כי יסיר את בנך. מאחרי בנו של כנעני כשישא את בתך יסיר את בנך אשר תלד לא בתך מאחרי למדנו שבן בתך הבא מן הכנעני קרוי בנך אבל בנך הבא מן הכנענית אינו קרוי בנך שהרי לא נאמר על בתו לא תקח כי תסיר את בנך מאחרי. בשלהי פרק האומר בקדושין ולד של כנענית כמוה מ״ל אמר ר׳ יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי אמר קרא כי יסיר את בנך מאחרי בנך הבא מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן הכנענית קרוי בנך אלא בנה אמר רבינא ש״מ בן בתך הבא מן הכנעני קרוי בנך ובשלהי פ״ק דיבמות א״ר יוחנן וכלן לפסול כי אמריתה קמי׳ דשמואל א״ל בנך הבא מן הישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן הכנענית קרוי בנך אלא בנה ופריך התם והא איכא בנות ואמר רבינא בן בתך הבא מן הכנענים קרוי בנך ופרש״י בקדושין כי יסיר את בנך לעיל מיניה כתיב בתך לא תתן לבנו וסמיך ליה כי יסיר את בנך ומדלא כתיב כי יסיר את בתך משמע דבבן הנולד לא לכנענית מבתך קאמר שיסירנו הכנעני מאחרי שמעינן דבן בתך אפילו מן הכנעני קרוי בנך ואין בנך הבא מן הכנענית קרוי בנך מדלא כתיב נמי כי תסיר את בנך דמשמע מינה דקפיד נמי קרא בבתו לא תקח לבנך משום כי תסיר את הבן הנולד לך מבנך אלמא בן הכנענים אין קרוי בנך אלא בנה ומשום הכי לא הקפידה תורה שכבר מוסר הוא ממך ולאו בנך הוא בנך מישראלית קרוי בנך לא מקרא דייק לה אלא ה״ק מדלא קפיד קרא אבן הנולד ממנה ש״מ בנך מישראלית הוא קרוי בנך אבל בנך מן הכנענית אינו קרוי בנך ש״מ מדקרי ליה לבן בת ישראלית הבא מן הכנענית בנך לפירושו לעיל מינה כתיב בתך לא תתן לבנו ועלה קאי קרא דכי יסיר את בנך דאי אובתו לא תקח לבנך הסמוך לו ה״ל למימר כי תסי׳ אלא עכ״ל דאבתך לא תתן לבנו קאי ומדהוה ליה למימר כי יסיר את בתך וכתב את בנך עכ״ל דבבן הנולד לכנעני מבתך קאמר שיסירנה הכנענית מאחרי ושמעינן מיניה דבן בתך אפילו מן הכנענית קרוי בנך אבל בנך הבא מן הכנענית אינו קרוי בנך דאי הוי קרוי בנך ה״ל למימר נמי כי תסיר את בנך מאחרי דנשמע מיניה דקפיד נמי קרא שלא תסיר את הבן הנולד לה מבנך ומדלא קאמ׳ כי תסור ש״מ בן הכנענית אינו קרוי בנך ולפיכך לא קפיד קרא שמא תסיר את בנה מן הכנעני׳ שכבר מוסר ועומד הוא דולדה כמוה ולא בנך הוא והא דקאמר בנך מישראלית קרוי בנך לאו מקר׳ דייק לה אלא ה״ק מדלא קפיד קרא אבן הנולד ממנה שמא תסירנו מאחרי ואלו אבן הנולד מבתך מכנעני קפיד רחמנא שמע מינה בנך מישראלית קרוי בנך ולפיכך קפיד עליו אבל בנך הבא מן הכנעני אינו קרוי בנך ולפיכך לא הקפידה עליו והוצרך לפרש זה שלא תאמר מקרא דייק לה מדקרי ליה בנך דאם כן היינו דרבינא ש״מ בן בתך הבא מן הכנענית קרוי בנך וזהו שכתב רש״י אחר זה ש״מ מדקרי ליה לבן בת ישראל הבא מן הכנעני בנך פי׳ מקרא דייק לה ולא מדקפיד קרא עליה כדמפיק ליה רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי והא דפריך בגמרא לימא קסבר רבינא כנעני הבא על בת ישראל הולד ממזר ולא על רבי יוחנן משום ר׳ שמעון בו יוחאי כבר פירש רש״י על זה דרבינא אתא לא שמועינן דלא שדינן ליה בתר כנעני דנימא כו׳ אבל ר״ת לא השגיח על זה וחשב שרש״י ז״ל נמי מבנך דקרא הוא דקדייק לה ולפיכך הקשה על רש״י ז״ל רבינא היינו דברי רבי יוחנן ומה בא לחדש שלא פירש אותו רבי יוחנן והוכרח לפרש דכי יסיר את בנך אבתו לא תקח לבנך קאי וה״ק כי יסיר החותן את בנך שהוא חתנו מאחרי ומדלא חש הכתוב על בן הבן ש״מ בנך הנולד לך מאשתך קרוי בנך לפי שהוא מישראל ומישראלית ואין אותו הבא מבנך ומן הכנעני׳ קרוי בנך אלא בנה ודייק מלישנא דכי יסיר את בנך משמע מיעוט ומעט בן בנך מדלא כתיב כי יסירם או כי יסיר את זרעך אבל אכתי לא ידענא מכנעני הבא על ישראלית מה דינו ואתא רבינא וקאמר ש״מ בן בתך שבא מן הכנעני קרוי בנך מדלא כתי׳ גבי בתך לא תתן לבנו כי יסיר את בתך מאחרי ונדון מינה דעליה הקפיד רחמנא כדדייקינן גבי בתו לא תקת לבנך ומדלא קאמר הכי ש״מ דבן בתך הבא מן הכנעני קרוי בנך והקפיד קרא אתרוייהו ולכך לא כתב כי תסיר את בתך מאחרי דמשמע מיעוט מבן בתו: