×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(כב) כִּי⁠־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔יוַתִּיקַ֖ד עַד⁠־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ וַתְּלַהֵ֖ט מוֹסְדֵ֥י הָרִֽים׃
For a fire is kindled in my anger, and burns to the lowest Sheol, and devours the earth and its produce, and sets the foundations of the mountains on fire.
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)תרגום ירושלמי (קטעים)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובאבן עזראר״י בכור שורחזקונידעת זקניםמיוחס לרא״שרלב״גרלב״ג ביאור המילותמזרחיאברבנאלר״ע ספורנושיעורי ספורנושפתי חכמיםאדרת אליהו לגר״אר׳ י״ש ריגייורש״ר הירשמלבי״םנתווסף למלבי״ם תורה אורנצי״בהואיל משהאם למקראתורה תמימהעודהכל
כי אש קדחה באפי – כשהפורענות יוצאה מלפני אין יוצאה אלא באף ומנין אף בתוך גיהנם שנאמר ותיקד עד שאול תחתית.
ותאכל ארץ ויבולה – זו ארץ ישראל, ותלהט מוסדי הרים, זו ירושלם כענין שנאמר (תהלים קכ״ה:ב׳) ירושלם הרים סביב לה.
דבר אחר: ותאכל ארץ ויבולה – זה העולם ומלאו, ותלהט מוסדי הרים אלו ארבע מלכיות ואומר (זכריה ו׳:א׳) והנה ארבע מרכבות וגו׳.
סליק פיסקא
"For a fire has been kindled in My wrath": When punishment emerges from the world, it does so only through wrath. Whence is it derived (that it descends) even into Gehinnom? From "and it shall burn to the nethermost pit.⁠"
"and it shall consume the land and its produce": Eretz Yisrael. "and it shall set ablaze the foundations of the mountains": Jerusalem, as it is written (Psalms 125:2) "Jerusalem — mountains surround it, and the Lord surrounds His people.⁠"
Variantly: "and it shall consume the land and its produce": the world. "and it shall set ablaze the foundations of the mountains": the four exiles, viz. (Zechariah 6:1) "And I raised my eyes and I saw. And, behold, four chariots emerging from between the two mountains. And the mountains were mountains of copper.⁠"
[End of Piska]
כי אש קדחה באפי מלמד כשהפורענות יוצאה מלפני הקב״ה אינה יוצאה אלא באף שנ׳ (תהלים י״ח:ט׳) עלה עשן באפו ומנ׳ אף בתוך גיהנם שנ׳ ותיקד עד שאו׳ תח׳ ומנ׳ שנקרא גיהנם שאול שנ׳ (ע׳ ישעיהו י״ד:ט״ו) אך אל שאול תורד:
ותאכל ארץ ויב׳ זו ארץ ישראל:
ותלהט מו׳ הר׳ זו ירוש׳ שנ׳ (תהלים קכ״ה:ב׳) ירושלם הרים סביב לה:
ד״א ותאכ׳ ארץ ויב׳ אלו האומות:
ותלהט מו׳ הר׳ אלו ארבע מלכיות שנ׳ (זכריה ו׳:א׳) ואשוב ואשא עיני ואראה והנה ארבע מרכבות:
אֲרֵי קִדּוּם תַּקִּיף כְּאִישָׁא נְפַק מִן קֳדָמַי בִּרְגַז שֵׁיצִי עַד שְׁאוֹל אַרְעָיְתָא אֲסִיף אַרְעָא וַעֲלַלְתַּהּ שֵׁיצִי עַד סְיָפֵי טוּרַיָּא.
For a burning, strong as fire, shall go forth before Me in fury consuming to the lowest hell, to make an end of the earth and its produce, and to destroy the mountains to the end;
ארום אשא נפקת מן קדמיי ואוקדת עד שאולא ארעייתה ותכלת ארעא ועללתה ולהטה יסודי טוורייהב.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״שאול״) גם נוסח חילופי: ״שייול״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״טוורייה״) גם נוסח חילופי: ״טור׳⁠ ⁠⁠״.
ארום קידום תקיף כאישא נפק מן קדמי ובערת בתקוף רוגזי ואייקידת עד שיול ארעיא וסייפת ארעא ועללתה ושלהבת יסודי טוורייא.
For an east wind strong as fire shall go out before Me, and blaze in the might of My anger, and burn to the lowest hell; it shall consume the land with its produce, and set the foundations of the mountains in flame.
ארום אשא נפקת בשעת רוגזי ואוקדת עד שיול ארעיתא ותכלת ארעא ומליה ולהטת יסודי טוריא.
For a fire shall come forth in the hour of My wrath, and burn to the lowest hell, devouring the earth and its fulness, and setting in flame the foundations of the hills.
כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי – כְּשֶׁהַפֻּרְעָנוּת יוֹצְאָה לָעוֹלָם אֵינָהּ יוֹצְאָה אֶלָּא בְּאַף. וּמִנַּיִן שֶׁאַף בְּתוֹךְ גֵּיהִנָּם שֶׁנֶּאֱמַר ״וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית. וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ״ זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״יְרוּשָׁלַיִם הָרִים סָבִיב לָהּ״. דָּבָר אַחֵר: וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ זֶה הָעוֹלָם. וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים אֵלּו אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ו׳:א׳) ״וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה [וְהִנֵּה] אַרְבַּע מֶרְכָּבוֹת יוֹצְאוֹת מִבֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים וְהֶהָרִים הָרֵי נְחֹשֶׁת״.
לאן אלנאר תנקדח מן גצ׳בי פתתוקד אלי אספל אלת׳רי ותאכל אלארץ׳ ונבאתהא חתי תסטע אסאס אלג׳בל
כי אש מתלקחת מכעסי, ותבער עד תחתית השאול, ותאכל את הארץ ויבולה, עד שתתפשט אל יסודות ההרים.
קדחה – בערה.
ותיקד – בכם עד היסוד.
ותאכל ארצכם ויבולה.
ותלהט – את ירושלם המיוסדת על ההרים שנאמר: ירושלם הרים סביב לה (תהלים קכ״ה:ב׳).
קדחה – means, IT BURNS.
ותיקד AND IT SHALL BLAZE – in your midst to the very foundations (Rashi merely supplies the words "in your midst" and paraphrases עד שאול תחתית).
ותאכל ארץ ויבלה AND IT SHALL CONSUME THE LAND WITH HER INCREASE – i.e., your land and its produce (Rashi means that ארץ does not mean "the ground", "the soil").
ותלהט AND IT SHALL SET ON FIRE [THE FOUNDATIONS OF THE MOUNTAINS] – i.e. Jerusalem that is founded on the mountains, as it is said, "Jerusalem, mountains are round about it" (Tehillim 125:2) (Sifre Devarim 320:12).
פס׳: כי אש קדחה באפי – מלמד שהפורענות אינה יוצאה מלפני הקב״ה אלא באף כענין שנאמר (שם יח) עלה עשן באפו.
ותיקד עד שאול תחתית – זו גיהנם וכה״א (ישעיה יד) אך אל שאול תורד.
ותאכל ארץ ויבולה – זו ארץ ישראל.
ותלהט מוסדי הרים – אלו הרי ירושלים שנא׳ (תהלים קכה) ירושלם הרים סביב לה. 1ד״א (ותאכל ארץ) אלו ארבע מלכיות שהיו נידונין בה:
1. ד״א ותלהט מוסדי הרים אלו ד׳ מלכיות שנאמר (זכריה ו׳:א׳) ואשא עיני והנה ארבע מרכבות יוצאות מבין שני ההרים וההרים הרי נחושת ומלכיות דומין להרים מחמת תוקפן כצ״ל:
קדחה – הקנאה.
או:⁠א זאת שעשו, כי מצאנו זאת המלה יוצאת, כמו: כי אש קדחתם באפי עד עולםב תוקד (ירמיהו י״ז:ד׳).
ויתכן היות קדחה – כמו: נקדחה, כמו: כל אלה חברו (בראשית י״ד:ג׳), שטעמו: נחברו. וכל זה כינוי לחרון האף.
עד שאול תחתית – כטעם: גפרית ומלח וגו׳ (דברים כ״ט:כ״ב).
ותאכל ארץ – ישראל.
ותלהט – מגזרת: להט החרב (בראשית ג׳:כ״ד).
הרים – הרי ישראל.
א. כן בכ״י פריס 176, לוצקי 827. בכ״י פריס 177, פרנקפורט 150 חסרה מלת: או.
ב. בכ״י פריס 177: לעולם.
KINDLED. Their provocation, or that which they did,⁠1 for we find the word kadechah (kindled) to be transitive, as in For ye have kindled (kedachtem) a fire in My nostril (Jer. 17:4). It is possible that kadechah means is kindled.⁠2 It is like the word chaveru3 (came as allies) (Gen. 14:3), the meaning of which is gathered. All of this4 refers to God's burning anger.
UNTO THE DEPTHS OF THE NETHER-WORLD. Its meaning is similar to that of and that the whole land thereof is brimstone, and salt, and a burning (Deut. 29:22).
AND DEVOURETH. Israel.
AND SETTETH ABLAZE. Va-telahet (and setteth ablaze)⁠5 is related to the word lahat (flaming) in and the flaming sword (Gen. 3:24).
THE MOUNTAINS. The mountains of Israel.
1. Kindled a fire in my nostril. According to this interpretation our verse reads: For a fire it kindled in My soul.
2. In this case, kadechah is intransitive. According to this interpretation our verse reads: For a fire is kindled in My soul.
3. Which is intransitive.
4. The fire and what it does.
5. In other words, va-telahet means and setteth ablaze.
כי אש קדחה באפי – באפי ובחמתי, ובערה אש שתלהט עד שאול – שלא יוכלו להמלט אפילו בשאול מפני האש, ואף לא ביסוד ההרים לכסות עליהם, כדכתיב: אין חושך ואין צלמות להסתר שם פועלי און (איוב ל״ד:כ״ב), וכתיב: {ו}⁠אציעה שאול הנך וגו׳ (תהלים קל״ט:ח׳).
כי אש קדחה באפי – FOR A FIRE IS KINDLED IN MY ANGER – in My anger and My wrath, and it burns a fire that will blaze עד שאול – TO SHEOL – where they will not be able to escape even in the grave1 from before the fire, and not even in the foundations of the MOUNTAINS [will they find] cover over them, as it is written: “There is no darkness, nor shadow of death where the workers of iniquity may hide themselves” (Iyyov 34:22), and it is written: “if I make my bed in the netherworld, behold, You are there” (Tehillim 139:8).
1. See R"Y Bekhor Shor's comments on Bereshit 37:35 where he understands Sheol to refer to the grave
כי אש קדחה באפי – הקנאה1 קדחה ובערה אש באפי.⁠2
דבר אחר: קדחה – כמו נקדחה, דוגמא: כל אלה חברו (בראשית י״ד:ג׳) שהוא כמו נתחברו.⁠3
ותאכל ארץ ויבלה – כדי להרעיבם.
ותלהט מוסדי הרים – מה שהסתיר תחת ההרים להניס מפני פחד האויבים, דוגמא: עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים (שופטים ו׳:ב׳).
דבר אחר: ותלהט מוסדי הרים – אפילו בשאול לא יוכלו להמלט מפני האש.⁠4
1. שאוב מאבן עזרא.
2. שאוב מר״י בכור שור.
3. שאוב מאבן עזרא.
4. שאוב מר״י בכור שור.
כי אש קדחה באפי, "for a fire is kindled in My nostril;⁠" the jealousy kindled that fire in God's nostril. An alternate interpretation of this simile: though written in the active mode, this word is to be understood as if it had been written in the passive mode, i.e. נקדחה. We have other examples of words written in the active mode actually portraying something that has happened, i.e. passive; one such example is found in Genesis 14,3: כל אלה חברו, "all these (kings) came together,⁠" whereas we would have expected the reflexive/passive mode נתחברו. (Compare Ibn Ezra)
ותאכל ארץ ויבולה, "it has consumed the earth and its produce.⁠" This happened in order to starve your people.
ותלהט מוסדי הרים, "and sets ablaze the foundations of the mountains.⁠" Anyone hiding beneath the mountains will be forced to flee from fear of the approaching enemies. As an example, we may recall Judges 6,2, when the Israelites had dug tunnels to hide in caves from their adversaries under the mountains. An alternate interpretation of this simile: "setting the base of mountains ablaze,⁠" means that they could not flee there on account of the fire.
ותלהט מוסדי הרים – זש״ה אין חשך ואין צלמות להסתר שם פועלי און.
ותלהט מוסדי הרים, "(the fire) and set ablaze the foundations of the mountains;⁠" this is analogous to what we read in Job 34,22: אין חשך ואין צלמות להסתר שם פועלי און, "neither darkness nor gloom offers a hiding-place for the evil doers.⁠"
ותלהט מוסדי הרים – שלא יוכלו להמלט אפי׳ בשאול לפני האש ואף לא ביסוד וז״ש אין חשך ואין צלמות וכו׳. אספה עלימו רעות כלו׳ שלא אשאיר שום רעה שבעולם שלא אביא עליהם חצי אכלה בם כפל מלה הוא שלא אניח חץ שלא אהיה יורה בהם.
כי מרוב חמתי נתלהבה אש ואכלה והשחיתה ישראל עד שהובילה אותם אל המות לא תרפה מהם והשחיתה הארץ אשר הם יושבים בה בדרך שלא נתנה פריה ולהטה ושרפה מוסדות הערים הבצורות והחזקות שהיו נבנות בהרים.
קדחה – נתחממה ובערה.
ותיקד עד שאול תחתית – רוצה לומר: שחרון אפי תוקד בהם עד בואם אל הקבר לא יסור מהם.
ותאכל ארץ ויבולה – רוצה לומר: שחרון אפי ישחית הארץ ויבולה בדרך שימותו ברעב כמו שקדם בדברי הקללות.
ותלהט מוסדי הרים – רוצה לומר: ותשרוף מוסדות הרים הבצורות כמו שאמר עד רדת חומותיך הבצורות הם נקראו הרות כאמרו על בקעם הרות הגלעד. ההרותיה בקע ההרותיהם תבקע ולזה קראם הרים בכל המקומות והנה קראה הרים והרות כי החזקות שבהם תכנינה בהרים הגבוהים.
ותיקד בכם עד היסוד. הוסיף מלת בכם בין ותיקד ובין עד שאול תחתית כי לולא זה לא יובן באי זה מקום תהיה היקידה:
וזהו שאמר כי אש קדחה באפי – רוצה לומר שעל הדבר הזה, והוא בתת האלהים לבשר ודם כמו שעשו בבית שני אש קדחה באפו. ולא די שיעשה נקמה בבני אדם, אבל גם יאכל ארץ ויבולה שכל ארץ ישראל תקולל על זה. ותלהט מוסדי הרים – שדמו לירושלים כדברי רש״י.
ועל דרך זה אמר המשורר: ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך, שזה בלי ספק על עם {__}⁠א נאמר המחזיק בתורת השם ועושה משם ראיות וטענות על אמונתו. ויוכיחנו על זה: מה לך לספר חקי ומה לך שתשא בריתי ותורתי על פיך. והנה אתה אינך מקיים המצות כי אם ראית גנב ויתרץ עמו ועם מנאפים חלקך, פיך שלחת ברעה וגו׳. וגם את ישראל שהוא אחיך תשא לדבר ממנו להרע לו אבל כל אלו העונות הם קלים בערך אל החטא החמור אשר אתך שתאמר שאני בורא העולם בשר ודם כמוך. וזהו שאמר אלה עשיתי והחרשתי. אבל בעבור מה שדמית היות אהיה כמוך שאני באלהותי הייתי אדם כמוך, על זה אוכיחך ואערבה לעיניך, מסכים למה שאמר בכאן על אנשי בית שני שבימיהם נעשתה האמונה הזאת, כי אש קדחה באפי, ועליהם אמר אספה עלימו רעות, רצונו לומר שיאסוף על הדור ההוא ועל זרעם רעות.
א. כאן הושמטה מלה בדפוס ראשון מחמת הצנזורה.
כי אש קדחה באפי – כשיסרתים כדי שישובו.
ותיקד עד שאול תחתית – הוסיפו על חטאתם פשע, באופן שהבעירו את חמתי עד שאורידם לשאול תחתית, כענין אחז כאמרו ״ובעת הצר לו ויוסף למעל מעל בה׳⁠ ⁠⁠״ (דברי הימים ב כ״ח:כ״ב).
ותלהט מוסדי הרים – הסירה מהם כל ראשי העם, כאמרו ״מסיר מירושלים ומיהודה משען ומשענה... גבור ואיש מלחמה... ונביא... ויועץ״ (ישעיהו ג׳:א׳-ג׳).
כי אש קדחה באפי, for when I disciplined them in order to induce them to repent their sins this people lit a fire in My wrath ותיקד עד שאול תחתית, they heaped sin upon sin until My wrath burned to the very bottom of Sheol, (lowest layer of purgatory). In other words, their punishment would consist of being consigned to this lowest region of purgatory. (compare Chronicles II 28,22 describing Achaz adding sins as a result of his kingdom having been severely chastised by God.)
ותלהט מוסדי הרים, it burned and consumed down to the foundations of the mountains. The “mountains” are a simile for the high-ranking personages, all of whom were the first ones to be exiled prior to the destruction of the first Temple. (compare prediction by Isaiah 3, 1-3)
כי אש קדחה וגו׳ ותלהט מוסדי הרים. ר״ל, שבעת פורענותם היה לוקח יסודותיהם מתחתיהם.
וזה אולי היה בבית שני, שכל זמן כמו שאמרו ז״ל (ראה יומא לט., תוספתא סוטה פי״ג ה״ז) ששמעון הצדיק היה חי, וכן בעת עשרת הרוגי מלכות, היה להם לישראל מעט חוזק לרפיונם, אבל משם והלאה יקחו יסודותיהם מתחתם וירגז תחתם:
בכם עד היסוד. הוסיף מלת בכם וכן מלת ארצכם, דבלאו הכי לא היינו יודעים את מי תיקד או לאיזה הארץ:
ירושלים המיוסדת על ההרים כו׳. דאל״כ מוסדי הרים ל״ל, הרי כבר כתיב שתאכל הארץ בכלל. אלא ר״ל ירושלים שהיא מיוסדת על ההרים, ויחדה בפני עצמה לחשיבותה:
Down to the foundation. He added the words "you" and "your land" for without this we would not know who would be burned or which land.
Jerusalem, which is founded on the mountains, etc. Otherwise, why is "the bases of mountains" needed? Scripture has already written that the entire land will be consumed! Rather it is referring to Jerusalem, which is founded on mountains and has its own unique importance.
כי אש קדחה באפי וגו׳ – חשב בכאן ד׳ עונשין. נגד יזבחו לשדים לא אלה. אמר כי אש קדחה באפי שהוא קודם הנקמה ואח״כ בסופה והוא הכל בשמים כמ״ש וחרה אף ה׳ ועצר את השמים.
ותיקד עד שאול תחתית – זה ארץ התחתונה.
ותאכל ארץ ויבלה – זה ארץ העליונה.
ותלהט מוסדי הרים – אלו העמודים שהארץ עומדת על העמודים והעמודים על ההרים.
ועוד העה״ז נחלק לד׳ חלקים. א״י וירושלים ובהמ״ק כמ״ש ההר הטוב הזה והלבנון. וח״ל היא הרביעית. וז״ש כי אש קדחה באפי זה בהמ״ק כמ״ש ישימו קטורה באפך. ותיקד עד שאול תחתית. זה ח״ל כמ״ש מיד שאול אפדם וכן אם יהיה נדחך בקצה השמים זה הגליות ותאכל ארץ ויבלה. זה א״י. ותלהט מוסדי הרים. זה ירושלים כמ״ש ירושלים הריה סביב לה. ד״א כי אש קדחה באפי. זו בהמ״ק. ותיקד עד שאול תחתית. זו גיהנם. ותאכל ארץ ויבלה. זה א״י ותלהט מוסדי הרים. זו ג״ע. וכמ״ש צדקתך כהררי אל שהוא במרום הרים משפטיך ותהום רבה. הוא שאול תחתית והם ד׳ ראשי אברים שבארץ.
קדחה – בערה:
ותיקד – בכם עד היסוד, וזה משל אל הצרות שעברו על ישראל אחרי גלותם:
ארץ ויבלה – ארצכם ויבולה:
מוסדי הרים – הרי ישראל, וזה ירמוז על חרבן ירושלים ושאר הערים:
כי אש קדחה באפי – כי הכוח ההרסני שפגע בהם בא כתוצאה מכעסי עליהם, וזה נתן לכוח זה את העוצמה ההרסנית שהיא כה עמוקה ומרחיקת לכת.
[כב] כי אש – מבאר הטעם מה שלא יענישם בפועל כפיו רק בהסתרת פנים לבד. (האי כי הוא מלשון אם כמו כי תראה חמור שונאך) כי אם אש אשר קדחה באפי עליהם תיקד עד שאול תחתית. ואורידנו למטה לעונשם עד שתאכל ארץ ויבלה וכו׳:
כי אש קדחה באפי וגו׳. ותלהט מוסדי הרים שגזר ה׳ לכלות חרון אפו בהארץ, ועליהם גזר:
ותיקד עד שאול תחתית: לשחת תבואת הארץ1, כדכתיב בפרשת נצבים (לעיל כט,כב) ״גפרית ומלח וגו׳⁠ ⁠⁠״.
{עד שאול תחתית: עד כח היקוד של ״שאול תחתית״ – דיוטא אחרונה של שאול (גיהנם)}.
{ותאכל ארץ ויבולה: ״ארץ״ – היא אדמה במקומו, ו״יבולה״ – הוא הכח הנמשך ממרחק, כמו שכתבתי בויקרא (כו,ד)2}.
{ותלהט מוסדי הרים: הגיע היקוד בעומק כל כך עד מוסדי הרים}.
1. כפי שממשיך ״ותאכל ארץ ויבולה״.
2. על הפסוק ״ונתנה הארץ יבולה״.
ותלהט מוסדי הרים – בירכתי ההרים, שהם כמו יסוד להם, האדמה שמנה יותר מבמישור ובעמק, אבל גם שם תנוח חמת ה׳ ותשחית את יבול הארץ.
כי אש קדחה באפי. נראה דעת האומרים ששרשי הלשון היו בראשונה בעלי שתי אותיות מורים דרך כלל הענין הנרצה בהם, ואחר כן נתוספה אות שלישי להבדיל בין הפרטים, הרי מצינו שרש קד, בקדה (שריפה) וקדר שחרורית הבא מחמת תוקף החום, ואולי מזה קדר את האזכרות — וגם בקדש קד-אש כדברי רבותינו וכהסכמת החכם לוצאטו והעד שנשאר גם אש גרידא להורות על דבר הנקדש למזבח כמ״ש אשי ה׳ ונחלתו יאכלון אע״פי שהנאכל איננו הנשרף, ובזה יובן אומרם בגמ׳ רבינא ורב אשי סוף הנראה וסימנך עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם — ואם על שם רבינא החרשתי כי מהידוע כי אין שם רבינא רק רבי אבינא כמו רבא רבי אבא, רק מה ענין שם אשי למקדשי? אין זה כי אם אשר דברתי כי לדעת חז״ל קדש ומקדשי מורכב מן מקד-אשי ובכן החלק השני משם זה הוא שם אשי בדקדוק.
ותיקד עד שאול תחתית. מכאן ראיה שאין שם שאול במקרא החפירה שנותנים בה המת, רק כל חלל שבבטן הארץ נקרא שאול, ואמר כאן שהאש שבה ושנזכרה כמה פעמים בדברי הנביאים היא האש הקודחת באפו של הקב״ה ומשם נעשה אש של גיהנם, וכן אמר ישעיה כי ערוך מאתמול תפתה וגו׳ מדורתה אש ועצים וגו׳ ושמתיה כנחל גפרית בערה בה. — וכל זה מקביל למה שמצינו בדניאל נהר די נור נגד ונפק מן קדמוהי, ובמליצות אחרות אמר משה כי אש קדחה באפי (מן קדמוהי) ותיקד עד שאול תחתית. — וכן בדברי רבותינו נהר די נור הוא גיהנם והוא השאול תחתית שבו יוקדת אש אפו של הקב״ה — ונראה כי מליצות התורת ורעיונותיה במקור אשו של גיהנם כלם מתאימות עם רעיונות המקובלים כי הם אמרו כי סיגי הגבורות הם גיהנם, ומשה אמר שמחרון אפו נעשה גיהנם ואין בין זה לזה, כי אם משה דבר על דרך השיר והמקובלים על דרך פילוסופיאה — והנה ידוע כי שם גיהנם בא מגיא בן הנם שהיו שורפים שם בניהם ובנותיהם לע״ז ועל שם האש שהיה בוער בו נקרא מקום העונש על שמו, וכן תפת ותפתה הוא המקום ההוא עצמו וגם מקום העונש נקרא כן לטעם זה עצמו, ואם כן שאול ותפת וגיהנם ג׳ שמות יורו על ענין אחד ועקר הנחתם על מקום שריפת הבנים לע״ז כי גם שם שאול יתכן על המקום ההוא, כי פעמים שהיו עושים חפירה בקרקע לתכלית העבודה ההוא כאשר תשמע עוד מעט, ואחר שנתברר זה נרדפה לדעת מה זה שמצינו פעמים הרבה בספרי הנביאים שיאמר על השאול והתפת שהרחיב פיו ומה ענין ההרחבה הוא ואיך יתיחס למקור השם ההוא, כי מן הידוע שהמשלים נגררים אחר עקר הנחת השם, והנה מצינו לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה וגו׳ — וכן כי ערוך מאתמול תפתה העמיק הרחיב ומדורתה אש ועצים, וכן ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה, ונאמר שזה יתבאר על פי הידוע מצורת המולך כאשר ספרו לנו חכמינו וגם חכמי הגוים שהיה מרחיב זרועותיו לקבל הילדים שהיו שורפים באש לאלהיהם — (ובמדרש ילמדני (ילקוט שמעוני ח״ב ירמיה סי׳ רע״ז) נתבארה כל צורת המולך באר היטב ומסכמת בכל חלקיה לדברי Diodoro Sieulum על תכונת צורת המולך בקארטאג׳יני V. Creuzer XX. 14. Guignaut. ll. 250.) וביותר יתבאר הענין על פי החפירות שחיו חופרים לתכלית זה ושעינינו רואות עדין בעיר מאלטא ואלה דברי נוסע חכם בזמנינו זה Tout monde sait que les Carthaginois effeetuaient certains sacrifices de cette maniere. La victime introduite par l' ouverture superieure de la statue creuse de Moloc glissait dans la fourneau place au dessous. le ועוד כותב אחר Vassallo. Cenni Storici sull' lstoria di Malta. »ll lido e tutto forato di fosse circolari profonde da otto a dieci piedi piu larghe alla base che alla bocca. » תבין בזה היטב מליצת ההרחבה שנשתמשו בה הנביאים, כי להיותם מדמים פה של התפת או גיהנם צר משוליו שלמטה, היו אומרים עליו שמתרחב לקבל הנשלכים אל תוכו, ותבין ג״כ אומרו ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה, ודרשת רבותינו מגיהנם שפיה צר, וגם תבין מה שדמו שאול לרחם בדרשתם על פסוק שאול ועוצר רחם, כי גם הרחם הוא צר מלמטה והולך ומתרחב מלמעלה, Mlelearte di Tutti ti presentano una CAGLIARDA AZIONE DEL FUOCO avendo la superficie calcinata alla profondita di due pollici. Sembrami potersi con morale certezza assicurare essere state fatte ad uso di fornaci da contenere cioe i falo che formava parte integrale del rituale religioso degli adoratori ומלכארץ Melcarte מוסכם היום אצל גדולי הבלשנים כי מורכב הוא משתי מלות עבריות מלך ארץ — והוא המלך או המלכם שזכרו התורה והנביאים — ואולי היא היא הנקראת מלכת-השמים בפי הנשים בירמיה, ופעמים היו קוראים אותה מלך ארץ ופעמים מלכת השמים ע״ד אלהי השמים ואלהי הארץ, או תהיה אליל אחרת כנגד אותה שבארץ.
קדחה באפי – מכאן דכשהפורעניות יוצאה לעולם אינה יוצאת אלא באף1 (ספרי).
1. יתכן דרומז למ״ש (ב״ק ס׳.) כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין טוב לרע, היינו בין צדיק לרשע, והציור בזה הוא – הכעס, כי כשהאדם עושה דבר מתוך כעסו הוא עושה גם דבר שלא לרצונו הנפשי, כמו השובר כלים בחמתו, ואף כי הכלי לא נגעה בו לרעה, כך כשהפורעניות יוצאת בכעס אינה מבחנת לפגוע גם בצדיק.

ובזה אפשר ליישב פסק התוס׳ בתענית כ״א ב׳ שאם יש דבר בעובדי כוכבים יש לחוש לישראל וצריך להתענות, והקשה הר״ן הא קיי״ל שטנא בתרי אומי לא שליט, יעו״ש. ולפי מש״כ דאין שעת הפורעניות ראיה שיוצאת מדרך סלולה ופוגעת גם בצדיקים, מכיון שיוצאת באף ובקצף, א״כ ממילא פוגעות הן גם בתרי אומי, ועיין באו״ח סי׳ תקע״ו ס״ג.
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)תרגום ירושלמי (קטעים)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובאבן עזראר״י בכור שורחזקונידעת זקניםמיוחס לרא״שרלב״גרלב״ג ביאור המילותמזרחיאברבנאלר״ע ספורנושיעורי ספורנושפתי חכמיםאדרת אליהו לגר״אר׳ י״ש ריגייורש״ר הירשמלבי״םנתווסף למלבי״ם תורה אורנצי״בהואיל משהאם למקראתורה תמימההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144