Devarim 1 – דברים א‏ – Mikraot Gedolot

וּמַלֵּילִית עִמְּכוֹן וְלָא קַבֵּילְתּוּן וְסָרֵיבְתּוּן עַל מֵימְרָא דַּייָ וְאַרְשַׁעְתּוּן וּסְלֵיקְתּוּן לְטוּרָא.

And I told you, but you hearkened not, but rebelled against the Word of the Lord, and dared, and went up to the mountain;

ומללית יתכון^א ולא שמעתון וסרבתון^ב על פם גזירת מימרה די״י ואזידתון^ג וסליקתון לטורא.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״יתכון״) גם נוסח חילופי: ״עמכון״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״וסרבתון״) גם נוסח חילופי: ״וארשעתון״.

ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ואזידתון״) גם נוסח חילופי: ״וז⁠(דיט){ידת}⁠ון״.

ומלילית לכון ולא קבלתון וסרבתון על מימרא די״י וארשעתון וסליקתון לטוורא.

And I spoke with you, but you would not obey, but were rebellious against the Word of the Lord, and did wickedly, and went up to the mountain.

פַקֻלתֻ לַכֻּם דַ׳לִךַּ וַלַם תַּקבַּלֻוא בַּל כַ׳אלַפתֻם אַמרַ אַללַהַ וַתַּוַקַּחתֻם אִלַי׳ צֻעֻודִ אלגַבַּל

ולכן אמרתי זאת לכם, ולא-הסכמתם אלא המריתם את פקדת ה׳ והתחצפתם לעליה אל ההר.

פס׳: ואדבר אליכם ולא שמעתם – הוספתם זדון על השגגה.

כאשר תעשינה הדבורים – מה דבורה זו מכה ועוקצה נשאר בבשר והאיש כואב והיא מתה כך האמוריים הכו את ישראל וסופם נפלו כלם לפני בני ישראל שנאמר (עמוס ב׳:ט׳) ואנכי השמדתי את האמורי מפניכם:

ואדבר עליכם את כל הרעה אשר נגזרה עליכם ושכבר נחלשה גבורתכם ולא שמעתם ותמרו את פי ה׳ ותזידו ותעלו ההרה.

וזכר משה כי הוא התרה בהם ולא שמעו אליו. אבל בזדון לבבם עלו להלחם ולא לבטחונם בה׳ אבל להמרותם את פיו בדרך זדון עלו ההרה. וזהו ותמרו את פי ה׳ ותזידו לעלות ההרה. והיה כח מאמרו שכאשר דבר הש״י להם עלה רש המה לא אבו לעלות. ונאמר אמר להם לא תעלו ולא תלחמו. אז אמרו אנחנו נעלה ונלחמנו ויזידו לעלות ההרה. ורשם בזה עוד שטות׳ שבזדון עלו להר שהאויבים היו בראש ההר וישראל עלו מלמטה.

ותמרו וגו׳ ותזידו – פירוש המרו פי ה׳ שאמר להם שלא לעלות, ועוד שהיה ענין שתחששו ביותר שלא להמרות כי הוא הגשתכם לפני אויביכם וזה יגיד זדון לבבכם, והוא אומרו ותזידו וגו׳, עוד ירצה לומר שלא עשו העליה להר לעוצם ההבטחה בה׳ כדי שיהיה להם תיקון למיעוט הבטחה ואמונה שהיה להם בה׳ עד שאמרו שאינו יכול ח״ו להצילם ולהוריש העמים, אלא בזדון עשיתם הדבר בלא מרדות והכנעה ובקשת תיקון לפני ה׳, לזה ויצא האמורי וגו׳.

ותמדו את פי השם, "you rebelled against God's command, etc.⁠" Moses referred to the refusal of the Israelites to heed God's order not to ascend the mountain. Another element he referred to was that the fear of violating God's command should have been greater than the fear of their enemies. The fact that it was not demonstrated the true nature of their wickedness. This is why Moses added: ותזדו, "you sinned deliberately.⁠" Furthermore, Moses wanted to make the point that the belated display by the Israelites of faith in God's protective powers and their willingness to face the Canaanites was not what it appeared to be at the surface. They once more acted in a rebellious fashion, not because they were throwing themselves on God's mercy. They should have humbled themselves; instead they did the very reverse.

ותמרו את פי ה׳ – כי כאשר אמר להם עלה רש לא אבו לעלות, וכאשר אמר להם לא תעלו אז אמרו אנחנו נעלה:

ותזדו – שהיתה המראתם זדון גמור, כמו שפרשנו במקומו על מלת ויעפילו:

ואדבר אליכם – והנה היה בכאן שני צויים [א] בקום ועשה שיחזרו המדברה דרך ים סוף, [ב] בשוא״ת שלא יעלו אל ההר, ונגד הראשון אמר ואדבר אליכם ולא שמעתם, ונגד השני אמר ותמרו את פי ה׳ אלהיכם שכבר בארתי (יהושע א יח) שהמרי הוא בלא תעשה והבלתי שמיעה הוא בקום ועשה, ובזה מוסיף שלא לבד שלא שמעו לחזור לאחוריהם מרו את פי ה׳ ותזדו לעלות ההרה:

ואדבר אליכם: מוסף על דברי ה׳ אלה (בפסוק מ״ב) שאינם אלא בתורת הודעה, אבל הרי היו באמירה¹ לא בדברי קשות, אבל אני הוספתי לדבר קשות² ולהפציר בכם ולא הועיל.

1. ״ויאמר ה׳ אלי, אמור להם״.

2. ״ואדבר אליכם״ – ׳דבור׳ לשון קשה.

ותמרו – כמו בפסוק כז. בתחילה מריתם ולא רציתם לעלות עם ה׳; אחרי כן לא שמעתם ועליתם בלי ה׳.

ותזידו – המעשה נחשב בתור ״זדון״, העזה מכוונת נגד דבר ה׳.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון