×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יט) וַנִּסַּ֣ע מֵחֹרֵ֗ב וַנֵּ֡לֶךְ אֵ֣ת כׇּל⁠־הַמִּדְבָּ֣ר הַגָּדוֹל֩ וְהַנּוֹרָ֨א הַה֜וּא אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ הַ֣ר הָֽאֱמֹרִ֔י כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ אֹתָ֑נוּ וַנָּבֹ֕א עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃
We traveled from Horeb, and went through all that great and terrible wilderness which you saw, by the way to the hill country of the Amorites, as Hashem our God commanded us; and we came to Kadesh Barnea.
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובאבן עזראר״י בכור שורחזקוניר׳ בחייטור הפירוש הקצררלב״געקדת יצחק פירושמזרחיאברבנאלר״ע ספורנוגור אריהשפתי חכמיםאדרת אליהו לגר״אהרכסים לבקעהר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהרש״ר הירשמלבי״םנצי״ברד״צ הופמןעודהכל
ונסע מחורב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא – בני אדם שראו נחשים כקורות ועקרבים כקשתות סרוחים ומושלכים לפניהם, עליהם הוא אומר את כל המדבר הגדול והנורא ההוא, והלא דברים קל וחומר ומה דברים שאינם הימירין כבשתים לפניהם דברים שהם הימירין על אחת כמה וכמה לכך נאמר ונסע מחורב.
סליק פיסקא
[פיסקא יט]
And we journeyed from Chorev and we went through all that great and fearful desert.⁠": They saw snakes as (large as) the beams of the olive press and scorpions as large as bows stretched out before them. Now does this not follow a fortiori, viz.: If I have subdued before them such unnatural things, how much more so, things which are within the province of nature, (like the seven nations)! Thus, "And we journeyed from Chorev, etc.⁠"
[End of Piska]
ונסע מחרב ונלך את כל המ׳ הג׳ אמר להן המקום עליכם הוא גדול ונורא בני אדם שראו נחשים כקורות ועקרבים כעשתות (שרופין) [סרוחים] ומושלכים לפניהם הוא אומר המד׳ הגדול והנורא:
וּנְטַלְנָא מֵחוֹרֵב וְהַלֵּיכְנָא יָת כָּל מַדְבְּרָא רַבָּא וּדְחִילָא הַהוּא דַּחֲזֵיתוֹן אוֹרַח טוּרָא דֶּאֱמוֹרָאָה כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ אֱלָהַנָא יָתַנָא וַאֲתֵינָא עַד רְקַם גֵּיאָה.
And we departed from Horeb, and went through all that great and fearful desert which you saw by the way of the mountain of the Amoraah, as the Lord our God commanded us, and we came to Rekem Giah.
ונטלן מן חורב והלכנן ית כל מדברה רבה ודחילה ההוא די חמיתון אורח טורהון דאמורייא היך מה פקדב י״י אלהן יתן ומטינן עד רקם דגיעה.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״דאמוריי״) גם נוסח חילופי: ״דאימוראי״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״פקד״) גם נוסח חילופי: ״דפ׳⁠ ⁠⁠״.
ונטלנא מחורב והליכנא ית כל מדברא רבא ודחילא ההוא דחמיתון חיוין ככשורין ועקרבין כקשתין סריין רמיין לקובליכון אורח טוורא דאימוראה היכמה דפקיד י״י אלקנא יתנא ואתינא עד ריקם גיעא.
And we journeyed from Horeb, and came through all that great and fearful desert, where you saw serpents like boughs, and loathsome scorpions darting at you like arrows, on the way of the mountain of the Amoraah, as the Lord our God had commanded us, and came to Rekem Giah.
וַנִּסַּע מֵחֹרֵב – בְּנֵי אָדָם שֶׁרָאוּ נְחָשִׁים כְּקוֹרוֹת בֵּית הַבַּד וְעַקְרַבִּים כִּקְשָׁתוֹת סְרוּחִים וּמֻשְׁלָכִים לִפְנֵיהֶם, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (להלן ח׳:ט״ו) ״(אֵת הַמִּדְבָּר) [בַּמִּדְבָּר] הַגָּד⁠(וֹ)⁠ל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף״. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה דְּבָרִים שֶׁהֵן חֲמוּרִין כְּבַשְׁתִּים לִפְנֵיהֶם, דְּבָרִים שֶׁאֵין חֲמוּרִין עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַנִּסַּע מֵחֹרֵב״ וְגוֹ׳.
תֻ׳םַּ רַחַלנַא מִן חֻרַיְבִּ וַסִרנַא גַמִיעַ תִלךַּ אַלּבַּרִּיַּתִ אלּעַטִ׳ימַתִ אלּמֻכִ׳יפַתִ אלּתִי רַאַיְתֻמֻוְהַא עַלַי׳ טַרִיקִ גַבַּלִ אלּאַמֻורִיִּין כַּמַא אַמַרַנַא אַללָּהֻ רַבֻּנַא חַתַּי׳ צִרנַא אִלַי׳ רַקִיםִ בַּרנִיעַ
אחר זאת, נסענו מן חורב, והלכנו בדרך את כל אותו המדבר הפראי העצום המפחיד, אשר ראיתם אותו, בדרך הר האמוריים, כפי-שפקד עלינו ה׳ אלהינו, עד-שהגענו אל קדש ברנע.⁠1
1. (וזוהי הדרך של 11 יום מחורב שהשכינה התאמצה בנו לעבור אותה, והיינו אמורים כבר להכנס לארץ אם לא נשלחו המרגלים משם.)
המדבר הגדול והנורא – שהיו בו נחשים כקורות ועקרבים כקשתות.
המדבר הגדול והנורא [THAT]. GREAT AND FEARFUL WILDERNESS – [It is termed fearful] because there were in it serpents thick as beams and scorpions as bows (Sifre Devarim 1:19).
פס׳: ונסע מחרב – בני אדם שראו נחשים ועקרבים כקשתות מושלכין לפניהם בוטחין הם שכל הכנענים יהו מושלכין לפניהם:
את כל המדבר – זהו: אחד עשר יום (דברים א׳:ב׳).
וטעם הר האמרי – כי כן כתוב: בשעיר עד חרמה (דברים א׳:מ״ד), והטעם: כי הלכנו בדרך שנצא אל הר האמורי.
ALL THAT GREAT AND DREADFUL WILDERNESS. This is what the eleven day's journey (v. 2) refers to.
[THE HILL-COUNTRY OF THE AMORITES.⁠1] For Scripture states, [And the Amorites, that dwell in that hill-country, came out against you…] and beat you down in Seir, even unto Hormah (Deut. 1:44).⁠2 This3 means that we should go out toward the hill country of the Amorites.⁠4
1. Literally, the mountain of the Amorites.
2. Deut. 1:2 notes that Kadesh-barnea is eleven days' journey from Horeb via Mount Seir. However, our verse (according to Ibn Ezra's interpretation) tells us that it is eleven days' journey from Horeb to Kadesh-barnea via the mountain of the Amorites. Therefore Ibn Ezra points out that Deut. 1:44 indicates that mount Seir and the mountain of the Amorites are next to each other.
3. The clause as the Lord our God commanded us.
4. As the Lord our God commanded us refers to the charge in verse 7 to march towards the Promised Land, namely, turn you, and take your journey, and go to the hill-country of the Amorites…
ונסע מחורב כאשר צוה י״י – שאמר לנו: רב לכם שבת בהר הזה (דברים א׳:ו׳).
ונסע מחורב כאשר צוה י"י – WE TRAVELED FROM HOREB LIKE HASHEM COMMANDED – That He said to us: “You have lived long enough at this mountain” (Devarim 1:6).
ונסע מחרב – הוא שנאמר בפרשת בהעלותך ויסעו מהר י״י וגו׳ (במדבר י׳:ל״ג).
כאשר צוה י״י אלהינו אתנו – כמו שפי׳ למעלה גבי פנו וסעו לכם וגו׳ (דברים א׳:ז׳).⁠1
ונבא עד קדש ברנע – בכ״ט בסיון כמו שפירשתי.
1. בדומה בר״י בכור שור.
ונסע מחורב, "we journeyed from Mount Chorev;⁠" Moses referred to what the Torah had written in Numbers 10,1.
כאשר צוה ה' אלוהינו אותנו, "as the Lord our God commanded us;⁠" our author has explained this already in verse 7.
ונבא עד קדש ברנע, "and we came as far as Kadesh Barnea.⁠" This was on the 29th day of Sivan, as I have already explained on verse 2.
ונלך את כל המדבר הגדול – זהו אחד עשר יום. והנורא ההוא – שהיו בו נחשים כקורות ועקרבים כקשתות.
ונלך את כל המדבר הגדול, "we went through this great desert.⁠" This refers to the wanderings during the eleven days of which Moses spoke earlier. והנורא ההוא, "and that awesome one.⁠" [This is a reference to the dangerous reptiles inhabited by this desert;] there were snakes as large as beams and scorpions the size of bows.
המדבר הגדול – מלא וי״ו נחש שרף ועקרב צמאון ציה וצלמות.
ונבא – חסר וי״ו לומר חסרתם וי״ו אלף רגלי.
ונסע מהר חורב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא – באר בזה מה שהיה להם לבטוח בעבורו בשם יתעלה בירושת הארץ כי הוא הוליכם בכל המדבר הגדול והנורא ההוא ולא חסרו בו דבר כי הוא הוציא להם דבש מסלע ושמן מחלמיש צור ועם כל זה לא היה האמנתם בו ולא שמעו ורצו לשלח שם מרגלים ואולי יספק מספק ויאמר איך אמר משה רבינו עליו השלום שהם אמרו לו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וכבר נתבאר בפרשת שלח לך שהשם יתעלה צוה זה למשה אלא שהתר זה הספק הוא ממה שיקל וזה כי מה שהיה סתום שם ביאר בזה המקום והנה התחלתה היתה מישראל והסכים השם יתעלה לעשות בקשתם כי לא היה בשלוח מרגלים מרי ולא היה ראוי גם כן שימשך ממנו מרי כי כבר ראו ישראל עוצם גבורת השם יתעלה לעשות כל אשר יחפוץ והנה המרי שנמשך ממנו היה מפני בחירת ישראל הרעה ולזה אמר משה ויטב הדבר בעיני כי לא היה מענינו שום מרי מצד עצמותו ושאם היה בו מרי לא היה השם יתעלה מסכים בו והנה זכר שהמרגלים השיבו דבר ואמרו כי טובה הארץ אשר י״י נותן להם ולא זכר בזה המקום שאר הדברים שאמרו קצתם להניא לב ישראל מההסכמה לעלות להלחם עמהם כי לא שולחו על אותם הדברים ולא היה לישראל להאמינם בזה כי עיניהם ראו גבורת השם ומופתיו הנפלאים שהתמידו להם ולזה אמר להם משה כי הם מרו את פי י״י כאשר לא אב לעלות כי איך שיהיה חוזק העם ההוא וחוזק המקומות שהיה יושב בהם היה להם לבטוח כי יד י״י יתעלה לא תקצר.
אמנם משם ואילך נמשך אל הענין השני והוא מה שראה אותה בפחזותה בצאתם מדרך השלום והיושר ואמר ונסע מחורב ונלך אל כל המדבר וגו׳ והוא מה שרמז תחלה אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר וגו׳.
המדבר הגדול והנורא שהיו בו נחשים כקורות ועקרבים כקשתות. דאם לא כן מאי והנורא ממי היו יראים במדבר ההוא אשר לא עבר בה איש אלא עכ״ל מנחשים ועקרבים וכיוצא בהם שהיו רואים היו יראים וא״ת היאך היו יראים והלא הענן היה הולך לפניהם והיה מנמוך את הגבוה ומגביה את הנמוך והורג נחשים ועקרבים כדאיתא בספרי בפר׳ בהעלותך והביא גם רש״י ז״ל כבר תרצו בספרי ואמרו שראו נחשים כקורות ועקרבים כקשתות סרוחין ומושלכין לפניהם ועליהם הוא אומר המדבר הגדול והנורא פירוש שהיו יראים מפני הנחשים והעקרבים שראו נחשים כקורות ועקרבים כקשתות סרוחין ומושלכים לפניהם מחמת הענן ההולך לפניהם:
ונסע מחורב ונלך את כל המדבר וגו׳ עד לא תירא ולא תחת. זכר משה שאחרי שמנה השופטים והשרים שזכר נסעו מהר סיני כמו שצוהו האל ית׳ וילכו במדבר הגדול ובאו דרך האמרי עד קדש ברנע וכל זה במהירות רב בג׳ ימים כמו שהביא הרב ז״ל בפי׳ (שם ח״ב) אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר.
ונלך את כל המדבר הגדול והנורא – דרך לא עבר בה איש מפני רוב הנחשים והעקרבים וגדלם, כאמרו ״נחש שרף ועקרב״ (דברים ח׳:ט״ו). וכבר ספרו ז״ל (ספרי) שהיו שם ׳נחשים כקורות ועקרבים כקשתות׳. וכל זה עשה האל יתברך כדי לקצר להם הדרך שיכנסו לארץ מיד, בטרם יבינו סירותיהם אטד, וירבו לפשוע. וכל זה לא הספיק, כי בין כך חטאו במתאוננים (במדבר י״א:א׳) ובתאוה (במדבר י״א:ד׳) ולבסוף במרגלים (במדבר י״א:י״ג).
ונלך את כל המדבר הגדול והנורא, a way no one had crossed on foot before because of the many snakes and other predators and their size. These are referred to once more in 8,15. Our sages in Sifri 18 have described that the snakes were as large as beams and the scorpions as bows. If God had nonetheless chosen to lead them on this route, it had been to shorten the distance they would have to travel so that they could get to their destination before their tendency to quarrel, etc., would result in major sins. Nonetheless, God’s efforts in this respect had not proven to be sufficient; they had sinned on numerous occasions at locations Moses recalls by name.
שהיו בו נחשים כקורות וכו׳. ואם תאמר, והלא הענן היה הולך לפניהם והיה הורג נחשים ועקרבים (רש״י במדבר י, לד), ואיך ראו נחשים כקורות. ויש לומר, שלא ראו אותם אלא מתים (כ״ה ברא״ם):
שהיו בו נחשים כקורות כו׳. דאם לא כן מאי והנורא, ממי היה להם לירא במדבר ההוא שלא עבר בה איש, אלא ע״כ מנחשים וכו׳. ואם תאמר והא בפרשת בהעלותך (במדבר י׳:ל״ד) פירש רש״י עצמו דענן הולך לפניהם והורג נחשים ועקרבים. ויש לומר במקום שהיו חונים במדבר היו הנחשים סביב המחנה, וכשיצאו לחוץ המחנה לעשות צרכיהם היו רואים אותם מתים, אף שלא היו מזיקים להם היו יראים מהם:
In there were snakes thick as beams, etc. Otherwise, what is the meaning of "awesome"? In that wilderness, from whom would they fear? For no person traveled there! Rather, it refers to snakes, etc. You might ask: In Parshas Beha'aloscha (Bamidbar 10:34), Rashi explains, "A cloud traveled in front of them and killed the snakes and scorpions.⁠" The answer is: Wherever they camped in the wilderness, the snakes surrounded their camp. When they left the camp to relieve themselves, they saw the dead snakes, and they were in awe, even though the snakes did not harm them.
ונסע מחרב וגו׳ – והלא דברי׳ ק״ו דברי׳ שהן חמורים כבשתים לפניהם דהיינו הנחשי׳ והעקרבים. דברים כו׳.
דרך הר האמורי – הדרך שהולכין בו להר האמורי, שהרי נאמר אחריו באתם עד הר האמורי (דברים א׳:כ׳). וכן צריכין לפרש למעלה דרך הר שעיר (דברים א׳:ב׳) – הדרך שמוליך להר שעיר, לא שהם עברו בהר שעיר, שהרי לא הורשו לעבור בו, כמו שנאמר לא תעבור בי (במדבר כ׳:י״ח).
דרך הר האמרי – הוא הר שעיר, כמו שזכר למעלה אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר:
כאשר צוה ה׳ אלהינו – גם הנסיעה היתה על פי הדיבור, לא מלבי:
ונבא עד קדש ברנע – בי״א יום, כמו שאמר למעלה:
אשר ראיתם – אל הנוסעים עצמם ידבר ובודאי ראו, ומה לו לומר אשר ראיתם, ויתכן שכולל בלשון סתמי מה שאמרו בספרי כאן, שראוי נחשים כקורות ועקרבים כקשתות סרוחים ומושלכים לפניהם, וכדומה מדברים הנעלים על דרכי הטבעי כעמודי אש הבאר והמן, ומלת אשר הוא שם דבר, על המשובח והמפואר, ובהזכירו הליכתם במדבר לא חדל מלהזהיר להם בלשון סתמי מה שראו מהדברים המשובחים והמופלאים, ואמר אשר ראיתם (רוהמפאללעס האבט איהר געזעהען) והוא כמאמר מוסגר.
ונסע וגו׳ את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם – זהו מדבר פארן (עיין במדבר יג, ג,כו). ״אשר ראיתם״: בסוף ארבעים השנה, במסעם השני לקדש, הם ראוהו בפעם השנייה.
המדבר הגדול והנורא ההוא – אם היה צורך נוסף בחיזוק ביטחונם בה׳, הרי שמסע זה, דרך המדבר הגדול והנורא, היה חייב להביא לכך, שכן במסע זה הם ראו והרגישו את השגחתו הפרטית של ה׳, שהגנה על כולם, אנשים נשים וטף.
ונסע מחורב – ר״ל אחר שהכין השופטים והשוטרים וראשי הקהל אז נסענו, והגם שהיה דרך המדבר הגדול והנורא הלכנו אותו בלי עכוב ג׳ ימים שזה היה בהשגחת ה׳:
כאשר צוה: ללכת דוקא בזה המהלך המסוכן מאד1, ולא דרך אחרת שידועה להולכי מדברות שאינו מסוכן כל כך.
1. ״המדבר הגדול ונורא״, רש״י: שהיו בו נחשים כקורות ועקרבים כקשתות.
כאן נמשך הסיפור אחרי שהופסק על ידי המאמר המוסגר של הפסוקים ט׳-י״ח. הפסקות כאלה על ידי מאמרים מוסגרים ארוכים, מצויות מאד בספר דברים, ולכן אין כל רשות לייחסם למישהו אחר (כפי שעשו זאת מבקרים כופרים).
ונסע ונלך – תחנות הביניים קברות התאוה וחצרות (במדבר י״א:ל״ה, י״ב:ט״ז; ל״ג:ט״ז והלאה) אינן נזכרות כאן, כיון שאין לדבר קשר עם מטרת הנאום.
המדבר וגו׳ – השוה ח׳:ט״ו.
אשר ראיתם – וכן בפסוק ל״א ״אשר ראית״, מתפרשים, שהנסים שהקדוש ברוך הוא עשה להם במדבר היו צריכים לנטוע בלבם בטחון בה׳.
הר האמורי – פסוק ז.
קדש ברנע – (השוה במדבר י״ב:ט״ז, י״ג:כ״ו). כאן נעיר רק, שהציון ״ברנע״ של מקום זה הנקרא קדש, מכוון להבדילו מן המקום הנקרא קדש (בקו״ף ודל״ת סגולות) הנזכר ביהושע ט״ו:כ״ג, חילוף העלול לקרות בקלות בכתב ללא נקודות (השוה ויצשטיין אצל דליטש, בראשית מהד, רביעית עמוד 585).
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובאבן עזראר״י בכור שורחזקוניר׳ בחייטור הפירוש הקצררלב״געקדת יצחק פירושמזרחיאברבנאלר״ע ספורנוגור אריהשפתי חכמיםאדרת אליהו לגר״אהרכסים לבקעהר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהרש״ר הירשמלבי״םנצי״ברד״צ הופמןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144