×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(כו) אֵ֥ין כָּאֵ֖ל יְשֻׁר֑וּן רֹכֵ֤ב שָׁמַ֙יִם֙ בְּעֶזְרֶ֔ךָא וּבְגַאֲוָת֖וֹ שְׁחָקִֽים׃
There is none like God, Jeshurun, who rides on the heavens for your help, in his majesty on the skies.
א. בְּעֶזְרֶ֔ךָ =א,ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 וכך אצל ברויאר ומג״ה, וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל?!=בְעֶזְרֶ֔ךָ (חסר דגש בבי״ת?), וכך ב-BHS. אמנם לא רואים דגש בבי״ת אך הטקסט די מטושטש במקום הזה.
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)תרגום ירושלמי (קטעים)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובאבן עזראר״י בכור שורפירוש מחכמי צרפתר׳ בחיידעת זקניםמיוחס לרא״שטור הפירוש הארוךטור הפירוש הקצרר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותעקדת יצחק פירושמזרחיצרור המורר״ע ספורנוגור אריהשפתי חכמיםמלאכת מחשבתאור החייםהרכסים לבקעהר׳ י״ש ריגייושד״לרש״ר הירשנתווסף למלבי״ם תורה אורנצי״בהואיל משהתורה תמימהעודהכל
אין כאל ישורון – ישראל אומרים אין כאל ורוח הקודש אומרת אל ישורון, ישראל אומרים (שמות ט״ו:י״א) מי כמוכה באלים ה׳ ורוח הקודש אומרת (דברים ל״ג:כ״ט) אשריך ישראל מי כמוך ישראל אומרים (שם ו׳:ד׳) שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד ורוח הקודש אומרת (דברי הימים א י״ז:כ״א) ומי כעמך ישראל גוי אחד ישראל אומרים (שיר השירים ב׳:ג׳) כתפוח בעצי היער ורוח הקודש אומרת (שם ב׳:ב׳) כשושנה בין החוחים ישראל אומרים (שמות ט״ו:ב׳) זה אלי ואנוהו ורוח הקודש אומרת (ישעיהו מ״ג:כ״א) עם זו יצרתי לי ישראל אומרים (תהלים פ״ט:י״ח) כי תפארת עוזמו אתה ורוח הקודש אומרת (ישעיהו מ״ט:ג׳) ישראל אשר בך אתפאר.
רוכב שמים בעזרך – כשישראל ישרים עושים רצונו של מקום רוכב שמים בעזרך וכשאין עושים רצונו כביכול ובגאותו שחקים.
ובגאותו שחקים – נתקבצו כל ישראל אצל משה אמרו לו רבינו משה אמור לנו מה היא מדת כבוד למעלה אמר להם מן השמים התחתונים אתם יודעים מה היא מדת כבוד למעלה. משל למה הדבר דומה לאחד שאמר מבקש אני לראות כבודו של מלך אמרו לו לך למדינה ואתה רואה אותו נכנס וראה וילון פרוס על פתח המדינה ואבנים טובות ומרגליות קבועות בו ולא יכול לזוז עיניו ממנו עד שנפל אמרו לו אם וילון פרוס על פתח המדינה ושם אבנים טובות ומרגליות לא יכולת לזוז עיניך מהם עד שנפלת אילו נכנסת במדינה על אחת כמה וכמה לכך נאמר ובגאותו שחקים.
"There is none like the Almighty, Yeshurun": Israel says "There is none like G-d,⁠" and the Holy Spirit responds "like the G-d of Yeshurun" (Israel). Israel says (Shemot 15:11) "Who is like You among the mighty, O Lord,⁠" and the Holy Spirit responds (Devarim 33:29) "Happy are you, O Israel. Who is like you?⁠" Israel says (Ibid. 6:4) "Hear, O Israel, the Lord our G-d, the Lord is one,⁠" and the Holy Spirit responds (I Chronicles 17:21) "Who is like Your people Israel?⁠" Israel says (Song of Songs 2:3) "As an apple among the trees of the forest, (so is my Beloved"), and the Holy Spirit responds (Ibid. 2) "As a rose among the thorns, (so is My loved one"). Israel says (Shemot 15:2) "This is my G-d and I will extol Him,⁠" and the Holy Spirit responds (Isaiah 43:21) "This people did I fashion for Myself.⁠" Israel says (Psalms 89:18) "For You are the splendor of their strength,⁠" and the Holy Spirit responds (Isaiah 49:3) "Israel, in whom I glory.⁠"
"The Rider in the heavens is your help": When Israel is upright and does G-d's will — "the Rider in the heavens is your help"; but if it does not do G-d's will — "and in His pride (He inhabits) the heights.⁠"
All of Israel gathered unto Moses and said to him: "Moses, our teacher, what is the nature of Heavenly glory?⁠" He answered: "From the terrestrial realm you may fathom the celestial.⁠"
This is comparable to one's saying "I want to see the king's countenance" and being told "Enter his province and you will see.⁠" He enters the province and sees a curtain spread over its opening studded with precious gems and pearls — whereupon he falls to the ground (in awe). At this they say to him: "Look, you could barely feast your eyes until you fell. If you had entered the province itself and beheld the face of the king, how much more so!⁠" This is the intent of "and in His pride (He inhabits) the heights!⁠"
[End of Piska]
אין כאל ישורון ישראל אומ׳ אין כאל והמקום אומ׳ להן אלא ישורון:
ישראל אומ׳ מי כמכה באלים ה׳ (שמות ט״ו:י״א) ורוח הקדש משיבה אותם אשריך ישראל מי כמכה (דברים ל״ג:כ״ט):
ישראל אומ׳ שמע ישראל ה׳ א׳ ה׳ אחד (דברים ו׳:ד׳) ורוח הקדש משיבה אותם ואומ׳ ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ (דהי״א י״ז:כ״א):
ישראל אומ׳ דודי צח ואדום דגול מרבבה (שה״ש ה׳:י׳) ורוח הקדש משיבה אותם ואומ׳ מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב (שם ז׳:ב׳):
ישראל אומרין כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים (שם ב׳:ג׳) ורוח הקדש משיבה אותן ואומ׳ כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות (שם ב׳:ב׳):
ישראל אומ׳ מי כה׳ אלהינו בכל קר׳ אליו (דז) ורוח הקדש משיבה אותן ואומ׳ כי מי גוי גדול אש׳ לו א׳ קרובים אליו (שם):
ישראל אומר זה אלי ואנוהו (שמות ט״ו:ב׳) ורוח הקדש משיבה אותן ואומ׳ עם זו יצרתי לי (ישעיהו מ״ג:כ״א):
ישראל אומ׳ כי תפארת עזמו אתה (תהלים פ״ט:י״ח) ורוח הקדש משיבה אותן ואומ׳ ישראל אשר בך אתפאר (ישעיהו מ״ט:ג׳):
רכב שמ׳ אין רוכב אלא שליט ואין שמים אלא ערבות וה״א (תהלים ס״ח:ה׳) סלו לרכב בערבות ביה שמו:
ומהוא ובגאותו שחקים שבגאות מסבב שאר השחקים לפי שהוא למעלה מהן:
ד״א רכב שמ׳ בעז׳ בשעה שהוא עוזר את ישראל שמו מתגדל בעולם:
רכב שמ׳ בעז׳ כשישראל עושין רצונו שלהקב״ה רכב שמ׳ בעז׳ וכשאין עושין רצונו שלהקב״ה ובגאותו שחקים:
ובגאותו שחקים נתקבצו כל ישראל אצל משה רבינו אמ׳ לו משה רבינו אמור לנו מהיא מדת כבוד שלמעלה אמ׳ להם אין כאל ישורון מה אם שמים התחתונים אין אדם יכול להסתכל בהן כל שכן במדת כבודו אין אתם צריכין לשאול כוח גדול שלמעלן מושלו מלה״ד לאחד שהיה מבקש לראות פניו שלמלך אמ׳ לו השומעים לך למדינתו ואתה רואהו כיון שהגיע לפתח המדינה ראה וילון אחד פרוס על פתח המדינה ואבנים טובות ומרגליות קבועות בו ולא הספיק לזון עיניו ממנו עד שנפל לו על פניו אמ׳ לו השומעים ומה אם בוילון שהוא פרוס על פתח המדינה לא יכולתה לעמוד ולהסתכל כשתגיע למדינה עצמה על אחת כמה וכמה כשתגיע לפתח פלטין על אחת כמה וכמה כשתכנס לתוך פלטין על אחת כמה וכמה כך אמ׳ משה לישראל מה אם שמים התחתונים כך אין אתם צריכין לשאול כוח גדול שלמעלן:
לֵית אֱלָהּ אֵלָא אֱלָהָא דְּיִשְׂרָאֵל דִּשְׁכִינְתֵיהּ בִּשְׁמַיָּא בְּסַעֲדָךְ וְתוּקְפֵיהּ בִּשְׁמֵי שְׁמַיָּא.
There is no God like the God of Israel, whose Shekinah in the skies is your help, and whose power is in the heaven of heavens.
לית כאלהא דישראל דאשרי איקר שכינתיה בשמיא וגיוותהא בשחקיה.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״וגיוותה״) גם נוסח חילופי: ״גי⁠(ז)⁠וותא״.
לית אלקא כאלקא ישראל דאשרי שכינתיה ורכוביה בשמיא הוא יהוי בסעדכון ויתיב על כורסי⁠(ה) יקרא בגיוותנותיה בשמי שחקי מרומא.
There is no God like the God of Israel, whose Shekinah and Chariot dwell in the heavens. He will be your helper. He sitteth on His glorious throne in His majesty, in the expanse of the heavens above.
לית כות אלהא דישראל די אשרי יקר שכינתיה בשמיא וגיותנותיה בשחקי מרומא.
There is none like the God of Israel, whose glorious Shekinah dwelleth in the heavens, and His magnificence in the high expanse.
אלאה אסראייל אלד׳י ליס כמת׳לה סאכן אלסמא ואלשואהק פי עונך
אלהי ישראל אשר אין כמוהו, שוכן השמים והשחקים, בעזרך.
אין כאל ישורון – דע לך ישורון שאין כאל בכל אלהי העמים ולא כצורך צורם.
רוכב שמים – הוא אותו אלוה שהוא בעזרך.
ובגאותו – הוא רכב שחקים.
אין כאל ישרון THERE IS NONE LIKE GOD, O JESHURUN – Know, O Israel, that there is none like God among all the gods of the peoples, and that their rock is not as your Rock.
רכב שמים – The meaning is: A RIDER UPON THE HEAVEN is the God who is your help.
ובגאותו שחקים AND IN HIS MAJESTY he rides UPON THE SKIES.
פס׳: אין כאל ישרון – כשם שאמר משה אין כאל ישרון כך אמרה חנה (שמואל א ב) אין קדוש כה׳ כי אין בלתך. מלמד שאמרו ישראל למשה אמור לנו דבר זה מה היא מדת הכבוד. למעלה אמר להם אין כאל ישרון אין אתם יכולין להסתכל ולהתבונן במדת הכבוד של מעלה. אמר להם אין כאל ישרון 1בכל דבר כלום.
רוכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים – ממעשיו יכולין אנו לידע עומק שבחו אם המאורות שהן ברקיע השמים אין אתם יכולין להסתכל בהם כל שכן במדת כבודו. משל משלו לאחד שאמר מבקש אני לראות כבודו של מלך. אמרו לו הכנס למדינה ואתה רואה נכנס למדינה וראה וילון פרוס על פתח המדינה ואבנים טובים ומרגליות קבועות בו 2ולא יכול לזון עיניו ממנו. אמר לו אם הוילון שלו לא יכולת להסתכל. במלך עצמו עאכ״ו. לכך נאמר רוכב שמים בעזרך.
ד״א: אין כאל ישרון – אחר שבירך משה את ישראל אמר להם אין כאל ישרון אין אלוה אחר להושיע כאלהיכם.
ישרון – בזמן שאתם ישרים לפניו רוכב שמים הוא פודה ועוזר אותך אשר שם גובה לשמים (אשר)(תהלים קד) שם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח.
בעזרך – בשעה שהוא בא לעזרו שולח עזרתו לעזרו משמי שמים. כענין שנאמר במצרים (שמות יא) כחצות הלילה אני יוצא ובשעת מתן תורה כתוב (שמואל ב כב) ויט שמים וירד וירכב על כרוב ויעוף. ואומר (חבקוק ג) דרכת בים סוסיך.
ובגאותו שחקים – בשעה שהוא יוצא לעזרו מראה גאותו בשחקים כענין שנא׳ (שופטי׳ ה) מן שמים נלחמו. ואומר במורד בית חורון (יהושע י) וה׳ השליך עליהם אבנים מן השמים. וכתיב (שם) ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמוע ה׳ בקול איש. שהקב״ה לבש גאות לעשות גדולות ונוראות לישראל. לכך נאמר רוכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים. והוא לשון כפול. כענין שנא׳ (תהלים עח) ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח. וכתיב (שם) וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף:
1. בכל דבר כלום. פי׳ אין אתם יכולים לדמותו לשום דבר:
2. ולא יכול לזון עיניו ממנו. בספרי הג׳. מיד נפל לארץ והוא יותר נכון כפי הנמשל:
אין כאל ישרון – שב לברך הכלל.
רכב שמים – פירוש: אל שהוא תקיף, והעד: שהוא רוכב שמים.
ובגאותו שחקים – הטעם, בגאותו הם עומדים.
THERE IS NONE LIKE UNTO GOD, O JESHURUN. Moses goes back to bless all of Israel.
WHO RIDETH UPON THE HEAVEN. That is, who is mighty. The fact that He rideth upon the heaven is proof of this.
[AND IN HIS EXCELLENCY ON THE SKIES.]⁠1 It means, the heavens stand by God's might.⁠2
1. Literally, and in His excellency the skies.
2. Ibn Ezra renders be-gavato (in His excellency) by His might. Therefore And in His might the skies is short for and by His might the heavens stand. Ibn Ezra renders our verse as follows: He who rides upon the heavens is your help, and He [so too is] by whose might the heavens stand.
אין כאל ישרון – עתה מדבר לכל ישראל, ואומר להם, ומשיא להם עצה טובה, ואומר: ישרון – אין כאל שהוא רוכב שמים להיות בעזריך – אין לך עזר ותועלת כמותו, ולא תבקש לך עזר אלא הוא, שהרי הוא רוכב בגאותו שחקים – שהוא מושל על העליונים.
אין כאל ישרון – THERE IS NONE LIKE GOD JESHURUN – Now he speaks to all of Israel, and says to them, and gives them good advice, and says: Jeshurun – There is none like God who RIDES ON THE HEAVENS to be YOUR HELP – you have no helper or benefactor like Him, and you shall not seek for yourself a helper except for Him, for He rides בגאותו שחקים – IN HIS MAJESTY ON THE SKIES – That He rules over the upper realms.
אין כאל ישורון – משה מחלהוא להקב״ה בפני ישראל, ואומר להן: אתם ישורון, אין {כאל} רוכב שמים בעזרך, המקרא הזה מסורס.
כאל ישורון רוכב שמים ובגאותו שחקים – שם שמים ושחקים למענתו, הוא בעזרך, הואיל והוא יושב גבוה מכולם.
א. בגיליון כתב היד תוקנה המלה ל: מקלסו.
אין כאל ישורון – אחר שסיים לברך השבטים אחד אחד התחיל עתה לדבר עם כלם בכלל ויודיע להם טוב חלקם כי יוצר הכל הוא, ויבשר אותם בירושת הארץ ושיזכו לבא בתוכה מה שלא זכה הוא, ויבאר עוד להם ענין העוה״ב כאשר אבאר, וחתם דבריו בענינים כאלה, ולכך יאמר אין כאל ישרון, שאין אתם כהכנענים כי הם תחת ממשלת המלאכים שרי מעלה, ולא כן ישראל, כענין שכתוב (שמות ל״ג:ט״ז) ונפלינו אני ועמך, ועל כן קראם ישרון כי הוא שם ישר, להורות שאין בכל שרי מעלה כאלהי ישראל, וכן אמר על ישראל אשריך ישראל מי כמוך, כי אינם כשבעים אומות, על כן יודיעם שלא שם חלקנו כהם ולא גורלנו ככל המונם, זהו אין כאל ישרון שהוא רוכב שמים, והוא יהיה נמצא בעזרך, ובגאותו שחקים, בגאותו רוכב שחקים.
וענין רוכב שמים – על דרך הפשט כנה הממשלה בלשון רכיבה, וכענין שכתוב (דברים ל״ב:י״ג) ירכיבהו על במתי ארץ שהוא לשון ממשלה. עוד לבאר כי כמו שהרוכב מתגבר על הסוס לפי שאין מרוצת הסוס מכח עצמו אלא מכח הרוכב כענין שכתוב (איוב ל״ט:י״ח) תשחק לסוס ולרכבו, כן מרוצת הגלגלים ותנועתם אינם מכח עצמן אלא מכח השליט המניע אותם יתעלה, ובאור מלת השמים הכונה על ערבות, וכן דרשו רז״ל ערבות מנלן דאקרי שמים כתיב הכא רוכב שמים וכתיב התם (תהלים ס״ח:ה׳) סולו לרוכב בערבות.
וכתב הרב רבי משה ז״ל בספר המורה, הסתכל במה שאמרו רז״ל ערבות רם ונשא שוכן עליו, שנאמר סולו לרוכב בערבות, ולא אמר שוכן בו, שאלו אמר כן היה מחייב להקב״ה מקום או שיהיה הש״י כח מהכחות כמו שדמו כתות הצבא״ה, ובאמרם שוכן עליו הראוי שהוא יתברך נבדל מן הגלגל ואינו כח בו, שרוכב שמים ענינו מסבב הגלגל המקיף ומניעו כרצונו, ושאר הגלגלים המתנועעים בתנועתו, והם מתנועעים תנועת החלק בכל, וזאת היא היכולת העצום אשר הניע הכל, עד כאן.
וע״ד הקבלה רוכב שמים, קרא המדות שמים, ושעור הכתוב, כשישראל עושים רצונו של מקום הנה הוא רוכב שמים ואינו מתרחק ממדותיו, וכשאין עושים רצונו של מקום ובגאותו שחקים, הנה הוא מתגאה ומסתלק למרום מרומים והוא מתרחק ממדותיו, ודומה לזה דרשו רז״ל כשישראל עושים רצונו של מקום מוסיפים כח בגבורה של מעלה שנאמר (תהלים ס׳:י״ד) באלהים נעשה חיל, ובזמן שאינן עושין רצונו (דברים ל״ב:י״ח) צור ילדך תשי.
אין כא-ל ישורון, "There is none like God, Yeshurun;⁠" after Moses had concluded blessing the tribes individually, he now addresses the whole people reminding them of how fortunate they are in receiving their share on earth by the Creator of the universe directly. He tells them that they will inherit the land of Canaan, something that has been denied him; he also explains aspects of the hereafter to them, as I will explain in greater detail. He seals his words with esoteric matters, and this is why he begins this paragraph reminding the people that there is No One comparable to God. Whereas all the other nations have been placed under the guidance of intermediaries, angels, etc., not so the Jewish people. The first time Moses had requested from God that this be so was in Exodus 33,16 with the words ונפלינו אני ועמך, "and let me and Your people be distinct.⁠" The reason he calls the Jewish people ישורון at this stage is not because of their character but because they have a "direct line,⁠" (ישר) to God, unlike the other nations. This is also why, in extolling the advantages of the Jewish people compared to other nations, he says אשריך ישראל מי כמוך, "Hail to you Israel; who is comparable to you?⁠" (verse 29). They are unlike the other 70 nations. This is why he tells the people that their share of the worldly goods and their status on earth is different from those nations. He commences by describing the God of Israel as "riding the heavens,⁠" always available to assist His people ובגאותו רוכב שחקים, "in His majesty (He rides) through the upper regions.⁠" In the last part of this verse the word רוכב is to be added before the word שחקים, otherwise there is a verb missing.
The concept of God "riding" the heavens requires some analysis. According to the plain meaning of the text the verb "riding" depicts simply someone who is in control, much as the mounted police are in control of the mob on foot. It is similar to 32,13: "He makes it (Israel) ride on the heights of the Land,⁠" where "riding" also was a simile for being in a dominant position. Just as the horse performs at the command of its rider, Moses describes the function of the heaven as being to perform at the will of God Who rides it. We find this described in Job 39,18: תשחק לסוס ולרכבו, "making fun of both horse and its rider.⁠" (God describing that were it not for being deprived of its natural instincts, the ostrich would fly and not leave its eggs exposed to all kinds of danger.) The orbits of the celestial bodies must not be ascribed to their own ability and power, but only to the power of God Who is the source of their motion.
In this verse the word שמים refers to the heavenly regions known as ערבות. Our sages in Chagigah 12 deduce this from the verb רוכב used by Moses here in describing God's movements over the heaven and the same verb used in Psalms 68,5 סולו, לרוכב בערבות, "extol the One Who rides in the ערבות.⁠"
Maimonides writes in Moreh Nevuchim 1,70 "consider the wording of Chagigah 12 where the sages describe the Aravot as high and God 'dwelling' upon them.⁠" They quote in support the word רוכב from Psalms 68,5. The reason that David used the word רוכב in that psalm rather than the word שוכן is that the latter word would have created the impression that a fixed site had been assigned by him to God, something inappropriate seeing He is the site of the universe and not vice versa. At best, using the word שוכן would have made God appear no better than some of the other celestial phenomena none of which possess independent powers.
A Kabbalistic approach: when Moses described God as רוכב שמים, the word שמים has to be understood as a reference to the various attributes of God, whereas the One "riding" them is the Essence, Hashem, the אין סוף. The message Moses wishes to convey is that as long as the Israelites carry out God's commandments, the distance between God the Essence, and God in the form of His attributes is minimal, no more so than that of a horse and a rider. If the Israelites do not observe the Torah, however, He will gradually withdraw His Essence to more distant regions, thus distancing Himself from His attributes. This has been expressed in a similar vein by our sages who interpreted Psalms 60,14 where David says באלו-הים נעשה חיל, "with God we shall triumph;⁠" i.e. at a time when Israel performs the commandments, whereas צור ילדך תשי, Deut. 32,18: "You weakened the Rock Who brought you forth,⁠" i.e. you weakened God's powers by not observing His commandments.
אין כאל ישורון – עתה מדבר לכל ישראל ואומר להם עבדו והתחזקו ביראת אלהיכם כי אין כמוהו רוכב שמים להיות בעזרך ואין שום עוזר כמוהו כי בגאותו הוא יושב בשחקים והוא מושל על העליונים והתחתונים.
אין כאל ישורון, "there is none like G–d, Yeshurun; now Moses addresses his words to the whole people of Israel, telling them to serve the Lord with all their heart. They are to fortify their reverence for the Lord. After all, there is no Power comparable to their Lord. There is no other source of help comparable to Him. He rules over all creatures be they in heaven or on earth.
אין כאל ישורון – עתה מדבר לכל ישראל ואומר להם עבדו והתחזקו ביראת אלהיכם כי אין כמוהו בכל הארץ והוא יושב בשמים והוא מושל על כל על העליונים והתחתונים.
אין כאל ישורון – כי אין עם שיהי׳ לו כח ככחך ישראל כי רוכב שמים בעזרך:
אין כא-ל ישורון, "There is none like God, Yeshurun;⁠" The reason is that there is no other nation equal to the Jewish people, a people who are able to call upon God Who rides across heaven and earth to help them.
שחקים – ב׳. ובגאותו שחקים. ועוזו בשחקים איתא במדרש ששם בשמים יש רקיע ששמו שחקים, ששם שוחקים מן לצדיקים. ועוזו בגימטריא המן. ועל שם כן שהוא לבן ועז כשלג.
אין כאל ישרון – כמו שבתחלת דבריו קרא לשם וסיפר ענין כולל כל ישראל, כן עשה בסוף דבריו, פתח בברוך וסיים בברוך. וטעם כאל – הידוע הוא אלהינו.
ובכאן השלים מה שאמר ביחוד לאחד אחד מהשבטים ובא עתה להגיד דרך כלל ברכת כל ישראל ואמר: אין כאל ישרון – כי הוא רוכב שמים ומניעם לאשר יחפוץ ולזה לא יוכלו אותות השמים להזיק לך והנה הוא בתכלית מהכח והגבורה עד שברממותו נהיו שחקים ונבראו.
התועלת האחת עשרה הוא להודיע שהשם יתעלה הוא המנהיג כל הגלגלים ומניע אותם בכללות ואינו אחד מהמניעים המיוחדים אשר יניעו גלגל מיוחד כמו שחשב הפילוסוף ולזה אמר אין כאל ישורון רוכב שמים באר שבזה העניין יתבאר ייחוד השם יתעלה משאר השכלים הנבדלים המניעים והיה זה כן לפי שכל אחד מהם מניע מיוחד לאחד מהגלגלים ולזה לא ידעו מנימוס הנמצאות וסדרם וישרם כי אם מעט כמו שבארנו בחמישי מספר מלחמות ואולם י״י יתעלה הוא על כולם והוא יודע הכל והם לו כמו כלים ומשרתים לעשות רצונו.
ואמר אין כאל ישורון רוכב שמים וגו׳ – אחר שייעד להם הטובות המיומנות אליהם מאתו יתע׳ איש ואיש כפי נחלתו אמר אחר שידעת זה ישורון תודה שאין כאל שייטב לקויו על זה האופן ואמר רוכב שמים בעזרך לבשר להם כי לא לעתים רחוקים הוא נבא כענין בלעם שאמר אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב (במדבר כ״ד:י״ז) כי הנה י״י רוכב על השמים היותר קלים במרוצות׳ לעזרך ולא יאחר רכבו לבא בארץ ההיא ולכבשה לפניך ובגאותו שחקים כי הם השמים העליונים מהירי התנועה מכלם ואפשר שירצה כאשר ירכב שמים ראוי הוא שיהיה בעזרך שאתה תכין מעשיך אליו ויהיה נעזר מאתך ועל דרך שאמר (שבת פ״ט.) מכל מקום היה לך לעזרני והוא הוספת כח של מעלה הנזכר בכל מקום ואם תעשה כן יועיל עזרך וירכב הוא בגאותו השחקים העליונים ויכריחם לעבודתך והרב המורה פרק ס״ט ח״א פי׳ שחקים על הכדורים אשר בתוך העליון החלק שמתנועעים בכח העליון החלק בכל ובזה נראית יותר גאותו יתעלה ומזה אמר האומר על ברוב עזך יכחשו לך אויביך (תהלים ס״ו:ג׳) כי להיות תנועות המתנועעים מכחך בעוז וגאוה עצומה והוא בהיותם 1בזולת פגישת המניע במתנועע אבל ע״ד הכוסף והתשוקה לזה יכחשו האויבים היותו הוא יתעלה סבה להם מה שלא יעשו זה אם היה על דרך הפגישה החושיית.
1. בזולת פגישת וכו׳, ר״ל יען כי הי״ת יניע כל גרמי השמים מבלי שיגיע בהם, ע״כ יכחישו קצת בני אדם ולא ירצו להאמין כלל כי הוא י״ת המניע אותם.
אין כאל ישורון דע לך ישורון שאין כאל בכל אלהי העמים. כאילו אמר ישורון אין כאל ופי׳ כאל בכ״ף בקמ״ץ במקום ה״א כהאל הידוע והמפורס׳ לכל או כהאל שלנו והוסיף בכל אלהי העמים מפני שבזולת זה לא נדע בערך מי:
רוכב שמים בעזרך רוכב שמים הוא אותו אלוה שבעזרך. וחסר שי״ן כמו את הדרך ילכו בה כי בזולת זה אין טעם למאמר ובגאותו שחקים שפירושו ובגאותו רוכב שחקים שמלת רוכב שבראש הפסוק אף אשחקים דסיפיה דקרא קאי ואין זה מושך עצמו ואח׳ עמו כי הרב ימאן זה והוסיף מלת הוא על רוכב שמים מפני שבזולת זה יהיה פירושו רוכב שמים עם עזרך או בעבור עזרך לא שהוא עזרך ומפני שהוסיף הוא על רוכב שמים הוסיף הוא גם על רוכב שחקים אע״פ שאין בו צורך:
אין כאל ישורון לפי שלמעלה ברך כל השבטים איש כברכתו. ובא עכשיו לכלול לכולם יחד. ואמר אין כאל ישורון רוכב שמים בעזרך. לרמוז שאין בכל האלוהות כאל. כשישראל הם ישרים ותמימים. עד שהוא רוכב שמים בעזריך ומשפילם ושודד המערכות לעזור לישראל. וכן בגאותו רוכב שחקים ומשפילם אע״פ שהוא מעונה אלהי קדם. כאומרו השמים כסאי. ואמר זה לפי שאמר למעלה ממגד שמים מטל וגו׳ ורצון שכני סנה. שהכל תלוי ברצונו הפשוט להוריד הגשמים או לעוצרם כאומרו ועצר את השמים. ואמר אין כאל. ולא אמר מי כאל. לפי שבירך למעלה לכל השבטים בטובות העוה״ז ובטובות עוה״ב. אמר שאין בכל אלהי הארצות שיעשה זה. לפי שגם הטוב אין אותם. וכל שכן שיוכלו לשדד מערכות השמים. ולכן אמר אין בכל אלהי מצרים שידעתם. ולא באלהי העמים אשר עברתם. שיהיה רוכב שמים כמו השם. וכן בגאותו שחקים מצוה עליהם ומכניעם. לטחון מן לצדיקים. כאומרו ויצו שחקים ממעל. ואמרו למה קראו שחקים ששוחקים מן לצדיקים. וכן רמז אין כאל ישורון. לפי שהגדול שבאלים שעובדים הוא השמש. והשם כשרוצה רוכב שמים ומסיר אורו ומשפילו ומה יעשה לשאר האלוהות.
ובגאותו שחקים מעונה, a reference to the presumed haughtiness of God, Who, just because of His lofty stature would only remain in the celestial spheres. This, i.e. the domain called שחקים, is a reference to the orbit of a constellation that occurs during the day when, because of it being light, no stars or other celestial objects are noticeable. The force of energy propelling this “constellation” is invisible just as the מעונת האריה, the hidden lair of the lion, which harbors within it unseen and unsuspected strength.
אין כאל ישורן דע לך ישורן וכו׳. שאין לפרש אין כאל של ישורן, כמו ״אל ישראל״ (תהלים סח, לו), דהא הכ״ף של ״כאל״ בקמ״ץ, וכיון שהוא בקמ״ץ אין לסמוך אותו, והרי הוא כמו ׳כהאל׳ בה״א הידיעה, וכל ה״א ידיעה לא יתכן בו סמוכות. לפיכך צריך לומר ׳דע לך ישורן אין כאל׳:
שאין כאל בכל אלהי העמים ולא כצורך כו׳. והא דנקט רש״י ולא וכו׳ ללא צורך. י״ל דקשה לרש״י למה לא נקט אין כאלהי ישורון, כמו שנאמר (תהלים צ״ו:ה׳) כי כל אלהי העמים אלילים, ולמה נקט קרא אין כאל. ועל זה פירוש ולא וכו׳. ואל לשון חוזק הוא, כמו שנאמר (יחזקאל י״ז:י״ג) ואת אילי הארץ לקח. לכך נאמר ג״כ אין כאל, שהוא לשון חוזק:
הוא אותו וכו׳. וחסר שי״ן, כמו (שמות י״ח:כ׳) את הדרך ילכו בה. כי בזולת זה אין טעם למאמר ובגאותו שחקים, שפירוש וגאותו שוכן שחקים, שמלת רוכב שבראש הפסוק קאי אף אשחקים דסיפא דקרא:
That none is comparable to Hashem, among all the Gentile deities and not like your Mighty Rock is their rock. Why does Rashi cite the words and not, etc. [seemingly] for no reason? One might say that he is answering the question: Why the verse does not say, אין כאלהי ישורון (there is none like the God of Yeshurun) as it says (Psalms 96:5), "כל אלהי העמים אלילים (for all the gods of the nations are things of nothingness).⁠" Why does the verse say אין כאל? Regarding this he explains [that the verse means], For not like your [Mighty] Rock is their rock. And אל too is an expression of might as it says (Yechezkel 17:13), And he took away the mighty (אילי) of the land. Therefore it also says אין כאל, which is an expression of might.
He is the God, etc. The letter שין [i.e., the word Who] is missing as [it is missing] in (Shemos 18:20) את הדרך ילכו בה, The path [that] they must walk in. Because without this [Rashi's interpretation] there would be no way to understand and, in His pride, the high heavens, which means, and in His pride He straddles the high heavens, since straddles at the beginning of the verse also refers to the high heavens at the end of the verse.
אין כאל ישורון רוכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים – ישאילו לפעמים בכתוב שם שמים אל חלקת האויר שעל הארץ כמו שנא׳ (בראשית א) עוף שהמים והעוף לא יעופף אלא באויר. אולם שחק לא הונח אלא למושב השכלים הנבדלים בשמים ממעל. וכשישראל עושין רצונו של מקום יורידו שכינתו בתוכנו ושכן בתוך בני ישראל ובהפך כשאין עושין רצונו תתרחק הימנו ותגביה עוף ועולה למעלה כדברי חז״ל. הנה בעזרת ישראל ובסעד מעשיהם הטובים הקב״ה בענותנותו רוכב שמים וישתתף עמנו עד לארץ מתחת. אמנם כשאין עושים רצונו של מקום תתגאה שכינת ה׳ עד שתלך לה אל שמי שחק ותעזוב אותנו:
אין כאל ישרון – פירוש אין כאל של ישורון שעושה דבר זה להם, והוא שרוכב שמים פירוש רוכב על השמים בשביל עזרת ישראל, והוא אומרו בעזרך, להלחם בשבילך, כאומרו (שמות יד יד) ה׳ ילחם לכם, וכשהוא בא ונלחם להם כל השמים הם מרכבתו, ומעתה כל כחות השמים ומערכתם באים לעזרת ישראל שהסוס טפל לרוכב.
אין כאל ישרון, "There is none like God, O, Yeshurun.⁠" There is no other God like the God of Yeshurun (Israel) who performs all these deeds on their behalf, i.e. who rides all over the heavens on behalf of Israel in order to assist them. The word בעזרך means "in order to help them,⁠" i.e. to fight on "your" behalf. Compare Exodus 14,14: "God will fight on your behalf.⁠" When God engages in warfare on behalf of Israel all the forces of heaven are His chariot.
ובגאותו – ורוכב בגאותו שחקים הוא בעזרך.
אין כאל ישרון – אחר שגמר ברכת כל שבט ושבט, שב לברך הכלל, וחזר להזכיר שבחי המקום כמו שהתחיל בהם ה׳ מסיני בא, ואמר דע לך ישורון, שאין כאלהי ישראל בכל אלהי העמים ולא כצורנו צורם:
רכב שמים בעזרך – הוא יתברך מטה השפעת השמים לעזרך, כרוכב מטה סוסו ימין ושמאל וכונת המאמר הזה נוסד על מה שביארנו פעמים רבות כי כל אומות העולם מונהגים כפי חקי הטבע אבל ישראל מונהגים בהנהגה שהיא למעלה מן הטבע, וכאן ביאר סוד הדבר, כי הי״ת מכריח טבע השמים לצאת מטבעם ומנהגם, וזה בעזרך, דהיינו לטובת ישראל שהם לבדם זכו להנהגה הזאת למעלה מן הטבע:
ובגאותו שחקים – נמשך למעלה, ושיעורו ורוכב בגאותו שחקים בעזרך, והנה אין זה כפל לשון במה שאמר רוכב שמים, כי יש הפרש בין שמים ושחקים, גם הוסיף כאן מלת בגאותו, ולהבין הענין דע כי כאשר ידברו הכתובים בשפע היורד ממעל בדרך טבעי יאמרו שבא מן השמים, כמו יפתח ה׳ לך את אוצרו הטוב את השמים (לעיל כ״ח י״ב), שהוא המטר, כי יש בכח היסודות להולידו, וכן הרבה במקראות שנזכרו השמים, כי הם משפיעים בארץ כל דבר טבעי, אבל כשיושפע ממעל דבר נפלא שאין כדוגמתו בטבע, או כשיעשה ה׳ מופתים ונפלאות בארץ חוץ ממנהגי הטבע, אז יאמרו שהשפע הזה בא מן השחקים שהם יותר גבוהים מן השמים, ועל זה נאמר ועזו בשחקים (תהלים ס״ח ל״ה), וידוע כי שם עוז בחול״ם נאמר על הכח הנפלא לעשות דברים למעלה מן הטבע, כמו שיוכיחו כל הכתובים, וכן המן שהוא דבר נפלא ואין בטבע המציאות נהוג להולידו, אמר עליו ויצו שחקים ממעל (תהלים ע״ח כ״ג), ואחר שנתהוה בדרך פלא בשחקים, צוה השם שיעבור דרך דלתי השמים וירד כמו המטר הנהוג, וזהו ודלתי שמים פתח (שם), וכן כאן אחרי שאמר רוכב שמים בעזרך, שפירושו שגם הטובות הטבעיות כשהן חלים על ישראל מתחלפים ברוב טובה מאותן הברכות בעצמן כשחלים על שאר העמים, שעל ישראל חלים בהפלגה גדולה באורח פלא, וכמו שהבטיח בפרשת בחקותי, אמר עתה שנוסף על זה הוא יתברך רוכב השחקים לטובת ישראל, כלומר מוריד עליהם טובות רוחניות ומפליאות שאין כדוגמתן בשאר האומות כלל, והוא הסדר החמישי של ברכות שמיוחד לישראל בלבד, ודברנו עליו בפרשת בחקותי, ולכן הוסיף כאן מלת ובגאותו, שרומזת להנהגת הנפלאות שאמרנו ועליה נקרא הוא יתברך גאון יעקב (תהלים מ״ז ה׳), ונא׳ על ישראל גאותו (שם ס״ח ל״ה), והבן:
רוכב שמים בעזרך – הרוכב בגאותו שחקים, הוא בעזרך.
אין כָּאל וגו׳ – אין דבר היכול להשתוות להתגלות זו של ה׳, אין כמו ה׳ כפי שהוא מתגלה כאן. הווי אומר, בשום מקום ה׳ אינו מתגלה כמו שהוא מתגלה אליך, ״ישרון״, ובלבד שאתה נשאר ״ישרון״, נאמן לחובתך בלא לסור ימין ושמאל.
רכב שמים, לא ״השמים״. ה׳ מכוון לעזרתך את כל הכוחות העל⁠־ארציים שיכולים להשפיע על גידולך והתפתחותך. הווי אומר, כאשר הוא עוזר לך, הוא מכוון את התופעות העל⁠־ארציות למטרה זו.
ובגאותו שחקים – ״שחקים״, בהשוואה ל״שמים״, שייכים כבר לתחום הארצי; אכן הם נוצרים מהאדים העולים מן הארץ. ולפיכך, ״ובגאותו״: בכל הדר מלכותו, ככל שהוא מעל ומעבר לכל העניינים הארציים, הוא מכוון אפילו את שמיך הארציים לעזרתך.
אין כאל ישרון – כשאתה במדרגת ישרון, יתנהג עמך בהנהגה מיוחדת שלא יתנהג כן ביתר בריותיו, והוא רוכב שמים שיטה וישדד ענין הטבע. בעזרך בעבור שתעזר. ובגאותו כשיעשה לך דברים בלתי רגילים, שהם הנסים ונפלאות. שחקים שיגיעו עדי השחקים שאין שם טבע קבועה:
אין כאל ישורון: כבר נתבאר (פסוק ה׳) דמשמעות ״ישורון״ הוא כינוי או לגדול מיוחד בישראל או לכלל האומה, שמעלת הכלל כמו רמים וגדולי ישראל. ואמר הכתוב שאין כח בעולם ככח של ״ישורון״1.
ומפרש והולך בשלשה דברים2 שהמה העיקרים לצרכי האדם, היינו – פרנסה3, והגנה מאויבים4, והנהגה טובה בקרב הכלל5.
ומפרש תחילה כח ישראל בפרנסה – ״רוכב שמים בעזרך״, וכבר נתבאר ריש פרשת האזינו (לעיל לב,א) ד״שמים״ הוא כינוי לכלל משפיעים שהטביע הקב״ה, ואם כן, כל הגלגלים ומזלות מכונים ״שמים״, והקב״ה ״רוכב״ עליהם ומנהיג הטבע בהשגחה פרטית לפי עבודת ישראל בקרבנות או בתפלה, ובזה עוזרים כביכול למשפיע יתברך, כי כך יסד מלכו של עולם, כמו שכתבתי בספר בראשית (ב,ד)6. נמצא, הקב״ה ״רוכב שמים״, היינו, הוא מנהיג הטבע, ״בעזרך״ – בעזר ישראל בתפלה.
ובגאותו שחקים: דכבר ביארנו בספר שמות (יד,טו) דזה שנדרשת תפלה אפילו בזמן שהקב״ה רוצה להשפיע בלא זה, אינו אלא בזמן שהנהגה היא טבעית ולא בזמן שבאה בהנהגת נס ומדת ׳תפארת׳7, ואז אין צריך לעזר תפלה. והיינו דקאמר ״ובגאותו״ – בזמן שהקב״ה מנהיג במדת ׳תפארת׳ הוא כינוי על השפעה נסית שאין צריך לעזר תפלה ומשום הכי ממשיל שהוא ״גאותו״ של הקב״ה, אז הוא ״רוכב שחקים״8, וכדאיתא בחגיגה (יב,ב) דב׳שחקים׳ שוחקים (טוחנים) מן לצדיקים, היינו דרך נס9.
1. פירוש ״אל״ כאן אינו על הקב״ה, אלא במשמעות של ׳כוח׳, כמו (שמות טו,יא) ״מי כמוכה באלים ה׳⁠ ⁠⁠״ – בחזקים, וכמו ״ואת אילי הארץ לקח״ (יחזקאל יז,יג) – החזקים, וא״כ שיעור הכתוב ״אין כאל ישורון״ = ׳אין ככח ישורון׳.
2. שבהם אין ככח ישורון.
3. המשך פסוקנו.
4. פסוק כ״ז.
5. פסוק כ״ח.
6. והאריך בזה בספר ׳נפש החיים׳, עיין שם.
7. למעלה מן הטבע.
8. המלה ״רוכב״ מוסבת גם על ״שחקים״ (מושך עצמו ואחר עמו) – ״רוכב שמים בעזרתך ובגאותו רוכב שחקים״.
9. למעלה מן הטבע.
שחקים – נקראו השמים כן לפי שהם ממותחים ומרודדים כטס, מלשון ושחקת ממנה הדק (פרשת תשא), וכן רקיע משרש רקע.
רכב שמים – ערבות נקראו שמים, דכתיב (תהלים ס״ח) סולו לרוכב בערבות וכתיב רוכב שמים בעזרך.⁠1 (חגיגה י״ב:)
1. והוא אחד משבעה רקיעים הנמצאים, ולכל אחד תכונה מיוחדה, ובזה שורר גנזי חיים ושלום וגנזי ברכה ונשמותיהן של צדיקים ורוחות ונשמות שעתידות להבראות וטל שעתיד הקב״ה להחיות בו את המתים, ועיין מש״כ בפ׳ תבא בפסוק השקיפה ממעון קדשך מן השמים.
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)תרגום ירושלמי (קטעים)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובאבן עזראר״י בכור שורפירוש מחכמי צרפתר׳ בחיידעת זקניםמיוחס לרא״שטור הפירוש הארוךטור הפירוש הקצרר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותעקדת יצחק פירושמזרחיצרור המורר״ע ספורנוגור אריהשפתי חכמיםמלאכת מחשבתאור החייםהרכסים לבקעהר׳ י״ש ריגייושד״לרש״ר הירשנתווסף למלבי״ם תורה אורנצי״בהואיל משהתורה תמימההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144