×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(לו) יוֹלֵ֨ךְ יְהֹוָ֜היְ⁠־⁠הֹוָ֜ה אֹתְךָ֗א וְאֶֽת⁠־מַלְכְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּקִ֣ים עָלֶ֔יךָ אֶל⁠־גּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹא⁠־יָדַ֖עְתָּ אַתָּ֣ה וַאֲבֹתֶ֑יךָ וְעָבַ֥דְתָּ שָּׁ֛ם אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃
Hashem will bring you and your king whom you shall set over you to a nation that you have not known, you or your fathers; and there you shall serve other gods, wood and stone.
א. אֹתְךָ֗ =א (אין געיה)
• ל=אֹֽתְךָ֗ (געיה)
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)ילקוט שמעוניאגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טובר״י קראאבן עזראר״י בכור שוררלב״געקדת יצחק פירושאברבנאלר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהשד״לרש״ר הירשנצי״בהואיל משהאם למקרארד״צ הופמןעודהכל
יַגְלֵי יְיָ יָתָךְ וְיָת מַלְכָּךְ דִּתְקִים עֲלָךְ לְעַם דְּלָא יְדַעְתָּא אַתְּ וַאֲבָהָתָךְ וְתִפְלַח תַּמָּן לְעַמְמַיָּא פָּלְחֵי טָעֲוָתָא אָעָא וְאַבְנָא.
The Lord will make you and your king whom you may have set over you to be captive to a people whom you and your fathers have not known; and there shalt you serve a people, worshippers of idols of wood and stone;
יגלי י״י יתכון וית מלכיכון די תקימון עליכוןא לאומה די לא חכמתון אתון ואבהתכון ותפלחון תמן טעוון אוחרניין טעוון דקי⁠(ם){ס} וטעוון דאבןב.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״עליכון״) גם נוסח חילופי: ״מעילוי׳⁠ ⁠⁠״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״טעוון אוחרניין טעוון דקי⁠(ם){ס} וטעוון דאבן״) גם נוסח חילופי: ״לטעוון אחרניין אעא ואבנה״.
יגלי י״י יתכון וית מלככון דתמנון עליכון לאומא דלא חכימתון אתון ואבהתכון ותהוון מסקי ארנונין לפלחי טעוון דקיסין ואבנין.
The Lord will make you and your king whom you may set over you to go away among a people that neither you nor your fathers have known; and you will carry tribute to peoples who worship idols of wood and stone.
יוֹלֵךָ ה׳ אוֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ – כְּתִיב (דברי הימים ב ל״ה:ג׳) ״וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְבִינִים״ וְגוֹ׳, יֹאשִּׁיָּה גָּנַז אֶת הָאָרוֹן, וְלָמָּה גְּנָזוֹ, לְפִי שֶׁמָּצָא כָּתוּב יוֹלֵךְ ה׳ אוֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ, עָמַד וּגְנָזוֹ.
וְעָבַ֨דְתָּ שָּׁ֜ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗ים
כשהענן עלה ישר
וּבֹא וּרְאֵה, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ וְהָיוּ מַקְרִיבִים קָרְבָּנוֹת, כֻּלָּם הָיוּ מִתְקָרְבִים לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כָּרָאוּי, וּכְשֶׁקָּרְבָּן נַעֲשָׂה וְהֶעָשָׁן עוֹלֶה בְּדֶרֶךְ יָשָׁר, אָז הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁעֲשַׁן הַמִּזְבֵּחַ הִדְלִיק מְנוֹרָה שֶׁרְאוּיָה לְהִדָּלֵק, וְכָל הַפָּנִים מְאִירוֹת וְהַמְּנוֹרוֹת דּוֹלְקוֹת.
ומיום שנחרב ביהמ״ק
וּמִיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין לְךְ יוֹם וָיוֹם שֶׁאֵין בּוֹ זַעַם וְרֹגֶז, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ז) וְאֵל זוֹעֵם בְּכָל יוֹם, וּפָרְשָׁה הַחֶדְוָה מִלְמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה, וְיִשְׂרָאֵל הוֹלְכִים בַּגָּלוּת, וְהֵם בְּרָשׁוּת שֶׁל עֲבוֹדוֹת זָרוֹת אֲחֵרוֹת, וְאָז הִתְקַיֵּם הַפָּסוּק שֶׁכָּתוּב (דברים כח) וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים.
מרוב כל
וְכָל זֶה לָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב (שם) תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךְ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל. מַה זֶּה מֵרֹב כֹּל? כָּאן מֵרֹב כֹּל, וְשָׁם מֵחֹסֶר כֹּל. עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיִפְדֶּה אוֹתָם מִבֵּין הָעַמִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם ל) וְשָׁב ה׳ אֱלֹהֶיךְ אֶת שְׁבוּתְךְ וְרִחֲמֶךְ וְשָׁב וְקִבֶּצְךְ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךְ ה׳ אֱלֹהֶיךְ שָׁמָּה. וְכָתוּב אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךְ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךְ וְגוֹ׳.
(זהר בראשית דף קעז.)
ויג׳ליך אללה ומלכך אלד׳י תנצבה לך אלי קום לם תערפהם אנת ואבאוך פתכ׳דם הנאך מעבודאת אכ׳ר מן כ׳שב וחג׳ארהֵ
ויגלה אותך ה׳ ואת מלכך אשר תמנה עליך אל עם שלא הכרת אתה ואבותיך, ותעבוד שם אלוהים אחרים מעץ ואבן.
פס׳: יולך ה׳ אותך ואת מלכך – זה יכניה וצדקיהו ויהויקים:
אותך ואת מלכך אל עםא אשר לא ידﬠת – זה צדקיה שגלה לבבל.
ועבדת שם אלהים אחרים – זה צלמו של נכוכד נצר שהכריח כל ישראל וﬠבדוהו, [כגון] חנניה מישאל וﬠזריה. (כ״י בולוניה 469.1)
א. בפסוק: ״גוי״.
ועבדת שם – ולא יועיל לך.
AND THERE SHALT THOU SERVE. And it shall not avail you but you shall become an astonishment. That is, all who see you shall be astonished.⁠1
1. All who see Israel will be shocked at what happened to them. Rashi interprets similarly.
יוליך י״י אותך ואת מלכך – כגון יכניה שגלה עמו החרש והמסגר (מלכים ב כ״ד:י״ב-ט״ז), ואחר כך צדקיה ושאר העם (מלכים ב כ״ה:ג׳-י״א).
ועבדתא שם אלהים אחרים – כדאמרינן בע״ז (בבלי ע״ז ח׳.): ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הם, כגון גוי שעושה סעודה ומזמין ישראל שבעירו ונהנין מסעודתו והוא אזיל ומודה.
א. בכ״י מינכן 52 (בהשפעת דברים ד׳:כ״ח): ועבדתם.
יוליך י"י אותך ואת מלכך – HASHEM WILL BRING YOU AND YOUR KING – Like Yekhanyah with whom were exiled all the craftsman and smiths (Melakhim II 24:12-16), and after that Tzedekiah and the rest of the people (Melakhim II 25:3-11).
ועבדת שם אלהים אחרים – AND THERE YOU SHALL SERVE OTHER GODS – As we say in Avodah Zarah (Bavli Avodah Zarah 8a:17): Israel outside the Land are worshippers of idols in purity (i.e. unwittingly), like when a gentile makes a feast and invites Israelites from his town and they enjoy from his feast and he goes and he acknowledges.
יוליך השם אותך ואת מלכך אשר תקים עליך – זה היה בחרבן בית ראשון כשהוגלה יכוניה ואחריו צדקיה על ידי נבוכדנצר מלך בבל.
ועבדת שם אלהים אחרים – והנה הוכרחו שם לעבוד עבודה זרה כמו שנתבאר בספר דניאל עד שכלם השתחוו לצלם שעשה נבוכדנצר זולתי חנניה מישאל ועזריה או יהיה הרצון באמרו ועבדת שם אלהים ועבדת שם עובדי אלהים אחרים הפך מה שכוונה התורה שכלם יהיו לך למס ועבדוך.
וכבר יצאו קצתם ומלכם לפניהם בגולה אל בבל כמ״ש יולך י״י אותך ואת מלכך וגו׳ – שבכל זה לא נעקרו ממקומם לגמרי אבל נשארו רבים מהם בארץ תחת יד מלך בבל כמו שאמר הכתוב עבדו את מלך בבל וחיו (ירמיהו כ״ז:י״ז).
ובסוף הרעות האלה אמר יולך ה׳ אותך ואת מלכך וגו׳, וכבר נאמר זה על יהויקים וצדקיהו שהגלם לבבל, והם היו הגוי אשר לא ידעו הם ואבותם כי לא הלכו ישראל לבבל מימיהם, ולפי שיהויקים המליכו מלך מצרים על יהודה ולא היה יורש המלכות וכן צדקיהו הוקם למלך שלא כדין במצות נבוכדנצר לכן אמר אשר תקים עליך, ואמר ועבדתם שם אלהים אחריה עץ ואבן על פסילי בבל שהיו הם עובדים שמה.
ועבדת שם אלהים אחרים – זוהי הגדולה שבקללות, שיהיו נדחים מעל ה׳ כמו שכתבנו (לעיל ד׳ כ״ח):
ועבדת שם אלהים אחרים – ת״א ותפלח תמן לעממיא פלחי טעותא, וכפירש״י (לקמן פ׳ ס״ד) לא עבודת אלהות אלא מעלים מס וגולגלת לכומר ע״א כי פעל עבד על הכנעת הנכנע תחת ידי מושל ונתינת המס אליו, כמו עבדו את כדרלעומר, ויהי למס עובד, וכן תרגומו כאן (דוא ווירסט פרעמדען גאטטערן אונטערווירפיג זיין), ובזה אין צורך להוסיף על לשון המקרא אמנם רי״א פי׳ כפשוטו שאחרי בואם בגלות יצאו מהם מכלל הדת מתוך הצרות והגזרות שלא יוכלו לסבלם.
עיין למעלה ד׳:כ״ח.
יולך וגו׳ – פסוקים לח–מג מתארים צרות הבאות על ישראל בעודם יושבים על אדמתם. מכאן משמע שהגלות הנזכרת כאן היא גלות חלקית בלבד. רק חלק מהאומה יגלה, כמו בגלות עשרת השבטים, וכמו בגלות יכניה (מלכים ב כד). אולם מסתבר יותר הפירוש שנציע לפסוקים הבאים (עיין פירוש פסוקים לז–מה). [לפי פירוש זה, פסוקים לח–מד מבארים מדוע האירועים שעברו על ישראל בעודם בארצם ישמשו כדוגמא לאומות, וממילא הגלות הנזכרת בפסוק לו היא גלות שלימה.]
ועבדת שם וגו׳ – וכן שוב בפסוק סד. כפי שעולה מן מההקשר, אין הכוונה שעם ישראל יהיו עובדי עבודה זרה ממש. אלא הכתוב כאן מתאר את הגורל הכללי של ישראל בגלות. גורל ישראל יהיה תלוי ברעיונות ובהלכי הרוח של העמים שהוא משועבד להם בארצם; אך עמים אלה עצמם נתונים להשפעת אֵלֵי האליליות, והם קובעים את דרך חייהם והתנהגותם תחת השפעת אלים אלה. נמצא שלמעשה, ישראל יהיה משועבד לאליליות המעריצה את האלים.
ישראל מאס בעבודת האל האחד והיחיד; לכן הוא ירגיש עתה את עוצמת הטעות וההשחתה שאנשים נופלים אליהן אם הם מעצבים את מחשבותיהם, רגשותיהם ורעיונותיהם, וקובעים את מעשיהם, לא מתוך הכנעה לאל האחד והיחיד אלא תחת השפעת כוחות אליליים מדומים. כל הסבל של מאות שנות ישראל בגלות נובע מכך, שגורל ישראל נעשה תלוי בבני אדם שאור האמת של אמונה באל אחד לא האיר את עיניהם, ולא נטע בהם ערכים אנושיים.
גם מספר ירמיהו (טז, יג) עולה באופן ברור שזוהי משמעות פסוקנו, שכן פסוקנו מבואר שם כך: ״וְהֵטַלְתִּי אֶתְכֶם מֵעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת עַל⁠־הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם וַעֲבַדְתֶּם⁠־שָׁם אֶת⁠־אֱלֹהִים אֲחֵרִים יוֹמָם וָלַיְלָה אֲשֶׁר לֹא⁠־אֶתֵּן לָכֶם חֲנִינָה״.
יולך ה׳ וגו׳: עדיין אינה גלות שלמה, אלא חלק גדול עם הראש שהוא המלך1.
{אשר לא ידעת: להקימה עליך ולהיות נכנע לפניו}.
1. רבינו אינו מבאר אם כוונתו לבית ראשון על גלות יהויקים שהוא עצמו הוגלה לבבל, או לתקופת בית שני, כדעת הרמב״ן שכל התוכחות שבפרשת כי-תבוא נאמרו על תקופת בית שני.
ועבדת שם – ושם מעורב עם עובדי אלילים תוכל למלאת חפצך ולעבוד אלילים גם אתה.
ועבדת שם וגו׳ עץ ואבן. אנקלוס תרגם ותפלח תמן לעמא פלחא טעוותא אעא ואבנא — הנראה בהשקפה ראשונה שבא אנקלוס לשנות פשט הכתוב ואינו כן באמת כי זו הגדת העתיד גם קללה כמו כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון וסרתם מן הדרך, ובשר שעתידין ישראל לזנות אחרי ע״ז מלבם, או בעל כרחם על ידי רוב הצרות והשמדות שיעבירו אותם על דעת קונם, ואם תאמר מה זה ששנה אנקלוס? אומר אני כי לכוונה עמוקה ישקיפו מליצותיו כי כל גוי שישתעבד לגוי זולתו נעשה כאלו גם אלהיו נכנע תחת אלהי הגוי הנוצח כי לכל עם ועם טבע קיים ונטיה עומדת והיא נפש הגוי כלו יקראוהו הקדמונים שר מלאך ומזל, והאחרונים, Genio ldea וכשישראל נכנעים תחת גויי הארצות כביכול נעשה כאלו בצרתם לו צר, וזה עקר כמה מליצות הנביאים והחכמים כמו שאמרו אשר פדית ממצרים גוי ואלהיו וזה גלות השכינה ושפחה כי תירש גבירה, ובצדק יאמר האומר כי בעובדם לגוי עוע״ז נעשים גם ישראל עובדים לע״ז עצמה אם מהטעם האמור ואם מפני כי נימוסי הגוים וחקותיהם אל אשר יהיה רוח הדת ללכת ילכו ונמצא כי אין שום חק ונימוס שלא יהיה בו שמץ ע״ז ובא א״כ אנקלוס לבאר מה שסתם הכתוב, וזה עומק כוונת אומרם ז״ל ״ישראל שבח״ל עובדי ע״ז בטהרה הם. — ועל עיקר פשטו של מקרא אומר אני כי יותר נכון לפרשו על הגזרות והשמדות שהכריחו ישראל לעע״ז, כי אם מרצונם, לא הוסיף ואמר והיית למשל ולשנינה כי הכופר באלהי ישראל חזר להיות כאחד מגויי הארץ — או ידבר הכתוב על כל כת וכת, על הפורקים עול, ועל העומדים על משמרתם על אלו נאמר ועבדת שם, ועל האחרים והיית לשמה וגו׳ — ובתרגום ירוש׳ ותהי מסקי ארנונין לפלחי טעוון ואין ספק כי לא על הגוים בכלל ירמוז בשם פלחי טעוון כי מה שמץ ע״ז נמצא בזה? רק על הכומרים והכהנים שבהם שיכריחו אותם בגופם ובממונם לשרת לעבודה זרה, ובעונותינו עשתה קללה זו פירות ופירי פירות כי בדורות שעברו היו מטילים על היהודים צרכי הוצאות ע״ז ומכריחים אותם בגופם ובממונם לבנין בתי תפלותיהם. וכן בתלמוד (ע״ז) זכרו מבנין הבסילקאות ואמרו שלא יבנה אלא עד הכפה.
כיון שבפסוקים לח והלאה עדיין מדבר הכתוב על העם כשרויים בארצם, לא יתכן שבפסוק ל״ו כבר נאמרה הגלות השלימה. דון יצחק אברבנאל מפרש, שזאת היא נבואה על גלותו של המלך יהויקים ועל גלות יהויכין לבבל (מלכים ב כ״ד:ט״ו, דברי הימים ב ל״ו:ו׳). גם רש״ר הירש אומר שהכתוב מתכוון כאן לגלות חלקית, כגון גלות עשרת השבטים או גלות יכניה.
ועבדת שם וגו׳ – ראה למעלה ד׳:כ״ח. קניג מפרש: ״תוכרחו לעבוד שם״; כגולים יוכרחו להשתתף בעבודה זרה שלהם (דניאל ג׳:ה׳ והלאה). רש״ר הירש מפרש: ״שיהיו משועבדים לעבודה זרה״. זאת אומרת, כיון שאותן האומות שישראל משועבד להן עובדות עבודה זרה, נמצא שישראל משועבדים גם הם לעבודה זרה, שאינה מכירה את האמונה באל אחד, אמונה המובילה להתנהגות אנושית אמתית. ובטא זאת ירמיהו באמרו (ט״ז:י״ג): ״והטלתי אתכם מעל הארץ הזאת על הארץ אשר לא ידעתם אתם ואבותיכם ועבדתם שם את אלהים אחרים יומם ולילה אשר לא אתן לכם חנינה״.
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)ילקוט שמעוניאגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טובר״י קראאבן עזראר״י בכור שוררלב״געקדת יצחק פירושאברבנאלר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהשד״לרש״ר הירשנצי״בהואיל משהאם למקרארד״צ הופמןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144