Devarim 1 – דברים א‏ – Mikraot Gedolot

עמוד ענן ואש – שמות י״ג:כ״א-כ״ב, שמות י״ד:כ״ד, במדבר י״ד:י״ד, תהלים ע״ח:י״ד, תהלים ק״ה:ל״ט, נחמיה ט׳:י״ב, נחמיה ט׳:י״ט

ההלך לפ׳ בד׳ לתור לכם אלו עננים שהיו מקדימין לפניהם לכבוש להם את הדרכים:

באש לילה זה עמוד האש שהיה מאיר לפניהם בלילה כפניס הזה ושורף כל נחשים ועקרבין ומזיקין לפניהם:

ובענן יומם זה עמוד [הענן] (העמוד) שהיה מגין עליהם ביום שלא ישתרבו:

דִּמְדַבַּר¹ קֳדָמֵיכוֹן בְּאוֹרְחָא לְאַתְקָנָא לְכוֹן אֲתַר בֵּית מִשְׁרֵי לְאַשְׁרָיוּתְכוֹן בְּעַמּוּדָא דְּאִישָׁתָא בְּלֵילְיָא לְאַחְזָיוּתְכוֹן בְּאוֹרְחָא דִּתְהָכוּן בַּהּ וּבְעַמּוּדָא דַּעֲנָנָא בִּימָמָא.

1. לשון מפעיל, מנהיג.

who led on before you in the way to prepare for you (each) place of encampment for your sojournings, in the pillar of fire by night to show you in which way to go, and in the pillar of the cloud by day.

דדבר^א קדמיכון בארחא למתקנה^ב לכון אתר לשרוייכון^ג ^ד בעמודה דאשתה בלילה למחויה יתכון^ה בארחא די תהלכון^ו בה ובעמודה דעננה באיממה^ז.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״דדבר״) גם נוסח חילופי: ״דמדבר״.

ב. בכ״י ניאופיטי 1 מופיע בין השיטין (במקום ״למתקנה״) גם נוסח חילופי: ״לת׳⁠ ⁠⁠״, ובגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״למתקנה״) גם נוסח חילופי: ״למחווייה״.

ג. בכ״י ניאופיטי 1 מופיע בין השיטין גם נוסח חילופי: ״לשיר׳⁠ ⁠⁠״.

ד. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מופיע גם נוסח חילופי: ״למשרייה יתכון״.

ה. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״בלילה למחויה יתכון״) גם נוסח חילופי: ״לאנהרה לכון״.

ו. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״די תהלכון״) גם נוסח חילופי: ״דהלכתון״.

ז. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״באיממה״) גם נוסח חילופי: ״ביממ׳⁠ ⁠⁠״.

דמדבר קדמיכון באורחא לאתקנא לכון אתר בית מישרוי לאשריותכון בעמודא דאישא בלילייא לאנהרותכון באורחא דתהכון בה ועמודא דעננא ביממא.

who led before you in the way to prepare for you the place of your encampments, in the pillar of fire by night to light you in the way you should go, and in the pillar of the cloud by day.

סַאאִרֹ נֻורֻהֻ אַמַאמַכֻּם פִי אַלטַרִיקִ לִיֻצלִחַ לַכֻּם מַכַּאנַא לִנֻזֻולִכֻּם וַבִּ אלנַּארִ לַיְלַא לִיַדֻלַכֻּם עַלַי׳ אַלטַרִיקִ אַלַּדִ׳י תַּסלִכֻּונַהֻ וַבִּאלּגַ׳מַאםִ נַהַארַא

ההולך אורו בקדמתכם, בדרך לי להתקין אותה לכם, להיות למקום מתאים להתאכסנותכם, באש בלילה להאיר לכם את הדרך אשר תדרכו בה ובעננים יומם.

לראותכם – כמו: להראותכם, וכך: לנחותם בדרך^א (שמות י״ג:כ״א), וכן: לשמיע בקול תודה (תהלים כ״ו:ז׳), וכן: ללכת לגיד ביזרעאל (מלכים ב ט׳:ט״ו).

א. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34. בפסוק ובכ״י מינכן 5, פריס 157: ״הדרך״.

לראתכם – This word is the same as לְהַרְאֹתְכֶם. Similar, too, is לנחתם הדרך (like לְהַנְחֹתָם; see Rashi on Shemot 13:21). So also (Tehillim 26:7) לשמיע בקול תודה [like לְהַשְׁמִיעַ], also, (Melakhim II 9:15) ללכת לגיד ביזרעל [like לְהַגִּיד].

ההולך לפניכם – בדרך זה הענן שהיה מישר להם הדרך הורג נחשים ועקרבים שנאמר לתור לכם מקום לחנותכם:

לחנתכם – איננו פועל יוצא, כי לא מצאנו מזה הבנין כן.

לראתכם – בפתח הלמ״ד, ללמד על האות שהוא ה״א הדעת הנעדר.

TO PITCH YOUR TENTS. La-chanotekhem (to pitch your tents) is not a transitive verb,⁠¹ for we do not find this form to be transitive.

TO SHOW YOU. La-re'otekhem (to show you) is vocalized with a pattach to show that the letter heh, which is placed before the direct object² (le-hare'otekhem) is missing.

1. It does not mean to cause you to pitch your tents but to pitch your tents. Thus our verse should be rendered: to seek you out a place to pitch your tents, not to seek you out a place to cause you to pitch your tents [there].

2. This is probably a scribal error for the missing heh is the heh of the hifil.

שמא תאמרו: אם עשה כבר הרי נסתלק מכם, הרי בכל יום הוא הולך לפניכם {בדרך} לתור לכם מקום לחנותכם – ארץ ישראל, שתר ומקרב אתכם אליה, שתחנו ותשכנו בה.

אי נמי: מקום לחנותכם – כשאתם נוסעים,⁠^א הוא תר לכם מקום ראוי, שתחנו שם.⁠^ב

א. בכ״י מינכן 52: נושאים.

ב. בכ״י מינכן 52 נכפל כאן: אי נמי: מקום לחנותכם – ארץ ישראל, שתר ומקרב אתכם אליה, שתחנו ותשכנו בה.

Lest you say: "If He did already [i.e if He made wonders in the past], behold, He removed Himself from you", [but] behold every day He הולך לפניכם {בדרך} לתור לכם מקום לחנותכם – GOES BEFORE YOU {ON THE WAY} TO SEEK OUT FOR YOU A PLACE IN WHICH TO PITCH YOUR TENTS – the land of Israel, that He seeks and brings you close to her, that you should camp and dwell in her.

Or else: מקום לחנותכם – A PLACE IN WHICH TO PITCH YOUR TENTS – When you travel, He seeks for you an appropriate place, for you to camp there.

ואמרו: ההולך לפניכם – כלומר החנם הוא הולך לפניכם אם לא להגיע אל התכלית.

לתור לכם מקום לחנתכם – באותו המדבר, כאמרו ״לתור להם מנוחה״ (במדבר י׳:ל״ג), וכל זה הוראת אהבתו וחמלתו עליכם.

לתור לכם מקום לחנותכם, in the same desert, as mentioned already in Numbers 10,33 לתור לכם מנוחה. All of this is a demonstration of God’s loving care for you.

לָתוּר לָכֶ֛ם: תביר בכ״ף. [לָכֶ֛ם].

כמו להראותכם כו׳. שפת״ח שתחת הלמ״ד משלים חסרון הה״א:

The word לראתכם is the same as להראתכם, etc. The pasach vowel under the ל is a substitute for the missing ה.

ההלך לפניכם – תחלה בדרך כלל, ובסוף הפסוק מפרש שההליכה היא בעמוד ענן ובעמוד אש:

לתור לכם מקום – הזכיר תחלה תכלית ההליכה לפניהם, והוא לתור להם מנוחה, ואח״כ אופן ההליכה, באש לילה ובענן יומם, לפי שהתכלית קודם במחשבה, אף שהאופן קודם במציאות:

ההולך לפניכם וגו׳: לפי סדר הדברים היה ראוי להקדים גם זה הפסוק לפני סיום דבריו ״ובדבר הזה וגו׳⁠ ⁠⁠״. אלא, בשביל שהיה מקום לטעון, הן הוכחת יפה¹ שבעת היציאה ממצרים היה הרצון להכניס זה הדור לארץ ישראל, והיו נאהבים לפניו יתברך, אבל אחר שנכשלנו בקברות התאוה² או אחר שנכשלנו לבקש מרגלים והנהגה טבעית, נשתנה הרצון ונהפך לאויב לנו, ורצונו לקיים את הטף לפניו. וא״כ אין הוכחה מן המן והבאר³, שאחר שכבר נעשה, היה לטבע שאויר המדבר יגדל ׳זרע גד׳ בהליכות הטל, כאשר יש עוד היום באותו מקום מן⁴, וכן הבאר, כמו שכתבתי בפרשת חוקת (במדבר כ,ח), וא״כ אין בזה הוכחה. על זה הוצרך משה להוכיח מזה שהולך ה׳ בכבודו לפניהם יומם ובעמוד אש לילה, וכל זה ודאי לא נעשה לטבע שהרי אין המקום גורם, ואינו כן בכל המדבר אלא ״לפניהם״ ממש, ורק ״לראותכם בדרך וגו׳״, הרי שלא נשתנתה האהבה. ומשום הכי הפסיק משה בינתים לומר ״ובדבר הזה וגו׳⁠ ⁠⁠״ להוכיח שגם אחר שדיבר ה׳ בחורב⁵, גם כן לא נשתנה הרצון.

[הרחב דבר: והנה בפרשת שלח לא נזכרו כל הוכחות משה רבינו וטענותיו עמהם, ובזה אין שום קושי וכזה רבות בתורה. אבל זה פלא, דשם מבואר עיקר חטא ישראל שאמרו כת אחת ״כי חזק הוא ממנו״ (במדבר יג,לא), וגם הכת שסירבו על עיקר ביאה לארץ ישראל משום שסירבו על עול תורה ומצוות⁶, ועל זה לא מצינו שום טענת משה שטען עמהם, מהטעם שכתבנו שם (יד,ו) שאין משיבים למאן דפקר. ורק בשביל הכת שאמרו ״בשנאת ה׳ אותנו וגו׳⁠ ⁠⁠״ ביאר משה רבינו כאן את טענותיו אתם. ולמאי ביאר משה רבינו כאן בערבות מואב את טענותיו אשר עם אותה הכת דוקא?

אלא כל זה היה בשביל דורות הבאים. בשכבר ידע והודיע להם⁷ כי מוכנים המה שיהיו מפוזרים בארצות, ובטירוף הגלות יגיעו לצרות רבות ושמדות, כאשר יבא עוד להלן (ד,ל). וידע משה רבינו שאז לא יחשבו עם ה׳⁸ שאין יכולת ח״ו להושיעם בעת צרה, כי כבר ראו מעשה ה׳ אפילו בהשגחה נסתרה, וגם לא יחפצו להנתק מהשגחת ה׳⁹, אחר שיהיו בארץ לא להם, וטבע הארץ אם תהיה טובה או רעה לא להם היא, וכל ישעם וכל חפצם שיהיה הקב״ה משגיח עליהם, כמו שכתבתי בספר ויקרא (כו,לה) מן הפסוק ״והנשארים בכם וגו׳⁠ ⁠⁠״ והלאה. אבל זו הטענה¹⁰ ששנא ה׳ אותם ומאס בהם תהיה מצויה ומורגלת בפי עם ה׳ הנאנחים והנאנקים מרודף בלי חשך, עד שירמיה הנביא אמר (יד,יט) ״המאוס מאסת את יהודה וגו׳⁠ ⁠⁠״. על כן הקדים משה רבינו לספר כי בהיותם במדבר גם כן עלה בדעת כת אחת מישראל לחשוב כן, והוכיחו בדמיונות כוזבות כי כן הוא, מצד שראו חוזק הכנעני ובני ענק, וכל הוכחות שהוכיח משה להם כי טועים הם לא הועילו להם. אבל הרי אנו רואים עתה שלא היה אלא דמיון כוזב. כך, כל מה שאנחנו רואים וחושבים כזה, אינו אלא דמיון שוא, אלא כך וכך רצונו יתברך וכבודו, ולא מחשבותינו מחשבותיו. {ודבר זה עצמו לא עמד גם למשה רבינו להאמין כי הכל¹¹ בהשגחתו בעוד היה בתחילת גידולו ונבואתו, ועל כן התרעם ביותר במצרים על צרת ישראל בגזרת התבן. ועל זה בא אליו דבר ה׳ ריש פרשת וארא (שמות ו,ב) כל המאמר, שלא יהא מסופק שהכל בהשגחה, ואין לנו להתקשות על מה שאנו רואים זרות, אלא כמו אבותינו אברהם יצחק ויעקב שהלכו בתום, וכמבואר שם. וכאן הראה משה רבינו לנו ע״פ מה שראינו גם אנחנו כך}.]

1. כפי שהוסבר בפסוקים ל׳, ל״א.

2. במדבר פרק י״א.

3. שה׳ נושאם על כתפו ועל זרועותיו, וכפי שהסביר רבינו בפסוק ל״א.

4. כוונתו רבינו אינה ברורה.

5. ״בואו ורשו את הארץ״.

6. כפי שהסביר רבינו שם (יד,ו).

7. בזמנו את תוצאת חטא המרגלים.

8. כפי שחשבו חלק אחד מעם ישראל בזמן חטא המרגלים.

9. כפי שרצו חלק אחד מעם ישראל בזמן חטא המרגלים.

10. שתהיה בגלות, בזמן הצרות והשמדות.

11. כל הסבל של עם ישראל.

לראותכם – הלמ״ד ראויה לנקודת חירק, לראות אתם, למען תראו, וכן לנחותם הדרך (פרשת בשלח), לצבות בטן ולנפל ירך (פרשת נשא) וזולתם.

המילים ״ההולך לפניכם״ שנוספו לבסוף, והיינו חושבים לכאורה שהם מתאימים יותר לפני פסוק לב, מזכירות את תפילתו של משה רבינו אז, במדבר י״ד:י״ד. יתכן שמשה הזכיר גם אז בסוף את שכינת הקדוש ברוך הוא הנראית לכל ישראל עין בעין, להזהירם שלא להתריס נגד כבודו, השוכן בקרבם. על כן מסיים הנאום בצורה קולעת במילים ״ובענן יומם״, ויתכן שמשה רבינו היה יכול להצביע מיד על הענן. נקודה רבת רושם זאת שבסוף, נעלמה מעיני כל המבקרים הכופרים, האומרים שהפסוק הזה, הוא חס ושלום הוספה מאוחרת. בנוגע לביטויים, השוה במדבר י׳:ל״ג, שמות י״ג:כ״א.

לראותכם – מילולי: לעשות אתכם לרואים, כלומר להאיר לכם (שמות י״ג:כ״א).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון