×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יא) וַתִּקְרְב֥וּן וַתַּֽעַמְד֖וּן תַּ֣חַת הָהָ֑ר וְהָהָ֞רא בֹּעֵ֤ר בָּאֵשׁ֙ עַד⁠־לֵ֣ב הַשָּׁמַ֔יִם חֹ֖שֶׁךְ עָנָ֥ן וַעֲרָפֶֽל׃
You came near and stood under the mountain; and the mountain burned with fire to the heart of the sky, with darkness, cloud, and thick darkness.
א. וְהָהָ֞ר =ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 (בטעם גרשיים)
• דפוסים וקורן=וְהָהָ֗ר (בטעם רביע)
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)מדרש אגדה (בובר)ילקוט שמעוניאגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טוברשב״םאבן עזראחזקוניר״י אבן כספיאברבנאלר׳ י״ש ריגייושד״לרש״ר הירשנצי״ברד״צ הופמןעודהכל
וּקְרֵיבְתּוּן וְקַמְתּוּן בְּשִׁפּוֹלֵי טוּרָא וְטוּרָא בָּעַר בְּאִישָׁתָא עַד צֵית שְׁמַיָּא חֲשׁוֹכָא עֲנָנָא וַאֲמִטְּתָא.
And you came near, and stood at the lower parts of the mountain, and the mount burned with fire to the height of the heavens, in darkness, clouds, and shadow.
וקרבתון וקמתון בשיפולי טורהא וטורה הוה בעיר באשתה עד צית שמיא חשוכהב עננה וערפלה.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״בשיפולי טורה״) גם נוסח חילופי: ״תחות טו׳⁠ ⁠⁠״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״חשוכה״) גם נוסח חילופי: ״חושכה״.
וקריבתון וקמתון בשיפולי טוורא וטוורא דליק באישתא ושלהוביה מטי עד צית שמיא חשוכא עננא ואמיטתא.
And you drew near, and stood at the lower part of the mount, and the mountain burned with fire, and its flame went up to the height of the heavens, with darkness, clouds, and shadows.
ותקרבון ותעמדון תחת ההר – בשילוח המרגלים באתם כולכם, אבל במעמד הר סיני הבאתי אתכם בעל כרחכם, שנאמר ויוצא משה את העם (שמות י״ט:י״ז), בעל כרחם העמידם.
וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר – (כָּתוּב בְּרֶמֶז רפ״ג, וּבְפָסוּק וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם).
וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ – אָמְרוּ, אֲבוּיָה אָבִיו שֶׁל אֱלִישָׁע הָיָה מִגְּדוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם. וּכְשֶׁבָּא לָמוּל אֶת בְּנוֹ קָרָא לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּלְרַבִּי יְהוֹשֻׁע עִמָּהֶן. כֵּיוָן שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ שְׁרוּן אִלֵּין אָמְרִין אַלְפָ״א בֵּיתִי״ן, וְאִלֵּין אָמְרִין מִזְמוֹרַיָּא. אָמַר לָהֶם רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַנֵי עֲסוּקִין בְּדִידְהוֹן, וַאֲנָן [לֵית אֲנָן] עֲסוּקִין בְּדִידָן, מִיָּד הִתְחִילוּ בַּתּוֹרָה [וּמִן הַתּוֹרָה] לַנְּבִיאִים, וּמִן הַנְּבִיאִים לַכְּתוּבִים, וְהָיוּ דְבָרִים שְׂמֵחִים כִּנְתִינָתָן מֵהַר סִינַי, וְהָיְתָה הָאֵשׁ מְלַהֶטֶּת סְבִיבוֹתָם. עָלָה אֲבוּיָה אָבִיו אֶצְלָן, אָמַר לָהֶם עֲלִיתֶם לִשְׂרֹף אֶת הַבַּיִת עָלֵינוּ, אָמְרוּ חָס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא שֶׁאָנוּ עֲסוּקִים בַּתּוֹרָה, וְלֹא בִתְחִלַּת נְתִינָתָהּ בָּאֵשׁ נִתְּנָה דִּכְתִיב ״וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ״ וְגוֹ׳.
וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל.
המשתדל בתורה ינצל מאש אחרת
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לָמָּה נִתְּנָה תוֹרָה בְּאֵשׁ וַחֲשֵׁכָה, שֶׁכָּתוּב וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל. שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, יִנָּצֵל מֵאֵשׁ אַחֶרֶת שֶׁל הַגֵּיהִנָּם וּמֵהַחֹשֶׁךְ שֶׁמַּחְשִׁיכִים כָּל שְׁאָר הָעַמִּים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּזְכוּת אַבְרָהָם נִצְּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאֵשׁ הַגֵּיהִנָּם.
(זוה״ק שמות פג)
וההר בוער באש
חשך זה שריפה
תֹּהוּזֶה חֶנֶק, שֶׁכָּתוּב (ישעיה לד) קַו תֹּהוּ, (זכריה ב) חֶבֶל מִדָּה.
בֹּהוּ - זוֹ סְקִילָה, אֲבָנִים הַמְשֻׁקָּעוֹת בְּתוֹךְ הַתְּהוֹם הַגָּדוֹל לַעֲנֹשׁ אֶת הָרְשָׁעִים.
וְחֹשֶׁךְ - זוֹ שְׂרֵפָה, שֶׁכָּתוּב (דברים ה) וַיְהִי כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, (שם ד) וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ וְכוּ׳. וְזוֹ הָאֵשׁ הַחֲזָקָה שֶׁעַל רָאשֵׁי הָרְשָׁעִים מַתְחִילָה לִשְׂרֹף אוֹתָם.
וְרוּחַ - זֶה הֶרֶג בְּסַיִף. רוּחַ סְעָרָה, חֶרֶב שְׁנוּנָה מְלַהֶטֶת בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג) וְאֶת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, וְנִקְרֵאת רוּחַ. הָעֹנֶשׁ הַזֶּה לְמִי שֶׁיַּעֲבֹר עַל מִצְווֹת הַתּוֹרָה. וְאַחַר כָּתוּב יִרְאָה רֵאשִׁית, שֶׁהִיא הַכְּלָל שֶׁל הַכֹּל. מִכָּאן וָהָלְאָה שְׁאָר מִצְווֹת הַתּוֹרָה.
(זוה״ק זוהר הקדמה)
וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם.
אז נתבסם העולם באש,
וּכְשֶׁחָטְאוּ אַחַר כֵּן, דָּן אוֹתָם בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט) וַה׳ הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ, וְאֵימָתַי נִתְבַּסֵּם הָעוֹלָם, כְּשֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי, וְנִתְמַלֵּא כֻּלּוֹ אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד) וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם.
ר׳ יִצְחָק אָמַר, וְהַתּוֹרָה נִהְיְתָה בְּרִית בֵּין הַשֵּׁם וְהָעוֹלָם, שֶׁנִּמְשְׁלָה בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כג) הֲלוֹא כֹה דְּבָרִי כָּאֵשׁ, וְזֶהוּ בְּרִית אֵשׁ בְּרֵאשִׁית.
וּכְשֶׁחָטְאוּ אַחַר כֵּן, דָּן אוֹתָם בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כד) וַה׳ הִמְטִיר עַל סְדֹּם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ. וְאֵימָתַי נִתְבַּסֵּם הָעוֹלָם? כְּשֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי, וְנִתְמַלֵּא כֻּלּוֹ אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, יא) וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, וְהַתּוֹרָה נִהְיְתָה בְּרִית בֵּין הַשֵּׁם וְהָעוֹלָם, שֶׁנִּמְשְׁלָה בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כג, כט) הֲלוֹא כֹה דְּבָרי כָּאֵשׁ, וְזֶהוּ בְּרִית אֵשׁ, בְּרֵאשִׁית.
(זוה״ק זוהר חדש)
וַתַּקַדַּמתֻם וַוַקַפתֻם אַספַלַ אַלגַבַּלִ וַהֻוַ יַשׁתַּעִלֻ בִּאלנַּארִ אִלַי׳ כַּבּדִ אלסַּמַאאִ יַחִיטֻ בִּהִ סַוַאדַ אַלגַ׳יְםִ וַאלצַּ׳בַּאבִּ
והתקדמתם ועמדתם בתחתית ההר, והוא דולק באש אל תוך השמים, יקיף אותו, השחור של העננים והערפל.⁠1
1. [חשך ענן וערפל. נמצא בהגדה שמשה רבינו ע״ה נכנס בחשך וענן וערפל לפני הקב״ה וכשיצא עשה ג׳ פסיעות א׳ מחשך וא׳ מענן וא׳ מערפל, לכן אנו נוהגים לעשות ג׳ פסיעות. מהרב עוזיאל יצירותיו של רס״ג מרבינו רב סעדיה גאון.]
פס׳: ותקרבון ותעמדון תחת ההר – יש קריבה לטובה ויש קריבה לרעה. שנאמר (דברים א׳:כ״ב) ותקרבון אלי כולכם ותאמרו נשלחה אנשים, חשך ענן וערפל, מחיצה לפנים ממחיצה:
ותקרבון ותעמדון תחת ההר וגו׳ – דכתיב: ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר (שמות י״ט:י״ז) – בסמוך תחת ההר.⁠א
כל גבוה אצל נמוך: הגבוה קרוי ״על״, והנמוך קרויב ״תחת״. יושב פתח האהל – נצבים עליו (בראשית י״ח:א׳-ב׳).⁠1 וכן: תחת ההר – לפי שהם נמוכים וההר גבוה מהם.
והוצרך לכתוב כאן לפי שכתובג לפנינו: ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדולה וגו׳ (דברים ה׳:כ״א).
1. השוו רשב״ם בראשית י״ח:ב׳,ח׳.
א. כן נוסח ב׳ בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין). המלים ״בסמוך תחת ההר״ הושמטו ע״י הדומות בנוסח א׳.
ב. כן נוסח ב׳ בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין). המלה ״קרוי״ הושמטה בנוסח א׳.
ג. בנוסח א׳ בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין): כאן כמו שכתוב. בנוסח ב׳: לפי שאומרי׳.
ותקרבון ותעמדון תחת ההר YOU CAME FORWARD AND STOOD תחת THE MOUNTAIN: [תחת the mountain does not mean “underneath the mountain,” but “at the foot of the mountain”;] as it is written (Exodus 19:17) “Moses led the people out of the camp towards God, and they took their places בתחתית the mountain” [i.e., at the foot of the mountain].⁠1 In other words, close to the bottom (תחת) of the mountain.
When the Bible speaks of higher and lower items in proximity to each other, the higher one is described with the word על [a word which usually means “on top of”] and the lower one is described with the word תחת [a word which usually means “underneath”]. For example (Genesis 18:1-2), “He [Abraham] was sitting at the entrance of the tent... . [Looking up he saw three men] standing above him (עליו).”2 So also here [the people are described as standing] תחת the mountain, because they were lower and the mountain was higher.
The phrase had to be written3 because it is written below (5:22), “Why should we die, for this fearsome fire will consume us.”
1. The primary purpose of Rashbam’s comment here is to oppose the famous midrash that claims the Israelites were forced to accept the Torah by God, who uprooted Mount Sinai, held it over the head of the Israelites and threatened to drop it on them if they failed to accept the Torah. In other words, the Israelites stood literally underneath (תחת) the mountain. (See e.g. Shabbat 88a, and Rashi ad Exodus 19:17.) More often, this midrash is connected to the verse in Exodus than to our verse, but a number of midrashic sources read the idea into our verse. See e.g. Song Rabba 8:1.
2. See also Rashbam’s commentary to Genesis 18:8, s.v. עומד עליהם.
3. Rashbam is now explaining the purpose of this piece of incidental information – that the Israelites were standing close to the bottom of the mountain. Following the midrashic reading that the Israelites were standing underneath the uprooted mountain, the phrase is clearly momentous and significant. But what is its significance if it only means that they were near the bottom of the mountain?
Rashbam’s answer is that the verse serves an anticipatory purpose: it prepares the reader for the Israelites’ expression of fear in 5:22. Since our verse tells us that the Israelites were very close to the bottom of the mountain and the mountain was on fire, we now will be able to understand their fear (5:22) that the fierce fire will consume them. Rashbam uses the phrase “had to be written” (הוצרך לכתוב), a standard phrase for him (and other exegetes) when introducing an anticipatory phrase.
See pp. 412 and 414 of Appendix I of my Genesis volume.
לב השמים – באמצעא כנגד הרואים, וכן: בלב ים (שמות ט״ו:ח׳).
א. מלת ״באמצע״ חסרה בכ״י פריס 177, והושלמה מכ״י פריס 176, פרנקפורט 150, ברסלאו 53.
UNTO THE HEART OF HEAVEN. The middle of heaven.⁠1 Scripture speaks of those who look up. The heart of the sea (Ex. 15:8) is similar.⁠2
1. The heart lies in the middle of the body. Hence heart is used in the sense of middle. See Ibn Ezra on Ex. 15:8 (Vol. 2, p. 299). When a person looks straight up, it appears to him that he is staring at the middle of the sky.
2. It means the middle of the sea. See above note.
ותעמדון תחת ההר – שנאמר ויתיצבו בתחתית ההר (שמות י״ט:י״ז).⁠1
וההר בער באש עד לב השמים חשך ענן וערפל – ואם תאמר פסוק זה ראשו מכחיש את סופו כיצד דבר בוער באש אין חשך שולט שם, אלא שניהם שמשו כאחד והולך ומפרש כיצד וידבר אליכם מתוך האש קול דברים שהייתם אתם שומעים ותמונה אינכם רואים (דברים ד׳:י״ב) על ידי חשך ענן וערפל – שהיה שם שלא נתן רשות להסתכל בדמות כבודו.⁠2
עד לב השמים – באמצע כנגד הרואים.⁠3
1. שאוב מרשב״ם.
2. בדומה בר״י בכור שור.
3. שאוב מאבן עזרא.
ותעמדון תחת ההר, "you were standing at the bottom of the Mountain.⁠" Compare Exodus 19,17: ויתיצבו בתחתית ההר "they stood (at attention) at he base of the Mountain.⁠"
וההר בוער באש עד לב השמים חשך ענן וערפל, "and the Mountain was ablaze with fire to the very heart of the heavens, darkness, cloud, and thick darkness.⁠" If you were to say that the beginning of this verse appears to contradict its end seeing that if something burns and is aflame, there is obviously no darkness there? The miracle at the time was that darkness and light coexisted. Moses continues by explaining what took place: The Lord spoke to you out of the fire; what you heard, were the sounds of His voice. However, you had no vision of something by means of a picture, an illustration. The reason that you could not see the vision, the picture, was that it was enveloped by different degrees of darkness. This had to be so, as no human being is allowed a visual image of the essence of the Lord.
עד לב השמים, a figure of speech, as the heaven does not have a heart; it is a simile for the center of heaven, its innermost part. (Ibn Ezra)
לב השמים – כטעם אמרם: פי הארץ (משנה אבות ה׳:ח׳).
חשך ענן וערפל – כל אלה הקפים בצבעים שונים וכן האש.
וזכר איך עמדו תחת ההר בהיותו בוער באש והיה מקיף את האש חשך ענן וערפל כי תמיד היה נראה כבוד ה׳ שהיה כמראה אש מתוך הענן.
תחת ההר – כמו בתחתית ההר, והוא בעמק שבצד ההר:
וההר בער – היה בוער:
עד לב השמים – באמצע כנגד הרואים, וכן בלב ים:
חשך ענן וערפל – החשך הזה היה בתחתית ההר, כי ראש ההר היה בוער באש עד לב השמים:
וההר בוער באש – ההר עצמו היה חשך, ועליו למעלה עד לב השמים היה אש, כי ירד עליו ה׳ באש.
ותקרבון וגו׳ – אין זה קל לקבוע את משמעותו המדויקת של ״ערפל״. בדרך כלל, ״ענן״ ו״ערפל״ באים זה לצד זה או זה במקביל לזה, כמו כאן וכמו בספר איוב (לח, ט). הכתוב שם מתאר את כוח ה׳ המתגלה בחוקים השולטים במים. ה׳ עוצר בעד מי הים עם דלתיים ובריח: ״וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יֵצֵא״ (שם לח, ח); אך משנעשו המים לאדים ועלו מן הים, הם עטופים בענן וכרוכים [מחותלים] ב״ערפל״: ״בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ״ (שם לח, ט). ומאחר שנאמר שם ש״ענן״ הוא לבוש המים, ואילו ״ערפל״ הוא ״חיתולו״ (עיין יחזקאל טז, ד; ל, כא), משמע שב״ערפל״, חלקיקי המים לחוצים ומהודקים יחד יותר בחזקה. ב״ענן״, חלקיקי המים עדיין מפוזרים כאדים, ואילו ב״ערפל״ הם כבר מעובים. אך במקומות רבים ״ערפל״ הוא סימן לדבר חשוך שלא ניתן לראות דרכו: ״הַבְעַד עֲרָפֶל יִשְׁפּוֹט״ (איוב כב, יג), ״הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה⁠־אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים״ (ישעיהו ס, ב), ״וְקִוִּיתֶם לְאוֹר וְשָׂמָהּ לְצַלְמָוֶת וְשִׁית לַעֲרָפֶל״ (ירמיהו יג, טז). נראה אפוא ש״ערפל״ הוא ענן הגשם השחור הנמוך, שבו אדי המים כמעט נהפכו לטיפות.
ואולי על פי זה תתבאר צורת ״ערפל״ משורש ״ערף״ – כדוגמת ״ברזל״ משורש ״ברז״. ״עורף״ הוא הצד האחורי של הצוואר המבדיל בין הראש לגוף, ו״ערף״ פירושו: לחלק דבר לחלקים המחוברים באופן רופף. (בביטוי ״יַעֲרֹף מִזְבְּחוֹתָם״ [הושע י, ב], ה״עריפה״ מורה על נתיצה בכוח; אך זוהי כנראה משמעות מושאלת מ״עריפה״ [שמות יג, יג; להלן כא, ד], שהיא הריגה על ידי שבירת המפרקת.) ״ערף״ יכול להורות היטב על שלב זה של היווצרות טיפות, כפי שמוכח גם מ״יערף כמטר לקחי״ (להלן לב, ב), ובייחוד מ״אף שמיו יערפו טל״ (להלן לג, כט).
מסתבר לומר שכוונת הכתוב היא, שכל ההר מסביב היה עטוף באפילה כבדה, ורק המקום שממנו שלח ה׳ את דברו אל ישראל היה ״בוער באש עד לב השמים״. בכך הייתה כל תשומת הלב מופנית באופן מוחלט לאותו מקום, והדברים שנשמעו באוזן יוחסו ישירות אל ה׳ שאמרם (השווה פירוש, שמות כ, טו).
ותקרבון ותעמדון: נתבאר בספר ויקרא (ט,ה)1 דזה הלשון משמעו – בזריזות וריצה יותר מהילוך הרגיל. צייר משה לפניהם החשק וההתלהבות שהיו באותה שעה שרצו להתקרב תחת ההר, אע״ג שראו כי ההר בוער באש וגו׳ והיה להם להתהלך בעצלתים מרוב פחד, אבל המה לא ידעו אז טבע הגוף ורצו לקראת האלהים.
1. על הפסוק ״ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ה׳⁠ ⁠⁠״.
ותקרבון... תחת ההרשמות י״ט:י״ח.
בוער באששמות י״ט:י״ז.
עד לב השמים – כלומר בקרבו, כמו שמות ט״ו:ח׳.
חושך... ערפל – הענן מתואר בשמות י״ט:ט״ז בתור ענן כבד, נראה שביטוי זה מציין את ההרכבה של חושך וענן. ערפל הוא מקום קרבת השכינה, אשר רק משה רבינו היה רשאי לגשת לשם (שמות כ׳:י״ז).
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)מדרש אגדה (בובר)ילקוט שמעוניאגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טוברשב״םאבן עזראחזקוניר״י אבן כספיאברבנאלר׳ י״ש ריגייושד״לרש״ר הירשנצי״ברד״צ הופמןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144