[כא]
וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל משֶׁה רְאֵה הַחִלוֹתִי וגו׳ – הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ עֶרֶב שַׁבָּת וְחָשְׁכָה לוֹ, וְהָיוּ בְּיָדָיו מָעוֹת אוֹ דָּבָר אַחֵר, הֵיאַךְ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים, מִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ לוֹ בַּדֶּרֶךְ נוֹתֵן כִּיסוֹ לְנָכְרִי, וְלָמָּה מֻתָּר לוֹ שֶׁיִּתֵּן אוֹתוֹ לְנָכְרִי, אָמַר רַבִּי לֵוִי כְּשֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ לֹא נִצְטַוּוּ אֶלָּא עַל שִׁבְעָה דְבָרִים וְאֵין הַשַּׁבָּת מֵהֶן, לְפִיכָךְ הִתִּירוּ שֶׁיִּתֵּן אוֹתוֹ לְנָכְרִי. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁשָּׁמַר אֶת הַשַּׁבָּת עַד שֶׁלֹא קִבֵּל עָלָיו אֶת הַמִּילָה חַיָּב מִיתָה, לָמָּה, שֶׁלֹא נִצְטַוּוּ עָלֶיהָ. וּמָה רָאִיתָ לוֹמַר עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁשָּׁמַר אֶת הַשַּׁבָּת חַיָּב מִיתָה, אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ וּמַטְרוֹנָה יוֹשְׁבִין וּמְסִיחִין זֶה עִם זֶה, מִי שֶׁבָּא וּמַכְנִיס עַצְמוֹ בֵּינֵיהֶם אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה, כָּךְ הַשַּׁבָּת הַזּוֹ בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
(שמות ל״א:י״ז), לְפִיכָךְ כָּל עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁבָּא וּמַכְנִיס עַצְמוֹ בֵּינֵיהֶם עַד שֶׁלֹא קִבֵּל עָלָיו לִמּוֹל חַיָּב מִיתָה. רַבָּנָן אָמְרֵי אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לְפִי שֶׁלֹא נִצְטַוּוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עַל הַשַּׁבָּת תֹּאמַר אִם הֵם עוֹשִׂים אוֹתָה אַתָּה נוֹשֵׂא לָהֶם פָּנִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הַדָּבָר הַזֶּה אַתָּה מִתְיָרֵא, חַיֶּיךָ אֲפִלּוּ הֵם עוֹשִׂים כָּל מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אֲנִי מַפִּילָן בִּפְנֵיכֶם, מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרֵינַן בָּעִנְיָן רְאֵה הַחִלוֹתִי תֵּת לְפָנֶיךָ.
[כב] דָּבָר אַחֵר:
רְאֵה הַחִלוֹתִי – זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים
(תהלים קמ״ט:ח׳). וּמַהוּ מַלְכֵיהֶם, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אֵלּוּ הֵם מַלְכֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל
(תהלים קמ״ט:ח׳), אֵלּוּ שָׂרֵיהֶם שֶׁל מַעְלָה, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹרֵעַ מְאֻמָּה עַד שֶׁפּוֹרֵעַ מִשָּׂרָהּ תְּחִלָּה, כֵּיצַד, פַּרְעֹה וְכָל הַמִּצְרִיִּים לֹא שִׁקְּעָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיָּם עַד שֶׁשִּׁקַּע לְשָׂרָן תְּחִלָּה, מְנָא לָן, אָמְרֵי רַבָּנָן סוּסִים וְרוֹכְבֵיהֶם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא: סוּס וְרֹכְבוֹ
(שמות ט״ו:א׳), זֶה הַשַּׂר שֶׁלָּהֶן, וּכְשֶׁיָּצְאוּ הַמִּצְרִיִּים לִרְדֹּף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל תָּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהָיוּ רוֹאִין שָׂרָן שֶׁל מִצְרַיִּם פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק דִּכְתִיב: וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם
(שמות י״ד:י׳), זֶה הַשַּׂר שֶׁלָּהֶן, הֱוֵי לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וגו׳. וְאַף סִיחוֹן וְעוֹג כְּשֶׁבִּקְּשׁוּ לְהִזְדַּוֵּג עִם יִשְׂרָאֵל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, רְאֵה שֶׁהִפַּלְתִּי שַׂר שֶׁלָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: רְאֵה הַחִלוֹתִי תֵּת לְפָנֶיךָ.
[כג] דָּבָר אַחֵר:
רְאֵה הַחִלוֹתִי – זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב
(משלי י״ג:י״ב), אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה מְדַבֵּר בַּיְּשׁוּעָה הָעוֹמֶדֶת לָבוֹא, כֵּיצַד כְּשֶׁהַנָּבִיא אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל: עוֹד אַחַת מְעַט הִיא וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ
(חגי ב׳:ו׳), הֵן אוֹמְרִים: תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם: הִנֵּה יִשְׁעֵךְ בָּא
(ישעיהו ס״ב:י״א), אָמְרוּ: וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה
(משלי י״ג:י״ב).
דָּבָר אַחֵר: תּוֹחֶלֶת מְמוּשָׁכָה, זֶה פַּרְעֹה, שֶׁהָיָה משֶׁה הוֹלֵךְ וּבָא וּמֵבִיא עָלָיו מַכּוֹת, וְעַל כָּל מַכָּה וּמַכָּה הָיוּ יִשְׂרָאֵל סְבוּרִין שֶׁמְּשַׁלְּחָן. וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה, זֶה מִלְחֲמוֹת סִיחוֹן וְעוֹג, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִיָּד: רְאֵה הַחִלוֹתִי תֵּת לְפָנֶיךָ.
דָּבָר אַחֵר: מַהוּ רְאֵה הַחִלוֹתִי – אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, משֶׁה, רְאֵה שֶׁהִפַּלְתִּי שַׂר שֶׁלָּהֶן, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, כְּמֶלֶךְ שֶׁאוֹסֵר שׂוֹנְאוֹ שֶׁל בְּנוֹ לְפָנָיו, וְאוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה בּוֹ כָּל מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ.
[כד] דָּבָר אַחֵר:
רְאֵה הַחִלוֹתִי – אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַנִּסִּים הַלָּלוּ, נָפְלָה אֵימָתָן עַל כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד
(שמות ט״ו:ט״ז), וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה עִם סִיחוֹן וְעוֹג, הָיוּ הָאֱמוֹרִיִּים שׁוֹאֲלִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ בְּחַיֶּיךָ אֻמָּה זוֹ שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ מִלְחָמָה גִּבּוֹרִים הֵם אוֹ לֹא, כַּמָּה אֻמּוֹת הֵן, וְהֵן אוֹמְרִים בְּנֵי שָׁלשׁ אֻמּוֹת הֵן, אָמַר סִיחוֹן וְעוֹג וְכָל הָאֻמָּה הַזּוֹ שֶׁל בְּנֵי אָדָם בְּנֵי שָׁלשׁ אֻמּוֹת הֵן, אָמְרוּ נְזַיֵּן עַצְמֵנוּ וְנֵצֵא עֲלֵיהֶם וְאָנוּ הוֹרְגִין אוֹתָם, מִנַּיִן: וַיֵּצֵא סִיחֹן לִקְרָאתֵנוּ
(דברים ב׳:ל״ב). בָּאוּ משֶׁה וְיִשְׂרָאֵל לִתְחוּמָהּ שֶׁל אֶדְרֶעִי, אָמַר לָהֶן משֶׁה נַחְנֶה כָּאן וְאָנוּ נִכְנָסִין בְּשַׁחֲרִית, בָּאוּ לִכָּנֵס לְאֶדְרֶעִי וַעֲדַיִן לֹא הָיְתָה הָעַיִן רוֹאָה, תָּלָה משֶׁה אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת עוֹג יוֹשֵׁב עַל הַחוֹמָה וְרַגְלָיו מַגִּיעוֹת לָאָרֶץ, אָמַר משֶׁה אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֲנִי רוֹאֶה, חוֹמָה אַחֶרֶת בָּנוּ אֵלּוּ בַּלַּיְלָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, זֶה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה הוּא עוֹג.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֹרֶךְ רַגְלָיו שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמּוֹת. אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְיָרֵא משֶׁה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּתְיָרֵא שֶׁאֲנִי מַפִּילוֹ לְפָנֶיךָ, מִנַּיִן: וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל משֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ
(במדבר כ״א:ל״ד), עוֹג הָיָה תּוֹלֵשׁ הַר וְזוֹרֵק עַל יִשְׂרָאֵל, וּמשֶׁה הָיָה נוֹטֵל צְרוֹר וּמַזְכִּיר עָלָיו שֵׁם הַמְפֹרָשׁ וּסְמָכוֹ, יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים אֲרוּרוֹת הַיָּדַיִם שֶׁכָּךְ זוֹרְקוֹת, וֶאֱמוֹרִיִּים אוֹמְרִים, בְּרוּכוֹת הַיָּדַיִם שֶׁכָּךְ סוֹמְכוֹת.