×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ד) אַחֲרֵ֣י הַכֹּת֗וֹ אֵ֚ת סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן וְאֵ֗ת ע֚וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁר⁠־יוֹשֵׁ֥ב בְּעַשְׁתָּרֹ֖ת בְּאֶדְרֶֽעִי׃
after he had struck Sihon the king of the Amorites, who lived in Heshbon, and Og the king of Bashan, who lived in Ashtaroth, at Edrei.
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)מדרש אגדה (בובר)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ יהודה אבן בלעםרש״ילקח טובר״י בכור שורפירוש מחכמי צרפתחזקונירמב״ןר׳ בחיימנחת יהודהטור הפירוש הארוךמזרחיר״ע ספורנוגור אריהמנחת שישפתי חכמיםאדרת אליהו לגר״אר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהמלבי״םנצי״בהואיל משהרד״צ הופמןעודהכל
[פיסקא ג]
אחרי הכתו את סיחן – משל למלך שיצא הוא וחיילותיו למדבר אמרו לו חיילותיו תן לנו גלוסקאות חמות אמר להם אני נותן שוב אמרו לו חיילותיו תן לנו גלוסקאות חמות אמר להם הפרכוס שלו בשביל שהמלך כשר מאין לו ריחים מאין לו תנורים במדבר. כך אמר משה אם מוכיח אני את ישראל תחלה עכשיו יאמרו עלי בשביל שאין בו כח להכניסנו לארץ ולהפיל סיחון ועוג לפנינו הוא מוכיחנו הוא לא עשה כן אלא לאחר שהכניסם לארץ והפיל סיחון ועוג לפניהם אחר כך הוכיחם לכך נאמר אחרי הכתו את סיחן מלך האמורי.
אשר יושב בחשבון – אילו לא היה סיחון קשה ושרוי בחשבון קשה היה שהמדינה קשה ואילו לא היתה מדינה קשה וסיחון שרוי בתוכה קשה היה שהמלך קשה, על אחת כמה וכמה שהמלך קשה והמדינה קשה.
ואת עוג מלך הבשן – אילו לא היה עוג קשה ושרוי בעשתרות קשה היה ואילו לא היתה מדינה קשה ועוג שרוי בה קשה היתה שהמלך קשה, על אחת כמה וכמה שהמלך קשה והמדינה קשה.
בעשתרות – שהיה קשה בעשתרות אדרעי זה מקום מלכות.
סליק פיסקא
[Piska 3]
"after he had smitten Sichon, king of the Emori": An analogy: A king and his army have sortied into the desert. The king to his soldiers: When we come to an (inhabited) land, I will give you amnonoth (types of delicacies): His soldiers: "Give us amnonoth here.⁠" And he gave them. "Give us hot gluskaoth.⁠" And he gave them. The commander: "Because the king is wealthy and merciful, you belabor him? In the beginning I said nothing to you, so that you would not say that the king is unable to supply your needs, but now I tell you — Why do you have no faith in him!⁠"
Thus Moses said: If I rebuke Israel first, they will say: Because he has no strength he rebukes us! But after they entered the land of Sichon and Og and he defeated them, he rebuked them. Thus, ”after he had smitten Sichon, etc.⁠"
"Sichon, king of the Emori, who dwelt in Cheshbon": (Even) if Sichon were not formidable, but he lived in Cheshbon, it would be difficult (to defeat them), the (inhabitants of the) land being formidable. And (even) if the land were not formidable, but Sichon dwelt therein, it would be difficult, the king being formidable. How much more so, when both the king and the land are formidable!
"and Og the king of Bashan, who dwelt in Ashteroth": (Even) if Og were not formidable, but he lived in Ashteroth, it would be difficult (to defeat them), the (inhabitants of the) land being formidable. And (even) if the land were not formidable, but Og dwelt therein, it would be difficult, the king being formidable. How much more so when both the king and the land are formidable!
"Ashteroth": hard as horns (karnayim), (its full name being Ashteroth Karnayim.) "in Edrei": the site of the war.
[End of Piska]
אחרי הכתו את סיחון מה ראה שלא הוכיחן אלא לאחר מפולת סיחון ועוג אלא אמר משה אם אני מוכיחן קודם לכאן היו אומרים מתירא הוא מסיחון ועוג שאינו יכול להם לפיכך מטיח בנו דברים:
מושלו משל לה״ד למלך שיצא הוא וחיילותיו למדבר אמרו לו חיילותיו תן לנו קלוסקאות רבות אמר להם איני נותן חזרו ואמרו תן לנו קלוסקאות אמר להם אפטורפוס שלו מפני שהמלך כשר וכי מניין לו רחיות ותנורי במדבר כך אמר משה אם מוכיח אני את ישראל בתחילה עכשו הן אומרים מפני שאינו יכול להכניסנו לארץ ולהפיל סיחון ועוג לפנינו הוא מוכיחנו לא עשה כן אלא כיון שהכניסן לארץ וראה שנפל סיחון ועוג לפניו התחיל מוכיחן ובוחין לכך נאמר אחרי הכתו:
ד״א למה לא הוכיחן אלא לאחר מפולת סיחון ועוג מפני שהיתה דעתן מיטרפת לפיכך המתין להם עד שנפלו סיחון ועוג בידם וירשו את ארצם ונתישבה דעתם ואחר כך הוכיחן עד שיקבלו תוכחה שאינו דומה מקבל תוכחת מישוב הדעת למקבל תוכחת מתוך טירוף דעת:
את סיחון מל׳ האמרי אשר יוש׳ בחש׳ אלו לא היה סיחון קשה ושרוי בחשבון קשה היה מפני שהמדינה קשה או אלו לא היה חשבון קשה וסיחון שרוי בתוכה קשה היתה מפני שהמלך קשה על אחת כמה וכמה שהמלך קשה והמדינה קשה:
ואת עוג מלך הב׳ אש׳ יו׳ בעשתרות אלו לא היה עוג קשה ושרוי בעשתרות קשה היה מפני שהמדינה קשה או אלו לא היתה עשתרות קשה ועוג שרוי בתוכה קשה היתה מפני שהמלך קשה על אחת כמה וכמה שהמלך קשה והמדינה קשה:
את סיחון מלך האמורי ואת עוג מלך הב׳ מפני מה נאמר זה לעצמו וזה לעצמו ללמדך שהיו קשים ולא סייעו זה את זה במלחמה ועליהם נאמר (שה״ש ד׳ ח׳) ממעונות אריות מהרי נמרים:
ד״א למה נאמר זה לעצמו וזה לעצמו מפני שהין חייבין לומר שירה על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו וכיון שלא אמרו עליהם שירה בא דוד מלך ישראל ואמר עליהם שירה שנ׳ (תהלים קל״ו י״ט) לסיחון מלך האמ׳ כי לעולם חסדו ולעוג מלך הבשן כי לעולם חסדו וכשם שאמר דוד על מפלתן כך עתידין ישראל לומר על מפולת ארבע מלכיות שנ׳ (ישעי׳ מ״ב י׳, י״ב) שירו לה׳ שיר חדש תהלתו מקצה הארץ ישימו לה׳ כבוד:
בָּתַר דִּמְחָא יָת סִיחוֹן מַלְכָּא אֱמוֹרָאָה דְּיָתֵיב בְּחֶשְׁבּוֹן וְיָת עוֹג מַלְכָּא דְּמַתְנַן דְּיָתֵיב בְּעַשְׁתָּרוֹת בְּאֶדְרֶעִי.
After he had slain Sihon, king of the Amorites, who dwelt in Heshbon, and Og, king of Mathnan, who dwelt at Ashtaroth in Edrehi;
בתר די קטל ית עוג מלכיהוןא דאמוריי דהווהב שרי בחשבון וית עוג מלכא דבותנין דהווה שרי בעשת⁠(ה){ר}⁠תה באדרעא.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״מלכיהון״) גם נוסח חילופי: ״מלכהון״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״דהווה״) גם נוסח חילופי: ״דיהווה״.
מן בתר דמחא ית סיחן מלכא דאמוראה דיתיב בחשבון וית עוג מלכא דמתנן דיתיב בעשתרוותא באדרעת.
After He had smitten Sihon king of the Amorites, who dwelt in Heshbon, and Og the king of Mathnan, who dwelt at Astarvata in Edrehath,
אחרי הכותו את סיחון מלך האמורי1ולמה לא הוכיחן קודם לכן, אלא כדי שלא יאמרו ישראל שעדיין לא עשה לנו שום טובה והתחיל להוכיחנו, ולמה המתין עד סמוך למיתתו בשביל זה שאמרנו.
בוא וראה ענותנותו של הקב״ה כי הראה דרך טובה לעולם שהתלמיד אומר לרב הרבה הוגעתיך, ועל כן המתין הקב״ה עד שהכה לסיחון ולעוג ואז הוכיחן, אבל הקב״ה אמר להם רב לכם שבת בהר הזה, כלומר הרבה עכבתי אתכם בהר סיני זה.
1. ולמה לא הוכיחן קודם לכן. ספרי ורש״י עה״ת.

רמז תתא

אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן – מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁיָּצָא הוּא וְחֵילוֹתָיו לַמִּדְבָּר. אָמְרוּ לוֹ חֵילוֹתָיו תֵּן לוֹ גְּלוּסְקָאוֹת חַמּוֹת. אָמַר לָהֶם אִפַּרְכוֹס, בִּשְׁבִיל שֶׁהַמֶּלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מַטְרִיחִין אַתֶּם עָלָיו, מֵאַיִן לוֹ רֵחַיִם, מֵאַיִן לוֹ תַּנּוּרִים בַּמִּדְבָּר כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה אִם מוֹכִיחַ אֲנִי אֶת יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה עַכְשָׁיו יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל שֶׁאֵין בּוֹ כֹחַ לְהַכְנִיסֵנוּ לָאָרֶץ וּלְהַפִּיל סִיחוֹן וְעוֹג לְפָנֵינוּ הוּא מוֹכִיחֵנוּ. וְהוּא לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא לְאַחַר שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ וְהִפִּיל סִיחוֹן וְעוֹג לִפְנֵיהֶם אַחַר כָּךְ הוֹכִיחָן, לְכָךְ נֶאֱמַר ״אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ״.
אֵת סִיחֹן – אִלּוּ לֹא הָיָה סִיחוֹן קָשֶׁה וְשָׁרוּי בְּחֶשְׁבּוֹן, קָשֶׁה הָיָה, שֶׁהַמְּדִינָה קָשָׁה. וְאִלּוּ לֹא הָיְתָה מְדִינָה קָשָׁה וְסִיחוֹן שָׁרוּי בְּתוֹכָהּ, קָשֶׁה הָיָה, שֶׁהַמֶּלֶךְ קָשֶׁה. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהַמֶּלֶךְ קָשֶׁה וְהַמְּדִינָה קָשָׁה. וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן. אִלּוּ לֹא הָיָה עוֹג קָשֶׁה וְשָׁרוּי בְּעַשְׁתָּרוֹת, קָשֶׁה הָיָה, שֶׁהַמְּדִינָה קָשָׁה וְאִלּוּ לֹא הָיְתָה הַמְּדִינָה קָשָׁה וְעוֹג שָׁרוּי בָּהּ, קָשֶׁה הָיָה, שֶׁהַמֶּלֶךְ קָשֶׁה. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהַמֶּלֶךְ קָשֶׁה וְהַמְּדִינָה קָשָׁה. בְּעַשְׁתָּרֹת. שֶׁהָיָה קָשֶׁה כְּעַשְׁתָּרוֹת. אֶדְרֶעִי. זֶה מְקוֹם הַמַּלְכוּת.
בַּעדַ פַתּחִהִ בַּלַדַ סִיחֻוןַ מַלִכֻּ אַלּאַמֻורִיִּין אַלּמֻקִים פִי חִשׁבּוּןַ וַעַוְגַ׳ מַלִךִּ אלּבַּתַּ׳נִיתַּ אַלּמֻקִים פִי עַשׁתַּארֻותַּ פִי אִד׳רַאעַאתֵ
אחרי כבשו את ארץ סיחון מלך האמוריים היושב בחשבון ועוג מלך הבשן היושב בעשתרת באדראעת.⁠1
1. (בצד המזרחי של הירדן, מלכי האמורי סיחון ועוג לקחו את הארץ ההיא בכיבוש מאת מלך מואב הראשון, וארץ זו במקור היא בחזקת מואב אשר השם אמר עליהם ׳אל תצר את מואב כי לא אתן לך מארצם׳.)
והוכח מאמרו אחרי הכותו – כי אהרן לא היה נוכח בשיחה זאת כי היתה פטירתו בהתחלה; והיתה (?) שיחה זו קרובה לפטירת משה עליו השלום.
אחרי הכותו – אמר משה: אם אני מוכיחן קודם שיכנסו לקצות הארץ, יאמרו: מה לזה עלינו, מה היטיב לנו, אינו בא אלא לקנתר ולמצוא עילא, שאין בו כח להכניסןא לארץ. לפיכך המתין עד שהפיל סיחון ועוג לפניהם והורישם את ארצם, ואחר כך הוכיחם.
סיחון אשר ישב בחשבון – אילו לא היה סיחון קשה והיה שרוי בחשבון – היה קשה שהמדינה קשה, ואילו היתה עיר אחרת וסיחון שרוי בה – הייתה קשה שהמלך קשה, על אחת כמה וכמה שהמלך קשה והמדינה קשה.
אשר יושב בעשתרות – המלך קשה והמדינה קשה.
עשתרות – הוא לשון צוקין וקושי, כמו: עשתרות קרנים. ועשתרות זהו עשתרות קרנים, שהיו שם רפאים שהכה אמרפל, שנאמר: ויכו את רפאים בעשתרות קרנים (בראשית י״ד:ה׳). ועוג נמלט מהם, הוא שנאמר: ויבא הפליט (בראשית י״ד:י״ג), ואומר: עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים (דברים ג׳:י״א).
[עשתרות – שני הרים זה אצל זה, ושיני ההר בולטין בראשן בגובה, כמין קרנים.]⁠ב
באדרעי – שם המלכות.
א. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, אוקספורד אופ׳ 34. בכ״י ליידן 1: ״להכניסו״. בכ״י מינכן 5, לונדון 26917: ״להכניסנו״.
ב. ביאור זה מופיע בכ״י לייפציג 1 כתוספת מפי רש״י (״ר׳ ת׳.⁠״, (השוו גם דברים י״ח:כ׳).
אחרי הכתו AFTER HE HAD SMITTEN [SIHON] – Moshe said: If I reprove them before they enter at least a part of the land, they will say, "What claim has this man upon us? What good has he ever conferred upon us? He only comes (his purpose is only) to vex us and to discover some pretext for leaving us in the wilderness, for he really has not the power to bring us into the land" On this account he waited until he had defeated Sihon and Og before them and had given them possession of their land – and only after that did he reprove them (Sifre Devarim 1:4).
סיחן … אשר יושב בחשבון [AFTER HE HAD SMITTEN] SIHON … WHO DWELT IN HESHBON – Even if Sihon himself had not been difficult to defeat, but had resided at Heshbon, he would have been difficult to defeat, because the city was a difficult one to capture: and if it had been a matter of some other city, but Sihon had resided in it, it would have been difficult to capture, because its king, at least, would have been difficult to defeat. How much more was this so now when the king was difficult to defeat and the land difficult to capture (Sifre Devarim 1:4; cf. Rashi on Bemidbar 21:23).
אשר יושב בעשתרת [AND OG] WHO DWELT AT ASHTAROTH – here, too, the king was difficult to defeat and the city difficult to capture (Sifre Devarim 1:4).
עשתרת – This is an expression denoting rocks and anything hard, just as "Ashtaroth Karnaim" (Bereshit 14:5), (i.e. the hard rocks of Karnaim) (Sifre Devarim 1:4). And indeed this Ashtaroth is identical with Ashtaroth Karnaim where the Rephaim (the giants) were, whom Amraphel smote, as it is said, "And they smote the Rephaim in Ashtaroth Karnaim" (Bereshit 14:5). Og, alone, escaped of them, and that is the meaning of what is stated, "And the one who escaped (הפליט) came" (Bereshit 14:13; cf. Rashi), for it further states, "For only Og, king of Bashan, remained of the remnant of the Rephaim" (Devarim 3:11).
{See Hebrew text.}
באדרעי IN EDREI – the name of the royal city.
פס׳: אחרי הכותו את סיחון מלך האמורי אשר יושב בחשבון – אחר שהעשירם מביזת סיחון ועוג אחר כך הוכיחן כדי שלא יאמרו ישראל אין בידו להכניסנו לארץ ולהפיל סיחון ועוג לפנינו לפיכך הוא בא עמנו בתוכחות. סיחון קשה ועירו קשה זהו מלך האמורי אשר יושב בחשבון. עוג קשה ועירו קשה זהו אשר יושב בעשתרות וזה מקום המלכות:
אחרי הכותו – שראו שנפלו לפניהם שני מלכים חזקים, והכירו שבחינם הניחו אבותם לכבוש את הארץ, התחיל להוכיחם.
אחרי הכותו – AFTER HE HAD STRUCK – That they saw that two strong kings had fallen before them, and they recognized that for naught their ancestors had refrained from conquering the land, he began to rebuke them.
אחרי הכותו את סיחון – לפי שעתיד לספר בעניין של אחר שכילו להם ישראל לסבוב את ארצות אדום ומואב ועמון, באו להם ממזרח שמש לגבול ארנון ובקשו מסיחון ליכנס לארץ דרך ארצו ולא אבה כענין שנ׳ ואשלח מלאכים ממדבר קדימות וגו׳ וכל העניין עד {ו}⁠לא אבה סיחון וגו׳ (דברים ב׳:כ״ו-ל׳), הוצרך לומר כאן שמשנה תורה נאמ׳ אחרי הכותו וגו׳.⁠1
וגם יש לומ׳: אחרי הכותו – אמר להם לישראל דברי תוכחות: מאחר שהפיל לפניהם סיחון ועוג, ידעו שכשם שנפלו אילו, יפלו שלשים ואחד מלכים, ומעתה יקבלו ישראל תוכחותיו.⁠2
1. מתודה של הקדמה.
2. השוו רש״י.
אחרי הכתו וגו׳ – לפי שכתב לקמן ולא אבה סיחון מלך חשבון וגו׳ (דברים ב׳:ל׳) ושניהם בשנת הארבעים, קדם הכתוב ולמדך כאן שמלחמת סיחון קדמה למשנה תורה.
אחרי הכותו את סיחון, "after He had smitten Sichon, etc.;⁠" we have been told in Deut. 2,30 that Sichon was not willing to allow the Israelites to cross his territory on their way to the land of Canaan. Both the campaigns against Sichon and Og took place in the fortieth year of the Israelites' wanderings. Since we heard about it there we might have thought that these campaigns occurred after the capture of the lands of Sichon and Og.
אשר יושב בחשבון – שלא היתה שלו אבל לכדה ממלך מואב ובנאה להיות לו בית ממלכה, וכן: אשר יושב בעשתרות באדרעי – שהיתה ארץ רפאים והוא מלך האמורי כאשר אפרש בע״ה (רמב״ן דברים ב׳:י׳, ג׳:י״א). ומפני שאמר: אשר יושב בעשתרות באדרעי, יורהא כי עשתרות שם מקוםב אשר בוג אדרעי.
ולשון סיפרי (ספרי דברים א׳:ד׳): בעשתרות – שהיה קשה כעשתרות, באדרעי – זה מקום מלכות.
וכתב רבינו שלמה: עשתרות – לשון צוקין וקושי ועשתרות, זהו עשתרות קרנים שהיו בה רפאים, שנאמר: ויכו את רפאים בעשתרות קרנים (בראשית י״ד:ה׳). באדרעי – שם המלכות, וכן כתב עוד: עשתרות צאנך (דברים ז׳:י״ג) כתרגומו.
ורבותינו אמרו (בבלי חולין פ״ד:): למה נקרא שמן עשתרות, שמעשרות את בעליהן ומחזקות אותן כעשתרות הללו שהם סלעים חזקים.
והרי הרב מרכיב בו שתי לשונות, ולא ידענו מאי זה מקום הוציא שיהיה עשתרות שם צוקין וסלעים. אבל יתכן שנאמר שהוא שם לעדרי הצאן, מלשון: עשר, כדברי חכמים. ועשתרות קרנים היו הרים גבוהים שעליהם מצדות סלעים, ידמה אותם הכתוב לקרני הבהמות כמו שידמה אותם לשנים, כענין שנאמר: על שן סלע ומצודה (איוב ל״ט:כ״ח), וכן: קרנות המזבח (שמות כ״ט:י״ב), וכן: בקרן בן שמן (ישעיהו ה׳:א׳) – אמר בו התרגום: בטור רם בארעא שמינא. ושם יעלו עשתרות הצאן התישים והעזים והיעלים וכיוצא בהם, ולכך יקרא עשתרות קרנים. וכן: לבעליםד ולעשתרות (שופטים ב׳:י״ג) – העבודה זרה העשויה כצורת הצאן, או להגין עליהם כפי סכלותן. ובשפלת ההר בנו עיר ושמה אדרעי, והוא שנאמר: ויצא עוג מלך הבשן הוא וכל עמו למלחמה אדרעי (דברים ג׳:א׳), כי אסף את כל חילו אל העיר אשר שם ארמון המלך וכסא המלכות.
וענין סיפרי מדרשם (ספרי דברים א׳:ד׳) אמרו: אשר יושב בעשתרות באדרעי – אלו לא היה עוג קשה ושרוי בעשתרות, קשה היה, שהמדינה קשה וכו׳, ולפיכך ידרשו בעשתרות: שהיה קשה כעשתרות, כלומר שהיה מקום מושבו קשה כמו עשתרות קרנים, העיר החזקה שהיה הוא ומשפחתו משם. כי עתה איננו יושב בעשתרות, כי בארץ אמוריה הוא יושב, ומקום מלכות, כלומר המדינה שהוא יושב בה אדרעי, כי שםו ארץ מלכותו הבשן.
א. כן בכ״י מינכן 137, פולדה 2, דפוס ליסבון. בכ״י פרמא 3255 חסר: ״יורה״.
ב. כן בכ״י מינכן 137, פולדה 2, דפוס ליסבון. בכ״י פרמא 3255: ״המקום״.
ג. כן בכ״י מינכן 137, פולדה 2, דפוס ליסבון. בכ״י פרמא 3255: ״בין״.
ד. כן בכ״י פרמא 3255, מינכן 137, פולדה 2, דפוס ליסבון. בפסוק: ״לבעל״.
ה. כן בכ״י פרמא 3255, מינכן 137, פולדה 2. בדפוס ליסבון: ״האמורי״. בכ״י פרמא 3255 תוקן ל: ״מואב״.
ו. כן בכ״י מינכן 137, פולדה 2, דפוס ליסבון. בכ״י פרמא 3255: ״היא״.
AFTER HE HAD SMITTEN SIHON, THE KING OF THE AMORITES, WHO 'DWELT' IN HESHBON — for Heshbon was not his, but he conquered it from the king of Moab and he built it to be his royal capital. Similarly, and Og the king of Bashan, who 'dwelt' in Ashtaroth, at Edrei1 means that it was previously the land of Rephaim2 [and then it was occupied by the king of the Amorites] as I will explain3 with the help of G-d. And because Scripture states, who dwelt in Ashtaroth, at Edrei,⁠4 it indicates that Ashtaroth is the name of a place in which Edrei is located [as will be explained further]. The text of the Sifre is as follows:⁠5 "'B'ashtaroth' — it was as hard as ashtaroth. 'B'edrei' — this was the seat of the government [i.e., the royal city].⁠" Rashi wrote: "Ashtaroth — is an expression denoting rocks and hardness. Ashtaroth is Ashteroth-karnaim6 where the Rephaim were, as it is said, and they smote the Rephaim in Ashteroth-karnaim.⁠7 'B'edrei' — this was the name of the kingdom [indicating that the kingdom of Edrei was located in Ashteroth-karnaim]. And8 so it is written, 'ashteroth' of thy sheep,⁠9 meaning, as Targum [Onkelos] rendered it ['the flocks of thy sheep']. And our Rabbis have said:⁠10 Why is the name ashtaroth given to them [i.e., flocks of sheep]? It is because they 'enrich' [from the Hebrew word ashir — rich] their owners and strengthen them like these ashtaroth which are strong rocks.⁠" [This is Rashi's language].
Now the Rabbi [Rashi] incorporated into the word [ashtaroth] two meanings [strength and riches], but we do not know from what source the Rabbi inferred that ashtaroth is a name for rocks and stones. But it is possible for us to say that ashtaroth is a term for flocks of sheep, from the word ashir (rich) as in the words of the Sages [quoted above: "Why is their name ashtaroth? It is because they enrich their owners"]. Ashteroth-karnaim11 was a place of high mountains upon which there were strongholds of stone, these being likened by Scripture to "the horns of cattle,⁠" just as Scripture likens them to "teeth,⁠" as it says upon 'the crag' [literally: "the tooth"] of the rock, and the stronghold.⁠12 Similarly, upon 'the horns' of the altar.⁠13 So also, 'b'keren' ben shamen14 [literally: "in a fruitful 'horn'"] which the Targum [Yonathan ben Uziel] renders: "On a high hill, in a fruitful land.⁠" There, [upon these high hills,] the flocks of sheep ascend, the he-goats, the she-goats, and the wild-goats15 and their like; and therefore the place is called Ashteroth-karnaim16 [because the flocks which "enrich" their owners (ashtaroth) ascend to the "horns" of the mountain (karnaim)]. So also, and they served Baal and the Ashtaroth17'Ashtaroth' because the idol was made in the form of a sheep in order to protect them [the flocks of sheep], in accordance with their foolish belief. [This is in line with our explanation of the word ashtaroth as a synonym for sheep.] Now at the foot of the mountain they built a city whose name was Edrei, this being intimated in the verse which states, and Og the king of Bashan came out against us, he and all his people, unto battle at Edrei,⁠18 denoting that he gathered his entire army to the city where the palace of the king and the throne of the kingdom were. And this is the purport of the [following] Midrashic text [which seems to agree with Rashi's interpretation], wherein the Rabbis, of blessed memory, have stated: "Who dwelt in Ashtaroth, at Edrei. Even if Og himself had not been difficult to defeat but had resided in Ashtaroth, he would have been difficult to defeat, because the city was a difficult one to capture etc.⁠"19 Therefore they interpreted, Ashtaroth to mean that it was "as hard as Ashtaroth,⁠"20 [the phrase from which Rashi, quoted above, deduced that the word ashtaroth is defined as "hard"], as if to say that his residence was like the fortified city of Ashteroth-karnaim21 from which he and his family originated; for at that time he was not residing in Ashtaroth, but was residing in the land of the Amorites. And "the place of the government" [mentioned in the Sifre above] means that the city where he lived was Edrei22 but Bashan was the name of the land of his kingdom.
1. In (4) before us.
2. Further, 3:13.
3. Ibid., 2:10; 3:11.
4. In (4) before us.
5. Sifre, Devarim 3.
6. Genesis 14:5. This is an expression for "strength" ["the hard rocks of Kamayim"].
7. Genesis 14:5. This is an expression for "strength" ["the hard rocks of Kamayim"].
8. The text from this point on, until the end of the quotation is not found in our texts of Rashi. Part of it is found in Rashi further, 7:13.
9. Further, 7:13.
10. Chullin 84b.
11. Genesis 14:5. This is an expression for "strength" ["the hard rocks of Kamayim"].
12. Job 39:28.
13. Exodus 29:12.
14. Isaiah 5:1. These verses illustrate the Scriptural tendency of likening topographical characteristics to parts of animals such as horns and teeth.
15. Psalms 104:18: The high mountains are for the wild-goats.
16. Judges 2:13.
17. Judges 2:13.
18. Further, 3:1. This verse clearly indicates that Edrei is the name of a particular locality rather than the name of the entire country, hence it can be said that Og gathered his army there. This proves Ramban's explanation "that Ashtaroth is the name of a region wherein Edrei is located.⁠" However, it could not be as Rashi explained that Edrei is the name of the kingdom, for if it were the name of an entire country, how could it be said that Og, gathered his army "at Edrei" when it is not the name of a specific, particular place? (Aboab).
19. "And even if the city had not been difficult to capture, but Og resided in it, it would have been difficult to capture because its king was difficult to defeat. How much more so when the king was difficult to defeat and the city difficult to capture" (Sifre).
20. In other words, the word Ashtaroth here does not indicate something hard. But because Og's royal city Edrei was well fortified, the Sifre compares it to Ashteroth-karnaim where the Rephaim lived and from where Og originated.
21. Genesis 14:5. This is an expression for "strength" ["the hard rocks of Kamayim"].
22. Thus, unlike Rashi who wrote that Edrei was the name of the kingdom, Ramban holds that Edrei was the name of the royal city, and the name of the kingdom was "The Bashan.⁠"
אחרי הכותו – אחר שהיטיב הקב״ה לישראל כל הטובה הזאת שעל ידו הכה לפניהם סיחון ועוג והורישם את ארצם, אחר כן בא להוכיחם.
אשר יושב בעשתרות באדרעי – מצינו שלשה דברים נקראים בכתובים עשתרות, ואלו הן, ההרים והצאן ועבודה זרה. ההרים הוא שהזכיר כאן אשר יושב בעשתרות, כי כשם שהיה עוג מלך הבשן גבור גדול וחסון הוא כאלונים כן היה מקום שבתו חזק בהרים הגבוהים, והוא עשתרות קרנים שהזכיר הכתוב (בראשית י״ד:ה׳) ויכו את רפאים בעשתרות קרנים, ונקרא עשתרות קרנים על שם שעולין שם באותן ההרים הצאן אשר להם קרנים, כגון היעלים והעזים והכבשים. הצאן הוא מה שכתוב (דברים ז׳:י״ג) עשתרות צאנך, כי עדרי הצאן נקראין עשתרות על שם שמעשרות בעליהן בצמר וחלב ובולדות, ואמרו במסכת חולין לעולם ימכור אדם שדה ויקח עתודים שנאמר (משלי כ״ז:כ״ו-כ״ז) ומחיר שדה עתודים, וכתיב (שם) ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך. עבודה זרה, הוא שכתוב (שופטים י׳:ו׳) ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות, כי היתה ע״ז עשויה בצורת צאן.
באדרעי – שם המדינה אשר שם הבירה למלך, בנו אותה בסוף ההר במישור ושם קבץ כל מחנהו, כענין שכתוב (במדבר כ״א:ל״ג) ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי.
אחרי הכותו, "after he had defeated, etc.⁠" a reminder of how God had been on the side of the Israelites and had defeated the mighty kings Sichon and Og using Moses as His agent. Moses now decided the time had come to rebuke the people for past errors. [Moses reminded them that if anyone had the right to do so he possessed those credentials. Ed.]
אשר יושב בעשתרות באדרעי, "who was dwelling in Ashtarot at Edre-i.⁠" We find that the Bible uses the term Ashtarot to describe three totally different phenomena. The term is used to describe 1) mountains, 2) flocks of sheep; 3) a form of idolatry. In this instance the Torah tells us that Og lived in mountainous country. The reason the Torah tells us this is that not only was Og, the giant, personally powerful and awe-inspiring, but the terrain in which he had his capital was easy to defend and most difficult to conquer. The same applied to a place called עשתרות קרנים which the Torah mentioned in Genesis 14,5 when it described Kedorlaomer defeating the giants residing there. The reason that place was called not just עשתרות, but עשתרות קרנים, is that the sheep which have horns קרנים, used to graze in those mountains just as did the mountain goats and gazelles.
The flocks, sheep, are referred to as Ashtarot in Deut. 7,13 where the Torah writes עשתרות צאנך, when referring to flocks of sheep and goats. The word's root is עשר, "wealth,⁠" i.e. these flocks provide wealth for their owners through their milk, their wool and their young. We have been told in Chulin 84 that one should make a practice of selling land (a field, but not ancestral land in the land of Israel) and buy עתודים, he-goats with the proceeds, based on Proverbs 27,26: "the he-goats, the price of a field.⁠" We also have a verse making a similar point in verse 27 of the same chapter, i.e. "the goat's milk will be sufficient for the food of your house, and for the vital needs of your maids.⁠"
The term Ashtarot is used to describe idolatry in Judges 12,6 ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות, "they served the Baalim and the Ashtarot.⁠" The reason this term is used is that the image representing the deity was a sheep (and the fertility it represents).
באדרעי, "in Edre'i.⁠" This is the name of a province in which the king's capital was located. They used to build it at the edge of a mountain in the flat land, and there would be assembled his entire army. This is the meaning of that word in Numbers 21,33, where the Torah describes where the battle took place.
אשר יושב בעשתרות באדרעי – פרש״י לשון צוקין וקושי כמו בעשתרות קרנים עכ״ל. ור״מ מקוצי פי׳ לפי הפשט לקרא עשתרות לפי שהוא מקום מרעה כמו שמצינו עשתרות צאנך ות״א עדרי ענך ודרז״ל למה נקרא עשתרות שמעשרות בעליהן. ולפי שהיה המקום מקום מרעה שאלו אותו בני גד ובני ראובן.
אשר יושב בחשבון – כתב הרמב״ן שלא הית׳ שלו אלא לכדה ממלך מואב ובנאה להיות לו בית מלוכ׳ וכן:
אשר יושב בעשתרות באדרעי – שהית׳ ארץ רפאים והוא מלך אמורי ומדקאמר אשר יושב בעשתרות באדרעי משמע שעשתרות שם מקום אשר בו אדרעי כי בשפלות ההר אשר שמו עשתרות בנו עיר ושמה אדרעי וזהו ויצא עוג הוא וכל עמו למלחמה אדרעי כי אסף את כל חילו אל העיר אשר שם ארמון המלך:
אשר יושב בחשבון, "who dwells in Cheshbon.⁠" Nachmanides comments that the fact that Sichon is mentioned as "dwelling" in Cheshbon confirms that it was not his originally, but that he had captured the city from the Moabites. He had converted it to become his capital.
אשר יושב בעשתרות באדרעי, "who dwelled in Ashtarots which is in Edre-ee.⁠" This land belonged to the Re-fa-im of old, a race of giants, whereas Og was the King of the Emorites. Seeing that the Torah describes Og as having dwelled in Ashtarot it is clear that this is the name of a place (a region) within which is found the town of Edre-ee. Ashtarot was a valley, and the giants had built a town in that valley. This becomes clearer when we consider that Og has been described as gathering his troops there. (Numbers 21,33).
סיחון אשר יושב בחשבון אילו לא היה סיחון קשה והיה שרוי בחשבון היה קשה שהמדינה קשה כו׳. בספרי דאל״כ למה הוצרך לכתוב מקומותיהן היה לו לומר את סיחון מלך האמורי ואת עוג מלך הבשן כמו שמזכירם בכל מקום:
עשתרות הוא לשון צוקין וקושי כמו עשתרות קרנים. שמלת קרנים מורה על התוקף כמו שם אצמיח קרן לדוד ויחוייב שיהיה פירוש עשתרות קרנים חוזק הקרנים אע״פ שהעשתרות הכתו׳ פה אין בו זכר קרנים קצר הכתוב בו מפני שזהו בעצמו עשתרות קרנים הכתוב בפרשת לך לך שהרי שם כתוב ויכו את הרפאים בעשתרות קרנים ועוג נמלט מהם כדכתיב רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים א״כ עשתרות דהכא היא עשתרות קרנים אלא שהכתוב קצר פה מפני שסמך על הכתוב שם וכך אמרו בספרי בעשתרות שהיה קשה כעשתרות מכלל דעשתרות לשון חוזק וקושי הוא ואין זה אלא ממלת קרנים דכתיב ביה בפרשת לך לך שמורה על התוקף וזהו שהוסיף רש״י בלשונו על לשון ספרי ואמר כמו עשתרות קרנים ואלו בספרי לא אמרו אלא שהיה קשה כעשתרות וזהו שהוצרך לומר אחר זה מיד ועשתרות זה הוא עשתרות קרנים להורות בזה שאע״פ שאין כתוב בו אלא עשתרות הרי הוא כאילו כתוב בו קרנים ולפיכך פירשתי שעשתרו׳ לשון צוקין וקושי כמו עשתרו׳ קרנים כי שניהם אחד הם ומפני שקושי המדינה ותוקפה אינו אלא מפני שהיא עומדת בהר צוק וגבוה כעזאזל שנקרא עז להיו׳ קשה וצוק וגבוה כדאיתא בת״כ חוייב מזה שיהיה פירוש עשתרות קרנים מלשון צוקין וקושי. אבל הרמב״ן ז״ל כתב ולא ידעתי מאי זה מקום הוציא שיהיה עשתרות לשון צוקין וסלעין ונראה שהיה סובר שרש״י ז״ל מלשון עשתרות לחודיה הוא דמפיק לה מפני שבנסחא שבידו לא היה כתוב בו רק עשתרות לשון צוקין וקושי אבל בנוסחא שבידינו כתוב לשון צוקין וקושי כמו עשתרות קרנים ומן התימה ממנו איך לא השגיח במה שכתב רש״י אחר זה ועשתרות זה הוא עשתרות קרנים כו׳ דמאי נפקא מינה אם הוא עשתרות קרנים או אחר:
באדרעי שם המלכות. בספרי דאם לא כן ובאדרעי מיבעי ליה:
באר את התורה בע׳ לשון פירשה להם. כי פירוש באר באר היטב והיטב בצרוף עם החשבון הקודמי עולה ע׳:
אחרי הכתו – וזה עשה אחר שהשיגו איזו מנוחה בארץ נושבת.
אחרי הכותו, he did this after the Jewish people had achieved a degree of quiet in a land which was inhabited, or fit to be inhabited.
אילו לא היה סיחון קשה וכו׳. דאם לא כן, שם מקום למה לי, לכתוב ׳סיחון מלך האמורי ואת עוג מלך הבשן׳, אלא ׳אילו וכו׳⁠ ⁠׳:
לשון צוקין וקושי. מפני שסבירא ליה כי לשון ״עשתרות״ לשון חוזק ותוקף, כמו ״עשתרות צאנך״ (ראו להלן ז, יג), שפירושו מבחר הצאן אבירי בשן, כמו שכתב בפרשת עקב (רש״י שם), כי ״אבירי בשן״ (תהלים כב, יג) לשון תוקף, כי הבהמה הטובה יש לה תוקף, לכך פירש ״עשתרות״ דבכאן גם כן לשון צוקין וקושי. והביא ראיה כמו ״עשתרות קרנים״ (ראו בראשית יד, ה), דמדכתיב אצלו קרנים, מורה על חוזק, שתוקף הבהמה בקרנים, אם כן ״עשתרות״ נקרא על שם התוקף:
שם המלכות. דשם העיר ליכא למימר, שכבר כתוב ״בעשתרות״:
אֵ֤ת: בשופר יתיב. [אֵ֤ת].
בְעַשְתָרֹת: במפתח בעשתרות. והרמ״ה1 כתב בְעַשְתְרֹת קרנים2 (פ׳ לך לך) חס׳ וי״ו כתי׳, ודכות׳ אשר יושב3 בעשתרת באדרעי. [בעשתרת].
1. והרמ״ה: עשת״ר.
2. בְעַשְתְרֹת קרנים: בר׳ יד ה.
3. אשר יושב: פסוקנו.
אם אני מוכיחם כו׳. רצונו לתרץ, למה ליה למיכתב אחרי הכותו כיון שכתיב ויהי בארבעים שנה וגו׳. אלא כך אמר משה כו׳. וא״ת א״כ דלמא הא דלא הוכיחן קודם לזה משום שהמתין וכו׳, כדי שלא יאמרו מה הטיב. וי״ל דא״כ הל״ל ויהי אחרי הכותו את סיחון ועוג, למה כתב ויהי בארבעים שנה, אלא ללמד שלא יוכיח אלא סמוך למיתה. ומדכתיב אחרי הכותו ש״מ נמי האי דאמר משה וכו׳:
ולמצא עילה כו׳. עילה ר״ל עלילה:
אלו לא היה סיחון קשה כו׳. ר״ל ל״ל למכתב אשר יושב בחשבון, ל״ל להזכיר מקומותיהם:
כמו עשתרות קרנים כו׳. וקרנים הוא לשון קרן, כלומר חזק:
ועשתרות זה הוא עשתרות קרנים כו׳. כלומר, אל תאמר מנלי׳ דעשתרות זו לשון צוקין, דלמא דוקא עשתרות קרנים הוא לשון צוקין. ועל זה פי׳ ועשתרות זו היא עשתרות קרנים דהתם. והתם נמי כתיב ויבא הפליט זה עוג וכו׳:
שם המלכות. ר״ל אם יושב בעשתרות לא יושב באדרעי, לכך פי׳ שם המלכות נקרא אדרעי. והרא״ם פי׳ ובאדרעי מבעיא ליה:
If I admonish them, etc. Rashi is answering the question: Why does Scripture need to write, "After he had smitten, etc,⁠" since it is previously written, "In the fortieth year, etc.⁠" Rather, this is what Moshe said, etc. You might ask: If so, perhaps the (only) reason Moshe did not admonish them earlier was because he waited, etc., so they do not say, "What good has he done for us?⁠" The answer is: If so, the verse should have said, "And it was after he had smitten Sichon and Og.⁠" Why does is it written, "In the fortieth year"? Rather, it must be to teach us that one should not admonish until shortly before the admonisher's death. And since it is written, "After he had smitten, etc.,⁠" we can also learn that Moshe said, etc.
To find an excuse, etc. The term עילה is the same as עלילה (lit. false accusation).
Even if Sichon was not a formidable opponent, etc. Rashi is answering the question: Why is it necessary for Scripture to write, "who was living in Cheshbon"? Why mention where they were?
Similar to Ashteros Karnayim, etc. The word "Karnayim" is from the term קרן (horn), which denotes strength.
And this Ashtoros is indeed the same Ashteros Karnayim, etc. I.e., do not ask: How does Rashi know that the term "Ashtoros" denotes cliffs? Perhaps it is specifically the term "Ashteros Karnayim" that denotes cliffs. Therefore, Rashi explains: And this Ashtoros is indeed the same Ashteros Karnayim, etc. There also it is written, "the one who escaped came, etc" which refers to Og.
This was the name of the empire. Rashi is answering the question: If he was living in Ashtoros, then he is not living in Edrei. Therefore, Rashi explains: The name of the empire was Edrei. Re"m says: (If this is not so, then) the verse should say ובאדרעי (and in Edrei).
אחרי הכתו גו׳ ערש״י. מלה״ד למלך שיצא הוא וכל חיילותיו א״ל חייליתיו תן לנו הגלוסקאות חמות א״ל אני נותן. שוב א״ל תן לנו אמר להם האיפרכוס בשביל שהמלך בשר ודם מטריחין אתם עליו מאין לו רחיים מאין לו תנורים במדבר.
הואיל – עיין רש״י. ד״א אין הואיל אלא שבועה. באר. א״ל כבר אני סמוך למיתה מי ששמע פסוק א׳ ושכחו פרשה א׳ ושכחה כו׳ יבוא וישננה כו׳. והם אחורי ו״ק לכן נאמר אחרי. וכל אחד כולל שלשה. הוא. ומקו׳ מלכותו. והאומה. והם נגד ו״ק תלת גו תלת כנ״ל. וידוע כי ו׳ כלול מו׳ בסוד הדעת והן י״ב בוסמין עלאין לכן נאמר כאן ב׳ פסוקים כל א׳ כלול מו׳ עם הכולל.
באדרעי – כתב רש״י שם המלכות והוא ט״ס שעשתרות ואדרעי שתי מדינות הן אלא כצ״ל שאדרעי הוא מקום המלחמה.
אשר יושב בחשבון – שלא היתה שלו, אבל לכדה ממלך מואב ובנאה להיות לו בית מלכות:
אשר יושב בעשתרת – הוא עשתרות קרנים שהיו שם רפאים שהכה אמרפל, ועוג היה מזרע הרפאים כמו שכתוב כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים:
באדרעי – שב אל תחלת הפסוק, והענין אחרי הכותו את עוג באדרעי, כי שם היתה המלחמה:
באדרעי – הוא מקום המלחמה, וטעות סופר ברש״י שכתב שם המלכות (הגר״א), כמבואר (חקות כ״א ל״ג) ויצא עוג למלחמה אדרעי.
אשר יושב – המפרשים יוסיפו מלת ההרכבה וכאלו אמר אשר היה יושב, ויתכן כי יושב הוא פועל הדומה למרובע כמו יושבת בלבנון (ירמיהו כ״ב עיין שם ר״ש ב״מ), שהוא עבר פועל המרובע, (כמו שכתב במקץ, ופרעה חלם), ולזה תרגום יונתן ב״ע כאן יושב יתיב תי״ו חרוקה.
אחרי הכותו – הוא טעם בין אל חלק ספר הזה שקרא בשם דברים שהוא עד פרשה י״ב, בין אל חלק השני מפרשה י״ב והלאה שיקרא בשם תורה, שצוה ה׳ לאמרם ולכתבם בספר מפני שהגיע זמן משה לפטר שכבר הכה את סיחון ואת עוג שזה היה ראוי להיות ע״י משה:
אחרי הכותו1 וגו׳ ואת עוג וגו׳: דלפני זה2 אפילו אחר שהיכו את סיחון וישבו בעבר הירדן בחשבון ובכל בנותיה עדיין היו טרודים ונזהרים מעוג וחילו, ו׳שמעתא בעי צילותא׳ (מגילה כח,ב)3, ולא עת להטריד את ישראל בעומק הלכה עד שהכה גם את עוג וישבו במנוחה.
1. מדוע ״דיבר משה אל כל ישראל״ רק ״אחרי הכותו״, ועיין ברש״י ומפרשים.
2. לפני שהכו גם את עוג.
3. ׳שמעתא בעיא צילותא כיומא דאסתנא׳, רש״י: צילותא – דעת צלולה ומיושבת, שאינו טרוד בכלום מחשבה.
אחרי הכותו – וא״כ אין עוד מונע מהם מהכנס לארץ ומוכנים היו לבוא לרשת אותה.
באדרעי – אפשר לפרש שהוא מקום הקרב, ומוסב על תיבת הכותו (דברים ג׳:א׳). אבל יותר נראה לפרש שהוא מוסב על ״אשר יושב״, כיון שאדרעי היתה עיר⁠־הבירה השניה של עוגא (יהושע י״ב:ד׳, י״ג:י״ב,ל״א). לפי זה יש לפרשו כאילו חסר בו ו׳, כמו שמצינו בפסוק א׳ לפני תיבת במדבר ולפני בין פארן. תרגום השבעים והוולגטה מתרגמים גם כן ובאדרעי בוי״ו החיבור, כמו כן ספר אחד של קניקוט.
א. כן במקור בגרמנית. בדפוס: ״סיחון״.
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)מדרש אגדה (בובר)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ יהודה אבן בלעםרש״ילקח טובר״י בכור שורפירוש מחכמי צרפתחזקונירמב״ןר׳ בחיימנחת יהודהטור הפירוש הארוךמזרחיר״ע ספורנוגור אריהמנחת שישפתי חכמיםאדרת אליהו לגר״אר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהמלבי״םנצי״בהואיל משהרד״צ הופמןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144