Devarim 28 – דברים כח‏ – Mikraot Gedolot

וְיִתְּנִנָּךְ יְיָ תַּקִּיף וְלָא חַלָּשׁ וּתְהֵי בְּרַם לְעֵילָא וְלָא תְהֵי לְתַחְתָּא אֲרֵי תְקַבֵּיל לְפִקּוֹדַיָּא דַּייָ אֱלָהָךְ דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ יוֹמָא דֵין לְמִטַּר וּלְמֶעֱבַד.

and the Lord will make you strong and not weak, and you shalt evermore be upper and not under, if you will obey the commandments of the Lord your God which I command you this day to keep and to perform.

וישווי יתכון י״י למלכין ולא להדיוטין ותהוון [לחוד]⁠^א רמין לעיל ולא נחתין לרע ארום תשמעון למצוותה^ב די״י אלהכון די אנה^ג מפקד יתכון יומא הדין למיטור^ד ולמעבד.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״[לחוד]״) גם נוסח חילופי: ״להוד״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״למצוותה״) גם נוסח חילופי: ״לפיקודוי״.

ג. בהגהה בכ״י ניאופיטי 1 נוסף כאן: ״כען״.

ד. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״למיטור״) גם נוסח חילופי: ״{למי}⁠טר״.

וימני מימרא די״י יתכון למלכין ולא להדיוטין ותהון לחוד מנטלין ולא תהון למאיסין ארום תקבלון לפיקודיא די״י אלקכון דאנא מפקיד לכון יומנא למינטר ולמעבד.

And the Word of the Lord will appoint you to be kings and not subjects,⁠^a and to be ennobled and not abased, when you have hearkened to the commandments of the Lord your God which I command you this day to keep and perform.

a. Hedistin, "plebeians.⁠"

וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה – (כָּתוּב בֶּרֶמֶז קמ״ח).

ויג׳עלך אללה ראסא ולא ד׳נבא ותכון עאליא מחצ׳א ולא תכון מתספלא אד׳ תקבל וצאיאה אלתי אנא אמרך בהא אליום לתחפט׳הא ותעמל בהא

ויתן ה׳ אותך ראש ולא זנב, ותהיה רק למעלה ולא תהיה למטה, כאשר תשמע את מצוות ה׳ אלוהיך אשר אנוכי מצווך היום לשמור אותן ולעשותן.

ובכך: יתנך י״י לראש – שיהיו הכל משועבדין לך.

And with this: יתנך י"י לראש – HASHEM WILL MAKE YOU THE HEAD – That everyone shall be subjugated to you.

וטעם לראש ולא לזנב – ביאורו: לראש על העמים, ולא לזנב לאחד מכל^א הגוים, כי יתכן שיהיה לראש על עמים רבים וזנב לעם אחד נכבד ממנו.

והנכון: שיתנך לראש מעתה, ולא לזנב עד עולם באחד מכל העתים. וכן רק למעלה – תמיד, ולא תהיה למטה – לעולם.

א. כן בכ״י מינכן 137, פולדה 2, פריס 222, דפוס ליסבון. בכ״י פרמא 3255: ״מן״.

AND THE ETERNAL WILL MAKE THEE THE HEAD, AND NOT THE TAIL. The meaning thereof is that He will make you the head of all peoples and not the tail of any one of the nations, for it is possible that you will be the head of many peoples and yet be the tail of one nation more distinguished than you. The correct interpretation is that He will henceforth make you the head and at no time will you ever be the tail. Similarly, thou shalt be above only¹ always, and thou shalt not be beneath² forever.

1. In (13) before us.

2. In (13) before us.

לראש ולא לזנב – פי׳ לראש כל העמים ולא לזנב לאחד מכל העמים כי היה באפשר שיהיו לראש על עמים רבים וזנב לעם אחד נכבד ממנו. אי נמי שיתנך לראש מעתה ולא לזנב עד עולם באחד מכל העתים וכן:

רק למעלה – תמיד:

ולא תהיה למטה – לעולם:

לראש ולא לזנב, "as a head and not as a tail.⁠" As a head of all the nations, and not as a tail of a nation more distinguished than you. It was possible, theoretically to rank as number one overall among the nations, and at the same time to trail some nation in a specific matter. Alternately, Moses might have meant that in a best case scenario, when you deserve it, you will be the number one among all the nations, but in a worst case scenario, even when you have endured chastisements by God, you will never be the tail, i.e. the lowest ranking of all the other nations.

רק למעלה, "only above;⁠" a permanent state of affairs.

ולא תהיה למטה, "and not below;⁠" "not,⁠" in the sense of "never.⁠"

ושתהיה תמיד לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה והוא מופת חותך בלי ספק.

וביאר עוד שעם היותו עם קדוש כמו שיותיר לו הקב״ה בני חיי ומזוני, ככה יזכה גם כן לכבוד ומעלה, ועליו אמר ונתנך ה׳ לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה, רוצה לומר שלא יהיו טובותיה׳ והצלחותיה׳ כאות׳ הנמשכות מפאת המערכה שפעמים אחרי היות האדם עולה בהם מעלו׳ ישוב וירד מטה מטה ולא כן יהיו טובותיהם כי להיותם מפאת ההשגחה יהיו תמיד למעלה ולא ירדו למט׳ הנה אם כן זכר אדון הנביאים בכאן ביאור היותו עליון לכל גויי הארץ שהוא בשלמות הנפשיי בעצם וראשונה ובגופיי בשלמות גדול.

ונתן הסבה למה ישתלם בשתי השלמיות גופיי ונפשיי ואמר כי תשמע אל מצות ה׳ אלהיך לשמור לעשות את כל המצות וגומר, רוצה לומר כי כמו שהעבודה היתה נפשיית באמונות וגופנית במעשיות כך השכר יהיה נפשיי בדבוק האלהי וגופני בכל מיני הטובות שזכר מדה כנגד מדה:

ובזה ונתנך ה׳ לראש ולא לזנב. כי כולם יבאו להשתחוות לך לפי שאתה הראש אשר ישתחוו שם והם יהיו כמו הזנב. כי אחר שהם עומדים בארץ טמאה הם יהיו כמו זנב הבהמה שעומד במקום טמא בקיא צואה בלי מקום. ואתה כמו הראש שעומד במקום טהור. וזהו והיית רק למעלה אצל הראש ולא תהיה למטה אצל הזנב. אבל הגוים הם למטה כמו הזנב. ורמז ג״כ ונתנך ה׳ לראש ולא לזנב למה שאמר קולה כנחש ילך. כי הנחש לעולם מגביה זנבו כנגד ראשו. ואוה״ע הם משולים לנחש לפי שהם באו מזוהמת נחש הקדמוני. ולעולם הם (מאמרם) [מגביהים] הזנב כנגד הראש שהם ישראל. להכותם ולענותם כשהם תחת ממשלתם. ולכן הבטיחם כשיהיו טובים שיהיו לראש ולא לזנב. באופן שבזה תהיה למעלה ולא תהיה למטה. בתנאי שתשמע אל מצות ה׳ אלהיך לשמור בפה. כי זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו. ולעשות בפועל.

וּנְתָנְךָ֨: הטעם לימין הכ״ף כי היא קדמא, ואינו פשט. [וּנְתָנְךָ֨].

לִשְמֹר וְלַעֲשוֹת: כל הפרשה¹ כתו׳ לשמר לעשות, וזה לשמר וְלעשות. [לשמר ולעשות].

1. כל הפרשה: דב׳ כח א, טו.

לראש ולא לזנב – משל על הממשלה והעבדות, כי הראש הוא המושל בכל איברי הגוף, והזנב הוא הנמשך והתלוי מאחריו. והנה אמר לראש והוסיף גם ולא לזנב, לומר שיהיה לראש על העמים, ולא לזנב אף לאחד משאר כל העמים שבעולם, כי יתכן שיהיה ראש על עמים רבים וזנב לעם אחד נכבד ממנו:

כי תשמע לשמור ולעשות – השמירה והעשיי׳ לא תהי׳ כמצות אנשים מלומדה וכמנהג אבותיהם בידיהם, כי אם השמיעה אל מצות ה׳ תהי׳ סבת עשייתם.

ונתנך ה׳ לראש וגו׳: עתה מדבר המקרא במעלות הנפש, שהרי יש איש מעלה באיזה פרט, ובדבר אחר הוא גרוע משארי בני אדם. ואמר הכתוב שתהיה ״לראש ולא לזנב״¹ – בשום פרט, אפילו באותו דבר שלא תהיה לראש² מ״מ לא יהיו אומות העולם מצויינים ממך.

והיית רק למעלה:⁠³ לענין עשירות והליכות עולם⁴.

ולא תהיה למטה:⁠⁵ אפילו בפרט שלא תהיה מצויין מאומות העולם⁶, מ״מ לא תהיה גרוע מהם.

ושייך לענין מעלות הרוחניות לשון ״ראש וזנב״, כלשון המשנה (אבות ד,טו) ׳הוי זנב לאריות׳ וכו׳, ובמעלות הגשמיות שייך לשון ״למעלה ולמטה״.

והקדים הכתוב מעלות הרוחניות⁷ למעלות הגשמיות⁸, להיפך מדכתיב להלן⁹ בפסוקים מג-מד¹⁰, משום דבישראל זה העיקר מעלות הרוחניות, ובאומות העולם להיפך. ועיין מה שכתבתי בספר בראשית (מח,כ)¹¹. ועוד, הוא לסמוך סיפיה דקרא ״כי תשמע וגו׳⁠ ⁠⁠״, ואינו לתנאי, כמו שכתבתי לעיל פסוק ט׳¹², אלא לסיום הברכה – אפילו בשעה ש״תשמע וגו׳ לשמור ולעשות״, היינו עסק התורה¹³, וזה מפריע מעסק הליכות העולם, מ״מ לא תגרע הברכה, ותהיה ״למעלה״ בשפע ברכה, ויהיו נכסיך מצליחין.

1. כי פשיטא אם הוא ״ראש״ שאינו ״זנב״!

2. במעלות הנפש.

3. לכאורה זו חזרה על ״לראש ולא לזנב״.

4. ״לראש ולא לזנב״ עוסק במעלות הנפש, וכאן עוסק בעניינים גשמיים.

5. גם כאן כפילות, שהרי אם הוא למעלה פשיטא שאינו למטה.

6. בענינים גשמיים.

7. ״ראש וזנב״.

8. ״למעלה ולמטה״.

9. בקללות.

10. ״הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה... הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב״.

11. על הפסוק ״וישם את אפרים לפני מנשה״.

12. ועיין גם להלן פסוק י״ד ד״ה ללכת אחרי וגו׳.

13. כפי שביאר רבינו פסוק א.

הברכה השביעית, שהיא האחרונה, היא, שימשלו ישראל על עמים אחרים ולא יהיו כפופים לשום עם אחר.

לראש... לזנב – השוה ישעיהו ט׳:י״ד והלאה.

והיית רק למעלה – כלומר, דרך כל העמים היא שמתחלפות בחייהם תקופות ירידה עם תקופות עלייה, אבל לא כן אתה, אלא תדיר תעלה מעלה מעלה; העם ירבה להתעשר ולפרוח תמיד.

יחד עם זאת מדגיש הכתוב, שהצלחה תדירה כזאת לא נוכל לצפות אליה, אלא אם נדקדק היטב בכל מצוותיו של הקדוש ברוך הוא. אבל אם יסורו ישראל ח״ו מדרך ה׳, סופם לבוא לידי עבודה זרה, כמו שאירע בימי השופטים, ואז התחלפו תקופות שלום עם תקופות דיכוי ושעבוד.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון