Devarim 4 – דברים ד‏ – Mikraot Gedolot

בִּעִבְרָא דְּיַרְדְּנָא בְּחִלְּתָא לָקֳבֵיל בֵּית פְּעוֹר בַּאֲרַע סִיחוֹן מַלְכָּא אֱמוֹרָאָה דְּיָתֵיב בְּחֶשְׁבּוֹן דִּמְחָא מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִפַּקְהוֹן מִמִּצְרָיִם.

on the other side of Jordan, in the vale over against Beth Peor, in the land of Sihon king of the Amoraah, who dwelt in Heshbon, whom Moshe and the children of Israel smote when they had come out of Mizraim.

בעבר ירדנה^א בחלתה דסמיך לטעוותה^ב דפעור בארע^ג סיחון מלכהון דאמוריי^ד דהווא שרי בחשבון מה די קטיל^ה משה ובני ישראל באפקותהון פריקין מן מצרי׳.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ירדנה״) גם נוסח חילופי: ״יורדנה״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״דסמיך לטעוותה״) גם נוסח חילופי: ״כלוקבל ט׳⁠ ⁠⁠״.

ג. בהגהה בכ״י ניאופיטי 1 נוסף כאן: ״די״.

ד. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״דאמוריי״) גם נוסח חילופי: ״דאמוראי״.

ה. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״די קטיל״) גם נוסח חילופי: ״דקטל״.

ותננון משה בעיברא דיורדנא בחילתא {לקביל בית פעור}⁠^א בארע סיחן מלכא דאמוראי דיתיב בחשבונא דמחא משה ובני ישראל במיפקהון ממצרים.

א. חסר בכ״י לונדון.

And Mosheh delivered them beyond Jordan over against Beth Peor, in the land of Sihon king of the Amoraee, who dwelt in Heshbon, whom Mosheh and the sons of Israel smote when they had come out of Mizraim.

בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּגַּיְא וְגוֹ׳ – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״בֵּית פְּעוֹר״. לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל בְּגֻמָּא הַתַּחְתּוֹנָה נְתוּנִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם מִלְחַמְתָּן, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר יִשְׂרָאֵל הִכּוּם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ״א:כ״ד) ״וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר מֹשֶׁה הִכָּם, שֶׁנֶּאֱמַר ״אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הִכּוּם, וּמִי הִכָּם, הֱוֵי אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קל״ו:י״ז) ״לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים״, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיִינוּ בְּגוּמָא הַתַּחְתּוֹנָה וְהוּא עוֹמֵד לָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ״.

פִי דַ׳לִךַּ גַּאנִבִּ אלּאַרדֻןִ פִי אלּוַאדִי מִמַּא יַלִי בַּיְתִ פַאעֻורַ פִי בַּלַדִ סִיחֻוןַ מַלִךִּ אלּאַמֻורִיִּין אַלּמֻקִיםִ פִי חַשׁבּוּןַ אַלַּדִ׳י קַתַּלַהֻ מֻושִׁה וַבַּנֻו יִסרַאאִיל פִי כֻ׳רֻוגִהִם מִן מִצרַ

באותו צד מהירדן, בנחל אשר מעבר לבית פעור, בארץ סיחון מלך האמוריים, שישב בחשבון, אשר הרגו משה ובני ישראל ביציאתם מן מצרים.

פס׳: בעבר הירדן – וירשו את ארצו, ¹וכל (הערים):

1. וכל הערבה כצ״ל. והביא פסוקים אלו וחסר הדרשות:

בעבר הירדן בגיא – הוא הר העברים קודם נוסעם^א אל ערבות מואב, אע״פ שהר העברים הוא בארץ מואב.⁠¹

1. עיינו ראב״ע דברים ג׳:כ״ט, ראב״ע דברים ל״ד:ו׳.

א. כך בכ״י פריס 176, ברסלאו 53. בכ״י פריס 177: כטעם.

BEYOND THE JORDAN, IN THE VALLEY. The reference is to Mount Abarim before Israel journeyed to the plains of Moab,⁠¹ even though Mount Abarim is in the land of Moab.⁠²

1. See Ibn Ezra on Deut. 3:29.

2. For it lies in a different district.

אשר הכה משה וגו׳ בצאתם ממצרים – קשה והלא בשנת הארבעים הכה משה ארץ סיחון, ואולי שנתכוין לומר כי מעת יציאתם ממצרים היה מוכן לפניהם להכותו שאם לא היה מעשה המרגלים היו מכים אותו בשנה שניה לצאתם מארץ מצרים.

עוד נתכוין לומר כי מעת שיצאו ישראל ממצרים אימות מות נפלו עליו מהם והיה מוכה ועומד על דרך אומרם ז״ל (ב״ר פרק פ׳) שמסורת בידם וכו׳, ולזה סמך מאמר בצאתם למאמר ההכאה ואחר כך אמר ויירשו את ארצו להעירך כדברינו.

אשר הכה משה, whom Moses and Israel had defeated, etc. How could the Torah describe this as having occurred "when the Israelites left Egypt,⁠" when we all know that this war occurred in the fortieth year of the Israelites' wanderings? Perhaps all the Torah wanted to say was that ever since the Exodus of the Israelites from Egypt it had been one of the objectives to defeat these two kings. In fact, had it not been for the debacle with the spies, the Israelites would have defeated these two kings in the second year after the Exodus.

Furthermore, the Torah may hint that the terror of the Israelites defeating them had been part of the lives of the kings of these two countries and their people. For every practical purpose then these kings and their countries could have been considered as defeated already at that time (compare Bereshit Rabbah 80 that these kings had a tradition they would fall victim to the Israelites). The fact that the Torah speaks about the Israelites inheriting these lands only in the next verse instead of at the end of verse 46 indicates that our interpretation is correct.

אשר הכה וגו׳ בצאתם ממצרים – לדורות נכתב כן שיאמרו מעשים ההם נעשו בצאת ישראל ממצרים, סמוך או מופלג קצת.

אשר הכה משה – כמו אחרי הכותו את סיחון מלך האמורי (לעיל א׳ ד׳), והוא סימן הזמן כמו שביארנו שם:

בעבר הירדן בגיא מול בית פעור וגו׳: לפי שטחיות הפרשה כל זה מיותר ואינו נוגע לדרוש. אבל מתחילה יש להבין למאי בחר משה לעמוד במקום המסוכן הזה מול בית פעור שמושך את ישראל אחריו, כדתניא בספרי פרשת בלק¹. על זה ביאר המקרא כי כל הארץ² נחלקה לבני גד ובני ראובן³, והוא טעם מבואר ברבה פרשת חוקת (במדבר רבה יט,כו) דמשום הכי ניתנה תורה במדבר ולא בארץ ישראל, כדי שלא יאמר אותו שבט שהתורה תנתן בחלקו שהתורה מיוחדת להם, משום הכי ניתן במדבר מקום הפקר⁴, ומאותו טעם בחר משה ללמד לישראל תורת העיון והחידוש בזה המקום⁵ דוקא, משום שזה המקום היה אסור לירש ולשבת שם, משום שהיה ממשיך לפעור, משום הכי לא נתחלק עדיין, עד שמת משה ונקבר שם, כמו שכתוב בפרשת וזאת הברכה (להלן לג,כא) על הפסוק ״ולגד אמר״⁶.

מעתה מספר הכתוב כח התורה,⁠⁷ שכל זמן שהיו עסוקים בעיונה של תורה היו בטוחים מאותו המנוול⁸, וכדאיתא בקדושין (ל,ב) ׳אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש׳, ועל כן נקראת התורה ״משמרת״ כמו שכתבתי בספר בראשית (כו,ה) באורך. {[ואע״ג שכל הספר דיבר משה בכמה מקומות, כמו שכתבתי ריש פרשת דברים, מ״מ עיקר מדרשו לתלמוד היה בזה המקום ״בגיא וגו׳⁠ ⁠⁠״]}.

1. על הפסוק ״וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות״.

2. עבר הירדן.

3. ואין אפשרות ללמד תורה במקום השייך לשבט מסויים זה או אחר, כדלהלן, ולכן לימדם במקום הזה מול בית פעור, שאינו שייך לאחד מן השבטים.

4. לשון המדרש: היה השבט שניתנה בתחומו אומר ׳אני קודם בה״, לכך ניתנה במדבר שיהיו הכל שוין בה.

5. מול בית פעור.

6. שם מוזכר שקברו של משה רבינו היה בתוך נחלת גד (״כי שם חלקת מחוקק ספון״), וכידוע משה נקבר מול בית פעור וכדלהלן (לד,ו).

7. שזה היה הנושא המכרזי בפסוקים הקודמים.

8. יצר הרע של פעור.

בעבר הירדן – א׳:א׳.

בגיא... פעור – ג׳:כ״ט.

סיחון... בחשבון – ג׳:ב׳.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון