א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״קול״) גם נוסח חילופי: ״קל״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״דבירי״) גם נוסח חילופי: ״דבירין״.
ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ודמו לית״) גם נוסח חילופי: ״מן קדם י״י לית״.
ד. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״אלהן קל״) גם נוסח חילופי: ״אלה הן קלה״.
ומליל י״י עימכון בטורא מיגו אישתא קל דבורא אתון שמעין ודמו לא חמיתון אלהן קל ממלל.
And the Lord spoke with you on the mountain from the midst of the fire: you heard the voice of the word, but you saw no likeness, but only a voice speaking.
ודבר ה׳ אליכם, מן עין האש, וכך היתם שומעים את הדברים, והדומה למראה כלשהו לא ראיתם, מלבד הקול לבדו.1
1. [ויאמר הראני נא את כבודך. ובסדר ואתחנן, ׳אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול׳ וכתב נמי רב סעדיה גאון בחיבור דברים שכתב בלשון ערבי, ובענין הזה, שכשאנו אומרים שבורא הכל ברא כל גוף וכל ענין, נדע שאין הבורא דומה לבריותיו, ומשם נראה שאין הנברא ראוי שיעבדו אותו בעצמו, ועוד וכשתשלם הנבואה, יסוד הוא שנאמין האותות הבאות על ידי הנביאים ונאמר כאשר היה יכול לברוא אותם כן היכולת בידו לעשות מהם מה שירצה, לחדש מהם כל מקרה ולהשיבם לבלי מה. והודיענו באותות האלה על כבוד הנביאים והאותות הבאות לידם. יש מהן אותות שהן באות תחלה לנביא עצמו כדי שיאמין שהשליחות או הדיבור אשר הוא שומע, בא מן הבורא אל הנביא ההוא, כמו שהראה המקום למשה עמוד ענן, וכן לאהרן ולשמואל כדכתיב משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו. בעמוד ענן ידבר אליהם שמרו וגו׳ וכן עמוד האש למשה בשעת הסנה ומראה, הקשת ליחזקאל וכדומה לזה ביחזקאל בכל דבר שישתנה ממנהג העולם. ויש מהן אותות שהן באות לעם אשר הנביא שלוח אליהם, כדי שיאמינו לנביא, בעת ראותם את האותות, והן באות על שלשה עניינין נקמה ורחמים ודבר שאינו לא זה ולא זה. 1. הנקמה, כגון עשר מכות שהביא הקב״ה על ידי משה לפרעה.2. והרחמים, כגון המן ושליו והבאר ועמוד ענן ועמוד אש וזולתן.3. אותות שאינן לא זה ולא זה, כגון המטה אשר נהפך לנחש ואחר כך חזר מטה, והמים שנהפכו לדם כדכתיב ולקחת ממימי היאור ושפכת היבשה וגו׳ ושני העניינים הראשונים, אפילו שיש בהן חיזוק להאמין בשליחות הנביאלא באו אלא להאמין בלבד. והמקום מעיר את רוח הנביא לעשות הענין הזה כדי שתהא האות נקראת על שמו כדכתיב בזאת תדע כי אני ה׳. וכתוב בזאת תדעון כי ה׳ שלחני לעשות וגו׳ וכדי שיהא הנביא יכול להעיר להן את אותן האותות שנעשו על ידו בכל עת ועת כדכתיב ואת-אותותיו ואת-מעשיו אשר עשה בתוך מצרים וכתיב ואשר עשה לחיל מצרים ואשר עשה לכם במדבר עד בואכם עד המקום הזה וכתיב ואשר עשה לדתן ולאבירם וכו׳.]
פס׳: וידבר ה׳ אליכם – אלו אנכי ולא יהיה לך שנשמעו מפי הגבורה.
קול דברים אתם שומעים – מלמד שהיה הדבור יוצא מפי הקב״ה ומחזר על כל המחנה ומתחקק על שתי הלוחות.
ותמונה אינכם רואים – הוא שאמר ישעיה הנביא (ישעיהו מ׳:כ״ה-כ״ו) ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש. ואומר (שם) ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו.
זולתי קול – מלמד שהקול היה יוצא ומכריז על כל ישראל אנכי ה׳ אלהיך. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ואל יתמה אדם על ההיכלות דר׳ ישמעאל ועל דברי ר׳ עקיבא אשר דיברו בספר הישר במעשה מרכבה כי כולם נכוחים למבין כי כוחות וגבורות בורא הכל המה. מצוי. ולא כמציאה שום דבר. קרוב, ולא כקריבת שום דבר בעולם. ראשון עד אין חקר. קדמון עד לא תכלית. את אחרונים עד אין סוף. ומי יכול לדבר על הנביאים אשר אמרו (שם ו) ואראה את ה׳. (שם נה) דרשו את ה׳ בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, (שה״ ׳ש ה) ראשו כתם פז. (זכריה י״ד:ד׳) ועמדו רגליו ביום ההוא, (דברים יא) עיני ה׳, (ירמיהו י״ב:ז׳) נתתי את ידידות נפשי. וכיוצא באלה לאין סוף. אלא דברה תורה כלשון בני אדם. וכן הנביאים אחרי התורה. והכתובים אחרי הנביאים, וחכמים אחריהם. הכל דרך אחד להם ובינה בדבר וצריך שום שכל. וכן הוא אומר וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה׳ הוא האלהים:
ONLY A VOICE. Which you heard,1 for the voice is not visible to the eye.2 I have already explained the meaning of And all the people saw the sounds3(Ex. 20:14).4
1. Only a voice is short for you only heard a voice.
2. Hence this interpretation.
3. Translated literally.
4. Scripture interchanges the way the senses are referred to because they are all perceived in one central place. See Ibn Ezra on Gen. 42:1 (Vol. 1, p. 386). Hence Scripture uses the term saw for heard.
ותמונה אינכם רואים – וכיון שלא ראיתם שום תמונה, מעתה כל דמות שתעשו לדמותי שקר הוא.
זולתי קול – אשר אתם שומעים.
קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול – הנה אמר זה להרחיק התמונה מהשם יתעלה כי אינו בעל גוף שתהיה לו תמונה.
ושדבר השם יתברך עמהם ולא ראו אותו רק שמעו קולו והוא אמרו קול דברים להבדילו משאר הקולות ששמעו בסיני. כמו שאמר וכל העם רואים את הקולות ולפי שהקול הוא מושג מחוש השמע ומוחשו באמת. לכן אמר קול דברים אתם שומעים. ולא אמר דברים אתם שומעים.
קול דברים אתם שומעים – אומרו קול דברים, יתבאר על פי דבריהם ז״ל (שהש״ר פ׳ ישקני) שאמרו שכל דיבור שהיה יוצא מפי ה׳ היה נוצר ממנו מלאך והיה עומד על האדם ואומר לו אתה מקבלני וכו׳ והיה מחבקו וכו׳ ע״כ, וכפי זה יתבאר הכתוב על נכון קול דברים פירוש הדברים אשר דבר ה׳ שהיו נבראים מהם מלאכים קול אותם מלאכים שנקראים דברים אתם שומעים, ועיין מה שכתבתי בפרשת יתרו שלא שמעו ישראל מפי הגבורה אלא אנכי וגו׳ ולא יהיה לך וגו׳ אבל השמנה דברות הגם שיצאו כאחד יחד עשרת הדברות לא יכלו לסבול לשמוע אלא ב׳ והח׳ עמדו המלאכים שנחצבו מקולו יתברך בהם עד שחזרה נשמתם וחזרו ושמעום מפי המלאכים שהם הדברים עצמן והיתה כל מצוה ומצוה שהוא מלאך ומלאך עומד על האדם ואומר לו אתה מקבלני וכו׳.
ותמונה אינכם רואים וגו׳ – קשה איך יוצדק לאמר על התמונה זולתי קול שהיא השמיעה, ולפי מה שכתבתי בפסוק שלפני זה שהמלאך שהוא הדיבור עצמו היה מדבר עם כל אחד והיו ישראל רואים אותו, וכן תמצא שאמרו רבותינו ז״ל (מכילתא) בפסוק וכל העם רואים את הקולות, ומעתה חש משה שיחשבו ח״ו כי זה הוא אלהי ישראל אשר ראו עיניהם, לזה אמר ותמונה אינכם רואים זולתי קול פירוש לבד הקול הוא שהייתם רואים תמונתו שהיה מדבר עמכם ואומר אתה מקבלני וכו׳.
קול דברים אתם שומעים, "you (only) heard the sounds of words, etc." The words "the sound of words" may best be understood in connection with Shir Hashirim Rabbah on Song of Songs 1,2: "may He kiss me with the kisses of His mouth." The Midrash explains that every utterance of God during the revelation at Mount Sinai resulted in the creation of an angel who would stand by each Israelite and ask him: "are you willing to accept me i.e. the respective one of the Ten Commandments and what other sub-commandments it contained?" The Israelite in question would answer in the affirmative whereupon the angel would embrace him and kiss him. The words קול דברים, "the sound of the words," is a reference to these questions the angels asked the Israelites. Please refer to what I have written in Parshat Yitro (page 671) where I explained that the only words the Israelites heard from the mouth of God directly were the first two commandments. They were physically unable to comprehend the other eight commandments though God uttered them simultaneously. The other eight utterances were turned into angels. When the souls returned to the Israelites' bodies at the time, they heard those commandments from the angels. This is what the Midrash described.
ותמונה אינכם רואים, "but you did not see an image." How can we understand Moses referring to an image by contrasting it with a sound, i.e. זולתי קול? It seems quite obvious that if one did not see an image that what one heard was only a sound? You may understand this in conjunction with what I explained on the last verse, that the Israelite saw an angel who communicated God's words, i.e. the sound to him. This is also a way the Mechilta explains the words: "the whole people saw the voices (Exodus 20,15)." Moses was afraid that the Israelites would think that the angel whom they had seen was the God of Israel. He therefore had to underline that all the Israelites saw in addition to the voices described in that verse were the angels described by the Midrash. They most certainly did not see God.
קול דברים אתם שמעים – יתכן שהוא מאמר מסוגר, לומר הדיבור הזה לא היה נרגש לכם כ״א באזניכם, אבל בתוך האש שממנו היה נעתק הקול לא ראיתם שום תמונה, ועתה חוזר ואומר מה דיבר ויגד לכם את בריתו:
זולתי קול – שתי מלות אלה מיותרות, כי כבר אמר קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים, ומה בא ללמדנו שאמר. זולתי קול. ובעלי הפשט יאמרו כי זולתי קול הוא כפול לחזק הענין, ובעל הברית אמר למ״ש על וכל העם רואים את הקולות (שמות כ׳), רואים את הנשמע, והדברים יובנו, כי כמו ששמעו מלת אנכי ככה ראו בעיניהם אות א׳ ואות נ׳ ואות כ׳ ואות יו״ד בתוך האויר צורות אותיות אלה ממש, והאותיות היו של אור גדול עומדים באויר אשר על הר סיני, ומאירים באור זך ומצוחצח עד מאד לעיני כל ישראל, וכן רואים ג״כ אחר מלת אנכי ד׳ אותיות הוי׳ ב״ה, וכן ה׳ אותיות אלהיך, וכן ג׳ אותיות אשר, וכן כל דבור ודבור, תוך כדי דבור הנשמע לאזניהם היה נראה ג״כ לעיניהם באויר עד תום כל עשרת הדברות, וכ״כ במכדרשב״י יתרו; ופירושו כאן, תמונה אינכם רואים זולתי תמונת קול, כלומר שום תמונה לא ראיתם חוץ מתמונת אותיות הקדש שהוא מהות הקול (ועמ״ש בבראשית בויאמר אלקים ובפ׳ יתרו בקול שופר).
וידבר וגו׳ – שמעתם – לא רק שה׳ דיבר, אלא שהוא דיבר אליכם מתוך האש, שדבריו היו מופנים ישירות אליכם. יתירה מכך, שמיעה זו לא הייתה שמיעת הלב, הכרה שכלית, שכן לא ״דברים״ שמעתם אלא ״קול דברים אתם שומעים״; שמעתם באוזניכם את צליל המילים. אולם זה היה גבול תפיסתכם החושית, שכן לא ראיתם כל שמץ שהוא של צורה, אף לא בקוויה הכלליים (עיין פירוש, שם כ, ד).
וידבר ה׳ אליכם וגו׳: להלן (י,ד) נתבאר דבדברות הראשונות היינו דכתיב (שמות כ,ז) ״זכור״ כתיב (להלן ט,י) ״אשר דבר ה׳ עמכם״, ובדברות השניות דכתיב (להלן ה,יא) ״שמור״ כתיב (שם י,ד) ״אשר דבר ה׳ אליכם״. והוא, משום ד״זכור״ שמעו גם כל ישראל1, משא״כ ״שמור״ לא שמע אלא משה, וישראל לא שמעו, רק שמעו עוד ״קול דברים״ מלבד הלשון ששמעו2. וזה הענין הנפלא מצייר משה כאן ״וידבר ה׳ אליכם3 וגו׳ ״ היינו ״קול דברים אתם שומעים״ ולא דברים.
ותמונה אינכם רואים זולתי קול:4 עוד דבר הפלא שלא ראיתם זולת ׳תמונת קול׳ ראיתם,5 היינו שראו תמונת צורת אותיות ע״י להבות אש6.
1. לכן מוצדק הלשון ״עמכם״.
2. עיין היטב לשון רבינו שם להלן (י,ד) ונעסוק בענין הזה שם בהרחבה.
3. כלומר לוחות שניים. וצ״ע, כי בפסוקים אלו משה רבינו מתאר לכאורה את מעמד מתן תורה שניתנו בו לוחות ראשונים, כי לא מצאנו תיאור בתורה למעמד נוסף.
4. היה לו לומר ׳זולתי קול דברים׳.
5. ע״פ רבינו שיעור הכתוב: ״ותמונה אינכם רואים זולתי תמונת קול״.
6. חידוש גדול, ויש למצוא לו מקור. וז״ל רבינו שמות (כ,טו) על הפסוק ״וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים: ... אלא בקול של עשרת הדברות, שהיה קול ה׳ בכח ובהדר, ובקול יצאו נצוצות אש ולפידים כמו אותיות הדיבור, והעם ראו את האותיות. (זוהי כנראה פרשנות רבינו למושג ׳רואים את הנשמע׳).
מתוך האש – ה׳ היה מסובב מאש. מראה כבודו היה כאש אוכלת (שמות כ״ד:י״ז).
קול דברים – מכין את האזהרה החמורה בפסוק ט״ו והלאה.
תמונה – הכוונה כאן לצורת גוף מוגבל, כעין ״תבנית״ בפסוק ט״ז והלאה, השוה שמות כ׳:ג׳. אולם ה׳ לא נראה גם בשום צורה מוחשית אחרת, שהרי האש לא היתה ח״ו ה׳ בעצמו. אלא ציינה את מקום ההתגלות. מה שכתוב בבמדבר י״ב:ח׳ על משה רבינו ״תמונת ה׳ יביט״, אינו רוצה לומר אלא הבטה והשגה פנימית של מציאות ה׳. כמו כן צריכים לפרש בתהלים י״ז:י״ב.
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)אגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טובאבן עזראפירוש מחכמי צרפתר״י אבן כספירלב״גאברבנאלאור החייםר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהרש״ר הירשנצי״ברד״צ הופמןהכל
May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.