Devarim 4 – דברים ד‏ – Mikraot Gedolot

שכר עבור קיום המצוות (קישור לעיון) – שמות ט״ו:כ״ו, שמות כ״ג:כ״ה-כ״ו, ויקרא כ״ו:ג׳-י״ב, דברים ה׳:כ״ט, דברים ו׳:ג׳, דברים ו׳:כ״ד, דברים ז׳:י״ב-ט״ז, דברים י״א:ח׳-ט׳, דברים י״א:י״ג-ט״ו, דברים י״א:כ״א-כ״ה, דברים י״ב:כ״ח, דברים כ״ח:א׳-י״ד, דברים ל׳:ט״ז-כ׳, דברים ל״ב:מ״ו-מ״ז

וְתִטַּר יָת קְיָמוֹהִי וְיָת פִּקּוֹדוֹהִי דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ יוֹמָא דֵין דְּיִיטַב לָךְ וְלִבְנָךְ בָּתְרָךְ וּבְדִיל דְּתוֹרֵיךְ יוֹמִין עַל אַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ כָּל יוֹמַיָּא.

and keep His statutes and His commandments that I teach you this day, that it may be well with you, and your sons after you, and you may prolong days on the land which the Lord your God gives you, all the days.

ותטרון ית קיימוי וית מצוותה דאורייתה די אנה מפקד יתכון יומא הדין די ייטב לכון ולבניכון מן בתריכון ומן בגלל די תארכון יומין על ארעא די י״י אלהכון יהב לכון כל יומיא.

ותינטרון ית קיימוי וית פיקודוי דאנא מפקיד לכון יומא דין דיוטב לכון ולבניכון בתריכון ומן בגלל דתינגדון יומא דין על ארעא די״י אלקכון יהיב לכון כל יומיא.

Therefore observe His covenant, and the commandments which I command you this day, that He may do good to you and to your children after you, and that you may have continuance upon the land which the Lord your God giveth you for all days.

דָּבָר אַחֵר: לָנֻס שָׁמָּה רוֹצֵחַ – רַבָּנָן אָמְרִין לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְחָרָשׁ שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה אִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ, מִתּוֹךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בָהּ נִשְׁבְּרָה לְתוֹךְ יָדָיו, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִלּוּ בְּטוֹבָתוֹ שְׁבָרָהּ, הָיָה נֶהֱרַג, עַכְשָׁו שֶׁשְׁבָרָהּ שֶׁלֹא בְטוֹבָתוֹ יִטָּרֵד לְמֵטָלוֹן, כָּךְ גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ (בראשית ט׳:ו׳), אֲבָל מִי שֶׁהוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה שֶׁלֹא בְּטוֹבָתוֹ, גּוֹלֶה מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָס אֶל אַחַת מִן הֶעָרִים הָאֵל וָחָי (דברים ד׳:מ״ב). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי שֶׁהָיָה יֵצֶר הָרָע מָצוּי הָיוּ הוֹרְגִים אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ וּמֵתִים, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אֲנִי עוֹקֵר יֵצֶר הָרָע מִכֶּם, וְאֵין מִיתָה בָּעוֹלָם: בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח (ישעיהו כ״ה:ח׳).

וַאחפַט׳ רֻסֻומַהֻ וַוַצַאִיאהֻ אַלַּתִי אַנַא אמֻרֻךַּ בִּהַא אַלּיַום לִכַּיְ יֻכַ׳ארַ לַךַּ וַלִבַּנִיךַּ מִן בַּעדִךַּ וַלִכַּיְ תַּטֻולַ מֻדַּתֻךַּ פִי אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ כֻּלַּ אַלזַּמַאןִ

ושמר את חקותיו ואת-מצותיו, אשר אני פוקד עליך בהן, היום, בכדי שישפע טוב לך ולבניך מאחריך, ולמען תתארך קצבת זמן חייך על האדמה, אשר ה׳ אלהיך, נותן לך כל הזמן.⁠¹

1. [למען ייטב להם ולבניהם לעולם.- לכל ענין רמז וראיה מן התורה, ובשאר ספרי הנביאים פרושו ובאורו. והשרש המצייין קריאת הגמול ׳טוב׳ ושמונעים אותו מן הרשעים, כאמרו: למען ייטב להם ולבניהם לעולם. ועוד (תהלים לא, כ): מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. ועוד (קהלת ח, יב-יג): כי גם יודע אני אשר יהיה טוב ליראי האלהים, וטוב לא יהיה לרשע. ולכל פסוק מאלה פרושים. (׳האמונות והדעות׳ רבי סעדיה גאון, מאמר תשיעי).]

פס׳: ושמרת את חוקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום – היום לעשותם ולא היום ליטול שכרן. היום לעשותם ולא למחר לעשותם.

אשר ייטב לך – ¹לעולם שכולו טוב ולמען תאריך ימים וגו׳ כל הימים. להביא את ימות המשיח:

1. לעולם שכולו טוב. עיין רש״י סוף חולין שאין בו לא היזק ולא יסורין אלא כולו טוב:

ולכך: ושמרת {את} חוקיו^א – שיטב לך ותאריך ימים בטוב, שתשים לב בדברים הללו, כי י״י הוא האלהים בשמים (דברים ד׳:ל״ט). ומאחר שעשה לך כל הטובות הללו ואין אחר זולתו, דין הוא שתשמור מצותיו.

א. בכ״י מינכן 52 ובספר הג״ן נוסף: ומשפטיו.

And therefore: ושמרת {את} חוקיו – YOU SHALL KEEP HIS STATUTES – that IT MAY GO WELL WITH YOU AND YOU MAY PROLONG YOUR DAYS with good, that you shall pay attention to these things, that Hashem is God in heaven (Devarim 4:39). And since He did for you all these good things and there is no other like Him, it is just that you shall keep HIS COMMANDMENTS.

ושמרת את חוקיו וגו׳ ולמען תאריך ימים – הרי נתתי לפניכם שני דרכים: הראשון שאם תשחיתון לא תאריכון ימים על האדמה, ואם תשמרון החוקים ייטיב לך ולבניך אחריך ותאריך ימים על האדמה, לכך אני אומר כלך לדרך זו לשמור מצוותיו וחקותיו.

ואם היתה גם כן יציאת מצרים לתכלית ירושת הארץ ראוי הוא להשתדל לשמור מצותיו וחקותיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך כדי שתאריך ימים על האדמה אשר ה׳ אלהיך נותן לך. ושתזכה אל הארץ ההיא כל הימים ולא תהיה מגורש ולא גולה ממנה כמו שזכרתי שיקרה לכם בהכרח בעשותכם הרע בעיני ה׳ להכעיסו במעשה ידיכם. ובזה תנצלו מכל אשר יעדתי לבא עליכם. כי אין הדברים האלה מוכרחים שיהיו אבל הם בבחירתכם ותוכלו להנצל מהם אם תרצו.

ושמרת את חקיו – וכשתדעהו תשמור את חקיו בלי ספק, כאמרו ״מי לא יראך מלך הגוים״ (ירמיהו י׳:ז׳).

ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום... כל הימים – כי לא תחדש דת לעולם.

ושמרת את חקיו, Once you have understood all this you will naturally observe all of God’s statutes. Jeremiah 10,7 already expressed this as a given when he asked (rhetorically) מי לא ייראך מלך הגוים, “who would not be in awe of You, King of the nations?”

ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום, כל הימים, the reason you will be observing these laws for all time is that the religion will not be renewed or altered, ever.

נותן לך כל הימים – פירוש לפי שאמר להם למען תאריך ימים על האדמה חש משה שיאמרו שהכונה היא שעל ידי מעשיהם הוא שה׳ מאריך ימיהם על האדמה, וממוצא דבר אתה למד שהגביל ה׳ ימי נתינת הארץ כדרך שהגביל חיי האדם דכתיב (איוב י״ד) אם חרוצים ימיו והבטיחם להאריך ימיהם כשילכו בדרך ישר, לזה גמר אומר וביאר אשר ה׳ אלהיך נותן לך כל הימים פירוש כי מתנת ה׳ היא לעולמי עד לא לזמן מוגבל, ומעתה אומרו ולמען תאריך ימים פירוש שלא ימותו בה בקצרות שנים על דרך אומרו (עקב י״א כ״א) למען ירבו ימיכם וגו׳, ואומרו כל הימים היא העמדת הארץ ביד ישראל.

נתן לך כל הימים, "which He gives to you for all time.⁠" Seeing that Moses told the people to observe the Torah in order to enjoy long life, he was afraid that the people would interpret that by observing the commandments of the Torah God would lengthen their lifespan on earth. As a result of such reasoning the people might also argue that this was proof that just as man's life on earth is limited in time (compare Job 14,5 "his days are determined, You know the number of his months"), so possession of the Holy Land would also be subject to limitations in time. Moses therefore corrects any such impression by going on record that a) God would add years to the people's lives if they observed the Torah, and b) assuring them that God's gift of the land to the Jewish people is a gift in perpetuity. It follows that when he mentioned "in order that you will have a long life on the earth, etc,⁠" Moses meant that they would not die prematurely, just as we have been told in Deut. 11,21. As to the land itself, it will remain Israel's forever.

כל הימים – כאן עמד להנפש והבדיל הערים. אחר כך חזר וקרא לישראל, כמו שנאמר ויקרא וגו׳ (דברים ה׳:א׳).

אשר ייטב לך – בשמים ממעל ולמען תאריך ימים על הארץ מתחת:

לפי דעתי כך היה ראוי להטעים ו֠למען תאר֨יך ימ֜ים על⁠־האדמ֗ה, ויהיה כל הימים חוזר אל למען תאריך ימים, לא אל נותן לך.

עד כאן פירוש י״א יום, ונשלמה ההזהרה אשר היא כהקדמה לכריתת הברית שהיה בדעתו לכרות עם באי הארץ, ועכשו מגיד מה שעשה אז משה, ואח״כ התחיל הברית אשר כרת אתם בערבות מואב.

ושמרת את חקיו וגו׳ – אך לכל ידיעתך את ה׳ צריכה להיות תוצאה אחת בלבד: שבעולם זה, המלא כבוד ה׳, עולם שבו רצונו שולט בכיפה בכל מקום, וכל היצורים עובדים לרצונו – בעולם זה יהיה לך רק עניין אחד: לשמור בנאמנות את החוקים והמצוות שבהם שׂם ה׳ גבול לרצונותיך וקבע לך תפקידים. שכן רק באופן זה ״ייטב לך״, יהיה טוב לך ולבניך.

ולמען תאריך – זהו התנאי האחד שבו תוכל להישאר בארץ. שכן ה׳ נותן לך את הארץ לכל הימים, והיא תישאר לכל הימים ארץ ייעודך, אך תהיה רשאי להחזיק בה רק כל עוד תוכיח את עצמך נאמן לאותו ייעוד.

ושמרת – ומן הפליאה של יצ״מ שהיה תכליתו ירושת הארץ וירושת הארץ תלוי אם תשמרו חוקיו ומצותיו וא״כ תלמד מזה לשמור חקיו וכו׳ למען אשר ייטב לך ולמען תאריך ימים על האדמה כל הימים שזה תלוי בשמירת חוקיו ומצותיו:

ושמרת את חוקיו: ואחר שכן שהוא המשגיח והמנהיגך, מוכרח אתה לשמור ״את חוקיו״ – שהיא התורה¹, ״ואת מצותיו״ – שהם מעשי המצוות, אשר הן המה האמצעים להשגחתו יתברך ״אשר ייטב לך וגו׳״.

1. הכוונה ללימוד התורה (לעומת ׳מעשי המצוות׳), וכך מתפרשים ׳חוקים׳ כשהם מופיעים עם ׳מצוות׳ (ולא עם ׳משפטים׳), וכמו בתחילת פרשת בחוקותי ״אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם״, וברש״י ורבינו שם.

אשר ה׳ אלהיך נתן לך כל הימים. אמר כל הימים, להגיד כי לא יזנח יש׳ לעולם ה׳ ויהיה להם תמיד אחרית ותקוה גם בהיותם בארץ אויביהם כי ירושת א״י אינה נפסקת לעולם וז״ש כל הימים, ומצינו מקרא יותר מפורש שחוזר לפנים גם לאחור ויורה שירושלים וא״י היו ראוים לישראל מקדם ותחלה ויהיו להם ראוים עד עולם הוא שאמר ירמיה (ל״ג) אשר נתן ה׳ לכם ולאבותיכם למן עולם ועד עולם.

ושמרת וגו׳ – הוא מסיים באותה האזהרה אשר בה פתח בפסוק ד׳:א׳, עם סיום החלק ההיסטורי של נאומו.

כל הימים – ייתכן שהוא מתייחס אל ״נותן לך״; הוא נותן לך את הארץ, כדי שתהיה שלך כל הימים (ראה שולץ, רבי שמשון ב״ר רפאל הירש, אהרליך). אולם הרי כבר ב״נותן לך״ הובעה המתנה לעולם, והרי כמה פעמים מוזהר ישראל בספר דברים, שאם לא ישמרו את התורה, יגלו מן הארץ. אמנם התורה מבטיחה גם את השיבה מן הגלות, אבל בכל זאת הלשון ״כל הימים״ אינה מתאימה, כיון שמשמעה היא החזקה ללא הפסקה. על כן לדעתנו מוטב לפרש ש״כל הימים״ מתייחס אל החלק הראשון של הפסוק ״ושמרת וגו׳⁠ ⁠⁠״. השוה י״ב:א׳.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון