Oh that they were wise, that they understood this, that they would consider their future!
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)תרגום ירושלמי (קטעים)אגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובאבן עזראר״י בכור שורחזקוניר׳ בחיידעת זקניםטור הפירוש הארוךרלב״גמזרחיר״ע ספורנושפתי חכמיםאדרת אליהו לגר״אר׳ י״ש ריגייושד״לרש״ר הירשמלבי״םנתווסף למלבי״ם תורה אורנצי״באם למקראעודהכל
[פיסקא שכג]
לו חכמו ישכילו זאת – אילו הסתכלו ישראל בדברי תורה שנתתי להם לא שלטה בהם אומה ומלכות ואין זאת אלא תורה שנאמר (דברים ד׳:מ״ד) וזאת התורה אשר שם משה.
דבר אחר: לו חכמו ישכילו זאת – אילו הסתכלו ישראל במה שאמר להם יעקב אביהם לא שלטה בהם אומה ומלכות ומה אמר להם קבלו עליכם מלכות שמים והכריעו זה את זה ביראת שמים והתנהגו זה עם זה בגמילות חסדים.
[Piska 323]
"If they were wise, they would understand this": If Israel looked into the words of the Torah, no nation could dominate them. And what did I say to them: Take upon yourselves the yoke of the kingdom of Heaven, and strengthen each other in fear of Heaven, and treat each other with lovingkindness.
לו חכמו יש׳ זאת אלו הסתכלו ישראל בדברי תורה שנתתי להן לא שלטה בהן אומה ומלכות שאין זאת אלא תורה שנ׳ (דברים ד׳:מ״ד) וזאת התורה:
ד״א לו חכמ׳ יש׳ זא׳ אלו הסתכלו ישראל במה שאמ׳ להן יעקב אביהם לא שלטה בהן אומה ומלכות ומה אמר להן קבלו עליכם מלכות שמים והכריעו זה את זה ביראת שמים והתנהגו זה עם זה בגמילות חסדים:
יבינו לאח׳ אמ׳ הקב״ה אלו המתינו ישראל שעה אחת כדי שירד משה מהר סיני לא שלטה בהם אומה ומלכות מעולם שנ׳ (תהלים פ״א:י״ד) לו עמי שומע לי ישראל [וגו׳] כמ׳ או׳ אכניע:
לו רק היו נוהגים בחכמה היו מבינים את כל הענין, היו מבינים את אחריתם.
יבינו לאחריתם – יתנו לב להתבונן לסוף פורענותן של ישראל.
יבינו לאחריתם THEY WOULD CONSIDER THEIR LATTER END – i.e. they would set their heart to comprehend the ultimate reason for the misfortune of the Israelites,
פס׳: לו חכמו ישכילו זאת – אין זאת אלא תורה שנאמר (דברים ד) וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל.
יבינו לאחריתם – אמר הקב״ה (שם) 1אלו המתנתם שעה אחת כשירד משה מהר סיני לא שלטה בהם כל אומה ולשון שנאמר (תהלים פא) לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי:
1. אלו המתנתם שעה אחת. והיינו שלא עשו את העגל:
לו חכמו – אילו היו חכמים שישכילו כי י״י פעל כל זאת1 לישראל בעבור עונם, אז יבינואלאחריתם, כי כן יעשה השם בעבור עונם.
IF THEY WERE WISE. If they were wise and understood that God did all of this to Israel because of all their sins, they would comprehend their eventual end, namely, that God would do so1 because of their sins.2
1. To them, at their later end.
2. In other words, if they were wise they would know that God would ultimately punish them.
לו חכמו – אילו חכמו, והיה בהם חכמה.
ישכילו זאת – היה להם להשכיל.
יבינו לאחריתם – היה להם להבין מה יהיה אחריתם. שהרי היה להם ליתן לב איך אירע כן לעם זה שהיו גדולים על כל העולם, והקב״ה נפרע מכל הקמים עליהם, שהכה מצרים בכל מכה בשבילם, והפיל לפניהם מלכים גדולים ועם עצום.
לו חכמו – OH THAT THEY WERE WISE – If they were wise, and had in them wisdom.
ישכילו זאת – THAT THEY UNDERSTOOD THIS – Then they should have understood.
יבינו לאחריתם – THAT THEY WOULD CONSIDER THEIR FUTURE – They should have understood what their end would be. For they should have paid attention how this occurred to this nation who were greater than all the whole world, for whom the Blessed Holy One exacted retribution from everyone who stood against them, that He smote Egypt with every plague for them, and made great kings fall before them and a mighty nation.
לו חכמו – ישראל ישכילו זאת – מה שהולך ומפרש.
יבינו לאחריתם – יסתכלו ויתבוננו אל פורענותם שיש להם בגלותם היינו לאחריתם ומה היה להם להבין.
לו חכמו, "if they (the Israelites) had been wise;" ישכילו זאת, "they would understand this;" Moses will elaborate on what the "this" is.
יבינו לאחריתם, "they would understand that what has happened to them lately had been the natural result of their disloyalty to the covenant they had entered into with Hashem. What should have made them realise all this?
לו חכמו – ישראל.
ישכילו זאת – כי השם יתעלה פעל להם כל זאת בעונם, ולו חכמו ג״כ ישכילו איכה ירדוף אחד מן האויבים אלף מישראל, אם לא כי צורם מכרם והסגירם בידם.
לו חכמו, "if only they had displayed wisdom (the Jewish people).
ישכילו זאת, "they would have appreciated with their intelligence that God had orchestrated all these afflictions as retaliation for their iniquities." Furthermore, if they would have used their intelligence they would have realized that at the time when one of the enemy put a thousand of the Israelites to flight this too had only been possible through God's doing. Unless their "Rock" had sold them out and had delivered them into the hands of the pagans this could never have happened.
לו חכמו ישכילו זאת – שאלו חכמו היה להם להשכיל זאת ולהבין מה יהיה באחרית ולהכין לב איך נדע דבר זה כי עם כזה שהיו כבר גדולים על כל אומה ועתה אחד ממנו ירדוף אלף.
לו חכמו ישכילו זאת, "if they were wise they would understand this, i.e. they would understand that if such a disaster could have befallen a great nation like the Jewish people, one of which at one time could pursue a thousand of its enemies, how much worse would befall a relatively small nation like that which had hosted them while they were in exile.
לו חכמו – פי אילו חכמו הגוי הזה שישכילו כי השם פעל כל זאת לישראל בעבור עוונם אז יבינו לאחריתם כי כן יעשה השם להם בעבור עוונם. פי׳ ישכילו הנס איכה ירדוף אחד ממנו אלף של ישראל. אי נמי איכה מתחלה רדפו אחד מישראל אלף ממנו ועתה צורם מכרם:
לו חכמו, "Had they only displayed some elementary wisdom, etc." If the nation who hosted the Israelites and who did believe that the misfortunes of the Jewish people had been due to God, [either to His weakness or to His anger Ed.] had only possessed a minimum of common sense, they would have realized that what happened to God's people had nothing to do with their power, but was due solely to the retribution God exacted from this people for their disloyalty to Him. They would have realized that at the time when one of them was able to put to flight a thousand times their number, this too had been possible only by the strength given to His people by their Creator and Protector. Now that they had abandoned His Torah, their God had reacted by abandoning them.
לו חכמו ישראל ישכילו עניין זאת ההצלחה אשר אני מביא עליהם עתה בשמרם תורתי מעניין ירושת הארץ ויהיה זה סבה שיבינו לאחריתם מה יהיה אם יסורו מדרכי.
יבינו לאחרית׳ יתנו לב לההבונן לסוף פורענותם של ישראל. לא לאחרית של עצמם ואיכה ירדוף אחד אלף הוא פי׳ מלת זאת ומלת אחרית׳:
לו חכמו ישכילו זאת – איך נפלו ישראל בידם נגד הטבע, בעונם.
יבינו לאחריתם – ובזה היו מבינים האומות מה יהיה באחריתם ברוב פשעיהם.
לו חכמו ישכילו זאת, how the Israelites could have fallen into their hands, something that is completely unnatural, could only have been due as punishment for their sins.
יבינו לאחריהם, if they would only examine history they would soon realise what is in store for them for their sins if this is what has befallen Israel for its sins.
לסוף פורענותם של ישראל. פי׳ ולא לאחריהם של עצמם, ואיכה ירדוף וגומר הוכחה לזה שקאי על סוף פורענות ישראל, כי איכה ירדף אלף הוא פי׳ מלת זאת ומלת אחריתם:
At the ending punishment of Yisroel. Meaning, not their own ending [but Yisroel's]. The phrase "How can one pursue, etc." is Rashi's proof [to explain] that it refers to the ending punishment of Yisroel. "How could one pursue a thousand" is an explanation of the word "this" and the words "their ending" [mentioned in the preceding verse].
לו חכמו ישכילו זאת יבינו וגו׳ – אם היו משכילי׳ מה שנקרא זאת היו מבינים לאחרית׳. ג׳ האלו הנכללים במדה זאת וכן בפרעה נאמר ולא שת לבו גם לזאת והיא הנהגת מלכות שמים. ובינה נקרא אחרית וחכמה נקרא ראשי׳ והשכל באמצע וזהו אמר לו חכמו בתחילה. ישכילו. הוא השכל לדעת מדת זאת. יבינו. הוא תבונה וזהו לאחריתם ואם היו משכילים מדת זאת שהיא נותנת ממשלה כדי להשמידם עדי עד. היו מבינים לאחריתם שגם עליהם תעבור הרעה ומה אם לעושי רצונו כך לא ויתר הקב״ה על מעט עוונותיהם לעוברי רצונו עאכ״ו.
לו חכמו ישכילו זאת – אם לא היו הגוים האלה אובדי עצות, אלא שהיו נוהגים במנהגיהם כפי העצות הללו, שהן דרכי החכמה היה נקל להם להשכיל זאת, שאי אפשר שתהיה מנוסת ישראל ומורך לבבם בטבע בעבור גבורת אויביהם:
יבינו לאחריתם – ואם היו משכילים הדבר הזה, מיד היו מבינים סוד הדבר, והוא שישראל נרדפים מן השמים בעבור כובד עונם:
יבינו לאחריתם – יבינו שאינם אלא כגרזן ביד החוצב בו, ושלא בגבורתם יכלו לישראל, ואז יבינו כי לבסוף ישבור הגרזן כשלא יצטרך לו עוד.
לו חכמו – אילו היה לבם פתוח לקבל חכמה, היו נותנים דעתם ולבם להבין את דין ה׳ הנעשה בישראל לנגד עיניהם, שבו הם עצמם משמשים כמכשיר; וממנו היה בידם להסיק את המסקנה על הצפוי להם עצמם.
[כט] ובאמת לו חכמו האומות ישכילו זאת שאינו במקרה. יבינו לאחריתם של ישראל (מ״ש אראה מה אחריתם) שאינו במקרה:
לו חכמו – יחזור לשאמר בגוי נבל אכעיסם שיורה שיתנהג עמהם בנבלה, לכן יאמר:
לו חכמו – לו רצו להשיג בחכמה (אף שאמר ואין בהם תבונה אבל חכמה אם רצו היו משיגים):
ישכילו זאת איכה ירדוף אחד אלף וגו׳ הנאמר להלן שהוא רק מושכל ראשון, ואז יבינו לאחריתם. מה תהיה אחרית שלהם (ואף שאין בהם תבונה, אבל מחשבת האדם לאחריתו אינו בגדר בינה) ר״ל להתבונן מה שיגיע להם על התנהגותם עם ישראל בנבלה, ויפרש הדבר שיש להם להשיג בחכמה, שהוא:
ישכילו זאת:1 שלא אלוה שלהם2 ולא ידם עשתה זאת3.
יבינו לאחריתם: מה שיהא, ע״י שהזמין הקב״ה לידם להרע לישראל כל כך, מה יהי אחריתם. וכמאמר נירון קיסר4 בגיטין (נו,א) ׳בעי לחרובי ביתא ובעי לכפורי ידיה5 בההוא גברא׳. ובאמת גדולי הרומיים הבינו כל זה, כמו שכתבתי לעיל (פסוק כ״ו), ויבואר עוד להלן דעת מחריבי בית שני, אבל מחריבי בית ראשון לא חשו מאומה.
1. כאמור ברבינו בפסוק כ״ו, פסוקים אלו עוסקים באומה הבבלית שהחריבה את בית ראשון.
2. אלו המוגדרים ״ינכרו צרימו״ – וכדלעיל ברבינו.
3. אלו שאמרו ״ידינו רמה״.
4. הרומאי.
5. רש״י – לקנח ידיו. (לאחר שהתינוק פסק לו פסוקו ״ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל וגו׳ ״).
לו חכמו ישכילו זאת. וכן הוא אומר עם נבל ולא חכם כי הידיעה והחכמה הנה תמיד אצל קדמונינו דבר אחד עם יראת האלהים, וכן באיוב נאמר הן יראת ה׳ היא חכמה וסור מרע בינה, ועל כלם בספר משלי ידענו היות שם תאר חכם וכסיל כתאר צדיק ורשע, וכן אצל החכמים הקדמונים מחכמי האומות היו שני הענינים כאחד נחשבים ובמקום אחד וממלמד אחד נלמדים, והנעדר ממוסר לא היה נחשב אצלם לחכם? Quid Musae sine moribus vanae profieiant וכאיו לוציליו Cajus Lucilius היה אומר.. Virtus est homini scire id quod quae habeat res. Gioberti Protologia vol. 2. 539 ועיין כל מה שכתבתי על פ׳ והאדם ידע את חוה אשתו.
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)תרגום ירושלמי (קטעים)אגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובאבן עזראר״י בכור שורחזקוניר׳ בחיידעת זקניםטור הפירוש הארוךרלב״גמזרחיר״ע ספורנושפתי חכמיםאדרת אליהו לגר״אר׳ י״ש ריגייושד״לרש״ר הירשמלבי״םנתווסף למלבי״ם תורה אורנצי״באם למקראהכל
May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.