה להם לאויבים להתבונן – שהיה להם אויבים לומר לעצמם אחר שאין האלהות שלנו כמו האלוה של ישראל שכלנו מודים שאין צור כצורם של ישראל ועם כל זה אנחנו פלילים על ישראל הפך מה שהיה ראוי שיהיו הם פלילים עלינו זאת ראיה גמורה שצורם מכרם והסגירם ומסר׳ בידינו על רוב עונם ואע״פ שלשון כי לא כצורינו צורם ואויבינו פלילים מורה שהם דברי ישראל על האויבים אין חשש כי הכתוב מדבר מה שישראל אומרים בעבור האויבים שהיה להם לחשוב שאחר שלא כצורנו צורם שהכל מודים בו אפי׳ האויבים והיה ראוי שנהיה אנחנו פלילים עליהם ועכשיו אדרבה אויבינו פלילים עלינו זאת ראיה שהשם מסרנו בידם והמכוון משניה׳ אחד הוא ולכן פעם ידבר בלשון האויבים לישראל כמו איכה ירדוף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם וי״י הסגירם ופעם ידבר בלשון ישראל על האויבי׳ כמו כי לא כצורינו צורם ואויבנו פלילים:

כי לא כצורנו צורם – וזה קרה בלי ספק מפני שאין צורם כמו צורנו. כי אמנם כל אומה מצלחת כל ימי ממשלת השר שלה או מזלה. ולא יהיה השר לעולם נהפך לאויב עמו. אבל יפלו בסור ממשלת השר, ובמשל שר אומה אחרת, כפי הסדר שנתן בהם האל יתברך. ולפיכך לא יאבדו באופן בלתי טבעי עד שאחד ירדוף אלף.

ואיבינו – אף על פי שאותם העמים שהם אויבי ה׳ ואויבי עמו, כמו שהעיד באמרו ״לולי כעס אויב אגור״ (פסוק כ״ז), ובאמרו ״מראש פרעות אויב״ (פסוק מ״ב).

פלילים – הם בעלי מחשבות שכליות במדינות, כאמרו ״והאבדתי חכמים מאדום״ (עבדיה א׳:ח׳) מכלל דאיכא.

כי לא כצורנו צורם, no doubt what happened was due to the difference between their deities, and our God. Every nation enjoys a degree of success in its undertakings as long as its specific deity, i.e. agent appointed for them by God, is active, or its constellation is in the ascendancy in the sky. Although their specific deity will never become their adversary, they may fall within the power, the orbit of a competing deity, one that looks out for the interests of a different nation. This occurs in tandem with a master plan worked out by God for such historical developments. This is why when they “fall” this does not happen until one becomes so strong that it appears as if a single member of one nation can put a thousand of the competing nation to flight.⁠^a

ואויבינו, even though these nations which are enemies of the true God and therefore enemies of His chosen nation, as Moses mentioned already in verse 26 and again in verse 42 when he speaks of מראש פרעות אויב, “from the beginning of our people’s existence it had enemies.”

פלילים. philosophers of the various nations. Ovadiah 8 refers to them as והאבדתי חכמים מאדום, “I will wipe out the wise men from Edom.”

a. The author’s view of the collapse of empires appears based on the fact that when a major power was replaced by another this was not the result of a gigantic power struggle in which one nation proved stronger, but that the former world power had already declined in strength so much that they had become a pushover for the aggressor challenging them.

ואיבינו פְלִילִים: כתב הרמ״ה¹ ז״ל בשרש פלל, ונתן בִפְלִלִים² (דמשפטים) חס׳ יו״ד קדמא׳ ומל׳ יו״ד בתראה, ומס׳ עליה לית כותי׳ חס׳ יו״ד קדמא׳, ושאר פלילם כתיב, מל׳ יו״ד קדמאה, וחס׳ יו״ד בתראה, ואית נוסחי דכתי׳ בהו ואיבינו פלילים³, מל׳ תרין יו״דין, ומסרין בהון תלתא, ונתן בפללים, ואיבינו פלילים, והוא עון פלילים⁴ (איוב ל״א), קדמא׳ חס׳ יו״ד קדמא׳, ותרין בתראין מלאים. והדין נוסחא פליגא אמסורתא קמייתא, מיהו תרתין מסורתא איכא למימר דלא פליגן, דמסו׳ בתרייתא דקא מסרא חס׳ ומלא לענין יו״ד קדמא׳ בלחוד קא מסרא, עכ״ל. וספרי דילן אינון כפשטא דמסורתא בתרייתא דתרין בתראי׳ מלאי׳ תרין יו״דין, ובמסורתא דדפוסא⁵ פ׳ משפטים איכא גוונא אחריתי, דלא כמאן, ומשום הכי לא כתבינן לה, ועוד דמסורתא ופסוקי פליגי אהדדי. ועיין עו׳ מ״ש⁶ באיוב ל״א. [פְּלִילִים].

1. הרמ״ה: פל״ל.

2. ונתן בִפְלִלִים: שמ׳ כא כב.

3. ואיבינו פלילים: פסוקנו.

4. והוא עון פלילים: איוב לא יא.

5. ובמסורתא דדפוסא: מ״ג-ד שמ׳ כא כב.

6. מ״ש: מ״ש איוב לא יא (׳עון פלילים׳).

כל צור שבמקרא כו׳. ר״ל והיכן נזכר סלע במקרא:

צור in Scripture always denotes a rock. Rashi wants to explain also where the word סלע (rock) is mentioned in Scripture.

כי לא כצורנו וגו׳ – פירוש הטעם שיתלו טעם אחד אלף כי צורם מכרם וה׳ הסגירם ולא יתלו לומר מבלתי יכולת ה׳ וגו׳ ח״ו וכמאמר משה לה׳ במעשה המרגלים, כי התוקף של ישראל אינו כתוקפם של האומות, שאין לך עבודה זרה שעמדה ימים רבים, בסוד (משלי י״ב יט) ועד ארגיעה לשון שקר, וצא ולמד מעבודה זרה של כמוש אשר תעו אחריה רוב האומות וכמה הפליאה עשות ככתוב בדברי רבינו סעדיה גאון ואף על פי כן והיה כלא היה ורבות כאלה, אבל צורנו שגיא כח מעלין בקודש ואפילו הגוים יסכימו על זה כאמור בדברי הנביא (מלאכי א׳ יא) כי גדול שמי בגוים, וכשיראו מפלת ישראל בדרך זה גם הם ישפוטו כן, והוא אומרו ואויבינו פלילים לשון דיינים כאומרו (שמות כ״א כ״ב) ונתן בפלילים פירוש ישפוטו גם הם שלא כצורנו צורם, אלא כשרואים השחתת ישראל ינכרו את האמת כמו שכתוב פן ינכרו וגו׳ פן יאמרו וגו׳.

כי לא כצורנו צורם, "For our Rock is not like their Rock, etc.⁠" Moses means that the reason that one Gentile was able to put to flight a thousand Jews was not due to God's lack of power but to His deliberate decision to "sell out" His people. Israel's troubles are not due to the sudden prowess of the Gentile nations. Israel's source of strength, as we pointed out in connection with the debacle of the spies, is not comparable to the short-lived source of strength of the idolators. This is the mystical dimension of Proverbs 12,19: ועד ארגיעה לשון שקר. "but a lying tongue endures only briefly.⁠" We can learn from the idolatry practiced by many nations when they worshiped the god Kemosh, a national god of the Moabites. Although, according to Rabbi Saadyah Gaon, many marvellous deeds were attributed to that deity, it did not take long before people ceased to worship it. Many other deities which enjoyed a great reputation in antiquity suffered a similar fate. Our Rock, by comparison, remains at the height of His power as even the Gentiles admit, compare Maleachi, 1,11: "for My name is great among the nations.⁠" If these nations observe the downfall of Israel they too will arrive at the conclusion that their religion is true, after all. ואיבינו פלילים, "yet our enemies judge us.⁠" The word is used in the sense it is used in Exodus 21,22 ונתן בפלילים, "he shall pay it, (the damages) by order of the judges.⁠" Whereas up until then even the nations had admitted that the power of the God of the Jews was in a class by itself, the demise of the Jewish people will convince them that they had been wrong.

כי לא כצורנו צורם – פי׳ הגוים אומרים וודאי ה׳ הסגירם ולא מפני שאין בו יכולת להצילם אלא שמכרם לשר שלהם.

ד״א הישראלים אומרים כי לא כצורנו וגו׳ כי בוודאי הקב״ה מרחם על כל מעשיו ומה שאחד ירדף אלף שהוא בלתי רחמנות ואכזריות גדולה. הוא מחמת שמסר אותנו ביד השר של הגוים והשרים אין להם רחמנות כלל.

ד״א כי לא וגו׳ – כשהקב״ה שומר אותנו שומר גם כל האומות וכמו שצוה להקריב ע׳ פרים אבל צורם הוא רוצה לעקור הכל. ואיבינו פלילים. שהגוים שופטין תמיד אותנו. או פי׳ לשון עצה שיועצין איך להשמידנו.

פלילים – שופטי מות (האלס ריכטער), וכן עון פלילי (איוב ל״א:כ״ח) – עון משפט מות.

כי לא כצורנו צורם – כך אמר משה, מן הדין היה להם לומר שהקב״ה עשה זאת לישראל ולא אלהי הגוים שהרי לא כצורנו של ישראל צורם של האומות, כלומר אם ירצו להאמין שאלהיהם הרעו עתה לישראל, היה להם להאמין ג״כ שאלהיהם הטיבו לישראל בעתים שעברו, אולם זה אי אפשר, כי בימי שלותם וגדולתם לא היו ישראל עובדים לאלהי האומות, ואיך ייטיבו אלהיהם למי שאינם עובדים אותם, אמנם מזה תצא התולדה שכמו שלא הטיבו כך לא הרעו, ואם אלהי האומות לא גזרו עליהם הרעה הזאת, איך נהיה ישראל בזוי ושסוי תחת אשר היה עם גדול ורם, אין זה אלא שאלהי ישראל הסגירם ביד האומות להענישם:

ואיבינו פלילים – בעבור היות הטעם הזה פשוט וישר כפי דרכי השכל האנושי, לכן אמר משה, הנה אויבינו עצמם ישפטו בדבר, והם יהיו הפלילים, ובעל כרחם יודו כי נשגב צורנו מצורם:

[לא] כי לא כן היה ראוי שיאמרו האומות:

כי צורם של ישראל הוא לא כצורנו של האומות שישתוק על חטא רק מעניש לחוטא בו:

ואיבינו הם ישראל. פלילים וחוטאים (לשון והוא עון פלילי):

ושלא נמליץ בעדם שתולים הדבר בצורם ולכן יחשבו שאינם עתידים לתן עליהם דין וחשבון, לזה יאמר כי לא כצורנו שאנו מאמינים בו שמשדד המערכה והטבע. צורם כי הם לא ייחסו אל צורם רק דבר שהוא תחת המערכה והטבע, אבל לא דבר שהוא רחוק מהמערכה והטבע:

ואויבינו פלילים – כי לא הנאמר בראש הכתוב יסוב גם על ואויבינו פלילים. וכאלו נאמר וכי לא אויבינו פלילים, וירצה בזה שלא יטעו לומר שמסר ה׳ אותם בידם מפני שמנה אותם לשופטים שישפטום על שחטאו נגד ה׳ ולכן יש בידם לעשות כהעולה על רוחם, ויאמר כי לא יתכן זאת:

כי לא וגו׳: עתה מבאר איך ״יבינו לאחריתם״ מה שיהיה להם:

כי לא כצורנו צורם: ״צורנו״, אע״ג שמכרנו והסגירנו, מ״מ בידו לשבור את החבית ולשמור את יינה. כך, אע״ג שנתן להם רשות לעשות בנו מה שנפשם חפצה, מ״מ בידו יתברך לשמור את הכח הפנימי של ישראל שלא יכלה ח״ו, וכאשר הבטיח ה׳ למשה בברית אחר העגל לעשות ״נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים״ (שמות לד,י) במקום שיהיה חשש כליה, כמו שכתבתי בספר שמות (שם). אבל ׳לא כן צורם׳, כאשר יגיע יום אידם¹ מי ישמרם שלא יאבדו ולא ישאר זכר למו, כאשר אנחנו רואים באמת שלא נשאר מהכשדים שורש וענף.

ואויבינו פלילים: עוד טעם שיש להם ׳להבין אחריתם׳ שיהיה גרוע הרבה ממנו, שהרי אנחנו, אע״ג שהרבה חטאנו, מ״מ יש בנו רוב חסד, כטבע בני אברהם יצחק ויעקב, מה שאין כן אויבינו עושים מעשים אשר לא יעשו בין אדם לחבירו, וזוהי משמעות ״פלילים״². [ועיין באיכה רבה פרשה ד׳ על הפסוק (איכה ד׳:י׳) ״היו לברות למו וגו׳⁠ ⁠⁠״: אמר הקב״ה, לא הניחו אותי לפשוט ידי בעולמי וכו׳].

1. של הבבלים.

2. מלשון ״ונתן בפלילים״ (שמות כא,כב), לשון שופטים, שהם אחראים על כל הבין-אדם-לחבירו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון