×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(כט) וּבִקַּשְׁתֶּ֥ם מִשָּׁ֛ם אֶת⁠־יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּמָצָ֑אתָ כִּ֣י תִדְרְשֶׁ֔נּוּ בְּכׇל⁠־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל⁠־נַפְשֶֽׁךָ׃
But from there you shall seek Hashem your God, and you shall find him, when you search after him with all your heart and with all your soul.
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ יהודה אבן בלעםלקח טובאבן עזראפירוש מחכמי צרפתר׳ בחייעקדת יצחק פירושצרור המורר״ע ספורנואור החייםר׳ י״ש ריגייורש״ר הירשמלבי״םנצי״ברד״צ הופמןמשך חכמהעודהכל
וְתִתְבְּעוּן מִתַּמָּן יָת דַּחְלְתָא דַּייָ אֱלָהָךְ וְתַשְׁכַּח אֲרֵי תִבְעֵי מִן קֳדָמוֹהִי בְּכָל לִבָּךְ וּבְכָל נַפְשָׁךְ.
Yet if from there you seek the fear of the Lord your God, you shalt find, if you seek for Him with your heart, and with all your soul.
ותצלוןא מן (קדם) תמן {קדם} י״יב אלהכון ותשכחוןג ארום תתבעון יתיה בכל לבביכוןד ובכל נפשיכוןה.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ותצלון״) גם נוסח חילופי: ״ותתבעון״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״י״י״) גם נוסח חילופי: ״לאולפן אוריתא די״י״.
ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ותשכחון״) גם נוסח חילופי: ״ותארעון יתיה״.
ד. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״לבביכון״) גם נוסח חילופי: ״לבכון״.
ה. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״נפשיכון״) גם נוסח חילופי: ״נפשתיכון״.
ותתבעון מתמן למיתב לדחלתא די״י אלקכון ותשכחון רחמין ארום תבעון מן קדמוי בכל לבכון ובכל נפשכון.
But if there you seek to return to the fear of the Lord your God, you shall find mercy, when you seek before Him with all your heart and with all your soul.
וַתַּטלֻבּוּןַ מִן תַּ׳םַ אַללַהַ רַבַּכֻּם וַתַּגִדֻונַהֻ אִד׳ תַּלתַּמִסֻהֻ מֻכ׳לִצַא בִּכֻּלִ קַלבִּךַּ וַנַפסִךַּ
ותבקשו משם, את ה׳ אלהיכם, ותמצאו אותו כאשר תחפש קרבתו במסירה ונתינה בכל לבך ונפשך.
ובקשתם משם – זוהי המרצה לתשובה, לא על דרך ההגדה.
פס׳: ובקשתם משם – הבטחה היא לישראל כי אם יבקשו את ה׳ 1ימצאו תשועה.
כי תדרשנו בכל לבבך – לא כענין (תהלים עח) ויפתוהו בפיהם:
1. ימצאו תשועה. כדכתיב ומצאת:
ואל תתמה על מלת ובקשתם משם {וגו׳} ומצאת – כי ידבר לרבים ולגוי אחד, או לאדם אחד.
בכל לבבך – עוד אפרשנו (ראב״ע דברים ל׳:י׳).
Do not be amazed at the terms u-vikashtem (but…ye will seek) and u-matzata (and thou shalt find)⁠1 for Scripture speaks to many, to an entire nation, or to one person.⁠2
WITH ALL THY HEART. I will explain this later.⁠3
1. U-vikashtem (but…ye will seek) is plural. U-matzata (and thou shalt find) is singular. We would expect Scripture to be consistent.
2. Hence it employs both the singular and the plural.
3. The observance of the commandments is contingent on the perfection of the heart. See Ibn Ezra on Deut. 30:10.
וכשתראו שלא יצילו אתכם בעת צרתכם: ובקשתם משם את י״י אלהיך ומצאת – כלומר כשתכירו שטוב לכם אז בהיותכם עבדיוא יותר מן היום ההוא והלאה שפניתם אחרי ע״ז, ובקשתם משם את וגו׳.
א. בכ״י ברלין 121 נוסף כאן: לו.
ומצאת – היה ראוי לומר ומצאתם בלשון רבים. אבל אלו אמר כן היה נראה כי הרבים הדורשים להקב״ה מתוך גלותם יהיה נדרש להם ולא כן ביחיד, לפי שזכות הרבים גדול, כמו שאמרו אין הקב״ה מואס תפלתן של רבים, שנאמר (איוב ל״ו:ה׳) הן אל כביר ולא ימאס, על כן אמר ומצאת ללמדך כי גם ליחיד ידרש כשידרשנו בכל לבבו ובכל נפשו, ולא יהיה ענינו נגזר אחר הרבים להיותו נמנה בכללן.
ומצאת, "and you will find.⁠" Seeing that the previous verses addressed the people en masse, as a plural, we would have expected Moses to write this verse also in the plural instead of switching to the singular, "you (individually) will find.⁠" Had Moses continued in the plural the impression would have been created that the needs of the Jewish people of which he speaks are due only to the fact that they are in exile. It would have sounded as if God responds only to communal prayer, communal requests and not to that of the individual. There would have been a precedent for this seeing our sages in Berachot 8 have said that God does not despise communal prayer, i.e. that the prayer of a congregation is more effective than that of a mere individual. The Talmud there quotes Job 36,5: "Surely He is mighty, is not contemptuous,⁠" as the source of its message.
For these reasons Moses made a point of telling us that God does respond to individuals who seek Him out.
הנה אין ספק כי מרוב הצרות ועוצם התלאות בנפול שמיכם על ארצכם ואפס עצור ועזוב מכל צד ומכל עבר ואחרי ככלות הכל ובקשת משם את י״י אלהיך ומצאת כי ודאי אז תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך.
ואע״פ שבעבור זה הייתם חייבים כלייה. עכ״ז ובקשתם משם את ה׳ אלהיך ומצאת:
ואמר משם – לרמוז שהם בח״ל ואין השכינה שורה שם. כאומרם כל הדר בח״ל דומה כמי שאין לו אלוה. עכ״ז ובקשתם משם את ה׳ אלהיך ומצאת. וכן אמר משם לרמוז שאחר שנשארו מתי מספר בגלות מעונים ומדוכאים. יחזרו אל השם. ואע״פ ששבו אל השם כאשר צר להם ולא היה ראוי לענות אותם. עם כל זה ובקשתם משם את ה׳ אלהיך ומצאת. לפי שהוא ה׳ ובעל רחמים והוא אלהיך מימות האבות. ואמר ובקשתם לשון רבים. ואח״כ חזר לומר לשון יחיד את ה׳ אלהיך ומצאת. לרמוז שאחר שהם בארץ כנענים וכן שבאים מתוך צרה. שצריך שאע״פ שיהיו רבים שיבאו כולם כאיש אחד בלב אחד לבקש את ה׳ ואז ימצאוהו. וזהו שכתוב כי תדרשנו בכל לבבך. ולא יהיה לבבכם חלוק. וכן בכל נפשך אפי׳ נוטל את נפשך. שבזה תהיה בטוח שכשתשוב מתוך צרה. השם יענה אותך.
ומצאת – אף על פי שאין שם מקדש ולא כלי קדש.
כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך, בצר לך – והטעם שתמצאנו הוא כי אמנם ״תדרשנו בכל לבבך״ מרוב הצרות.
ומצאת, even though you will not have a Temple at your disposal once you are exiled, not any of its sacred vessels.
כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך בצר לך, the reason why you will be able to find your way to God is that your conditions in exile will be so tough that you will turn to God sincerely with all your heart and all your soul.
ובקשתם וגו׳ בכל לבבך וגו׳ בצר לך וגו׳ – ב׳ כתובים הבאים אלו צריכין ביאור דע כי יש ב׳ הדרגות תשובה, יש תשובה שישראל עושים מעצמן שיכירו חיובם עם הבורא ויכופו יצרם, ויש תשובה שעושים על ידי יסורין אשר יצר להם האויב ויצעקו מכאב לב, וכנגד ב׳ הדרגות דיבר משה אל כל ישראל, כנגד העושה תשובה הגם שלא שמע קול נוגש אמר ובקשתם משם את ה׳ אלהיך שיתעוררו הלבבות לחיבת אלהיהם, ומצאת, והגם שיש בידך עבירות חמורות כאמור בסמוך ועבדתם שם אלהים אחרים וגו׳ אף על פי כן פטורים אתם מהיסורין ודי לכם התשובה, והטעם כי תדרשנו בכל לבבך שתשובה כזו היא תשובה שלימה בכל לב ובכל נפש.
וכנגד תשובה הבאה מצד היסורין אמר בצר לך ומצאוך וגו׳ ושבת וגו׳ פירוש מחמת היסורין אשר יצר לך אויבך, וכאן לא הזכיר בכל לבבך וגו׳ כי באמצעות היסורין הוא שב, ומה שחסר לשבים מחמת יסורין בבחינה הדרגת התשובה משלימין אותו בבחינת היסורין עצמן שעברו עליהם כי היסורין ממרקין העונות ומטהרין את הנפש, ומה שחסר לכת הראשונה מצד שלא עברו עליהם יסורין משלימין אותו בבחינת מעלת התשובה, וכפי זה מאמר בצר לך נמשך עם מה שלפניו וזה שיעורו ובקשתם וגומר ומצאת והטעם כי תדרשנו וגו׳ או בצר לך וגו׳ ושבת הגם שלא תהיה בכל לבבך וגו׳, ונתן הכתוב טעם לקבלת ה׳ תשובה שלימה לבדה בלא יסורין או תשובה שאינה שלימה על ידי יסורין כי אל רחום ה׳ אלהיך.
עוד יתבארו הכתובים על זה הדרך ובקשתם משם פירוש וכשתהיו בין האומות שם תבקשוהו ותתפללו אליו לדברים הצריכים לכם לחיותכם, ואינו מדבר בבקשת הגאולה, ומצאת שימצא לכם שאם לא כן יאבדו ב״מ, ואמר לשון יחיד לומר שלא לכולם ימצא כשיקראוהו בארץ העמים אלא ליחידי סגולה, והטעם כי תדרשנו וגו׳ פירוש צריך מבקש ה׳ התעצמות גדול ואולי ישיגו הבקשה בסדר זה יחידי עם.
ואומרו בצר לך כתוב זה מדבר בהבטחת הגאולה כי בצר לעם ישראל שהוא זמן הגלות עוד לו שימצאוהו כל הדברים האלה האמורים בסמוך שהם השמדה מן האדמה והפצה בין האומות והמעטה שישארו מתי מספר זה יהיה באחרית הימים והם חבלי משיח, ולא יהיה להם כל הצרות בתמידות בזמנים ארוכים אלא באחרית הימים, ומבטיחם שיעורר ה׳ לבבם אז לשוב בתשובה, והוא אומרו ושבת עד ה׳, ונתן טעם להבטחה זו כי אל רחום ה׳ אלהיך לא ירפך וגו׳ ויחזק לבך לשוב וגו׳.
ואולי שזו היא טענת מיכאל לפני ה׳ שהביא בזוהר חדש (דף ל׳) שהרי באו אחרית הימים ומצאו אותם כל הדברים ולמה לא יעורר ה׳ לבם לשוב, ופירשתי המאמר במקום אחר, ועינינו לה׳ צופיות לפתוח אוצר רוח טהרה לפקוח עינים עורות ולהטות לבבות עם ה׳ להכיר נעימות עריבות ידידותו.
ובקשתם משם... בכל לבבך, "and you will seek (God) from there with all your heart, etc. Verses 29 and 30 require analysis. [Basically, the author tries to explain why repentance is mentioned only after exile, and why exile by itself does not appear to be classified as an affliction. Ed.] Remember there are two types of penitence. There is the kind of repentance which is self-induced when people become aware they have sinned and want to rehabilitate themselves to be in good standing with their Creator. The second type of repentance is only the result of the sinner first having suffered severe afflictions at the hands of his enemies, etc. The words: "you will seek from there the Lord your God" refer to the people whose repentance was not due to their first having suffered persecution, but was motivated by their fondness of God. Moses promises "you will find Him because you seek Him with all your heart" even though you may have committed the most serious sins, such as idolatry, as detailed in verse 28. The fact that you found your way back to God will save you from having to experience afflictions.
Concerning the people who become penitents only after having experienced severe afflictions, Moses says: "when you are in dire straits and all the retributions God has warned you of have found you at the end of days, you will return to the Lord your God and hearken to His voice.⁠" Moses makes clear that this repentance is not self-induced and that is why he does not characterise this repentance as being בכל לבבך, "with all your heart.⁠" The only reason you decided to become penitents is to escape the afflictions and persecutions. These penitents will have to compensate for their lack of whole-heartedness when they decide to rehabilitate themselves by absorbing more afflictions before their account with God is finally settled. This is the precise opposite of what happens to their counter-parts who adopted the path of penitence before they had become victims of afflictions. In their case their very penitence protects them against the afflictions which they had been in line for because of the sins they had committed. According to this interpretation the words בצר לך in verse 30 belong to what preceded them. The meter of the verses then is as follows: "When you seek out the Lord you will find him because you strive for Him with all your heart;⁠" alternatively (the second scenario), "when you are in trouble and as a result become a penitent, even though not with your whole heart, these afflictions will still find you because you have not become a true penitent. In either event, God will not destroy you as He is a merciful God, etc.⁠"
These three verses may also be explained in the following fashion. ובקשתם משם, "You will seek from there,⁠" i.e. once you find yourselves in exile amongst other nations and you pray for your daily needs. The Torah does not speak about the exiled Israelites praying for deliverance from their exile; they only pray to make their existence tolerable. The Torah goes on ומצאת, "and you will find,⁠" i.e. God is approachable even in exile. Otherwise you would perish in exile. The Torah uses the singular, i.e. "you (singular) will find,⁠" as not every Jew who prays on foreign soil, in exile, will find Him responding to him. The reason only selected individuals will find that God responds to them even when they are in exile is that they seek God with their whole heart. Prayer in exile has to be far more intense than prayer on holy soil in order for God to respond favourably.
When Moses mentions בצר לך, "when you are in trouble,⁠" this is an assurance that there will come a redemption, i.e. at a time in exile when things appear totally intolerable, "when all these afflictions have found you and you have been reduced to greatly diminished numbers.⁠" This will be a sign that the end of days is at hand and that what you experience are the birthpangs of the Messiah. The Torah promises that at least at that time God will encourage the exiled Jews to do תשובה. This is the promise contained in the words ושבת עד ה' אלוהיך ושמעת בקולו, "and you will return to the Lord your God and hearken to His voice.⁠" The Torah explains the reason for this promise by saying that "the Lord your God is merciful.⁠"
Perhaps this is the argument of the angel Michael about whom the Zohar Chadash page 30 writes "here the end of days has already arrived and God has still not encouraged the hearts of the Jews to become penitents!⁠" I have explained that passage elsewhere in a different context. Meanwhile our eyes are trained on God and we anxiously await that He will open His treasure of pure spirit to open blind eyes and to incline our hearts in order for us to appreciate how invaluable it is to enjoy His friendship.
ובקשתם משם – וכאשר מתוך הצורות ההמה תבקשו את ה׳ ותחפצו קרבת אלהים, תקראו אל ה׳ בחזקה ותחזרו למוטב, אז אני מבטיחכם שתמצאו אותו, כלומר תמצאו עזר אלהי ותזכו לרוחו הטובה, וכדרך שאמרו חז״ל ששכר מצוה מצוה, ולפי שרבים מבקשים פני ה׳ אבל אחד מני אלף ישיג מבוקשו עד שימצא העזר ממרומים, לכן אמר ובקשתם בלשון רבים ומצאת בלשון יחיד, וטעם הדבר:
כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך – שצריך האדם לעבוד את ה׳ בכל לבבו ובכל נפשו ולעשות כל מה שבכחו לעשות ואז יזכה לנחלת שדי, אך מעטים הם המגיעים למעלה זו:
ובקשתם משם – מתוך הניגוד הזה, תאיר בלבכם הקרבה המרוממת והמשחררת של האל החי והיחיד, שהוא ״ה׳ אלקיך״, חלקך בעולם; תבקשוהו ותמצאוהו. אפילו כנתינים של עולם העבודה הזרה, תכירו את קרבתו המאירה, האצילה והמשחררת, המרוממת אתכם ומביאה לכם אושר. תזכו לכל זה אם תפנו אליו ״בכל לבבך ובכל נפשך״, בכל שאיפותיכם ובכל הווייתכם; ותגיעו למדרגה זו אם ״תדרשנו״: אם רק אותו תשאלו מהו הישר והטוב, ותבקשו רק את עזרתו. שני אלה קרויים ״דרש את ה׳⁠ ⁠⁠״.
כל דברי ימי ישראל בגלות, בהתמדתו המנצחת כלפי חוץ ובכיסופיו לאור תורה ולעידון כלפי פנים, הם התגלות מתמשכת של אלוקים חיים, בניגוד לעבודת האלילים המתה והממיתה.
ובקשתם משם – ר״ל ומשם מן האונס והצער הזה תבקשו את ה׳ אלהיך וה׳ יקבל גם זה ומצאת אותו הגם שלא תוכל לבקשו בגלוי רק תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך כי יקום לך דבר זה במסירת נפש כי יחקרו אחרי האנוסים ורבים נשרפו על קדוש השם:
ועל זה סיים משה בנבואה בדבר ה׳: ובקשתם משם וגו׳ כי תדרשנו וגו׳: שבאמת ירצו מאד לשוב להשתעבד לה׳, כאשר יראו שאין טבע ארצות אחרות טוב להם, ואמרו ״אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה״ (הושע ב,ט). אבל כל זה אינה תשובה מאהבה, ועל כן לא כתיב כאן ״עד ה׳ אלהיך״1, כי באמת לא הגיעו אז למעלה זו2.
והנה כתיב ״ובקשתם״ בלשון רבים, ״ומצאת, כי תדרשנו״ בלשון יחיד3. והוא ע״פ מה שכתבתי להלן (לא,כו) דכלל האומה מכונה בלשון יחיד, ויחידים שבהם מכונים בלשון רבים. משום הכי כתיב ״ובקשתם״ – שלא הכל התפללו, אלא יחידי הדור, אבל הרצון לשוב4 היה בכלל האומה5.
1. כפי שנאמר בפסוק הבא.
2. ויתכן שהלשון ״כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך״ רומז לכך, כי לא כתוב ״ובכל מאדך״, ויש לעיין בזה.
3. ראב״ע: ואל תתמה על מלת ״ובקשתם ומצאת״, כי ידבר לרבים ולגוי אחד, או לאדם אחד. ועיין גם תשובתו של רבינו בחיי.
4. ״כי תדרשנו״.
5. אך עדיין קצת קשה המלה ״ומצאת״.
אחרי שפל הירידה תבוא שוב הזדקפות. אחרי שיראו שהאלילים אינם יכולים להושיע אותם, כיון שהם עצמם אין בהם כח.
ובקשתם וגו׳ – השוה ירמיהו כ״ט:י״ג.
משם – הכוונה לארץ הגולה, כמו ״שם״, שבפסוק הקודם.
תדרשנוישעיהו נ״ה:ו׳.
ובקשתם משם את ה׳ אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך – הענין דכללות ישראל המה כאדם אחד וכל אחד מישראל אבר מן האדם הכללי, אבל אימתי, כשיש להם דבקות במרכז מקור החיים האמיתי חי העולמים יתברך, אז המה כקוים היוצאים מן הנקודה המרכזית, ונמצא כי כל קו מחובר לחבירו בסבת מקורם, המרכז האמיתי השי״ת, אבל כשחטאו והן נסתרים מן השגחתו, אז כיון שאין להם דביקות בו יתברך גם המה נפרדים זה מזה ואין להם יחס ושווי ודביקות, וזה שאמר להם ובקשתם לשון רבים ומצאת וכו׳ בלשון יחיד, כיון שהם כולם מחוברים אל חי העולמים המה ג״כ מחוברין זה לזה איש לאחיו ידבקו. ודו״ק.
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ יהודה אבן בלעםלקח טובאבן עזראפירוש מחכמי צרפתר׳ בחייעקדת יצחק פירושצרור המורר״ע ספורנואור החייםר׳ י״ש ריגייורש״ר הירשמלבי״םנצי״ברד״צ הופמןמשך חכמההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144