וּנְפַק סִיחוֹן לְקַדָּמוּתַנָא הוּא וְכָל עַמֵּיהּ לְאָגָחָא קְרָבָא לְיָהָץ.
(לב) וַיֵּצֵא֩ סִיחֹ֨ן לִקְרָאתֵ֜נוּ ה֧וּא וְכׇל־עַמּ֛וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה יָֽהְצָה׃
Then Sihon came out against us, he and all his people, to battle at Jahaz.
And Sihon came forth to meet us, he and all his people, to give battle at Jahaz;
ונפק סיחון לקדמותן הוא וכל עמיהא לסדרי קרבה ליהצהב.
א. בהגהה בכ״י ניאופיטי 1 נוסף כאן: ״למסדרא״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ליהצה״) גם נוסח חילופי: ״בקלרא״.
And Sihon came out to meet us, he and all his people, to do battle at Jehaz.
ויצא סיחון – לא שלח בשביל עוג לעזור,א לימדך שלא היו צריכים זה לזה.
א. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוסי רומא, שונצינו. בדפוס סביונטה נוסף כאן: ״לו״.
ויצא סיחן AND SIHON WENT FORTH – He did not send for Og to help him: this serves to teach you that they did not require one another's help, so mighty was each of them.
He did not send for Og, etc. Because they were powerful.
ויצא סיחון וגו׳ – בפ׳ חקת כתיב ויאסוף סיחון את כל עמו ויצא לקראת ישראל. ובעוג שם וכאן כתיב ויצא עוג וגו׳ ולא ויאסוף. דסיחון מתחלה לא הכין עצמו למלחמה ולא היה עמו מאוסף מכל צד. שלא עלה ע״ד אחר שראה שישראל מבקשים חסד מאדום ומואב וכסבור שאין להם כח ללכת בע״כ מכש״כ שיהיו יראים ממנו וכשבאה השעה שאמר משה כי יעברו בע״כ החל לאסוף עמו. אבל עד כה1 יצא הוא לבדו עם החיל אשר עמו מש״ה כתיב פ״א ויצא וגו׳ בשעת מעשה2, ואח״כ ויאסוף וגו׳.3 אבל עוג כשראה מה שאירע לסיחון מכבר אסף עמו ויצא בשעת מעשה.4 וע״ע בסמוך.
1. בינתיים, עד שכל עמו יתאסף.
2. וזה מתואר בפסוקנו.
3. כפי שמתואר בפרשת חוקת. אך דברי רבינו אינם ברורים כלל, שהרי ׳שעת המעשה׳ הוא התיאור בפרשת חוקת, וכאן זה רק סיפור של משה, ובשעת המעשה כתוב הפוך ״ויאסוף״ וכאן ״ויצא״.
4. על כן מוזכר אצלו גם בפרשת חוקת וגם כאן רק ״ויצא״.
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.