ונשמרתם מאד לנפשותיכם כו׳ פן תשחיתון כו׳ וה׳ התאנף בי על דבריכם כו׳ – התכת הכתובים נראה כי אחד מן הסבות אשר בגללן היה ברצון הגוזר שימות משה במדבר היה, הוא בשביל כי זה משה האיש הוציא מים מצור חלמיש, פירש כל ימי היותו במדבר מאשה, לחם לא אכל ומים לא שתה, נתן להם לחם מן השמים, הרג מלכי האמורי, בקע ים סוף, אשר לזאת כל ימי חיי בני גילו אשר זכרוהו מנוער ודמו במחשבתם כי המה היו בסוגו ובמעלתו, והוסיפו להתקנא בו ואמרו, הן כל העם כולם קדושים, ומדוע תתנשאו כו׳ והביטו אחרי משה להטיל דופי במעלליו, לא חששה התורה כלל, אמנם אחרי מות כל הדור הוא והמלינים והמתרעמים תמו ונכרתו, אז נשאר דור חדש אשר מנוער יזכור רק מפעלות משה הבלתי טבעיים, אשר כל מערכות הטבע נקרעו בשבילו, ובפרט בעת היותם נערים לא נחקק בלבם ליחס זה אל השם אשר משה קורא בשמו ומדבר אליו תמיד, חששה חכמה העליונה פן בבואו לארץ ישראל ייחסו אליו, כי הוא האלוה והוא ענין בלתי טבעי מין אנושי אשר צועד על כל מערכות הטבע, ויתבטל בלבבם הרגש האמונה האמיתית ולו יעבדו וישתחוו, וכבר נתעוררו רבותינו במדרש, וידבר העם באלהים ובמשה השוו עבד לקונו, ולכן הסבה שמתו ישראל במדבר ויקום דור חדש, זאת היא הסבה למיתת משה, לכן כאשר צוה על ע״ז אמר וה׳ התאנף בי ע״ד וישבע לבלתי עברי כו׳, כי רק על דבריכם שלא תחטאו ולא תקדישו אותי נשבע לבלתי עברי כו׳. התבונן איך חשש המקום שלא יעבדו ע״ז. כן נראה תוכן כוונת הכתוב להמעיין ודו״ק.