×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ד) כִּֽי⁠־יָסִ֤יר אֶת⁠־בִּנְךָ֙ מֵֽאַחֲרַ֔י וְעָבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְחָרָ֤ה אַף⁠־יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ בָּכֶ֔ם וְהִשְׁמִידְךָ֖ מַהֵֽר׃
For he will turn away your son from following Me, that they may serve other gods; then the anger of Hashem would be kindled against you, and He would destroy you quickly.
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזראר״י בכור שורחזקוניר׳ בחיימיוחס לרא״שר״י אבן כספימזרחיגור אריהמנחת שישפתי חכמיםר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהשד״למלבי״םנצי״באם למקרארד״צ הופמןתורה תמימהעודהכל
אֲרֵי יַטְעֲיָן יָת בְּרָךְ מִבָּתַר פּוּלְחָנִי וְיִפְלְחוּן לְטָעֲוָת עַמְמַיָּא וְיִתְקַף רוּגְזָא דַּייָ בְּכוֹן וִישֵׁיצֵינָךְ בִּפְרִיעַ.
For they will cause your son to go astray from serving Me, and they will worship the idols of the Gentiles, and the anger of the Lord will be kindled against you, and He will destroy you speedily.
ארום יטעוןא ית בניכון מן בתר מימרי דלא יפלחון קדם (טדם ט) {טעוון} אחרנייןב די יתקוף רוגזיהג די״י בכון דלא ישיציד יתכוןה בפריע.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״יטעון״) גם נוסח חילופי: ״יסטון״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״דלא יפלחון קדם (טדם ט) {טעוון} אחרניין״) גם נוסח חילופי: ״ויפלחון לטעוון״.
ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״די יתקוף רוגזיה״) גם נוסח חילופי: ״ויתקוף רוגזה״.
ד. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״דלא ישיצי״) גם נוסח חילופי: ״וישיצי״.
ה. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״יתכון״) גם נוסח חילופי: ״{ית}⁠הון״.
ארום יטעיין בנתיהון ית בניכון מן בתר פולחני ויפלחון לטעוות עממיא ויתקוף רוגזא די״י בכון וישצנכון בסרהוביא.
For their daughters will lead your sons away from My worship to serve the idols of the Gentiles; so will the anger of the Lord be kindled against you, and He will destroy you suddenly.
פַאנַּהֻם יֻזִילֻוןַ אִבּנַךַּ עַן טַאעַתִי וַיַעבֻּדֻוןַ מַעבּוּדַאתֵ אֻכַ׳ר וַיַשׁתַּדֻ גַ׳צַ׳בֻּ אַללָּהִ עַלַיְךַּ פַיַנפֻדֻ׳ךַּ סַרִיעַא
היות כי הם ינתקו לאט-לאט את בנך מעם-הציות אלי ויעבדו לנעבדים אחרים, ותתחזק חמתו של ה׳ עליך, אזי ישמיד אתך במהירות.
כי יסיר את בנך – בנו של גוי, כשישא את בתך, יסיר את בנך אשר תלד לו בתך מאחרי. למדנו שבן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך, אבל בנךא הבא מן הגויה אינו קרוי בנך,⁠ב שהרי לא נאמר על בתו: לא תקח כי תסיר את בנך מאחרי.
[כי יסיר את בנך – אם על בתך לא תתן לבנו (דברים ז׳:ג׳), יאמר: כי יסיר את בתך. אם על בתו לא תקח לבנך (דברים ז׳:ג׳), יאמר: כי תסיר את בנך. על כרחיך בבן בתך הכתוב מדבר. כשתתן בתך לבנו יסיר בנו את הנולד מבתך מאחרי ויוליכנו לעבודה זרה. ובן בתו, אדם קוראו: בנו, אבל הנולד לבנך מן הגויה גזירת הכתוב היא שאינו מתייחס בך.]⁠ג
א. כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34. בכ״י לונדון 26917, פריס 157: ״בן בנך״.
ב. כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י פריס 157 נוסף: ״אלא בנה״.
ג. ביאור זה מופיע בכ״י לייפציג 1 כתוספת של ר׳ שמעיה מפי רש״י (״ר׳ כ״מ מוגה מכתי׳ רב׳ שמעיה.⁠״).
כי יסיר את בנך מאחרי FOR HE WILL TURN AWAY YOUR SON FROM FOLLOWING ME – i.e., the son of the heathen when he marries your daughter, will turn away your son (grandson) whom your daughter will bear unto him from following Me. This teaches us, that your daughter's son who is born of a heathen is termed your son, but your son's son, who is born of a heathen woman, is not termed your son, but her son, for, you see, in regard to the statement: "his daughter you shall not take [to your son]" it does not add "For she will turn away your son (grandson) from following Me" (Yevamot 23a).
{See Hebrew text.}
כי יסיר את בנך – שב אל בנו הנזכר (דברים ז׳:ג׳), והוא: לא תתן לבנו, או אל לקח הבת הנזכרת (דברים ז׳:ג׳).
FOR HE WILL TURN AWAY THY SON. The reference1 is to "his son" mentioned earlier.⁠2 That is, do not give your daughter to his son3 or do not take the daughter4 mentioned.⁠5
1. That is, He will turn away.
2. In the previous verse.
3. The son of the Canaanites mentioned in the previous verse will turn aside your son, that is, his brother-in-law, from following the Lord.
4. Of the Canaanite.
5. In the previous verse, for she too will turn your son away from Me. For other interpretations, see Krinsky, Meijler, and Filwarg.
כי יסיר – החותן, בנך – חתנו מאחרי, ויפתנו אחרי תעותו והוא יתפתה אחריו, לפי שאין להם עול מצות, וכל שכן בתך שהיא כבושה תחת בנו.
ורבותינו דרשו (בבלי יבמות כ״ג.): מדלא כתיב: כי תסיר, שבבן בתו הבא מן הגוי מיירי קרא, שיסיר אותו הגוי שהוא אביו. ולימדנו כאן דבן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך, ואין בן בנך הבא מן הגויה קרוי בנך אלא בנה, דגוי ועבד הולך אחר האם כבהמה.
כי יסיר – FOR HE WILL TURN – the father-in-law, בנך – YOUR SON – his son-in-law מאחרי AWAY FROM ME, and seduce him to follow his delusion and he will be seduced to follow him, since they do not have the yoke of the commandments, and even more so your daughter who is subjugated under his son.
And our Rabbis derived (Bavli Yevamot 23a:10): from that it is not written: “for she will turn,” that the verse is discussing the son of his daughter who comes from a gentile, that the gentile who is his father will turn him away. And we learn here that the son of your daughter who comes from a gentile [father] is called “your son,” but the son of your son who comes from a gentile mother is not called “your son” but rather “her son,” since a gentile and a slave follow after the mother as with animals.
כי יסיר – החותן את בנך – חתנו מאחרי – ויפתנו אחרי טעותו והוא יתפתה אחריו לפי שאין להם עול מצות, וכל שכן בתך שהיא כבושה תחת בנו.⁠1
1. שאוב מר״י בכור שור.
כי יסיר, "for he will turn away;⁠" this is the son of a Canaanite marrying a Jewish girl, mentioned in verse three. The father of such a child will bring him up as a heathen, although legally, he is a Jew, his mother being Jewish. In the case of the child being a daughter, this will be even more so, as living as a heathen is so much easier for the children who do not have to observe all the commandments of the Jewish religion. (B'chor shor)
כי יסיר את בנך מאחרי – לא אמר כי תסיר את בנך, ודקדקו רז״ל מכאן, בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך כי יסיר את בנך מאחרי, בן בתך הבא מן הכותי קרוי בנך אבל בנך הבא מן הכותית אינו קרוי בנך אלא בנה, ודעת התורה בזה שהאם עיקר, ובאור הכתוב כשישיא בנו של כותי לבתך יסיר את בנך שתלד לו בתך. מאחרי, שיגדלנו מקטנותו לעבודה זרה.
כי יסיר את בנך מאחרי, "for he will lead your son astray from following Me.⁠" The Torah does not say that the mother, i.e. the daughter-in-law of such a marriage will lead your son astray. but it speaks about the next generation, i.e. the grandson from your daughter married to the Gentile. The grandson from a Gentile daughter-in-law could not be referred to as "your son,⁠" as, seeing his mother is not Jewish, he is not either (compare Kidushin 68). The syntax of the verses makes clear that the Torah considers the mother pivotal in determining who is Jewish. The plain meaning of the verse then is: "if the son of a Gentile marries your daughter he will lead your grandson born from your daughter astray" (religiously speaking, even though technically your grandson is Jewish). Her husband will train his son to engage in idolatry.
כי יסיר את בנך – אשר תלד לו בתך מאחרי למדנו שבן בתך קרוי בנך אבל בנך הבא מן הגויה אינו קרוי בנך אלא בנה שהרי לא נאמר על בתו לא תקח לבנך כי יסיר פי׳ היה משמע כי יסיר הנקבה בתו של גוי בנך כלומ׳ בן בנך אלא ודאי שלא הקפיד עכ״ל רש״י ז״ל והק׳ ר״ת ז״ל דלזה הפי׳ לא קאי כי יסיר אמאי דסליק משם דהיינו ובתו לא תקח לבנך ודוחק לו׳ דקאי ארישיה דקרא בתך לא תתן לבנו האי פי׳ כי יסיר את בנך ובתו לא תקח לבנך פי׳ לפי׳ שחמיו מבנך יסיר מאחרי ועל בנך גמור הקפידה תורה אבל על בן בנך לא הקפידה מדלא כתיב כי יסירם דמשמע שניהם מדלא כתיב כי יסיר את בנך אבל בן בנך ועל בן בתך.
כי יסיר – רמז לחתון איך שיהיה. וכל הדקדוק הוא לסור הבן הזכר הישראלי.
כי יסיר את בנך. מאחרי בנו של כנעני כשישא את בתך יסיר את בנך אשר תלד לא בתך מאחרי למדנו שבן בתך הבא מן הכנעני קרוי בנך אבל בנך הבא מן הכנענית אינו קרוי בנך שהרי לא נאמר על בתו לא תקח כי תסיר את בנך מאחרי. בשלהי פרק האומר בקדושין ולד של כנענית כמוה מ״ל אמר ר׳ יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי אמר קרא כי יסיר את בנך מאחרי בנך הבא מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן הכנענית קרוי בנך אלא בנה אמר רבינא ש״מ בן בתך הבא מן הכנעני קרוי בנך ובשלהי פ״ק דיבמות א״ר יוחנן וכלן לפסול כי אמריתה קמי׳ דשמואל א״ל בנך הבא מן הישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן הכנענית קרוי בנך אלא בנה ופריך התם והא איכא בנות ואמר רבינא בן בתך הבא מן הכנענים קרוי בנך ופרש״י בקדושין כי יסיר את בנך לעיל מיניה כתיב בתך לא תתן לבנו וסמיך ליה כי יסיר את בנך ומדלא כתיב כי יסיר את בתך משמע דבבן הנולד לא לכנענית מבתך קאמר שיסירנו הכנעני מאחרי שמעינן דבן בתך אפילו מן הכנעני קרוי בנך ואין בנך הבא מן הכנענית קרוי בנך מדלא כתיב נמי כי תסיר את בנך דמשמע מינה דקפיד נמי קרא בבתו לא תקח לבנך משום כי תסיר את הבן הנולד לך מבנך אלמא בן הכנענים אין קרוי בנך אלא בנה ומשום הכי לא הקפידה תורה שכבר מוסר הוא ממך ולאו בנך הוא בנך מישראלית קרוי בנך לא מקרא דייק לה אלא ה״ק מדלא קפיד קרא אבן הנולד ממנה ש״מ בנך מישראלית הוא קרוי בנך אבל בנך מן הכנענית אינו קרוי בנך ש״מ מדקרי ליה לבן בת ישראלית הבא מן הכנענית בנך לפירושו לעיל מינה כתיב בתך לא תתן לבנו ועלה קאי קרא דכי יסיר את בנך דאי אובתו לא תקח לבנך הסמוך לו ה״ל למימר כי תסי׳ אלא עכ״ל דאבתך לא תתן לבנו קאי ומדהוה ליה למימר כי יסיר את בתך וכתב את בנך עכ״ל דבבן הנולד לכנעני מבתך קאמר שיסירנה הכנענית מאחרי ושמעינן מיניה דבן בתך אפילו מן הכנענית קרוי בנך אבל בנך הבא מן הכנענית אינו קרוי בנך דאי הוי קרוי בנך ה״ל למימר נמי כי תסיר את בנך מאחרי דנשמע מיניה דקפיד נמי קרא שלא תסיר את הבן הנולד לה מבנך ומדלא קאמ׳ כי תסור ש״מ בן הכנענית אינו קרוי בנך ולפיכך לא קפיד קרא שמא תסיר את בנה מן הכנעני׳ שכבר מוסר ועומד הוא דולדה כמוה ולא בנך הוא והא דקאמר בנך מישראלית קרוי בנך לאו מקר׳ דייק לה אלא ה״ק מדלא קפיד קרא אבן הנולד ממנה שמא תסירנו מאחרי ואלו אבן הנולד מבתך מכנעני קפיד רחמנא שמע מינה בנך מישראלית קרוי בנך ולפיכך קפיד עליו אבל בנך הבא מן הכנעני אינו קרוי בנך ולפיכך לא הקפידה עליו והוצרך לפרש זה שלא תאמר מקרא דייק לה מדקרי ליה בנך דאם כן היינו דרבינא ש״מ בן בתך הבא מן הכנענית קרוי בנך וזהו שכתב רש״י אחר זה ש״מ מדקרי ליה לבן בת ישראל הבא מן הכנעני בנך פי׳ מקרא דייק לה ולא מדקפיד קרא עליה כדמפיק ליה רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי והא דפריך בגמרא לימא קסבר רבינא כנעני הבא על בת ישראל הולד ממזר ולא על רבי יוחנן משום ר׳ שמעון בו יוחאי כבר פירש רש״י על זה דרבינא אתא לא שמועינן דלא שדינן ליה בתר כנעני דנימא כו׳ אבל ר״ת לא השגיח על זה וחשב שרש״י ז״ל נמי מבנך דקרא הוא דקדייק לה ולפיכך הקשה על רש״י ז״ל רבינא היינו דברי רבי יוחנן ומה בא לחדש שלא פירש אותו רבי יוחנן והוכרח לפרש דכי יסיר את בנך אבתו לא תקח לבנך קאי וה״ק כי יסיר החותן את בנך שהוא חתנו מאחרי ומדלא חש הכתוב על בן הבן ש״מ בנך הנולד לך מאשתך קרוי בנך לפי שהוא מישראל ומישראלית ואין אותו הבא מבנך ומן הכנעני׳ קרוי בנך אלא בנה ודייק מלישנא דכי יסיר את בנך משמע מיעוט ומעט בן בנך מדלא כתיב כי יסירם או כי יסיר את זרעך אבל אכתי לא ידענא מכנעני הבא על ישראלית מה דינו ואתא רבינא וקאמר ש״מ בן בתך שבא מן הכנעני קרוי בנך מדלא כתי׳ גבי בתך לא תתן לבנו כי יסיר את בתך מאחרי ונדון מינה דעליה הקפיד רחמנא כדדייקינן גבי בתו לא תקת לבנך ומדלא קאמר הכי ש״מ דבן בתך הבא מן הכנעני קרוי בנך והקפיד קרא אתרוייהו ולכך לא כתב כי תסיר את בתך מאחרי דמשמע מיעוט מבן בתו:
בנו של גוי כשישא את ישראלית וכו׳. דאין לפרש ״כי יסיר בנך״ – דקאמר חמיו של הבן שנשא בתו של גוי, והוא יסיר את בנך אחר עבודה זרה, דאם כן יקשה לך למה הקפידה תורה לכתוב ״כי יסיר״ שיהיה חותנו של בן מסיר הבן, ולא הקפידה אבת, והוי ליה למיכתב ׳כי יסיר בנך ובתך מאחרי׳, או ׳כי יסיר זרעך מאחרי׳. גם אין לפרש כי על ״בתו לא תקח לבנך״ (פסוק ג), כי בתו של גוי תסיר בנך מאחרי, דאם כן לכתוב ׳כי תסיר את בנך׳, שהוא לנקיבה. אלא האי ״כי יסיר״ קאי אגוי, ואבן הנולד לו מישראלית שקרוי ״בנך״, ויהיה הגוי מסיר אותו מן הקב״ה. ומדלא הקפיד שהגויה תסיר את בנך הנולד מן הישראל, שמע מינה שאינו קרוי ״בנך״. ואין להקשות, דאם כן לא יהיה ״כי יסיר את בנך״ טעם אל ״בתו לא תקח לבנך״, והכתוב משמע שבא להגיד לך טעם האיסור של ״לא תתחתן״ (פסוק ג), שכן משמע לשון ״כי יסיר״. ויש לתרץ, דרבותא קאמר, דפשיטא דלא הוצרך לתת טעם כלל שלא יתן בנו לבתו, דהא מוליד לו בן לעבודה זרה, דהבן הוא גוי, אלא ״בתך לא תתן לבנו״, אף על גב דהוולד הוא ישראל, ולא הוליד אותו לעבודה זרה, אסור משום ״כי יסיר בנך״. ובתוספות בפרק האומר (קידושין סח ע״ב) שיטה אחרת, עיין שם:
וְחָרָה אַף: בתיקון ס״ת יש׳ וחרה אף צריך לכותבו בשיטה אחת, ע״כ. ובמס׳ סופרי׳1 נמנה וחרה אף עם השמות דאיכא בהו פלוגתא אם נחלקין או אין נחלקין. [וחרה אף⁠־ידוד].
1. ובמס׳ סופרי׳: פ״ה ה״י.
הבא מן הנכרי קרוי בנך כו׳. ר״ל מה דכתיב כי יסיר את בנך דמשמע דנתינת טעם הוא אדלעיל מיניה, ואמה הוא נתינת טעם. ואין לומר דנתינת טעם ארישא דקרא דכתיב בתך לא תתן לבנו, דא״כ הל״ל כי יסיר את בתך וגו׳. ואין לומר דקאי אסיפא דקרא כדמשמע פשוטו של קרא ובתו לא תתן לבנך ולכך כתיב כי יסיר את בנך, זה אינו, דהא כתיב כי יסיר, ואי קאי אסיפא הל״ל כי תסיר לשון נקבה. אלא בנו של עובדי אלילים וכו׳, כלומר ויסירנו העובד אלילים מאחרי, אבל בן בנך הבא מן העובד אלילים אינו קרוי בנך, ומשום הכי לא הקפידה התורה עליו מפני שכבר מוסר הוא:
Who is born of a gentile, is considered your son, etc. Rashi is answering the question: The verse, "For he will turn your son,⁠" seems to be giving a reason for the previous verse. But for what is it giving a reason? It cannot refer to the beginning of the verse, "Do not give your daughter to his son,⁠" for then it should say, "For he will turn your daughter, etc.⁠" And it cannot refer to the end of the verse, which is the simple understanding: "Nor take his daughter for your son,⁠" and this is why it is written, "will turn your son.⁠" This cannot be true, for it is written, "For he will turn, etc,⁠" but it should say in the feminine form, "For she will turn.⁠" Rather, if the son of the gentile, etc. In other words: For he will turn him away from Me, but your son's son born of a gentile woman is not considered your son. For this reason the Torah is not concerned with him, because he is already turned away.
כי יסיר את בנך מאחרי – בנו של נכרי כשישא את בתך, יסיר את בנך אשר תלד לו בתך מאחרי, למדנו שבן בתך הבא מן הנכרי קרוי בנך, אבל בן בנך הבא מן הנכרית אינו קרוי בנך אלא בנה, שהרי לא נאמר על בתו לא תקח כי תסיר את בנך מאחרי:
כי יסיר – פשטי׳ דקרא מורה על המקובל בידינו, דאיסור חתנות הוא מן התורה אף באותן שאינם משבעה עממים, כל שישנם בכלל המסירים, ואין חולק בזה, וכ״ה הסכמת הפוסקים דבכלהו איתנהו לאיסורא דחתנות מה״ת (ערמב״ם פי״ב מא״ב), ופרט הכתוב בריש הפרשה את שבעה עממים, כי ידבר בהווה והם היו הקרובים והנודעים, ואין ספק בזה לכל המתהלכים בדרך אמת.
כי יסיר את בנך מאחרי – אין הכוונה כפירש״י על הבנים אשר תלד בת ישראל בבית הנכרי כי הם אינם סרים מאחרי ה׳ אחרי שלא נולדו בישראל, ואיך יאמר על זה וחרה אף ה׳ בכם והשמידך מהר? אחרי שאין ענין זה מזיק כלל ולא מפסיד אמונת האומה, כי האשה הנישאת לנכרי היא מתפרדת מבית אביה והלכה והיתה לעם אחר; אבל הכוונה על בנך ממש כי העם ההוא אשר תתחתן בו ולקחת מבנותיו לבניך, העם ההוא יסיר את בנך מאחרי, כלומר האשה ואביה ואחיה יהיו גורמים להרחיקו מעל ה׳, כי יחדו יעבדו אלהים אחרים. וכן הם דברי ר׳ שמעון בן יוחאי בקדושין ס״ח: בנך הבא מן הישראלית קרוי בנך, ואין בנך הבא מן הנכריה קרוי בנך אלא בנה, והכוונה על בנך ממש, לא על בן בנך כפירש״י, וכבר תפש עליו רבינו תם (שם בתוספות {ד״ה בנך הבא}) ופירש הכתוב כפירושי, ואמר כי יסיר מוסב אל החותן.⁠א
א. כן בכ״י קולומביה. בדפוס ראשון: ״החתן״.
כי יסיר – ובאר טעם איסור החתון שזה אינו מצד שאתה מחויב להשמידם רק מטעם אחר כי יסיר את בנך מאחרי וא״כ הוא נוהג גם בעכו״ם חוץ מז׳ אומות:
כי יסיר את בנך: פירש רש״י דקאי על אזהרה הראשונה ״בתך לא תתן לבנו״1, והבן2 נקרא ״בנך״ ואביו העובד כוכבים מסירו3 מה׳. ור״ת פירש בפירוש השני שהסכימו התוספות יבמות (יז,א) דקאי על אזהרה השניה ״בתו לא תקח לבנך״, והחותן יסיר את בנך מה׳4.
[הרחב דבר: והיה נראה דשני הפירושים אמת, וקאי על תרווייהו. ומרומז במקרא בספר שופטים (ג,ו) ״ויקחו (בני ישראל) את בנותיהם להם לנשים, ואת בנותיהם נתנו לבניהם״, ולא כתיב ׳נתנו להם׳, למדנו ד״להם״ משמעו אפילו זקנים דלאו בר אולודי. משום הכי בנות כותי אסורות לישראל, מה שאין כן בנות ישראל לכותי אינן אסורות אלא ״לבניהם״ – משום הולד. והכי דייק עוד בנחמיה (יג,כה) ״ואשביעם באלהים אם תתנו בנותיכם לבניהם, ואם תשאו מבנותיהם לבניכם ולכם״.
אבל הרמב״ם הלכות יבום (א,ד) כתב: ובכותית (נכרית) הוא אומר ״כי יסיר את בנך מאחרי״ – מסיר אותו מליחשב בקהל. וזהו כפירוש ר״ת הראשון שבתוספות שם. ובהלכות איסורי ביאה (יב,ז)⁠5 פירש שהבן מן הכותית (נכרית) אינו בנו, שנאמר ״כי יסיר את בנך מאחרי״ – מסיר אותו מלהיות אחרי ה׳ (עכ״ל), הוא פירוש אחר – שעובד עבודה זרה. והכי משמע ביבמות (עו,א) ׳דילמא מוליד בן ואזיל ופלח לעבודה זרה׳. וא״כ קאי6 רק על סיפיה דקרא ״ובתו לא תקח לבנך״. וכיוצא בזה איתא בחולין (כז,ב) ׳מסתברא משום דסליק מינה׳. וקרא דנחמיה (י,לא) ״ואשר לא ניתן בנותינו לעמי הארץ, ואת בנותיהם לא נקח לבנינו״ הוא להיפך ממה שדקדקנו מאינך קראי.]
והשמידך מהר: משום דמיירי בשעת מלחמה, וכבר כתבתי לעיל (ו,טו)7 דבשעת הסכנה הדין מתוח, וגם אז השכינה שורה8, משום הכי פוגעת מידת הדין, כמו שכתבתי כמה פעמים. ועיין ספר שמות (לג,ג)9.
1. וה״יסיר״ הוא הבן של העכו״ם שבתך התחתנה עמו, הוא יסיר את ״בנך״ כלומר, נכדך.
2. שנולד מבתך שנישאה לבנו של העכו״ם.
3. ״כי יסיר״.
4. ולא מדובר כלל על נכד שנולד.
5. זה לשונו: עוון זה (הבא על הנכרית) אע״פ שאין בו מיתת בית דין אל יהי קל בעיניך, אלא יש בו הפסד שאין בכל העריות כמותו, שהבן מן הערוה בנו הוא לכל דבר, ובכלל ישראל נחשב, אע״פ שהוא ממזר. והבן מן הכותית אינו בנו, שנאמר ״כי יסיר את בנך מאחרי״ – ׳מסיר׳ אותו מלהיות ׳אחרי׳ ה׳. ודבר זה גורם להדבק בעכו״ם שהבדילנו הקב״ה מהם ולשוב מאחרי ה׳ ולמעול בו.
6. ״כי יסיר את בנך מאחרי״.
7. ועיין שם פסוק י׳ באריכות.
8. ״כי ה׳ אלוהיך מתהלך בקרב מחניך״ (להלן כג,טו).
9. על הפסוק ״אל ארץ זבת חלב ודבש, כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה עורף אתה, פן אכלך בדרך״.
כי יסיר את בנך. חז״ל אמרו בנך הבא מן הגויה קרוי בנה. וידענו מאמונות המצרים ומנימוסיהם שבני השפחה היו חשובים אצלם בנים גמורים כי לא היתה האם אצלם מעלה או מורדת ביחוס הבנים, וגם אצל היונים נתקבלה דעת זו כמו שנראה מהמשורר איאוריפידי Oresto וזאת מהראיות שנותן התור׳ לא קירב ולא ריחק תורות המצרים ולא כאשר חשבו קצת חכמים גם מישראל גם מהגוים ומהם אמרו שדתות ישראל נדמו בכל דבר לדתות המצרים שנתגדלו ביניהם, וזו דעת. Marsham. Spencer ומהם אמרו שכל תכלית התורה להתנגד לנימוסי מצרים — ואין האמת לא כזה ולא כזה אלא שהתורה לא פחדה להדמות למצרים דמוי נפלא בכמה דברים, ובדברים אחרים לא מזער הלכה אל הקצה האחר, והוא האמת הנכון הן ע״פ החקירה והן על פי האמונה. — והכלל הזה שכללו חז״ל באומרם בנך וגו׳ הוא הכלל שכלל ראש המדיניים — בדור שלפנינו והוא Montesquieu שכתב ״הדעת נותנת שבמקום שיש נשואין הבנים הולכים אחר האב, וכשאין שם נשואין הולכים אחר האם״ Esprit des Lois lll.
[השמטה: כי יסיר את בנך וכו׳. עיין את כל הנמצא כתוב בספר, פרשה זו וע״פ ושם אמו שלומית בת דברי וגו׳, ובספר המדיניות Politique quelque democratie le fils d' une citoyenne est citoyen. לארסטו ed. Paris. liv. lll. p. 110. נמצא כתוב Dans]
מאחרי – משה רבינו אומר כאן ״מאחרי״, כמדבר בשם ה׳. על נכון כל הפסוק הזה הנו הבעה חפשית בלשונו של ה׳ עצמו בשמות ל״ד:ט״ז, שהרי ״מאחרי וגו׳⁠ ⁠⁠״ כאן הוא אותו הענין כמו ״אחרי אלהיהן״ הכתוב שם. גם ״ועבדו״ הנאמר בלשון רבים, מתפרש על פי שמות. אבל הפסוק, ״וחרה... מהר״ הוא פירוש של ״למוקש״ בשמות כ״ג:ל״ג ול״ד:י״ב, שנמסרו באופן מלולי למעלה ו׳:ט״ו.
מבחינת ההלכה יש להעיר: איסור לא תתחתן לדעת הרמב״ם (הלכות איסורי ביאה פרק י״ב) נאמר בכל אומות העולם, לדעת הטור (אבן העזר סימן ט״ז) רק בשבע האומות הנזכרות כאן. אולם גם לדעת הטור אסור מן התורה לישא גויה (השוה שו״ת מהר״ם שיק חלק ג, סימן קנה). מתוך הלשון ״כי יסיר״, דקדקו חכמינו זכרונם לברכה בקדושין ס״ח:, שרק הסרת הבן נחשבת כאן כעזיבת ה׳. אבל לא הסרת בני הבן (מפני שלא נאמר כי יסיר את זרעך), מפני שבניה של הגויה אינם נחשבים לישראלים, אלא מתייחסים אחרי האם. הנושא של ״יסיר״ הוא הגוי אשר הישראל לוקח את בתו. אגב, מבואר ביבמות ע״ו., שאיסור החיתון בשבע האומות נאמר אף לאחר גירות. מה שאין כן בשאר אומות העולם.
כי יסיר – לרבות כל המסירין ואפילו משאר אומות.⁠1 (קדושין ס״ח:)
את בנך – הנכרית שילדה מישראל ולדה כמותה, דאמר קרא כי יסיר את בנך מאחרי. בנך הבא מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מנכריה קרוי בנך אלא בנה2. (שם שם)
1. ר״ל אע״פ דפרשה זו איירי בשבעה אומות כמבואר לעיל בפ׳ א׳, בכ״ז אם יש חשש הסרה ודחוי מאחרי ה׳ יש איסור לאו בכל האומות, דזיל בתר טעמא כיון דטעם האיסור הוא מחמת הסרה, א״כ אין נ״מ בין ז׳ אומות לכל האומות, ומה שפרט הכתוב בז׳ אומות הוא משום דדבר הכתוב בהוה, דארץ ישראל היתה כבושה אז תחת אלה השבעה אומות.
2. טעם הלמוד, כי אחרי שבפסוק הקודם כתיבי שני אופני חיתון, נתינת בת ישראל לבן עובד כוכבים ולקיחת בת עובד כוכבים לבן ישראל, וטעם מניעת דבר זה הוא כדי שלא יולידו בנים לעבודת כוכבים, א״כ לא הו״ל לסיים בלשון כי יסיר דקאי רק על נתינת בת ישראל לעובד כוכבים, אלא הול״ל כי יסירו דהיה קאי על שני אופני החיתון, אלא ע״כ ה״ק, בתך לא תתן לבנו כי יסיר בעל בתך את בנך אשר תלד לו בתך מאחרי, אבל אבתו לא תקח לבנך לא מהדר קרא בטעם זה מפני שאין הבן הבא מן הנכרית קרוי בנך אלא בנה.

ומה דנ״מ בזה לדינא הוא שמי שיש לו בן מן הנכרית אינו פוטר את אשתו מלהזקק ליבום יען כי אינו נחשב לבנו רק מתיחס אחר אמו, וכן מי שיש לו אח הנולד לאביו מן הנכרית אינו נחשב לאחיו שיזקק את אשתו ליבום ואינו נחשב לאחיו לירשו ולהטמא לו, וע״ע מש״כ ר״פ משפטים בפ׳ האשה וילדיה.
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזראר״י בכור שורחזקוניר׳ בחיימיוחס לרא״שר״י אבן כספימזרחיגור אריהמנחת שישפתי חכמיםר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהשד״למלבי״םנצי״באם למקרארד״צ הופמןתורה תמימההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144