Devarim 32 – דברים לב‏ – Mikraot Gedolot

[פיסקא שכד]

הלא הוא כמוס עמדי – רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר כוס שהיה כמוס ומחוסר יכול דיהה תלמוד לומר (תהלים ע״ה:ט׳) חמר יכול שאין בו אלא חציו תלמוד לומר מלא מסך, יכול שאינו חסר אפילו טיפה אחת תלמוד לומר ויגר מזה מאותה טיפה שתו ממנה דור המבול ודור הפלגה ואנשי סדום ופרעה וכל חילו סיסרא וכל המונו סנחריב וכל אגפיו נבוכדנצר וכל חילו ומאותה טיפה עתידים לשתות כל באי העולם עד סוף כל הדורות וכן הוא אומר (ישעיהו כ״ה:ו׳) ועשה ה׳ צבאות לכל העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים יכול שמנים שיש בהם צורך ושמרים שאין בהם צורך תלמוד לומר שמנים ממוחים שמרים מזוקקים שמנים שאין בהם כלום אלא פקטים וכן הוא אומר (ירמיהו נ״א:ז׳) כוס זהב בבל ביד ה׳ משכרת כל הארץ מה דרכו של זהב לאחר שנשבר יש לו רפואה כך כשתפסק הפורענות מן האומות עתידה לחזור להם וכשמגיעה אצל ישראל מהו אומר (יחזקאל כ״ג:ל״ד) ושתית אותה ומצית ואת חרשיה תגרמי מה דרכו של חרס זה לאחר שנשבר אין לו רפואה כך כשתפסק הפורענות מן ישראל אין עתידה לחזור להם.

חתום באוצרותי – מה אוצר זה חתום ואין מגדל פירות כך מעשיהם של רשעים אין מגדלים פירות אם אמרת כן מאבדים היו את העולם וכן הוא אומר (ישעיהו ג׳:י״א) אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו אבל מעשיהם של צדיקים עושים פירות ופירי פירות וכן הוא אומר (שם ג׳:י׳) אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו.

דבר אחר: מה אוצר זה חתום ואין חסר כלום כך צדיקים לא נטלו כלום ממה שלהם בעולם הזה ומנין שלא נטלו צדיקים כלום ממה שלהם בעולם הזה שנאמר (תהלים ל״א:כ׳) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, ומנין שלא נטלו רשעים כלום ממה שלהם בעולם הזה שנאמר הלא הוא כמוס עמדי, אימתי אלו ואלו נוטלים למחר כשתבוא גאולה לישראל שנאמר לי נקם ושלם.

סליק פיסקא

[Piska 324]

[(Psalms 75:9) "For the (poisoned) cup is in the hand of the Lord — strong wine, fully admixed (for all of the nations). And from this He poured. Only (the wicked) will drain its dregs. All the wicked of the earth will drink (of it.)"] (Devarim 32:34) "Is it (this cup of retribution) not laid up with Me?⁠" R. Yossi Haglili says: A cup that was "laid up" and lacking (its full strength) — I might think it "weakened" (in potency); it is, therefore, written "strong wine.⁠" I might think that only half of it remains; it is, therefore, written "fully admixed.⁠" I might think that it never lacked even one drop; it is, therefore, written "and from this He poured from this.⁠" From that drop there drank: the men of the generation of the flood, the men of the generation of the tower of Bavel, the men of Sodom and Amorah, Pharaoh and all his army, Sisra and all his host, Nevuchadnezzar and all his army, Sancheriv and all his ranks. And from that drop there are destined to drink all the (wicked) comers to the world until the end of all the generations. And thus is it written (Isaiah 25:6) "And the Lord of hosts will make — for all the peoples (who come to war) in this mountain (Mount Zion, who thought to have) a feast of oils (i.e., an easy victory) — a feast of lees. (He will convert an intended feast of) marrowed oils (into one of) drained dregs.⁠" (All this in the war of Gog and Magog). I might think (that they would drink) lees which serve some purpose; it is, therefore, written "drained dregs" — lees which are nothing but empty froth. And thus is it written (Jeremiah 51:7) "A golden cup was Bavel in the hand of the Lord.⁠" And (Ezekiel 23:32) "The cup of your sister will you drink, the deep and the wide. You will be (the object of) laughter and scorn, too much to contain (i.e., to bear).⁠" Just as with gold, after it breaks, it can be "healed,⁠" so, when punishment curses the nations, it is destined to return to them. But, with respect to Israel, what is written (Ibid. 34) "And you will drink it and drain it, and its shards will you crunch.⁠" Just as with earthenware, after it breaks, it cannot be healed, so, when punishment ceases from Israel, it is not destined to return to them.

"sealed in My stores": Just as a treasure chest is sealed and does not grow fruits, so, the deeds of the wicked do not grow fruits; for if they did, the world would be destroyed. And thus is it written (Isaiah 3:11) "Woe to the wicked one, (who does) evil; for the recompense of his hands (but not the fruits thereof) will be dealt to him.⁠" But the deeds of the righteous grow fruits, and fruits of fruits, viz. (Ibid. 10) "Tell the tzaddik that it (righteousness) is good, for the fruits of their deeds shall they eat.⁠" Variantly: "Is it not laid up with Me?⁠" It lacks nothing. The wicked do not take aught of what is theirs in this world, viz. (see Psalms above) "fully admixed.⁠"

"sealed in My stores": Sealed and lacking nothing. The righteous take nothing of what is theirs in this world, viz. (Proverbs 8:21) "And I shall fill their ('My lovers') stores,⁠" and (Psalms 31:20) "How abundant is Your good that You have stored away for those who fear You.⁠" When do both take (what is due them)? "Tomorrow,⁠" at the redemption, viz. (Devarim, Ibid. 35) "Mine is revenge and payment!⁠"

[End of Piska]

הלא הוא כמ׳ עמ׳ ר׳ אליעזר בנו של ר׳ יוסי הגלילי אומ׳ מנ׳ אתה אומ׳ הלשון הזה לשון נוטריקון הוא כוס עמוס למאוסים אלו שמאסו בדברי תורה שנ׳ (תהלים ע״ה:ט׳) כי כוס ביד ה׳ יכול שוליהם ת״ל חמר יכול חציו ת״ל מלא יכול אפלו חסר טיפה ת״ל חתום יכול ששתו כולם ת״ל ויגר מזה הא לא שתו ממנו אלא טיפה אחת בלבד מאותה הטיפה שתו דור אנוש דור המבול דור הפלגה אנשי סדם סיסרא וכל רכבו סנחריב וכל אגפיו נבוכד נצר וכל המונו מאותו הטיפה הן שותין והולכין עד שיחיו המתים:

ואימתי הן עתידין לשתות כולו למחר כשתבוא גאולה לישראל שנ׳ (שם ע״ה:י״א) וכל קרני רשעים אגדע:

אם כך עשת הטיפה מה יעשה הכוס אם כך יעשה הכוס מה יעשה הדלי אם כך יעשה הדלי מה יעשו נהרות אם כך יעשו נהרות מה יעשו אוצרות שנ׳ (איוב לח כב - כג) הבאת אל אוצר׳ שלג אשר חשכתי לעת צר:

קרב זה קרבו שלפרעה שנ׳ (שמות י״ד:י׳) ופרעה הקריב:

ומלחמ׳ זו מלחמתו שלגוג שנ׳ (זכריה י״ד:ג׳) ויצא ה׳ ונלחם בגוים ההם וה״א (ישעיהו כ״ה:ו׳) ועשה ה׳ צב׳ לכל העמים [וגו׳] יכול שמנים שיש בהן צורך ושמרים שאין בהן צורך ת״ל (שם) שמנים ממוחיים שמנים מזוקקים מה שמרים אינן כלום אלא מבוקעים וה״א (ירמיהו נ״א:ז׳) כוס זהב בבל ביד ה׳ מה ראה למשול פורענתן שלאומות בכוס הזה שלזהב אלא מה הכוס הזהב הזה אם נשבר משבריו עושין כלום כן משתתחיל פורענתן שלאומות אינה פוסקת לעולם:

וכשבאת לישראל אינה כן אלא (יחזקאל כ״ג:ל״ד) ואת חרשיה תגרמי מה החרס הזה אם נשבר אין לשבריו רפואה כך משתפסוק פורענתן של ישראל אינה חוזרת לעולם:

וה״א (תהלים ע״ה:ט׳) אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ משמוזגין להם כוס ראשון מוזגין להם כוס שני וכשבאת לישראל אינה כן אלא ושתית אותה ומצית (יחזקאל שם) כך משתפסוק פורענתן שלישראל אינה חוזרת לעולם:

חתום באו׳ מה האוצר הזה מלא אינו עושה פירות כך מעשיהן של רשעים אינן עושין פירות שאילו היו עושין פירות לא היה העולם יכול לעמוד בהן אבל הצדיקים מעשיהן עושין פירות ופירי פירות שנ׳ (ישעיהו ג י - יא) אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו:

אוי לרשע רע:

ד״א חתום באו׳ מה אוצר הזה מלא ואינו חסר כלום כך לא אלו נטלו משלהם כלום ולא אלו נטלו משלהם כלום מנ׳ שלא נטלו הצדיקים משלהם כלום שנ׳ (תהלים ל״א:כ׳) מה רב טובך ומנ׳ שלא נטלו הרשעים משלהם כלום שנ׳ הלא הוא כמ׳ עמ׳ אימתי אלו ואלו עומדין ליטול את שכרן למחר כשתבוא גאלה לישראל לכך נאמ׳ לי נקם ושלם:

הֲלָא כָל עוֹבָדֵיהוֹן גְּלַן קֳדָמַי גְּנִיזִין לְיוֹם דִּינָא בְּאוֹצְרָי.

Are not all their works manifest before Me, laid up in My treasures against the day of judgment?

הלא הוא דן כסא דפורענותה ממזג ומתקן ומעתד לרשיעיה חתום באוצרי ליום דינה רבה.

הלא עובדיהון דהינון עבדין בטומרא קדמיי כולהון גליין חתימין ומתקנין באפותיקיי.

Are not their secret works all known before Me? Sealed and laid up are they in My treasury!

הלא הוא כסא דין פורענותא ממזג ומתקן גבי לרשיעיא חתים באוצרי ליום דינא רבא.

Is not this the cup of punishment, mixed and ordained for the wicked, sealed in My treasuries for the day of the great judgment?

אלא אן ג׳מיע ד׳לך מכנוז ענדי ומכ׳תום פי כ׳זאיני

ועם זאת, כל זה אצור אצלי וחתום באוצרותיי.

הלוא הוא כמוס עמדי – כתרגומו: כסבורים הם ששכחתי מעשיהם, כלם גנוזים ושמורים לפני.

הלא הוא^א – פרי גפנם ותבואות שדמותם כמוס עמדי.

א. כן בפסוק ובכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1: ״היא״.

הלא הוא כמס עמדי IS NOT THIS LAID UP IN STORE WITH ME – Understand this as the Targum has it: ("Are not all their doings open before me?⁠") – i.e., they believe that I have forgotten their doings, but really they are all stored up and kept with Me.

הלא הוא IS NOT THIS – the fruit of their vine and the produce of their fields (i.e. their doings) כמס עמדי STORED UP WITH ME?

פס׳: הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי – אלו פורעניות של הקדוש ברוך הוא עתיד להביא על הרשעים שנאמר (איוב לח) אשר השכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה ואומר (ישעיה כה) ועשה ה׳ צבאות לכל העמים בהר הזה.

חתום באוצרותי – מה זה חתום ואין חסר כלום ¹כך לא אלו נטלו משלהם ולא אלו נטלו משלהם. שנאמר (תהלים לא) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך וגו׳. וכן ברשעים הוא אומר הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי:

1. כך וכו׳. פי׳ כי ישראל עדיין לא נטלו רב טוב הצפון להם וכן להיפך הרשעים:

הלא הוא כמוס עמדי – דברי גאות האומות אני שומר, ואש⁠{לם}⁠^א להם נקם על זאת.

א. כך השלים רוזין. בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) היה מקום חלק.

הלא הוא כמוס עמדי LO I HAVE PUT IT ALL AWAY [SEALED UP IN MY STOREHOUSES]: I am saving up all the words of [false] pride of the gentiles and I will exact vengeance from them for that.⁠¹

1. Here Rashbam and Rashi part company for the first time on the basic exegetical question of determining whether particular verses are referring to the Israelites or to their enemies. (See note 88 above.) Rashi says that vs. 34 means that God is saving up His punishment of the Israelites, described in vss. 32-33, and will bring it upon them at some appropriate point in the future. Rashbam, though, sees an abrupt and unmarked shift between vss. 33 and 34. The theme of the punishment that the Israelites deserved to get (but did not get) has now been completed. Now the text shifts back to the punishment that will befall the gentiles. As the notes below show, Rashi and Rashbam disagree about a number of verses in the continuation of the poem on the question of whether they are better understood as describing (or directed towards) the nations or Israel.
Many exegetes, ancient and modern, see vss. 32-43 as referring to punishments that will befall the gentiles. Rashbam, however, appears to be the only exegete who interprets vss. 32-33 about the Israelites, but vss. 34-43 about the gentiles. According to Rashbam, the poem has the following general structure:
1) vss. 1-26 describe the history of the relationship of Israel and God, God’s benevolence, Israel’s ingratitude and sin, and the punishment that they deserve;
2) vss. 27-31 describe the gentiles’ distorted understanding of the fate of the Israelites;
3) vss. 32-33 return to the theme of the punishment that the Israelites deserve;
4) vss. 34-43 describe the punishment that will befall the evil gentiles.

הלא הוא כמס עמדי – דברי השם. יש אומרים: על הגזרות.

והקרוב: שהוא יינם, שהוא ראש פתנים (דברים ל״ב:ל״ג), הוא שמור עד שישתוהו.

ומלת כמוס – ידועה מטעם מקומה, כי אין לה משפחה.⁠^א [והיא אחות גומץ (קהלת י׳:ח׳), וגבעל (שמות ט׳:ל״א), והלעיטני (בראשית כ״ה:ל׳).]⁠^ב

חתום באוצרתי – [פירוש: כמוס עמדי. והטעם: שהוא תחת ידי,]⁠^ג שלא תגע בו יד זולתי, הוא שמור להם להנקם מהם.

א. ״כי... משפחה״ חסר בכ״י פריס 177 (אפשר שהוחלף בהמשך) והושלם מכ״י פריס 176.

ב. ההוספה בכ״י פריס 177. ההוספה חסרה בכ״י פריס 176 ועוד עדי נוסח.

ג. ההוספה בכ״י פריס 177. ההוספה חסרה בכ״י פריס 176 ועוד עדי נוסח.

IS NOT THIS LAID UP IN STORE WITH ME. These are the words of God. Some say the reference is to the decrees.⁠¹ It appears to me that the reference is to their wine, which is the poison of asps. It is laid in store² until they drink it.⁠³ The meaning of the word kamus (laid up in store) is to be ascertained from its context, for it has no family.⁠⁴

SEALED UP IN MY TREASURIES. So that no hand touches it. It is kept for them,⁠⁵ for vengeance is to be exacted from them.

1. Which Israel's enemies have decreed against Israel. In other words, God has not forgotten what Israel's enemies did to them but has, as it were, stored the account in His record books.

2. In God's storehouses.

3. Until God decides that it is time to make Israel's enemies drink of it.

4. No similar words are found in Scripture.

5. The enemies of Israel.

הלא הוא – הפורענות שלהם, כמוס עמדי – סגור עמדי.

חתום באוצרתי – שאני הכנתי להם פורענות וכלימות.

הלא הוא – ISN’T THIS – Their punishment, כמוס עמדי – LAID UP IN STORE WITH ME – sealed with Me.

חתום באוצרתי – SEALED IN WITH MY TREASURES – That I prepared for them punishment and disgrace.

הלא הוא כמס עמדי – יום תשלום פורענותם כמו שמפרש והולך.

הלא הוא כמוס עמדי, "is this not laid up in store with Me?⁠" Moses refers to the day when retribution for all their sins will come, as will be explained forthwith.

הלא הוא כמוס עמדי – ראש הפתן האכזר שלהם שמתי באוצרותי להאכילם מפרי מעשיהם.

IS NOT THIS LAID UP IN STORE WITH ME — their cruel poison of asps?⁠¹ I have put it in My treasures² to feed them from the fruit of their deeds.

1. (33).

2. In (34) before us.

הלא הוא כמוס עמדי – היין שלהם שמור אצלי עד שישתוהו, וכיצד הוא כמוס וחתום, לי נקם ושלם, כלומר הנקמה שאנקם מהם היא שמורה אצלי, זהו לי נקם ולי שלם, כלומר לי הנקמה ולי השלומים, כענין (תהלים צ״א:ח׳) ושלומת רשעים תראה. לעת תמוט רגלם, כשתמלא סאתם, כענין (בראשית ט״ו:ט״ז) כי לא שלם עון האמורי.

ויתכן לפרש הלא הוא כמוס עמדי שיחזור למלת לאחריתם שהזכיר, יאמר כי אחרית הרשעים המשעבדים אותנו כמוס עם הש״י וחתום באוצרותיו, וכן מצינו בדניאל ששאל (דניאל י״ב:ט׳) מה אחרית אלה, ואמר לו הש״י כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ, והוא העת שתמוט רגלם. כי קרוב יום אידם, בזמן שיחשבו שהוא רחוק יתקרב להם וחש כל אחת מהעתידות לבא להם.

ויש במלת למו סימן ורמז לגאולה, כי אז ידין ה׳ עמו, והקב״ה בעבור שמו הגדול ימהר יחישה ועל אותו זמן הזכיר למעלה (דברים ל׳:ו׳) ומל ה׳ אלהיך את לבבך.

הלא הוא כמוס עמדי, "have I not carefully stored it away?⁠" Their wine is stored away under My care until they will drink it. Sooner or later they themselves will have to drink their own poisonous wine. God is storing up His eventual vengeance against the people who have abused Israel. The construction is similar to Psalms 91,8: "you will witness the punishment of the wicked with your eyes.⁠" [A reference to the words in verse 35 לי נקם ושלם, i.e. verses 34 and 35 are one unit. Ed.] לעת תמוט רגלם "at the time when their foot shall slip.⁠" When the measure of their sins is full. The word שלם here is used by Moses in the same vein as God used it when explaining to Avraham in Genesis 15,16 that the Emorite people could not be driven out of the land of Canaan until its measure of guilt was full, שלם.

It is also possible to explain these verses as follows: the words הלא הוא כמוס עמדי, refer to the word אחריתם, "their end" in verse 29, i.e. the eventual end of Israel's enemies has been a carefully preserved storage in the hands of the Lord. We find a similar construction in Daniel who had asked; (Daniel 12,8) מה אחרית אלה, "what is going to be the end of these (dire predictions)?⁠" God had answered him that the timing of the redemption, and therefore the timing of the retribution against the enemies of our people, was a well guarded secret with Him until the time when it would occur (Daniel 12,9). In fact, this would occur at a time which seems most unlikely at the time, a time when these nations appear to rule the world.

The word למו at the end of verse 35 contains an allusion to the time of the redemption (seeing the three letters in that word are the acronym of למועד מועדים וחצי, the time described as the time of the redemption in Daniel 12,7). At that time ידין ה' עמו, "the Lord will judge His people.⁠" May the Lord hasten the time when this will occur as He said when He spoke about circumcising our hearts (30,6).

הלא הוא כמוס עמדי. כלומר הלא הוא הפורענות הראוי להם כמוס עמדי שאני הכנתי להם פורענות וכלי מות.

הלא הוא – הפורענו׳ שאביא עליהם כמוס עמדי.

הלא הוא כמוס עמדי, "Is it not stored up with Me? (the calamity striking the gentiles)

כמוס – גנוז.

ובאמת הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי שלא יצא משם בלא דעתי.

הלא הוא פרי גפנם ותבוא׳ שדמותם כמוס עמדי פי׳ כנוי הוא ומלת כמוס שב אל פרי גפנם מרומז במלת גפנם ואל תבוא׳ שדמותם הרמוז במלת משדמות עמורה ואע״פ שהתבואה היא לשון נקבה ולא תפול עליה לא מלת הוא ולא מלת כמוס המורים על הזכר מ״מ מאחר שפי׳ גפנם הוא פרי בלשון זכר אמר הוא בלשון זכר אע״פ שפירוש שדמות היא התבואה שהוא בלשון נקבה:

הלא הוא כמוס עמדי וגו׳ עד סוף השירה – זהו החלק הששי בגאולת ישראל ונקמת האויבים.

יאמר שאל יחשוב אדם שנשכחו לפני עונותיהם ותועבותיהם של האומות האלה. כי באמת הלא הוא כמוס עמדי. וחוזר כנוי הוא ליין תנינים אשר זכר. כאלו אמר אותו יין תנינים שהוא רמז אל המעשים שעשו לישראל וראש פתנים אכזר שהוא משל לאכזריותם ורוע פעולתם. זהו כמוס עמדי וחתום באוצרותי. להשקות אותו אליהם ושתו ולעו והיו כלא היו, כי אמדוד אותם מדה כנגד מדה. וכמאמר ירמיה (איכה ד׳) גם עליך תעבור כוס תשכרי ותתערי.

הלא הוא כמס עמדי – כאמרו ״כי יום נקם בלבי״ (ישעיהו ס״ג:ד׳).

חתום באוצרתי – כאמרו ״כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ״ (דניאל י״ב:ט׳).

הלא הוא כמוס עמדי, the meaning is similar to Isaiah 63,4 כיום נקם בלבי, “as the day of vengeance which I had kept hidden in my heart.”^a

חתום באוצרותי, sealed away securely. Compare Daniel 12,9 כי סתומים וחתומים הדברים, “the matters are sealed and safely stored.”

a. the sins had to accumulate beyond reprieve before God carried out what had been at the back of His mind for a long time.

הֲלֹא הוא כָּמֻס: במסורת הדפוס¹ וגם בהרבה ספרי׳ כ״י נמס׳ י״ג הלוא מלאי׳ בתורה, וחד מינייהו פליגי ביה, הלוא הוא כמס עמדי, ובפסוק² נדפס מל׳. ובמסרה אחרת כ״י מצאתי י״ב הלוא מלאי׳ בתורה, ולא נמנה זה עמהם. ולזאת הסכים הרמ״ה³ ז״ל, כמ״ש⁴ בפ׳ בראשית על פסוק הלוא אם תיטיב, ואפי׳ בספרי׳ כ״י שנמס׳ בהם י״ג מלאי׳ ופלוגתא על דין, כתבוהו בפסוק כאן חס׳ וי״ו, והכי פשיטא ליה לבעל אור תורה. [הֲלֹא⁠־הוּא].

בְאוֹצְרֹתָי: בהעתק הללי ובכל ספרי׳ מדוייקי׳ מל׳ וי״ו קדמאה וחס׳ וי״ו בתראה, וכ״כ הרמ״ה⁵ ז״ל, והמדפיס⁶ פעל אוצרות בלשון שקר⁷. ובמסורת כ״י נמס׳ ג׳, וסימניהון הלא הוא כמס⁸, אשר לא הִרְאִיתִם⁹ (דמלכי׳), וחבירו¹⁰ דישעיה, ע״כ. ובמקצת ספרי׳ מדוייקי׳ דמלכי׳ חס׳ דחס׳, דישעיה ודאוריית׳ שוין. [בְּאוֹצְרֹתָי].

1. במסורת הדפוס: מ״ק-ד על אתר.

2. ובפסוק: נוסח הפנים של ד.

3. הרמ״ה: ל״ו.

4. כמ״ש: בר׳ ד ז (׳הלוא אם תיטיב׳).

5. הרמ״ה: אצ״ר.

6. והמדפיס: ד.

7. פעל אוצרות בלשון שקר: על פי מש׳ כא ו.

8. הלא הוא כמס: פסוקנו.

9. אשר לא הִרְאִיתִם: מל״ב כ טו.

10. וחבירו: יש׳ לט ד.

פרי גפנם כו׳. רצ״ל מאי דכתיב הלא הוא וגו׳ לשון יחיד, הלא הם וגו׳ הל״ל, לפי מה שיהי׳ פי׳ של כמוס וגו׳ כסבורים הם ששכחתי מעשיהם כו׳ דהיינו לשון רבים, ל״פ הלא הוא פרי גפנם, כלומר הא דכתיב לעיל גפנם וגו׳ פירוש פרי גפנם, ועל זה קאי הלא הוא וגו׳. וא״ש דפרי נמי לשון יחיד הוא, ולכן נמי אמר הוא לשון זכר, ולא היא. ואע״פ שתבואה היא לשון נקבה, כיון דפרי הוא לשון זכר:

The fruit of their grapevine, etc. Rashi is answering the question: It is written, "Is this not, etc.⁠" which is in the singular form, but Scripture should have written, "Are they not, etc. [the plural form]" because it is based on the explanation of "sequestered [with Me], etc. They think that I have forgotten their actions, etc.⁠" Therefore Rashi explains that "it is [referring to] the fruit of their grapevine.⁠" In other words that which is written above, "their grapevine" refers to the fruit of their grapevine. And this is what the phrase "Is this not, etc.⁠" is referring to. This works well, for the word "fruit" can also be singular. Therefore Scripture says הוא which is masculine, and not היא [which is feminine], even though תבואה (grain)" is feminine, but because פרי (fruit) is masculine.

הלא הוא כמוס עמדי וגו׳ – פירוש הגם שבשביל כעס אויב נמנעתי מעשות בהם משפט המתחייב להם על מעשיהם לא מפני זה יפטרו מעונש המגיע להם הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי ליום הדין, ועל זה אמר הנביא (ישעיהו י׳ ג) ומה תעשו ליום פקודה, וצא ולמד מה שחרד שמואל מפחד יום הדין כאומרם ז״ל (חגיגה ד׳:) במעשה בעלת אוב, וכפל לומר כמוס עמדי חתום וגו׳, על דרך אומרו (שמות ל״ד ז׳) נושא עון, וכשיגיע לגדר שיאמר נלאתי נשוא (ישעיהו א יד) יחתמהו באוצרות וינקום הוא מעושי רשעה בהוצאת שמש מנרתיקה (נדרים ח׳:) ולהט אותם יום ה׳, והוא אומרו לי נקם פירוש שינקום הוא בעצמו כביכול.

הלא הוא כמוס עמדי, "Is it not concealed with Me?⁠" Moses means that on account of the reaction of Israel's enemies to its punishment, God has so far refrained from dispensing the justice due for the sins committed by this people. If they appeared to do well this was not proof of their innocence, nor that they would not eventually be made to suffer the punishment they were guilty of. God reserved the indictment in anticipation of the Day of Judgment. Concerning that day, the prophet said (Isaiah 10,3: "and what are you going to do on the Day of Judgment (punishment)?⁠" Read up on how much even the prophet Samuel was afraid of that day when he was asked to materialise before Saul (Chagigah) 4 and he thought that he was about to face that day of Judgment. Moses repeats the statement by saying חתום באוצרותי, "sealed in My treasuries.⁠" We may compare this to Exodus 34,7 where the Torah speaks about God being נושא עון, "suspending punishment for sins.⁠" Once God reaches the point where He is no longer able to tolerate the wickedness, He seals them in His treasuries and takes His revenge on the evildoers by even removing the sun from its orbit (if need be) as we have been told in Nedarim 8, "a day on which the sun will burn like a furnace.⁠" When Moses adds לי נקם, "Mine is the vengeance,⁠" this is a reference to God personally exacting this punishment.

הלא הוא כמס עמדי חתום באוצרתי – פי׳ מה שעושין רע לישראל כל הרעות נחקקים בפורפירא של הקב״ה וז״ש כמס עמדי. עמדי הוא הרע מה שעשו לישראל. ועוד כי כמוס הפורעניות שלהם אצלי שלא יבא להם פורעניות בעה״ז כלל כדי שירבה להם הפורעניו׳ בעה״ב כמ״ש ויין חמר מלא מסך ויגר מזה שימלא על כל גדותיו עד שהוא נשפך לארץ והם ימצו אף שמרים את הכל יביא עליהם ולא ישאר כלום וזהו חתום כמו דבר החתים שאין יכול להפתח כלל. ולעתיד יביא עליהם הפורעניו׳ משלם כמו כוס מלא על כל גדותיו.

הלא הוא כמס עמדי – אחרי שהבטיח השם שלא יזנח לעולם את שארית ישראל מן הטעם שביאר לולי כעס אויב אגור וגו׳, רמז עתה כי עכ״ז ימים רבים יעשן אפו בצאן מרעיתו, עד יזכו אל התשועה הגדולה שאין עוד אחריה צרה, וכל הימים האלה ידמה כאילו ישכח השם קול צורריו ושאון קמיו, ולא יחשוף זרוע עוזו להנקם מהם, אבל אין שכחה לפני כסא כבודו, כי הכל שמור ליום מועד, ועל זה אמר הלא הוא כמוס עמדי, כלומר דעו שלא נשכח דבר, והכל גנוז ושמור אצלי עד בוא מועד שקבעתי בעצת חכמתי, כי לכל זמן ועת לכל חפץ בסוד החכמה:

חתום באוצרתי – אמנם הקץ הזה הוא חתום וסתום באוצרות ה׳ ואין אתנו יודע עד מתי קץ הפלאות:

הלא הוא במוס עמדי – מלת הלא יפרשוהו להתהפכות השלילה (אָב ניכט) ויותר נ״ל לפרשו מלשון מיום ההוא והלאה להוראת ריחוק הזמן, כי כל דברי הנקמות והנחמות שבפרשה הם לזמן רחוק, כמתואר בדברי הנביאים בשם אחרית הימים, וזהו שמודיע בזה. הלא הוא. (פערן איסט׳ס!) דבר זה יקויים בזמן רחוק, ואמר כמוס עמדי. הזמן המיועד לקיום דברים אלה הוא גנוז וסתום, כמ״ש בדניאל סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ, ע״ד יום נקם בלבי לפומי לא אגלה, והמקף שבין שתי המלות עם הטפח׳ יותר נכון לפי״ז, ועמ״ש בראה הלא המה בעבר הירדן, ובמקץ הלא זה אשר ישתה.

התחיל בנחמה כי מתוך שהזכיר גדולתו כי לא כצורנו צורם ואלהי האויבים לא יכלו להיטיב להם כאשר היטיב הוא לעמו, בא לומר איך עוד ישוב להיטיב להם וינקום דמם מיד צריהם. הלא הוא כמוס הנקם והשלם לשלם לאויבים.

הלא וגו׳ – ״כמס״ (קרוב ל״קמץ״: להחזיק דברים מקובצים יחד בתוך היד הסגורה [ויקרא ב, ב ופירוש שם]): להסתיר. פסק דינו של ה׳ על העמים – אפילו אם איננו ידוע בהווה – נמצא מוסתר עם ה׳ והוא כבר חתום בבית אוצרותיו; הוא כלול עם המעשים וההתפתחויות שיביאו את העתיד המזהיר שהשגחת ה׳ נתכוונה אליו.

[לד] אבל אחר שהאומות לא יאמרו כן רק יאמרו ידנו רמה לכן לא יכלתי להעיר חמתי, רק הלא הוא מוסב על אש קדחה באפי, הכעס שלי כמוס עמדי חתום. ולא אורידנו עד שאול תחתית:

הלא הוא – יסיר השאלה אם הגוי ההוא כאנשי סדום ועמורה למה לא יענישם ה׳? ויאמר הלא הוא כמוס עמדי. שחטאם אינו בפרסום רק צפון אתי:

חתום באוצרותי – אף שאינם בפרסום. אבל רבים הם למאד עד שחתומים ומונחים באוצרותי (והוא ע״ד המליצה אוצרותי מלאים מהם):

לי נקם ושלם – יסיר בזה שתי שאלות. א) האם על חטא שבסתר לא יעניש ה׳. ב) אם רבו פשעיהם הלא ראוי להם כל העונשים בעד פשעם. ובמה יענישם על התנהגותם עם ישראל בנבלה, והתשובה:

הלא הוא: האכזריות. ״כמוס עמדי״ לעת רעה. ״חתום באוצרותי״ שלא יפול ממנה מאומה. והכוונה שלא להעניש אותם על רשעתם כלל, כדי שלא יגרע עונשם ״לעת תמוט רגלם״ (פסוק ל״ה). והיינו דאיתא בע״ז (ד,א) ׳שונאו נפרע ממנו בבת אחת׳.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון