תנ״ך
פירוש
(א) וְעַתָּ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁמַ֤ע אֶל־הַֽחֻקִּים֙ וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְלַמֵּ֥ד אֶתְכֶ֖ם לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֣עַן תִּֽחְי֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר יְהֹוָ֛היְ־הֹוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתֵיכֶ֖ם נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃ (ב) לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל־הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣היְ־הֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶֽם׃ (ג) עֵֽינֵיכֶם֙ הָֽרֹא֔וֹתא אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְהֹוָ֖היְ־הֹוָ֖ה בְּבַ֣עַל פְּע֑וֹר כִּ֣י כׇל־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הָלַךְ֙ אַחֲרֵ֣י בַֽעַל־פְּע֔וֹר הִשְׁמִיד֛וֹ יְהֹוָ֥היְ־הֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּֽךָ׃ (ד) וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖הי־הֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃ (ה) {שני} רְאֵ֣ה׀ לִמַּ֣דְתִּי אֶתְכֶ֗ם חֻקִּים֙ וּמִשְׁפָּטִ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְהֹוָ֣היְ־הֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑י לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן בְּקֶ֣רֶב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם בָּאִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ (ו) וּשְׁמַרְתֶּם֮ וַעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חׇכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כׇּל־הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה׃ (ז) כִּ֚י מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים קְרֹבִ֣ים אֵלָ֑יו כַּיהֹוָ֣הי־הֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּכׇל־קׇרְאֵ֖נוּב אֵלָֽיו׃ (ח) וּמִי֙ גּ֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֛וֹ חֻקִּ֥ים וּמִשְׁפָּטִ֖ים צַדִּיקִ֑ם כְּכֹל֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃ (ט) רַ֡ק הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֩ וּשְׁמֹ֨ר נַפְשְׁךָ֜ מְאֹ֗ד פֶּן־תִּשְׁכַּ֨ח אֶת־הַדְּבָרִ֜ים אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וּפֶן־יָס֙וּרוּ֙ מִלְּבָ֣בְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וְהוֹדַעְתָּ֥ם לְבָנֶ֖יךָ וְלִבְנֵ֥י בָנֶֽיךָ׃ (י) י֗וֹם אֲשֶׁ֨ר עָמַ֜דְתָּ לִפְנֵ֨י יְהֹוָ֣היְ־הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֘יךָ֮ בְּחֹרֵב֒ בֶּאֱמֹ֨ר יְהֹוָ֜היְ־הֹוָ֜ה אֵלַ֗י הַקְהֶל־לִי֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאַשְׁמִעֵ֖ם אֶת־דְּבָרָ֑י אֲשֶׁ֨ר יִלְמְד֜וּן לְיִרְאָ֣ה אֹתִ֗י כׇּל־הַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֨ר הֵ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה וְאֶת־בְּנֵיהֶ֖ם יְלַמֵּדֽוּן׃ (יא) וַתִּקְרְב֥וּן וַתַּֽעַמְד֖וּן תַּ֣חַת הָהָ֑ר וְהָהָ֞רג בֹּעֵ֤ר בָּאֵשׁ֙ עַד־לֵ֣ב הַשָּׁמַ֔יִם חֹ֖שֶׁךְ עָנָ֥ן וַעֲרָפֶֽל׃ (יב) וַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛היְ־הֹוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם מִתּ֣וֹךְ הָאֵ֑שׁ ק֤וֹל דְּבָרִים֙ אַתֶּ֣ם שֹׁמְעִ֔ים וּתְמוּנָ֛ה אֵינְכֶ֥ם רֹאִ֖ים זוּלָתִ֥י קֽוֹל׃ (יג) וַיַּגֵּ֨ד לָכֶ֜ם אֶת־בְּרִית֗וֹ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה אֶתְכֶם֙ לַעֲשׂ֔וֹת עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִ֑ים וַֽיִּכְתְּבֵ֔ם עַל־שְׁנֵ֖י לֻח֥וֹת אֲבָנִֽים׃ (יד) וְאֹתִ֞יד צִוָּ֤ה יְהֹוָה֙יְ־הֹוָה֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְלַמֵּ֣ד אֶתְכֶ֔ם חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִ֑ים לַעֲשֹׂתְכֶ֣ם אֹתָ֔ם בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ (טו) וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם מְאֹ֖ד לְנַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כִּ֣י לֹ֤א רְאִיתֶם֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה בְּי֗וֹם דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֧היְ־הֹוָ֧ה אֲלֵיכֶ֛ם בְּחֹרֵ֖ב מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ׃ (טז) פֶּ֨ן־תַּשְׁחִת֔וּן וַעֲשִׂיתֶ֥ם לָכֶ֛ם פֶּ֖סֶל תְּמוּנַ֣ת כׇּל־סָ֑מֶל תַּבְנִ֥ית זָכָ֖ר א֥וֹ נְקֵבָֽה׃ (יז) תַּבְנִ֕ית כׇּל־בְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בָּאָ֑רֶץ תַּבְנִית֙ כׇּל־צִפּ֣וֹר כָּנָ֔ף אֲשֶׁ֥ר תָּע֖וּף בַּשָּׁמָֽיִם׃ (יח) תַּבְנִ֕ית כׇּל־רֹמֵ֖שׂ בָּאֲדָמָ֑ה תַּבְנִ֛ית כׇּל־דָּגָ֥ה אֲשֶׁר־בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ (יט) וּפֶן־תִּשָּׂ֨א עֵינֶ֜יךָ הַשָּׁמַ֗יְמָה וְֽ֠רָאִ֠יתָ אֶת־הַשֶּׁ֨מֶשׁ וְאֶת־הַיָּרֵ֜חַ וְאֶת־הַכּֽוֹכָבִ֗ים כֹּ֚ל צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנִדַּחְתָּ֛ וְהִשְׁתַּחֲוִ֥יתָ לָהֶ֖ם וַעֲבַדְתָּ֑ם אֲשֶׁ֨ר חָלַ֜ק יְהֹוָ֤היְ־הֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֹתָ֔ם לְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כׇּל־הַשָּׁמָֽיִם׃ (כ) וְאֶתְכֶם֙ לָקַ֣ח יְהֹוָ֔היְ־הֹוָ֔ה וַיּוֹצִ֥א אֶתְכֶ֛ם מִכּ֥וּר הַבַּרְזֶ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם לִהְי֥וֹת ל֛וֹ לְעַ֥ם נַחֲלָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (כא) וַֽיהֹוָ֥הי־הֹוָ֥ה הִתְאַנַּף־בִּ֖יה עַל־דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֗ע לְבִלְתִּ֤י עׇבְרִי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן וּלְבִלְתִּי־בֹא֙ אֶל־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣היְ־הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃ (כב) כִּ֣י אָנֹכִ֥י מֵת֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֵינֶ֥נִּי עֹבֵ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן וְאַתֶּם֙ עֹֽבְרִ֔ים וִֽירִשְׁתֶּ֕ם אֶת־הָאָ֥רֶץ הַטּוֹבָ֖ה הַזֹּֽאת׃ (כג) הִשָּׁמְר֣וּ לָכֶ֗ם פֶּֽן־תִּשְׁכְּחוּ֙ אֶת־בְּרִ֤ית יְהֹוָה֙יְ־הֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת עִמָּכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֨ם לָכֶ֥ם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל אֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥היְ־הֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ (כד) כִּ֚י יְהֹוָ֣היְ־הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֵ֥שׁ אֹכְלָ֖ה ה֑וּא אֵ֖ל קַנָּֽא׃ (כה) כִּֽי־תוֹלִ֤יד בָּנִים֙ וּבְנֵ֣י בָנִ֔ים וְנוֹשַׁנְתֶּ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְהִשְׁחַתֶּ֗ם וַעֲשִׂ֤יתֶם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל וַעֲשִׂיתֶ֥ם הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָהיְ־הֹוָה־אֱלֹהֶ֖יךָ לְהַכְעִיסֽוֹ׃ (כו) הַעִידֹ֩תִי֩ בָכֶ֨ם הַיּ֜וֹם אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ כִּֽי־אָבֹ֣ד תֹּאבֵדוּן֮ מַהֵר֒ מֵעַ֣ל הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ לֹֽא־תַאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עָלֶ֔יהָ כִּ֥י הִשָּׁמֵ֖ד תִּשָּׁמֵדֽוּן׃ (כז) וְהֵפִ֧יץ יְהֹוָ֛היְ־הֹוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בָּעַמִּ֑ים וְנִשְׁאַרְתֶּם֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר בַּגּוֹיִ֕ם אֲשֶׁ֨ר יְנַהֵ֧ג יְהֹוָ֛היְ־הֹוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃ (כח) וַעֲבַדְתֶּם־שָׁ֣ם אֱלֹהִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֣י אָדָ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִרְאוּן֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּן וְלֹ֥א יֹֽאכְל֖וּן וְלֹ֥א יְרִיחֻֽן׃ (כט) וּבִקַּשְׁתֶּ֥ם מִשָּׁ֛ם אֶת־יְהֹוָ֥היְ־הֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּמָצָ֑אתָ כִּ֣י תִדְרְשֶׁ֔נּוּ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃ (ל) בַּצַּ֣ר לְךָ֔ וּמְצָא֕וּךָ כֹּ֖ל הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה בְּאַחֲרִית֙ הַיָּמִ֔ים וְשַׁבְתָּ֙ עַד־יְהֹוָ֣היְ־הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׁמַעְתָּ֖ בְּקֹלֽוֹ׃ (לא) כִּ֣י אֵ֤ל רַחוּם֙ יְהֹוָ֣היְ־הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַשְׁחִיתֶ֑ךָ וְלֹ֤א יִשְׁכַּח֙ אֶת־בְּרִ֣ית אֲבֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לָהֶֽם׃ (לב) כִּ֣י שְׁאַל־נָא֩ לְיָמִ֨ים רִֽאשֹׁנִ֜ים אֲשֶׁר־הָי֣וּ לְפָנֶ֗יךָ לְמִן־הַיּוֹם֙ אֲשֶׁר֩ בָּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אָדָם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וּלְמִקְצֵ֥ה הַשָּׁמַ֖יִם וְעַד־קְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם הֲנִֽהְיָ֗ה כַּדָּבָ֤ר הַגָּדוֹל֙ הַזֶּ֔ה א֖וֹ הֲנִשְׁמַ֥ע כָּמֹֽהוּ׃ (לג) הֲשָׁ֣מַֽע עָם֩ ק֨וֹל אֱלֹהִ֜ים מְדַבֵּ֧ר מִתּוֹךְ־הָאֵ֛שׁ כַּאֲשֶׁר־שָׁמַ֥עְתָּ אַתָּ֖ה וַיֶּֽחִי׃ (לד) א֣וֹ׀ הֲנִסָּ֣ה אֱלֹהִ֗ים לָ֠ב֠וֹא לָקַ֨חַת ל֣וֹ גוֹי֮ מִקֶּ֣רֶב גּוֹי֒ בְּמַסֹּת֩ בְּאֹתֹ֨ת וּבְמוֹפְתִ֜ים וּבְמִלְחָמָ֗ה וּבְיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבְמוֹרָאִ֖ים גְּדֹלִ֑ים כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֨ה לָכֶ֜ם יְהֹוָ֧היְ־הֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם בְּמִצְרַ֖יִם לְעֵינֶֽיךָ׃ (לה) אַתָּה֙ הׇרְאֵ֣תָ לָדַ֔עַת כִּ֥י יְהֹוָ֖היְ־הֹוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֥ין ע֖וֹד מִלְּבַדּֽוֹו׃ (לו) מִן־הַשָּׁמַ֛יִם הִשְׁמִֽיעֲךָ֥ אֶת־קֹל֖וֹ לְיַסְּרֶ֑ךָּ וְעַל־הָאָ֗רֶץ הֶרְאֲךָ֙ אֶת־אִשּׁ֣וֹ הַגְּדוֹלָ֔ה וּדְבָרָ֥יו שָׁמַ֖עְתָּ מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ׃ (לז) וְתַ֗חַת כִּ֤י אָהַב֙ אֶת־אֲבֹתֶ֔יךָ וַיִּבְחַ֥ר בְּזַרְע֖וֹ אַחֲרָ֑יו וַיּוֹצִֽאֲךָ֧ בְּפָנָ֛יו בְּכֹח֥וֹ הַגָּדֹ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ (לח) לְהוֹרִ֗ישׁ גּוֹיִ֛ם גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ לַהֲבִֽיאֲךָ֗ לָֽתֶת־לְךָ֧ אֶת־אַרְצָ֛ם נַחֲלָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (לט) וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒ כִּ֤י יְהֹוָה֙יְ־הֹוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד׃ (מ) וְשָׁמַרְתָּ֞ אֶת־חֻקָּ֣יו וְאֶת־מִצְוֺתָ֗יו אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ הַיּ֔וֹם אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וּלְבָנֶ֖יךָ אַחֲרֶ֑יךָ וּלְמַ֨עַן תַּאֲרִ֤יךְ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔הז אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧היְ־הֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃ (מא) {שלישי} אָ֣ז יַבְדִּ֤יל מֹשֶׁה֙ שָׁלֹ֣שׁ עָרִ֔ים בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרְחָ֖ה שָֽׁמֶשׁ׃ (מב) לָנֻ֨ס שָׁ֜מָּה רוֹצֵ֗חַ אֲשֶׁ֨ר יִרְצַ֤ח אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ בִּבְלִי־דַ֔עַת וְה֛וּא לֹא־שֹׂנֵ֥א ל֖וֹ מִתְּמֹ֣לח שִׁלְשֹׁ֑םט וְנָ֗ס אֶל־אַחַ֛ת מִן־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖ל וָחָֽי׃ (מג) אֶת־בֶּ֧צֶר בַּמִּדְבָּ֛ר בְּאֶ֥רֶץ הַמִּישֹׁ֖ר לָרֽאוּבֵנִ֑יי וְאֶת־רָאמֹ֤ת בַּגִּלְעָד֙ לַגָּדִ֔י וְאֶת־גּוֹלָ֥ן בַּבָּשָׁ֖ן לַֽמְנַשִּֽׁי׃ (מד) וְזֹ֖את הַתּוֹרָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (מה) אֵ֚לֶּה הָֽעֵדֹ֔ת וְהַֽחֻקִּ֖ים וְהַמִּשְׁפָּטִ֑ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃ (מו) בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן בַּגַּ֗יְא מ֚וּל בֵּ֣ית פְּע֔וֹר בְּאֶ֗רֶץ סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה מֹשֶׁה֙ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃ (מז) וַיִּֽירְשׁ֨וּ אֶת־אַרְצ֜וֹ וְאֶת־אֶ֣רֶץ׀ ע֣וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֗ן שְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרַ֖ח שָֽׁמֶשׁ׃ (מח) מֵעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁ֨ר עַל־שְׂפַת־נַ֧חַל אַרְנֹ֛ן וְעַד־הַ֥ר שִׂיאֹ֖ן ה֥וּא חֶרְמֽוֹן׃ (מט) וְכׇל־הָ֨עֲרָבָ֜ה עֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה וְעַ֖ד יָ֣ם הָעֲרָבָ֑ה תַּ֖חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּֽה׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א הָֽרֹא֔וֹת =ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 ומסורת טברנית ורמ״ה (כתיב חסר וי״ו ומלא וי״ו)
• ל=הָֽרֹאֹ֔ת (כתיב חסר וי״ו וחסר וי״ו)
• דותן ציין את הכתיב החסר וי״ו רק בתור ספק אבל הוא ודאי.
• ל=הָֽרֹאֹ֔ת (כתיב חסר וי״ו וחסר וי״ו)
• דותן ציין את הכתיב החסר וי״ו רק בתור ספק אבל הוא ודאי.
ב בְּכׇל־קׇרְאֵ֖נוּ =ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ (דגש מיותר באות כ״ף?), אך ייתכן שמדובר בכתם בקלף.
• הערות ברויאר ודותן
• קורן, דותן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא
• ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ (דגש מיותר באות כ״ף?), אך ייתכן שמדובר בכתם בקלף.
• הערות ברויאר ודותן
• קורן, דותן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא
ג וְהָהָ֞ר =ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 (בטעם גרשיים)
• דפוסים וקורן=וְהָהָ֗ר (בטעם רביע)
• דפוסים וקורן=וְהָהָ֗ר (בטעם רביע)
ד וְאֹתִ֞י =ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 (בטעם גרשיים)
• דפוסים וקורן=וְאֹתִ֗י (בטעם רביע)
• דפוסים וקורן=וְאֹתִ֗י (בטעם רביע)
ה הִתְאַנַּף־בִּ֖י =ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י (סגול באות נו״ן)
• הערות ברויאר ודותן
• קורן, דותן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא
• ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י (סגול באות נו״ן)
• הערות ברויאר ודותן
• קורן, דותן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא
ו מִלְּבַדּֽוֹ =ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 וכמו כן בתיגאן ובכתבי־יד ספרדים ובדפוסים וקורן (למ״ד דגושה), וכך אצל ברויאר.
• ל!=מִלְבַדּֽוֹ (חסר דגש באות למ״ד), וכך במג״ה.
• הערת ברויאר
• קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא
• ל!=מִלְבַדּֽוֹ (חסר דגש באות למ״ד), וכך במג״ה.
• הערת ברויאר
• קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא
ז עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה =ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 וכך הכריעו ברויאר ומג״ה (קמץ באות ה״א הראשונה), וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל!,ל1?=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה (פתח במקום קמץ באות ה״א הראשונה)
• ל!,ל1?=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה (פתח במקום קמץ באות ה״א הראשונה)
ח מִתְּמֹ֣ל =ל1,ש,ש1ק3,ו,ל3 ומסורת-ל וטברניות ורמ״ה (כתיב חסר וי״ו)
• ל!=מִתְּמ֣וֹל (כתיב מלא וי״ו)
• ל!=מִתְּמ֣וֹל (כתיב מלא וי״ו)
ט שִׁלְשֹׁ֑ם =ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 ומסורות-א,ל וטברנית ורמ״ה (כתיב חסר וי״ו)
• ל!=שִׁלְשׁ֑וֹם (כתיב מלא וי״ו)
• ל!=שִׁלְשׁ֑וֹם (כתיב מלא וי״ו)
י לָרֽאוּבֵנִ֑י =ל1,ש,ש1,ו וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל,ק3=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י (קובוץ ושורוק בהברה השנייה)
• ל3=לָרֻֽאובֵנִ֑י (קובוץ בהברה השנייה)
• הערות ברויאר ודותן
• קורן, דותן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא
• ל,ק3=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י (קובוץ ושורוק בהברה השנייה)
• ל3=לָרֻֽאובֵנִ֑י (קובוץ בהברה השנייה)
• הערות ברויאר ודותן
• קורן, דותן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא
(א) 
1 (ב) לא תוסיפו – כגון: חמש פרשיות בתפילין, חמשת מינין בלולב, חמש ציציות, וכן: לא תגרעו. (ו) ושמרתם – זו משנה. ועשיתם – כמשמעו. כי היא חכמתכם ובינתכם וגומ׳ – בזאת תחשבו חכמים ונבונים לעיני העמים. (ח) חקים ומשפטים צדיקים – הגונים ומקובלים. (ט) רק השמר לך, פן תשכח את הדברים האלה – אז כשלא תשכחו אותם ותעשום על אמיתתם, תחשבו חכמים ונבונים, שאם תעוותו אותם מתוך שכחה תחשבו שוטים. (י) יום אשר עמדת – מוסב על המקרא אשר למעלה הימנו:א אשר ראו עיניך (דברים ד׳:ט׳), יום אשר עמדת בחרב, אשר ראיתם את הקולות ואת הלפידים (שמות כ׳:י״ד). [ילְמְדון – יֵילפון לעצמם. ילַמדון – יַלפון, אשיינינט בלעז.]ב (יד) ואתי צוה – תורה שבעל פה. (טז) סמל – צורה. (יט) ופן תשא עיניך – להסתכל בדבר, ולתת לב לטעות אחריהם. אשר חלק – להאיר להם. דבר אחר: לאלהות,ג לא מנען מלטעות אחריהם, אלא החליקן בדברי הבליהם לטורדם,ד וכן הוא אומר: כי החליק אליו בעיניו למצוא עונו לשנוא (תהלים ל״ו:ג׳). (כ) [ואתכם לקח – להם חלק אותם, ולא לך, כי הבדילך.]ה כור – הוא כלי שמזקקין בו זהב. (כא) התאנף – נתמלא רוגז. על דבריכם – על אודותיכם, על עסקיכם. (כב) כי אנכי מת וגומ׳ אינני עבר – מאחר שמת, מהיכן יעבר? אלא, אף עצמותיי אינם עוברים. (כג) תמונת כל – תמונת כל דבר. אשר צוך י״י – אשר ציוך עליו שלא לעשות. (כד) אל קנא – מקנא לנקום, אנפרטררא בלעז, מתחרה על רוגזו להתפרעו מעובדי עבודה זרה. (כה) ונושנתם – רמז להם שיגלו ממנה לסוף שמנה מאות וחמשים ושתיםז כמניין ו׳נ׳ו׳ש׳נ׳ת׳ם׳, והוא הקדים והגלם לסוף שמנה מאות וחמשים, והקדים שתים שנה לונושנתם כדי שלא יתקיים בהם: כי אבד תאבדון (דברים ד׳:כ״ו). וזהו שנאמר: וישקודח י״י על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק י״י אלהינו (דניאל ט׳:י״ד) – צדקה עשה עמנו שמיהר להביאה שתי שנים לפני זמנה. (כו) העדותי – הנני מזמינם להיות עדים שהתריתי בכם. (כח) ועבדתם שם אלהים – כתרגומו: משאתם עובדים לעובדיהם,ט אתם עבדיםי להם. (לא) לא ירפך – מלהחזיק בך בידיו. ולשון לא ירפך – לשון לא יפעיל הוא, לא יתן לך רפיון, לא יפריש אותך מאצלו. וכן: אחזתיו ולא אַרפנו (שיר השירים ג׳:ד׳) – שלא ננקד אֶרפנו. כל לשון רפיון מוסב על לשון מפעיל ומתפעל, כגון: הרפה לה (מלכים ב ד׳:כ״ז) – תן לה רפיון, הרף ממני (דברים ט׳:י״ד) – התרפה ממני. (לב-לד) לימים ראשוניםיא – על ימים הראשונים. ולמקצה השמים – וגם שאל לכל הברואים מקצה אל קצה, זה פשוטו. ומדרשו: מלמד על קומתו של אדם הראשוןיב שהיתה מן הארץ ועד לשמים, והוא שיעור עצמו אשר מקצה אל קצה. הנהיה כדבר הגדול – ומהו הדבר הגדול: השמע עם וגומ׳. הנסה אלהים – הכי עשה ניסים שום אלוהים לבוא לקחת וגו׳. כל ההי״ן הללו תומהיותיג הן, לכך נקודות בחטף פתח: הנהיה, הנשמע, הנסה, השמע. (לד) במסות – על ידי נסיונות הודיעם גבורותיו, כגון: התפאר עלי (שמות ח׳:ה׳) אם אוכל לעשות כן, הרי ניסיון. באתות – בסימנין, להראותיד שהוא שלוחו של מקום, כגון: מזה בידך (שמות ד׳:ב׳). מופתים – הם נפלאות, שהביא עליהם מכות מופלאות. ובמלחמה – בים, שנאמר: כי י״י נלחם להם (שמות י״ד:כ״ה). (לה) הראת – כתרגומו אתחזיתא, כשנתן הקב״ה את התורה פתח להם שבעה רקיעים. וכשם שקרע את העליונים קרע את התחתונים, וראו שהוא יחידי, לכך נאמר: אתה הראית לדעת. (לז) ותחת כי אהב – וכל זה, תחת כי אהב וגו׳. ויוציאך בפניו – כאדם המנהיג את בנו לפניו,טו ויסע מלאך ההלך וגו׳ וילך מאחריהם (שמות י״ד:י״ט). דבר אחר: בפניו – בפני אבותיו, כעניין שנאמר: נגד אבותם עשה פלא (תהלים ע״ח:י״ב). ואל תתמה על שהזכירם בלשון יחיד, שהרי כבר כתב בלשון יחיד: ויבחר בזרעו אחריו. (לח) ממך מפניך – סרסיהו ודרשיהו: להוריש מפניך גוים גדולים ועצומים ממך. כיום הזה – כאשר אתה רואה היום. (מא) אז יבדיל – נתן לב להיות חרד לדבר שיבדילם. ואף על פי שאינם קולטות עד שיובדלו אותן שבארץ כנען, אמר:טז מצוה שאיפשר לקיים אקיימנה. בעבר הירדן מזרחה שמש – באותו עבר שבמזרחו של ירדן. מזרחה שמש – לפי שהוא דבוק נקודה רי״ש בחטף, מזרח של שמש – מקום זריחת השמש. (מד) וזאת התורה – זו שהוא עתיד לסדר אחר פרשה זו. (מה) אלה העדת אשר דבר וגו׳ – הם הם שדבר בצאתם ממצרים, דיבריז להם בערבות מואב. [העדות – התראות, כמו: העדותי בכם (דברים ד׳:כ״ו), אזהרות שמזהירם. חקים – גזירות עול בלא טעם. משפט – הראויות לבא לפי השורה.]יח (מז) אשר בעבר הירדן – שהוא במזרח, שהעבר השיני היה במערב. בעבר הירדן חזר ושנאה להם.יטרשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
1 (ב) לא תוסיפו – כגון: חמש פרשיות בתפילין, חמשת מינין בלולב, חמש ציציות, וכן: לא תגרעו. (ו) ושמרתם – זו משנה. ועשיתם – כמשמעו. כי היא חכמתכם ובינתכם וגומ׳ – בזאת תחשבו חכמים ונבונים לעיני העמים. (ח) חקים ומשפטים צדיקים – הגונים ומקובלים. (ט) רק השמר לך, פן תשכח את הדברים האלה – אז כשלא תשכחו אותם ותעשום על אמיתתם, תחשבו חכמים ונבונים, שאם תעוותו אותם מתוך שכחה תחשבו שוטים. (י) יום אשר עמדת – מוסב על המקרא אשר למעלה הימנו:א אשר ראו עיניך (דברים ד׳:ט׳), יום אשר עמדת בחרב, אשר ראיתם את הקולות ואת הלפידים (שמות כ׳:י״ד). [ילְמְדון – יֵילפון לעצמם. ילַמדון – יַלפון, אשיינינט בלעז.]ב (יד) ואתי צוה – תורה שבעל פה. (טז) סמל – צורה. (יט) ופן תשא עיניך – להסתכל בדבר, ולתת לב לטעות אחריהם. אשר חלק – להאיר להם. דבר אחר: לאלהות,ג לא מנען מלטעות אחריהם, אלא החליקן בדברי הבליהם לטורדם,ד וכן הוא אומר: כי החליק אליו בעיניו למצוא עונו לשנוא (תהלים ל״ו:ג׳). (כ) [ואתכם לקח – להם חלק אותם, ולא לך, כי הבדילך.]ה כור – הוא כלי שמזקקין בו זהב. (כא) התאנף – נתמלא רוגז. על דבריכם – על אודותיכם, על עסקיכם. (כב) כי אנכי מת וגומ׳ אינני עבר – מאחר שמת, מהיכן יעבר? אלא, אף עצמותיי אינם עוברים. (כג) תמונת כל – תמונת כל דבר. אשר צוך י״י – אשר ציוך עליו שלא לעשות. (כד) אל קנא – מקנא לנקום, אנפרטררא בלעז, מתחרה על רוגזו להתפרעו מעובדי עבודה זרה. (כה) ונושנתם – רמז להם שיגלו ממנה לסוף שמנה מאות וחמשים ושתיםז כמניין ו׳נ׳ו׳ש׳נ׳ת׳ם׳, והוא הקדים והגלם לסוף שמנה מאות וחמשים, והקדים שתים שנה לונושנתם כדי שלא יתקיים בהם: כי אבד תאבדון (דברים ד׳:כ״ו). וזהו שנאמר: וישקודח י״י על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק י״י אלהינו (דניאל ט׳:י״ד) – צדקה עשה עמנו שמיהר להביאה שתי שנים לפני זמנה. (כו) העדותי – הנני מזמינם להיות עדים שהתריתי בכם. (כח) ועבדתם שם אלהים – כתרגומו: משאתם עובדים לעובדיהם,ט אתם עבדיםי להם. (לא) לא ירפך – מלהחזיק בך בידיו. ולשון לא ירפך – לשון לא יפעיל הוא, לא יתן לך רפיון, לא יפריש אותך מאצלו. וכן: אחזתיו ולא אַרפנו (שיר השירים ג׳:ד׳) – שלא ננקד אֶרפנו. כל לשון רפיון מוסב על לשון מפעיל ומתפעל, כגון: הרפה לה (מלכים ב ד׳:כ״ז) – תן לה רפיון, הרף ממני (דברים ט׳:י״ד) – התרפה ממני. (לב-לד) לימים ראשוניםיא – על ימים הראשונים. ולמקצה השמים – וגם שאל לכל הברואים מקצה אל קצה, זה פשוטו. ומדרשו: מלמד על קומתו של אדם הראשוןיב שהיתה מן הארץ ועד לשמים, והוא שיעור עצמו אשר מקצה אל קצה. הנהיה כדבר הגדול – ומהו הדבר הגדול: השמע עם וגומ׳. הנסה אלהים – הכי עשה ניסים שום אלוהים לבוא לקחת וגו׳. כל ההי״ן הללו תומהיותיג הן, לכך נקודות בחטף פתח: הנהיה, הנשמע, הנסה, השמע. (לד) במסות – על ידי נסיונות הודיעם גבורותיו, כגון: התפאר עלי (שמות ח׳:ה׳) אם אוכל לעשות כן, הרי ניסיון. באתות – בסימנין, להראותיד שהוא שלוחו של מקום, כגון: מזה בידך (שמות ד׳:ב׳). מופתים – הם נפלאות, שהביא עליהם מכות מופלאות. ובמלחמה – בים, שנאמר: כי י״י נלחם להם (שמות י״ד:כ״ה). (לה) הראת – כתרגומו אתחזיתא, כשנתן הקב״ה את התורה פתח להם שבעה רקיעים. וכשם שקרע את העליונים קרע את התחתונים, וראו שהוא יחידי, לכך נאמר: אתה הראית לדעת. (לז) ותחת כי אהב – וכל זה, תחת כי אהב וגו׳. ויוציאך בפניו – כאדם המנהיג את בנו לפניו,טו ויסע מלאך ההלך וגו׳ וילך מאחריהם (שמות י״ד:י״ט). דבר אחר: בפניו – בפני אבותיו, כעניין שנאמר: נגד אבותם עשה פלא (תהלים ע״ח:י״ב). ואל תתמה על שהזכירם בלשון יחיד, שהרי כבר כתב בלשון יחיד: ויבחר בזרעו אחריו. (לח) ממך מפניך – סרסיהו ודרשיהו: להוריש מפניך גוים גדולים ועצומים ממך. כיום הזה – כאשר אתה רואה היום. (מא) אז יבדיל – נתן לב להיות חרד לדבר שיבדילם. ואף על פי שאינם קולטות עד שיובדלו אותן שבארץ כנען, אמר:טז מצוה שאיפשר לקיים אקיימנה. בעבר הירדן מזרחה שמש – באותו עבר שבמזרחו של ירדן. מזרחה שמש – לפי שהוא דבוק נקודה רי״ש בחטף, מזרח של שמש – מקום זריחת השמש. (מד) וזאת התורה – זו שהוא עתיד לסדר אחר פרשה זו. (מה) אלה העדת אשר דבר וגו׳ – הם הם שדבר בצאתם ממצרים, דיבריז להם בערבות מואב. [העדות – התראות, כמו: העדותי בכם (דברים ד׳:כ״ו), אזהרות שמזהירם. חקים – גזירות עול בלא טעם. משפט – הראויות לבא לפי השורה.]יח (מז) אשר בעבר הירדן – שהוא במזרח, שהעבר השיני היה במערב. בעבר הירדן חזר ושנאה להם.יטרשימת מהדורות© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 עיין רש״י דברים ג׳:כ״ט.
א כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לייפציג 1: ״ההימנו״.
ב ביאור זה מופיע בכ״י לייפציג 1 כתוספת מפי רש״י (״ר׳ תר׳ש.״ ). בכ״י מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34 מופיע רק הביאור: לעצמן. בכ״י לונדון 26917 מופיע הביאור: ״ילמדון – ילפון לעצמן, ילמֵדון – לאחרים, ילפונון״, ובדפוס רומא: ״יִלְמְדון – ילפון לעצמן, יְלַמְדון – לאחרים״.
ג כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1 מופיעה המילה ״לאלהות״ עם סימני מחיקה לפני המלים ״להאיר להם״.
ד כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוס רומא. בדפוסי שונצינו, סביונטה נוסף כאן: ״מן העולם״.
ה ביאור זה מופיע בכ״י לייפציג 1 כתוספת מפי רש״י (״ר׳ ת׳ר׳ש׳.״ ).
ו כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917: ״להיפרע״. בכ״י אוקספורד 165: ״להפרע״.
ז כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד 34. בכ״י אוקספורד 165, לונדון 26917, דפוס רומא נוסף: ״שנה״.
ח בכ״י לייפציג 1 נוסף כאן בין השיטין מלת: וימהר. המילה אינה מופיעה בכ״י מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917.
ט כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 34, דפוס רומא. בכ״י לונדון 26917, דפוסי שונצינו, סביונטה נוסף כאן: ״כאילו״.
י כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד אופ׳ 34. בכ״י מינכן 5, ליידן 1, לונדון 26917: ״עובדים״.
יא כן בפסוק ובכ״י אוקספורד 165, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1: ״הראשונים״.
יב כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, לונדון 26917 וכן נוסף בין השיטין בכ״י ליידן 1. בכ״י לייפציג 1, אוקספורד אופ׳ 34 חסר: ״של אדם הראשון״.
יג כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1: ״תמוהות״. בכ״י אוקספורד אופ׳ 34: ״תומהות״. בכ״י לונדון 26917: ״תמהות״. בכ״י פריס 157: ״תמיהות״.
יד כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917: ״להאמין״.
טו כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד אופ׳ 34. בכ״י פריס 157 נוספה כאן מלת: ״כגון״.
טז כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד 34. בכ״י לונדון 26917, דפוס רומא נוסף כאן: ״משה״.
יז כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד 34, דפוס רומא, שונצינו, סביונטה. בדפוסים מאוחרים (במקום ״דיבר״): ״חזר ושנאה״.
יח ביאור זה מופיע בכ״י לייפציג 1 כתוספת מפי רש״י (״ר׳, כך הגיה רבנו שמעיה ז״ל״ ).
יט כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוס רומא. בכ״י מינכן 5 חסר: ״בעבר הירדן חזר ושנאה להם״.
הערות
Tanakh
Peirush
