כי אש קדחה באפי. נראה דעת האומרים ששרשי הלשון היו בראשונה בעלי שתי אותיות מורים דרך כלל הענין הנרצה בהם, ואחר כן נתוספה אות שלישי להבדיל בין הפרטים, הרי מצינו שרש קד, בקדה (שריפה) וקדר שחרורית הבא מחמת תוקף החום, ואולי מזה קדר את האזכרות — וגם בקדש קד-אש כדברי רבותינו וכהסכמת החכם לוצאטו והעד שנשאר גם אש גרידא להורות על דבר הנקדש למזבח כמ״ש אשי ה׳ ונחלתו יאכלון אע״פי שהנאכל איננו הנשרף, ובזה יובן אומרם בגמ׳ רבינא ורב אשי סוף הנראה וסימנך עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם — ואם על שם רבינא החרשתי כי מהידוע כי אין שם רבינא רק רבי אבינא כמו רבא רבי אבא, רק מה ענין שם אשי למקדשי? אין זה כי אם אשר דברתי כי לדעת חז״ל קדש ומקדשי מורכב מן מקד-אשי ובכן החלק השני משם זה הוא שם אשי בדקדוק.
ותיקד עד שאול תחתית. מכאן ראיה שאין שם שאול במקרא החפירה שנותנים בה המת, רק כל חלל שבבטן הארץ נקרא שאול, ואמר כאן שהאש שבה ושנזכרה כמה פעמים בדברי הנביאים היא האש הקודחת באפו של הקב״ה ומשם נעשה אש של גיהנם, וכן אמר ישעיה כי ערוך מאתמול תפתה וגו׳ מדורתה אש ועצים וגו׳ ושמתיה כנחל גפרית בערה בה. — וכל זה מקביל למה שמצינו בדניאל נהר די נור נגד ונפק מן קדמוהי, ובמליצות אחרות אמר משה כי אש קדחה באפי (מן קדמוהי) ותיקד עד שאול תחתית. — וכן בדברי רבותינו נהר די נור הוא גיהנם והוא השאול תחתית שבו יוקדת אש אפו של הקב״ה — ונראה כי מליצות התורת ורעיונותיה במקור אשו של גיהנם כלם מתאימות עם רעיונות המקובלים כי הם אמרו כי סיגי הגבורות הם גיהנם, ומשה אמר שמחרון אפו נעשה גיהנם ואין בין זה לזה, כי אם משה דבר על דרך השיר והמקובלים על דרך פילוסופיאה — והנה ידוע כי שם גיהנם בא מגיא בן הנם שהיו שורפים שם בניהם ובנותיהם לע״ז ועל שם האש שהיה בוער בו נקרא מקום העונש על שמו, וכן תפת ותפתה הוא המקום ההוא עצמו וגם מקום העונש נקרא כן לטעם זה עצמו, ואם כן שאול ותפת וגיהנם ג׳ שמות יורו על ענין אחד ועקר הנחתם על מקום שריפת הבנים לע״ז כי גם שם שאול יתכן על המקום ההוא, כי פעמים שהיו עושים חפירה בקרקע לתכלית העבודה ההוא כאשר תשמע עוד מעט, ואחר שנתברר זה נרדפה לדעת מה זה שמצינו פעמים הרבה בספרי הנביאים שיאמר על השאול והתפת שהרחיב פיו ומה ענין ההרחבה הוא ואיך יתיחס למקור השם ההוא, כי מן הידוע שהמשלים נגררים אחר עקר הנחת השם, והנה מצינו לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה וגו׳ — וכן כי ערוך מאתמול תפתה העמיק הרחיב ומדורתה אש ועצים, וכן ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה, ונאמר שזה יתבאר על פי הידוע מצורת המולך כאשר ספרו לנו חכמינו וגם חכמי הגוים שהיה מרחיב זרועותיו לקבל הילדים שהיו שורפים באש לאלהיהם — (ובמדרש ילמדני (ילקוט שמעוני ח״ב ירמיה סי׳ רע״ז) נתבארה כל צורת המולך באר היטב ומסכמת בכל חלקיה לדברי Diodoro Sieulum על תכונת צורת המולך בקארטאג׳יני V. Creuzer XX. 14. Guignaut. ll. 250.) וביותר יתבאר הענין על פי החפירות שחיו חופרים לתכלית זה ושעינינו רואות עדין בעיר מאלטא ואלה דברי נוסע חכם בזמנינו זה Tout monde sait que les Carthaginois effeetuaient certains sacrifices de cette maniere. La victime introduite par l' ouverture superieure de la statue creuse de Moloc glissait dans la fourneau place au dessous. le ועוד כותב אחר Vassallo. Cenni Storici sull' lstoria di Malta. »ll lido e tutto forato di fosse circolari profonde da otto a dieci piedi piu larghe alla base che alla bocca. » תבין בזה היטב מליצת ההרחבה שנשתמשו בה הנביאים, כי להיותם מדמים פה של התפת או גיהנם צר משוליו שלמטה, היו אומרים עליו שמתרחב לקבל הנשלכים אל תוכו, ותבין ג״כ אומרו ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה, ודרשת רבותינו מגיהנם שפיה צר, וגם תבין מה שדמו שאול לרחם בדרשתם על פסוק שאול ועוצר רחם, כי גם הרחם הוא צר מלמטה והולך ומתרחב מלמעלה, Mlelearte di Tutti ti presentano una CAGLIARDA AZIONE DEL FUOCO avendo la superficie calcinata alla profondita di due pollici. Sembrami potersi con morale certezza assicurare essere state fatte ad uso di fornaci da contenere cioe i falo che formava parte integrale del rituale religioso degli adoratori ומלכארץ Melcarte מוסכם היום אצל גדולי הבלשנים כי מורכב הוא משתי מלות עבריות מלך ארץ — והוא המלך או המלכם שזכרו התורה והנביאים — ואולי היא היא הנקראת מלכת-השמים בפי הנשים בירמיה, ופעמים היו קוראים אותה מלך ארץ ופעמים מלכת השמים ע״ד אלהי השמים ואלהי הארץ, או תהיה אליל אחרת כנגד אותה שבארץ.