Devarim 32 – דברים לב‏ – Mikraot Gedolot

יקניאהו בזרים – שהלכו ועשו דברים של זרות וכן הוא אומר (מלכים א ט״ו:י״ג) וגם את מעכה אמו ויסירה מגבירה אשר עשתה מפלצת לאשרה.

בתועבות יכעיסוהו – זה משכב זכור וכן הוא אומר (ויקרא י״ח:כ״ב) ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא ואומר (מלכים א י״ד:כ״ד) וגם קדש היה בארץ.

"They provoked Him with 'strange'": They went and did "strange" things, viz. (I Kings 15:13) "And (even) Ma'achah, his (grand) mother, he (Asa) removed (from the throne) because she had made an abomination for the asheirah.⁠"

"They angered Him with abominations": homosexuality, viz. (Vayikra 18:22) "And with a male you shall not lie the lyings of a woman; it is an abomination,⁠" and (I Kings, Ibid. 14:24) "There was also prostitution in the land; they did all the abominations of the nations, etc.⁠"

יקנאהו בז׳ מלמד שהיו עושין להן דברים של זירות שנ׳ (מלכים א ט״ו:י״ג) וגם את מעכה אמו ויסירה מגבירה אשר עשתה לאשרה מפלצת:

בתועבות יכ׳ הרי זה משכב זכור שנ׳ (ויקרא כ׳:י״ג) ואיש אש׳ יש׳ את זכר מש׳ אשה תועבה עשו שני׳ מות יומ׳ עונש שמענו אזהרה לא שמענו ת״ל (דברים כ״ג:י״ח) לא תהיה קדשה מב׳ ישר׳ ולא יהיה קד׳ מ׳ יש׳ מהוא אומ׳ (מלכים א י״ד:כ״ד) וגם קדש היה בארץ:

אַקְנִיאוּ קֳדָמוֹהִי בְּפוּלְחַן טָעֲוָן בְּתוֹעֵיבָתָא אַרְגִּיזוּ קֳדָמוֹהִי.

They provoked Him by the worship of idols, by abominations they made Him angry.

אקנון^א יתה במרחקתהון ובטעוותהון אכע⁠(ו){י}⁠סו^ב יתיה.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״אקנון״) גם נוסח חילופי: ״אקניין״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״אכע⁠(ו){י}⁠סו״) גם נוסח חילופי: ״ארגזו״.

דקנון יתיה בפולחנא נוכרייא במרחקתהון ארגיזו קדמוי.

They moved Him to jealousy with strange worship, by their abominations they made Him angry.

אקנון קדמוי בטעוותהון במרחקהון אכעיסו יתיה.

They provoked Him to anger with their idols, by their abominations they made Him wroth.

יַקְנִיאֻהוּ בְּזָרִים – שֶׁהָלְכוּ וְעָשׂוּ דְּבָרִים שֶׁל זָרוּת וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים א ט״ו:י״ג) ״וְגַם אֶת מַעֲכָה (אֵם אָסָא הַמֶּלֶךְ הֵסִיר) [אִמּוֹ וַיְסִירֶהָ] מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לַאֲשֵׁרָה״. בְּתוֹעֵבֹת יַכְעִיסֻהוּ זֶה מִשְׁכַּב זָכָר וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא י״ח:כ״ב) ״וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִיא״, וְאוֹמֵר ״וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָּאָרֶץ עָשׂוּ כְּתוֹעֵבוֹת הַגּוֹיִם״.

ואכ׳דו יכידונה באג׳נביין ובמכארה יגצ׳בונה

והתחילו להקניטו בזרים, ובתועבות הכעיסו אותו.

יקניאוהו – הבעירו^א חמתו וקנאתו^ב

בתועבות – במעשה^ג תיעובים, כגון משכב זכור וכשפים, שנאמר בהם: תועבה.

א. כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, דפוס רומא, וכן גם בכ״י לייפציג 1 דברים ל״ב:כ״א. בכ״י אוקספורד אופ׳ 34: ״הבעיר״. בכ״י לייפציג 1 כאן: ״העבירו״.

ב. כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1: ״קנאתו ואימתו״.

ג. כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוס רומא: ״במעשים״.

יקנאהו – means, they made His anger and His jealousy (קנאה) glow.

בתועבת WITH ABOMINATIONS – i.e. with abominable deeds such as pederasty and sorcery, of which the term תועבה is used (cf. Vayikra 18:23 and Devarim 18:10–12).

פס׳: יקניאוהו בזרים בתועבות – מלמד שהיו הולכין ועושין להם דברים של זרות כענין שנאמר (מלכים א ט״ו:י״ג) וגם את מעכה אמו ויסירה מגבירה אשר עשתה מפלצת ויכרות אסא את מפלצתה וישרוף בנחל קדרון.

בתועבות יכעיסוהו – זה משכב זכור וכן הוא אומר (ויקרא כ) תועבה עשו:

יקנאהו – במחשבתם, כמו: לא יבצר מהם (בראשית י״א:ו׳).

בזרים – באלהים זרים.

בתועבת – הם האלילים.

THEY ROUSED HIM. In their thoughts.⁠¹ Compare, and now nothing will he withheld from them (Gen. 11:6).⁠²

WITH STRANGE GODS. Be-zarim is to be interpreted as with strange gods.⁠³

WITH ABOMINATIONS. The reference is to idols.

1. By believing in foreign gods.

2. God punished the builders of the tower of Babel for their intentions. He similarly punished Israel for believing in foreign gods.

3. Be-zarim literally means with strange. The word gods is not in the text. Hence Ibn Ezra's comments.

יקניאוהו בזרים – במי שזר אצלם, כמו שמפרש: אלהים לא ידעום (דברים ל״ב:י״ז).

בתועבות יכעיסוהו – שהיו עושין תועבות גדולות, כדכתיב ביחזקאל: עוד תשוב תראה תועבות גדולות (יחזקאל ח׳:י״ג), כגון גזל ועריות, שנאמר בהן: כי את כל התועבות האל (ויקרא י״ח:כ״ז).

יקניאוהו בזרים – THEY MADE HIM JEALOUS WITH STRANGE GODS – With one who is a stranger to them, as is explained: “gods they did not know” (Devarim 32:17).

בתועבות יכעיסוהו – THEY ANGERED HIM WITH ABOMINATIONS – That they were doing great abominations, as is written in Yechezkel: “You shall again see yet other great abominations” (Yechezkel 8:13), like theft and sexual immorality, about which it says: “For all these abominations” (Vayikra 18:27).

בתועבות יכעיסוהו – הבעירו חמתו בתועבות ומעשים מכוערים כגון משכב זכור וכשפים שיש בהם תועבה. לשון רבינו שלמה, וכן בסיפרי (ספרי דברים ל״ב:ט״ז). אבל אין בשירה תוכחת רק על עבודה זרה בלבד.

וטעם: בזרים – נמשך אל אלוה עשהו (דברים ל״ב:ט״ו), יקניאוהו באלהים זרים, כלשון: אלהים אחרים.

וטעם: בתועבות – השדים, ולשרוף את בניהם באש לאלהים אחרים, שכל זה מתועב לפניו, כמו שנאמר: כי את^א כל תועבת י״י אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלהיהם (דברים י״ב:ל״א), וכתיב: אשר לא צויתי ולא דברתי^ב ולא עלתה על לבי לעשות את^ג התועבה הזאת (ירמיהו י״ט:ה׳, ירמיהו ל״ב:ל״ה).

א. כן בכ״י פרמא 3255, מינכן 137, פולדה 2. בדפוס ליסבון, וכן בפסוק חסר: ״את״.

ב. כן בכ״י פרמא 3255, מינכן 137, דפוס ליסבון, דפוס רומא, ובעדי נוסח האחרים, ויש כאן צירוף של שני פסוקים.

ג. כן בכ״י פרמא 3255, מינכן 137, פולדה 2, דפוס ליסבון. בפסוק אין: ״את״.

WITH ABOMINATIONS DID THEY PROVOKE HIM — "they kindled His anger with abominations and unseemly deeds, such as sodomy and sorcery in which there is abomination.⁠" This is Rashi's language, and it is also so stated in the Sifre.⁠¹ But in this Song there is reproof for idolatry only [and not for immorality]! And the word 'b'zarim' [They roused Him to jealousy 'b'zarim'] is connected with the expression G-d Who made him [in the preceding verse, to mean]: "they roused Him to jealousy with 'strange gods,'" similar to the phrase other gods.⁠² And the meaning of the expression, with abominations is [that they worshipped] the demons by burning their children in fire to other gods. For all this is "abominable" to Him, just as it is said, for every abomination to the Eternal, which He hateth, have they done unto their gods; for even their sons and their daughters do they burn in the fire to their gods,⁠³ and it is further written, which I commanded not, nor spoke it, neither came it unto My mind.⁠⁴

1. Sifre, Ha'azinu 318.

2. Above, 5:7.

3. Ibid., 12:31. This is said of the nations that lived in the land of Canaan.

4. Jeremiah 19:5.

יקניאוהו בזרים – יקניאו אותו אלוה שהוא אל קנא באלהים זרים, ויכעיסוהו לאותו צור במעשה האלילים.

יקניאוהו בזרים, "they kindled His jealousy by means of alien (gods).⁠" By turning to idols, the Jewish people aroused God's attribute of "the jealous God.⁠" They angered this very attribute which had delivered them at the Sea. A reference to the sin of the golden calf and possibly to the affair at Shittim.

בתועבות יכעיסוהו – בגזל ועריות שנא׳ בהם כי את התועבות האל עשו.

בתועבות יכעיסוהו, "with abominations they provoke Him.⁠" Robbery and sexual misconduct are what Moses referred to here. Both have been described in the Torah (Leviticus 18,27) as "abominations.⁠"

ולזה פנו לאלהים אחרים לחשבם שיהיה יותר טוב להם בעבדם אותם ולזה תמצא ששלח מלך ישראל לדרוש בבעל זבוב אלהי עקרון היחיה מן החולי ההוא הנה הכעיסו השם יתעלה באלהים זרים ובדברים מתועבים ונמאסים לרוב גנותם בעצמם הכעיסו השם יתעלה.

יקניאוהו בזרים – רוצה לומר: יכעיסוהו באלהים זרים שיעבדו אותם.

יקניאוהו הבעירו חמתו. שכל לשון קנאה הוא המתחר׳ לנקום נקמת דבר והוא כמו יכעיסוהו:

והנה אמר יקניאוהו בזרים כנגד אנשי בית ראשון שהיו עובדי עבודה זרה ועליהם אמר שהכעיסוהו באלהים אחרים כמו שאמר למעלה (פרשת וילך) אלהי נכר הארץ.

ואמנם כנגד אנשי בית שני אמר בתועבות יכעיסוהו ר״ל עם היות שלא היו עובדים עבודה זרה הנה היו עושין תועבות אחרות משפיכות דמים וגלוי עריות ושאר המדות הרעות שהם תועבות לפניו יתעלה.

בתועבת יכעיסהו – לגרום לשכינה שתסתלק מישראל להיות כגויי הארץ.

בתועבות יכעיסוהו, causing the benevolent presence of God to forsake the people of Israel so that they would no longer enjoy an advantage over the gentile nations.

יַקְנִאֻהוּ: בהעתק הללי ובכל ספרי׳ מדוייקי׳ חס׳ דחס׳, וכ״כ הרמ״ה¹ ז״ל, וכן במסורת² ב׳, חד חס׳, והוא דין, וחד מל׳, ובפסיליהם³ יקניאוהו (תילים ע״ח), והוא מל׳ דמל׳. [יַקְנִאֻהוּ].

1. הרמ״ה: קנ״א.

2. במסורת: מסורה צדית של ד על אתר (׳יקנאהו ב׳ חד ס״פ׳).

3. ובפסיליהם: תה׳ עח נח.

הבעירו חמתו וקנאתו. פי׳ שכל לשון קנאה הוא המתחרה לנקום נקמת דבר:

They inflamed His fury and vengeance. The word "vengeance" always means the anticipation to take revenge for something.

יקנאהו בזרים – לא זו ששכחו אלא שיקניאהו בזרים. ואין קנאה אלא בע״ז שנא׳ כי אל קנא.

בתועבת יכעיסהו – כמו שעושה אדם דבר מתועב בפניו והוא עריות שנא׳ בהם תועבה כמ״ש אלהיהם של אלו שונא זמה ואח״כ.

יקנאהו בזרים – כבר דברנו על לשון קנאה שאחריה את (בראשית כ״ו י״ד), וכאן יקניאוהו כמו יקניאו אותו, כלומר על ידי שהם משתחוים לאלילים פסל ומסכה ולכל דבר שאין בו ממש (שעל כן נקראו האלילים ההם זרים, לפי שזר מאוד לדעת האדם ללכת אחריהם ולעבדם), סבבו בזה שה׳ יתברך יקנא לכבוד עצמו המחולל על ידם, ולזה בא יקניאוהו בהפעיל, ובא בכנוי שהוא תחת סימן הפעול, להורות שרעה גדולה עשו כלפי השם ב״ה:

בתועבת – בעבודות המגונות והמתועבות שבהן עבדו האומות לאלהיהן, וכולן תועבות גדולות לפני ה׳ יתברך:

יקנאוהו בזרים – ״קנא״ בבניין הִפעיל נמצא רק כאן ובפסוק כא, ובהקשר דומה בספר יחזקאל (ח, ג) ובתהילים (עח, נח). כבר אמרנו כמה פעמים ש״קנא״ בבניין פיעל פירושו: לתבוע את תיקון העוולה של זכויות שנשללו; להביע תביעה זו ברגשות, בדברים או במעשים (עיין פירוש, בראשית כו, יד; שמות כ, ה). בבניין הִפעיל, ״קנא״ פירושו: לגרום למישהו להרגיש שנשללו ממנו זכויותיו.

הם העבירו את התביעה המוצדקת והבלעדית שיש לה׳ עליהם, לאחרים שהם זרים להם לגמרי, שאינם חייבים להם דבר ושאין לצפות לקבל מהם דבר; שאינם יכולים לעשות מאומה למענם, ושמעולם לא היה ראוי לישראל לכונן אתם מערכת יחסים של כבוד והכנעה.

עשיית כוחות אחרים לאלוהות לא נשארה אצלם כשגגה רעיונית גרידא, אלא הביאה לידי תוצאות מעשיות שהייתה בהן השחתה מוחלטת, שכן בתועבת יכעיסהו: מוסריותם הושחתה והגיעה עד לפריצות המתועבת ביותר. ואכן פריקת כל רסן מוסרי תמיד הייתה לא רק התוצאה אלא המניע העיקרי של בגידת ישראל באל האחד ובתורתו המחמירה כל כך בדרישותיה המוסריות. ״אמר רב יהודה אמר רב יודעין היו ישראל בעבודה זרה שאין בה ממש, ולא עבדו עבודה זרה אלא להתיר להם עריות בפרהסיא״ (סנהדרין סג:).

[טז] יקנאהו כי כעס ה׳ עליהם בעובדים זרים בשתים א) על עזיבתם אלוף נעוריהם לעבוד זרים. ב) על המעשים המכוערים בעצמם. עז״א בתועבת יכעיסהו:

יקנאהו בזרים – התחילו גם לעבוד לע״ג, ואחרי כן בתועבת יכעיסהו. שעבדו ע״ג בעבודות מתועבות לתת מזרעם למלך ולשרוף בניהם באש:

יקניאוהו בזרים: מתחילה בתורת זנות¹, במקרה, להיפך מדת משה וישראל, ולבסוף ״בתועבות יכעיסוהו״ בזדון עשו תועבה כדי להכעיס השכינה², כמו שכתבתי לעיל (לא,טז)³, והוא להיפך מדעת דרך ארץ⁴.

1. ועל זה יש ׳קנאה׳ – ״יקניאוהו״, כמו קנאת בעל.

2. ולהרחיקה מהם.

3. עיי״ש באריכות.

4. וכפי שכתב רבינו בפסוק הקודם, שתחילת הנפילה היא משמירת תורה ומצוות אך בסוף הנפילה היא גם מגדר ׳בן אדם׳ בעל דרך ארץ.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון