×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(כה) מִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל⁠־חֶ֔רֶבוּמֵחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם⁠־בָּחוּר֙ גַּם⁠־בְּתוּלָ֔היוֹנֵ֖ק עִם⁠־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה׃
Outside the sword shall bereave, and in the rooms, terror, on both young man and virgin, the nursing infant and the gray-haired man.⁠"
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)תרגום ירושלמי (קטעים)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובאבן עזראר״י בכור שורהדר זקניםר״י אבן כספירלב״ג ביאור המילותמזרחיר״ע ספורנומנחת שישפתי חכמיםאדרת אליהו לגר״אר׳ י״ש ריגייומלבי״םנצי״בהואיל משהתורה תמימהעודהכל
מחוץ תשכל חרב – מיכן אמרו בשעת מלחמה כנס את הרגל ובשעת רעב פזר את הרגל וכן הוא אומר (ירמיהו י״ד:י״ח) אם יצאתי השדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב ואומר (יחזקאל ז׳:ט״ו) אשר בשדה בחרב ימות, ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו.
ומחדרים אימה – היה רואה את החרב שהיא באה לשוק אם יכול לברוח ולהמלט ממנה אז חדרי לבו נוקפים עליו נמי ומת והולך בה.
דבר אחר: מחוץ תשכל חרב – על מה שעשו בחוצות ירושלם וכן הוא אומר (ירמיהו י״א:י״ג) כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ומספר חוצות ירושלם שמתם מזבחות לבשת. ומחדרים אימה, על מה שעשו בחדרי חדרים וכן הוא אומר (יחזקאל ח׳:י״ב) הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עושים בחשך איש בחדרי משכיתו ואומרים אין ה׳ רואה אותנו עזב ה׳ את הארץ.
גם בחור גם בתולה – הא ותרה לאלו אלא יונק עם איש שיבה וכן הוא אומר (ירמיהו ו׳:י״א) גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים.
דבר אחר: גם בחור אתם גרמתם לי לשלוח יד בבחירי וכן הוא אומר (במדבר י״א:כ״ח) ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו.
גם בתולה – מלמד שהיו מנוקים מן החטא כבתולה זו שלא טעמה טעם חטא מימיה. יונק, מלמד שהיו יונקים דברי תורה כיונק זה שיונק חלב מדדי אמו. עם איש שיבה, אל תהי קורא איש שיבה אלא איש ישיבה מלמד שכולם ראוים לישב בישיבה וכן הוא אומר (מלכים ב כ״ד:ט״ז) הכל גבורים עושי מלחמה וכי מה גבורה עושים בני אדם ההולכים בגולה ומה מלחמה עושים בני אדם זקוקים בזיקים והנתונים בשלשלאות אלא גבורים אלו גבורי תורה כענין שנאמר (תהלים ק״ג:כ׳) ברכו ה׳ מלאכיו גבורי כח עושי דברו. עושי מלחמה, שהיו נושאים ונותנים במלחמתה של תורה שנאמר (במדבר כ״א:י״ד) על כן יאמר בספר מלחמות ה׳ ואומר (מלכים ב כ״ד:ט״ז) והחרש והמסגר אלף חרש אחד מדבר והכל שותקים. והמסגר, הכל יושבים לפניו ולמדים הימנו אחד פותח ואחד סוגר לקיים מה שנאמר (ישעיהו כ״ב:כ״ב) ופתח ואין סוגר וסגר ואין פותח.
סליק פיסקא
"On the outside (of the city) the sword (of legions) shall devour (them) "— whence they derived: "In time of war, 'gather in' your legs" (i.e., stay at home); "in time of famine, 'spread out' your legs (and leave).⁠" And thus is it written (Jeremiah 19:18) "If I go out to the field, there are the slain of the sword! And if I enter the city, there are the sick with famine!⁠" And (Ezekiel 7:15) "Whoever is in the field will die by the sword, and whoever is in the city, famine and plague will consume him.⁠"
"and in the chambers, fright": If he saw the sword entering the marketplace, if he could flee from it, then the chambers of his heart would pound with fright, which would kill him.
Variantly: "On the outside the sword shall devour": because of what they did in the thoroughfares (i.e., idolatry), viz. (Jeremiah 11:13) "For (as) the number of your cities was (the number of) your gods, O Judah, and (as) the number of streets in Jerusalem have you made altars to the shame — altars to sacrifice to the ba'al.⁠" "and in the chambers, fright": what they do in their secret chambers, viz. (Ezekiel 8:12) "what the elders of the house of Israel do in the darkness … For they say: 'The Lord does not see us; the Lord has left the land.⁠"
"both young man and virgin": and not these alone, but even
"suckling and the man of grey hairs.⁠" And thus is it written (Jeremiah 6:11) "Also man and woman are ensnared; the elder with the full of years (and near death).⁠"
Variantly: "both young man (bachur)": You have caused Me to send My hand against My chosen ones ("bechirai"), as in (Bemidbar 11:28) "And Joshua the son of Nun answered, the servant of Moses, of his chosen ones ('mibachurav').⁠"
"both virgin": They were clean of sin, as a virgin, who had never tasted the taste of sin. "suckling": They sucked words of Torah as a babe sucks milk from its mother's breasts. "with the man of grey hairs": Read it not "ish seva" ("the man of grey hairs"), but "ish yeshivah,⁠" being fit to sit in "yeshivah" (a consortium of Torah scholars). And thus is it written (of the exiles, II Kings 24:16) "and the charash and the masger, one thousand, all heroes, waging war.⁠" Now what feats of strength are performed by men going into exile? What war is waged by men bound in chains? Rather, (the meaning is that they were) "heroic" in the war of Torah. As it is written (Psalms 103:20) "Bless the Lord, O His angels, heroic in power, doing His word to hear the voice of His word.⁠" (II Kings, Ibid.) "waging war": "giving and taking" in the "war" of Torah, viz. (Bemidbar 21:14) "Therefore, it is said in the Book of the wars of the Lord, etc.⁠" (II Kings, Ibid.) "the charash" (lit., "mute"): One (of these scholars) speaks and the rest remain silent. "and 'the masger'" (lit., the "closer": All sit before him and learn from him. After he "closes,⁠" no one "opens,⁠" and after he "opens,⁠" no one "closes,⁠" in fulfilment of (Isaiah 22:22) "And he (David) will open, and none will close; and he will close, and none will open.⁠"
[End of Piska]
מחוץ תשכל חר׳ ומ׳ אי׳ מיכן אמ׳ בשעת דבר ובשעת מלחמה כנס את הרגל ובשעת רעב פזר את הרגל שנ׳ (יד י״ד:י״ח) אם יצאתי השדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב:
חרב מבחוץ ורעב ודבר מבית שנ׳ (יחזקאל ז טו עיי״ש ויר׳ י״ד:ט״ו) אשר בשדה בחרב ימותו ואשר בעיר בדבר וברעב יתמו:
ד״א מחוץ תש׳ חרב על מה שעשו בחוצות ירושלם שנ׳ (ירמיהו י״א:י״ג) כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ומספר חוצות ירושלם שמתם מזבחות לבושת:
ומחדרים אי׳ על מה שעשו בחדרים שנ׳ (יחזקאל ח׳:י״ב) ויאמ׳ אלי הראית בן אדם מה זקני ישראל עושים בחשך איש בחדר משביתו:
גם בחור גם בתו׳ הא ותרה בכל אלה אלא יונק עם איש שיבה וה״א (ירמיהו ו׳:י״א) גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים:
גם בחור אמ׳ להן הקב״ה אתם גרמתם לי לשלוח יד בבחירי שנ׳ (במדבר י״א:כ״ח) ויען יהושע בן נון מש׳ משה מבח׳:
גם בתו׳ אמ׳ להן הקב״ה הייתי סבור שתהוו נקיים לפני כבתולה זו שלא טעמה טעם חטא מימיה:
יונק אמ׳ להן הקב״ה הייתי סבור שתהו יונקים דברי תורה כתינוק הזה שהו יונק מדדיה שלאמו:
עם איש שי׳ אל תקרא עם איש שיבה אלא עם איש ישיבה מלמד שכולן ראויין לישיבה וה״א (מלכים ב כד טז ע״ש) כולם גבורים עושי מלחמה וכי מה גבורה עושין בני אדם שהולכין בגולה ומה מלחמה עושין בני אדם שהולכין בגולה והן זקוקים בזקים ונתונין בשלשלאות אלא גבורים אלו גבורי תורה כענין שנ׳ (תהלים ק״ג:כ׳) ברכו ה׳ מלאכיו גבורי כח:
עושי מלחמה שהיו נושאין ונותנין במלחמתה של תורה כענין שנ׳ (במדבר כ״א:י״ד) על כן יאמר בס׳ מל׳ ה׳:
[ואומ׳] (מלכים ב כ״ד:ט״ז) והחרש והמסגר אלף החרש שאחד מדבר והכל שותקין:
והמסגר הכל יושבין לפניו ולמידין ממנו אחד פותח ואחד סוגר לקיים מה שנ׳ (ישעיהו כ״ב:כ״ב) ופתח אין סוגר וסגר ואין פותח:
מִבַּרָא תַּתְכֵּיל חַרְבָּא וּמִתַּוָּנַיָּא חַרְגַּת מוֹתָא אַף עוּלֵימֵיהוֹן אַף עוּלֵימָתְהוֹן יָנְקֵיהוֹן עִם סָבֵיהוֹן.
Without will the sword devour, and within the chambers be the slaughter-work of death, the youths and the maidens, the sucklings with the aged.
מן לברהא תתכל יתהון חרבה ובקיטוניב מדמכיהון אימתיה דמותה להודג עלמין לחודד בתוליןה ינקין ומתרכין עם גברין סבין.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״לברה״) גם נוסח חילופי: ״מברה״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ובקיטוני״) גם נוסח חילופי: ״ומן קיטו׳⁠ ⁠⁠״.
ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״להוד״) גם נוסח חילופי: ״לחוד״.
ד. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״לחוד״) גם נוסח חילופי: ״להוד״.
ה. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״בתולין״) גם נוסח חילופי: ״{בתו}⁠לן״.
עמא דגלו מברא לארעא דישראל תתכיל יתהון מחת חרבא ודמשתיירין בארעא דישראל בגו קיטוני מדמיכיהון איגרי בהון חרגת מותא אילך ואילך ישתיצון לחוד עולימיהון ולחוד בתולתהון ינקי⁠(ת)⁠הון עם גובריהון וסביהון.
A people who will come from beyond the land of Israel shall consume them with the stroke of the sword, and those who are left in the land of Israel will I throw into the terror of death, in the chambers here and there where they sleep; their young men shall perish, their maidens, their sucklings, with their men and their elders.
מן שוקא תתכל יתהון חרבא ומן קיטוני מדמכיהון אימתא דמותא לחוד עולימין לחוד בתולין ינקין עם גברין סבין.
In the street the sword will devour them; in the chambers where they sleep, the terrors of death; their young men and maidens, their infants and aged men.
מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב – (כָּתוּב לְמַעְלָה בְרֶמֶז ר״ו).
מִכָּאן אָמְרוּ בִּשְׁעַת מִלְחָמָה כַּנֵּס אֶת הָרֶגֶל, בִּשְׁעַת רָעָב פַּזֵּר הָרֶגֶל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיהו י״ד:י״ח) ״אִם יָצָאתִי הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה חַלְלֵי חָרֶב וְאִם בָּאתִי הָעִיר הִנֵּה תַּחֲלוּאֵי רָעָב״, וְאוֹמֵר (יחזקאל ז׳:ט״ו) ״וַאֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב יָמוּת וַאֲשֶׁר בָּעִיר רָעָב וְדֶּבֶר יֹאכְלֶנּוּ״. וּמֵחֲדָרִים אֵימָה הָיָה רוֹאֶה אֶת הַחֶרֶב כְּשֶׁהִיא בָּאָה לַשּׁוּק אִם יָכוֹל לִבְרֹחַ וּלְמַלֵּט (אוֹמֵר) [אָז] חַדְרֵי לִבּוֹ נוֹקְפִין עָלָיו וּמֵת וְהוֹלֵךְ בָּהּ.
דָּבָר אַחֵר: ״מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב״ – עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בַּחוּצוֹת שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה וּמִסְפַּר חוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם״, וּמֵחֲדָרִים אֵימָה עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל ח׳:י״ב) ״אֲשֶׁר זִקְנֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים בַּחֹשֶׁךָ אִישׁ בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיתוֹ״, וְאוֹמֵר ״עָזַב ה׳ אֶת הָאָרֶץ אֵין ה׳ רוֹאֶה״.
גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה – לֹא אֵלּו בִּלְבַד אֶלָּא יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיהו ו׳:י״א) ״כִּי גַּם אִישׁ עִם אִשָּׁה יִלָּכֵדוּ זָקֵן עִם מְלֵא יָמִים״. דָּבָר אַחֵר: ״גַּם בָּחוּר״ אַתֶּם גְּרַמְתֶּם לִי לִשְׁלֹחַ יָד בִּבְחִירִי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר י״א:כ״ח) ״וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחוּרָיו״, גַּם בְּתוּלָה מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְנֻקִּין מִן הַחֵטְא כִּבְתוּלָה זוֹ שֶׁלֹּא טָעֲמָה טַעַם חֵטְא. יוֹנֵק שֶׁהָיוּ יוֹנְקִין דִּבְרֵי תּוֹרָה כְּיוֹנֵק זֶה שֶׁיּוֹנֵק חָלָב מִדַּדֵּי אִמּוֹ, אִישׁ שֵׂיבָה אַל תִּקְרִי אִישׁ שֵׂיבָה אֶלָּא אִישׁ יְשִׁיבָה מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ כֻּלָּן רְאוּיִין לֵישֵׁב בִּישִׁיבָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״הַכֹּל גִּבּוֹרִים עוֹשֵׂי מִלְחָמָה״, וְכִי מַה גְּבוּרָה עוֹשִׂים בְּנֵי אָדָם הַמְהַלְּכִים בַּגּוֹלָה וּמַה מִּלְחָמָה עוֹשִׂים בְּנֵי אָדָם הַזְּקוּקִין בְּזִקִּין וּנְתוּנִין בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת, אֶלָּא הַכֹּל גִּבּוֹרִים גִּבּוֹרִים בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים ק״ג:כ׳) ״בָּרְכוּ ה׳ מַלְאָכָיו גִבּוֹרֵי כֹּחַ״, עוֹשֵׂי מִלְחָמָה, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִים בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר כ״א:י״ד) ״עַל כֵּן יֵאָמֵר בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת ה׳⁠ ⁠⁠״, וְאוֹמֵר (מלכים ב כ״ד:ט״ז) ״וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אָלֶף״, ״חָרָשׁ״, אֶחָד מְדַבֵּר וְהַכֹּל שׁוֹתְקִין, ״מַסְגֵּר״, הַכֹּל יוֹשְׁבִין לְפָנָיו וּלְמֵדִין הֵימֶנּוּ אֶחָד פּוֹתֵחַ וְאֶחָד סוֹגֵר לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וּפָתַח וְאֵין סוֹגֵר וְסָגַר וְאֵין פּוֹתֵחַ״.
וסיף ית׳כל מן כ׳ארג׳ והיבה מן אלכ׳דור חתי אלשאב חתי אלעאתק ואלרצ׳יע מע ד׳י אלשיבה כ׳אפה
וחרב ישמיד מבחוץ ואימה מהחדרים, עד בחור ועד המתבגר, והיונק עם בעל השיבה, בלי יוצא מן הכלל.
מחוץ לעיר תשכלם חרב – הגייסות.
ומחדרים אימה – כשברח ונמלט מן החרב, חדרי לבו נוקפיןא עליו מחמת האימה והוא מת והולך.⁠ב
דבר אחר: ומחדרים אימה – בבית תהא אימת דבר, כמה שנאמר: כי עלה מות בחלונינו (ירמיהו ט׳:כ׳), וכן תירגם אונקלוס.
דבר אחר: מחוץ תשכל חרב – על מה שעשו בחוצות, שנאמר: ומספר חוצות ירושלם שמתםג מזבחותד לבושת (ירמיהו י״א:י״ג).
ומחדרים אימההעל מה שעשו בחדרי חדרים, שנאמר: אשר זקני {בית} ישראל עושיםו {בחשך} איש בחדרי משכיתו (יחזקאל ח׳:י״ב).
א. כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד 34, דפוס רומא. בכ״י אוקספורד 165: ״נוקפים״. בכ״י המבורג 13, לונדון 26917: ״נוקשין״. בדפוס שונצינו: ״נקופים״.
ב. כן בכ״י לייפציג 1, המבורג 13, לונדון 26917. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד 34 נוסף כאן: ״בה״.
ג. כן בפסוק ובכ״י אוקספורד 165, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1: ״שמות״.
ד. כן בפסוק ובכ״י אוקספורד 165, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1: מזבחותם
ה. בכ״י לייפציג 1 נוסף כאן בטעות: ״דבר אחר: מחוץ תשכל חרב״. המלים חסרות בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917.
ו. כן בפסוק ובכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1: ״עושין״.
מחוץ תשכל חרב WITHOUT, THE SWORD SHALL BEREAVE – This means, outside the city will the sword of the hostile troops bereave them,
ומחדרים אימה AND WITHIN, DREAD – when one flees and escapes, the recesses (חדרים) of his heart will vehemently beat out of dread, and he will gradually die through this (Sifre Devarim 321:11).
Another explanation of ומחדרים אימה: In the house there will be the fear of pestilence, as it says, "For the death is come up into our windows" (Yirmeyahu 9:20) (cf. Bava Kamma 60b). So, too, did Onkelos translate it.
Another explanation of this verse: מחוץ תשכל חרב – the sword shall destroy them on account of what they have done in the streets (חוצה; the prefix מ denotes the cause: on account of the streets), as it is said, "According to the number of the streets of Jerusalem have you set up altars to the shameful thing" (Yirmeyahu 11:13) (Sifre Devarim 321:12);
ומחדרים אימה – on account of what they have done in the innermost chambers of their houses, as it is said, "[Have you seen] what the elders of the house of Israel do in the dark, every man in his marbled chambers?⁠" (Yechezkel 8:12) (Sifre Devarim 321:12)
פס׳: מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה – מכאן אמרו בשעת הדבר כנס הרגל ובשעת הרעב פזר את הרגל. מחוץ תשכל חרב על מעשה שהיו עושין בחוצות כענין שנאמר (ירמיה יא) כי מספר עריך היו אלהיך יהודה 1ומספר חוצות ירושלים.
ומחדרים אימה – על מה שעשו בחדרים הדא הוא דכתיב (יחזקאל ח) הראית בן אדם אשר זקני ישראל עושים בחשך איש בחדרי משכיתו.
גם בחור גם בתולה – הייתי אומר שאתם לפני הבחור והבתולה בלא חטא. ועכשיו גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה שטינפו מעשיהם איש שיבה כיונק קטן:
1. ומספר הוצות ירושלים שמתם מזבחות לבושת:
גם בחור – דבק עם: תשכל חרב.
וטעם גם – כמשפט הלשון, כמו שפירשתי (ראב״ע בראשית פירוש ראשון מ״ג:ח׳). והנה חבר כל בחורים עם בתולות זקנים עם נערים.⁠1
BOTH YOUNG MAN. This1 is connected to Without shall the sword bereave.⁠2 Scripture reads gam (both)⁠3 in accordance with the rules of the Hebrew language, as I have previously explained.⁠4 Look, the Torah includes5 all: young men, virgins, old men, and youths.
1. Both young men.
2. Rather than to what immediately comes before it.
3. Our clause reads gam bachur (so young man).
The word also is out of place here.
4. See Ibn Ezra on Ex. 4:10 (Vol. 2, p. 99), "It is the custom of the Hebrews when they want to compare two or three things to add the word gam (also) to the first object.⁠"
5. Among those whom the sword will slay.
מחוץ תשכל חרב ומחדרים – היוצא חוץ ישכל בחרב, כמו: כאשר שכלה נשים חרבך (שמואל א ט״ו:ל״ג).
ומחדרים אימה – ומי שנשאר בחדר, תבא עליו אימת מות ודבר.
ולכך: גם בחור – היוצא חוץ, גם בתולה ובעלי השיבה והיונקים – העומדיםא בחדרים לא ימלטו.
א. כן בספר הג״ן. בכ״י מינכן 52: והעומדים.
מחוץ תשכל חרב ומחדרים – OUTSIDE THE SWORD SHALL BEREAVE AND INSIDE – One who goes outside shall be bereaved by the sword, as in: “As your sword has made women childless” (Samuel I 15:33).
ומחדרים אימה – AND IN THE ROOMS, TERROR – And whoever remains inside, the dread of death and pestilence will be upon him.
And therefore: גם בחור – BOTH THE YOUNG MAN – who goes outside, AND THE VIRGIN, and those who have GRAY HAIR and the NURSING INFANTs – who stay inside will not escape.
מחוץ תשכל חרב היוצא לחוץ יפול בחרב.
ומחדרים אימה והנשאר מן החרב עליו אימות מות ודבר.
גם בחור גם בתולה היושבים בחדר לא ימלטו.
נם בחור – הכל יתמו בשפטים הגדולים הנזכרים.
מחוץ תשכל חרב – רוצה לומר: כי בהיותם בחוץ ימותו בחרב ובהיותם בחדרים גם משם תפול עליהם אימת מות ליראתם בא האויבים עליהם.
גם בחור גם בתולה – רוצה לומר: שהחרב תשכלם כלם בחור ובתולה יונק עם איש שיבה ולא יחמול האויב על אחד מהם.
ד״א מחוץ תשכל חרב על מה שעשו בחוצו׳ ומחדרי׳ אימה על מה שעשו בחדרי חדרים. בספרי כאילו אמר מפני העבירות שעשו בגלוי בחוצות ירושלם ובשווקיה תשכלם החרב ומפני העבירות שעשו בסתר בחדרי חדריהם תשכלם האימה שלבם נוקפם עליהם והם מתים מאליהם:
ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה – ומחדרים ״תשכל״ ה״אימה״ את הבחורים והבתולות.
ומחדרים אימה, גם בחור גם בתולה, young men and women hiding in their houses will be made orphans.
יוֹנֵק עם איש שיבה: מל׳ וי״ו כתי׳, ומסור׳ דמסר׳ גבי כאשר ישא האמן1 את הַיֹנֵק כל ינקי חסר׳, שיבושא הוא, דכולהו נוסחי דיקי יונק דהאזינו מל׳ וי״ו כתי׳, הרמ״ה2 ז״ל. [יונק].
1. כאשר ישא האמן: במ׳ יא יב.
2. הרמ״ה: ינ״ק.
חדרי לבו נוקפים עליו כו׳. דאי כמשמעו בחדרי הבית, הל״ל ומחדרים פחד, שלשון פחד נופל על דבר הקרוב, ואימה על דבר הרחוק, כדכתב רש״י בפרשת בשלח (שמות ט״ו:ט״ז) בפסוק תפול עליהם אימתה. [מהר״ן]:
ד״א ומחדרים אימה בבית תהיה כו׳. כי לפי׳ ראשון קשה, היכן מצינו בקרא שחדרי לב נקראים בשם חדרים סתם, ל״פ ד״א וכו׳. ויהי׳ פי׳ חדרים כמשמעו. ולד״א קשה, למה אמר בחדרים אימה, דהא בעיר היה נמי דבר, הל״ל ובפנים אימה היפך ממלת בחוץ, לכן אמר עוד ד״א על עבירות שעשו בחוץ, כלומר בגלוי, ועל שעשו בחדרי חדרים שלא יראה אותו שום אדם. ולפירוש זה של הד״א קשה, א״כ יהיה מקרא קצר, שלא נקט קרא לשון עשיה, א״כ ה״ל לינקד המ״ם של מחדרים בחיר״ק, דהוה פי׳ כמו מן עבירות שעשו בפנים. לכך צריך לד״א. ולשני פירושים אלו קשה, למה נקט קרא אימה, ה״ל לומר מחדרים דבר. לכן צריך גם לטעם ראשון:
The chambers of his heart pound with terror, etc. If the verse is explained according to its plain meaning i.e., as referring to the chambers of his house, it should have said, "From his chambers there is פחד (fear).⁠" The word פחד applies to something which is nearby, whereas אימה (terror) applies to something that is distant; As Rashi writes in parshas Beshalach (Shemos 15:16) on the verse, "Horror [and dread] fall upon them" (Maharan)
Another interpretation of "From within the chambers, terror.⁠" Indoors will be, etc. According to the first explanation it is difficult for where do we ever find in Scripture the chambers of the heart being referred to as simply "chambers"? Therefore Rashi gives: "Another interpretation, etc.⁠" and the word חדרים is [interpreted] according to its plain meaning. According to this alternative explanation it is difficult, why it says "chambers of terror"? In the city there was also plague. So it should have said "indoors there is terror" as opposed to outdoors.⁠" Therefore Rashi gives a third explanation; that it refers to the sins committed outside, i.e. in public, and to those sins that were committed in the innermost chambers, so that no person sees him. According to this third explanation it is difficult because if so, the verse is missing the verb, it does not mention the word any action. And if so, the letter mem from the word "מחדרים (from his chambers)" should have been [vocalized] with a chirik [michadarim] which means "from the sins committed inside.⁠" Therefore Rashi needed the alternative explanations. And according to these two [latter] explanations it is difficult, why does the verse use the word "terror,⁠" when it should have said "from the chambers a plague.⁠" Therefore Rashi also gave the first explanation.
גם בחור גם וגו׳ – ד׳ דרגין הן בבני אדם. בעלי תורה בעלי חכמה ובעלי מצות והם נחלקים לשנים. בעלי מצות עשה. ויראי השם. הנזהרים מלעבור על ל״ת. גם בחור. זה איש חיל המקיימים מ״ע. בתולה. הם יראי השם. כי מ״ע רק בזכרים ול״ת בנקבות. יונק. הם ת״ח כמ״ש תינוק יונק משדי אמו. איש שיבה. אלו בעלי חכמה כמ״ש בישישים חכמה וז״ש במס׳ מגילה (י״א ע״ח) כמו שבקטנותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו בתור׳ כן בזקנותו הקטין עצמו אצל מי שגדו׳ ממנו בחכמה. וחשב כאן ז׳ קללות נגד ז׳ שמות של יצה״ר וז׳ מדורי גיהנם. ז׳ היכלות טמאות. ז׳ שמוציאין את האדם מן העולם. ז׳ עונשין. והם ד׳ מיתות ב״ד כרת מיתה בידי שמים מלקות. וכל א׳ מז׳ ימי השבוע נחלק לד׳ עתים. וכן ז׳ שני שבוע נחלקו לד׳ תקופות וכ״ח עתים. וכולם נכללו בשתים אלו. רעות. וחצי. והוא נגד שני אלו ויטש וינבל. וכמ״ש ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר על כי אין אלהי בקרבי וגו׳.
מחוץ תשכל חרב – שיעור הכתוב החרב מבחוץ והאימה מבפנים תשכל בחור ובתולה יונק ואיש שיבה:
ומחדרים אימה – כשבורח ונמלט מן החרב חדרי לבו נוקפים עליו מחמת אימה, והוא מת והולך בה, ד״א ומחדרים אימה, בבית תהיה אימת דבר, כמו שנאמר עלה מות בחלונינו (ירמיה ט׳ כ׳):
גם בחור – גם בחור הבוטח בגבורתו, גם בתולה – שראוי לחמול עליה מפני חולשתה, גם יונק שהוא חף מפשע, גם איש שיבה, שראוי לכבדו בעבור זקנתו, כולם יפלו בחרב או בדבר, וידוע שכל זה נתקיים בבית שני:
[כה] נגד בחיריית:
מחוץ תשכל חרב ומחדרים (תשכל) אימה. גם בחור גם בתולה וכו׳:
ומחדרים: תשכל ״אימה״, פירוש, שהיתה האימה כל כך גדולה עד שהגיעו למות מחמתה1. והיינו דכתיב בקינות (איכה א,כ) ״מחוץ שכלה חרב בבית כמות״, ולא על ״חרב״ קאי, דא״כ היא מות ממש, אלא סמך המקונן דבריו על זה המקרא – ׳בבית היתה האימה כמות׳, והכי פירש רש״י שם2.
גם בחור: שאין דרך לפחוד כל כך, מ״מ פגעהו האימה בבית3.
גם בתולה: שאין דרך להרגה בחרב, כדאיתא במסכת עבודה זרה ריש פ״ב (כה,ב) ׳אשה כלי זיינה עליה׳4, מ״מ שכלתה החרב5.
יונק עם איש שיבה: אין דרך החרב ולא האימה להזיק את היונק בשעה שהולך עם איש שיבה, שהאיש שיבה אין דרכו לפחוד וגם דרכו לשעשע את היונק ולהסיר פחדו מלבו6.
1. וכעין זה ברש״י בפירושו הראשון.
2. ז״ל: בתוך הבית היתה אימת שדים ומזיקים ומלאכי מות, ומחוץ חרב האויב משכלת.
3. ״גם בחור״ מוסב על ״ומחדרים אימה״.
4. רש״י: אע״ג דאינה חשובה לא בין האנשים ולא בין הנשים, אין הורג אותה אלא בא עליה, וכיון שבא עליה אינו הורגה...
5. ״גם בתולה״ מוסב על ״מחוץ תשכל חרב״.
6. ומ״מ כאן החרב והאימה יזיקו גם ליונק.
ומחדרים אימה – תשכל אימה, הפחד יביא עליהם תחלואים רעים וימיתם, ובכן יספו כולם, בחור בחרב, ובתולה ויונק ואיש שיבה באימה, כלו׳ בתחלואים.
מחוץ וגו׳ – ת״ר, דבר בעיר כנס רגליך, שנאמר מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה1. (ב״ק ס׳:)
1. הנה רגילין אנו לפרש כנס רגליך שלא לנוס מהעיר לעיר אחרת, כנגד מ״ש רעב בעיר פזר רגליך, דשם הוי הפירוש שיצא מאותה העיר כמו שהביא שם מאברהם ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה, אבל במהרש״א כתב דלענין דבר א״א לפרש כן, משום דבודאי כשדבר בעיר נמי טוב לפזר רגליו ולהמלט על נפשו, אלא דהכי פירושו, כל זמן שאינו מפזר רגליו מן העיר יכנוס רגליו לביתו ולא יצא ברחובות, עכ״ל. ואינו מבואר מניין לו לפרש כן, ואמת שגם בשו״ת מהרי״ל סי׳ ל״ה כתב כעין זה ורק בשנוי קצת, והיינו שבתחלת הדבר יצא מן העיר ולא בסופו, וגם הוא לא כתב מקור לדבריו.

ואמנם מפסוק שלפנינו משמע קצת כדברי מהרש״א, דמתבאר שאם רק אינו בחוץ אז הוי הצלה פורתא, וכן משמע מהפסוק שהביאו בגמרא מישעיה כ״ו דאיירי בשעת הדבר, וכתיב לך עמי בוא בחדריך וסגור דלתיך בעדך עד יעבור זעם, משמע דענין כניסת רגלים הוא להיות בפנים הבית ולא בחוץ, ודו״ק.

ומ״ש המהרש״א עפ״י הסברא דכשיש דבר בעיר טוב להמלט משם, יש להביא ראיה לזה מתענית כ׳ ב׳ אמרו ליה לשמואל איכא מיתנא בי חוזאי, גזר תענית בעירו, ומפרש הטעם משום שיירתי [דאזלי מבי חוזאי לנהרדעא] אתיא בהדייהו, ולפי״ז הלא כש״כ בעיר עצמה אפשר להדבק במחלה זו. ומש״כ במהרי״ל דבסוף הדבר אין לצאת מן העיר, אולי טעמו משום דכיון שכבר נשתקע הרבה באותה העיר והמחלה לא פגעה בו כבר דש בה ושוב לא תפגע בו.
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)תרגום ירושלמי (קטעים)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובאבן עזראר״י בכור שורהדר זקניםר״י אבן כספירלב״ג ביאור המילותמזרחיר״ע ספורנומנחת שישפתי חכמיםאדרת אליהו לגר״אר׳ י״ש ריגייומלבי״םנצי״בהואיל משהתורה תמימההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144