×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(לה) אַתָּה֙ הׇרְאֵ֣תָ לָדַ֔עַת כִּ֥י יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֥ין ע֖וֹד מִלְּבַדּֽוֹא׃
It was shown to you so that you might know that Hashem is God. There is no one else besides him.
א. מִלְּבַדּֽוֹ =ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 וכמו כן בתיגאן ובכתבי⁠־יד ספרדים ובדפוסים וקורן (למ״ד דגושה), וכך אצל ברויאר.
• ל!=מִלְבַדּֽוֹ (חסר דגש באות למ״ד), וכך במג״ה.
• הערת ברויאר
• קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)ילקוט שמעוניאגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובאבן עזראר״י בכור שורר׳ בחייטור הפירוש הקצרר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותמזרחיאברבנאלר״ע ספורנוגור אריהשפתי חכמיםר׳ י״ש ריגייורש״ר הירשמלבי״םנצי״בהואיל משהרד״צ הופמןתורה תמימהעודהכל
אַתְּ אִתַּחְזִיתָא לְמִדַּע אֲרֵי יְיָ הוּא אֱלֹהִים לֵית עוֹד בָּר מִנֵּיהּ.
To you has it been shown, that you may know that the Lord He is God, there is none beside Him.
אתון איתחויתוןא למידע ארום י״י הוא באלה לית אחרןג בר מינה.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״איתחויתון״) גם נוסח חילופי: ״חמיתון״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום: ״אלה לית״) נוסח אחר: ״אלההון דאלהייה ולית אלא״.
ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״אחרן״) גם נוסח חילופי: ״חורן״.
אתון (את)⁠חמיתא ית פרישתא אילין מטול למינדע ארום י״י הוא אלקא לית תוב בר מיניה.
Unto thee have these wonders been shown, that you mayest know that the Lord is God, and there is none beside Him.
אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ – אֲמַר רַבִּי חֲנִינָא אֲפִלּוּ כְשָׁפִים. הַהִיא אִתְּתָא דַּהֲוַת קָא מְהַדְּרָא (לְמֵיפַק) [לְמִשְׁקַל] עַפְרָא מִתּוּתֵי כְרָעֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא. אֲמַר לָהּ שְׁקִילִי, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ כְּתִיב. וְהָא אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם כְּשָׁפִים, שֶׁמַּכְחִישִׁים פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה. שָׁאנִי רַבִּי חֲנִינָא דְּנָפִישׁ זְכוּתֵיהּ. אֲמַר רַבִּי חֲנִינָא אֵין אָדָם נוֹקֵף (רַגְלוֹ) [אֶצְבָּעוֹ] מִלְּמַטָּה עַד שֶׁמַּכְרִיזִין עָלָיו מִלְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ׳:כ״ד) ״מֵה׳ מִצַעֲדֵי גָבֶר וְאָדָם מַה יָּבִין דַּרְכּוֹ״.
אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים וְגוֹ׳.
כשיצאו ממצרים לא היו מכירים סוד האמונה של הקב״ה
רַבִּי חִיָּיא פָּתַח אַחֲרָיו וְאָמַר, (דברים ד) אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים וְגוֹ׳. בְּפָסוּק זֶה יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, אַתָּה הָרְאֵתָמַה הָרְאֵתָ? אֶלָּא כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, לֹא הָיוּ מַכִּירִים אֶת סוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלוּם, מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם הָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה בַּגָּלוּת, וְשָׁכְחוּ אֶת כָּל עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁהָיָה בָּהֶם בָּרִאשׁוֹנָה, שֶׁיָּרְשׁוּ כָּל אוֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים מֵאֲבִיהֶם יַעֲקֹב.
עד שבא משה ולימדם, וראו כל הניסים
וּכְשֶׁבָּא מֹשֶׁה וְלִמֵּד אוֹתָם שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ עֶלְיוֹן בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, וְאַחַר כָּךְ רָאוּ כָּל אוֹתָם נִסִּים וּגְבוּרוֹת עַל הַיָּם וְכָל הַנִּסִּים וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה לָהֶם בְּמִצְרַיִם, וְאַחַר כָּךְ רָאוּ כַּמָּה גְבוּרוֹת בַּמָּן וּבַמַּיִם, וְנִתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה, וְלָמְדוּ אֶת דַּרְכֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
אמר להם משה: עַד כָּאן הִצְטָרַכְתִּי לְלַמֶּדְכֶם כְּמוֹ שֶׁמְּלַמְּדִים תִּינוֹק. (מכאן ולהלאה) וְזֶהוּ אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, וְלָמַדְתָּ עַד כָּאן לָדַעַת וּלְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִכָּנֵס לְסוֹד הָאֱמוּנָה, וּמַהִי? כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים.
סוד הסודות של האמונה
אִם תֹּאמַר, דָּבָר קָטָן הוּא לָדַעַת - הֲרֵי כָּתוּב, וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךְ כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת אֵין עוֹד.
כָּאן תָּלוּי כָּל סוֹד הָאֱמוּנָה לָדַעַת מִתּוֹךְ זֶה סוֹד כָּל הַסּוֹדוֹת, לָדַעַת סֵתֶר (סוד של כל) כָּל הַנִּסְתָּרִים, יְהֹוָ״ה אֱלֹהִים שֵׁם מָלֵא, וְהַכֹּל אֶחָד. אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַתכָּאן סוֹד הַסּוֹדוֹת לְיוֹדְעֵי מִדִּין.
איסתכל באורייתא וברא עלמא
אַשְׁרֵיהֶם כָּל אֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, וּבִגְלַל שֶׁכְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, הִתְבּוֹנֵן בַּתּוֹרָה וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם, וּבַתּוֹרָה נִבְרָא הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, שֶׁכָּתוּב (משלי ח) וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן. אַל תִּקְרֵי אָמוֹן אֶלָּא אֻמָּן.
כביכול התורה אומן
וְכִי הַתּוֹרָה הָיְתָה אֻמָּן? כֵּן. לְמֶלֶךְ שֶׁרָצָה לַעֲשׂוֹת פַּלְטֵרִין. אִם לֹא שָׂם אֵלָיו אֻמָּן, לֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַפַּלְטֵרִין. כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה הָאַרְמוֹן, לֹא עוֹלֶה אֶלָּא בִשְׁמוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. בְּאוֹתָם אַרְמוֹנוֹת שֶׁעָשָׂה הַמֶּלֶךְ, מַשְׁקִיעַ הַמֶּלֶךְ מַחֲשָׁבָה בְּאוֹתָם אַרְמוֹנוֹת.
כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָצָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, הִסְתַּכֵּל בָּאֻמָּן. וְאַף עָל גַּב שֶׁהָאֻמָּן עָשָׂה אֶת הָאַרְמוֹן, לֹא עוֹלֶה אֶלָּא בִשְׁמוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ: אֵלּוּ הָאַרְמוֹנוֹת שֶׁעָשָׂה הַמֶּלֶךְ; וַדַּאי הַמֶּלֶךְ בָּנָה הָאַרְמוֹנוֹת. הַתּוֹרָה צוֹוַחַת: וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן, בִּי בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם! שֶׁטֶּרֶם (אלא עד) (לא נברא) נִבְרָא הָעוֹלָם הִקְדִּימַתּוּ הַתּוֹרָה אַלְפַּיִם שָׁנִים לָעוֹלָם, וּכְשֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, הָיָה מִתְבּוֹנֵן בַּתּוֹרָה בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, וְעָשָׂה כְנֶגְדָּהּ אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַדְּבָרִים וְהַמַּעֲשִׂים שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת הֵם בַּתּוֹרָה, וְלָכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מִתְבּוֹנֵן בָּהּ וּבוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם.
הקב״ה אומן ותורה כנגדו ואליו אומן אמון
לֹא שֶׁהַתּוֹרָה בָּרְאָה אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁל הַתּוֹרָה בָּרָא אֶת הָעוֹלָם. נִמְצָא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא אֻמָּן, וְהַתּוֹרָה כְּנֶגְדּוֹ וְאֵלָיו אֻמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן. וָאֶהְיֶה אָמוֹן לֹא כָתוּב, אֶלָּא אֶצְלוֹ. הוֹאִיל וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִתְבּוֹנֵן בָּהּ, אֶצְלוֹ הָיְתָה אֻמָּן.
וְאִי תֵּימָא מַאן יָכִיל לְמֶהוֵי אוּמָנָא לְגַבֵּיהּ. אֶלָּא אִסְתַּכְּלוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגַוְונָא דָּא, (ד״א אתעביד בלא עמל ויגיעה דכתיב בדבר יי שמים נעשו וגו׳. בגוונא דא באסתכלותא דיליה היא אומנא) בְּאוֹרַיְיתָא, כְּתִיב בָּהּ, (בראשית א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, אִסְתָּכַּל בְּהַאי מִלָּה, וּבָרָא אֶת הַשָּׁמַיִם. בְּאוֹרַיְיתָא כְּתִיב בָּהּ, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, אִסְתָּכַּל בְּהַאי מִלָּה, וּבָרָא אֶת הָאוֹר. וְכֵן בְּכָל מִלָּה וּמִלָּה דִּכְתִּיב בָּהּ בְּאוֹרַיְיתָא, אִסְתָּכַּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעָבִיד הַהִיא מִלָּה, וְעַל דָּא כְּתִיב וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן. כְּגַוְונָא דָּא כָּל עָלְמָא אִתְבְּרֵי.
בָּרוּךְ-הוּא.
(זוה״ק שמות קסא)
פַאנתַּ יַגִבֻּ עַלַיְךַּ אַן תַּעלַם אַןַ אללַהַ הֻוַ אַלּאִלַהֻ לַא גַ׳יְרַהֻ וַלַא סִוַאהֻ
ולכן אתה, מתחיב עליך שתדע, כי ה׳ הוא האלוה, שאין אחר במקומו, ושאין עוד אחר אתו.⁠1
1. [אתה הראתה לדעת כי ה׳ הוא האלהים אין עוד מלבדו. ועל זה אמר תהלים ק׳ דעו כי ״ה׳ הוא האלהים״ רצונו לומר עתה יש לך לדעת כי ה׳ הוא האלהים והוא יכול על כל העולם והוציא אתכם מהגלות בכבוד. הוא עשנו ולו אנחנו. רצונו לומר הוא גדלנו ורוממנו כמו אשר עשה את משה ואהרן, ׳ולו אנחנו׳ שאנחנו נקראים בשמו וצאן מרעיתו. והכתוב ׳ולא אנחנו׳ באל״ף, פירושו שאנחנו לא לומר כי כוחנו ועוצם ידינו עשה לנו את החיל הזה׳.]
הראת – כתרגומו אתחזיתא, כשנתן הקב״ה את התורה פתח להם שבעה רקיעים. וכשם שקרע את העליונים קרע את התחתונים, וראו שהוא יחידי, לכך נאמר: אתה הראית לדעת.
הראת – Understand this as the Targum has it: You have been shown. When the Holy One, blessed be He, gave the Torah, He rent open to them the seven heavens, and just as he rent open the higher regions so did He rend open the lower, so that they saw that He was alone (sole God). On this account it is stated, "You have been shown that you may know [that Hashem is God, there is none besides Him]" (Pesikta Rabbati 20 towards the end).
פס׳: אתה הראית לדעת – נראית עליך שכינה מן השמים. לדעת כי ה׳ הוא האלהים אין עוד מלבדו. אמר רבי חנינא אפילו כשפים אין מהנים עד שניתן להם רשות להזיק. ואין חיה שולטת באדם אא״כ נדמה לה כבהמה
הראת – מהבנין אשר לא נקרא שם פועלו. והטעם: כי כל אלה הראך האלהים, עד אשר תדע: כי הוא האלהים לבדו.
וטעם אין עוד – כאשר רמזתי בפירושא קהלת: וגבוהים עליהם (קהלת ה׳:ז׳), על כן מלת: עוד.
ומלת אלהים – פירשתיה (ראב״ע בראשית פירוש ראשון א׳:א׳).⁠1 ובפרשת וישמע יתרו כתיב: וידבר אלהים (שמות כ׳:א׳), והאלהים יעננו בקול (שמות י״ט:י״ט), בא האלהים (שמות כ׳:ט״ז), אשר שם האלהים (שמות כ׳:י״ז), כי המדבר הוא אלהים, כי יש מי שלא יבין דרך קצרה, והוא סוד עמוק.
1. השוו ראב״ע שמות פירוש שני י״ח:י״ט.
א. כן בכ״י פריס 176, פרנקפורט 150, ס״פ I.24. בכ״י פריס 177: בפסוק.
IT WAS SHOWN. Horeta (it was shown) is a hofal. The meaning of our clause is, God showed you all this so that you will know that He alone is God.
[THERE IS NONE ELSE.] This is to be understood according to the hint which I gave in my commentary on Koheleth on the verse that reads, for one higher than the high (Eccles. 5:7).⁠1 Hence Scripture reads, There is none else.⁠2
[GOD.] I have explained the meaning of Elohim (God) in the Torah portion And Jethro Heard.⁠3 Scripture states, And God (Elohim) spoke (Ex. 20:1); and God (Elohim) answered him by a voice (Ex. 19:19); God (Elohim) is come (Ex. 20:16); where God (Elohim) was (Ex. 20:17); for Elohim (God) was the speaker.⁠4 [I quoted these verses] because there are some who do not understand when one is being brief.⁠5 It is a deep secret.⁠6
1. Ibn Ezra there explains that the verse alludes to a hierarchy of 55 powers in heaven.
2. That is, God is the ultimate power.
3. See Ibn Ezra on Ex. 18:19 (Vol. 2, p. 361).
4. Hence Scripture describes God as speaking.
5. Hence one quote would be insufficient.
6. Why Scripture refers to God by the term Elohim. Ibn Ezra on Gen. 1:1 (Vol. 1, p. 26) explains that Elohim means angels and that God is referred to as Elohim because God works through the angels. Ibn Ezra seems to imply that God revealed himself on Sinai through angels rather than through His own essence.
אתה הראת – ניסים ונפלאות.
לדעת – להודיע1 כי י״י הוא האלהים.
1. עיין ר״י בכור שור בראשית כ״ב:י״ב.
אתה הראת – IT WAS SHOWN TO YOU – Miracles and wonders,
לדעת – THAT YOU MIGHT KNOW – to inform [others] כי י"י הוא האלהים THAT HASHEM IS GOD.
אתה הראת לדעת – יאמר אתה הראית אותות ומופתים שמתוכם תוכל לדעת כי ה׳ הוא האלהים אין עוד מלבדו, וכן בסמוך והשבות אל לבבך.
ופקח עיני שכלך בזה כי לא תמצא בכל התורה כלה שיאמר בשום מקום האלהים הוא ה׳ אלא ה׳ הוא האלהים, וכן בענין אליהו (מלכים א י״ח:ל״ט) ויפלו על פניהם ויאמרו ה׳ הוא האלהים, כי יש נסים מפורסמים ויש נסים נסתרים, ובכלל המפורסמים הנסתרים, והמשכיל יבין.
אתה הראת לדעת, "You have witnessed a clear demonstration, etc.⁠" All the miracles you have witnessed are equivalent to your having first-hand knowledge of the greatness of the Lord and that there is none beside Him. (39), והשבות אל לבבך makes the same point once more by asking the people to also open their mental eyes and draw the proper conclusions from what they had observed with their physical eyes.
Incidentally, you will not find anywhere that when both attributes of God appear successively that they occur in any other sequence than Hashem Elohim. We never find the sequence Ha-elohim Hashem. The two names when used successively sometimes refer to the manifest miracle on the one hand, and the "hidden" miracles, i.e. God's interference in history which is not visible to our physical eyes.
הראת – ב׳ דין ואידך כאשר הראית בהר שהראה להם שמים ושמי השמים וראו שאין אלא רשות אחד.
אתה הראת לדעתהראתא הוא המוחשות, ולדעת הוא המושכלות, ואמר כי אלו המוחשות לו המושכל הנזכר, והוא כי י״י האלהים אין עוד מלבדו – כלומר הוא העלה הראשונה, וכבר נתבאר בספר המופת הארוך כי המוחשות הם התחלות הידיעותב כולם.
גם התבאר בספר ההקש ההבדל בין אמרנו הוא האלהים ובין אמרנו הוא אלהים, ואף על פי כן להפלגת הביאור אמר אין עוד מלבדו, ואין מלבדו עוד דקדוק במלת עוד, כמו שחשב אבן עזרא, כי טעמו אין אלוה אמתי במציאות.
א. כך תיקן לאסט. בכ״י המבורג: ״הראות״.
ב. כך תיקן לאסט. בכ״י המבורג: ״הידועות״.
אתה הראית אלו הנפלאות לתכלית שתדע כי י״י הוא האלהים והוא שליט בארץ כמו שהוא שליט בשמים וכבר עמדת על זה מצד הפלאות שחדש לך בארץ כי זה מופת כי לי״י הארץ.
אין עוד מלבדו – שלא יחשוב חושב כי יש אלהים בשמים מנהיג השמים ויש אל אחר בארץ מנהיג הארץ כי זה הוא שקר אך השם יתעלה הוא המנהיג השמים והארץ אין עוד מלבדו וכבר יעיר על זה כי השם יתעלה שנה הסדורים אשר בארץ מפאת הכוחות השופעות שם מהגלגלים וזה דבר לא יכול עליו אם לא היה שליט בשמים ובארץ וזה ממה שצריך אל ביאור יותר רחב אך במה שזכרנו בו די לזאת הכונה בזה הביאור כי לא יכול האריכות הצריך בזה ובמה שידמה לו.
התועלת התשע עשרה הוא בדעות. והוא להודיע כי מי שהוא אלהי השמים הוא אלהי הארץ אין שם שני אלוהות יהיה האחד אלהי השמים והאחד אלהי הארץ כמו שהאמינו המאמינים בשניות וזאת הידיעה קנו ישראל מענייני המופתים הנפלאים שעשה השם יתעלה שלא ימשך ענינם מצד הטבע אשר באו באלו הדברים השפלים כמו שאמר אתה הראית לדעת כי י״י הוא האלהים אין עוד מלבדו כמו שביארנו ואם אמר אומר הנה זה לא יתן האמת בזה על כל פנים כי אולי יאמר אומר כי אלהי הארץ ינהיג הארץ לפי הטבע וכשיצטרך ישנה הוא מנהג הטבע אמרנו לו כי משה לא היה מדבר לסכלים כי כבר היו זקני ישראל והוא מבואר שלא יוכלו להניח שאלהי השמים יהיה נבדל מאלהי הארץ בדרך שיהיו שנים כי הם רואים הרבה מהנהגת ענייני הארץ מסודרת מצד השמים ולזה יחוייב שיהיה מי שיכול לשנות זה הסידור אשר בארץ עליון על כל השמים ואין צריך לומר שהוא עליון על הארץ ומזה התבאר כי מעניין המופתים נעמוד על שבכאן מנהיג אחד הגלגלים בכללם.
הראית כתרגומו איתחזת. שאין פירושו כמו הראתו שא״כ היה תרגומו אחזית לא איתחזת כי פי׳ אתחזת כמו נראת:
ואחר שזכר שני החסדים הגדולים אשר עשה עמהם להפליא. רוצה לומר מעמד הר סיני ויציאת מצרים ביאר אליהם מה היה התכלית המכוון והנכסף בכל אחד מהחסדים האלה. והוא אמרו אתה הראת לדעת כי ה׳ הוא האלהים. רוצה לומר הנה מעמד הר סיני אשר ראית כמו שזכרתי. אין ספק שלא היה כי אם בעבור שתדע שהשם יתברך הוא האלהים הוא אחד ואין עוד מלבדו.
אתה הראת – את כל אלה הראך האל יתברך.
לדעת – כדי שתתבונן ותדע בלי ספק כי ה׳ הוא האלהים – הוא אותו הקדמון הנמצא בהכרח.
אתה הראית, God has shown you all this.
לדעת, for you to know and understand beyond any doubt כי ה' הוא האלוהים, that Lord is the God Who is responsible for every phenomenon in the universe, that He has created it.
כתרגומו אתחזיתא. לשון התפעל, ואינו לשון הפעיל, שאם כן היה לו לתרגם ׳אחזית׳ (כ״ה ברא״ם):
כתרגומו איתחזיתא וכו׳. פירוש נראית, שאין פירושו כמו הראית. שאם כן היה תרגומו אחזית, לא איתחזיתא:
The word הראת according to Targum Unkelos means "You were shown", etc. I.e., the word הראת means, "you were shown,⁠" rather than, "you showed.⁠" Otherwise, the Targum should say אחזית (you showed) instead of איתחזיתא.
אתה הראת לדעת – הנה השם הראה אותך את כל הנסים והאותות האלה בעבור תדע בידיעת המופת ובידיעת החוש, כי ה׳ ב״ה הוא האל האמיתי בעל הכחות כולם והיכולת בלתי בעל תכלית, ואין עוד מלבדו, ומזה נולד לך החיוב לידע את כל זאת, כמו שחתם וידעת היום וכו׳ שנפרש בסמוך:
אתה הראת לדעת – הכרת ה׳ שלך אינה מבוססת על אמונה, אלא על ידיעה; וידיעה זו אינה מיוסדת על סיפור דברים, וגם אינה מסקנה השאובה מהשכל המבין דבר מתוך דבר. הכרת ה׳ שלך מבוססת על הוודאות של אירוע אישי ישיר שהיית בו, אשר הוצג בפני כלל האומה בבת אחת.
״אתה הראת לדעת״: די היה במה שראית במו עיניך, כדי לדעת ש״ה׳ הוא האלקים״: שה׳, אשר התגלה אליך בשם זה, הוא האל האמיתי היחיד, ששאר האנושות מבקשת אותו ומאמינה בו בכל כך הרבה צורות של שטות ודמיון⁠־תעתועים.
אין עוד מלבדו – אתה יודע שמלבדו אין עוד דבר בעל מציאות והוויה עצמאית. ה׳ לבדו הוא המצוי המוחלט; כל שאר הנמצאים תלויים בו לבדו.
אתה – עתה מפרש תכלית הפליאות האלה התכלית מה שהתגלה לפני העם כולו במ״ת היה שבזה הראית לדעת בידיעה ברורה שה׳ הוא האלהים, ר״ל שהסבה הראשונה שברא את העולם הממציא כל נמצא הוא עצמו הוא האלהים, ששם אלהים מציין כל הכחות הפרטים המתפשטות בכל המציאות, ואין עוד מלבדו שלא כדעת עע״ז שחשבו שהגם שה׳ הוא הסבה הראשונה וקרי לי׳ אלהא דאלהיא אינו לבדו המנהיג את העולם כי יש תחתיו אלהים שהם השרים העליונים והכוכבים והמזלות המשפיעים בעולם וע״כ היו עובדים אותם בפסיליהם להפיק מהם רצון:
אתה הראת וגו׳: הוסיף לומר, שמא תחשוב דכל הגדולות האלה עשה כח פרטי, ולא ה׳ פעל כל זאת, על זה הוסיף להוכיח דיש להתבונן שאך ה׳ האלהים העושה כל אלה1, וממילא תבין כי ״אין עוד מלבדו״ יכול כזה.
1. ושתי ההוכחות מופיעות בשני הפסוקים הבאים, ע״פ פרשנות רבינו.
אתה הראת לדעת – כמו אשר הראית בהר, אשר אתה מָרְאֶה בהר (פרשת תרומה), הָרְאוּ לך כל המופתים האלה למען תדע, אבל לפי פירוש זה היה ראוי להטעים את֣ה הרא֔ית לד֕עת, ולפי הטעמים שלפנינו שני הפעלים סמוכים זה לזה והאחד משמש כתאר הַפֹּעַל, ורצונו ידעת בראיה, ידעת בבירור.
אתה הראית לדעת – אתה באת לכלל הכרה מתוך ראיה עצמית (לא על ידי חקירה). הכוזרי מדגיש זאת באופן מיוחד ומפרש בזה את תחילת עשרת הדברות: ״אנכי ... מארץ מצרים״.
אין עוד מלבדו – כלומר, אין שום כח מבלעדו, שאינו תלוי בו. השוה בענין זה חולין ז׳: (בנוגע לכשפים).
אתה הראת לדעת – תניא, השוטה פטור מן הראיה, מאי טעמא, א״ר אלעזר, אתה הראת לדעת כתיב.⁠1 (ירושלמי חגיגה פ״א ה״א)
אתה הראת לדעת – עיין לפנינו בפ׳ יתרו בפ׳ וכל העם רואים את הקולות.
אין עוד מלבדו – זה הוא מלכות.⁠2 (ר״ה ל״ב:)
אין עוד מלבדו – א״ר חנינא, אין עוד מלבדו ואפילו לדבר כשפים.⁠3 (סנהדרין ס״ז:)
1. בראיה לעזרה ביו״ט איירי, ורמז בעלמא מביא מכאן שהנראה צריך להיות בר דעת, וממילא פטורין להביא את השוטה.
2. נ״מ בזה לענין מה שאומרים במוסף דר״ה פסוקים דאיירו במלכות ה׳ אומרים גם פסוק זה, ואע״פ שאין בו מפורש זכר שם מלכות אך ענינו הוא מלכות, וכן להלן בפ׳ ל״ט ה׳ הוא האלהים בשמים ממעל וגו׳ אין עוד, צ״ל גם אותו, וכפי שיבא לפנינו.
3. ר״ל אפילו ע״י כישוף א״א לעשות איזו פעולה אם ה׳ לא צוה. וע״ע בסוגיא כאן ובחולין ז׳ ב׳.
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)ילקוט שמעוניאגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובאבן עזראר״י בכור שורר׳ בחייטור הפירוש הקצרר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותמזרחיאברבנאלר״ע ספורנוגור אריהשפתי חכמיםר׳ י״ש ריגייורש״ר הירשמלבי״םנצי״בהואיל משהרד״צ הופמןתורה תמימההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144