Hashem will open to you his good treasure in the sky, to give the rain of your land in its season, and to bless all the work of your hand; and you shall lend to many nations, and you shall not borrow.
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)דברים רבהילקוט שמעוניאגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טובר״י קראאבן עזראר״י בכור שורחזקוניקיצור פענח רזארלב״געקדת יצחק פירושאברבנאלצרור המוראור החייםר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהרש״ר הירשנצי״ברד״צ הופמןתורה תמימהעודהכל
The Lord will open for you His good treasure, the heavens, to give rain to your land in its season, and to bless all the works of your hand; and you shalt lend to many nations, but not borrow;
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״טבה״) גם נוסח חילופי: ״{ט}ביה״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״מטרה״) גם נוסח חילופי: ״{מ}טר״.
ג. בכ״י ניאופיטי 1 מופיע בין השיטין (במקום ״עבד״) גם נוסח חילופי: ״אושטות״. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״עבד״) גם נוסח חילופי: ״עובדי״.
ד. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ותצרכון״) גם נוסח חילופי: ״ותזפון״.
ה. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום: ״עמי לא תצרכון״) נוסח אחר: ״בני ישראל לא תצרכון למיזף ותשלטון באומין סגין והנון בכון לא ישלטון״.
ארבעא מפתחי בידי{ה} דמרי עלמא דלא מסרינון בידא דטיפסרא מפתחא דחייתא ודקיבריא ודמזוני ודמיטרא וכן אמר משה נביא הכא יפתח י״י לכון ית אוצריה טב דעימיה בשמיא למיתן מטר ארעכון בזימניה בכיר במרחשוון ולקיש בניסן ולברכא ית כל עובדי ידיכון ותוזפון לעממין סגיאין ואתון לא תצטרכון למזוף.
The Lord will open to you His good treasure which is with Him in the heavens, and will give you the rain of your land in its season; the early in Marchesvan, and the latter in Nisan; and will bless you in all the works of your hands; and you will lend to many peoples, but shall have no need to borrow.
ויפתח לך אללה כ׳זאין כת׳ירה מן אלסמא פינזל מטר בלדך פי וקתה ויבארך פי ג׳מיע עמל ידיך חתי תקרץ׳ אממא כת׳ירהֵ ואנת פלא תקתרץ׳
ויפתח ה׳ לך את אוצרותיו השופעים1 מן השמים, וירד מטר ארצך בזמנו ויברך את כל מעשה ידיך, עד שתלווה לגויים רבים ואתה לא תלווה.
1. המילה ״כת׳ירה״ (كثيرة) במשפט ״ויפתח לך אללה כ׳זאין כת׳ירה מן אלסמא״ משמעותה המדויקת היא: רבים; שופעים; בשפע. כיון ש״כת׳ירה״ מתארת את ״כ׳זאין״ (خزائن), שמשמעותה ״אוצרות״ או ״מחסנים״, התרגום המדויק של הביטוי ״כ׳זאין כת׳ירה״ הוא: ״אוצרות רבים״ או ״מחסנים שופעים״.
פס׳: יפתח ה׳ לך את אוצרו הטוב את השמים – יש אוצרות שלג ואוצרות ברד לרשעים שנאמר 1(ירמיהו נ׳:כ״ה) פתה ה׳ כלי זעמו וגו׳. אבל לישראל אינו מוריד גשמים אלא מאוצר הטוב וכדאיתא בתענית קובה אחת יש בשמים ופלג שמו ומשם גשמים יורדים תחלה לארץ ישראל 2שנא׳ (תהלים ס״ה:י׳) פלג (אחד) מלא מים. ומתמציתה שותות כל הארצות שנא׳ (איוב ה׳:י׳) הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות:
והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה – וכשתבואתך תהא משתמרת ותבואות האומות מרקבת יבואו האומות ללוות ממך תבואה בריבית ואתה לא תלוה מהם. (כ״י בולוניה 469.1)
אוצרו – שהוא בכוחו להוציאו [ולכלאו],א וכן: אוצרות שלגב(איוב ל״ח:כ״ב), על כן אחר: והותרך (דברים כ״ח:י״א), אמר דבר הגשם, כי העצרו סבת הרעב.
והלוית גם כן גוים רבים – כי ירעבו, ולא יבוא זמן שתלוה אתה.
א. כן בכ״י פרנקפורט 150. בכ״י פריס 177: לכלאו. המלה חסרה בכ״י פריס 176 ועוד עדי נוסח.
ב. כן בכ״י פריס 176, לוצקי 827. מלת ״שלג״ חסרה בכ״י פריס 177, פרנקפורט 150.
HIS…TREASURE. Which is potentially ready in heaven to go out.1 Compare, the treasuries of the snow(Job 38:22).2 Scripture speaks of rain after stating will make thee overabundant,3 for the withholding of rain is the cause of famine.
AND THOU SHALT LEND UNTO MANY NATIONS. For they shall suffer famine. However, no time shall come where you shall borrow.
1. Hence rain is referred to as a treasure.
2. The reference is to heaven.
3. The meaning of which, according to Ibn Ezra, is, will allow to survive.
אוצרו הטוב – שמשם בא כל טובו של עולם: חיות לאדם, לבהמה, לעופות, לדגים, ולזרע, ולאילנות, ולעשבים, ולכל טוב.
בעתו – בזמן שצריכין, כי גשמים בזמן שאינם צריכין, דבר קשה ומשא לעולם, כמו שאמרו רבותינו (בבלי תענית ח׳:): קשה יומא דמטרא כיומא דדינא.
ורבותינו אמרו (בבלי תענית כ״ג.): בלילי רביעיות ובלילי שבתות שהלילית יוצאה, ואין דרך בני אדם לצאת.
ובכך: יהיו הכל צריכין לך, והלוית גוים רבים.
אוצרו הטוב – HIS GOOD TREASURE – That from there comes all the good of the world: life for humans, for animals, for birds, for fish, and for seeds, and for trees, and for grasses and for all good.
בעתו – IN ITS SEASON – At a time when [it is] needed, because rain at a time when [it is] not needed is a difficult thing and a burden for the world, as our Rabbis said (Bavli Taanit 8a:11): A rainy day is as difficult as a judgment day.
And our Rabbis said (Bavli Taanit 23a:1): On Wednesday evenings and on Shabbat evenings, when the Lilit goes out, and it is not customary for people to go out.
And with this: all will have need of you, AND YOU SHALL LEND TO MANY NATIONS.
והלוית גוים רבים – שפירותיהן יהיו נרקבים.1
1. בדומה בר״י קרא.
והלוית גוים רבים, "and you will lend to many nations;" to nations who were plagued with crop failures or storage problems in their barns.
והלוית גוים רבים וגו׳ – ושלא תדאג איך אהא כופה אותם לפרעון לכן אמר ונתנך ה׳ לראש וע״כ ילוו ויפרעו.
והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה – אמר זה להורות על עשרם ושלא יחסרו ויהיו לראש לשאר הגוים ולא לזנב ולמעלה לא למטה כי ישמע אל מצות י״י ללמד אותם ולהתנהג בהם על פי התורה.
ואחר כך אמר כי כשיחובר אל שני הענינים האלו הענין השלישי והוא הזירוז אל הוצאת המעשים השלמים מאלו הקנינים שיתוספו להם עקב זאת ברכות שלמות ומפורסמות יעלו בהם למעלה וכבוד על כל הגוים בפרסום נפלא לא יוכלו להכחישם. והוא אומרו יפתח י״י לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו וגו׳ – והכוונה כי נוסף על מה שימצא לך די ספוקך והותר כאשר אמרנו יוסיף י״י לעשות עמך עוד טובה גלויה ומפורסמת במה שיודיע לכל עמי הארץ כי לך לבדך יפתח את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו עד שלא יוכלו להכחיש כי שם מי שהמפתח בידו נקרא עליך ומסר המפתחות בידך והוא הענין הנפלא אשר זכרו משה באומרו ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה ומי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כי״י אלהינו בכל קראנו וגו׳ (דברים ד׳:ז׳).
ויתברר להם זה מצד ראותם אותך תמיד במעלה ולא תקרה לכם ההשפלה כלל כמו שיקרה לאותם שהם תחת ממשלת הככבים והמזלות והוא אומרו והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה.
ולא די שלא יאסור עליך הדברים האלה אבל ישפיע עליך להיותך עם קדוש רבוי מופלג מהטובות, וזהו אמרו יפתח ה׳ לך את אוצרו הטוב את השמים וגו׳ וזהו המתיחס לשדה, ולברך את כל מעשה ידיך והלוית גוים רבים והוא המתיחס לבעלי התורה והאומנות, ואמר ואתה לא תלוה להגיד שיהיה עשרם כל כך שהסחורות אשר יקחו מהזרים המביאים אותם לארצותם יקחו אותם בכסף מלא במעות בעין, כי אז יקנו בזול, וכאשר ימכרו את סחורותיהם לנכרים יהיה בדרך הלואה לפרוע המעות לזמן ארוך כדי להרבות במחיריהם לכן אמר והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה.
ובהיות כי טובות העוה״ז הוא תלוי בגשמים בעתם. אמר יפתח ה׳ לך את אוצרו הטוב את השמים. אע״פ שאינו נמשך מן המצות. יפתח השם בשבילך גשמי ברכה. וזהו יפתח ה׳ לך את אוצרו הטוב. ובזה יברך את כל מעשה ידיך. כי כשהשנה טובה כל הדברים מתברכים:
ואמר והלוית גוים רבים – לרמוז כי השם יעשה בדרך נס שלא יחסרו גשמים בארצו אע״פ שיחסרו בארצות הגוים. כאומרו הנותן מטר על פני ארץ שהיא ארץ ישראל שירד בה מטר רב. ושולח מים מעטים על פני חוצות. שזה רמז על חוצה לארץ שאינו יורד בהן אלא תמצית ארץ ישראל. ולכן אמר בכאן יפתח ה׳ לך את אוצרו הטוב ולא לאחרים. ובזה והלוית גוים רבים. לפי שיהיה רעב בארצם ויבואו להלוות ולמשכן ולמכור כמוזכר ביוסף.
יפתח ה׳ וגו׳ – מכאן מתחיל יעוד הטוב שכנגד מעשה המצות עד לבסוף, ולזה גמר אומר כי תשמע אל מצות ה׳ אלהיך אלו מצות עשה, והנה יעודים אלו הם מכוונים כנגד קיום המצות כי על ידי המצות מתפתחים צינורי השפע ומתייחדים המדות העליונות.
ואמר יפתח ה׳ לך בכינוי שמבטיחו ה׳ שיפתח לו פירוש בשבילו לבד, הכוונה הגם שיסובבו אחרים לסתום באמצעות הצדיק יפתח אוצר הטוב ושם הטוב הוא סוד הנהר, והוא סוד (משלי י׳) צדיק יסוד עולם, ואומרו את השמים הוא סוד השפעה עליונה למעלה כידוע ליודעי חן.
ואומרו והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה, הנה ידוע שבזמן שישראל עושים רצונו של מקום השפע של כל העולם בא על ידי ישראל והעולם כלו ניזון מתמצית עם בני ישראל ולהיפך ניזונין ישראל מתחת ידי האומות, לזה אמר והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה ממנו, הוצרך לומר ואתה לא תלוה, שאם לא כן אין היכר לברכה כי דרך העולם הוא שהגדולים והעשירים לווים זה מזה ולאחר מכן חוזר גם כן המלוה ולוה ממנו, לזה אמר ואתה לא תלוה ובזה יהיה היכר למאמר והלוית.
ואומרו ונתנך ה׳ לראש וגו׳, פירוש שיהיו ישראל תחת ממשלת ראש העולם שהוא אלהי ישראל, ולא לזנב שהם שרי מעלה ובזה תמיד יהיו במדרגה העליונה כאומרו והיית רק למעלה ולא תהיה למטה, על דרך אומרם ז״ל (מדרש תנחומא ד״פ ויצא) בפסוק (ירמיהו ל׳) ואתה אל תירא עבדי יעקב שראה יעקב בסולם עולים ואחר כך יורדים חשב שגם הוא כן אחר שיעלה ירד ת״ל אל תירא וגו׳, והוא אומרו ולא תהיה למטה, הטעם כי תשמע וגו׳ פירוש כנגד מצות עשה כמו שגמר אומר ולעשות, וטעם שלא אמר בפירוש כי תעשה מצות, לפי שיש מצות כמה וכמה שאינם ביד האדם לעשותם, לזה אמר כי תשמע וגו׳ ולעשות פירוש תקבל עליך לעשות, וטעם אומרו לשמור ביעוד זה, בא הכתוב להודיע כי אין יעוד למצות עשה אלא אחר שהקדים להם שמירת מצות לא תעשה, שאם לא כן זבחי רשעים תועבה, וכל מצוה שעושה בעל עבירות שורה עליה סטרא אחרא ואינה עושה פרי, לזה הקדים לומר לשמור ואחר כך אמר ולעשות שהוא מעשה המצות שעליו באו היעודים הטובים האמורים מוהותירך עד סוף.
יפתח ה' לך את אוצרו הטוב, "God will open for you His store of goodness, etc." From this point on until the end of verse 13 the Torah describes the reward for fulfilling the positive commandments. This is why verse 13 concludes with the words "if you listen to the commandments of the Lord your God." The channels which God employs to direct the outpourings of His goodness to earth are activated through performance of commandments rather than through the passive refraining from violating negative commandments.
יפתח ה' לך; "God will open for you." The pronoun "for you" is important as it indicates God's special providence for the Jew who observes these commandments. The new element in this promise is that although there may be many people whose conduct would preclude God from opening these channels of His bounty, God will not let this interfere with His special providence for the subject in our verse. The word הטוב in our verse is the mystical dimension of the "river" or "channel" of God's goodness we have referred to. It is what Solomon referred to in Proverbs 10,25 וצדיק יסוד עולם, "that the righteous is the foundation of the world." את השמים, "the heavens," this is a reference to the source of this input, a concept familiar to Kabbalists.
והלוית גוים רבים ואתה לו תלוה, "and you will lend to many nations but you will not have to borrow." It is a well known phenomenon in our literature that as long as the Jewish people observe God's laws the good the Gentiles experience in this world reaches them only via the Jewish people. Should the Jewish people, God forbid, not live in accordance with Torah precepts their פרנסה, livelihood, would consist only of scraps the Gentiles have left over. Moses illustrates this concept here by presenting both the positive side of the picture, i.e. "you will lend, etc.," and by implication, the negative side of the picture "and you will not have to borrow. If Moses had not presented the alternative we would not have recognized that the first half of the verse is a blessing as it is an accepted norm that the wealthy borrow from one another at different times, not because they are in need of sustenance.
ונתנך השם לראש, "and God will place you as a head, etc." Moses means that the fortunes of the people of Israel will be guided directly by the "head" i.e. God Himself, not an intermediary; ולא לזנב, "and not as a tail." This is a reference to the various "ministers" in the celestial regions which God has appointed to be in charge of the different nations of the world. The Israelites will always be on a "higher" level than these nations being cared for by God Himself. והיית רק למעלה ולא תהיה למטה; "you shall only be above and you will not be below." We may understand this best by referring to Yalkut Shimoni Jeremiah item 312, who explains Jeremiah 30,10: "and you My servant Jacob do not fear, etc." When Jacob had the dream with the ladder he observed angels ascending and descending. He assumed the angels to be the "ministers" of the various nations whose role in history would be ascents followed by descents. He was afraid that the same would happen to his descendants. Jeremiah reassures Jacob on that score. In our verse Moses tells us: "you will not be below," i.e. the fortunes of the Jewish people will not parallel those of the Gentiles whose place in the sun will be of brief duration. כי חשמע…לעשות, "when you hearken to carry out, etc." The Torah refers to the carrying out of positive commandments. Why did the Torah not write specifically what it is that we are to carry out, i.e. the commandments? The reason is that there are numerous commandments which most people can never carry out. Concerning these commandments all we can do is תשמע "to hear, i.e. to be prepared to fulfill these commandments if the opportunity arises and to study them meanwhile. Why does the Torah mention once more לשמר, seeing this is a description of how we relate to negative commandments, whereas these two verses speak about positive commandments? The Torah wanted to remind us that the reward for the carrying out of positive commandments can only be expected after one has first made a point of observing all the negative commandments. This is what the prophets meant when they described the sacrificial offerings of many Jews as an abomination. These Jews wanted to ingratiate themselves with God and reap rewards for fulfilling positive commandments while ignoring the negative commandments of the Torah. Positive commandments performed by sinners bear no fruit.
יפתח ה׳ לך – גם ענין זה כתוב למעלה באמרו ברוך טנאך וכו׳ יצו ה׳ אתך את הברכה וכו׳, שעיקרם ירידת הגשמים בעתם, ונכפל כאן מן הטעם שכתבנו בפסוק שלפני זה:
את אוצרו הטוב – והוא את השמים:
והלוית – עד שתוכל להלוות גוים רבים:
והלוית – הסחורה אשר תקנה מהזרים המביאים אותם לארצך תקח אותם בכסף מלא במעות בעין כי בזה תקנה בזול, וכאשר תמכור אותם לזרים יהיה בדרך הלואה לפרוע המעות בהרוחת זמן ובזה תוכל להרבות במחירתם, לכן אמר והלוית ואתה לא תלוה (רי״א).
יפתח וגו׳ – ה׳ יספק את תנאי מזג האוויר הראויים – שבהם תלויה פוריות הקרקע – בצורה סדירה המעידה על התערבותו הישירה. הוא ימטיר עליך שפע ברכות, וכאשר יהיה מחסור במקום אחר, תצטרך להושיט עזרה מתוך המוֹתר שבידך, אך לעולם לא תגיע למצב ההפוך. ולכן –
יפתח וגו׳: עתה מדבר באנשים שמתעסקים בשני ענינים יחד – בעבודת האדמה ובעסק אחר1, ולצורך הפרנסה הלא די לו ברכת ה׳ בענין אחד, ומ״מ באה הברכה ״יפתח ה׳ לך״ גם ״את אוצרו הטוב״ גם ״את השמים״2, ששם נכללו כל הברכות.
ופירש ״אוצרו הטוב״ הוא ״לתת מטר ארצך בעתו״3, ו״את השמים״ – הוא ״ולברך את כל מעשה ידך״ – הוא מסחור4, כדאיתא בתענית (ח,ב) שהוא פרוטה שבכיס5. עד ״והלוית וגו׳״. ועיין לעיל (טו,ו).
1. מסחר.
2. כפי שיסביר רבינו מיד.
3. וזו ברכה של עבודת האדמה.
4. ומבנה הפסוק הוא א-ב א-ב.
5. ואמר רבי יצחק, גדול יום הגשמים שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו, שנאמר ״לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך״.
הברכה הששית היא, שלא יצטרכו ישראל לעמול הרבה כדי להשיג את העושר הזה, כמו במצרים, שהיו צריכים להשקות את הזרעים ברגל כגן הירק (למעלה י״א:י׳); אלא הברכה תרד על ישראל מן השמים, כי הארץ תהא מושגחת ומושפעת באופן מיוחד מן השמים (דברים י״א:י״א והלאה).
ולברך וגו׳ – בא לרבות ברכת ה׳ גם בכל שאר מעשיו של אדם.
והלוית וגו׳ – (השוה למעלה ט״ו:ו׳). זאת תהיה תוצאה של השפע הרב, כי תהיה להם האפשרות למכור את תוצרת אדמתם לעמים אחרים ולעולם לא יצטרכו להביא אותה מן החוץ. על כן יהיו שאר העמים תמיד חייבים לישראל, ואילו הם בישראל אף פעם לא יהיו נושים.
יפתח ה׳ – מפתח של גשמים בידו של הקב״ה הוא ולא נמסר לשליח, שנאמר יפתח ה׳ לך את אוצרו הטוב לתת מטר ארצך בעתו.1(תענית ב׳.)
יפתח ה׳ לך – א״ר יוחנן, מטר בשביל יחיד, דכתיב יפתח ה׳ לך את אוצרו הטוב לתת מטר ארצך, פרנסה בשביל רבים, דכתיב (פ׳ בשלח) הנני ממטיר לכם לחם.2 (שם ט׳.)
את אוצרו הטוב – מכון שברקיע בו אוצרות שלג וברד ועליית טללים רעים ועליית אגלים וחדרה של סופה וסערה ומערה של קיטור ודלתותיהן אש, שנאמר יפתח ה׳ לך את אוצרו הטוב, מכלל שיש לו אוצר לפורעניות3. (חגיגה י״ב:)
את אוצרו הטוב – א״ר חסדא, מיום שחרב ביהמ״ק אין הנשמים יורדין מאוצר טוב שנאמר יפתח ה׳ לך את אוצרו הטוב וגו׳ לתת מטר ארצך, בזמן שישראל עושים רצונו של מקום וישראל שרויים על אדמתם גשמים יורדים מאוצר טוב, ובזמן שאין ישראל שרויים על אדמתם אין גשמים יורדין מאוצר טוב.4(ב״ב כ״ה:)
כל מעשה ידך – א״ר יצחק, גדול יום הגשמים שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו, שנאמר לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך.5(תענית ח׳:)
1. והא דאיתא בגמרא דהמלאך ברי הוא שר של מטר, צ״ל דמשלחת השר הוא לאיזו מדינה שירצה ה׳, אבל גוף מעשה ירידת הגשמים הוא רק ע״י הקב״ה בעצמו.
2. שאם אין צריך מטר אלא לאדם אחד כגון שזרע אחר זמן זריעת בני אדם וצריך למטר בא בזכותו, אבל פרנסה דהיינו שפע טובה לכל העולם אינו בא אלא בשביל רבים שאם רבים צריכים לשובע שתשולח ברכה בתבואה הקב״ה עושה אם זכו, אבל היחיד הצריך שיתברכו תבואותיו אין הקב״ה משנה עבורו דין השנה אלא כפי ברכותיה, ואעפ״י שמוריד מטר בשביל יחיד היינו רק להשביח תבואותיו שלא יהיו גרועות משל אחרים, אבל לעשות שדהו כשדה שובע לא, וע״ע מש״כ בפ׳ בשלח בפסוק הנזכר. ובגוף דברי ר׳ יוחנן דמחלק כאן בין מטר לפרנסה דשני ענינים הן לכאורה צ״ע מתענית ב׳ ב׳ דאמר מפורש גשמים היינו פרנסה, ובחדושים בארנו הדבר וכאן אין המקום גורם להאריך.
3. וכדכתיב (ירמיהו נ׳) פתח ה׳ את אוצרו ויוצא את כלי זעמו, ומה שיחס כל אלה להרקיע הנקרא מכון אעפ״י ששבעה רקיעים הם הוא מפני כי מכון הוא לשון אוצר של מיני פורעניות כדכתיב (משלי י״ט) נכונו ללצים שפטים.
ודע דמ״ש אוצרות שלג היינו שלג מרובה הבא בשטף והוא פורעניות, אבל סתם שלג הוי לטובה כמש״כ (ישעיהו נ״ה) כי כאשר ירד הגשם והשלג וגו׳ הרוה את הארץ.
4. מה שלא סיים בההיפך גם הפרט שאין ישראל עושין רצונו של מקום, י״ל פשוט משום דבכהאי גונא אין יורד כלל מטר וכדכתיב השמרו לכם פן יפתה לבבכם וגו׳ ועצר את השמים ולא יהיה מטר.
5. מה שתפס פרוטה בכיס פירש״י לרבותא היא, אפילו מעשה ידיהם שאין צריכין לגשמים מתברכין, עכ״ל. וגם י״ל משום דבשעת היוקר כסף הרבה יורד לטמיון, משא״כ בשעה שצרכי האדם בזול אז גם יש ברכה בכספו של אדם. ואולי זוהי כונת הכתוב ביחזקאל ז׳ בציור עת הרעב כספם בחוצות ישליכו.
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)דברים רבהילקוט שמעוניאגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טובר״י קראאבן עזראר״י בכור שורחזקוניקיצור פענח רזארלב״געקדת יצחק פירושאברבנאלצרור המוראור החייםר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהרש״ר הירשנצי״ברד״צ הופמןתורה תמימההכל
May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.