Devarim 7 – דברים ז‏ – Mikraot Gedolot

בְּרִיךְ תְּהֵי מִכָּל עַמְמַיָּא לָא יְהֵי בָךְ עֲקַר וְעַקְרָא וּבִבְעִירָךְ.

Blessed shalt you be above all peoples; there shall not be among you a barren male or a barren female, neither among your cattle.

בריכין תהוון מן כל אומייה ולא יהוי בכון לא עקר לא עקרה אוף לא^א בבעירכון.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״אוף לא״) גם נוסח חילופי: ״ולא״.

בריכין תהוון מן כולהון עמיא לא יהוון בכון גוברין עקרין ונשין עקרן ולא בעירך עקירן מעמר וחלב וטליי.

More blessed will you be than all peoples; there shall not be among you barren men or women, nor thy cattle (be wanting) in wool, or milk, or offspring.

[ו] בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים – אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אֵין שִׁבְחָהּ שֶׁל מַטְרוֹנָה בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְקַלֶּסֶת מִקְרוֹבוֹתֶיהָ, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְקַלֶּסֶת מִצָּרוֹתֶיהָ.

לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה – סָרִיסִין וְאַיְלוֹנִית. אֵין לִי אֶלָּא בָּאָדָם, מִנַּיִן אַף בִּבְהֵמָה, דִּכְתִיב: וּבִבְהֶמְתְּךָ, הֲרֵי בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה. מִנַּיִן אַף בָּאָרֶץ, דִּכְתִיב: לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ (שמות כ״ג:כ״ו), הֲרֵי בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה וּבָאָרֶץ. מִנַּיִן אַף בְּאִילָן, דִּכְתִיב: וְלֹא תְשַׁכֵּל לָכֶם הַגֶּפֶן בַּשָּׂדֶה (מלאכי ג׳:י״א).

דָּבָר אַחֵר: לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה – אָמַר רַבִּי חָנִין בֶּן לֵוִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא תְהֵא תְּפִלָּתְךָ עֲקָרָה אֶלָּא תְהֵא עוֹלָה וְעוֹשָׂה פֵּרוֹת.

דָּבָר אַחֵר: אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה – מִן הַתְּשׁוּבָה. מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹנָתָן שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ אֵצֶל נַפּוֹלִין שֶׁל כּוּתִים, וְהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וְהַבֶּהָם עִמּוֹ, נִתְלַוֶּה לָהֶם כּוּתִי אֶחָד, הִגִּיעוּ אֵצֶל הַר גְּרִיזִים אָמַר אוֹתוֹ כּוּתִי לְרַבִּי יוֹנָתָן, רַבִּי, מַהוּ דִּין דְּהָדֵין טוּרָא קַדִּישׁ, אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן, לָמָּה הוּא קַדִּישׁ, אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַכּוּתִי שֶׁלֹא לָקָה בְּמֵי הַמַּבּוּל. אָמַר לֵיהּ מִנַיִן לָךְ, אָמַר לֵיהּ לֹא כָךְ כְּתִיב: בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם (יחזקאל כ״ב:כ״ד). אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן אִם כֵּן הָיָה לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹמַר לְנֹחַ לַעֲלוֹת (לשם) [להר] וְלֹא לַעֲשׂוֹת תֵּבָה. אָמַר לוֹ לֹא עָשָׂה אֶלָּא לְנַסּוֹתוֹ, שָׁתַק רַבִּי יוֹנָתָן, אָמַר לוֹ הַבֶּהָם תֵּן לִי רְשׁוּת לוֹמַר לוֹ דָּבָר אֶחָד, אָמַר לוֹ אֱמֹר, אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַבֶּהָם אֵין הָהָר הַזֶּה תַּחַת הַשָּׁמַיִם, אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַכּוּתִי אֶלָּא חוּץ לַשָּׁמַיִם, אָמַר לוֹ אֵין כְּתִיב: חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָבְרוּ הַמַּיִם (בראשית ז׳:כ׳) וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם (בראשית ז׳:י״ט), מִיָּד יָרַד רַבִּי יוֹנָתָן מִן הַחֲמוֹר וְהִרְכִּיבוֹ אַרְבָּעָה מִילִין, וְקָרָא עָלָיו הַפָּסוּק הַזֶּה: וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי (ישעיהו נ״ד:י״ז), הֱוֵי לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ – מַהוּ וּבִבְהֶמְתֶּךָ וּבַבֶּהָמִין שֶׁלָּךְ.

[ז] דָּבָר אַחֵר: וְשָׁמַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד – אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁנָּשָׂא לְמַטְרוֹנָה, וְהִכְנִיסָה לוֹ שְׁנַיִם אֲרִיסִין, אַף הַמֶּלֶךְ זָקַף לָהּ כְּנֶגְדָן שְׁנֵי אֲרִיסִין, אִבְּדָה מַטְרוֹנָה אֶת שֶׁלָּהּ, אַף הַמֶּלֶךְ נָטַל אֶת שֶׁלּוֹ. לְאַחַר יָמִים עָמְדָה וְכִשְּׁרָה אֶת עַצְמָהּ וְהֵבִיאָה אוֹתָן שְׁנֵי אֲרִיסִין, אַף הַמֶּלֶךְ הֵבִיא אֶת שֶׁלּוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ אֵלּוּ וְאֵלּוּ יֵעָשׂוּ עֲטָרָה וְיִתְּנוּ בְּרֹאשָׁהּ שֶׁל מַטְרוֹנָה. כָּךְ אַתָּה מוֹצֵא אַבְרָהָם נָתַן לְבָנָיו שְׁנֵי אֲרִיסִין, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו (בראשית י״ח:י״ט). אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָקַף לָהֶן כְּנֶגְדָם שְׁנֵי אֲרִיסִין, חֶסֶד וְרַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁמַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד, וְאוֹמֵר: וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ וגו׳ (דברים י״ג:י״ח), אִבְּדוּ יִשְׂרָאֵל אֶת שֶׁלָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲפַכְתֶּם לְרֹאשׁ מִשְׁפָּט וּפְרִי צְדָקָה לְלַעֲנָה (עמוס ו׳:י״ב). אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָטַל אֶת שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אָסַפְתִּי אֶת שְׁלוֹמִי וגו׳ אֶת הַחֶסֶד וְאֶת הָרַחֲמִים (ירמיהו ט״ז:ה׳). עָמְדוּ יִשְׂרָאֵל וְכִשְּׁרוּ אֶת עַצְמָן וְהֵבִיאוּ אוֹתָן שְׁנֵי אֲרִיסִין, מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה (ישעיהו א׳:כ״ז), אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵבִיא אֶת שֶׁלּוֹ, מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה וגו׳ (ישעיהו נ״ד:י׳), וְכֵיוָן שֶׁיָּבִיאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת שֶׁלָּהֶן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן אֶת שֶׁלּוֹ, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵלּוּ וְאֵלּוּ יֵעָשׂוּ עֲטָרָה וְיִנָּתְנוּ בְּרֹאשָׁם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעְתְּ אֶת ה׳ (הושע ב׳:כ״א-כ״ב).

ברוך תהיה מכל העמים – לפי שכל העמים יתברכו בגללכם, לכך כל העמים יהיו מברכים אתכם.

דבר אחר: ברוך תהיה מכל העמים וגו׳ – ומה ברכה היא שלא יהיה בכם עקר ועקרה ובבהמתך.

דבר אחר: לא יהיה בך עקר – שבשעה שהגוים שואלים אתכם שום דבר שלא תהיו עקורים מלהשיב להם תשובה ניצחת.

ובבהמתך – אפילו עמי הארץ שהם חשובים כבהמות ישובו להם כראוי.

אֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר, שֶׁלֹּא יְהֵא בֵיתְךָ עֲקוּרָה מִן הַתַּלְמִידִים. וַעֲקָרָה. שֶׁלֹּא תְהֵא תְפִלָּתְךָ עֲקוּרָה מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁאַתָּה מֵשִׂים עַצְמְךָ כִּבְהֵמָה. אֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ מַאי דִּכְתִיב ״לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה ״וְגוֹ׳, בִּזְמַן שֶׁבִּבְהֶמְתֶּךָ. תָּנוּ רַבָּנָן שְׁנֵי נְקָבִים יֵשׁ בּוֹ בָּאָדָם, אֶחָד מוֹצִיא מַיִם וְאֶחָד מוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע, וְאֵין בֵּין זֶה לָזֶה אֶלָּא כִקְלִפַּת הַשּׁוּם, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם נִצְרָךְ לִנְקֵבָיו אִם נִקְּבוּ זֶה לְתוֹךְ זֶה נַעֲשֶׂה עָקָר. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַשְׁתִּינִין מַיִם בִּפְנֵי רַבִּים וְאֵין שׁוֹתִין מַיִם בִּפְנֵי רַבִּים, וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַשְׁתִּין וְלֹא הִשְׁתִּין וְנִמְצָא כְרֵסוֹ צָבָה שְׁמוּאֵל אִצְטְרִיכָא לֵיהּ בְּשַׁבָּתָא דְרִיגְלָא, נָגְדוּ לֵיהּ גְּלִימָא, אָתָא לְקָמֵיהּ דַּאֲבוּהָ, אֲמַר לֵיהּ אֶתֵּן לְךָ אַרְבַּע מֵאָה זוּזֵי וְזִיל אַהֲדַר עוּבְדָא (לְמָרֵיהּ), אַתְּ דְּאֶפְשָׁר לָךְ, דְּלָא אֶפְשָׁר לֵיהּ לִסְתַּכֵּן. מַר בַּר רַב אָשֵׁי אִצְטְרִיךְ אֲגוּדָא גַמְלָא, אַשְׁתִּין, אֲמַר לֵיהּ, חַמְתָּךְ קָא אַתְיָא. אֲמַר לֵיהּ, בְּאוּדְנָהּ. וְתֵיפוּק לֵיהּ מִשּׁוּם עֲלֻקָּא. בְּשׁוֹתֵת. אֲמַר אַבָּיֵי, הָא אִיתְתָא לָא תָקוּם לְהֶדְיָא בְּאַנְפֵּי יָנוּקָא, וְאֲגִיסָא לֵית לַן בָּהּ. תַּנְיָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַמּוּד הַחוֹזֵר מֵבִיא אָדָם לִידֵי הִידְרוֹקָן, סִילוֹן הַחוֹזֵר מֵבִיא אָדָם לִידֵי יֵרָקוֹן. אֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ, דַּם רָבֶה, שְׁחִין רָבֶה, שִׁכְבַת זֶרַע רָבָה, צָרַעַת רָבָה, צוֹאָה רָבָה, הִידְרוֹקָן רָבֶה, מֵי רַגְלַיִם רָבִין, יֵרָקוֹן רָבֶה.

וַתַּכֻּוןֻ מֻבַּארַךַּא מִן גַמִיעִ אלּאַמַם וַלַא יַבּקַי׳ פִיךַּ עַאקִרַא וַלַא עַאקִרַתֹ וַלַא פִי בַּהַאאִמִךַּ

ותהיה מברך מכל האמות, ולא-ישאר בך עקר ולא-עקרה וגם לא בבהמותיך.

עקר – שאינו מוליד.

עקר – means, a man who cannot procreate.

פס׳: ברוך תהיה מכל העמים – ובבהמתך. כענין ולא יהיה עקר ועקרה בבהמתך. ¹כענין (אלא) (תהלים ל״ח:ב׳) ואל בקצפך תוכיחני ובהמתך תיסרני ופירוש ואל ובהמתך אל משמשת תחלה וסוף:

1. כענין ואל בקצפך תוכיחני. ומלת אל מושך ג״כ על ובחמתך תיסרני כמו שהיה כתיב ואל בחמתך תיסרני:

עקר – כולו קמץ, כמו: מן חכם – יאמר אשה חכמה (שמואל ב י״ד:ב׳, כ׳:ט״ז), מן שפל – שפלה איננה (ויקרא י״ג:כ״א,כ״ו), כמו כן: מן עקר – עקרה. וכן מצאתיהו בכל ספרי ספרד.

עָקָר A STERILE MAN: All the vowels in the word עָקָר are qameṣ vowels. Just as from the masculine חָכָם, the feminine form is חֲכָמָה, as in the phrase (2 Sam 14:2), “A wise (חֲכָמָה) woman”; and from the masculine שָׁפָל, the feminine form is שְׁפָלָה, as in the phrase (Leviticus 13:21), “it is not lower (שְׁפָלָה)”; so also עֲקָרָה is the feminine form of the masculine עָקָר. And so I found in all the texts of the Bible from Spain that [עָקָר] is the reading.⁠¹

1. In 1966, Esh (p.78) wrote the following about Rashbam’s comment here:

Rashbam’s special pleading for the vocalization of the word in question ... which, he reports, he discovered subsequently in Spanish MSS (i.e. MT), indicates that he found a different vocalization in the French MSS... . So far I have been unable to find a vocalization which differs from MT, and the nature of the deviant reading to which Rashbam seems to hint, cannot be established.

I concur with Esh that Rashbam must be polemicizing here against a variant reading (that must have been in his Northern French Bible texts), and I, too, am unable to find evidence of such a variant reading.
Rashbam often makes reference to checking Spanish mss. in order to determine the best reading of a Torah text, and he often uses that evidence to back up emendations of the vocalization that he had done conjecturally, based on his understanding of the rules of grammar, before seeing those superior texts.
See also Rashbam’s commentary to Exodus 23:24 and note 61 there, his commentary to Numbers 23:7 and note 26 there, and his commentary below to 18:11 and note 24 there. Here and in the passage in Exodus Rashbam asserts that he had checked all the Torah manuscripts from Spain.

ועוד: לא די שיברך פרי בטנך, כי לא יהיה בך עקר ועקרה – שאין זרעו מוליד,

ועוד: ובבהמתך.

Scripture goes on to say God will not only bless the fruit of your body but there will not be a barren male, that is, one whose seed is infertile, among you or among your cattle.

^אברוך תהיה – בשורה היא.

א. בכ״י מינכן 52 הביאור על פסוק י״ד בא לפני הביאור על י״ג ״{ו}⁠עשתרות צאנך״.

ברוך תהיה – YOU SHALL BE BLESSED – these are tidings.

ברוך תהי׳ מכל העמים – בירושלמי אמר מכאן שכשהעכו״ם מברך צריך לענות אמן שזהו תהי׳ כלומר בך הדבר תלוי להחזיר ולקיים הברכה.

ברוך תהיה מכל העמים – יותר מכל העמים, כענין שכתוב (דברים כ״ח:א׳) ונתנך ה׳ אלהיך עליון על כל גויי הארץ, כי כשם שהמברך שהזכיר בו וברכך הוא גדול מכל האלהים כן אתה המתברך ממנו תהיה ברוך מכל העמים. או יאמר מכל העמים, מפי כל העמים שכלם יברכוך ויודו על מעלתך.

ברוך תהיה מכל העמים, "You will be blessed more than any other nations.⁠" The word יותר "more than,⁠" is implied here though it does not appear in the text. It is a construction similar to Deut. 28,1: ונתנך ה' אלו-היך עליון על כל גויי הארץ, "and the Lord will make you supreme above all the nations of the earth.⁠" Alternatively, the words מכל העמים can be understood as מפי כל העמים, i.e. you will be blessed by all the nations. They will all acknowledge your superiority.

ברוך תהיה מכל העמים – הפסוק מתחיל בב׳ ומסיים בכ״ף לומר בזכות התורה שיש בה כ״ב אותיות.

לא יהיה בך עקר ועקרה – בגימטריא בדברי התורה.

ברוך תהיה מכל העמים וגומ׳ – הנה מיתרון השגחת השם יתעלה בך תהיה ברוך מכל העמים באופן שלא יהיה בך עקר ועקרה ולא בבהמתך וזה ענין נפלא מאד בעם גדול כזה.

ובמדרש (דברים רבה פ׳ עקב) ברוך תהיה מכל העמים א״ר חייא בר אבא אין שבחה של מטרונ׳ בשעה שמתברכ׳ מן קרובותיה אלא בשעה שמתברכת מן צרותיה [י] הורו כי שלימות הברכה הוא שיבורכו יותר מן הגוים הצרים עליהם ושתוכר להם מעלה יתירה עליהם לא לקצתם על קצתם. ואם כוונו לשיהיה מאמר מכל העמים כאלו יאמר מפי כל העמים ירצו שתהיה הברכה הזאת גלויה ומפורסמת עד שתפול בה הודאת בעל דין, והכל ענין אחד והוא מה שאמרנו.

ועתה ראה כי נמשך בייעודים האלה למה שהוא נמצא על הדרך הטבעי הנכון בענין הרפואות בתקוני הגופים ¹וזה שהגוף הבלתי מוכן אל הבריות הנה הוא ברפואות רבות יקבל מעט מהתועלת. אמנם הגוף המוכן הוא בהפך שיקבל תועלת גדול בתרופה מועטת. [ט] ועל זה הסדר קודם מתן תורה בהיותם במרה כי מרים הם ובלתי מוכנים נאמר אם שמוע תשמע לקול י״י אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו ולסוף כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך (שמות ט״ו:כ״ו). הנה שהיו התרופות רבות וחזקות והתועלת מועט והוא שמירתם מחולי מיוחד. אמנם אחר מתן תורה נאמר ועבדתם את י״י אלהיכם ובירך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא את אימתי אשלח וגו׳ (שמות כ״ג:כ״ה-כ״ז). הנה היו תועלות רבות בתרופה אחת. אבל להיותם אז קרוב למתן תורה ועדין לא הורגלו כל כך עדין הוצרכה התרופה להיותה מורכבת באומרו ועבדתם את ה׳ אלהיכם שהעבודה האלהית תכלול ענינים הרבה, עם שהיא לקיחה אחת בשם. אבל עכשיו שכבר התמידו בלמוד התורה זה ארבעים שנה כבר הוכנו הכנה שלימה עד שתרופה אחת פשוטה עשויה כתקנה והיא שמירת המשפטים כהוגן תועיל להם לכל התועלות הגדולים והרבים שזכר שם בלקיחת המורכב ויותר מהמה. והנה עם זה נתבארו אלו הענינים יפה ונשלם מה שרצינו אליו בזה החלק.

1. וזה שהגוף וכו׳ ר״ל איש בריא וחזק בטבעו אף כי יחלה לפעמים דרך מקרה ע״י שינוי האויר או סיבה אחרת הלוא על נקלה ישוב ורפא לו לצמיתות, אף גם בקחתו רק תרופה אחת פשוטה אפס כאשר יחלה איש חלש ורפה הטבע, גם ע״ הרבה תרופות ומורכבות לא יוכל לשוב עוד אל איתנו ובריאותו השלימה כי אם ישאר תמיד חלש וידוע חולי.

עקר שאינו מוליד. לא כמשפט התארי׳ שפי׳ תואר הזכר כפי׳ תואר הנקבה בכל מקום אבל פה אינו כן רק עקר פירושו שאינו מוליד ועקרה פירושה שאינה יולדת:

וכלל עוד שלא תהיה ברכתם בקיום המצות כי אם בהיותם בארץ הנבחרת. אבל בהיותם בגלות אף שיקיימו המצות לא יתברכו באותו השפע וההפלגה כמו שהיה בהיותם בארץ לפי שהאדמה הנבחרת היא מוכנת לקבל השפע והברכה האלהית יותר מזולתה ולפי שלא יאמרו שגם שאר האומות הם מבורכים בימי הצלחותיהם ומושפעים ברבוי הטובות האלה הגשמיות. ובמה יודע איפה שהיה גם בזה לישראל יתרון על שאר העמים. מפני זה אמר אליהם ברוך תהיה מכל העמים בשני יתרונות:

האחד ברבוי הברכה שתהיה מבורך ומושפע בשפע גדול יותר מכל שאר העמים:

והיתרון השני שלא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך כמו שימצא בשאר העמים כי עניינם הוא טבעי וענינך אלהי בדרך השגחה. ומדרש דברים רבה (פ׳ עקב) ברוך תהיה מכל העמים אמר רבי חייא אין שבחה של מטרונא בשעה שהיא מתברכת מקרובותיה אלא בשעה שמתברכת מצרותיה. הנה עשו מ״ם מכל העמים מ״ם הפועל. שכל העמים יודו בפיהם שישראל הם מבורכים כי תהיה השפעתם כל כך עד שצריהם יודו ברב ברכתם והיה זה על דרך מאמר המשורר (תהלים ס״ז ח׳) יברכנו אלהים וייראו אותו כל אפסי ארץ. הנה כל זה אמר כנגד המין הראשון מהטובות שהם בדברים הגשמיי׳ אשר הם מחוץ לאדם:

ולפי שהעיקר הוא טובות העוה״ז. אמר ברוך תהיה מכל העמים. בברכה מצויינת שאין או״ה זוכין בה. והוא עולם הנשמות שהאדם משיג בזכות התורה והמצוה. וזהו לא יהיה בך עקר ועקרה. כמאמרם ז״ל שלא תהיה ביתך עקורה מהתלמידים וירחיב גבולך בתלמידים. בענין שבזה תזכה לחיי העוה״ז. כי אם הוא מדבר בענין העקרות. כבר הוא כלול באומרו וברכך והרבך וברך פרי בטנך. ולכן אמר שמדבר בתלמידים. ולפי שהחכמים והתלמידים עלובים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבין. אמר ובבהמתך. להורות שצריך אדם לשים עצמו אדם ובהמה. ואז יושיע ה׳. ואז והסיר ה׳ ממך כל חולי. שהוא רמז על חוליי הנפש שהיתה במצרים. שהיתה מלאה גילולים ושיקוצים והיו בהם תכונות רעות וזהו מדוי מצרים הזב מבשרם שהיא בשר חמורים. באופן שתהיה שלם במעלות הנפש ובמעלות המדות. כאומרם ז״ל כשיצאו ישראל ממצרים היו בהם עורים ופסחים. פוסחים על שתי הסעיפים הנאמר באליהו ז״ל. והמתין להם ג׳ חדשים עד שיבריאו. וזהו בחדש השלישי וגו׳. וזהו והסיר ה׳ ממך כל חולי וגו׳. ואז ואכלת את כל העמים. באופן שהגזירה היא ברוך תהיה מכל העמים וגו׳. וזהו ושמר ה׳ אלהיך לך:

ואולי יאמר והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה. לכלול כל הדברים הנזכרים בפרשה של מעלה עשה ולא תעשה. שהם כלל עשרת הדברות הנזכרות. ושמרתם ועשיתם אותם. ושמרתם כנגד לא תעשה. כאומרם השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה. וזהו ושמרתם. שתשמרו עצמכם מלאוין. ועשיתם אותם כנגד מצות עשה. ושמר ה׳ אלהיך לך. כנגד ושמרתם של מצות לא תעשה. ולכן בשכר זה ושמר ה׳ אלהיך לך את הברית שנשבע לאבותיך. כי מצות לא תעשה אינם ראויות לשכר האמת כמצות עשה. וכנגד ועשיתם אותם שהם מצות עשה. אמר ואהבך וברכך והרבך. כי אחר שאתם עושים המצות מאהבה. השם יאהב אותך ויפרך וירבך. ואולי כל זה הוא כנגד מצות עשה שאמר ועשיתם אותם. ובשכר העשייה ושמר ה׳ אלהיך לך ואהבך וברך פרי בטנך. וכנגד מצות לא תעשה שהוא כנגד ושמרתם. אמר ברוך תהיה מכל העמים. לפי שאתה נזהר מרציחה וניאוף וגניבה וחמדה ושמע שוא. מכל העמים שהם פרוצים בכל אלו הדברים. ואחר שאתה נזהר בלאוין לא יהיה בך עקר ועקרה. והסיר ה׳ ממך כל חולי וכל מדוה. שכל זה מניעה כמו השמירה. ולכן לא ישימם בך. ואחר שהם פרוצים בזה. ואכלת את כל העמים לא תחוס עינך עליהם ולא תעבוד את אלהיהם. שהוא כנגד לא יהיה לך אלהים אחרים. אחר שאתה נשמר בלאוין כאומרו ושמרתם ועשיתם אותם:

ברוך תהיה וגו׳ – פירוש שלא תהיה אומה גדולה מהם, או ירצה על זה הדרך ברוך תהיה וגו׳ ומה היא הברכה שלא יהיה וגו׳ ואומרו בך וגו׳, פירוש שלא ימצא אדם עקר מעצמו, וכנגד עקרות הבא על ידי חולי אמר והסיר ה׳ ממך כל חולי הסובב, ובזה תהיה נכרת הברכה של לא יהיה בך עקר כשלא יהיה בישראל אדם שאינו מוליד.

עוד ירצה באומרו והסיר וגו׳ על דרך אמרם ז״ל (כתובות ל׳.) הכל בידי שמים חוץ מצנים ופחים וכו׳, לזה אמר והסיר פירוש להיות שאינם בידו ובאים על האדם מבטיח שיסירם אחר שכבר באו, וכנגד חולאים הבאים בשליחות אמר לא ישימם בך, ולזה לא הספיק במאמר והסיר והוצרך לכפול ולו׳ לא ישימם ולא סמך על מה שקדם לו׳ והסיר.

עוד בא להעיר בהכרת חסד אל כי הוא המסיר חולי מישראל, לבל יאמרו כי הדבר בא כפי הטבע יש עתים וזמנים שאין חולאים בעולם, לזה אמר וכל מדוי וגו׳ לא ישימם בך ונתנם בכל וגו׳, ובזה תשכיל כי הדבר בא בהשגחה מה׳ ויוכר הנס.

עוד ירצה שהגם שישים ה׳ המדוה בשונאיהם לא יהיה החולי נדבק מהם אליהם הגם שיהיה חולי הנדבק כחולי ראתן (שם ע״ז:) יפליא ה׳ בין ישראל לעמים.

ברוך תהיה מכל העמים, "You will be more blessed than all the nations.⁠" This can either mean that there will not be a nation which is greater in stature than the Jewish nation, or it could mean: ברוך תהיה, "you will enjoy certain blessings over and beyond those enjoyed by other nations;⁠" what are these blessings? "There will be none amongst you that are barren genetically.⁠" Beyond that, "if there is someone amongst you who has become barren through sickness, God will remove this sickness from you, etc.⁠" It will thus become common knowledge that you have been blessed by the Lord your God.

The words והסיר ה' ממך כל חולי, may also be understood in conjunction with Ketuvot 30 "everything is in the hands of heaven with the exception of the common cold.⁠" Inasmuch as the common cold is not a sickness decreed upon man as some form of retribution, God promises to remove it from Jews who suffer from it. Concerning other maladies which are in the nature of afflictions sent by God, the Torah promises that we will not fall victim to them at all if we keep God's commandments.

Our verse also alerts us that one way of becoming aware of God's kindness is the fact that He cures Israel of sickness and disease. We should not presume that if we are free from disease this is due to the fact that at certain times it is natural to be in good health, that there simply are no infectious diseases around at such times. To teach us that this is not so the Torah writes that God will not put upon us any of the diseases which were rampant in Egypt and of which we were aware. In other words, these diseases occurred in Egypt all the time. If the Israelites are not subject to these diseases this is proof of God's special providence; it is not coincidence or a natural phenomenon.

In addition, God assures us that even when He afflicts our enemies with these infectious diseases we will not catch these infections.

ברוך תהיה מכל העמים – יותר מכל העמים אפילו בברכת הארץ שהיא תחת המזלות בירך את ישראל שיהיו מושפעים יותר מכל האומות שהמה תחת ממשלת המערכה.

לא יהיה בך עקר ועקרה – כמו שרגיל להמצא בכל העמים, כי הנהגתם בדרך הטבע, אבל הנהגתך בדרך פלא:

ברוך וגו׳ – הסיפא, ״לא יהיה בך״ וגו׳, מוכיחה שהברכה האמורה כאן היא ברכת ריבוי האוכלוסין. ברכה זו, שתבדיל את ישראל מכל שאר העמים, מובטחת לעם החי תחת שלטון תורת ה׳. דבר ה׳ איננו מכיר דבר יקר יותר מאשר נפש האדם: הוא רואה את הריבוי במספר נפשות האומה כאמת המידה לאושרה ולהצלחתה האמיתיים של אותה אומה (השווה פירוש, במדבר לה, י).

ברוך תהיה – ואף שימצאו גם כנענים שמצליחים בהצלחות אלה בבנים ובקנינים רבים, הנה אתה תהיה ברוך יותר מכל העמים, כי כל הכנענים המצליחים כפי הטבע בכ״ז ינגעו בדברים המוכרחים בטבע, והם א׳ שימצאו בם עקרים ועקרות שא״א שכלם יפרו וירבו שהטבע נותנת שימצאו נשים עקרות ואתה לא יהיה בך עקר ועקרה וגם לא בבהמתך:

ברוך תהיה מכל העמים: שעוסקים בישוב ארצם במנוחה, ואתה הלא הנך טרוד במלחמה, בכל זאת תהיה הברכה יותר מהם.

עקר ועקרה: אנשים שאין בהם תועלת לעולם¹.

ובבהמתך: גם המה יסייעו לצורך האדם בכל האפשר. וברבה (ג,ו) דרשו ״עקר״ – מן התשובה², ״ובבהמתך״ – אפילו בבהמין שלך³, שגם הם ידעו מה להשיב. והיינו משום שהבינו חז״ל דפרשה זו מגעת גם ׳לדורות יוצרו׳ שנהיה בקרב אומות העולם, ותהי מלחמת ישראל רק בתשובות נכונות לפי הענין⁴.

1. רבינו הוציא המילים מפשוטם – אנשים שאינם יכולים להוליד, בעקבות פרשנות המדרש לפסוקנו, שהובא בד״ה הסמוך. וההכרח לכך הוא ייתור ההבטחה הזו, שהרי כבר הבטיח ״וברך פרי בטנך״.

2. מתנות כהונה: שידעו כולם להשיב תשובה שלמה לשואליהם, וכמעשה שמביא.

3. שם: אפילו מוליכי הבהמות אינם עקרים מן התשובה (וכמעשה שהביא).

4. וכפי שאירע במהלך גלויות ישראל בארצות השונות.

עקר ועקרה – כמו שמות כ״ג:כ״ו.

מכל העמים – א״ר תנחום, אם ברבך נכרי ענה אחריו אמן, דכתיב ברוך תהיה מכל העמים.⁠¹ (ירושלמי ברכות פ״ח ה״ח)

ובבהמתך – [אסור לאדם להמתין להטיל מים ואפילו בפני רבים, כדי שלא יסתכן ולא יעקר], דאמר ריש לקיש, מאי דכתיב לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך, אימתי לא יהיה בך עקר – בזמן שבבהמתך.⁠² (בכורות מ״ד:)

ובבהמתך – אמר ר׳ יהושע בן לוי, לא יהיה בך עקר מן התלמידים,⁠³ ועקרה שלא תהא תפלתך עקורה לפני המקום. אימתי, בזמן שאתה משים עצמך כבהמה⁴ (שם שם)

1. ויליף מזה בירושלמי כאן דנכרי שבירך את השם עונים אחריו אמן, ועיין באו״ח סי׳ רט״ו ס״ב.

2. שתשים עצמך כבהמה שלא תהא צנוע בהטלת מים, ומסמיך זה על לשון פסוק זה משום דיוק הלשון לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך, דלפי פשטות הלשון הול״ל לא יהיה בך ובבהמתך עקר ועקרה.

3. לא נתבאר ענין זה ומאי שייכות דבריו לכאן בסוגיא שבענין דרשה הקודמת, ויתכן לומר ע״פ מ״ד ביבמות ס״ב ב׳ וס״ד א׳ שכמה חכמים שלמדו אצל רב הונא נעשו עקורים, ופירש״י מפני שהיה מאריך בדרשותיו והם היו צריכים להטיל מים ולא היו יכולים לילך באמצע הדרשה והעמידו עצמן ונעקרו, עכ״ל. והוא כמש״כ בדרשה הקודמת דעצירה זו גורמת לעיקור, ועל זה אמר ריב״ל דאם תתנהג ותנהג לאחרים ג״כ בדרך כזה שלא לשהות בהטלת מים אז לא ימנעו תלמידים לבא אליך, ולא יחושו לחשש זה, כמבואר.

4. כלומר, כבהמה שלא תמתין מלהטיל מים וע״י זה לא יעקרו התלמידים גם התפלה לא תהיה עקורה [רש״י], והוא ע״פ האמור בברכות (כ״ג.) אין תפלתו של אדם נשמעת אם הוא צריך לנקביו ואם התפלל תפלתו תועבה, ולזה יכון רש״י כאן בפירושו ״לשלא תהי תפלתך עקורה״, וכשתתפלל תהא נשמעת תפלתך, שאם תשהה את עצמך אזי תפלתך תועבה ועקורה עכ״ל. והוספת הצ״ק ברש״י וכשתתפלל [על בנים], איננה נכונה. ור״ל בדרשה הקודמת וריב״ל בדרשה זו אמרו דבר אחד.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון