Hashem will bring you into Egypt again with ships, by the way of which I said to you, "You shall see it no more again", and there you shall sell yourselves to your enemies for bondservants and for bondmaids, and no man shall buy you.
And the Lord will cause you to return to Mizraim, in ships, by the way of which I spoke with you, You shalt see it no more: and there shall you be offered for sale for bondmen and bondwomen, but none shall buy.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ויחזר״) גם נוסח חילופי: ״ויחזור״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״תוב״) גם נוסח חילופי: ״עוד״.
ויגלינכון מימרא די״י למצרים באילפיא בגו ימאדסוף באורחא דעברתון ואמרית לכון לא תוספון תוב למיחמי יתה ותזדבנון תמן בשירויא לבעלי דבביכון בדמין יקירין היך מרי אומנוון ומן בתר כדין בדמין זולין כעבדין ואימהן עד דתיזדלזלון למשתעבדא מגן ולית דמ{כ}ניש.
And the Word of the Lord will bring you captive to Mizraim in ships through the Sea of Suph, by the way you passed over, of which I said to you, No more shall you see it. And there will you be sold to your enemies, at the beginning for a dear price, as artificers, and afterward at a cheap price, as servants and handmaids, until you be worthless and (be consigned) to unpriced labor, and there be none who will take you.a
a. Or, "and there be none to bring in."
ויחזור יתכון מימרא דיי למצרים בלברנייא באורחא די אמרית לכון לא תוספון עוד למחמי יתה.
And the Word of the Lord will cause you to return into Mizraim in galleys,a by the way of which I said to you, Ye shall see it no more.
וירדך אלי חאל מצר פי ספן עלי אלחאל אלתי קלת לך לא תעוד אן תראהא אבדא ותערצ׳ון הנאך ללביע לאעדאיכם עבידא ואמאא וליס משתרי
וישיבך למצב של מצרים1 באוניות, באופן אשר אמרתי לך שלא תוסיף לראותו עוד, ותוצעו שם למכירה לאויביכם כעבדים ושפחות ואין קונה.
1. רס״ג הוסיף ל״מצרים״ את תיבת ״מצב״, וכן בהמשך - במקום ״בדרך״ תרגם ״באופן״, להורות שאין העונש והאיסור בירידה למצרים אלא בהיות שם במצב שבו היו משועבדים מקדם.
והתמכרתם שם לאויביכם – מובנו תימסרו לאויביכם ותועמדו למכירה, ואין קונה – לכם. ושרשו ״אשר התמכר״ (מלכים א כ״א:כ״ה), כלומר הפקיר את עצמו והעמידה לעשיית הרע. ובלשון הערבים ׳אבעת אלשי׳ = העמדתיו למכירה ומכרת אותו אם יצא ממך במכירה, ואולי היתה לשון זאת וכיוצא בה בעברית.
ומאמרו ואין קונה – נראה שהיא אינה מכירה שלמה.
באניות – בספינות בשביה.
אוהתמכרתם – אתם תבקשו להיות נמכרים להם לעבדים, ואין קונה – כי יגזרו עליכם הרג וכיליון.
והתמכרתם – איפורוונדריץ בוש.
ולא יתכן לפרש והתמכרתם בלשון: ונמכרתם, מכורים לאחרים.ב
א. ד״ה זה מופיע בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917, אך הוא חסר בכ״י לייפציג 1.
ב. כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917 במקום ״מכורים לאחרים״: ״על ידי מוכרים אחרים״. בכ״י המבורג 13: ״על ידי אחרים המוכרים אותם״. בדפוסי שונצינו וסביונטה נוסף גם: ״מפני שנאמר אחריו ואין קונה״.
באניות [AND HASHEM WILL BRING YOU INTO EGYPT AGAIN] באניות – the latter word means, in ships, i.e. He will bring you again into captivity to Egypt.
והתמכרתם שם לאיביך – means, you will seek to be sold to them for slaves and handmaids (i.e. YOU WILL OFFER YOURSELVES FOR SALE),
ואין קנה AND NO MAN WILL BUY YOU – because they will pass upon you the doom of death and extermination.
והתמכרתם – "et pour vendrez yous" in old French. It would not, however, be correct to explain והתמכרתם in the sense of ונמכרתם "and you will be sold" – i.e. by sellers other than yourselves, for it adds afterwards: "but no one will buy you".
פס׳: והשיבך ה׳ מצרים באניות – בוא וראה עד היכן כח העבירה. שאפילו מצוה שאמר הקב״ה לישראל לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם. בשעת הכעס מה כתיב והשיבך ה׳ מצרים באניות:
והשיבך י״י מצרים באניות – אינה דומה שבייה שהשבויים מוליכים ברגל למוליכים אותה באניות, שהשבייה שמוליכים ברגל מניחין הזקן והחולה והטף והרה ויולדת יחדיו, שאינן יכולין ללכת ברגל, ומוליכין השבייה שיש בהן כח ללכת. אבל השבייה שמכניסין אותן בספינה טף ונשים בחור ובתולה הרה ויולדת הכל מכניסין בה.
בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה – אין מאיימין ואין מייראין את האדם אלא ברצועה שהוא רגיל ללקות בה.
והתמכרתם שם לעבדים ולשפחות ואין קונה – כשתצא השביה מהאניות,א והשבאי יבקש למכור, והמצרי ישאל: מאיזה עם הוא, והם יאמרו: יהודים הם, וישיב המצרי: אפילו אם אתה נותן את כולם בפרוטה איני קונה אותם. אבותינו הראשונים להם היו אבותיהם עבדים, סוף נטלו את ממונינו שהשאלנום והלכו להם. לקינו בעשר מכות בשבילם, רדפנו אחריהם ליטול את ממונינו שהשאלנום, טובעו אבותינו בים סוף. ואם תאמר זו היא נחמה, לא כי אלא תוכיחה גדולה היא, שבזמן שהשבאי מוצא למכור, הוא מאכיל את השבויים שלא ימותו ברעב, אבל בזמן שאינו מוצא למכור מייסרם ברעב ובצמא ובערום ובע׳ב ובחוסר כל. (כ״י בולוניה 469.1)1
1. נוסח מקביל של ביאור זה הובא בשם רבי יוסף קרא בפירוש ר״י בכור שור (וכן גם בספר הג״ן, דעת זקנים, והדר זקנים): ״והתמכרתם שם... ואין קונה – כשיביאו אותם השבאים במצרים, יאמרו למצרים: תקנו אילו לעבדים ולשפחות? יאמרו המצריים: אם תתנום לנו בחנם לא נקח, אבותינו נשתעבדו בהם, ולקו בכל מכה וטבעו בים בשבילם. וכשיראו השבאים שאינם שוים לו כלום ובחנם טרח עליהם, יהא מכם וחובטן ומענם ומרעיבן.״
AND…YE SHALL SELL YOURSELVES. Ve-hitmakkartem (and ye shall sell yourselves) does not mean and you will be sold.1 It means you, both men and women, will seek to sell yourselves and no man shall buy you.
1. By others, for the word is in the hitpa'el, not in the nifal. (Cf. nimkartem in Is. 50:1.) Furthermore, Scripture goes on to say, and no man shall buy you.
והשיבך {י״י} מצרים באניות – שנחל מצרים בגבול ארץ ישראל, ומביאין ומול{י}כין אותם למצרים.
והתמכרתם שם {לאיביך לעבדים ולשפחות} ואין קונה – פירש ר׳ יוסף קרא: כשיביאו אותם השבאים במצרים יאמרו למצרים: תקנו אילו לעבדים ולשפחות. יאמרו המצריים: אם תתנום לנו בחנם לא נקח, אבותינו נשתעבדו בהם ולקו בכל מכה וטבעו בים בשבילם. וכשיראו השבאים שאינם שוים לו כלום, ובחנם טרח עליהם, יהא מכם וחובטן ומענם ומרעיבן.א
א. השוו פירוש ר״י קרא המובא כאן מכ״י בולוניה 469.1.
והשיבך {י"י} מצרים באניות – {HASHEM] WILL BRING YOU INTO EGYPT AGAIN WITH SHIPS – That the river of Egypt is on the border of the land of Israel, and brings and takes them to Egypt.
והתמכרתם שם {לאיביך לעבדים ולשפחות} ואין קונה – AND THERE YOU SHALL SELL YOURSELVES {TO YOUR ENEMIES FOR BONDSERVANTS AND FOR BONDMAIDS} AND NO ONE SHALL BUY YOU – R. Yosef Kara interprets: When the captors bring them to Egypt, they shall say to the Egyptians: Buy these for bondservants and for bondmaids. The Egyptians will say: If you give them to us for free we will not take them, our fathers enslaved them and were smitten with every plague and drowned in the sea because of them. And when the captors see that they are worth nothing to him, and that for nothing he put effort into them, he will whip them and beat them and afflict them and starve them.
והשיבך י״י מצרים באניות – שהרי נחל מצרים מפסיק בין ארץ מצרים ובין ארץ ישראל כמו שפר״ש בפרשת מסעי.1
באניות – מכה קשה לפי שמכניסין בהן הכל זקן בחור נשים בתולות טף שאין יכולין ללכת ברגליהם.2
1. בדומה בר״י בכור שור.
2. שאוב מר״י קרא.
והשיבך ה' מצרים באניות, "and the Lord will ship you back to Egypt in ships;" there is a river separating the Land of Canaan from Egypt as explained by Rashi on Numbers 34,3.
באניות, "in ships;" this is a severe punishment, as all kinds of people of both sexes and ages, sick and healthy, were thrown together into the holds of these boats.
והשיבך ה׳ מצרים באניות – פי׳ ויהיו שובים גם הטף דאלו להולכי רגל לא הי׳ ליקח בשבי רק האנשים והנשים היכולים לילך, לאפוקי באניות בא לכלול גם הטף.
ואין קונה – כי יאמרו המצריים גם חנם לא נקח מהם, שאבותינו השתעבדו בם ולקו כ״כ, ומתוך כך השבאים חובטים מכים ומענים אותם ביסורים קשים ומרעיבים אותם.
והתמכרתם שם – תבקשו להיות נמכרים. ואין קונה – זו מדה טובה.
והתמכרתם שם, "and you will offer yourselves for sale there." you will actively beg to be bought as slaves (an ultimate degradation of yourselves).
ואין קונה, "but there will be no buyer." This is a promise by God who spares you this ultimate degradation.
באוניות – ושובים גם הטף והנשים שאם היו מוליכין אותן ברגל לא היו שובים רק האנשים שיכולים ללכת ברגלם לכך הוליכם באוניות.
ואין קונה – פי׳ ה״ר יוסף קרא יאמרו להם מצרים אם תתנום לנו בחנם לא נקח אותם לעבדים כי אבותינו נשתעבדו בהם ולקו בכל מיני מכה שבעולם וכשיראו השבאים שאינם שוין כלום יהיו חובטים אותם במקל ומרעיבים ומענים אותם לכן טוב לעבוד הבורא ית׳ בכל לב ובכל נפש.
באניות – ויהיו שבים טף ונשים שאם היו מוליכין אותן ברגל לא היו שבים רק הגדולים היכולים ללכת ברגל.
ואין קונה – פי׳ ה״ר יוסף קרא שיאמרו המצריים אם תתנו לנו בחנם לא נקח אותם לעבדים לפי שאבותינו נשתעבדו בהם ולקו בכל מיני מכות וכשיראו השבאים כך שאין שוים להם כלום יהיו חובטין אותם במקלות וירעיבו אותם.
באניות, "in ships." These will transport women and children taken prisoner. If they would have let them walk on foot they would have only taken adults as prisoners who are able to walk.
ואין קונה, "but there will not be any buyers for them." According to Rabbi Yoseph Kara, the Egyptians will say: our fathers who enslaved Israelites were smitten by their G–d. When their owners now found them useless, they would take out their disappointment on the bodies of these prisoners.
באניות – ויהיו שובים טף ונשים שאם היו שובים אותם ברגל לא היו שובים רק הגדולים היכולים לילך ברגל.
ואין קונה – אותם פי׳ שאפי׳ בחנם לא יקחו אתכם שאומרי׳ המצריים אם תתן לנו בחנם לא נקבלם עבדים בשביל שאבותינו נשתעבדו בהם ולקו בכל מיני מכות וכשיראו השבאים כן שאין קונה להם כלום יהיו רודין וחובטין אותם במקלות וירעיבום.
והשיבך ה׳ – בגימטריא זה יהיה בימי ירמיה. כ״ו שמות בתוכחה, כנגד כ״ו שמות בתפלת י״ח חוץ מברכת המינים, להגן מכ״ו שמות שבתוכחה.
והתמכרתם – כבר ביארנו כי בנין ההתפעל הוא מאמר שיתפעל, והוא היות התנועה כמה שבין, שאז נמצא בה הגדר הראוי לה, כמו שהתבאר בספר השמע, והטעם בזה תתעתקו ותתנועעו בשוקים להמכר.
ואין קונה – כי אלו היה להם קונה יתוארו אז בנמכרים ולא יתוארו אחר שנקנו במתמכרים.
והנה יגיע ענין פזורכם בארצותם עד שכבר ישיבך השם יתעלה מצרים באניות להגלותך שם ושם תתחזקנה הצרות לכם עד שתמכרו שם לעבדים ולשפחות ואין קונה וכבר יעד בפרשת אתם נצבים שאחר שיבאו על ישראל הקללות ויהיו נפוצים בגוים ישובו אל י״י ושב וקבצם מכל הארצות אשר הדיחם שמה.
והשיבך י״י מצרים באניות וגו׳ – וכן היה כי בהם שבו למצרים ולכל הארצות גם כל האיים הרחוקים אשר אנו מפוזרים היום ותגיעו לתכלית הבזוי והמיאוס שתתמכרו אל אדונים שיפרנסו אתכם תחת עבודתכם ושיגינו עליכם משאר האויבים ואין קונה שירצה שיקרא שמו עליכם וודאי זו מדה טובה אצלנו מכוונת מההשגחה האלהית כדי שלא ימכרו ממכרת עבד בין אויביהם עד שיעשה מהם סחורה כמו שעושים מהכושיים וזולתם מהאומות ויוקבע עליהם העבדות העולמי אלא שישארו ביד מלכי האדמה 1ויהיו עבדים למלכים ולא עבדים לעבדים כמו שהיה הענין במצרים וכן היה הענין בכל המשך ימי גלותנו זה שהיהודים בכל ארצות נפוצותם הם סגולת המלכים והשרים אדני הארצות ברוך י״י אשר נתן כזאת בלבם.
1. ויהיו עבדים למלכים וכ׳, הרב ז״ל רומז בזה על מה שהיה המנהג בימיו וגם זמן רב לפניו ולאחריו כי היהודים היו בכל מקומות מושבותם נקראים רק בשם ״עבדי המלכות״, ולא עבדים אל העם, שהם בעצמם עבדי המלך, ויאמר הרב ז״ל כי גם זה היה מחסדי הי״ת עלינו, כי תמיד נתן ה׳ רחמים עלינו בלב כל המלכים אשר כפלגי מים הוא בידו, אשר על כן הם גם בטבעם נוטים תמיד יותר אל הרחמים והחנינה על האומללים הנתונים תחתיהם מהמון העם אשר בהם תמיד פוחזים ורקים לרוב, ואלו נמכרנו להם חלילה לעבדים ולשפחות הלוא היה גורלנו רע ומר עוד יותר? וכן הורה גם הנסיון בכל הזמנים והמקומות (ובעו״ה גם בזמנינו אלה), כי מדי סרה רק זמן מעט אימת המלך ושופטי הארץ מעליהם, קמו עלינו לכלותינו ולגרשנו מעל הארץ. לולא ה׳ שהיה לנו תמיד להצילנו מידם, אשר ע״כ מחויבים אנו ג״כ עפ״י דתנו הקדושה להתפלל תמיד בשלום המלכות והשרים שופטי ויועצי הארץ:
באניות בספינות ובשביה. הוסיף מלת בשביה בעבור שבזולת זה אין זו קללה אם ישובו עם הספינות במצרים:
והתמכרתם אתם תבקשו להיות נמכרים להם לעבדי׳. כי בנין התפעל יורה על המסבב הפעולה לעצמו כמו והתאויתם לכם והתנחלת אותם ואלו היה מכירתן ע״י מוכריהן היה ראוי להיו׳ ונמכרת׳ מבנין נפעל כמו כי ימכר לך אחיך כי ימוך אחיך ונמכר לך כי נמכרנו אני ועמי ועוד אם יהיה פי׳ והתמכרתם ע״י המוכרים יחוייב מזה שיהיו קונים אתכם ממוכריכם והכתוב אומר ואין קונה וא״כ יחוייב מזה בהכרח שיהיה פי׳ והתמכרתם שתבקשו להמכר ולא תוכלו מפני שאין קונה:
ההפסד הח׳ הוא הקלון והחרפה רוצה לומר שישובו מצרים באניות ומצרים אויביהם ישמחו ויעלצו במפלתם. באמרם מה לכם לשוב מצרים הלא להתגולל עלינו ולהתנפל עלינו כראשונה.
ואמר בדרך אשר אמרתי לכם לא תוסיפו עוד לראותם. בא לתת טעם למה אמר באניות. כלומר הנה אמרתי שתשוב למצרים באניות בעבור הדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה רוצה לומר לראות אותו הדרך. וכדי לאמת מאמרי שלא תראו עוד אותו הדרך צריך שתהיה התשובה שמה באניות באופן שלא יהיה ביבשה בדרך אשר אמרתי. וזכר מקלון ההליכה למצרים עד שמפני זה עם היות ארץ מצרים מלאה כל טוב ומזונותיהם בזול מאד יהיה ענינכם שאתם בעצמכם תתמכרו שמה לעבדים ולשפחות כדי שאדוניכם יתנו לכם אוכל להשיב נפש ואין קונה כי לא ימצא שום מצרי שיקנה אחד מכם כי ייראו מהשתעבד בכם פן מרה תהיה עליהם באחרונה. ולא יקנו מכם גם כן בעבור שלא יצטרכו לתת לכם לאכול. וכל זה כדי שתמותו כלכם ברעב ובצמא. והקללה הזאת עם היותה מופלגת בענש׳ הנה היא מאת ה׳ היתה נסבה לפי שלא ימכרו בני ישראל ממכרת עבד בין אויביה׳ כדי שיעשו מהם סחורה כמו מהכושים והישמעאלי׳ ויתר האומות ויוקבע להם העבדות העולמי. אלא שישארו ביד אדוני הארץ מלכי האדמה ויהיו עבדים למלכים. ולא עבדים ליתר העם. וכן היו באמת היהודי׳ בכל ימי המשך גלותנו סגלת המלכים והשרים אדני הארץ ולא לעבדי׳ ולשפחות לשאר בני אדם, הנה התבארו בזה הח׳ הפסדי׳ ורעות גדולות שקבלו בני יהוד׳ ובני ישר׳ בחרבן ירושלם בזמן הבי׳ השלם ושנמסרו מהם בדורותינו בגלות. ועם מה שפי׳ בפרש׳ הזאת יותרו הספקות שהערותי שבעה עשר שמונה עשר תשעה עשר עשרים אחד ועשרים כמו שתרא׳ אם תעיין בעניינם:
והשיבך ה׳ מצרים באניות וגו׳. הנה זאת הקללה האחרונה כלולה בברכה הראשונה שאמר ונתנך ה׳ אלהיך עליון על כל גויי הארץ. שאם ישמע לקול השם יהיה עליון נורא ומלך גדול על כל הגוים. באופן שיעבדוהו עמים וישתחוו לו לאומים. ואם לא ישמע לקול ה׳. יהיה תחתון לכל גויי הארץ. ויהיה עבד עולם משפחת עבדים דכתיב ביה ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו. וכתיב ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען. ולכן אחר שלא רצו ישראל לעבוד את ה׳ שהוא עליון. ראוי שיהיו עבדים לעבדים שהם בני חם כוש ומצרים ופוט. בענין שישובו למצרי׳ באניות והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות ואין קונה. כי אחר שהם עבדים וממשפחת העבדים. איך יקנו עבדים לשמשם אחר שהם עבדים:
הרי אתה רואה בעיניך כל קללות האלו כלולים בברכות. בענין שלא ישאר פתחון פה לבעל הדין לחלוק ולומר בשנאת ה׳ אותנו. קצר בברכות והאריך בקללות ובמכות אכזריות שלא נרמזו בברכות. כי זה שקר כי כל הקללות כלולות בברכות. ולא די זה אלא שנוכל לומר כי בשני פסוקים של הברכות כלולות כל הקללות. ולא די זה אלא שבפסוק יפתח ה׳ לך את אוצרו הטוב כלולות רוב הקללות. ורוב הפסוקים מיותרים לברכות האמיתיות של עולם הבא. כגון ונתנה ה׳ אלהיך עליון. וכן יקימך ה׳ לו לעם קדוש כמו שפירשתי. ולכן אחז״ל כי הברכות מתחילות בוי״ו ומסיימות במ״ם לעבדם. בענין שיהיה ריוח לברכות אבל הקללות מתחילות בוי״ו ומסיימות בה״א של קונה. להורות שהקללות אין להם מקום לחול. ולכן אין מפסיקים בהן כמו שאין הפסק בין ה״א לוי״ו. וכן לפי שאין הפסק ביניהם חושבים שהם חמורות מקללות ת״כ. לפי ששם יש הפסקות רבות. כגון ואם עד אלה וכן ואם בזאת וכיוצא בזה ליתן ריוח והצלה בין פרשה לפרשה. אבל בכאן אין הפסק ביניהם. וכל הקללות תכופות אלו באלו לפי שאין בהן הפסק. כמו שבאו הצרות תכופות בזה הגלות יותר מבגלות ראשון. לפי שכבר אמרו שקללות ראשונות כנגד בית ראשון והקללות שניות כנגד בית שני. עד שלזה אמרו בזוהר על פסוק אם ימלאו העבים גשם על הארץ וגו׳. שבזמן שהיה רבן שמעון בן יוחאי ורבי אלעזר בנו ז״ל נחבאים במערה מאימת מלך רומי. נשאלה זאת השאלה בין החברים. כי בקללות ראשונות היו בהם נחמות גדולות לפי שהיו כנגד בית ראשון. אבל בקללות שניות אין בהם נחמה לפי שהם יותר חמורות. ולא ידעו פשר דבר לפי שלא היה שם הקדוש לתרץ ולהשיב על שאלתם. ואע״פ שהיו יודעים היכן היה. היה הדבר ביניהם בסוד ולא היו יכולים לגלותו. ואז קם רבי יהודה וכתב בפתח אחד זאת השאלה והלך לבן יונה ואמר שפנינא שפנינא נאמן היית מימי המבול. לך אצל רבן שמעון בן יוחי ותן לו זאת השאלה. עמד ולקח הכתב והוליכו למערה. וכשראה הקדוש זאת השאלה התחיל לבכות ואמר אוי מה יעשו דורות האחרונים שלא יהיה ביניהם תורה. ואז נתגלה שם אליהו ז״ל לשכך דמעותיו. ואמר כי זאת השאלה נשאל בישיבה של מעלה. ותירצו שאלו הקללות קלות מהראשונות והם תוכחות מאהבה. כמו האב שהמו מעיו לבנו. וכשרוצה ליסרו נותן קולות וקולי קולות ונוהם כארי. ומקלל בפיו ובלבו יבך מאהבת הבן. כן בכאן קללות רבות ושאגה לו כלביא וינהום עליו כנהמת ים. ולא מלבו אלא ליסרם ולהדריכם בדרך ישרה. ולכן רוב הקללות הם כפולות ורובם הם חיצי רעב. ואינם קללות חמורות כראשונות. בא וראה הקללה היותר חמורה שבכאן. היא גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה יעלם השם עליך עד השמידך. והיא היותר קלה שבכולם. שלא כתב יעלם השם אלהיך בפתח העין אלא בשבא. שפירושו שכל חולי וכל מכה יעלימם השם ויכסם ולא יביאם עליך. ומה שאמר עד השמדך. זה לא יהיה לעולם. כאומרו כי אעשה כלה בכל הגוים ואותך לא אעשה כלה. בענין שהאריך השם באלו הקללות. ליראם ולבהלם. לפי שראה אורך הגלות. בענין שישובו אל ה׳ וירחמם. ועל מבועי מים ינהלם. ולכן תמצא שכתב מיד אחר הקללות. ויקרא משה אל כל ישראל בלשון חבה ותחנונים. ואמר להם אל תפחדו ואל תיראו. כי כבר ידעתם את כל אשר עשה ה׳ במצרים בשבילכם. והוא טוב ומטיב ולא אכזרי. וכן ראיתם אשר עשה לכם במדבר בהכנת מזונות ומלבושים הצריכים לכם. וזהו לא בלו שמלותיכם וגו׳. וכן יעשה עמכם בכל עת אם תאבו ושמעתם:
והתמכרתם – שתשתדלו לעשות מיני מלאכות להתפרנס בהן בקרב האומות.
ואין קנה – אין איש מהם חפץ במלאכתך, כדי שלא תוכל להתפרנס בה.
והתהכרתם, you will begin to manufacture or make by hand all kinds of goods the host country lacks in order to secure your economic well being, but
ואין קונה, no one will buy these goods due to antisemitic reasons, as they do not want you to gain a foothold in their country.
אתם מבקשים להיות נמכרים. פירוש, מדכתיב אחר זה ״ואין קונה״, אם כן לא יהיה כאן מכירה, לא יתכן לפרש רק אתם מבקשים להיות נמכרים. וכן דרך שמוש לשון התפעל, דרכו לבא במי שהוא מראה בו הפעול, אף על גב דאינו כך. כמו יש מתרושש מראה עצמו רש ואינו כן, וכן הרבה מאד גם כן. וכך ״והתמכרתם״, שאתם רוצים להיות נמכרים. ואין לפרש ״והתמכרתם״ בלשון נפעל, דאם כן לא שייך אחריו ״ואין קונה״:
לִרְאֹתָה: בהעתק הללי ובכל הספרי׳ חס׳ וי״ו, וכ״כ הרמ״ה1 ז״ל, ולא כמאירי2 שכתבו מל׳. [לִרְאֹתָהּ].
והתמכרתם: בהעתק פירא׳ הכ״ף רבתי, וכן ראיתי בנוסח א׳ מאותיות גדולות, ובתיקון ס״ת <ישן>, ולא נהגו כן לא בספרי הדפוס ולא בספרי היד, כי אם כ״ף וכנה אשר נטעה3. [והתמכרתם].
1. הרמ״ה: רא״ה.
2. כמאירי: כי תבוא פרשה כ, צו ע״א.
3. וכנה אשר נטעה: תה׳ פ טז.
בספינות בשביה. הוסיף מלת בשביה בעבור שזולת זה אין זו קללה אם ישובו עם הספינות למצרים. [ר׳ אליהו מזרחי]: והיה זה קללה יותר משאם הוליכם ברגלים, משום דזה היה מכה קשה שהיו מעצמם נטבעים בים, כמו שמצינו (גיטין נז:) בארבע מאות ילדים שטבעו עצמם בים:
ונמכרתם ע״י מוכרים אחרים כו׳. כלומר ונמכרתם מבנין נפעל, כמו (אסתר ז׳:ד׳) כי נמכרנו אני ועמי. ומדכתיב והתמכרתם מבנין התפעל, יורה שפי׳ והתמכרתם שתבקשו להמכר, ולא תוכלו מפני שאין קונה:
By ship, as captives. Rashi adds the words "as captives," because without adding this, sending them to Egypt in boats would not be a curse. (Re"m). This was a greater curse than taking them by foot, as it was a terrible affliction, for they drowned themselves in the sea, as we find (Gittin 57b) regarding the four hundred children who drowned themselves in the sea.
You will be sold, through other sellers, etc. That is, ונמכרתם would be passive usage like (Esther 7:4), "For we are sold (נמכרנו), I and my nation." But because it is written והתמכרתם in the reflexive usage, it indicates that you will seek to be sold but will be unable to do so because no one will buy.
מצרים – כמו מצרימה, והטעם כי שם הייתם עבדים ומלאים בוז וקלון, והשם פדה אתכם משם בעבור תשמרו חקיו, ועתה שמריתם את פיו יהיה ענשכם שתשובו שמה, ומרוב היגון והצרות תבקשו למכור עצמיכם לעבדים תחת אדוניכם הראשונים, וכדי בזיון זה להם, כי יתעללו בכם המצרים לאמר, גם עליכם עברה כוס חמת ה׳:
באניות – בספינות בשביה:
בדרך אשר אמרתי – ואעפ״י שצויתי אתכם שלא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד, מאחר שעברתם על שאר מצותי, אני אעשה שתעברו גם על המצוה הזאת:
והתמכרתם – תחפצו למכור עצמיכם ותבקשו מפה ומפה מי שיקנה אתכם, כדי שאדוניכם יתנו לכם אוכל להשיב נפש:
ואין קנה – אבל לא תמצאו שום מצרי שיקנה אתכם, כי ייראו מהשתעבד בכם פן מרה תהיה עליהם באחרונה, וכל זה כדי שתמותו ברעב, והנה גם זו קללה עצומה, אבל ממה שאמר ואין קונה למדנו נחמה, כי היא נסבה מאת ה׳ שלא ימכרו בני ישראל ממכרת עבד בין אויביהם, כדי שיעשו מהם סחורה ויוקבע להם העבדות העולמי, אלא ישארו ביד אדוני הארץ ההיא ויהיו תחת המלכים אבל לא עבדים ליתר העם, והטעם כי גם בזמן הגלות יהיו בני ישראל עבדי ה׳, ולא עבדים לאחרים, כענין שכתוב כי לי בני ישראל עבדים וכו׳ לא ימכרו ממכרת עבד (ויקרא כ״ה נ״ה, מ״ב):
באניות – רש״י הוסיף מלת בשבי׳, כי זולת זה אין זו קללה אם ישובו שם על ספינות, ונראה לי מלת באניות הוא מענין תאניה ואניה, ואנו ואבלו פתחי׳, וטעמו במעמד האבל וההפסד (אים יאממערפאָללען צושטאנדע), עמ״ש בבא בואני יוצא בתוך מצרים ובמכדרשב״י (זהר פרשה זו ד׳ מ״ז ע״ג) והשיבך מצרים באניות הכא איהו כמא דאמרת דאת דרש בעניות ותכלה פרוטה מן הכיס. יעו״ש והוא כדברינו.
והשיבך וגו׳ בדרך וגו׳ לא תסיף וגו׳ – עיין פירוש לעיל יז, טז. שם הוכחנו מלשון ״באניות״, שלא ייתכן ש״בדרך״ האמור כאן הוא הדרך הממשית, שכן מעולם לא באו למצרים או יצאו ממצרים באניות. אלא ״בדרך״ פירושו ״באותו אופן״ – הווי אומר, כמבקשי עזרה. ואכן, פעמים אחדות נסעו אבות האומה למצרים לבקש שם עזרה, ואסור שמסעות אלה יישנו בעתיד. (השווה הביטוי ״בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם״ [ישעיהו י, כד,כו].)
נאמר כאן אפוא, שירידתך מטה תהיה כה גדולה, ומצבך בין העמים ייעשה קשה מנשוא כל כך, עד שאפילו העבדות שהתענית בה בימי קדם במצרים תיראה עדיפה בעיניך; לפיכך כמה מכם ינוסו שמה באניות ויציעו עצמם כעבדים לאויביהם לשעבר, והללו ימאסו בהם. מלשון ״באניות״ נראה, שניסיון שווא זה לא ייעשה מארץ ישראל או ממקום כלשהו באסיה – כגון בבל – אלא מהמקומות שישראל הגיעו אליהם לאחר שנתפזרו בכל העולם.
במילים אלה מצייר משה את עומק ההשפלה שישראל הגיע אליה, ובציור הזה הוא משרטט את הקווים האחרונים בתמונת הייסורים הקשורה לבגידה בה׳ ובתורתו.
כאן מפסיק משה את הרצאת דבריו על אודות העתיד, אשר מאוחר יותר הוא ימשיך בה ויסיים אותה (להלן כט, כא–ל, י). בהערה נלווית להלן (ל, יא–כ) הוא ידבר על לב ישראל להסיק מדבריו את המסקנות הראויות. אולם תחילה הוא מספק להם מידע והסברים, כדי שיבינו כהלכה אמירות אלה אודות הברכה או הקללה אשר תבוא אליהם, וכך יחשיבו אותן כבסיס לברית אשר תיכרת מחדש עם ה׳ ועם תורתו.
והשיבך ה׳ וגו׳: מחמת פחד תברח למצרים, ותרצה להמכר שם כדי להגן עליך ולפרנסך. אבל ״ואין קונה״, כדי שיהיו עיניך תלויות בכל שעה בה׳ לבדו, בלי שאר מגן ומחסה.
והשיבך... באניות – השוה במבוא.
ואין קונה – מצד אחד קללה היא, כי יהיו בזויים כל כך, שאפילו בשעה שיציעו את עצמם להמכר לא ירצו לקנותם, אפילו לעבדות. אבל יש בזה גם נחמא פורתא, שלא ישתעבדו בתור עבדים, כיון שלא ירצו לקנותם.
טיטוס הרשע שלח (לדברי יוסף בן מתתיהו: מלחמת היהודים ו, ט׳:ב׳) 17000 יהודים למצרים לעבודת פרך. בזמנו של אדריאנוס קיסר נמכרו ליד קבר רחל בתור עבדים יהודים רבים לאין מספר (הירונימוס לירמיהו ל״א). אבל אין צורך לומר שנבואה זאת מתייחסת למאורע מסויים דווקא, אלא שבא הכתוב לומר שישראל ירדו, מפני שלא שמעו בקול ה׳, לשפל המדרגה, ובה יונח הגרעין לגאולתם.
לא תסיף וגו׳ – תניא, רבי שמעון בן יוחאי אומר, זה אחד מן שלשה מקומות בתורה שבהם הוזהרו ישראל שלא לשוב מצרימה1(ירושלמי סוכה פ״ה ה״א)
1. עיין מענין זה לעיל בפ׳ שופטים בפסוק וה׳ אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד (י״ז ט״ו).
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)תרגום ירושלמי (קטעים)אגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ יהודה אבן בלעםרש״ילקח טובר״י קראאבן עזראר״י בכור שורחזקוניקיצור פענח רזאר׳ בחייהדר זקניםדעת זקניםמיוחס לרא״שטור הפירוש הקצרר״י אבן כספירלב״געקדת יצחק פירושמזרחיאברבנאלצרור המורר״ע ספורנוגור אריהמנחת שישפתי חכמיםר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהרש״ר הירשנצי״ברד״צ הופמןתורה תמימההכל
May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.