Devarim 32 – דברים לב‏ – Mikraot Gedolot

חמת תנינים יינם – החסידים ויראי שמים שבכם חמתם כתנינים. וראש פתנים אכזר, שיהו ראשים שבכם כפתן זה שהוא אכזרי.

דבר אחר: חמת תנינים יינם – שהמתונים ויראי חטא שבכם חמתם כתנינים. וראש פתנים אכזר, ראשים שבכם כפתן זה שהוא אכזרי.

רבי נחמיה דורשו כלפי אומות העולם ודיי מגפן של סדום אתם וממטעתה של עמורה אתם תלמידיו של נחש הקדמוני אתם שהטעה את אדם וחוה.

אשכלות מרורות למו – שהגדולים שבכם מרתם פרוסה בהם כנחש, אשכלות מרורות למו ואין אשכול אלא גדול שנאמר (שם) אין אשכול לאכול.

סליק פיסקא

"The venom of snakes is their wine": The saintly and upright among you — their venom (of retribution) is as that of snakes. "and the cruel gall ('rosh') of asps" (is their cup of retribution): Your heads ("roshim", as in "rosh") (will be "bitten" by the cruel foe).

Variantly: "the venom of snakes is their wine": Your "moderate" ones, the fearers of sin among you — their venom will be as that of snakes. "and the cruel gall ('rosh') of asps": Your heads (roshim) will be like cruel asps (to you).

R. Nechemiah expounded it as referring to the nations, viz.: Most certainly you are of the wine of Sodom and of the planting of Amorah, disciples of the primal serpent, who deceived Adam and Eve.

"Bitter clusters are theirs": Your (the nations') great ones — their fear hangs over them (the Jews) as (the venom of) a snake. ("eshkol" connotes "greatness,⁠" as in (Michah 7:1-2) "There is no eshkol to eat, etc.⁠"

[End of Piska]

חמת תני׳ יינם אמ׳ להן הכשרים ותלמידי חכמים שבכם חמתן קשה כתנין:

וראש פת׳ אכ׳ הראשים שבכם כפתן הזה אכזרי:

ר׳ נחמיה דורשה כלפי האומות כי מג׳ סד׳ גפ׳ אמ׳ להן הקב״ה ודאי מגפנם של סדם אתם וממטעתה שלעמרה:

ענב׳ ענ׳ רוש אמ׳ להן תלמידיו שלנחש אתם שהטעה אדם וחוה והוציא אותם מגן עדן ובלבל כל העולם כולו:

אש׳ מר׳ למו אמר להן הגדולים שבכם מרירתן כנוסה בתוך מעיהן כנחש ומנ׳ שאין אשכול אלא גדול שנ׳ (שם) אין אשכול לא׳:

חמת תנינים יינם אמ׳ להן המתונים ויראי חטא שבכם חמתן קשה כתנין:

וראש פת׳ אכ׳ הראשים שבכם כפתן הזה אכזרי:

הָא כְמִרַּת תַּנִּינַיָּא כָּס פּוּרְעָנוּתְהוֹן וּכְרֵישׁ פִּתְנֵי חִוִּין אַכְזְרָאִין.

As the poison of dragons is the cup of their punishment, and as the heads of the cruel basilisks.

ארום עמא האיליין חמתהון מדמייא לחמתהון דתניניה בזמנה^א דאנון שתיין ורוגזיהון מדמי לראשי חווייה פתמנייה כזוראי^ב.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״בזמנה״) גם נוסח חילופי: ״{בז}⁠מן״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״פתמנייה כזוראי״) גם נוסח חילופי: ״בתנינין אכזריין״.

הי כמרירתהון דתניניא כד הינון רוון מן חמרהון בגין כן יהי מריר כס דלווט דישתון ביום פורענותהון והיך רישי פיתוניא הכדין אינון^א אכזראין.

א. כן בכ״י לונדון. בדפוסים: ״הינון״.

Behold, as the bitterness of serpents when they come forth from their wines, (?) so shall be the bitter cup of the curse which they are to drink in the day of their punishment, and cruel as the head of asps.

ארום עמא האילין חמתיה מדמיא לחמתיה דתניניא בזמן דשתיין חמר וריגזיהון מדמי לרישי חיויא פתמנאי ואכזרואי וגזראי.

that of serpents what time they drink wine, and their malice like the head of asps and cruel reptiles.

חֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר

אשרי אדם הראשון שנבחר מכל הנבראים

רַבִּי שִׁמְעוֹן קָם וְאָמַר, אַשְׁרֵי חֶלְקְךְ אָדָם הָרִאשׁוֹן, נִבְחָר מִכָּל הַנִּבְרָאִים שֶׁעוֹמְדִים בָּעוֹלָם, שֶׁהִגְדִּיל אוֹתְךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַכֹּל וְהִכְנִיס אוֹתְךְ לְגַן עֵדֶן, וְתִקֵּן לְךְ שֶׁבַע חֻפּוֹת שָׁם לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּעֹנֶג שֶׁל הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כז) לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה׳ וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה׳ - לְמַעְלָה. וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ - לְמַטָּה.

לחזות בנועם ה׳ ז׳ רקיעים דלעילא וז׳ דלתתא

לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה׳, בְּאוֹתָם שִׁבְעַת הָרְקִיעִים לְמַעְלָה. וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, בְּאוֹתָם שִׁבְעַת הָרְקִיעִים שֶׁלְּמַטָּה, וְאֵלֶּה עוֹמְדִים אֵלֶּה כְּנֶגֶד אֵלֶּה.

וּבְכֻלָּם עָמַדְתָּ בְּגַן עֵדֶן. אוֹתָן שֶׁבַע הַחֻפּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת עוֹמְדוֹת עָלֶיךְ לְמַעְלָה לְהִתְעַטֵּר בָּהֶן, וְאוֹתָן שֶׁבַע תַּחְתּוֹנוֹת עָמַדְתָּ בָּהֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהֶן, וּבְכֻלָּן הִשְׁלִים אוֹתְךְ אֲדוֹנְךְ לִהְיוֹת שָׁלֵם בַּכֹּל.

עד שנדחו רגליך מחמת ראש פתנים שהגוף מושך בהן ולא הרוח

עַד שֶׁנִּדְחוּ רַגְלֶיךְ אַחַר עֲצַת אוֹתוֹ נָחָשׁ הָרָע, וְגֹרַשְׁתָּ מִגַּן עֵדֶן, וְגָרַמְתָּ לְךְ מָוֶת וּלְכָל הָעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁעָזַבְתָּ אֶת הָעִדּוּנִים הַלָּלוּ שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְנִמְשַׁכְתָּ אַחַר אוֹתָן תְּשׁוּקוֹת טְמֵאוֹת שֶׁנִּקְרָאוֹת רֹאשׁ פְּתָנִים, שֶׁהַגּוּף מוֹשֵׁךְ בָּהֶן וְלֹא הָרוּחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב) וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר. וְכָתוּב עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ.

עד שבא אברהם ותיקן למעלה ולמטה

עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם הֶחָסִיד וְהִתְחִיל לְתַקֵּן עוֹלָם, וְנִכְנַס לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְתִקֵּן לְמַעְלָה וּלְמַטָּה בְּאוֹתָם רְקִיעִים עֶלְיוֹנִים וּבְאוֹתָם רְקִיעִים תַּחְתּוֹנִים.

(זהר שמות דף רמה.)

וכחמיה אלתנאנין כ׳מרהם וסם אלרקש מנהא אלצ׳אריה

וכחמת התנינים יינם וארס הנחשים¹ שלהם אכזרי.

1. רס״ג תרגם ״פתנים״ - ״אלרקש״ (الرقش), סוג מסוים של נחשים מנומרים.

חמת תנינים יינם – כתרגומו: הא כמרת תניניא כס פרענותהון. הנה כמרירת נחשים כוס משתה פורענותם.⁠^א

וראש פתנים אכזר – כוסם שהוא אכזר לנשוך,⁠^ב אוייב^ג אכזרי יבא ויפרע מהם.

א. כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917, מוסקבה 1628. בכ״י לייפציג 1 חסר: ״הנה כמרירת נחשים כוס משתה פורענותם״.

ב. כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917, מוסקבה 1628. בכ״י לייפציג 1 חסר: ״שהוא אכזר לנשוך״.

ג. כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוס רומא: ״אויב״.

חמת תנינים יינם THEIR WINE IS THE POISON OF DRAGONS – Understand this as the Targum does: הא כמרת תניניא כס פורענותהון which means: Behold, like the gall of serpents is the cup of the drink of their punishment.

וראש פתנים AND AS THE VENOM OF VIPERS is their cup – venom, which proves cruel (אכזר) to him who is bitten. The sense is: a cruel enemy will come and exact punishment from them.

פס׳: חמת תנינים יינם – אמר הקב״ה ¹הכשרים שבהם ותלמידי חכמים שבהם המתם קשה כתנינים. (ורוש) [וראש] פתנים אכזר, ²שונים שבכם אכזרים כפתן הזה שמרירתן כנוסה בתוך מעיהן כנחש:

1. הכשרים שבהם וכו׳. (יומא כ״ב כ״ג) כל ת״ח שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו ת״ת:

2. שונים שבכם. בספרי הגי׳ ראשים שבכם והוא יותר נכון כלישנא דקרא ורא״ש פתנים:

חמת תנינים – היה להם לשתות מן הדין, אם לא מפני חילול השם, שיאמרו ידינו רמה (דברים ל״ב:כ״ז).

פתנים אכזר – רשע, כדכתיב: כמו: פתן חרש יאטם אזנו (תהלים נ״ח:ה׳).

חמת תנינים THE VENOM OF ASPS: they [the Israelites] should, by rights, be drinking, were it not¹ for the desecration of God’s Name [that would ensue]⁠² when they [the gentiles] would say (vs. 27) “Our own hand has prevailed; [none of this was wrought by the LORD].”

פתנים אכזר CRUEL VIPERS: [A viper is a metaphor for] a wicked person, as it is written (Ps 58:4-5) “[The wicked are ... their venom is] like that of ... a deaf viper (פתן) who stops up his ears.”³

1. Again (see note 103) Rashbam emphasizes that vss. 32-33 describe punishments that ought to, but will not come upon the Israelites, while Rashi explains that the punishments will come. See note 103.

2. On Rashbam’s attitude to the desecration of God’s Name that ensues from the punishments of the Israelites, see his commentary to 9:25-28 (and note 32 there), to 29:24 and below to vs. 37 (and note 126 there).

3. Rashbam does not tell us how he understands the difficult phrase ראש פתנים אכזר; he just explains that “פתנים – vipers” should be seen as a metaphor for a wicked person.
This comment appears inconsistent with the rest of Rashbam’s explanation of vss. 32-33. I do not understand why he does not explain that the phrase ראש פתנים אכזר is another poetic reference to the venomous cup of punishments that the Israelites ought to receive as recompense for their sins.

חמת – והנה היין כסם נשיכת התנינים – בחמה.

וראש פתנים – כמו: על חור פתן (ישעיהו י״א:ח׳).

ואם הוא באל״ף, כחבירו^א בו״ו (דברים ל״ב:ל״ב).

אכזר – תקיף, [והאל״ף נוסף, כאל״ף אצבע (שמות ח׳:ט״ו) ואזרוע (ירמיהו ל״ב:כ״א).]⁠^ב

א. כן בכ״י פריס 177. בכ״י פריס 176, פרנקפורט 150, לוצקי 827: כחבריו.

ב. ההוספה בכ״י פריס 177, פרנקפורט 150, ובגיליון בכ״י לוצקי 827. ההוספה חסרה בכ״י פריס 176, ברסלאו 53, ועוד עדי נוסח.

THE VENOM OF. Look, the wine¹ is like the venom of angry serpents.⁠²

AND THE CRUEL POISON OF ASPS. Petanim (asps) is similar to the word paten (asp) in on the hole of the asp (Is. 11:8). Even though rosh (poison) is spelled with an alef, it has the same meaning as its counterparts which are spelled with a vav.⁠³

CRUEL. Akhzar (cruel) means mighty.⁠⁴ The alef is superfluous,⁠⁵ like the alef of etzba (finger)⁠⁶ and ezro'a (arm).⁠⁷

1. Spoken of in the previous verse.

2. The venom of the bite. See Ibn Ezra on verse 23.

3. Such as the word rosh in verse 32.

4. One who is mighty and does not display pity (Krinsky).

5. Its root is kaf, zayin, bet, and its alef is not a prefix or a particle.

6. The root of which is tzadai, bet, ayin.

7. The root of which is zayin, resh, ayin.

חמת תנינים – יהיה להם יין, שישתו אותו ביין.

וראש פתנים אכזר – כמו כן יהיה יינם ראש, כמו: ראש ולענה (דברים כ״ט:י״ז).

חמת תנינים – THE POISON OF SERPENTS – will be for them as wine, they will drink it [the serpents' venom] in the wine.

וראש פתנים אכזר – THE CRUEL VENOM OF ASPS – Likewise their wine shall be poisonous, as in: “poison (רֹאשׁ) and wormwood” (Devarim 29:17).

חמת תנינים יינם שישתו.

וראש פתנים אכזר. כמו כן יינם. ראש פיי״ל.

חמת תנינים יינם – שישכר אותם.

וראש פתנים אכזר – יינם נמי יהי׳ כרוש ולענה.

חמת תנינים יינם, "their wine is the venom of serpents.⁠" It will make them totally drunk.

וראש פתנים אכזר, "and the cruel poison of asps.⁠" Even their wine will be gall and wormwood.

תנינם – חסר יו״ד. לפי שעברו על עשרה דברים שבלא תלמד לעשות ועברו על עשרת הדברות.

וראש פתנים אכזר – עניינו וחמת ראש התנינים והוא האכזרי שבהם שהוא משחית וממית בתוקף.

¹וכבר כתבנו בפרשת נזיר שער ע״ג שהענבים לחים ויבשים במדרגת היין הם כמו המחשבות הרחוקות והקרובות במדרגת המעשים. ולזה זכר האשכלות והענבים על רוע מחשבותיהם וקלקולן. אמנם על המעשים עצמם אמר חמת תנינים יינם וראש פתנים אכזר כי כל מעשיהם לפני לאכזריות חמה ושטף אף וחמה חושבים כי אין רע אחר שאני יושב ודומם כל הזמן הרב שעמדו על תלן.

1. וכבר כתבנו וכו׳ (עיין ביאורי שם במדבר דף י״ח ע״א).

חמת תנינם יינם – והנה באותם אשכולות נמצא יין שהוא ״חמת תנינם״ משומר בענביו, והוא פורענות ראוי להם במדת הדין, ונשמר עד שיוציאהו האל יתברך מאותם הענבים להשקותם, כאמרו ״פורה דרכתי לבדי״ (ישעיהו ס״ג:ג׳).

חמת תנינים יינם, their wine is the venom of asps; among the clusters mentioned in verse 32 there are also poisonous grapes, hidden and unidentifiable among the grapes. This disaster awaits them as a manifestation of the attribute of Justice they have richly deserved. Until they actually are extracting the juice from these grapes^a God did not convert His threat of retribution into something actual. Compare Isaiah 63,3, God saying that He alone squeezed out these grapes by treading on them.

a. this is all hyperbole, of course,

כוסם שהוא אכזר כו׳. כוסם פירושו של פתנים:

אויב אכזרי יבא כו׳. ר״ל וה״פ של קרא אויב אכזרי כו׳:

Their cup, merciless to the bite victim, etc. "Their cup" refers to the adders.

A merciless enemy shall come, etc. I.e., this is the meaning of the verse, "A merciless enemy, etc.⁠"

חמת תנינם יינם – והמשקה היוצא מהם דומה לחמת תנינים, וזה לענין מחשבות בינתם התועה:

וראש פתנים אכזר – ודומה ג״כ לארס הבא מן הפתנים, שהוא אכזרי להמית את כל הטועם ממנו:

חמת וגו׳ – תענוגותיהם הולכים ויורדים מטה מטה עד לשחוק על משבתם של אחרים ואכזריות. פסוקים אלה מתארים את העמים המכונים לעיל ״גוי נבל״ (פסוק כא), אומה שהלכה וירדה מבחינה מוסרית ומדינית; אלה העמים שהם כֵלים ביד ה׳ להעניש את ישראל.

וראש – עיין לעיל כט, יז ופירוש שם.

אכזר – משמעות ״אכזר״ ברורה לחלוטין, אך יש ספק לגבי מוצאו. אם נשווה ״אכזר״ עם ״אַכְזָב״ (ירמיהו טו, יח), הרי שהשורש הוא ״כזר״, אלא ששורש זה איננו נמצא בשום מקום אחר. אולי הוא דומה לשורש ״גזר״: לחתוך. עולה על הדעת לומר ש״אכזר״ הוא שם מורכב: ״אך זר״. אדם שהוא ״אכזר״ מתייחס לזולתו בזרות גמורה, ללא כל רגש אהבה.

חמת תנינם יינם – המשפט שיוציאו עפ״י הנימוסים ההם הוא קשה כחמת תנינים:

וראש פתנים אכזר. ירמז שאלה אשר על ידם יקוים המשפט יתנהגו בהנשפטים באכזריות כפתן אכזר שבנחשים:

חמת תנינים יינם: הוסיף לצייר רעת לבבם¹ בין אדם לחבירו, שלא רק לישראל היו רעים, אלא כמו ״תנינים״ שטבעם רע אפילו לבניהם², כך רעים המה אפילו זה לזה.

וראש פתנים אכזר: יש מריע לחבירו במה שאינו רוצה לעשות לו טובה בשום אופן, אבל לא לעשות לו רע בידים באכזריות. אבל המה³ כ״ראש פתנים״⁴, שהשרף הלז כאשר יכנס ארסו באדם מכאיב מאד, כך הוא אכזר להכאיב את חבירו.

1. של אויבינו – הכשדים הבבלים.

2. כך איתא בגמרא כתובות (מט,ב) וברש״י שם ד״ה יארוד.

3. של אויבינו – הכשדים הבבלים.

4. נחש אכזר.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון