Devarim 4 – דברים ד‏ – Mikraot Gedolot

עֵינֵיכוֹן חֲזַאָה יָת דַּעֲבַד יְיָ בְּפָלְחֵי בַעְלָא פְעוֹר אֲרֵי כָל גּוּבְרָא דְּהַלֵּיךְ בָּתַר בַּעְלָא פְעוֹר שֵׁיצְיֵיהּ יְיָ אֱלָהָךְ מִבֵּינָךְ.

Your eyes have seen what the Lord has done with the worshippers of Baala Peor; for all the men who went after Baala Peor the Lord your God has destroyed from among you.

הא עייניכון חמיין ית כל מה די עבד^א ממריה די״י בפלחי^ב טעוותה פעור {...} שיצי יתיה י״י אלהכון מביניכון^ג.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״עבד״) גם נוסח חילופי: ״אתפרע״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״בפלחי״) גם נוסח חילופי: ״לפ׳⁠ ⁠⁠״.

ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״מביניכון״) גם נוסח חילופי: ״מן ביני׳⁠ ⁠⁠״.

בעיניכון חמיתון ית דעבד מימרא די״י בפלחי טעוות פעור ארום כל בר נש דטעא בתר טעוות פעור שיצייה י״י אלקך מבינך.

Your eyes have seen what the Word of the Lord hath done to the worshippers of the idol Peor: for all the men who went astray after the idol Peor, the Lord thy God hath destroyed from among you;

וַעֻיֻונֻכֻּם קַד רַאת גַמִיעַ מַא צַנַעַ אַללָּהֻ בִּפַאעֻורַ אַלצַּנַם אִןַ כֻּלַּ רַגֻלֵ אִתַּבַּעַהֻ אַנפַדַ׳הֻ אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם מִן בַּיְנִכֻּם

ועיניכם כבר ראו את כל מה-שעשה ה׳ בפעור הפסל, הרי כל איש שנצמד אליו, השמידו ה׳ אלהיכם, מתוככם.

בבעל פעור – כלומר: בעבור בעל פעור, וכמו שאמר אחר כך: כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור (שם). (ספר הרקמה ו׳:ת׳)

פס׳: עיניכם הרואות – לא מאומד ולא משמועה אני אומר אלא מה שראו עיניכם:

ואשר אמרתי למען תחיו (דברים ד׳:א׳), אין צורך לעד, כי עיניכם הרואות.

בבעל פעור – בעבור בעל^א פעור. ורבים כן.

א. מלת ״בעל״ חסרה בכ״י פריס 177, והושלמה מכ״י פריס 176, פרנקפורט 150, ברסלאו 53.

IN BAAL-PEOR. Be-va'al pe'or (in Baal-peor) means because of Baal-peor.⁠¹ There are many such instances.⁠²

1. The bet here has the meaning of because rather than in. Ibn Ezra renders our clause as: your eyes have seen what the Lord did because of Baal-peor.

2. Where the bet here has the meaning of because.

תדע: שעושה מצות⁠{י}⁠ו של הקב״ה חי בהם, והעובר עליהם מת, שהרי: כל אותם שהלכו אחר בעל פעור מתו, ואפילו אותם שלא היו בגזירה ראשונה.

Know: that one who does the commandment{s} of the Blessed Holy One lives by them, and one who violates them dies, for behold: ALL those that FOLLOWED AFTER BAAL PEOR died, and even those who were not [included] in the first decree.

כל איש אשר הלך אחרי בעל פעור – אותם השמיד י״י מקרבך.

עיניכם הרואות, "Your eyes which have seen, etc.;⁠" in verse 1 of this chapter Moses had told us to observe the laws of the Torah to ensure that the people whom he addressed would indeed inherit the Holy Land. It was also a warning not to once more miss that opportunity as it had been missed a few months earlier by 24000 of them who had worshipped the Peor. This had happened to them although up until that moment their conduct had entitled them to inherit their shares of that land. The previous generation had all died because of the sin related to the spies, and immediately after that God had told me that the time had come to make up for this now, and even now some of the people had wasted that opportunity by worshipping Peor, The time had therefore come to repeat the warning not to deviate by one iota in the laws concerning idolatry.

עיניכם הרואות – עתה בא להזהיר בפרטי המצות, ויתחיל בעבודה זרה שהיא שורש לכולן.

YOUR EYES HAVE SEEN. Now Moses comes to forewarn on the details of the commandments, and he begins with [the prohibition against] idolatry which is the root of all [the commandments].

עיניכם הרואות את אשר עשה ה׳ בבעל פעור – פי׳ ר׳ אברהם בשביל שאמר ונשב בגיא מול בית פעור ועבדו שם ע״ז התחיל לצוות בע״ז. והרמב״ן כתב בשביל שבא להזהיר בפרטי המצות התחיל בע״ז שהיא שורש לכולם:

עיניכם הרואות את אשר עשה ה' בבעל פעור, "Your own eyes that have seen what Hashem did with Baal-Peor, etc.⁠" Ibn Ezra says that seeing Moses had mentioned the fact that the people had temporarily settled in the valley facing the temple to this deity, and some worshipped there, Moses begins with the laws of idolatry, pointing out that the people who had worshipped Baal-Peor had paid a heavy price for that.

Nachmanides writes that seeing that Moses is about to launch into discussing details of mitzvah performance, he begins with aspects of idolatry, the root of the entire Torah legislation, and warns the people most graphically of the dangers involved in ignoring that legislation.

עיניכם הרואות את כל אשר עשה י״י בבעל פעור – ירצה לפי מה שאחשוב שראוי לכם להיות זהירים מאד שלא לפרוץ ולצאת מכוונת התורה כי אתם ראיתם כי אשר היו מכם רודפים אחר הזנות עם בנות מואב שהיו עובדות בבעל פעור השמידו השם יתעלה מקרבך עד שכבר מתו כלם ואתם שהייתם דבקים בי״י ולא רדפתם אחר הזנות חיים כלכם היום לא נפקד איש מאשר לא נמשכו לזה הפועל המגונה וזה ממה שיורה שזה הענין לא היה במקרה כי לא יתכן מה שבקרי שיסכים בכמו זה הרבוי כי מה שבקרי הוא מעטי.

התועלת השלש עשרה הוא להודיע עוצם השגחת השם יתעלה בישראל עד שכבר זכר שלא מת אחד מהם זולת אשר מתו על דבר פעור וכבר היה ראוי לפי המנהג הטבעי בעם גדול כזה שימותו בכל יום רבים מהם והיה זה כן כי כבר הבטיחם השם יתעלה שזה הדור יירשו הארץ וכמו שהמית במדבר הדור הקודם על מרים כן רצה להשאיר אלו כדי שיירשו כולם את הארץ ולזה זכר כי לולי עונם לא היה אחד מהם מת והעד על זה כי האנשים לבד אשר נכשלו בעון פעור מתו ולא מת זולתם כאמרו ואתם הדבקים בי״י אלהיכם חיים כלכם היום.

ואם תאמרו מה ענין זה לכוונתנו, [ה] הנה עיניכם הרואות את אשר עשה י״י בבעל פעור אשר זכרתי כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו י״י אלהיך מקרבך, ושם נאמר ויצמד ישראל לבעל פעור (במדבר כ״ה:ג׳) שנראה שכלכם חטאתם, הנה אם כן כלכם נתחייבתם בהשמד, כמו שנאמר ויחר אף י״י בישראל (במדבר כ״ה:ג׳).

והביא ראיה בדבר מענין בעל פעור שראו בעיניהם והוא שכל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו השם יתברך. ואמר זה כנגד זמרי בן סלוא שאמר למרע״ה בהקריבו לפניו את המדינית זו אסורה או מותרת א״ת שהיא אסורה בת יתרו מי התירה לך כבמדבר רבה פ׳ כ׳ לפי שהיה הרשע ההוא מספק במצות וחושב שהיו אנושיות מדעת מרע״ה לא אלהיות. ולכן השמידו השם יתברך.

עיניכם הרואות את אשר עשה ה׳ בבעל פעור. רמז בזה שלא יחשבו לומר שאע״פ שיעבדו אלהים אחרים שהם יצילום ויגינו עליהם. כי זה שקר כי תוהו המה. כי כבר ראיתם את אשר עשה ה׳ בבעל פעור. אשר עשה בו שפטים. וכל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה׳. ולא היה כח בבעל פעור להצילו מיד השם. וכן יעשה לאלהי העמים אשר סביבותיכם. ורמז עוד באומרו כי כל האיש אשר הלך וגומר ואתם הדבקים. שלא יחשבו לומר אע״פ שנחטא שלא יעניש אותנו אלא עם הרבים בבוא עתם כמו שעשה ליושבי כנען. ולז״א אינו כן כי בעיניכם ראיתם האיש שהלך אחרי בעל פעור השמידו ה׳ לו לבדו.

עיניכם הראות – הנה יעיד על זה מה שראיתם שקרה בענין בעל פעור. כי אמנם אותם שחטאו בעבודה זרה לא התכונו לזה בתחילה, אבל היתה תחלת כוונתם לזנות בלבד, כאמרו ״ויחל העם לזנות״ (במדבר כ״ה:א׳), ואף על פי שהתורה אסרה זה מפני חשש עבודה זרה, כאמרם ״וזנו בנתיו... והזנו את בניך״ (שמות ל״ד:ט״ז), חשב כל אחד מהם שזה לא יקרה לו כלל. והנה קרה ההיפך:

כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור – להדבק בבנותיו, אין גם אחד מהם שנשמר בחכמתו מהכשל בעבודה זרה עצמה, עד ש״השמידו ה׳ אלהיך״.

עיניכם הרואות, Moses reminds the people that they had observed the truth of this with their own eyes when their brethren, in their lust, not meaning to commit idolatry, had nevertheless done so, as they had been overcome by their libidos at the time so that they succumbed to seduction. The Torah testifies that their original sin had “only” been to whore with the daughters of Moav. (Numbers 25,1) The Torah, in outlawing sexual relations with non Jews had added that if this law was ignored the result would be intermarriage, idol worship by the children of such a marriage, etc. (Exodus 34,16) Every Israelite who indulged his lust for a Moabite girl had considered himself immune to such a warning. They proved to have been wrong, with the loss of 24.000 Israelites as a result. God had wiped out everyone of them who had worshipped Baal Peor. They had been tricked into it without realising it.

<בְבַעַל פעור: מצאתי כתו׳ בחומש קדמון כי בס׳ ר״מ ובס׳ ר״ג מוגה לבעל, ע״כ. ובספרי׳ שלנו בְבַעַל, וכן תרגמו המתרגמי׳¹, וכן כת׳ הראב״ע² בבעל פעור, בעבור בעל פעור.> [בְּבַעַל].

1. המתרגמי׳: אונקלוס והמיוחס ליונתן על אתר.

2. הראב״ע: על אתר.

עיניכם הרואות וגו׳ אחרי בעל וגו׳ – פירוש אתם ראיתם החומרא שבעבודה זרה יתר על כל העבירות שאפילו אותם שלא עבדוה אלא שחשבו בלבם והלכו אחריו לעובדו הגם שלא עבדוה עדיין השמידם ה׳, והוא על דרך אומרו (קידושין לט:) למען תפוש ישראל וגו׳.

עיניכם הראות, "you have seen with your own eyes, etc.⁠" Moses meant that the Israelites had first- hand experience of the severity with which God punishes idol worship. God relates to that sin more harshly than to any other sin. He punishes even the people who have not actually served the idol with any of their limbs or their organs but have merely entertained idolatrous thoughts. God destroyed people who intended to worship Baal Pe-or. Kidushin 39 cites Ezekiel 14,5 as proof that God punishes the mere intention to indulge in idol worship.

עיניכם הראות וגו׳ – הוא טעם על לא תספו כי עיניכם הרואות שאתם חשבתם עבודת בעל פעור לביזוי וביטול ע״ז ודמיתם להוסיף מה שלא נצטויתם. אבל בזה כבדתם כמשז״ל ויצמד כמו צמידים שהוא תכשיט כי זה הוא עבודתה וכבודה על כן צוה לכם ה׳ לא תספו על הדבר וגו׳.

עיניכם הראות – כלומר אילו המצות שצויתי אתכם היו מלבי, איך היה נמשך מהם חיים ארוכים לשומרים אותם ומגפה פתאומית לעוזבים אותן, שעל זה אמרתי אליכם שמע אל החוקים וכו׳ למען תחיו. ועכ״ז החוש העיד שהדבר כן, כי כל האיש שהלך אחרי פעור השמידו ה׳, אבל אתם שהלכתם אחרי ה׳ ודבקתם בו חיים כלכם היום, א״כ מן התולדה הזאת שראו עיניכם מוכרחים אתם להאמין שכל המצות שצויתי אתכם הם מצות ה׳ אלהיכם, והוא באמת מופת ברור, וכמו שחתם ראה למדתי וכו׳ כאשר צוני ה׳ אלהי, ובסמוך יתן ראיות אחרות גדולות מזו להוכיח מהן אלהיות התורה, והן קרבת אלהים, ומעשה מתן תורה:

אשר עשה ה׳ בבעל פעור – בעבור בעל פעור:

עיניכם הראות – נותן בזה טעם על מה שהזהיר לא תוסיפו, כי אתם רואים שחשבתם על עבודת בעל פעור שהוא לבזותה ולגנותה ודמיתם להוסיף על מה שלא נצטויתם, ובאמת זה היה עבודתם ונענשתם על כך, הנה בזה תראו פחיתות הבא ממה שמוסיפין יותר על צוויו ית׳ (הגר״א).

עיניכם הראות – אירוע זה התרחש ממש לאחרונה, שכן חטא בעל פעור היה לאחר הניצחון על סיחון ועוג. לפיכך הדור שעמד להיכנס לארץ זכר אותו היטב.

חשיבות גדולה נודעת לכך, שמיד לאחר איסור ״לא תספו״ ו״לא תגרעו״, בא פסוק שמזכיר לישראל את השמדת עובדי העבודה הזרה, שכן נלמדת מכאן האמת הבאה: שרירות לב הכופרת באלוקותה המוחלטת של התורה – ולו רק ביחס למצווה אחת בלבד – והמשווה שיקול דעת אנושי לציווי ה׳, שקולה כנטישה כללית של התורה והליכה אחר עבודה זרה.

כך מצאנו אצל שאול: נטיית לבו ודעתו הסובייקטיבית השפיעו על דרך קיומו את הציווי האלוקי שניתן לו, ובמקום לקיים בדקדקנות את המצווה שנאמרה לו באופן ברור, הרשה לעצמו לעשות יותר וגם פחות ממה שנצטווה לעשות. פחות: הוא נמנע מלקיים באגג ובחלק מהשלל את המשפט האלוקי שהופקד בידו. יותר: הוא הקדיש לקרבן את מיטב השלל, ודימה בלבו שעשה דבר אפילו טוב יותר ממה שנצטווה לעשות. בכך עבר שאול על איסור לא תוסיף ולא תגרע. באותה שעה בא אליו דבר ה׳ ביד שמואל (שמואל א טו, כב–כג): ״הַחֵפֶץ לַה׳ בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה׳, הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב [השמיעה בקול ה׳ – טובה יותר מהקרבנות], לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים [ההקשבה – טובה יותר מחלב אילים]. כִּי חַטַּאת⁠־קֶסֶם מֶרִי [שכן חטא הקסמים הוא מרי], וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר״ [וקשי עורף ועיסוק בהגדת עתידות הם מעשים אנוכיים].

״מרי״ הוא אי⁠־ציות, הימנעות מקיום ציווי ה׳ משום שאינו מתאים לרצונו – האמיתי או המדומה – של אחר כלשהו. אולם ביסודו של דבר, ״מרי״ אינו שונה מחטא הקוסם, המשתמש בקסמים כדי להכריע האם לעשות מעשה שה׳ ציווה או התיר. וכן ״הפצר״ הוא מידתו של אדם העושה מעשים שבדה מלבו כדי לתקן בכך את מצוות ה׳. אולם ביסודו של דבר, ״הפצר״ אינו שונה מעבודה זרה; שכן כך היא דרכו של עובד עבודה זרה: הוא אינו משעבד את הכל לאל האחד; הוא לא מעמיד את ה׳ עליו כאדון כל גורלו וכל חייו; אלא מציב לצד ה׳ כוח שליט עצמאי אחר (זוהי משמעות ״אָוֶן״ משורש ״און״), אשר בידיו הוא מפקיד את גורלו, ואשר ניחושיו אומרים לו מה לעשות (השווה פירוש, במדבר טו, לא).

בעל פעור הוא כנראה תיאור של המקום, כדוגמת ״בית פעור״ (לעיל ג, כט), ״בעל צפון״ (במדבר לג, ז).

אשר הלך אחרי בעל פעור – ייתכן שביטוי זה כולל לא רק את אלה שעשו בפועל את מעשי עבודת הפעור, אלא גם את אלה שהשתתפו בכל דרך שהיא באותו חטא, והראו עצמם נוטים אליו. באופן כזה חמורה עוד יותר האזהרה שלא לסור מאחת ממצוות ה׳.

עיניכם הרואות:⁠¹ הראה משל והוכחה לאזהרה הקודמת דאפשר לדמות שהוא עושה מצוה והיא מוליכתו לשאול. הרי ראיתם אנשים שהלכו אחרי פעור, וידוע הא דתניא בספרי פרשת בלק והובא בסנהדרין (קו,א) שלא באו לעון החמור של עבודה זרה זו עד שמתחילה עשו שלא לעובדה אלא לגלות עצמם לביזוי², והרי מותר לבזות ולהתלוצץ ממנה, מ״מ הרי שנינו (סנהדרין ס,ב) ׳הפוער עצמו לבעל פעור הרי זו עבודתו׳, ומפרש בגמרא ׳אע״ג דמכוון לביזויי׳. הרי מי ש״הלך אחרי בעל פעור״ בדמיון שעושה מצוה, ״השמידו וגו׳⁠ ⁠⁠״. ומזה תשכילו שאפשר לכל מי שאינו משוקע בדברי תורה להכשל בדרך ׳גדולה עבירה לשמה׳, ומחשבה זו תוליכהו לבאר שחת.

1. מה הקשר והסמיכות בין פסוק זה לשלפניו. ואכן הראב״ע והחזקוני טוענים שפסוקנו קשור לפסוק א׳ ״למען תחיו וגו׳⁠ ⁠⁠״, אך רבינו מפרש בעקבות הספורנו, וז״ל: הנה יעיד על זה (האיסור להוסיף ולגרוע) מה שראיתם שקרה בענין בעל פעור, כי אמנם אותם שחטאו בעבודה זרה לא התכוונו לזה בתחילה, אבל היתה תחילת כוונתם לזנות בלבד...

2. אמרה לו, ומה אכפת לך, כלום מבקשים ממך אלא פיעור, והוא אינו יודע שעבודתה בכך.

בבעל פעור – אל תואילו להוסיף על חקי ה׳ ואל תחשבו בלבבכם שתורתו גרועה מתורות יתר העמים, כי הלא ראיתם את אשר עשה ה׳ בבעל פעור.

עיניכם הרואות – כמו ג׳:כ״א. משה רבינו מזכיר את המאורע שאירע רק לפני זמן קצר, ואשר מקום המקרה היה עדיין לעיניהם (דברים ג׳:כ״ט).

בבעל פעור – יתכן לפרש גם בבעל פעור ממש (השוה שמות י״ב:י״ב), כיון שהשמדת עובדי עבודה זרה היא עונש גם בשביל העבודה הזרה עצמה. אבל יותר טוב לפרש בבעל פעור כמו בדבר בעל פעור, והכוונה בזה על מה שנזכר בבמדבר כ״ה:ג׳-ט׳.

ה׳ א׳ מקרבך – כמו בשאר המקומות בספר דברים ״ובערת הרע מקרבך״, לשון יחיד, כל העם נחשב כאיש אחד, אשר ביעור הרע הוא לטובתו. הגהת תרגום השבעים ללשון רבים, היא קלקול, שנגרם על ידי ״עיניכם״ שנזכר תחילה ו״ואתם״ הבא אחרי כן, והכופר שטויארנגל מקבל אותה ללא⁠־צדק.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון