×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(כב) {חמישי} וּלְדָ֣ן אָמַ֔ר דָּ֖ן גּ֣וּר אַרְיֵ֑ה יְזַנֵּ֖ק מִן⁠־הַבָּשָֽׁן׃
Of Dan he said, "Dan is a lion's cub that leaps out of Bashan.⁠"
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)תרגום ירושלמי (קטעים)ילקוט שמעוניאגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתליקוט מר׳ יונה אבן ג׳נאחרש״ילקח טובאבן עזראר״י בכור שורפירוש מחכמי צרפתחזקוניקיצור פענח רזאר׳ בחיידעת זקניםמיוחס לרא״שטור הפירוש הארוךרלב״געקדת יצחק פירושאברבנאלצרור המורר״ע ספורנושיעורי ספורנוכלי יקרמנחת שישפתי חכמיםאור החייםאדרת אליהו לגר״אר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהרש״ר הירשנתווסף למלבי״ם תורה אורנצי״בהואיל משהעודהכל
ולדן אמר – למה נאמר לפי שנאמר (בראשית מ״ז:ב׳) ומקצה אחיו לקח ולא נתפרשו שמותם וזה אחד מהם.
דן גור אריה – מלמד שסמוך לספר וכל מי שסמוך לספר נמשל לאריות.
יזנק מן הבשן – מה זינוק זה יוצא ממקום אחד ונחלק לשני מקומות כך שבטו של דן נוטל לו חלק בשני מקומות וכן הוא אומר (יהושע י״ט:מ״ז) ויצא גבול בני דן מהם ויעלו בני דן וילחמו.
"And of Dan he said": Why is this written? Because it is written (Bereshit 47:2) "And from the 'edge' of his brothers he (Joseph) took five men and presented them to Pharaoh,⁠" here it is specified that he took them from those whose names were doubled, and Dan was one of them.
"Dan is a lion's whelp": We are hereby taught that Dan was close to the border, and all who are close to the border are compared to lions (see Ibid. 20).
"he shall leap forth from the Bashan": Just as "leaping forth" (zinuk) connotes leaving one place and being divided into two, so the tribe of Dan took its portion in two places, viz. (Joshua 19:47) "And the boundary of the children of Dan went forth from them, and the sons of Dan went up and they battled, etc.⁠"
ולדן אמר לפי שהוא אומ׳ (בראשית מ״ז:ב׳) ומקצה אחיו לקח חמ׳ אנ׳ ולא נתפרשו בשמותן וזה אחד מהם:
דן גור אריה מלמד שהוא שרוי על ספר שכל מי שהוא שרוי על ספר משול באריות:
יזנק מן הבשן מה הזינוק הזה יוצא ממקום אחד ונחלק לשנים כך נטלו בני דן חלקם בשני מקומות שנ׳ (יהושע י״ט:מ״ז) ויעלו בני דן וילחמו עם לשם וילכדו אותם ואולם ליש שם העיר לראשונה (שופטים י״ח:כ״ט):
וּלְדָן אֲמַר דָּן תַּקִּיף כְּגוּר אַרְיָוָן אַרְעֵיהּ שָׁתְיָא מִן נַחְלַיָּא דְּנָגְדִין מִן מַתְנַן.
And of Dan he said: Dan is strong as a lion's whelp; his land is watered by the streams that flow from Mathnan.
ולשבטה דדן ברך משה נבייא די״י ואמר דן מדמי לגור בר אריוון וארעא תיהווי שתייה מן מבועיה דנפקין מן בותניין.
ולשיבטא דדן בריך משה נביא די״י ואמר שיבטא דדן מדמי לגור בר אריוון ארעי⁠(א){ה} שתיא מנחליא דנגדין מן מתנן ותחומי⁠{ה} יהי מטי עד בותניי.
And Mosheh the prophet of the Lord blessed the tribe of Dan, and said: The tribe of Dan is like a lion's whelp, his land is watered by the streams that flow from Mathnan, and his border cometh unto Batania.
ולשבטא דדן בריך משה נביא דיי ואמר דן מדמי לגור בר אריון וארעיה תהוי שתימין (ס״א שתיא מן) בותניא.
And Mosheh the prophet of the Lord blessed the tribe of Dan, and said: The tribe of Dan is like a lion's whelp, and his land is watered from Batanea.
וּלְדָן אָמַר – לָמָּה נֶאֱמַר לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מ״ז:ב׳) ״וּמִקְצֵה אֶחָיו״, וְזֶה אֶחָד מֵהֶן, דָּן גּוּר אַרְיֵה מְלַמֵּד שֶׁסָּמוּךְ לַסְּפָר וְכָל מִי שֶׁסָּמַךְ לַסְּפָר נִמְשַׁל כַּאֲרָיוֹת. יְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן מַה זִנּוּק זֶה יוֹצֵא מִמָּקוֹם אֶחָד וְנֶחֱלָק לִשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, כָּךְ שִׁבְטוֹ שֶׁל דָּן נוֹטֵל לוֹ חֵלֶק בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע, י״ט:מ״ז) ״וַיֵּצֵא גְּבוּל בְּנֵי דָּן מֵהֶם וַיַּעֲלוּ בְּנֵי דָן וַיִּלָחֲמוּ״ וְגוֹ׳.
וּלְדָ֣ן אָמַ֔ר דָּ֖ן גּ֣וּר אַרְיֵ֑ה יְזַנֵּ֖ק מִן⁠־הַבָּשָֽׁן
כשהגיעו הברכות ליד משה לברך השבטים ראה דן שקשור בנחש
בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעוּ הַבְּרָכוֹת לְיַד מֹשֶׁה לְבָרֵךְ אֶת כָּל הַשְּׁבָטִים, רָאָה אֶת דָּן שֶׁהָיָה קָשׁוּר בְּנָחָשׁ, חָזַר וְקָשַׁר אוֹתוֹ בְּאַרְיֵה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים לג) וּלְדָן אָמַר דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן.
חזר וקשרו באריה שיהיה ראשית וסוף
מָה הַטַּעַם? כְּדֵי [שהוא] שֶׁיִּהְיֶה רֵאשִׁית וָסוֹף, שֶׁל אַרְבָּעָה הַדְּגָלִים קָשׁוּר בִּיהוּדָה, שֶׁהוּא מֶלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, וְהוּא רֵאשִׁית הַדְּגָלִים, וְסוֹף הַדְּגָלִים הוּא דָּן, שֶׁכָּתוּב דָּן גּוּר אַרְיֵה וְגוֹ׳, לִהְיוֹת רֵאשִׁית וָסוֹף קִשׁוּרִים בְּמָקוֹם אֶחָד.
(זהר בראשית דף רמד:)
וקאל לדן כן יא דן כשבל אלאסד בקוה אד׳א יערץ׳ מן אלבת׳ניה
ואמר לדן: היֵה דן כגור אריה בעוצמה כאשר יזנק מהבשן.
יזנק מן הבשן – יבעט מרוב נעימות הבשן. דומה ללשון רבותינו: דיה אם זינקה (בבלי חולין ל״ח.). (ספר השרשים ״זנק״)
דן גור אריה – אף הוא סמוך לספר, לפיכך מושלו באריות.
יזנק מן הבשן – כתרגומו, שהיה הירדן יוצא מחלקו ממערת פמייס, והואא לשם, שהואב בחלקו של דן, שנאמר: ויקראו ללשם דן (יהושע י״ט:מ״ז), וזינוקו וקילוחו מן הבשן.
דבר אחר: מה זינוק זה יוצא ממקום אחד ונחלק לשני מקומות, כך שבט דן נטלו חלק בשתי מקומות: תחילה נטלו צפונית מערבית עקרון וסביבותיה, ולא ספקו להם, ובאו ונלחמו עם לשם שהיא פמייס, והיא בצפונית מזרחית, שהרי הירדן יוצא ממערת פמייס והיא במזרחה של ארץ ישראל, ובא מן הצפון לדרום, וכלה בקצה ים המלח, שהיא במזרח יהודה שנטל בדרומה של ארץ ישראל, כמו שמפורשג בספר יהושע. והוא שנאמר: ויצא גבול בני דן מהםד ויבואוה וילחמו עם לשם וגו׳ (יהושע י״ט:מ״ז), יצא גבולם מכל אותו הרוח שהתחילו לנחול בה.
א. כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5. בכ״י אוקספורד 165, המבורג 13, ליידן 1: ״והיא״.
ב. כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י מינכן 5, המבורג 13, אוקספורד 34: ״שהיא״. בכ״י ליידן 1: ״שהיה״.
ג. כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, דפוס רומא. בכ״י אוקספורד 34: ״כמו שאמור״. בכ״י לייפציג 1 חסר: ״כמו שמפורש״.
ד. כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1. בכ״י לייפציג 1 חסר: ״מהם״.
ה. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1. בנוסח המקרא שלנו: ״ויעלו בני דן״.
דן גור אריה DAN IS A LION'S CUB – He, too, lived close to the border, and therefore it compares him to a lion (Sifre Devarim 355:12).
יזנק מן הבשן HE SHALL LEAP FROM BASHAN – Understand this as the Targum has it: ("His land drinks of the rivers that flow from Bashan") – for the Jordan issued from his territory (ירדן = ירד דן, "It comes down from Dan") – from the cave of Pameas that is identical with Leshem which is in the territory of Dan (cf. Bekhorot 55a), as it is said, "And they called Leshem, Dan" (Yehoshua 19:47), but its spurting (זנוק) and gushing forth (the source of the river) was from Bashan.
Another explanation is: Just as a gush of water issues from one place and divides itself afterwards into two directions, similarly the tribe of Dan took a portion in two places: first they took in the northwest, Ekron and its adjoining parts, and this did not suffice them, so they came and fought against Leshem, which is Pameas and is in the north-east, – because the Jordan issued from the cave of Pameas which is in the east of the land of Israel and goes from north to south and ends at the extremity of the Salt Sea which is in the east of Judah who took his territory in the southern part of the Land of Israel, as is set forth in the Book of Yehoshua, and that is the meaning of what is said, "And the border of the children of Dan went forth from them; for the children of Dan went up and fought against Leshem … [and possessed it and dwelt therein]" (Yehoshua 19:47), i.e., their border went forth from all that direction in which they first took their inheritance (Sifre Devarim 355:13).
פס׳: ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן – שגם דן סמוך לספר לכך נאמר גור אריה יזנק מן הבשן. מה זינוק זה יוצא ממקום אחד ונחלק לשנים 1כמו (שנאמר וזינקה דמה). כך היה חלקו של דן מתחלק לשני מקומות. שנא׳ (יהושע יט) למטה בני דן למשפחותם יצא הגורל השביעי ויהי גבול נחלתו צרעה ואשתאול ועיר שמש. 2ואומר (שם) ויעלו בני דן וילחמו עם לשם. עד ויקראו ללשם דן כשם דן אביהם.
ד״א 3יזנק – קופץ עם הר הבשן כשם שהאריה קופץ על הבהמה כך היו בני דן קופצין על האנשים במלחמה. וכה״א (דברי הימים א יב) ומן הדני עורכי מלחמה (שמונה ועשרים אלף) [עשרים ושמונה אלף] ושש מאות. וכן ביהושע (יהושע יט) 4לבני נפתלי יצא הגורל. וכתיב (שם) וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת. זו גינוסר שפירותיה מתוקים כקול הכנור:
1. כמו ששנינו. (חולין פ״א) דיה אם זינקה כצ״ל וזינקה היינו קילוח היוצא מן הבהמה בעת שחיטתה שהדם יוצא לכמה צדדים כך הם קבלו נחלתם בא״י בשני מקומות:
2. ואומר ויעלו בני דן. ומקודם כתיב ויצא גבול דן מהם ויעלו בני דן וילחמו עד לשם וע״ש בפרש״י כאן נטלו קצת ועוד להם גורל במקום אחר רחוק מגבולם ע״ש וזה שאמר חלקו של דן מתחלק לב׳ מקומות:
3. יזנק קופץ וכו׳. ודורש יזנק לשון ידלג מהר הבשן וכן פי׳ הראב״ע:
4. לבני נפתלי יצא הגורל הששי כצ״ל:
יזנק – אין לו אח.⁠א והטעם: שדמהו בגבורתו לגור אריה כאשר ידלג מהר בשן.
א. בכ״י פריס 177 בין השיטין: חבר.
LEAPETH. The word yezannek (leapeth) has no companion in Scripture. Our clause is to be understood as follows: Moses compared Dan's might to that of a lion's whelp leaping from Mount Bashan.⁠1
1. In other words, yezannek means leap. According to Ibn Ezra our verse should be understood as follows: Dan is as powerful as a young lion leaping forth from Mount Bashan. Bashan is a district in Transjordan.
ולדן אמר דן גור אריה – שהוא עומד על הספר, ושומר ושוקד שלא יכנסו אויבים לארץ ישראל.
יזנק מן הבשן – ישקה ארצו מן הירדן, שמקלח מן הבשן, שהירדן יוצא ממערת פמייס מארץ דן (בבלי בכורות נ״ה.). דאמר: למה נקרא שמו ירדן, שיורד מדן ומפסיק בין ארץ דן והבשן. שדן על שפת הירדן, לצד ארץ ישראל, והבשן ארץ גד, וגלעד כנגדוא על שפת הירדן. וארץ טובה היא ארץ העומדת על הירדן, כדכתיב: וירא את כל ככר הירדן כי כולה משקה {וגו׳} כגן י״י כארץ מצרים (בראשית י״ג:י׳).
א. כן בספר הג״ן. בכ״י מינכן 52: עברו.
ולדן אמר דן גור אריה – OF DAN HE SAID DAN IS A LION’S CUB – That he stands [guard] over the periphery, and guards and watches that enemies do not enter the land of Israel.
יזנק מן הבשן – THAT LEAPS OUT OF BASHAN – He waters his land from the Jordan River, which flows from Bashan, for the Jordan River emerges from the cave of Pamyas1 from the land of Dan (Bavli Bekhorot 55a:16), as it says: Why was it named Jordan (ירדן)? For it goes down (יורד) from Dan and separates between the land of Dan and the Bashan. For Dan is on the bank of the Jordan river on the side of the land of Israel, and Bashan is the land of Gad, and Gilad is opposite it on the bank of the Jordan River. And the land that stands by the Jordan River is good land, as it is written: “and he saw the entire Jordan Plain, that all of it was well watered {etc.} like the garden of Hashem, like the land of Egypt” (Bereshit 13:10).
1. Known today as the Banyas because of the Arabic mispronunciation of the Greek name.
יזנק מן הבשן – ויתפצל למערב ולמזרח, שהרי דן נטל חלקו ממקום שפלת נחלת יהודה עד הים, ולאחר שלקחו את הארץ, יצאו מדן והלכו למזרח צפונית ונלחמו {ב}⁠לשם ולקחוה וישבו בה, וזהו: יזנק מן הבשן.
הבשן – קורא כל מקום שהוא תלול, וכך היתה נחלתם: במערב היתה גובהה, ומשם נתחלקו שני חלקים והלכו לשם למזרח.
יזנק מן הבשן – יצא ויטרוף טרף ולפי שבשן מקום אריות וחיות רעות מדמה אותו לאריה.
יזנק מן הבשן, "he leaps forth from the region of Bashan.⁠" He (Dan) conquers in that region, although it is well known as the habitat of lions and other ferocious beasts.
יזנק מן הבשן – שישקה עצמו מן הירדן היורד מן הבשן, שהירדן יוצא ממערת פמייס ודרך ארצו של דן, שלכך נקרא ירד״ן יורד לדן.
דן גור אריה – ע״ד הפשט, המשילו בגבורה לגור אריה כאשר הוא מדלג מהר בשן.
וע״ד הקבלה נקרא דן כנגד מדת הדין, כי כן אמרה רחל עליו (בראשית ל׳:ו׳) דנני אלהים, והמשילו משה בברכתו לגור אריה כנגד מדת הדין של מעלה ששם צורת גור אריה, וזה מבואר.
דן גור אריה, "Dan is a lion cub.⁠" According to the plain meaning of the text Moses compares Dan's bravery and physical strength to that of a lion, describing how he leaps down from the mountain of Bashan.
A kabbalistic approach: the tribe was called Dan, corres-ponding to the attribute of Justice. When the original Dan was born his step-mother Rachel had said that God had judged her (Genesis 30,6). The reason Moses compared the tribe of Dan in his blessing to a lion was that the celestial image of the attribute of Justice is that of a lion cub.
דן גור אריה – שהיה עומד על הספר ושוקד ושומר על ישראל שלא יכנסו (אויבים) לארץ.
יזנק מן הבשן – ששותה מי הירדן שמקלח מן הבשן שהירדן יוצא ממערת פמייס שהיא מארץ דן שלכך נקרא שמו ירדן יורד דן והוא מפסיק בין ארץ הבשן שארץ עוג לשפת הירדן היתה לצד א״י והארץ העומדת על הירדן טובה מאד שנא׳ ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן כי כלה משקה וגו׳.
דן גור אריה, "Dan is a lion's whelp;⁠" he is described as such as its troops were constantly standing guard along the borders, making sure no enemy forces would cross into the Israelites' territory.
יזנק מן הבשן, "these would try and jump the border from Bashan. The author describes tributaries of the Jordan as providing opportunities to enter the Israelite territory. Seeing that this area was extremely well irrigated it was tempting for enemies to try and get a foothold there. (Compare Genesis 13,10-11) where Lot is already described as coveting that area.
דן גור אריה – שהיה עומד על הספר ושוקד ושומר על ישראל שלא יכנסו אויבים לארץ. יזנק מן הבשן שהירדן יוצא ממערת פמיס. שהיא מארץ דן לכך נקרא ירדן ירד דן והוא מפסיק בין ארץ הבשן שארץ דן על שפת הירדן לצד א״י ובשן וגלעד שהם ארצם גד עומד כנגדו לצד אחר והארץ העומדת על הירדן טובה מאד שנא׳ ויבחר לו לוט את כל וכו׳.
יזנק מן הבשן – כתב ר׳ אברהם יזנק אין לו חבר במקרא והטעם דמהו בגבורתו לגור אריה כאשר ידלג בגבורתו מהר בשן:
יזנק מן הבשן, "leaping forth from the Bashan.⁠" Ibn Ezra points out that the word יזנק, i.e. the root זנק, does not occur any place else in the Bible. It describes that the might of the lion to which Dan is compared here is that he appears to leap forth suddenly from a lair or hiding place one has not been aware of, has not suspected.
ולדן אמר דן גור אריה וגו׳ – המשילו לגור אריה לרוב גבורתו שידלג מן הר בשן כשיראה הטרף וכן היה דבר שמשון שהיה משבט דן שהוא לבדו היה קם על הפלשתים להרגם או אמר זה על שבט דן בהלחמם על לשם ולכדוה כמו שנזכר בספר יהושע.
ולדן אמר וגו׳ – הנה הוא ראש הדגל ושני ואחיו הנזכרים אחריו הם הנלוים עליו ואמר דן גור אריה יזנק וגו׳ 1כי הזנוק והקלוח החזק כל עוד שיתרחק קצת ממקום מוצאו יראה חזקו ותקפו כן הגור כל עוד שמתקרב להיות אריה יוכר אומץ גבורתו ואמר זה שיהיו פעולותיו בגבורה עצומה. ואחשוב כי מפני שעל הרוב כל דבר המקלח על זה האופן לא נתמד ירמוז בזה אל ענין שמשון שפתח בגבורה לפי שעתו ומיד נפסק.
1. כי הזנוק וכו׳ ר״ל כי המים המזנקים והמקלחים ממקום גבוה אל הנמוך, כל עוד יתרחק ממקורו על ההר מלמעלה, ויתקרב יותר על הארץ מתחת, יגדל חזקו ומרוצתו. כנודע עפ״י חקי הטבע, כי כל דבר הנופל ממקום גבוה למטה, יוכפל וירבה תמיד גדול כמות כח מרוצתו לפי התרחקו ממקום נפילתו והתקרבו אל הארץ, כי כח המושך בארץ הולך תמיד הלוך וגדול בקרבת הארץ, יותר ויותר. וע״ז ירמוז גם הכ׳ פה כי כמו שחוזק הקלוח מתגבר כל עוד יתרחקו המים ממקום מוצאם, כן יתחזקו גם כחות הגור כל עוד יתרחק יותר מעת הולדו וצאתו מרחם אמו ויגדל להיות כאריה.
ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן, כאן יברך את דן ואת נפתלי ואשר שנזכר בסדר תולדותם, ועל דרך הפשט נבא אדוננו משה בדן מה שנזכר בספר שופטי׳ (סימן י״ב) שבני דן היו גבורים ואנשי חיל והם עזרו את אחיהם בכבוש הארץ ונטלו חלקם כפי הגורל ואחר כך הם בעצמם מבלי עזר שבט אחר הלכו מתוך השבטים מארץ נחלת׳ וילחמו בלשם העיר הגדול׳ וילכדוה ולפי שדלק דן מארצו ללכת שם המשילו לאריה צעיר הימים, שהוא רץ כאחד מן הצבאים כי האריה הזקן לא יהיה כל כך קל ברגליו, וזהו אמרו דן גור אריה כי הגור הוא קטן בימים, כי גם בכלבים נאמר גורי כלבים, יאמר שדן הוא כגור הקטן מהאריות כאשר יזנק מן הבשן ולא אמר מן הבשן על דן להיות הבשן נחלתו כי לא היתה נחלתו בבשן כי בשן היא ארץ מנשה מעבר הירדן מזרחה, אבל הוא משל לגור שדן היה כמו גור האריה כאשר אותו גור יזנק וידלק מן הבשן אשר נמצאו שם האריות כדברי רבי אברהם, וכמו שאמר (תהלים י״ב) אבירי בשן כתרוני, ואולי שבשן הוא חרמון שנא׳ בו מראש שניר וחרמון ממעונות אריות מהררי נמרים, או שידלג הגור אל הבשן לטרוף שם טרף ואחרי טרפו ידלק משם וזה כי בבשן היו כבשים ואלים שמנים כמו שנא׳ (פרשת האזינו) ואלים בני בשן ועתודים, וגור האריה כשילך שם לטרוף ידלק במהירות וכן דן כאשר הלך לכבוש את לשם היה כאלו דלק וזנק מארץ נחלתו עד לשם ולקחה מזולת עזר משאר השבטים ולפי שזה היה לו לכבוד ולתפארת בלחמו הוא לבדו בלשם ולכדה, לכן נאמר שם ויקראו ללשם דן על שם אביהם, וכתב הרב רבי לוי בן גרשון שנבא בזה על שמשון שהיה מזרע דן שהוא יחיד היה נלחם עם הפלשתים ומכה בהם מכה רבה והברכה הזאת שברך אדון הנביאים לדן הסכים עם ברכת יעקב אביו שאמר דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל יהי דן נחש עלי דרך וגו׳, לישועתך קויתי ה׳, רוצה לומר שבכבוש הארץ דן ידין עמו ויריב את ריבו כאחד שבטי ישראל, ומלבד זה בענין לשם יהיה הוא עצמו נחש עלי דרך שפיפון עלי אורח שעם היותו לבדו ויחיד יעשה פועל עצום שיהיה נושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור. ודן לא לקח עזר כי אם מהשם יתעלה וזהו לישועתך קויתי ה׳, ובבראשית רבה אמרו דן גור אריה אמר רבי חמא בר חנינא זה משיח בן דוד שיצא משני השבטים, אביו משבט יהודה, ואמו משבט דן, ובשניהם. כתיב גור אריה:
ולדן אמר דן גור אריה וגו׳ – ראוי היה לסמוך אשר לגד. אחר שהיו אחים בני אם אחת היו. ואחר כך דן ונפתלי. והטעם שאיחר לאשר. לפי שהוא היה ראוי לחתום בו הברכות. אחר שנקרא שמו אשר והיה מאושר. והאושר והשכר הוא באחרונה. וכן לפי שהיה חותם ומנעול לישראל. כאומרם ז״ל ברזל ונחשת מנעליך ארצו של אשר היתה מנעולה של א״י. ואולי הטעם שסמך דן לגד. לפי שהיה מתנבא על שמשון. וכמו ששמשון אבד מלכותו בשביל אשה רעה. כן גד אבד כבודו בעבור שנשאר בארץ טמאה. ואם דן הוא רמז על ירבעם שעמד על הדרכים כנחש וכאריה שלא יעלו לירושלם לעבוד אל אחד. לכן סמכו אצל גד להורות שכמו שגד טעה באל אחר. לפי שנשאר חוצה לארץ. שהרי אמרו כל הדר בחוצה לארץ וכו׳. כן דן טעה באל אחר בענין העגלים. ואמר גור אריה לדמותו ליהודה שנקרא גור אריה. וזהו כאחד שבטי ישראל. ואמר יזנק מן הבשן. לרמוז שיקלח משמשון זרם מים רבים. אע״פ שהוא יבש במעשיו. וכן רמז יזנק מן הבשן על תשועת הנפש שכמו שהשם ינקום נקמתו מאויביו. כך יושיעהו תשועת הנפש. כמו שאמר זכרני נא בנפשי שתהיה אזכרתם לה׳. וחזקני נא בגופי. וכמו שאמר ואנקמה נקם אחת משתי עיני. והעין האחר ישאר לשכר עוה״ב ולתחיית המתים. וזהו יזנק מן הבשן כאומרו אמר ה׳ מבשן אשיב. וכן רמז שנפשו תעלה למעלה מן היבשה ולא תהיה נשארת למטה. וזהו יזנק מן הבשן. וכן אמר יזנק מן הבשן. לפי שדימהו לאריה שמדלג מהר אל הר. אמר ששמשון ג״כ יזנק וידלג מהר להר ועוקר השערים ומניחן בהר. ואם היה מתנבא על ירבעם שעשה העגלים. יאמר יזנק מן הבשן שידלג מהר ה׳ וישכח תורת השם. כאומרו ויסעו מהר ה׳. כן בכאן יזנק מן הבשן כאומרו הר אלהים הר בשן:
גור אריה יזנק מן הבשן – הנה האריה לא יזנק מן הבשן שהוא מקום מבחר המקנה, כאמרו ״אבירי בשן״ (תהלים כ״ב:י״ג), ״פרות הבשן״ (עמוס ד׳:א׳) זולתי בהיותו בטוח לטרוף איזה טרף שיזדמן לו חוץ לבשן. וכן יהיה דן בטוח לכבוש סביבותיו, ויצא עליהם בטח.
גור אריה יזנק מן הבשן. Actually, lions do not grow up in Bashan, a land reserved for cattle, as we know from Psalms 22,13 אבירי בשן, “the mighty ones (bulls) of Bashan.” Lions, as predators do not lie in wait to jump on their prey there. They would only lie in wait in Bashan, a region considered safe from predators, if they planned to attack prey beyond the borders of Bashan. The tactics of the tribe of Dan are compared by Moses to the tactics of the lions. Dan will feel secure in his lair from which he will attack unsuspecting adversaries.
ולדן אמר, דן הוא כגור אריה יזנק מן הבשן, שהבשן היה מקום טוב מרעה, וכן אמר (תהלים כב יג) ׳אבירי בשן כתרוני׳, ואין ספק שהאריה לא היה נוסע משם רק אם לא ידע ללכת למקום אחר טוב ממנו, וכן עשה דן שכבש במקומות רבים:
לדן אמר דן גור אריה – לפי שיעקב אמר דן ידין עמו וכל דיין צריך להיות גבור כארי כמ״ש (שמות י״ח:כ״א) ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל. שלא יגור מן בעלי דינין אם יש בהם איזה אלם ע״כ אמר לדן שיהיה גור אריה יזנק מן הבשן, הבשן הוא מקום חיות רעות הטורפים כך הדיין כל קילוסו מן פרות הבשן להציל טרף מידם ע״כ צריך הדיין להיות גם הוא לבבו כלב האריה.
<יְזַנֵּק: הנו״ן דגושה.> [יְזַנֵּק].
יוצא מחלקו. פי׳ מחלקו של דן:
ממערת פמייאס כו׳. מערת פמייאס זהו בלשון תלמוד, ובלשון מקרא נקרא לשם:
שנאמר ויקראו ללשם דן. כלומר לפי שהי׳ בחלקו:
וזינוקו וקילוחו מן הבשן. פי׳ זינוקו של הנהר שהולך דרך אספמיא, שהי׳ בחלקו אותו נהר, יוצא מן הבשן פי׳ שם מקום, ואינו מארצו של דן:
דבר אחר מה זינוק זה יוצא ממקום כו׳. דלטעם ראשון קשה, דפשוטו של קרא משמע דקאי אשבט דן עצמו, ולא על הירדן, כי הירדן אין בו שום רמז בקרא. לכן פי׳ דבר אחר וכו׳. ולדבר אחר לחוד נמי קשה, למה כתיב יזנק מן הבשן, דהא לאו בבשן נטל חלקו. לכן פי׳ גם טעם ראשון:
The Yardein originated from his portion. I.e., from the portion of Don.
From the cavern of Pamias, etc. "The cavern of Pamias" is the Talmud's term. Scripture calls it Leshem.
As it is said, "They called Leshem 'Don.'" I.e., because it was his portion.
It bounds forth, flowing from Bashan. Meaning that the river that it is in the portion of Gad and goes past Pamias, [actually] comes forth from Bashan, which is the name of a location, and it is not in Don's territory.
Another interpretation: Just as the bounding flow emanates from a single source, etc. Because according to the first interpretation you might ask that according to its plain meaning, the verse is speaking of the actual tribe of Don and not about the Jordan, since the verse makes no mention about the Jordan. Therefore he gives another interpretation, etc. And according to the other interpretation by itself you might also ask why it says bounding from the Bashan since he did not take a portion in Bashan? Therefore he also gives the first interpretation.
גור אריה – אולי שנתכוין אל שמשון ששיסע הארי כשסע הגדי (שופטים יד ו). ואומרו יזנק, רמז לצליחת עליו רוח ה׳ ודלג לשסעו כמדלג מהר בשן.
גור אריה, "a lion cub, etc.⁠" Perhaps the Torah referred to Samson who tore the lion with his bare hands as if it had been only a lamb (Judges 14,6). יזנק מן הבשן, "leaping forth from Bashan.⁠" This is a reference to the Holy Spirit with which Samson was endowed when he performed his deeds of valour. It made him appear as if he leapt out of the mountains of Bashan.
ולדן אמר דן גור אריה – באלו ב׳ כתב גור אריה ביהודה ובדן כמ״ש בספרי לפי שהיו סמוכין לספר. וגור הוא שם מ״ב ואריה. וא׳ עם ז׳ אתוון הוא בשם ע״ב. וגור לבד ז׳ קשרים וארי׳ עם ז׳ קשרים לכן נאמר בשניהם גור אריה ימינא ושמאלא מ״ב וע״ב.
יזנק – כמ״ש בספרי מה זינוק זה יוצא ממקום א׳ ונחלק לב׳ מקומות כך שבטו של דן נטל לו חלק בשני מקומו׳ וכן הוא אומר ויצא גבול בני דן מהם וגו׳ (יהושע י״ט מ״ה) מן הבשן. שהיה גבולו מגיע לעבר הירדן לנחלת עוג מלך הבשן שהירדן יוצא ממערת פמייס מגבול של דן.
דן גור אריה – המשיל דן לגור אריה בעבור גבורתו ללחום ככתוב בספר יהושע י״ט:
יזנק מן הבשן – אינו מוסב על דן, כי לא היתה נחלת דן בבשן, אלא שב על גור אריה, כמו שהאריה מדלג בהררי בשן מהר להר, כדי לטרוף משם כבשים ועתודים שמנים, שהיו שם לרוב כדכתיב ואילים בני בשן ועתודים (לעיל ל״ב י״ד), כן יעשה דן באויביו:
גור אריה וגו׳ יזונק מן הבשן – הנה האריה לא יזנק מן הבשן שהוא מקום מבחר המקנה (כאמרם אבירי בשן, פרות הבשן) זולתי בהיות בטוח לטרוף איזה טרף שיזדמן לו חוץ לבשן וכן יהיה דן בטוח לכבוש סביבותיו ויצא עליהם בטח (רע״ס).
יזנק – ״זנק״ איננו מופיע שוב בתנ״ך. במשנה (חולין לז.) פירושו: לנבוע ולצאת בקילוח. לשון ״זינוק״ נאמרת שם על קילוח חזק של דם. בספרי מבארים את משמעות ה״זינוק״ האמור כאן באופן זה: ״מה זינוק זה יוצא ממקום אחד ונחלק לשני מקומות, כך שבטו של דן נוטל לו חלק בשני מקומות״. תחילה קיבל את נחלתו בדרום⁠־מערב, עד לסביבות יפו. אחר כך עלה ללשם בצפון⁠־מזרח, כבש אותה, התיישב בה, וקרא לה ״דן״ על שם אבי השבט: ״וַיֵּצֵא גְבוּל⁠־בְּנֵי⁠־דָן מֵהֶם וַיַּעֲלוּ בְנֵי⁠־דָן וַיִּלָּחֲמוּ עִם⁠־לֶשֶׁם וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ וַיַּכּוּ אוֹתָהּ לְפִי⁠־חֶרֶב וַיִּרְשׁוּ אוֹתָהּ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָּן כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם״ (יהושע יט, מז). (כבר בימי אברהם היה מקום בשם ״דן״ בצפון⁠־מזרח [בראשית יד, יד]. ייתכן שדבר זה השפיע על בני דן לכבוש שטח באותו חבל ארץ על מנת לקרוא לו בשמם, כדי שמאות שנים לאחר מכן לא יטעו אנשים לחשוב שבני דן ישבו שם בעבר, אך ויתרו על נחלתם.)
התמונה ״גור אריה יזנק מן הבשן״ מתארת את דן כאריה מזנק כשציפורניו שלוחות לשני כיוונים, הלוכד בקפיצה אחת שני דברים הרחוקים זה מזה. ״בשן״ הוא חבל ארץ הררי בצפון⁠־מזרח, בקרבת לשם שנכבשה על ידי דן. דן כבש בה בעת חבלי ארץ בצפון⁠־מזרח ובדרום⁠־מערב.
ולדן אמר – עתה לא נשאר לברך רק את דן ונפתלי ואשר שהיו כלם בדגל אחד, (כי שבט שמעון לא ברך מפני מעשה פעור או כמו שכתבו המפרשים שכללו בברכת יהודה באמרו שמע ה׳ קול יהודה) והקדים את דן. א) כי הוא ראש הדגל. ב) מפני שהמשילו לגור אריה כמו שהמשיל את גד כלביא. ג) כי נחלת דן היתה סמוכה לנחלת יהודה והפסיק ביניהם מטעם הנ״ל. וברכתו גור אריה. ור״ל אף שאינם גבורים כשבט גד שהם כלביא אבל יהיה כגור אריה שהוא אריה הנער. יזנק מן הבשן שיתפרנס מפרות הבשן הטובים, ולכן גם בנערותו יש בו גבורה יתרה:
ולדן אמר דן גור אריה: הנה גבורת ארי אינה ניכרת במקום מרעה צאן כבשים ואילים, שאין להם עוז להלחם. אלא ביער1, אם הוא מוצא שור פראי מנגח בקרניו וכוחו רב מאד, בזה נצרך לגבורת ארי. אבל ״גור אריה״ שאינו חזק כל כך לא יתחר עם שור, אלא נכנס במקום מרעה צאן.
וכך המשיל את גבורת דן שהוא כ״גור אריה״ אשר ״יזנק מן הבשן״ ששם מרעה אילים, כמבואר בשירת האזינו2. ומשמעות ״יזנק״ כתב הרמב״ם בפירוש המשניות חולין פרק ב׳ (ו׳)⁠3 ׳קול4 הנשמע בנשימת בני אדם בשעת הנשימה׳. וענין זה הלשון לכאן, ד״גור אריה״ בא בקול דק ועמוק כקול הזינוק, ובזה מפחיד לב האילים ונופלים לפניו.
וברכה זו הגיעה לשמשון5, שהראה כח גבורתו בהמון פלשתים, ולא עם גבורי מלחמה, ולא כיהודה שנלחם עם גבורים ואדירים ויכול להם. וטעם הברכה, משום דדן היתה לו זכות מעין תורה6, והיינו כח הדין, כמאמר יעקב (בראשית מט,טז) ״דן ידין עמו וגו׳⁠ ⁠⁠״7, ואיתא בשמות רבה פרשת יתרו (ל,ג) דמשום הכי נכתבה פרשת מתן תורה בין משפטים לפניה8 ולאחריה9, ללמד שהתורה נמשלה למלכה ההולכת באמצע ושפחה לפניה ושפחה לאחריה, כך, תורה באמצע, ודינים לפניה ולאחריה.
[הרחב דבר: ולא תקשה מאין בא לשבט דן כח הדין, אחרי שלא היה לו כח התורה. דכבר הראה הכתוב בפרשת יתרו לדעת שאם אין דיינים ע״פ התורה אז יש להעמיד ערכאות שבסוריא, היינו אנשים שאין להם דעת במשפטי התורה, רק בדעת נוטה של בני אדם ולהביא בזה שלום על ישראל. ולא עוד, אלא אפילו מה שהיו שבט דן על פי רוב הזמנים עובדי עבודת כוכבים, כידוע, מ״מ לא גרע זכות הדין לעשות שלו. והיינו דאיתא בשמות רבה פרשת משפטים (שמות רבה ל׳:י״ד) בזה הלשון: דוד אמר (תהילים יט,י) ״יראת ה׳ טהורה עומדת לעד״, מהו? כך אדם שונה מדרש הלכות ואגדות, ואם אין בו יראת חטא אין בידו כלום. משל לאדם שאמר לחבירו יש לי אלף מדות וכו׳, אמר לו חבירו יש לך אפוטקאות ליתן אותם בהם, אם יש לך כן הכל שלך, ואם לאו אין בידך כלום. כך, אדם שונה הכל, אומרים לו, אם יש לך יראת חטא הכל שלך, ואם לאו אין לך כלום, שנאמר (ישעיהו לג,ו) ״והיה אמונת עיתך וגו׳ יראת ה׳ היא אוצרו״, לכך נאמר ״יראת ה׳ טהורה וגו׳⁠ ⁠⁠״, והנביא צווח (שם א,כז) ״ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה״. והוא פלא, מה זה שייך לפרשת משפטים, וגם מה זה ׳הנביא צווח׳.
אלא כך הענין, שלמד מדכתיב ״יראת ה׳ טהורה וגו׳⁠ ⁠⁠״ אחר כל המקראות ״תורת ה׳ תמימה... עדות ה׳... פקודי ה׳... מצות ה׳⁠ ⁠⁠״... ואחר כך ״יראת ה׳⁠ ⁠⁠״... ללמד, דכל אלה תלויים ועומדים על יראת ה׳, ובלא זה אינם כלום. והרי ״משפטי ה׳ אמת״ כתיב לאחר ״יראת ה׳⁠ ⁠⁠״, למדנו מזה דלא כן זכות משפטים, דאפילו בלי יראת ה׳ יש בהם זכות שעושה מישרים בין אדם לרעהו. ועל זה מסיים ׳והנביא צווח ציון במשפט תפדה׳, דנהי שאין לה זכות תורה ומעשים טובים שבין אדם לשמים, אחר שעבדו עבודת כוכבים, אבל אכתי בזכות משפט תפדה, וכן שביה בצדקה. וכך היה שבט דן, זכות המשפטים גברה אצלו על כל דרכיו.]
1. ניכרת גבורתו.
2. לעיל (לב,יד) ״עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים״.
3. על דברי המשנה: רבי אליעזר אומר, (השוחט את המסוכנת) דיה אם זינקה.
4. תחילת דבריו: גזור מן ״יזנק מן הבשן״ הוא הקול הנשמע...
5. לא מצאנו דעה כזו בין הראשונים על אתר. הברכה לשמשון מופיעה בברכת יעקב בפרשת ויחי.
6. דומה לזכות התורה.
7. לשון רבינו שם: זה היה כוחו של דן לאהוב את המשפט בדיני ממונות... אמנם לא היה שופט מכח התורה שהרי לא היו עוסקים כל כך בתורה, אלא מ״מ היה כערכאות שבסוריא שהיו גם כן מעלה ודבר יקר.
8. היא פרשת ״ואתה תחזה״ (שמות יח,יח).
9. פרשת ואלה המשפטים.
יזנק – שרש זנק בלשון חכמים קלח, תחת הזינוק (תלמוד בבלי זבחים כ״ה:) תחת הקילוח, דיה אם זנקה (משנה חולין ב׳:ו׳) כלו׳ אם קלחה דמה למרחוק, וכן בור זינקא (תלמוד בבלי שבת ע״ז:) פירשוהו לשון נוטריקון ״בור זה נקי״, אבל נ״ל שהוראתו בור מקלח מים ועל כן מימיו נקיים, לא כדעת רש״י שענינו בור חסר מימיו; וכן כאן יזנק ר״ל יקפוץ וידלג; (במשנה מסכת מקואות ב׳:ו׳ המסנק את הטיט לצדדין קרוב למסלק, ושלשת הפעלים זנק סנק וסלק אחד הם בחילוף אותיות).
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)תרגום ירושלמי (קטעים)ילקוט שמעוניאגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתליקוט מר׳ יונה אבן ג׳נאחרש״ילקח טובאבן עזראר״י בכור שורפירוש מחכמי צרפתחזקוניקיצור פענח רזאר׳ בחיידעת זקניםמיוחס לרא״שטור הפירוש הארוךרלב״געקדת יצחק פירושאברבנאלצרור המורר״ע ספורנושיעורי ספורנוכלי יקרמנחת שישפתי חכמיםאור החייםאדרת אליהו לגר״אר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהרש״ר הירשנתווסף למלבי״ם תורה אורנצי״בהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144