×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ל) אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ [יִשְׁכָּבֶ֔נָּה] (ישגלנה)א בַּ֥יִת תִּבְנֶ֖ה וְלֹא⁠־תֵשֵׁ֣ב בּ֑וֹ כֶּ֥רֶם תִּטַּ֖ע וְלֹ֥א תְחַלְּלֶֽנּוּב׃
You shall betroth a wife, and another man shall lie with her. You shall build a house, and you shall not dwell therein. You shall plant a vineyard, and shall not redeem its fruit.
א. [יִשְׁכָּבֶ֔נָּה] (ישגלנה) =ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9-כתיב=יִשְׁגָּלֶ֔נָּה (דגש באות גימ״ל), משמע קרי=יִשְׁכָּבֶ֔נָּה (דגש באות כ״ף), וכמו כן בדפוסים וקורן
• א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה (אין דגש באות גימ״ל), משמע קרי=יִשְׁכָבֶ֔נָּה (חסר דגש באות כ״ף)
ב. תְחַלְּלֶֽנּוּ =א,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל!=תְחַלְּלֶּֽנּוּ (דגש באות למ״ד השנייה)
• הערת ברויאר
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ יהודה אבן בלעםרש״ילקח טובאבן עזראר״י בכור שורחזקונימזרחיגור אריהמנחת שישפתי חכמיםמלאכת מחשבתר׳ י״ש ריגייואם למקרארד״צ הופמןתורה תמימהעודהכל
אִתְּתָא תֵירוֹס וּגְבַר אָחֳרָן יִשְׁכְּבִנַּהּ בֵּיתָא תִבְנֵי וְלָא תִתֵּיב בֵּיהּ כַּרְמָא תִצּוּב וְלָא תַחֲלִנֵּיהּ.
You will betroth a wife, but another man shall have her; you will build a house, but not dwell in it, and plant a vineyard, but have no use thereof.
אתה תארש וגבר אחרן יסב יתה בתין תבנוןא ולא תשרון בגוויהוןב כרמין ת⁠(ז){צ}⁠בון ולא תפרקון פיריהוןג.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״יסב יתה בתין תבנון״) גם נוסח חילופי: ״ישמש עמה בייתין דבנין״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״בגוויהון״) גם נוסח חילופי: ״בהון״.
ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״פיריהון״) גם נוסח חילופי: ״יתהון״.
איתא תקדש וגבר חורן ישמש עימה ביתא תיבנון ולא תיתיב ביה כרמא תנצוב ולא תחליניה.
You will betroth a wife, but another man will have her; you will build a house, but not dwell in it; you will plant a vineyard, but not make it common.
באן תתזוג׳ אמראהֵ פיאתיהא רג׳ל אכ׳ר ותבני ביתא ולא תג׳לס פיה ותגרס כרמא ולא תתבד׳לה
בכך שתארס אישה ואיש אחר יבוא אליה, ותבנה בית ולא תשב בו, ותטע כרם ולא תתחיל ליהנות ממנו1.
1. המונח ״תתבד׳לה״ (تتبذله) במשפט ״ותגרס כרמא ולא תתבד׳לה״ מגיע מהשורש בד׳ל בערבית, הקשור לשימוש והנאה מדבר מה, ובפרט לעניין חילול קדושה. לכן יתכן שהכוונה כאן היא להתחלת הנאה ושימוש מהכרם, או לחילול קדושת כרם רבעי.
וכתב ישכבנה, ישגלנה – והוא בלי ספק מ״והשגל יושבת אצלו״ (נחמיה ב׳:ו׳), כלומר תלקח לשגל. ולאשונים ב׳והשגל׳ – ׳כלבתא׳. והכניס רבנו האיי ז״ל ב׳אלחאוי׳ כי התן בפרסית – ׳שגל׳. מצא את זה בספר כלילה ודמנה בלשון הפרסית. והתן, כמו שאומרים, חיה מדברית דומה לחתול ומתנפל הרבה על העופות.
ישגלנה – לשון שגל, פלגש. והכתוב כינהו לשבח: ישכבנה, ותיקון סופרים הוא זה.
תחללנו – בשנה הרביעית, לאכול פריו.
ישגלנה – is connected in meaning with the noun שגל, a concubine; Scripture, however, paraphrases it by using a more decent, expression, viz., ישכבנה (i.e. the קרי is ישכבנה). This is a variation such as writers make to avoid an indecent expression (Megillah 25b; cf. Rashi on Bereshit 18:22 and Note p. 266).
תחללנו YOU SHALL NOT MAKE IT חולין – in the fourth year so as to be able to eat its fruits (cf. Rashi on Devarim 20:6).
פס׳: אשה תארס – אלו ג׳ דברים שהיו חוזרין עליהן מערכי המלחמה:
והחל לפרש איך יהי עשוק:
ישגלנה – כינוי לשכיבה, וכן: שגל המוכנת למטה.
תחללנו – מגזרת: חליל.
SHALL LIE WITH HER. Yishgalennah (lie with her) is a euphemism for sexual intercourse. The same applies to the word shegal (the queen) (Ps. 45:10). It refers to a woman prepared for bed.⁠1
USE THE FRUIT THEREFOF. Techallennu (use the fruit thereof) is related to the word chalil (flute).⁠2
1. For sexual intercourse. See Ibn Ezra on Ps. 45:10.
2. So Vat. Ebr. 38. The printed editions read chalilah. See Ibn Ezra on Deut. 28:6: "They were in the habit of dancing [to the tune of flutes] in the vineyards.⁠" Hence the term techallennu.
אשה תארש וגו׳ – וזהו עגמת נפש, שמפני עגמת נפש חוזרים עליהם מערכי המלחמה (דברים כ׳:ז׳).
אשה תארש וגו'‏ – YOU SHALL BETROTH A WIFE etc. – And this is anguish of the soul, for due to anguish of the soul they return from the ranks of war (Devarim 20:7).
אשה תארש וגו׳ – לפי שדרך בני אדם לחכם לבנות בית ואחר כך לוקח שדה ואחר כך לוקח אשה כמש״כ בפרשת שופטים מי האיש אשר בנה בית, או מי האיש אשר נטע כרם, ומי האיש אשר ארש אשה (דברים כ׳:ה׳-ז׳) והלך זה השוטה ושינה העניין יקולל לפי מעשיו.
אשה תארש; "you shall betroth a woman to become your wife, seeing that normal people first build themselves a house wherein he and his wife can live, before he offers to marry a woman, something we know already from Deuteronomy 20,5: "who is the man that has built ahouse and has not consecrated it, .... and has planted a vineyard, ...or has become engaged to a woman?⁠" here the Torah illustrates the foolishness of the person who did not do this in the accepted order, and how his plans therefore will not be realised. He only has his own foolishness to blame for this, not fate.
ישגלנה לשון שגל פלגש והכתוב כנהו לשבח ישכבנה ותקון סופרים הוא זה. אינו רוצה לומר שהסופרים תקנו זה מעצמ׳ כאותם שתקנו לתלמי המלך דפ״ק דמגלה שהרי זה אינו מכללם ועוד שאם היה זה התקון של סופרים מהו זה שאמר והכתוב כנהו לשבח אלא ה״פ שהכתוב כנה זה כדרך תקוני סופרים שמנהגם לכנות הכתוב לתקון הלשון לפי כונת׳ וכן מצאתי בספר אחד ישן שהיה כתוב בו תקון סופרים דברים סתורים בתורה ובמקרא שאינן כתובין כתקונן וחכמי ארץ קוראין אותן תקון סופרים ולא שתקנו אותם שמחקו וכתבו מה שכתב משה רבינו בתורה ומה שכתבו הנביאים בשאר הספרים אלא מתחלה שכתבוהו על כנוייו כתבוהו והסופרים לא חסרו ולא הותירו וכך היו ראויין להקרות כנוי כתובים ואלו הן ואברהם עודנו עומד לפני ה׳ והיה צ״ל וה׳ עודנו עומד לפני אברהם אלא שכנ׳ הכתוב וכן אל אראה ברעתי וכן כתב גם הנישב״א ז״ל כמוזכ׳ בספר הליכות עולם:
ותיקון סופרים הוא זה. פירוש, שדרך התורה לכתוב הלשון כמו שדרך הסופרים לכתוב הלשון לשבח, כן דרך התורה לכתוב לשון לשבח. ולא שיהיו הסופרים חס ושלום משנים ולתקן דבר בתוכו, חלילה לומר כך, אלא שהתורה נוהגת דרך סופרים, כמו שדברה תורה בלשון בני אדם (ברכות לא ע״ב), כך כתבה כמו שכותבין הסופרים ומתקנים הלשון לכבוד. וכן נתבאר בפרשת וירא (בראשית יח, כב, אות נז) אצל ״ואברהם עודנו עומד לפני ה׳⁠ ⁠⁠״:
יִשְגָלֶנָה: ישכבנה ק׳, שם בגמ׳1 ומס׳ סופרי׳2. וכתב הרשב״א3, שאלת כיון שאסור לקרות בתורה אפי׳ אות אחת שלא מן הכתב היאך ש״ץ קורא ישכבנה, והכתו׳ ישגלנה, וכן כל תיבה שיש בה קרי וכתי׳, שכולם כתובי׳ בתורה כפי המסורת, ולא כפי המקרא. תשובה, זו הלכה למשה מסיני, וכמו שאמרו בפ׳ אין בין המודר4 מקרא סופרי׳ ועיטור סופרי׳ קריין ולא כתבן כתבן ולא קריין הל״מ, עכ״ל. ומעשה באחד שקרא כמו שכתוב בתורה בפני גדולי הדור והתרו בו שיקרא כפי המסורת ולא רצה ונידוהו והורידוהו מהתיבה. [ישגלנה כ׳, יִשְׁכָּבֶנָּה ק׳].
1. שם בגמ׳: מגילה כה ע״ב.
2. ומס׳ סופרי׳: פ״ט ה״ח.
3. הרשב״א: שו״ת הרשב״א חלק ז, סי׳ שסא.
4. בפ׳ אין בין המודר: נדרים לז ע״ב.
לשון שגל פלגש. פי׳ אשה פלגש. כלומר אשה תארס, ואיש אחר יקחנה לו לפילגש:
והכתוב כינהו לשבח כו׳. פי׳ הל״ל ישכבנה, אלא שכינוי זה ישגלנה לשבח, כלומר שלא ישכב אותה בדרך זנות, אלא שיקח אותה לפילגש:
ותקון סופרים הוא זה. כבר פרשתיו בפרשת וירא (בראשית י״ח:כ״ב):
The meaning is related to "mistress,⁠""concubine.⁠" [שגל means] a woman who is a concubine. That is to say, "A woman will you marry" and another man will take her as his concubine.
But Scripture prefers a more refined term, etc. Meaning that it should have said "will have relations with her,⁠" but Scripture preferred this more refined term, ישגלנה. That is, he will not lie with her like a harlot, but he will take her as a concubine.
This is the kind of refinement made by scribes. I already explained this in parshas Vayera (Bereishis 18:22).
אשה תארש ואיש אחר ישגלנה בית תבנה ולא תשב בו כרם תטע ולא תחללנו – מה שלא אמר בית תבנה ואיש אחר ישב בו וכן כרם תטע ואיש אחר יחללנו כדמיון מאמרו באשה. לפי שיוכל אדם לבנות בית וליטע כרם להשכירם לאחרים והם ישבו בהם ויהיה לו ריוח בדבר כאלו ישב בהם משא״כ באשה שאין להשכירה לאחר:
ישגלנה – ונקרא ישכבנה, אתה תארס אשה לראות חיים נעימים עמה, ואיש אחר יקחנה לשגל ולפלגש, היום ישגלנה ומחר יהדפנה:
ישגלנה. פירש״י לשון שגל פלגש והכתוב כנהו לשבח ישכבנה ותקון סופרים הוא — ולשון זה לדעתי יוכיח בצדק שהאמת כדעת הרא״ם בפי׳ תקון סופרים שהכוונה שנותן התורה עצמו נשתמש במליצות כדרך תקון סופרים, עיין עליו דברי טעם ודעת (במדבר ט׳) ע״פ ואל אראה ברעתי.
אשה תארש וגו׳ – הכתוב מקדים את גזילת החביב ביותר (אשה, בית, כרם. השוה כ׳:ה׳-ז׳).
ישגלנה – כתיב, ישכבנה קרי. השוה למעלה מה שכתבנו אצל ״עפלים״, פסוק כז.
תחללנו – השוה את פירושנו למעלה כ׳:ו׳.
ישגלנה – ת״ר, כל המקראות הכתובין בתורה לגנאי קורין אותן לשבח, כגון ישגלנה – ישכבנה.⁠1 (שם כ״ה:)
1. דגנאי הוא להוציא דבר מגונה מפיו ברבים, והלשון שכיבה באשה הוא שם מושאל בלשון נקיה למשגל, ועיין מש״כ בפ׳ בלק בפסוק כרע שכב כארי.
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ יהודה אבן בלעםרש״ילקח טובאבן עזראר״י בכור שורחזקונימזרחיגור אריהמנחת שישפתי חכמיםמלאכת מחשבתר׳ י״ש ריגייואם למקרארד״צ הופמןתורה תמימההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144