מַרְתָּא בַּת בַּיְתּוֹס עֲתִירְתָא דִּירוּשָׁלַיִם הֲוַת, שְׁדַרְתֵּיהּ לִשְׁלוּחָהּ, אָמְרָה לֵיהּ זִיל אַיְתִי לִי סְמִידָא אַדְאֲזַל אִיזְדְּבַן, אֲתָא אֲמַר לָהּ סְמִידָא לֵיכָּא חִיוְרְתָא אִיכָּא, אָמְרָה לֵיהּ זִיל אַיְתִי לִי, אַדְאָזִיל אִיזְדְּבַן אֲתָא אֲמַר לָהּ חִיוְרְתָא לֵיכָּא גוּשְקְרָא אִיכָּא זִיל אַיְתִי לִי אַדְאֲזַל אִיזְדְּבַן, אֲמַר לָהּ גוּשְקְרָא לֵיכָּא קִמְחָא דִּשְׂעֹרֵי אִכָּא, אָמְרָה לֵיהּ זִיל אַיְתִי לִי, אַדְאֲזַל אִיזְדְּבַן. הֲוַת שְׁלִיפָא מְסַאנָא אָמְרָה אִיפּוּק וְאֶחֱזֵי אִי מַשְׁכְּחָנָא מִידִי לְמֵיכַל, אֵיתִיב לָהּ פַּרְתָא בְכַרְעָהּ וּמֵתָה, קְרִי עָלָהּ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנֻגָּה אֲשָׁר לֹא נִסְּתָה כַף רַגְלָהּ הַצֵּג עַל הָאָרֶץ, וְאִיכָּא דְּאָמְרֵי גְּרֹגֶרֶת דְּרַבִּי צָדוֹק אָכְלָה וְאִיתְנִיסָא וּמֵתָה, דְּרַבִּי צָדוֹק יָתִיב אַרְבָּעִים שְׁנִין בְּתַעֲנִיתָא כִּי הֲוָה אָכִיל מִידִי הֲוָה קָא מִתְחַזֵּי מֵאֶבְרָאֵי, [וְכִי הֲוָה בָּרִיא] הֲווֹ מַיְתִי לֵיהּ גְּרֹגֶרֶת מַיִץ מַיְהוּ וּשְׁדִי לְהוֹ, כִּי הֲוָה קָא נִיחָא נַפְשָׁהּ, אַפִּקִיתֵיהּ לְכָל דַּהֲבָא וְכַסְפָּא שְׁדִיתֵיהּ בְּשׁוּקָא, אָמְרָה אַי לְמַאי מִבָּעֵי לִי, וְהַיְנוּ דִּכְתִיב (יחזקאל ז׳:י״ט) ״כַּסְפָּם בְּחוּצוֹת יַשְׁלִיכוּ״ וְגוֹ׳.