×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ו) בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ׃
You shall be blessed when you come in, and you shall be blessed when you go out.
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)תרגום ירושלמי (קטעים)דברים רבהמדרש תנחומארס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובר״י קראאבן עזראר״י בכור שורחזקוניקיצור פענח רזאמזרחיאברבנאלגור אריהשפתי חכמיםר׳ י״ש ריגייורש״ר הירשנתווסף למלבי״םנצי״בתורה תמימהעודהכל
בְּרִיךְ אַתְּ בְּמֵיעֲלָךְ וּבְרִיךְ אַתְּ בְּמִפְּקָךְ.
Blessed shalt you be in your coming in, and blessed in your going out.
בריכין אתהוון עמי בני ישראל [במעלכון לגו בתי מדרשכון ובריכין תהוון עמי בני ישראל]⁠ב במיפקכון מן בית כנשתכון.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום: ״תהוון ... מדרשכון״) נוסח אחר: ״תהוון מיעלכון ויימ׳⁠ ⁠⁠״.
ב. מלים אלה הושמטו על ידי הדומות בכ״י ניאופיטי 1 והושלמו בגיליון.
ובריכין אתון במיעלכון לבתי מדרשכון ובריכן אתון במיפקכון לפרקמטייכון.
Blessed shall you be in your coming in to your houses of instruction, and blessed shall you be when you go out to your affairs.
בריכין תהוון במיעלכון בבית מדרשיכון ובריכין תהוון במיפקכון מן בתי מדרשיכון.
Blessed shall you be when you go in to your houses of instruction, and blessed when you go out of them.
בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ – אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן: הַמִּקְרָא הַזֶּה מְדַבֵּר בְּמשֶׁה, בְּבֹאֶךָ, זֶה משֶׁה, בְּבִיאָתוֹ לָעוֹלָם קֵרַב רְחוֹקִים, זוֹ בִּתְיָה בַּת פַּרְעֹה.
וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ – זֶה משֶׁה, בִּיצִיאָתוֹ מִן הָעוֹלָם קֵרַב רְחוֹקִים, זֶה רְאוּבֵן, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת (דברים ל״ג:ו׳).
דָּבָר אַחֵר: בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ – בִּפְרַקְמַטְיָא שֶׁלְּךָ, וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ, בִּפְרַקְמַטְיָא שֶׁלְּךָ, וְדָוִד מְפָרְשָׁהּ: ה׳ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ (תהלים קכ״א:ח׳).
דָּבָר אַחֵר: בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ – בְּבִיאָתְךָ לָעוֹלָם, וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ, בִּיצִיאָתְךָ מִן הָעוֹלָם.
אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, כְּתִיב: עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת (קהלת ג׳:ב׳), וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁעֵת הוּא שֶׁאָדָם נוֹלַד וְעֵת הוּא שֶׁאָדָם מֵת, אֶלָּא אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁעֵת מִיתָתוֹ כְּעֵת לֵדָתוֹ, מַה בִּשְׁעַת לֵדָתוֹ נָקִי, אַף בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ נָקִי, הֱוֵי בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ.
בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ – עַל תְּנַאי, בְּבֹאֶךָ לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת.
וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ – מִבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת.
"Blessed shall you be in your coming" (Deuteronomy 28:6), on condition [that it is] in your coming to the synagogues and study halls; "and blessed shall you be in your going,⁠" from the synagogues and study halls.
וצרת מבארכא פי דכ׳ולך ומבארכא פי כ׳רוג׳ך
ותהיה מבורך בבואך ומבורך בצאתך.
ברוך אתה בבואך, ובצאתך – שתהא יציאתך מן העולם בלא חטא, כביאתך לעולם.
ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך BLESSED SHALL YOU BE WHEN YOU COMEST IN, AND BLESSED SHALL YOU BE WHEN YOU GO OUT – This means: may your departure from this world be as sinless as was your coming into the world (Bava Metzia 107a).
פס׳: ברוך אתה בבואך – שתהא ביאתך לעולם רגל טוב כענין שנאמר בנח (בראשית ה׳:כ״ט) זה ינחמנו ממעשנו. וכן בשלמה 1כתיב (דברי הימים א כ״ב:ט׳) שלמה שמו שלום יהיה בימיו. וכן בברכת צדיקים כתיב (בראשית ל׳:ל׳) ויברך ה׳ אותך לרגלי. ואומר (שם לט) ויברך ה׳ את בית המצרי בגלל יוסף.
1. כתיב כי שלמה יהיה שמו ושלום ושקט וכו׳ בימיו כצ״ל:
ברוך אתה בבואך – מן השדה ותכניס פירותיך לאוצר.
ברוך אתה בצאתך – זריעה לשדה. (כ״י בולוניה 469.1)
בצאתך – לחוג ולסחור ולשלול.
או: בכל ביאה ויציאה בכל יום ויום, [והטעם: בכל אשרא תפנה תצליח, וההפך כתוב.]⁠ב
א. כן בכ״י פרנקפורט 150. בכ״י פריס 177 חסרה מלת: אשר.
ב. ההוספה בכ״י פריס 177, פרנקפורט 150. היא חסרה בכ״י פריס 176, לוצקי 827, וטיקן ניאופיטי 2.
WHEN THOU GOEST OUT. To celebrate festivals,⁠1 to engage in business,⁠2 and to take spoil,⁠3 or in all your daily comings and goings.⁠4 Its meaning is, you shall be successful in all that you do. The reverse is written [in the curses].⁠5
1. The three pilgrimage festivals.
2. When you travel a great distance on business.
3. When you go out to war.
4. In your mundane affairs.
5. (19), which states, Cursed shalt thou be when thou comest in, etc., is the reverse of our verse.
ברוך אתה בבואך – שלא תמצא אשתך ספק נידה (בבלי ב״מ ק״ז.), מורה היתירא ויבא לידי עבירה. אבל כשהיא נידה ודאית, זו היא ברכה שלא יפרצו בה פרצות (בבלי סנהדרין ל״ז.), דכתיב: סוגה בשושנים (שיר השירים ז׳:ג׳). התורה העידה על ישראל שאפילו אין ביניהם אלא סייג של שושנים, כלומר: הנידות, כדאמרינן כשושנה אדומה ראיתי, לא יפרצו בהם פרצות. ומשום הכי מותר לאדם להתייחד עם אשתו נידה, וכל שכן שהוא ברכה, שהיא טהורה ודאית.
ורבותינו דרשו (בבלי ב״מ ק״ז.) להני קראי: ברוך אתה בעיר – שיהא בית הכסא סמוך לשולחניך.
ברוך אתה בצאתך – שיהא צאצאי מעיך כמותך.
ולפי הפשט: ברוך אתה בבואך – שתמצא ביתך בשלום בלי שום חסרון ובלא שום פגע.
ברוך אתה בצאתך – לסחורה, שתצליח במעשה ידיך.
אי נמי: שיהיו אויביך נגפים לפניך כשתצא עליהם למלחמה.
ורבותינו דרשו (בבלי ב״מ ק״ז.): ברוך אתה בבואך – כלומר: כמו שאתה בבואך לעולם בלא חט⁠{א}, כך תהא ברוך בצאתך – מן העולם בלא חטא.
ברוך אתה בבואך – YOU SHALL BE BLESSED WHEN YOU COME IN – That your wife shall not be found in a doubtful state of menstruation (Bavli Bava Kamma 107a:13), [so that you will not] rule permissively, and come to sin. But when she is a definite menstruant, this is a blessing, for they will not breach fences [and come to sin] (Bavli Sanhedrin 37a:5), as it is written: “set about with lilies” (Shir HaShirim 7:3). The Torah testifies about Israel that even if there is only between them a fence of lilies, meaning to say: the menstruants, like we say: "like a red lily I saw" [a euphemistic way of referring to menstruation], they do not breach fences. And because of this it is permitted for a man to be secluded with his menstruant wife. And even more so that it is a blessing when she is certainly pure.
And our Rabbis expounded (Bavli Bava Metzia 107a:14) this verse: ברוך אתה בעיר – BLESSED SHALL YOU BE IN THE CITY – that there shall be a bathroom near your table.
ברוך אתה בצאתך – BLESSED SHALL YOU BE WHEN YOU GO OUT – That those who emerge from your loins shall be like you.
And according to the plain meaning: ברוך אתה בבואך – YOU SHALL BE BLESSED WHEN YOU COME IN – That you shall find your household in peace without any lack and without any hurt.
ברוך אתה בצאתך – BLESSED SHALL YOU BE WHEN YOU GO OUT – for business, that you shall succeed in the work of your hands.
Or, alternatively: that your enemies shall be struck down before you when you go against them in war.
And our Rabbis expounded (Bavli Bava Metzia 107a:15): ברוך אתה בבואך – YOU SHALL BE BLESSED WHEN YOU COME IN – Meaning to say: Just as you come into the world without sin, so too shall you be ברוך בצאתך – BLESSED WHEN YOU GO OUT – from the world without sin.
ברוך אתה בבאך, בצאתך – למלחמה, כעניין שנאמר אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם (במדבר כ״ז:י״ז).⁠1
1. בדומה בר״י בכור שור.
ברוך אתה בבואך...ובצאתך, "you will be blessed when you are coming in ...and when you are going out.⁠" This refers to coming home from war and going out to do battle. The expressions בא and צאת, are used in this sense in Numbers 27,17: אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם, "who will go out in front of you when going to war and before you when returning from battle.⁠"
ברוך אתה בבואך וגו׳ – משה הקדים הביאה ליציאה משום שהיו באים לא״י, ואלו דוד שינה ואמר ה׳ ישמור צאתך וגו׳ שהקדים היציאה, מפני שעל עולי רגלים דיבר שיוצאים מביתם ואח״כ חוזרים.
ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך יציאתך מן העולם בלא חטא כביאתך לעולם. דאל״כ מאי טעמא בירך ביאתו ויציאתו ולא הליכתו ושאר תנועותיו ועוד ברוך אתה בצאתך וברוך אתה בבואך מבעי ליה שהרי היציאה מהבית קודמת לביאה אך קשה שהיה לו לכתוב ברוך צאתך כבואך שהרי הברכה שלא יחטא אינה נופלות אלא ביציאתו מן העולם לא בביאתו לעולם ורש״י עצמו הרגיש בזה ולא פירש במלת ברוך של בואך כלום.
ושמא יש לומר דהכי קאמר כבר היות ברוך בבואך לעולם בלא שום חטא וככה תהיה ברוך בלא חטא גם ביציאתך אבל לא ידעתי מה נעשה בארור אתה בבואך וארור אתה בצאתך:
ולפי שהדרכים בחזקת סכנה הם אם מפאת לסטים ואם לחרב ביום וקרח בלילה, לכן סמך ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך ר״ל ברוך אתה בבאך מן השדה לעיר, וברוך אתה בצאתך מן העיר לשדה, והנה לא זכר באלה הברכות הרפואה והבריאו׳ ואורך החיים, אם לפי שנכללו באמרו ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך וגומר כי הנה בהיות המזונות מתברכות לא יחלה האדם הנזון בהם ואם שנכלל באמרו ברוך אתה בבואך וברוך בצאתך. כי חלוף המנהגים מן העיר לשדה ומן השדה לעיר מסבב החלאים כי גם כן באמרו והותירך י״י לטובה בפרי בטנך וגומר כי בזה מהבטחון והיעוד שימלטו מן הדבר והחלאים ולא יחלה בקיץ ובחורף בשדה ובעיר.
שתהיה יציאתך וכו׳. דאם לא כן, למה בירך הביאה והיציאה, ולא ההליכה, אלא פירושו שתהא יציאתך מן העולם כמו ביאתך לעולם בלא חטא. וקשיא, דאיך נוכל לפרש ״ארור אתה בבואך וארור אתה בצאתך״ (פסוק יט), דכשנולד – בודאי בלא חטא נולד (קושית הרא״ם). ויש לומר, כמו שהוא נולד בלא חטא, כך הוא בלא זכות, ואמר הכתוב כמו שאין לו זכות בבואו לעולם, כך לא יהיה לו שום זכות בצאתו מן העולם, שלא יהיה לו שום מצוה. אי נמי, דקרא כתיב (תהלים נח, ד) ״זורו רשעים מרחם״, ואפשר שיהיה בו חטא מן הבטן, ופירושו שתהא בביאה חטא כיציאה
:ועוד, קרא (כאן) יש לפרש כפשטיה, רק דהוקשה למה לא כתב ׳ברוך אתה בכל מקום׳, ולמה הוצרך להאריך ולכתוב ״ברוך אתה בבואך וגו׳⁠ ⁠⁠״, ותירץ דאתא למילף שתהא יציאתו בלא חטא כמו ביאתו לעולם. וגבי קללה הוא כמשמעו, דלא יקשה דלמה לא כתב ׳ארור אתה בכל מקום׳, דודאי אי לא הוי צריך לכתוב אצל הברכה ״ברוך אתה בבואך וגו׳⁠ ⁠⁠״, הוי קשה דלמה מאריך הכתוב, אבל כיון שצריך לכתוב אצל הברכה ואצל הקללה, אין זה אריכות כלל. דאדרבה, זה קצור לשון, שלא כתב לשון אחר, ואין זה אריכות רק קצור. ודבר זה תמצא בכמה מקומות מאד, שאף על גב שהלשון הוא ארוך יותר, אם אין צריך לכתוב לשון חדש בקרא, נקרא קצור ולא ארוך:
שתהא יציאתך מן העולם בלא חטא כו׳. פי׳ מה ביאתך לעולם בלא חטא אף יציאתך מן העולם בלא חטא. והוכחתו מדכתב ברישא בבואך ואח״כ בצאתך, ודרך העולם לצאת תחלה מן הבית ואח״כ לבא. ועוד למה בירך ביאתו ויציאתו, לא הליכתו ושאר תנועותיו, ל״פ הכתוב על ביאתו בלא חטא. ושיעור הכתוב כך הוא, ברוך היית בבואך שלא היה בך חטא, וככה תהיה ברוך בצאתך שלא יהיה בך חטא. וא״ת מה נעשה גבי קללה, דהתם נמי כתיב (פסוק כח) ארור אתה בבואך ברישא, דהתם ליכא למימר כביאתך לעולם בחטא וגו׳, וכמו שהקשה הרא״ם ז״ל. אבל בשם מהרר״א מפראג מצאתי כתוב דלא קשה מידי, דה״פ ארור אתה בבואך כמו בצאתך, דבצאתך בודאי היתה בך חטא אף בבואך תהיה ארור, כלומר מלא חטא. ואין לתמוה קטן הנולד במה חטא. וי״ל דהקב״ה פוקד עון אבות על בנים. ועוד נאמרו בזה דברים רבים. ונראה לי לפרש ע״ד שאמרו בפ׳ המפלת (נדה ל:), למה הולד דומה במעי אמו לפנקס מקופל וכו׳ ומלמדין אותו כל התורה כלה וכו׳, ועל זה נאמר ארור אתה בבואך שמשכחין ממך כל התורה, וארור אתה בצאתך שתשכח גם כן התורה שתלמוד בזה העולם, ותחילת דינו של אדם הוא עסקת בתורה: עי״ל דביאתו של כל אדם הוא לזה העולם בבכיה, כי כן דרך התינוק כשבא לאויר העולם שהוא בוכה, אף יציאתו מן העולם יהיה ג״כ בבכיה. וזהו סימן רע לו, כדאמרינן (כתובות קג:) מת מתוך שחוק סימן יפה לו, מתוך בכייה סימן רע, וק״ל. [נ״ל]:
For your departure from the world will be without sin, etc. Meaning that just as your arrival to the world was without sin, so too your departure from the world will be without sin. Rashi's proof [for this interpretation] is that it first it is written "at your arrival" and afterwards "at your departure,⁠" whereas the way of the world is to first depart from a house and afterwards to arrive [back home]. Also, why bless [only] one's arrival and departure, but not one's walking and other movements? Therefore he explains that the verse means to arrive without sin. The verse is saying as follows: You were blessed at your arrival for you had no sin, and so too you will be blessed at your departure that you will have no sin. You might ask, how do we explain the [verse dealing with the] curse where it also written first (v. 28) "Cursed are you upon your arrival,⁠" since over there one cannot say, "Like your arrival into the world with sin,⁠" as Re"m questions. However, I found written in the name of the Mahara of Pragure that this is not difficult at all, as the verse means as follows: You will be cursed at your arrival just as at your departure. Just as you will certainly have sin at your departure, so too you will be cursed at your arrival, i.e., full of sin. You might ask, what sin could a newborn possibly commit? The answer is that the Holy One visits the sins of fathers onto sons. Much more has been said about this. It seems to me that one can answer this question in conjunction with what they said in Chapter Hamapeles (Niddah 30b): To what can an embryo be compared in its mother's womb? To a folded tablet, etc. and they teach it the entire Torah, etc.⁠" Regarding this it says, "Cursed are you upon your arrival,⁠" that just as you are caused to forget the entire Torah [at birth], so too, "cursed are you upon your departure,⁠" as you will also forget all the Torah that you learn in this world. And the beginning of a person's judgment is, "Were you involved in Torah learning?⁠" Another answer is that a person's arrival in this world is with wailing, because it is usual for a baby to cry when it emerges into the air of the world. So too when he departs the world it will also be with wailing. And this is a bad sign for him as it says (Kesuvos 103b): Someone who dies while laughing, it is a good sign for him; while wailing, it is a bad sign, etc.⁠" This is easy to understand. (So it seems to me).
ברוך אתה בבאך – זה נאמר על הבטחון מחיה רעה ומכל פגע רע, הבטיח שישבית כ״כ החיות הרעות מן הארץ, עד שליוצא ולבא יהיה שלום ובטחון מן החיות:
ברוך אתה בבאך וגו׳ – ברוך אתה בחיי ביתך וברוך אתה בחייך הציבוריים.
ברוך אתה בבואך – מן ברוך אתה בעיר וגו׳ עד בצאתך המה ברכות לאיש עובד אדמתו. ברוך אתה בבואך הוא לאיש עובד אדמתו אשר בבוקר ילך לשדהו ולכרמו ולבקר צאנו וישוב לעת ערב ולפעמים גם הנשים יהיו בשדה והטף וכל אשר להם היה בבית כל היום גלמוד הבטיחם שכשישוב לביתו ימצא הכל שלום שלא יקרה דבר רע. ויוכלל גם על עת שהלכו ליראות פני ה׳ בשילה או בירושלים שהבטיח ה׳ שלא יחמוד איש את ארצך וגם יוכלל על ימי חזקיה שהיו עוזבים בתיהם והולכים לישיבות ללמוד, שכישובו ויבואו לביתם יהיו ברוכים, ולפי שהברכה הזאת היא נחוצה וחביבה לפיכך הקדימה לברכת היציאה, וברוך אתה בצאתך שכשיצא מן הבית לשדה יהיה ברוך, שלא יהיה אחד מב״ב חולה או שאר מקרה רע. שלא יהיה לך צער עת שבתך חוץ לבית. וכן כשעולים לרגל שכל אשר יעזבו בבית יהיה על צד הברכה באין צער. בכאן סיים סעיף הא׳ שנתקיים מימי יהושע עד שמלך שאול ורק לעתים רחוקות באו עליהם עונשי ה׳ שהם איזה סעיפים מסעיפי הקללות שהקללות ג״כ נתחלקו לסעיפים הרבה וכל סעיף נתקיים בעת ידוע:
ברוך אתה בבואך וגו׳: להיפך מיבעי, מתחילה יציאה מן הבית ואח״כ כניסה1. משום הכי מתפרש במדרש רבה (ז,ה): ״בבואך״ – לפרקמטיא2 ו״בצאתך״ – מן הפרקמטיא3, וא״כ הוא כסדר. אמנם לאו דוקא ׳פרקמטיא׳, וכאן מיירי (פסוקים ג-ה) בענייני הבית והשדה, והפירוש ״בבואך״ – לענין, ו״בצאתך״ – מן הענין.
1. והשוה לפירוש רש״י.
2. כלומר, כשאתה מתחיל ונכנס לעסק חדש.
3. סוף המדרש: ודוד מפרשה (תהילים קכא,ח) ״ה׳ ישמור צאתך ובואך״. ומפרש מהרז״ו ד״ה בפרקמטיא: כפשוטו בבואך לעיר בסחורה ובצאתך לסחורה, והיה לו לומר תחילה היציאה ואח״כ הביאה, וזהו שאמר ׳ודוד מפרשה׳ – שדוד הקדים היציאה לביאה. רק בתורה בא להורות (בסדר ׳הלא נכון׳) על הדרשות הנ״ל (שלוש דרשות אחרות – אחת מובאת ברש״י).
ברוך אתה בבאך וגו׳ – רב אמר, ברוך אתה בבואך שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעת ביאתך מן הדרך,⁠1 וברוך אתה בצאתך – שיהיו צאצאי מעיך כמותך,⁠2 ור׳ יוחנן אמר, ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך – שתהא יציאתך מן העולם כביאתך, מה ביאתך לעולם בלא חטא אף יציאתך מן העולם בלא חטא.⁠3 (שם שם)
1. פירש״י וכש״כ ודאי, עכ״ל. אבל בסנהדרין ק״ג א׳ פירש וז״ל, בשעה שאדם בא מן הדרך קשה לו כשימצא את אשתו ספק נדה יותר מנדה ודאית, שעל ספק הוא מיצר ויצרו תקפו ואומר טהורה היא ועל חנם אני מונע, עכ״ל. ופי׳ זה מסתבר יותר, דלפי׳ הראשון הול״ל סתם שלא תמצא אשתך נדה, דמאי נ״מ ספק או ודאי כיון דכך וכך אסורה היא. ועיין תוס׳ סוטה כ״ח א׳ ד״ה מה ת״ל.
2. וי״ל הבאור עפ״י מ״ש בתענית ה׳ ב׳ משל לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב וצמא ועיף ומצא אילן שפירותיו מתוקים וצלו נאה ואמת המים עוברת תחתיו, אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצלו, וכשהלך אמר, אילן אילן במה אברכך, אם בפירות מתוקים הרי פירותיך מתוקים וכו׳ אלא יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך, וה״נ מכיון שכל הברכות נתפרשו כאן בא עוד לשון זה להורות גם על ברכה זו שיהיו צאצאיו כמותו.
3. עיין מש״כ לעיל בפסוק ג׳ סוף אות ה׳ בבאור עיקר הענין שראו רב ור׳ יוחנן לדרוש פסוקים אלו, ובפרט דרשה זו י״ל עוד דקשה להו לשון הפסוק משום דלפי פשוטו היה צריך לכתוב מקודם ברוך אתה בצאתך ואח״כ ברוך אתה בבואך, שהרי אדם מתחלה יוצא מן הבית לשדה ושוב הוא שב ובא אל הבית וכמש״כ יצא אדם לפעלו וגו׳, לכן דריש באופן כזה שהכניסה היא קודם ואח״כ היציאה, ולפי״ז י״ל דגם הלשון ארור אתה בבואך וגו׳ יתפרש בענין כזה דכמו בואך בלא מצות כך צאתך בלא מצות.
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)תרגום ירושלמי (קטעים)דברים רבהמדרש תנחומארס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובר״י קראאבן עזראר״י בכור שורחזקוניקיצור פענח רזאמזרחיאברבנאלגור אריהשפתי חכמיםר׳ י״ש ריגייורש״ר הירשנתווסף למלבי״םנצי״בתורה תמימההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144