וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ – לְפִי שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל דְּבָרִים קָשִׁים תְּחִילָה ״מְזֵי רָעָב וּלְחוּמֵי רֶשֶׁף״... מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב״
(לעיל ט׳:ח׳) ״וּבְּחֹרֵב הִקְצַפְתֶּם״ ״מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם ה׳ ״, חָזַר וְאָמַר לָהֶם דִּבְרֵי נִחוּמִים וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה וּמִמֶנוּ לָמְדוּ כָּל הַנְבִאִים כוּלָן שֶהָיוֹ אוֹמְרִים לְיִשְׂרָאֵל דְבָרִים קָשִים תְחִילָה, וְחוֹזְרִין וְאוֹמְרִים לָהֶן דִבְרֵי נֶחָמוֹת, וְאֵין לְךָ בְּכָל הַנְּבִיאִים שֶׁהָיוּ דְּבָרָיו קָשִׁים כְּהוֹשֵׁעַ, תְּחִלַּת דְּבָרָיו אָמַר
(הושע ט׳:י״ד) ״תֵּן לָהֶם ה׳ מַה תִּתֵּן״ וְגוֹ׳, חָזַר וְאָמַר לָהֶן נֶחָמוֹת
(שם י״ד:ז׳) ״יֵלְכוּ יֹנְקֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ״ וְגוֹ׳. וְכֵן יוֹאֵל אָמַר ״יֶתֶר הָגָּזָם אָכַל הָאַרְבֶּה״ חָזַר וְאָמַר לָהֶם דִּבְרֵי נִחוּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר
(שם ב׳:כ״ה) ״וְשִׁלַּמְתִּי לָכֶם אֶת הַשָּׁנִים אֲשֶׁר אָכַל הָאַרְבֶּה הַיֶּלֶק הֶחָסִיל וְהַגָּזָם״ וְכֵן עָמוֹס אוֹמֵר
(עמוס ד׳:א׳) ״שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שׁוֹמְרוֹן״ וְגוֹ׳, חָזַר וְאָמַר לָהֶם דִּבְרֵי נִחוּמִים [
(שם ט׳:י״ג) ״הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְנִגַּשׁ חֹרֵשׁ בַּקֹצֵר״, וְכֵן מִיכָה אָמַר ״שׂנְאֵי טוֹב וְאֹהֲבֵי רָעָה״ וְגוֹ׳, חָזַר וְאָמַר לָהֶם דִּבְרֵי נִחוּמִים]
(שם ז׳:ב׳) ״מִי אֵל כָמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן״ וְגוֹ׳, וְכֵן יִרְמִיָּה אָמַר לָהֶן ״וְהִשְׁבַּתִּי מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמִחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִםֻ קוֹל שָׂשׂוֹן״ וְגוֹ׳, חָזַר וְאָמַר לָהֶם דִּבְרֵי נִחוּמִים
(שם ל״א:י״ב) ״אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל״ וְגוֹ׳, (יָכוֹל מִשֶּׁאָמַרְתָּ) [אֲבָל עוֹבְדֵי אֱלִילִים מִשֶּׁאָמְרוּ] לָהֶם נִחוּמִין.
חָזְרוּ וְאָמְרוּ לָהֶן דִּבְרֵי תּוֹכֵחוֹת, וְאָמַרְתָּ (שם נ״א:ס״ד) ״כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל וְגוֹ׳ ״, הָוֵי מִשֶּׁאָמְרוּ לָהֶן דִּבְרֵי נִחוּמִים (אֵין) חוֹזְרִין וְאוֹמְרִים לָהֶן דִּבְרֵי תּוֹכֵחוֹת.
דָּבָר אַחֵר: ״וְזֹאת הַבְּרָכָה״ – זֶה מוּסָף עַל הַבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁבֵּרְכָן יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֵךְ אֹתָם״, נִמְצִינוּ לְמֵדִין שֶׁמִּמָּקוֹם שֶׁסִּיֵּם יַעֲקֹב אָבִינוּ לְבָרֵךְ אֶת בָּנָיו מִשָּׁם הִתְחִיל מֹשֶׁה וּבֵרְכָן שֶׁנֶּאֱמַר ״וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ״.
דָּבָר אַחֵר:
״וְזֹאת הַבְּרָכָה״ – הֲרֵי זֶה מוֹסִיף עַל הַבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, וְאֵי זוֹ זוֹ תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר
(תהלים צ׳:א׳) ״תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים״, וַעֲדַיִן (דָּבָר) תְּלִי בִּדְּלָא תְּלִי, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין אִם תְּפִלָּה קוֹדֶמֶת אֶת הַבְּרָכָה וְאִם בְּרָכָה קוֹדֶמֶת אֶת הַתְּפִלָּה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְזֹאת הַבְּרָכָה הֶוֵי תְּפִלָּה קוֹדֶמֶת אֶת הַבְּרָכָה וְאֵין בְּרָכָה קוֹדֶמֶת לִתְפִלָּה. אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה, אִלּוּ אֲחֵרִים בֵּרְכוּ אֶת יִשְׂרָאֵל כְּדַאי הוּא בִּרְכָתָן אֶלָּא שֶׁבָּא מֹשֶׁה וּבֵרְכָן, נִמְצִינוּ לְמֵדִין שֶׁכְּדַאי הָיָה מֹשֶׁה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וּכְדַאי יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּבָרְכֵם מֹשֶׁה.
״מֹנֵעַ בָּר״
(משלי י״א:כ״ו) זֶה בִּלְעָם הָרָשָׁע שֶׁהָיָה מוֹנֵעַ מִלְּבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל ״יִקְּבֻהוּ לְאוֹם״, יֵעֲשֶׂה אֲרִירָה לְעוֹבְדֵי אֱלִילִים,
(שם) ״וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר״, זֶה מֹשֶה שֶׁבֵּרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּעַיִן טוֹבָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כְּתִיב ״וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי ה׳ ״, מָה רָאָה, רָאָה שֶׁמֹּשֶׁה עָתִיד לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע בְּרָכוֹת, וְהוּא הָיָה רָאוּי לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל (אַרְבַּע) [שֶבַע] בְּרָכוֹת, אָמַר אֲנִי מְבָרְכָן שֶׁבַע בְּרָכוֹת וּמֹשֶׁה אַרְבַּע הֲרֵי אַחַת עֶשְׂרֵה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָשָׁע זֶה עֵינוֹ רָעָה בְּבִרְכָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל דַּי שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכָן, יָבוֹא מֹשֶׁה שֶׁעֵינוֹ יָפָה בְּבִרְכָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וִיבָרְכֵם אַרְבַּע בְּרָכוֹת, וְאֵלּוּ הֵן שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת שֶׁבֵּרֵךְ בִּלְעָם אֶת יִשְׂרָאֵל
(שם ה) ״מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב״, ״מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב״
(שם כג) ״לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב״, וְאֵלּוּ הֵן אַרְבַּע בְּרָכוֹת שֶׁבֵּרֵךְ מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל
(לעיל א׳:י״א) ״ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יוֹסֵף עֲלֵיכֶם״, ״וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרְכוּ״,
(שמות ל״ט:מ״ג) וַיַּרְא מֹשׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה״ מַה בְּרָכָה בֵּרְכָן אָמַר לָהֶן יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב
(תהלים צ׳:י״ז) ״וִיהִי נֹעַם ה׳ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ״, וְהַדֵּין וְזֹאת הַבְּרָכָה.
דָּבָר אַחֵר:
״וְזֹאת הַבְּרָכָה״ – זֹאת וְזֹאת הֵן וְכִבּוּשֵׁיהֶן. לְפִי שֶׁהוּא מְקַנְתְּרָן בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל עִנְיָן,
(לעיל ל״ב:כ״ד) ״מְזֵי רָעָב וּלְחוּמֵי רֶשֶׁף״, לְפִיכָךְ הוּא אוֹמֵר בְּסוֹפוֹ ״אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל״. דָבָר אַחֵר ״וְזֹאת הַבְּרָכָה״ אַל תִּקְרִי הַבְּרָכָה אֶלָּא הַבְּרֵכָה, מַה בְּרֵכָה מְטַהֶרֶת טְמֵאִים אַף מֹשֶׁה מְקָרֵב רְחוֹקִים. לְהַלָּן לָטְיֵיהּ וְכָאן (להלן פסוק י) ״יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת״.
דָּבָר אַחֵר:
״וְזאֹת הַבְּרָכָה״ – ״וְזֹאת הַתּוֹרָה״, שְׁלֹשָׁה עָשָׂר תּוֹרוֹת כָּתַב מֹשֶׁה שְׁנֵים עָשָׂר לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וְאֶחָד לְשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁאִם יְבַקֵּשׁ אֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים לַעֲקֹר דָּבָר מִן הַתּוֹרָה יְהֵא שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי מוֹצִיא סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁלּוֹ וּמַגִּיהוֹ מִתּוֹכוֹ. אַחַד עָשָׂר שְׁבָטִים בֵּרֵךְ מֹשֶׁה, וְלָמָּה לֹא בֵּרֵךְ לְשִׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן, לְפִי שֶׁהָיָה בְּלִבּוֹ עָלָיו עַל אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה בַּשִׁטִּים וְכוּ׳, וְאַף עַל פִּי כֵן טְפָלוֹ לִיהוּדָה דִּכְתִיב (להלן פסוק ז) ״וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר שְׁמַע ה׳ קוֹל יְהוּדָה״, וְאֵין ״שְׁמַע״ אֶלָּא שִׁמְעוֹן שֶׁנֶּאֱמַר
(בראשית כ״ט:ל״ג) ״כִּי שָׁמַע ה׳ כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי״, מָשָׁל לְשׁוֹר שֶׁהָיוּ עֲסָקָיו רָעִים עָמַד צַיָּר וְצָר אִיקוֹנִין שֶׁל אֲרִי בְּאֲבוּסוֹ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מַבִּיט וּמִתְיָרֵא, כָּךְ נִמְשָׁל שִׁמְעוֹן כְּשׁוֹר וִיהוּדָה כְּאַרְיֵה וּלְפִיכָךְ טְפָלוֹ לִיהוּדָה, וּבִשְׁבִיל שֶׁלֹּא בֵּרְכוֹ לֹא הֶעֱמִיד שׁוֹפֵט, וְהָכְתִיב ״(וַיִּמְלֹךְ) [מָלַךְ] זִמְרִי שִׁבְעַת יָמִים בְּתִרְצָה״, אָמַר רַבִּי יוּדָן לֵית שִׁבְעַת יוֹמִין בְּמַלְכוּתָא כְּלוּם.
אַחַד עָשָׂר מִזְמוֹרִים אָמַר מֹשֶׁה כְּנֶגֶד אַחַד עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁבֵּרֵךְ, וְאֵלּוּ הֵן
(תהלים צ׳:א׳) ״תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא״, זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל רְאוּבֵן שֶׁהֵן בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה לַמָּקוֹם
(שם צ״א:א׳) ״יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן״, זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי שֶׁהָיוּ לָנִים בַּעֲזָרָה,
(שם צ״ה:א׳) ״(לְכוּ נְרַנְּנָה״), ״טוֹב לְהוֹדוֹת״, כְּנֶגֶד שִׁבְטוֹ שֶׁל יְהוּדָה שֶׁנֶּאֱמַר
(בראשית כ״ט:ל״ה) ״הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה׳ ״, ״לְכוּ נְרַנְּנָה״ זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָּׂשׂכָר שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה. (שם צ״ג:ה׳) עֵדוֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ וְגוֹ׳ זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין שֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי בִּתְחוּמוֹ. (שם צ״ד:א׳) ״אֵל נְקָמוֹת ה׳ ״ זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל גָּד אֵלִיָּהוּ שֶׁהוּא עָתִיד לְגַדֵּעַ מַשְׁתִּיתָן שֶׁל עוֹבְדֵי אֱלִילִים. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, עַד כָּאן שָׁמַעְתִּי מִכָּאן וְאֵילָךְ שֵׁב וּפְשֹׁר לְעַצְמְךָ.
אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי אַמָא בַר חַנִינָא (שְׁנֵים) [אַחַד] עָשָׂר מִזְמוֹרִים שֶׁאָמַר מֹשֶׁה בְּטַכְסִיס שֶׁל נְבוּאָה אֲמָרָן, וְלָמָּה לֹא אֲמָרָן בַּתּוֹרָה, אֵלּוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה וְאֵלּוּ דִּבְרֵי נְבוּאָה.
כְּתִיב ״וְלָכֵן יְחַכֶּה ה׳ לַחֲנַנְכֶם וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם״, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה ״לָכֵן יְצַפֶּה״ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא ״לָכֵן יָחַכֶּה״ כְּהַדֵּין צַיָּדָא דִּמְחַכֵּי לְצֵידָא, אָמַר רַב אַחָא מָצִינוּ שֶׁכָּל הַמְלַמֵּד סָנֵגוֹרְיָא [עַל יִשְׂרָאֵל] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרוֹמְמוֹ בָּעוֹלָם, דִּכְתִיב ״וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם״, מִמִּי אַתְּ לָמֵד מֵאֲחִימַעַץ בֶּן צָדוֹק דִּכְתִיב
(שמואל ב י״ח:י״ט) ״וַאֲחִימַעַץ בֶּן צָדוֹק אָמַר אָרוּצָה נָא וָאֲבַשְּׂרָה וְגוֹ׳, (
שם,
כט) ״וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ הַשָּׁלוֹם לַנַּעַר אַבְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר אֲחִימַעַץ רָאִיתִי הֶהָמוֹן וְגוֹ׳, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ סֹב הִתְיַצֵּב כֹּה וַיָּסֹב וַיַּעֲמֹד״, מַהוּ ״וַיָּסֹב וַיַּעֲמֹד״ אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אִי הָוֵי דֻּכּוֹס אִיתְעֲבִיד אִפַּרְכוֹס, וְאִי הֲוָה אִפַּרְכוֹס אִיתְעֲבִיר אַסְטְרָטִלִיטִיס (שם לא-לב) ״וְהִנֵּה הַכּוּשִׁי בָּא וַיֹּאמֶר הַכּוּשִׁי יִתְבַּשֵּׂר אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וְגוֹ׳, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל הַכּוּשִׁי הַשָּׁלוֹם לַנַּעַר אַבְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר הַכּוּשִׁי יִהְיוּ כַּנַּעַר אוֹיְבֵי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ״ וְגוֹ׳, ״וַיִּרְגַּז הַמֶּלֶךְ וַיַּעַל עַל עֲלִיַּת הַשַּׁעַר״ מַהוּ וַיִּרְגַּז אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר [חֲנִינָא] רָמַז לְלוֹבִירוֹס שֶׁלּוֹ וְדָקְרוּ אוֹתוֹ, וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אֲחִימַעַץ בֶּן צָדוֹק שֶׁלֹּא דִּבֵּר עַל בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ לֹא טוֹבָה וְלֹא רָעָה זָכָה לְכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה, מִי שֶׁמְּלַמֵּד סָנֵגוֹרְיָא עַל בָּנָיו עַל אַחַת כַּמָּה, וְכַמָּה תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן שֶׁכָּל יָמָיו שֶׁל מֹשֶׁה לֹא נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים, עַד שֶׁבֵּרְכָן שֶׁנֶּאֱמַר ״וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים״.
רַבִּי בְּרֶכְיָה פָּתַח
(משלי ל״א:כ״ט) ״רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל״ הַרְבֵּה בְּרָכוֹת בֵּרְכוּ רִאשׁוֹנִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּדוֹרוֹ וְלֹא הָיְתָה בְּרָכָה מְעֻלָּה בְּכֻלָּם כְּבִרְכָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה״ זֶה בְּרָכוֹת שֶׁל מֹשֶׁה. בָּא נֹחַ בָּעוֹלָם וּבֵרֵךְ אֶת בָּנָיו וְהָיָה מַחֲלֹקֶת בְּבִרְכָתוֹ שֶׁבֵּרֵךְ אֶחָד וְקִלֵּל אֶחָד,
(בראשית ט׳:כ״ה) ״וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנַעַן״
(שם כו) ״בָּרוּךְ ה׳ אֱלֹהֵי שֵׁם״, בָּא יִצְחָק וּבֵרֵךְ אֶת יַעֲקֹב וְהָיְתָה בָּהּ קְּטָטָה שֶׁהָיָה עֵשָׂו מִתְגָּרֶה בְּיַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכוֹ אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב״ וְגוֹ׳, בָּא יַעֲקֹב אָבִינוּ וּבֵרֵךְ אֶת הַשְּׁבָטִים וְהָיָה קְטָטָה בְּבִרְכָתוֹ שֶׁהוֹכִיחַ אֶת רְאוּבֵן עַל מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר
(שם מ״ט:ד׳) ״פַּחַז כַּמַּיִם״ וְגוֹ׳.
כֵּיוָן שֶׁבָּא יַעֲקֹב אָבִינוּ קִבֵּל חָמֵשׁ בְּרָכוֹת, שְׁתַּיִם מֵאָבִיו, וְאַחַת שֶׁל אַבְרָהָם, וְאַחַת שֶׁל מַלְאָךְ, וְאַחַת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שְׁתַּיִם מֵאָבִיו,
(בראשית כ״ז:ל״ג) ״וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה... גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה״, שְׁנִיָּה
(שם כ״ח:א׳) ״וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֵךְ אֹתוֹ״, וּבְרָכָה שֶׁל אַבְרָהָם, ״וְיִתֵּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם״, וּבְרָכָה מִן הַמַּלְאָךְ
(שם לב,כט) ״וַיְּבָרֵךְ אֹתוֹ שָׁם״, וּבְרָכָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, ״וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד וְגוֹ׳ וַיְּבָרֵךְ אֹתוֹ״, בָּא יַעֲקֹב לְבָרֵךְ אֶת בָּנָיו הַשְּׁבָטִים וּבֵרְכָן חָמֵשׁ בְּרָכוֹת שֶׁהָיוּ בְּיָדוֹ וְהוֹסִיף לָהֶם בְּרָכָה שִׁשִּׁית בָּא מֹשֶׁה וְהוֹסִיף לָהֶן בְּרָכָה שְׁבִיעִית.
וְזֹאת הַבְּרָכָה זוֹ מוֹסֶפֶת עַל הַבְּרָכוֹת כֻּלָּן, וּכְשֶׁבָּא בִּלְעָם הָרָשָׁע לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל הָיָה רָאוּי לְבָרְכָן שֶׁבַע בְּרָכוֹת כְּנֶגֶד שֶׁבַע מִזְבְּחוֹת, כְּדִכְתִיב
(שמות כ׳:כ׳) ״וְזָבַחְתָּ עָלָיו וְגוֹ׳ אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ״, וְלֹא בֵּרְכָן אֶלָּא שָׁלֹשׁ שֶׁנֶּאֱמַר
(במדבר כ״ד:י׳) ״בֵּרַכְתָּ בָּרֵךְ זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים״, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָשָׁע אַתָּה עֵינֶיךָ צָרָה בְּבִרְכָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אַף [אֲנִי] אֵינִי מַסְפִּיק עַל יָדְךָ שֶׁתַּשְׁלִים בְּבִרְכוֹתֶיךָ עַל יִשְׂרָאֵל, יָבוֹא מֹשֶׁה שֶׁעֵינוֹ יָפָה וִיבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה ״טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ״ אַל תִּקְרִי ׳יְבֹרָךְ׳ אֶלָּא ׳יְבָרֵךְ׳ וְכוּ׳ (כְדֶלְעִיל) לְכָךְ נֶאֱמַר
(שם ל״א:כ״ט) ״רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל״ וְגוֹ׳ נָאֶה לְמֹשֶׁה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶן בְּכָל שָׁעָה.
אִישׁ הָאֱלֹהִים – חָבִיב הָיָה מֹשֶׁה מִנֹּחַ, נֹחַ מִשֶּׁנִּקְרָא
(בראשית ו׳:ט׳) ״אִישׁ צַדִּיק״,
(שם ט׳:כ׳) נִקְרָא ״אִישׁ הָאֲדָמָה״, אֲבָל מֹשֶׁה מִשֶּׁנִּקְרָא ״אִישׁ מִצְרִי״ נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים דַּהֲוָה סוֹפֵיהּ אָלִים.
דָּבָר אַחֵר:
״אִישׁ הָאֱלֹהִים״ – תַּלְמִיד שֶׁנָּדַר רַבּוֹ מַתִּיר לוֹ נִדְרוֹ, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא כִּבְיָכוֹל נָדַר בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר
(לעיל ט׳:י״ד) ״הֶרֶף מִמֶּנּוּ וְאַשְׁמִידֵם״, וּבָא מֹשֶׁה וְהִתִּיר לוֹ נִדְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיֹּאמֶר ה׳ סָלַחְתִּי כִדְבָרֶךָ״.
דָּבָר אַחֵר:
״אִישׁ הָאֱלֹהִים״ – אִם אִישׁ לָמָּה אֱלֹהִים וְאִם אֱלֹהִים לָמָּה אִישׁ, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עוֹמֵד בִּפְנֵי פַּרְעֹה (הָיָה) [נִקְרָא] אֱלֹהִים, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ מִפָּנָיו נִקְרָא אִישׁ. דָּבָר אַחֵר: כְּשֶּׁהֻשְׁלַךְ לַיְּאוֹר נִקְרָא אִישׁ וּכְשֶׁהָפַךְ אוֹתוֹ לְדָם נִקְרָא אֱלֹהִים. [דָּבָר אַחֵר] כְּשֶׁעָלָה לְמַעְלָה נִקְרָא אִישׁ, מֹשֶׁה בָּשָׂר וָדָם עוֹלֶה (אֲנִי) [לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכֻּלּוֹ] אֵשׁ אֹכְלָה אֵשׁ, וּכְשֶׁיָּרַד נִקְרָא אֱלֹהִים,
(שמות ל״ד:ד׳) ״וַיִּירְאוּ מִגֵּשֶׁת אֵלָיו״. דָּבָר אַחֵר: כְּשֶׁעָלָה לֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה נִקְרָא אֱלֹהִים וּכְשֶׁיָּרַד וְאָכַל וְשָׁתָה נִקְרָא אִישׁ, מִמַּחֲצִיתוֹ וּלְמַעְלָה הָיָה אֱלֹהִים וּמִמַּחֲצִיתוֹ וּלְמַטָּה אִישׁ. דָּבָר אַחֵר: ״אִישׁ הָאֱלֹהִים״ גַּבְרָא דַּיָּנָא שֶׁנֶּאֱמַר
(להלן ל״ג:כ״א) ״וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל״ שֶׁהָיָה אוֹמֵר יִקֹּב הַדִּין אֶת הָהָר. דָּבָר אַחֵר: שֶׁהִטִּיחַ כְּנֶגֶד מִדַּת הַדִּין שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה׳ ״. דָּבָר אַחֵר: שֶׁהִכְרִיעַ עַל מִדַּת הַדִּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר
(שם י״ד:י״ב) ״אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר״ וּמֹשֶׁה אָמַר
(שם י״ט:כ׳) ״סְלַח נָא״ וְגוֹ׳ ״וַיֹּאמֶר ה׳ סָלַחְתִּי כִדְבָרֶךָ״. דָּבָר אַחֵר: הָאִישׁ הַזֶּה אִם מְבַקֵּשׁ לְהָפֵר נִדְרָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ מֵפֵר וְאִם מְבַקֵּשׁ מְקַיְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר
(שם ל׳:י״ד) ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפִירֶנּוּ״, אַף מֹשֶׁה אָמַר ״קוּמָה ה׳ שׁוּבָה ה׳ ״.
אִישׁ הָאֱלֹהִים – אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ כְּשֵׁם שֶׁגּוֹזֵר אָדָם עַל אִשְׁתּוֹ וְעוֹשֶּׂה כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֹשֶׁה גּוֹזֵר עָלָיו וְעוֹשֶּׂה.
אִישׁ הָאֱלֹהִים – זֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה שֶׁנִּקְרְאוּ אִישׁ הָאֱלֹהִים. {א} מֹשֶׁה נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים שֶׁנֶּאֱמַר ״מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים״. {ב} אֶלְקָנָה נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר
(שמואל א ב׳:כ״ז) ״וַיָּבֹא אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל עֵלִי״. {ג} שְׁמוּאֵל נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר ״הִנֵּה אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּעִיר הַזֹּאת״. {ד} דָּוִד נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר
(נחמיה י״ב:כ״ד) ״כְּמִצְוַת דָּוִד אִישׁ הָאֱלֹהִים״. {ה} שְׁמַעְיָה נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר
(מלכים א י״ב:כ״ד) ״וַיְהִי דְּבַר ה׳ אֶל שְׁמַעְיָה אִישׁ הָאֱלֹהִים לֵאמֹר״. {ו} עִדּוֹ נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה כִּדְבַר ה׳ אֶל בֵּית אֵל״. {ז} אֵלִיָּהוּ נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים. שֶׁנֶּאֱמַר
(מלכים ב א׳:י״ג) ״אִישׁ הָאֱלֹהִים תִּיקַר נָא נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה חֲמִשִּׁים בְּעֵינֶיךָ״. {ח} אֱלִישָׁע נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר
(שם ד׳:ט׳) ״הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא״. {ט} מִיכָה נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר
(מלכים א כ׳:כ״ח) וַיִּגַּשׁ אִישׁ הָאֱלֹהִים וְגוֹ׳ אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. {י} אָמוֹץ נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלָיו לֵאמֹר הַמֶּלֶךְ אַל יָבֹא עִמְּךָ צְבָא יִשְׂרָאֵל״.
לִפְנֵי מוֹתוֹ – וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁלְּאַחַר מִיתָה הָיָה מֹשֶׁה מְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לִפְנֵי מוֹתוֹ״ סָמוּךְ לְמִיתָתוֹ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר
(מלאכי ג׳:כ״ג) ״הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בֹּא יוֹם ה׳ ״, וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתֵּנוּ שֶׁלְּאַחַר בִּיאָה הָיָה אֵלִיָּהוּ מִתְנַבֵּא לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, וְכִי מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לִפְנֵי בֹּא יוֹם ה׳ ״ סָמוּךְ לְבִיאָה.
מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וּמוּת בָּהָר״, בָּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת אֵצֶל מֹשֶׁה וְהָיָה סָבוּר שֶׁמָּסוּר בְּיָדוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ מֹשֶׁה הִזְכִּיר עָלָיו שֵׁם וַעֲקָדוֹ וְהָיָה יוֹשֵׁב וְרוֹאֶה הֵיאַךְ הוּא מְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר ״לִפְנֵי מוֹתוֹ״.
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – מְלַמֵּד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל בֵּרֵךְ כְּאֶחָד
(לעיל כ״ט:ב׳) ״אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם״, וְחָסַר וּפְרָטָן אֶחָד אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְחָזַר וּכְלָלָן כֻּלָּן בִּבְרָכָה אַחַת. (להלן פסוק כט) ״אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל״. אָמַר רַבִּי אָבִין כָּל יָמָיו שֶׁל מֹשֶׁה הָיָה מְבַקֵּשׁ לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיָה מַנִּיחוֹ מַלְאַךְ הַמָּוֶת, מֶה עָשָׂה נְטָלוֹ וּכְפָתוֹ וְהִנִּיחוֹ תַּחַת רַגְלָיו וּבֵרְכָן לְפָנָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ״וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ וְגוֹ׳ [לִפְנֵי מוֹתוֹ״], לִפְנֵי מִי לִפְנֵי זֶה שֶׁהָיָה מֻשְׁלָךְ תַּחַת רַגְלָיו וּמַה בְּרָכָה בֵּרְכָן ״הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם״.
זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב
(משלי ל״א:כ״ט) ״רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה״, זֶה מֹשֶׁה שֶׁנִּתְעַלָּה עַל כָּל הָאָדָם. כֵּיצַד אָדָם הָרִאשׁוֹן אוֹמֵר אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ שֶׁנִּבְרֵאתִי בְּצַלְמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמֹשֶׁה אוֹמֵר לוֹ אוֹתוֹ כָּבוֹד שֶׁנִּתַּן לְךָ נִטַּל מִמְּךָ, דִּכְתִיב
(תהלים מ״ט:י״ג) ״אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין״, אֲבָל אֲנִי זִיו פָּנִים שֶׁנִּתַּן לִי כְּתִיב
(להלן ל״ד:ז׳) ״לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה״ נֹחַ אוֹמֵר לְמֹשֶׁה אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ שֶׁנִּצַּלְתִּי מִדּוֹר הַמַּבּוּל, וּמֹשֶׁה אוֹמֵר לוֹ אַתָּה הִצַּלְתָּ אֶת עַצְמְךָ וְלֹא הָיָה בְּךָ כֹּחַ לְהַצִּיל אֶת דּוֹרְךָ, אֲבָל אֲנִי כְּתִיב ״וַיִּנָּחֵם ה׳ עַל הָרָעָה״, מָשָׁל לִשְׁתֵּי סְפִינוֹת שֶׁהָיוּ בַּיָּם אֶחָד מֵהֶן הִצִּיל הַקַּבַּרְנִיט אֶת עַצְמוֹ וְלֹא הִצִּיל אֶת סְפִינָתוֹ, וְאֶחָד הִצִּיל עַצְמוֹ וּסְפִינָתוֹ וְכוּ׳. אַבְרָהָם אוֹמֵר לְמֹשֶׁה אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ שֶׁהָיִיתִי זָן לְעוֹבְרִים וְשָׁבִים, וּמֹשֶׁה אוֹמֵר לוֹ אַתָּה הָיִיתָ זָן עוֹבְדֵי אֱלִילִים וַאֲנִי זָן מַאֲמִינִים, אַתָּה הָיִיתָ זָן בַּיִּשּׁוּב וַאֲנִי בַּמִּדְבָּר. יִצְחָק אָמַר לְמֹשֶׁה אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ שֶׁפָּשַׁטְתִּי צַוָּארִי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְרָאִיתִי פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, אוֹמֵר לוֹ מֹשֶׁה אַתָּה רָאִיתָ פְּנֵי הַשְּׁכִינָה וְכָהוּ עֵינֶיךָ, אֲנִי דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ פָּנִים בְּפָנִים וְלֹא כָהוּ עֵינַי. יַעֲקֹב אוֹמֵר לְמֹשֶׁה, אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ שֶׁפָּגַשְׁתִּי עִם הַמַּלְאָךְ וְנִצַּחְתִּיו אוֹמֵר לוֹ מֹשֶׁה, אַתָּה פָּגַשְׁתָּ הַמַּלְאָךְ בְּאִפַּרְכְיָא שֶׁלְּךָ, וַאֲנִי עָלִיתִי לְמַעְלָה אֶצְלָן בְּאִפַּרְכְיָא שֶׁלָּהֶן וְהֵם מִתְיָרְאִין מִמֶּנִּי, שֶׁנֶּאֱמַר
(תהלים ס״ח:י״ג) ״מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן״.