ככוכבי השמים לרב גו׳ – פי׳ שלענין רוב אתם ככוכבי שמיה אבל לענין מנין שיהיו ככוכבים א״א שהכוכבים הם רבים מאוד אלא לענין רוב בלבד כמו שהכוכבים רבים כן אתם רבים אבל בספרי דרש הרבה אתכם והגדיל אתכם והרים אתכם כו׳ כמ״ש רש״י.

והנכם היום – הנכם קיימים כיום כחמה וכו׳ מכאן אמרו ז׳ כתות של צדיקים וכו׳ וזה ידוע שהכל נכללין בשבע וכן בג״ע כמ״ש שובע שמחות ואמרו א״ת שובע אלא שבע. וז׳ היכלין המתוקנין לצדיקים וכן הארץ נכללת בז׳. וכן א״י נכלל בז׳ כמבואר. וכן הטובה נחלק לז׳ כמ״ש ארץ חטה גו׳. ונחלקים שם לה׳ ולב׳ כמ״ש ארץ חטה גו׳ ארץ זית גו׳ והוא סוד הזהב כלל ופרט. וכן בהטבת הנרות היו ה׳ לבד וב׳ לבד. וההדלקה היה ביחד וכן ברקיע חמשה נכללין בשמי השמים. וב׳ בכלל השמים שהם בכלל הארץ. וכן כאן ה׳ שמחות בשמי׳ וב׳ בארץ והששית מחבר׳ בין שביעי׳ לחמשית כמו הרקיע בין שמי השמים לשמים. וזית שמן. אוכל ומשקה. וכן כאן מנורת בהמ״ק נגד זית שמן והוא ג״כ מחבר שמי׳ וארץ. כמ״ש (כתובות ה׳ ע״א) גדולי׳ מעשה צדיקי׳ יותר משמי׳ וארץ שנ׳ אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים. ובמקדש נאמר מקדש ה׳ כוננו ידיך פי׳ שהכל מה שכוננו ידיך שנראה׳ שהיו הם עושים ולא היו עושין כלל כמ״ש בארון וכן בבהמ״ק אבן שלמה מסע נבנה שהם מרימים את האבן אבל לא היו המה מרימים אלא שנתן הש״י כח והרים את ידם. וזהו שאמר ידיך כוננו אותם. והז׳ נרות הם נגד ז׳ כוכבי הרקיע. ושושנים הם בארץ עצמה לפי שהם היפים שבארץ לכן המשיל כנסת ישראל לשושנה וכמ״ש כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות (ש״ה א׳) והגדיל כבודם בזה מן האומות מאוד שאין גרוע מן החוחים ואין יפה משושני׳ וז״ש כאן הרבה וגו׳ והנה אמרו במדרש יכול שיש בהן פסולת ת״ל מנורת זהב כולה וכה״א כלך יפה רעיתי וגו׳ וז״ש כאן אתכם ר״ל כלל ישראל ודומה אותם לברקי׳ בזריזותם שזה מעלת העליונים שהם זריזים במשלחתם מאוד. כמ״ש (איוב ל״ח ל״ה) התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו וזהו והנכם. ודומין לחמה כמ״ש היום. ודומין לככבים כמ״ש ככוכבי. ולרקיע כמ״ש השמים. וללבנה כי עיקר מעלת הלבנה כשהיא הולכת ורבה כמו שנמשלה מלכות בית דוד לה כידוע שהולכין ומרבין עד שלמה. וז״ש כאן לרב.

והנה יש בישראל ז׳ כתות. א׳ בעלי מצות. ב׳ היושבים בבתי מדרשות כל ימיהם. ג׳ היושבים בבתי כנסיות ועוסקים בתפלה כמ״ש מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל. ד׳ הקובעים דירתן בא״י. ה׳ היושבים בירושלים כמ״ש חז״ל (סוף כתובות) הכל מעלין כו׳. ו׳ היושבים בהר הבית ובחיל שהוא מחנה לויה. הז׳ הם אותם שבמחנה שכינה דהיינו מעזרה ולפנים. והג׳ מחנות נגד כהנים ולוים וישראלים וז״ש בספרי כת הראשונה אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים כו׳ ואמר צדיקים וישרים לשמים ולבריות כמ״ש אמרו צדיק כי טוב כו׳ ב׳ אשרי יושבי ביתך הם היושבים בבתי מדרשות. ג׳ אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך הם היושבים בבתי כנסיות שנקראו חצרים. ובתי מדרשות נקראו בתים כמ״ש ברעיא מהימנא פ׳ בהר. ד׳ מי יגור באהלך הוא בא״י. ה׳ מי ישכון בהר קדשך זה ירושלים כמ״ש ההר הטוב הזה והלבנון. ו׳ מי יעלה בהר ה׳ זה הר הבית כמ״ש לכו ונעלה אל הר ה׳. ז׳ זה מחנה שכינה שזה מקום מקדשו וז״ש מי יקום במקום קדשו וששה הם קבועים בבתים וא״י וכמשחז״ל (ברכות ח׳ ע״א) אמרו לר״י איכא סבי בבבל תמה ואמר למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה הוא דכתיב כיון דאמרי ליה דמקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להון. ר״ל שקדושת בהכ״נ ובהמ״ד הוא כקדושת א״י וכאחז״ל (מגלה כ״ט ע״א) עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בא״י שנאמר ואהי להם למקדש מעט. והשביעית הם אותם שבחוץ ומשוטטין בארץ ורודפין אחר המצות תמיד והן נגד הארץ לכן נקר׳ עם הארץ כמ״ש חז״ל שבשבילם הארץ עומד׳ ועתידין לירש הארץ. והכת הב׳ הם ת״ח המחברי׳ שמים וארץ כמ״ש אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. וכתיב ונתתי שלום בארץ וז״ש ת״ח מרבים שלום בעולם שהשלום הוא בשמים כמ״ש עושה שלום במרומיו אבל לע״ל יהיה שלום בארץ וז״ש לא ירעו ולא ישחיתו גו׳ וגר זאב עם כבש וזהו הברכה ונתתי שלום בארץ וז״ש חז״ל ששלום הוא כלל הכל כמ״ש כי כל בשמים ובארץ כללא דכולא. ואח״כ חצריך בתי כנסיות והוא אש גבה כמ״ש (ברעיא מהימנא פ׳ כי תצא) והם ז׳ דרגין מלמטה כסדר ות״ת הוא כלל הכל כמ״ש ות״ת כנגד כולם כו׳ כמו שכתבתי למעלה.

ה׳ אלהיכם כו׳ ערש״י – משל למלך שהיה לו נכסים הרבה והיה לו בן קטן והיה צריך לצאת למדינת הים. אמר אם מניח אני את הנכסיה לבני הקטן ילך ויבזבז. העמיד אפטרופוס עד שיגדיל. משהגדיל. אמר הבן תן לי הנכסים עמד ונתן לו משלו כדי פרנסתו. אמר לו כל מה שנתתי לך לא נתתי אלא משלי. ומה שהניח לך אביך הרי הוא שמור. כך אמר משה וכו׳ עיין רש״י.