×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יד) וַֽתַּעֲנ֖וּ אֹתִ֑י וַתֹּ֣אמְר֔וּ טֽוֹב⁠־הַדָּבָ֥ר אֲשֶׁר⁠־דִּבַּ֖רְתָּ לַעֲשֽׂוֹת׃
You answered me, and said, "The thing which you have spoken is good to do.⁠"
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)מדרש אגדה (בובר)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובטור הפירוש הארוךעקדת יצחק פירושאברבנאלצרור המורמנחת שישפתי חכמיםאור החייםאדרת אליהו לגר״אר׳ י״ש ריגייומלבי״םנצי״ברד״צ הופמןעודהכל
[פיסקא יד]
ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות – היה לכם לומר רבינו משה ממי נאה ללמוד תורה ממך או מתלמידך או מתלמיד תלמידך לא ממך שנצטערת עליה כענין שנאמר (שמות ל״ד:כ״ח) ויהי שם עם ה׳ ארבעים יום וארבעים לילה, (דברים ט׳:ט׳) ואשב בהר ארבעים יום וגו׳, אלא יודע אני מה שתחת עקבי רגליכם הייתם אומרים עכשיו הוא ממנה עלינו דיינים שמונים אלף חסר פרוטרוט ואם אין אני בני ואם אין בני בן בני ואנו מביאים לו דורון והוא נושא לנו פנים בדין לכך נאמר ותענו אותי כשהייתי מתעצל בדברים הייתם אומרים יעשה הדבר במהרה.
סליק פיסקא
[Piska 14]
"And you answered me and you said: Good is the thing that you have spoken to do": You should have said: Our teacher, Moses, from whom is it befitting to learn Torah? From you or from your disciples, or from the disciples of your disciples? And not from you, who suffered over them (i.e., over acquiring words of Torah)? As it is written (Shemot 34:28) "And he was there (on Mount Sinai) with the Lord forty days and forty nights.⁠" But I know that under your breath you were saying: Now he is appointing over us eighty thousand odd judges. If he (the judge appointed over us) does not listen (to us), we will bring him a gift and he will take our view of things. Thus, "And you answered me, and you said, etc.⁠" "that you have spoken to do": When I delayed (in judging your case), you said: Let him "do,⁠" quickly.
[End of Piska]
ותענו אותי ותאמרו טוב הדבר אמר להם היה לכם לומר לאו רבי׳ משה וממי נאה ללמוד תורה ממך או מתלמידך או מתלמיד תלמידך לא ממך שנצטערתה עליה כמו שנ׳ (שמות ל״ד כ״ח) ויהי שם עם ה׳ ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ואשב בהר ארבעים יום (דברים ט׳ ט׳) אלא יודע אני מה יש תחת עקיבות רגליכם הייתם אומרים למחר הוא ממנה עלינו [דיינים] שמונים אלף חסר פרוטרוט אם לאו אני בני אם לא בני בן בני ואנו מוליכין להן (הוריות) [דורונות] והן נושאין לנו פנים בדין לכך ותענו אותי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות כל מה שהייתי מתעצל בדברים הייתם אומרים לי יעשה הדבר מהרה:
וַאֲתֵיבְתּוּן יָתִי וַאֲמַרְתּוּן תָּקֵין פִּתְגָמָא דְּמַלֵּילְתָּא לְמֶעֱבַד.
And you answered me, and said: The thing that you have spoken it is right that we should do.
ועניתון יתי ואמרתוןא שפרב פתגמא די מללת למעבד.
א. בכ״י ניאופיטי 1 נוסף בין השיטין: ״הא״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״שפר״) גם נוסח חילופי: ״טב״.
ואתיבתון יתי ואמרתון תקין פיתגמא דמלילתא {למעבד} (למימר).
And you answered me and said: The thing that you hast spoken it is right for us to do.
ותענו אותי1היה לכם לומר חלילה שידין אותנו אחר אלא אתה שאתה לא תשא פנים לאחד ממנו אלא כך עניתם טוב הדבר אשר דברת לעשות לפי שחשבתם מעתה יהיה מקצת השופטים קרובים לנו וישאו לנו פנים בדין.
1. היה לכם לומר. עיין ספרי ורש״י.
וַתַּעֲנוּ אֹתִי וַתֹּאמְרוּ – הָיָה לָכֶם לוֹמַר, מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, מִמִּי נָאֶה לִלְמֹד תּוֹרָה, מִמְּךָ אוֹ מִתַּלְמִידְךָ אוֹ מִתַּלְמִידֵי תַּלְמִידְךָ וְלֹא מִמְּךָ שֶׁנִּצְטַעַרְתָּ עָלֶיהָ כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל״ד:כ״ח) ״וַיְהִי שָׁם עִם ה׳ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה״ וְגוֹ׳, אֶלָּא יוֹדֵעַ אֲנִי מַה שֶׁתַּחַת עִקְבֵי רַגְלֵיכֶם, הֱיִיתֶם אוֹמְרִים עַכְשָׁיו הוּא מְמַנֶּה עָלֵינוּ דַּיָּנִין (שֶׁהֵן מוֹנִין) [שְׁמוֹנִים] אֶלֶף חָסֵר (אֶחָד) [אֶלֶף] וּפְרוֹטְרוֹט, אִם אֵינוֹ בְנִי הֲרֵי הוּא בֶּן בְּנִי, וְאִם אֵינוֹ בֶּן בְּנִי אָנוּ מְבִיאִין דּוֹרוֹן וְהוּא נוֹשֵׂא לָנוּ פָנִים בַּדִּין, לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַתַּעֲנוּ אֹתִי״, כְּשֶׁהָיִיתִי מִתְעַצֵּל בַּדְּבָרִים הֱיִיתֶם אוֹמְרִים עֲשֵׂה הַדָּבָר בִּמְהֵרָה.
פַאגַבּתַּמוּנִי וַקֻלתֻם מַא אַצלַחַ אַן יֻעמַלַ אַלּאַמרֻ אַלַּדִ׳י קֻלתַּהֻ
ומיד עניתם1 לי ואמרתם, מה טוב כי יעשה הדבר אשר אמרת אותו.
1. (יש פה ביקורת עליהם שלא אמרו למשה כי הם שמחים במה שמשה הוא מנהיג ודן דיניהם)
ותענו אותי וגו׳ – חלטתם את הדבר להנאתכם. היה לכם להשיב: רבנו משה ממי נאה ללמוד, ממך או מתלמידך? לא ממך, שנצטערת עליה. אלא ידעתי מחשבותיכם, הייתם אומרים: עכשיו יתמנו עלינו דיינים הרבה, אם אינו מכירנו, אנו מביאין לו דורון, והוא נושא לנו פנים.
לעשות – אם הייתי מתעצל, אתם אומרים: יעשה מהרה.
ותענו אתי וגו'‏ AND YOU ANSWERED ME, etc. – You at once decided the matter to your benefit. You should really have replied: Our teacher, Moshe! From whom is it more fitting to learn, from you or from your disciple? Is it not from you who have taken such pains about it? But I knew your thoughts: you said, "Many judges will now be appointed over us; if one of them does not happen to be an acquaintance of ours, we shall bring him a gift and he will show us favor (Sifre Devarim 1:14).
לעשות TO DO – If I showed myself remiss, you said: act quickly (Sifre Devarim 1:14).
פס׳: ותענו אותי ותאמרו טוב הדבר – היה לכם לומר מוטב רבינו נלמוד התורה ממך ולא מתלמידי תלמידיך ולא עשיתם כן אלא אמרתם אולי יעמדו לנו דיינין מקבלין דורון:
וידועים לשבטיכם – פרש״י שהם נכרים לכם שאם בא לפני מעוטף בטליתו וכו׳. וכתב הרמב״ן וא״כ יהי׳ לשבטיכם קשור עם וידועים. ועל דעתי טעם וידועים שהם ידועים לשופטיכם כלומר שמעלתם ידועה ונכרת למנותם בה שופטים וכלל מעלת השופטים במלת וידועים כי השופטים צריכין להיות אנשי חיל ויראי אלהים אנשי אמת ושונאי בצע ואלה היו ידועים לשופטים מתחלה שהיו הכל אומרין ראוי זה שיהי׳ שופט:
וידועים לשבטיכם, "and familiar to your respective tribes.⁠" Rashi explains that the word ידועים means that the men in question are well known to fellow members of their tribes, whereas if the same man appeared before Moses, he, Moses would not know who he is.
Nachmanides writes that if Rashi were correct this would mean that that the word לשבטיכם would be inextricably linked to the word וידועים. In his opinion the reason why the Torah added the word וידועים is to teach that the judges must be capable and fearless men, i.e they must be known to the people as men of outstanding caliber. They must be known for the piety, fear of the Lord, etc., etc. Every member of their tribe should agree immediately that the person in question is fit to be a judge.
ותענו אותי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות כי גם כן הכרתם משפע הצלחתכם אם לרובכם ואם לשפע טובותיכם וראיתם שהוא נכון לעשות כן 1כי על ידי כן יתחזק וישמר החוט ההוא הנקרא ברית שלום שאמרנו שמעמיד הכללות על מצבו הנכון על דרך שהכח הטבעי הכללי שומר מצב בריאות הגוף בכלל וכאשר כתבנו עוד בשער ע״ד.
1. כי ע״י כן וכו׳ עיין ביאורי למעלה במדבר דף כ׳.
וזכר שהם השיבו ואמרו לו טוב הדבר אשר דברת לעשות. כלומר טוב זה הדבר אשר דברת שתעשה אותו.
והם השיבו טוב הדבר אשר דברת לעשות – והיה ראוי שיאמרו על פיך אנו חיים ואין אנו רוצים דיינים אחרים. אבל הם חשבו מחשבת אמת שמשה לא ישא להם פנים ולא יעוות משפט. ולכן בחרו בדיינים רבים. ובזה חטאו נגד ה׳ ונגד משיחו.
טוֹב⁠־הדבר: במקצת מדוייקים אין הטי״ת במאריך, וכן נר׳ בחילופי׳1. [טוֹב⁠־הַדָּבָ֥ר].
1. בחילופי׳: חילופים-ד.
חלטתם את הדבר כו׳. רצונו לתרץ, הא כל הדברים שדיבר משה לישראל דברי תוכחות הם, היאך אמר להם ותענו אותי ותאמרו טוב הדבר וגו׳, אדרבה הא מספר שבחן שהרי עשו כאשר צוה להן משה. ועל זה פירש חלטתם וכו׳, ר״ל בשביל הנאתכם עשיתם. חלטתם לשון חלוטין:
שנצטערת עליה. ר״ל על התורה:
You answered with determination, etc. Rash is answering the question: Everything that Moshe is saying to the Jewish People has been words of rebuke. Why then does Moshe say to them: You replied to me and said, "[It is a] good thing that you said to do, etc.⁠" On the contrary, he is praising them for doing as he had commanded them. Therefore, Rashi explains: You answered with determination, etc. In other words, you did this for your own benefit. The word חלטתם is an expression of [answering with] determination.⁠"
Who suffered for it? The word "it" refers to the Torah.
ותענו אותי וגו׳ – רבותינו ז״ל אמרו (ספרי) שאמר להם היה לכם לומר רבינו ממי נאה ללמוד וכו׳ ממך שנצטערת עלינו וכו׳ אלא שאני יודע וכו׳ ע״ש, ואפשר לפרש הכתוב לשבח, שישראל נצטערו על הדבר אבל להנאת משה מחלו על עצמם, והוא אומרו טוב הדבר להקל מעל רבינו הגם שהוא קשה אצלנו לעשותו ללמוד מפי תלמידך, והוא אומרו אשר דברת דברים קשים אצלנו לעשות אותם, והגם שהמאמר בא בכלל התוכחות, אולי שהקפיד גם על זה
ואפשר לומר כי משה נתחכם לדבר דברים הנשמע מהם ב׳ דרכים, א׳ לגנאי כמו שאמרו בספרי, וא׳ לשבח כמו שפירשנו, וטעמו כי בישראל היו ב׳ סוגים א׳ כת הצדקת וא׳ כת הקנטרנית וכל א׳ מהם יודע עצמו וכשאמר הדברים כל אחד יבין את אשר עם לבבו, כת הצדקת דבריו להם כדרכנו כמו שפירשתי כי יודעים בעצמן מה היתה כונתם, וכת הקנטרנית יכאיבו אותם הדברים כפי מה שענו ויבינו כפי׳ ספרי.
ותענו אותי ותאמרו טוב הדבר, "you responded to me by saying that the matter was good, etc.⁠" Our sages in the Sifri claim that Moses' answer implied that he was critical of the people having approved so readily of his proposal. He felt that they should have objected by saying that surely it was preferable to be instructed by the teacher himself to being instructed merely by the pupil or even by the pupil's pupil. I believe it is possible to explain this verse as a compliment for the Israelites. Actually, the Israelites were sorry not to be instructed forthwith by Moses personally. However, they were willing to put up with this realising that they were doing Moses a personal favour by relieving him of some of the constant pressure he was under. This is the meaning of the words טוב הדבר, "it is a good thing to relieve the pressure from our teacher Moses, even though it is difficult for us to start learning from your pupil instead of from you directly.⁠" The words אשר דברת, "which you have spoken,⁠" refer to the harsh words Moses had said to the Israelites concerning things which they would have to do. Even though this statement is encapsuled here within the general admonitions, it is possible that Moses was angry also concerning the response of the Israelites.
On the other hand, Moses was astute enough to formulate his words in such a way that they could be understood as a double-entendre. 1) They could be construed as a criticism as pointed out by Sifri; 2) they could also be interpreted positively as we have tried to explain. The reason Moses did so was because the Israelites could be divided into two categories. There was a category of righteous people; there was also, however, a category of cantankerous people, people who did not miss an opportunity to find fault. The righteous people accepted Moses' words as complimentary; the cantankerous people saw in Moses' words a criticism of the attitude they had revealed.
טוב הדבר – הוא במחשבה. אשר דברת. הוא בדיבור. לעשות. הוא במעשה. והוא כנגד ג׳ שמות שאמרו (בתיקונים בתיקון ע׳) והוא דיבור ומחשבה ומעשה. והוא כלל התורה כמ״ש בפיך ובלבבך לעשתו.
ותענו אתי – ואף זאת לא עשיתי בלתי רצונכם:
ותענו אותי – ר״ל ותענו אותי טוב הדבר אשר דברת, שזה תשובה על דברי משה, ותאמרו לעשות, שאמרתם שא״צ שאתם תבחרו החכמים והנבונים רק טוב שאעשה הכל בעצמי ואני אבחר תיכף מן העם מי שיש בו כל המעלות הגלוים והצפונים בלב:
{ותענו אותי: האי ״אותי״ מיותר, והיה צריך לכתוב ׳ותענו ותאמרו אלי׳, כמו להלן פסוק מ״א1. אלא רמז שעינו את משה שימהר לעשות כן, כפירוש רש״י בשם חז״ל, וכמו שהיה כתוב ׳ותענו2 אותי׳, אלא שדיבר בלשון נקיה. והא שבאמת ביקשו כן, יש3 לרעה כדאיתא בספרי ובפירוש רש״י, ויש לטובה כדי שיהא משה פנוי לשארי דברים הכרחיים, כמו שכתבתי בפרשת יתרו, עיי״ש}.
טוב הדבר אשר דברת לעשות: שתעשה אתה בעצמך ולא אנחנו4. דהנהגת הדור אע״ג שהיא למשא, מ״מ מחלקת כבוד להנושא, ויש אדם דאהבת הכבוד מכרעת עול המשא, ויש להיפך. ומי שבאמת אהבת הכבוד גדולה אצלו, אע״ג שהוא מתגעגע5 על משאו ואומר להקל משאו ע״י אחרים, מ״מ יוכל להיות שלבו אינו כמו פיו, וא״כ אין דרך ארץ ליתן לו אנשים הראויים לכך, שנראה בזה שמבקשים להקל בכבודו. משום הכי ענו גם המה למשה, אין אנחנו יכולים לעשות כזה בפועל, אם רצונך לעשות בעצמך טוב הדבר. והיה זה הספור כמה היו מסופקים בדעת משה6 וחושדים אותו שאין לבו כמו פיו7.
1. הדיוק אינו ברור, שהרי ״אותי״ משמעותו ׳אלי׳.
2. בשו״א תחת התי״ו (מלשון עינוי).
3. יש מהם שכוונתם היתה לרעה.
4. לא כמו שאמרת ״הבו לכם״.
5. מתרעם, מתלונן.
6. כפי שכתב רבינו לעיל בפסוק ט׳.
7. כעין זה פירש חותנו של רבינו, רבי איצליה מוולוז׳ין, בספרו ׳פה קדוש׳.
לדברי הספרי כלולה בדברים אלה תוכחה לעם. העם לא היה צריך לוותר כל כך בקלות על הנהגתו המנוסה והנבונה של משה רבינו, כדי למסור את אימונו לאנשים אחרים, בלתי מנוסים עדיין.
לעשות – נראים דברי הספרי המייחס את המילה הזאת אל המילה ״טוב״, כלומר: טוב שאתה ממהר לעשות את הדבר. ״כשהייתי מתעצל הייתם אומרים יעשה מהרה״. אם המרגלים היו בין הראשים הללו שנתמנו עכשו, כמו שנראה לכאורה מתוך הפסוק בבמדבר י״ג:ג׳, היה אפשר לתת טעם נכון לסיפור על מינוי הראשים החדשים, שהוא מכוון בתור פתיחה לסיפור על המרגלים.
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)מדרש אגדה (בובר)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובטור הפירוש הארוךעקדת יצחק פירושאברבנאלצרור המורמנחת שישפתי חכמיםאור החייםאדרת אליהו לגר״אר׳ י״ש ריגייומלבי״םנצי״ברד״צ הופמןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144