Devarim 1 – דברים א‏ – Mikraot Gedolot

מסע המרגלים (קישור לעיון, קישור לעיון) – במדבר י״ג:כ״א-כ״ד

[פיסקא כב]

ויפנו ויעלו ההרה – מגיד שדרך מרגלים לעלות בהר וכן רחב אומרת לשלוחי יהושע (יהושע ב׳:ט״ז) ההרה לכו פן יפגעו בכם הרודפים, מגיד ששרת עליה רוח הקדש שאילו לא שרת עליה רוח הקדש מאין הייתה יודעת שעתידים לחזור לאחר שלשה ימים אלא מלמד ששרת עליה רוח הקדש.

ויבאו עד נחל אשכל – מלמד שנקרא על שם סופו, כיוצא בו אתה אומר (שמות ג׳:א׳) ויבא אל הר האלהים חרבה, מגיד שנקרא על שם סופו.

וירגלו אותה – מלמד שהלכו בה ארבעה אומנים שתי וערב.

סליק פיסקא

[Piska 22]

"And they turned and they went up to the mountain": We are hereby apprised that it is the way of spies to go up a mountain. And thus Rachav said to the spies of Joshua (Joshua 2:16) "Go up the mountain lest the pursuers catch you.⁠" We are hereby taught (Ibid. "Conceal yourselves there for three days until the pursuers turn back") that the holy spirit reposed upon her, for if not, how could she know that they would turn back in three days?

"and they came to the river-bed of Eshkol": so-called by reason of the cluster (eshkol) of grapes (that they were to take from there [viz. Bemidbar 13:24]) Similarly, (Shemot 3:1) "and he came to the mountain of G-d to Chorev": so-called because of what would occur there in the future.

"and they spied it out": traversing its boundaries, length and width.

[End of Piska]

ויפנו ויעלו ההרה מגיד שדרך המרגלים לעלות בהר וכן רחב אומר לשלוחי יהושע (יהושע ב׳ ט״ז) ההרה לכו פן יפגעו בכם הרודפים ונח׳ שמ׳ של׳ ימים מגיד ששרת עליה רוח הקדש שאלו לא שרת עליה רוח הקדש מאין היתה יודעת שעתידין לחזור לשלשת ימים אלא מלמד ששרת עליה רוח הקדש:

ויבאו עד נח׳ אש׳ מגיד שנקרא על שם סופו כיוצא אתה אומר (שמות ג׳ א׳) ויבא אל הר האלהים חרבה מגיד שנקרא על שם סופו:

וירגלו אתה מלמד שהילכו בה ארבעה אומנים שתי וערב:

וְאִתְפְּנִיאוּ וּסְלִיקוּ לְטוּרָא וַאֲתוֹ עַד נַחְלָא דְּאֶתְכָּלָא וְאַלִּילוּ יָתַהּ.

And they turned and went up to the mountain, and came to the brook of Ethkela, and explored it.

וכווינו לטורא ומטון עד נחל סגולה ואלילו יתה.

ואתפניו וסליקו לטוורא ואתו עד נחלא דאתכלא ותרגינו יתה.

and they turned and went up into the mountain, and came to the stream of Ethkela, and explored it.

וכוונו וסליקו לטורא ומטו עד נחלי סגולה וילילו יתה.

And they prepared and went up into the mountain, and came to the stream of the Grapes, and surveyed it.

וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה – (מַגִּיד שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם סוֹפוֹ) מַגִּיד שֶׁדֶּרֶךְ מְרַגְּלִים לַעֲלוֹת בָּהָר. וְכֵן רָחָב אוֹמֶרֶת לִשְׁלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ ״הָהָרָה לֵכוּ״ וְגוֹ׳, מְלַמֵּד שֶׁשָּׁרְתָה עָלֶיהָ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁאִלּוּ לֹא שָׁרְתָה עָלֶיהָ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִנַּיִן הָיְתָה יוֹדַעַת שֶׁעֲתִידִין לַחֲזֹר לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים.

רמז תתה

וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל – מְלַמֵּד שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם סוֹפוֹ. כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר (שמות ג׳:א׳) ״וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה״, מַגִּיד שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם סוֹפוֹ. וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ. מְלַמֵּד שֶׁהָלְכוּ בָּהּ אַרְבָּעָה אוֹמָנִין שְׁתִי וָעֶרֶב.

פַוַלֻּוא וַצַעַדֻו אִלַי׳ אַלגַבַּלִ וַגַּאאֻוא לַי׳ וַאדִי אַלּעֻנקֻודִ וַגַסֻּוהֻ

ומיד פנו ועלו אל ההר, והגיעו אל נחל האשכול, ורגלו אותו.

עד נחל אשכל – מגיד שנקרא על שם סופו.

וירגלו אתה – מלמד שהילכו בה ארבעה אומנין שתי וערב.

עד נחל אשכל [AND THEY CAME] TO THE BROOK OF ESHCOL – This tells us that it was so called on account of what was eventually, to happen there [– that they took from there a cluster (אשכל) of grapes] (Sifre Devarim 1:24).

וירגלו אתה AND THEY SPIED IT OUT – This teaches as that they passed through it along four lines, along the length and the breadth (Sifre Devarim 1:24; cf. Rashi on Bemidbar 13:21).

פס׳: ויפנו ויעלו ההרה – מיכן שדרך המרגלים ¹לעלות בהר. וכן רחב אומרת לשלוחי יהושע (יהושע ב׳:א׳) ההרה לכו:

1. לעלות בהר. בכדי שיוכלו לראות כל סביבותיהם:

עד נחל אשכל – פר״ש: מלמד שהלכו בה ארבע אומנים שתי וערב פ׳ שורות כדאיתא בהשוכר את הפועלים, פועלים בהליכתן אוכלים מן הענבים מאומן לאומן ובחזרתן מן הגת פי׳ משורה לשורה.

עד נחל אשכול, "as far as the valley of Eshkol;⁠" Rashi comments that the spies walked in a formation of crisscrossing the land in four directions. This has been explained already in the Talmud tractate Baba Metzia, folio 91.

נחל אשכול מגיד שנקרא על שם סופו. בספרי שהרי לא נקרא נחל אשכול אלא לאחר שכרתו משם האשכול כדכתיב ויכרתו משם כו׳ על כן קרא למקום ההוא נחל אשכול וזה המעשה לא היה אלא בחזרתן הכתוב הזה הוא בהליכתן:

וירגלו אותה מלמד שהלכו בה ארבע אומנין שתי וערב. בספרי ופירוש אומנין שורות כדאיתא בפ׳ השוכר את הפועלים הפועלים אוכלים בהליכתן מאומן לאומן ופרש״י כשגמרו שורה זו והולכין להתחיל בחברתה:

וזכר שהמרגלים עלו ההרה ויבאו עד נחל אשכול.

והנה אמר עלייה בא״י להיותה גבוהה מכל הארצות ונקרא נחל אשכול על שם סופו.

ויבאו עד נחל אשכל – כמו שאמרו ״עלו זה בנגב״ (במדבר י״ג:י״ז), שהיה באותו הצד שהיו שם ישראל אצל קדש ברנע, והיא בדרומה של ארץ ישראל, כמבואר בגבולי הארץ.

ויבאו עד נחל אשכול; in accordance with Moses’ instructions to ascend from the south (Numbers 13,17) from Kadesh Barnea, where the people had been encamped at the time. This was located at the southern tip of the country, as spelled out in Numbers 34,4.

מגיד שנקרא על שם סופו. שהרי עדיין לא נקרא ״נחל אשכול״ עד שכרתו משם האשכול:

ארבעה אומנין וכו׳. פירוש ארבע שורות, כי ׳אומן׳ לשון שורה, כמו הפועלים אוכלים כשהולכין מאומן לאומן (ב״מ צא ע״ב), לפי שהשורה היא משוכה בשוה, וזה אומנות, נקראת ׳אומן׳. ומלשון ״אותה״ דמפיק, כלומר שהיו מרגלים אותה כולה, בצדדין ובאמצע הארץ, עד שהלכו את כולה, והיינו שהלכו בה ארבע שורות. ואלו ארבע שורות היו בשביל שארץ ישראל בארכה ארבע מאות פרסה, וברחבה ארבע מאות פרסה (רש״י במדבר יג, כה), והלכו במאה ראשונה שורה אחת, ובמאה שניה שורה אחת, ובמאה שלשית שורה אחת, ובמאה רביעית שורה אחת, כך לארכה, וכך לרחבה, וזהו שתי וערב, ובזה היו מרגלים את כולה:
ואם תאמר, מנא לן שבארבע אומנין היו מרגלים את כולה. יש לומר, סברא הוא, לפי שארץ ישראל היתה ארבע מאות מרובעת, כל מאה פרסה – שהוא מספר אחד – ענין אחד להם, ולפיכך לא היה צריך רק לכל מאה פרסה שורה אחת. ועוד יש בזה טעם אחר, כי כל שטח שהוא מרובע, כמו שהיה ארץ ישראל מרובע ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה, מתחלק הוא גם כן לארבע חלקים באורך ורוחב, כמו שהוא בעצמו מרובע. וכאשר רצו לרגל אותה בכל חלקיה, הוצרכו לרגל בה ארבע שורות שתי וערב בארבע חלקים, ואין כאן מקום זה
:ומה שפירש רש״י בפרשת שלח (ראו במדבר יג, כא) ״ממדבר צין עד לבא חמת״ ׳הלכו בגבוליה באורך ורוחב כמין גאם יונית׳, ומה צריך לזה, הרי הלכו בכל הארץ, היינו שבא לומר שהלכו על הגבול בתחילת הארץ, דאף על גב שהלכו בה ארבע אומנין, אפשר שלא היה השורה האחת באורך תחילת גבול ארץ ישראל, וכן ברוחב, ולכך אשמועינן שם שהלכו בגבול דרומית ממקצוע מזרח עד מקצוע מערב, וחזרו והלכו על שפת הים כל גבול מערבי עד לבא חמת, שהוא במקצוע מערבית צפונית, כמו שפירש רש״י שם:
ומה שפירש רש״י שם (במדבר יג, כה) ״וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום״ ׳אפשר כן, והלא הארץ ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה, והם הלכו לארכה ולרחבה׳, אף על גב שהלכו יותר מארכה ורחבה, דזה אינו, דמה שאמר כאן שהלכו בה ארבע אומנין, אין רוצה לומר שכולם הלכו בה כך, זה אינו, רק שהיו מתחלקים שלשה שלשה ביחד, וכל שלשה מהם הלכו שורה אחת שתי וערב, ונמצא שכל אחד הלך לארכה ולרחבה בלבד. אבל הא ליכא למימר שהיו מחלקים ביניהם הארץ, ולא הלך אחד מהם ארכה ורחבה, דזה אינו, דהא כתיב (ראו במדבר יג, כא) ״ויעלו ויתרו הארץ ממדבר צין עד לבא חמת״, ומדכתיב ״ויעלו ויתרו״, משמע שכך היו הולכים ממדבר צין עד לבא חמת, ואם כן הלכו כמין גאם לארכה ולרחבה:

מגיד שנקרא על שם סופו. שנשאו אשכול משם, כדכתיב (במדבר י״ג:כ״ג) ויכרתו וגו׳ על כן קרא למקום ההוא נחל אשכול, וזה היה בחזרתן:

ארבעה אומנין כו׳. רצונו לומר שהלכו בה בארבע שורות כמין שתי וערב, כדי שירגלו את כולה. [כך קבלתי]:

This tells us that it was called [Eshkol] because of the incident that was to happen there. For they carried a cluster (Eshkol) of grapes from there, as it is written (Bamidbar 13:23), "And they cut off a branch, etc,⁠" and [the following verse says explicitly that] "it was called Wadi Eshkol [because of the report about the cluster of grapes].⁠" But this first occurred when the spies were returning.

Along four lines etc. Rashi means to say that they walked through the land in four lines — through its length and breadth, in order to spy out the entire land.

ויפנו ויעלו וגו׳ – אומרו ויפנו, פי׳ שפנו מדרך שהיו בה, כי קודם שהתחיל השליחות היו צדיקים כאומרו כלם צדיקים ומעת שהתחילו ללכת בשליחות זה הרשיעו ופנו מדרך השכל, ועיין מה שכתבתי בפסוק וילכו ויבואו (במדבר י״ג כ״ו).

וירגלו אותה – פירוש לא כמו שאמרו ישראל למשה ויחפרו לנו אלא רגלו אותה לדעת מה היא ומה אנשיה ולא בקשו לדעת חפירות המטמוניות.

ויפנו ויעלו ההרה, They turned and ascended towards the mountain, etc. Moses chose the expression ויפנו, "they turned,⁠" to indicate that they departed from the straight and narrow which they had pursued up until that time. Until the mission commenced, all these 12 men had been righteous;, they only turned from what reason dictated at that point. Please compare what I have written on Numbers 13,26.

וירגלו אותה, "they spied it out.⁠" This means that they did not act in accordance with what the Israelites had said to Moses when they explained the mission as ויחפרו לנו את הארץ, "that the spies will spy out the land on our behalf, etc.,⁠" but "they spied it out.⁠" They wanted to investigate the nature of the land, its people, not where they had hidden their valuables.

ויפנו ויעלו ההרה – מגיד הכתוב שהליכת המרגלים בהר וכן רחב אמר׳ לשלוחי יהושע. ההרה לכו וגו׳ מלמד ששרת׳ עליה רוח הקודש.

וירגלו אתה – משמעותו העיקרית, שהם עברו בתוכה צעד אחר צעד. ה״הולך״ משיג את מטרתו כאשר הוא מגיע למחוז חפצו, ואילו ה״מרגל״ משיג את מטרתו בכל צעד וצעד, משום שרצונו להכיר את הארץ שהוא עובר בה.

ויפנו – כבר בארתי שם בארך שכל ארבעים יום הלכו כפי שליחותם שהיה רק לתור לא לרגל, רק שבחזרתם שעלו ההרה שהוא הר חברון, שם ראו ערים בצורות וענקים, ושם הלכו כ״א לבדו כמ״ש ויבא עד חברון [כי בעיר בצורה התיראו ללכת יחד בל יתפשו כמרגלים] ולכן לא באו בעצה אחת עד שבאו לנחל אשכול ששם התקבצו שנית והיו ביחד ואז נתנו דעתם להיות מרגלים ומוציאי דבה, וז״ש ויפנו ר״ל בעת שפנו ללכת בחזרה, ואז ויעלו ההרה הר חברון ששם ראו ענקים וערי בצורות, ויבאו עד נחל אשכל ששם התקבצו, וירגלו אותה ר״ל אז הסכימו אל הריגול כי הדבה אשר הוציאו היה מצד הריגול על חוזק העמים והערים לא מצד התיור על טובת הארץ שבזה הודו שטובה הארץ:

ויבואו על נחל אשכול וגו׳: כבר פירשנו בפרשת שלח (במדבר יג,כב) ובפרשת מטות (שם לב,יב) דתחילת ביאה היתה של כלב בחברון, ואח״כ היה ׳תור׳ הארץ ע״י פיזור של י״ב אנשים. {ומשום הכי כתיב לשון ״וירגלו״¹, שהלכו ברגליהם בכל הארץ²}.

1. לעומת ״ויחפרו לנו את הארץ״ בפסוק כ״ב.

2. והאריך בזה רבינו בפרשת שלח (יג,ב) לבאר מה בין לשון ׳לתור׳ ללשון ׳לרגל׳.

וירגלו אותה – בקשו לדעת ערות הארץ וחולשתה להודיע את בני ישראל איך יכבשוה.

ויעלו ההרה – מתייחס אל כל מסע המרגלים, המסופר בבמדבר י״ג:כ״א, אבל הביאה לנחל אשכול נזכרת במיוחד, מפני שהיא היתה הרת אסון לישראל. מראה הענקים שם הבהיל את המרגלים עד כדי כך, שהפילו חתת על כל העם, ועוד אחרי כן השתמשו בפתגם: ״מי יתיצב לפני בני ענק?⁠״ (דברים ט׳:ב׳, השוה יהושע י״ד:י״ב).

וירגלו אותה – מתייחס אל הארץ.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון