×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ו) כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהֹוָ֖הי⁠־⁠הֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּךָ֞ בָּחַ֣ר׀ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל⁠־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃
For you are a holy people to Hashem your God. Hashem your God has chosen you to be a people for his own possession, above all peoples who are on the face of the earth.
מקבילות במקראתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)אגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טובאבן עזראר״י בכור שוררמב״ןטור הפירוש הארוךרלב״גאברבנאלר״ע ספורנור׳ י״ש ריגייורש״ר הירשמלבי״םנצי״ברד״צ הופמןעודהכל
אֲרֵי עַם קַדִּישׁ אַתְּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בָּךְ אִתְרְעִי יְיָ אֱלָהָךְ לְמִהְוֵי לֵיהּ לְעַם חַבִּיב מִכֹּל עַמְמַיָּא דְּעַל אַפֵּי אַרְעָא.
For you are a people consecrated before the Lord your God, you has the Lord your God chosen to be to Him a people more beloved than all peoples upon the face of the earth.
ארום עם קדישין אתון קדם י״י אלהכון בכון אתרעיא י״י אלהכון למהויב לשמיה לעם חביבין היך סגולה מן כל אומיה דיג על אפי ארעא.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״אתרעי״) גם נוסח חילופי: ״ית׳⁠ ⁠⁠״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״למהוי״) גם נוסח חילופי: ״למהוון״.
ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״די״) גם נוסח חילופי: ״דאית״.
ארום עמא קדישא אתון קדם י״י אלקכון ובכון אתרעי י״י אלקכון מטול למהוי ליה לעם חביב מן כולהון עממיא דעל אנפי ארעא.
For you shall be a holy people before the Lord your God, as the Lord your God hath taken pleasure in you, that you may be a people more beloved before Him than all the peoples who are on the face of the earth.
כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה׳ אֱלֹהֶיךְ,
ואף שמשה הוכיח – באהבה היו כל דבריו
וְעִם כָּל זֶה שֶׁמֹּשֶׁה הוֹכִיחַ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, בְּאַהֲבָה הָיוּ כָּל דְּבָרָיו, שֶׁכָּתוּב (דברים ז) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה׳ אֱלֹהֶיךְ, (שם יד) וּבְךְ בָּחַר ה׳ אֱלֹהֶיךְ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם וְגוֹ׳, בָּנִים אַתֶּם לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם, (שם ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳. וְעַל זֶה (שם כז) וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךְ. (שם ז) כִּי מֵאַהֲבַת ה׳ אֶתְכֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ה) פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי.
קמתי אני לפתוח לדודי – כשהיינו מזומנים לעלות לארץ
מַה כָּתוּב? (שם) קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל, בְּעוֹד שֶׁהָיִינוּ מְזֻמָּנִים לַעֲלוֹת לָאָרֶץ וּלְקַבֵּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה הָאֵלּוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה, מַה כָּתוּב? (שם) וְדוֹדִי חָמַק עָבָר, שֶׁכָּתוּב (דברים לד) וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה׳.
בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ, שֶׁכָּתוּב וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה.
קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי, שֶׁלֹּא הָיָה דוֹר כְּדוֹרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַע לְקוֹלָם וְעָשָׂה לָהֶם נִסִּים וְחֻקִּים, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה עַל יָדָיו.
רַבִּי יִצְחָק אָמַר, קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי - זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָמָיו שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁכָּל יָמָיו לֹא רָצָה שֶׁמַּלְאָךְ אוֹ שָׁלִיחַ לְהַנְהִיג עִמּוֹ, שֶׁכָּתוּב (שמות לג) אִם אֵין פָּנֶיךְ הֹלְכִים וְגוֹ׳.
אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַסְכִּים לִרְצוֹנוֹ.
וְדוֹדִי חָמַק עָבָר, בְּיָמָיו שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁכָּתוּב (יהושע ה) לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה׳.
משה שמע קול המלך ולא נזדעזע
בֹּא רְאֵה, מֹשֶׁה הָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל קָדוֹשׁ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן וְלֹא נִזְדַּעֲזַע, וְכָל שֶׁכֵּן מַלְאָךְ שֶׁלֹּא רָצָה (ולא קבלו). אַחַר שֶׁמֵּת מֹשֶׁה, מַה כָּתוּב? וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה׳.
וְכָתוּב (שם) וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה.
עַתָּה בָאתִי, בְּיָמָיו שֶׁל מֹשֶׁה רַבְּךְ בָּאתִי וְלֹא קִבְּלַנִי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָדְעוּ יִשְׂרָאֵל שִׁבְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה.
בְּאוֹתוֹ זְמַן בִּקְּשׁוּ יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא נִזְדַּמֵּן לָהֶם כָּךְ כְּבִימֵי מֹשֶׁה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ וְגוֹ׳. הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה (דברים לב). רַבִּי חִיָּיא אָמַר, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מֹשֶׁה יוֹתֵר מִכָּל נְבִיאֵי הָעוֹלָם.
משה שהיה קרוב יותר מישעיה אל המלך
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב (ישעיה א) שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי ה׳ דִּבֵּר. שִׁמְעוּ שָׁמַיִם. יְשַׁעְיָה שֶׁהָיָה רָחוֹק יוֹתֵר מֵהַמֶּלֶךְ, כָּתוּב שִׁמְעוּ שָׁמַיִם. מֹשֶׁה שֶׁהָיָה קָרוֹב יוֹתֵר לַמֶּלֶךְ, כָּתוּב הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם.
בשעה שאמר ישעיה שמעו שמים
לָמַדְנוּ, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁאָמַר יְשַׁעְיָהוּ שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ, כַּמָּה בַּעֲלֵי דִינִים מְאִירִים הִזְדַּמְּנוּ לִשְׁבֹּר אֶת רֹאשׁוֹ. יָצָא קוֹל וְאָמַר: מִי הוּא זֶה שֶׁרוֹצֶה לְהַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת? עַד שֶׁפָּתַח וְאָמַר: לֹא אֲנִי וְלֹא שֶׁלִּי, אֶלָּא כִּי ה׳ דִּבֵּר, וְלֹא אֲנִי.
אבל במשה בלא פחד ולא מאחר
בְּמֹשֶׁה מַה כָּתוּב? הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה, אֲנִי וְלֹא אַחֵר. וַאֲדַבֵּרָה - בְּלֹא פַחַד. וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִיוְלֹא מֵאַחֵר. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ.
האזינו השמים – כאן נרמז שם הקדוש העליון
אָמַר רַבִּי אַבָּא, בְּאוֹתִיּוֹת חֲקוּקוֹת שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר, הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ - כָּאן נִרְמָז שֵׁם הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן.
מה בין משה [שמים וארץ עליונה] לישעיהו [התחתונים]
רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, עוֹד מַה בֵּין מֹשֶׁה לִישַׁעְיָהוּ? מֹשֶׁה אָמַר הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם. הַשָּׁמַיִם - הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים, אֵלּוּ הַנּוֹדָעִים, שֶׁנִּקְרָאִים שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ - הָאָרֶץ הָעֶלְיוֹנָה, אוֹתָהּ הַנּוֹדַעַת, וְהִיא אֶרֶץ הַחַיִּים.
בִּישַׁעְיָה כָתוּב שִׁמְעוּ שָׁמַיִם, וְלֹא הַשָּׁמַיִם. הַאֲזִינִי אֶרֶץ, וְלֹא הָאָרֶץ. וְאֵלּוּ שָׁמַיִם וְאֶרֶץ תַּחְתּוֹנִים. וְעִם כָּל זֶה רָצוּ לְהַעֲנִישׁ אוֹתוֹ, עַד שֶׁאָמַר כִּי ה׳ דִּבֵּר, וְלֹא אֲנִי. וּמֹשֶׁה אָמַר כָּל זֶה, שֶׁכָּתוּב הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי.
כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה׳ אֱלֹהֶיךְ.
ברוב עם הדרת מלך
רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (שם יד) בְּרָב עַם הַדְרַת מֶלֶךְ וּבְאֶפֶס לְאֹם מְחִתַּת רָזוֹן. בְּרָב עַם הַדְרַת מֶלֶךְ - אֵלֶּה הֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (דברים ז) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה׳ אֱלֹהֶיךְ. וְהֵם עַם שֶׁעוֹלִים לְכַמָּה אֲלָפִים וּלְכַמָּה רְבָבוֹת, וּכְשֶׁהֵם רַבִּים בְּחֶשְׁבּוֹנָם, זֶהוּ כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים מְשַׁבְּחִים אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן וּמְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ בִּשְׁבִיל הָעָם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם ד) רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה.
(זוה״ק שמות קסד.)
כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה׳ אֱלֹהֶיךְ,
כל תוכחתו של משה באהבה
קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק - זֶה מֹשֶׁה, שֶׁהוֹכִיחַ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּכַמָּה וִכּוּחִים, בְּכַמָּה מְרִיבוֹת, שֶׁכָּתוּב (דברים א) אֵלֶּה הַדְּבָרִים וְגוֹ׳, (שם ט) מַמְרִים הֱיִיתֶם וְגוֹ׳, (שם) וּבְחֹרֵב הִקְצַפְתֶּם וְגוֹ׳. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב דּוֹפֵק.
וְעִם כָּל זֶה שֶׁמֹּשֶׁה הוֹכִיחַ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, בְּאַהֲבָה הָיוּ כָּל דְּבָרָיו, שֶׁכָּתוּב (דברים ז) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה׳ אֱלֹהֶיךְ, (שם יד) וּבְךְ בָּחַר ה׳ אֱלֹהֶיךְ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם וְגוֹ׳, בָּנִים אַתֶּם לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם, (שם ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳. וְעַל זֶה (שם כז) וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךְ. (שם ז) כִּי מֵאַהֲבַת ה׳ אֶתְכֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ה) פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי.
(זוה״ק דברים רפו:)
לִאַנַּךַּ שַׁעבֹּ מֻקַדַּסֹ לִלָּהִ רַבִּךַּ בִּךַּ אכ׳תַּארַ אַן תַּכֻּוןַ לַהֻ אֻמַתֹ כַ׳אצַּתֹ מִן גַמִיעִ אלשֻּׁעֻובִּ אַלַּתִי עַלַי׳ וַגהִ אלּאַרץִ׳
כי אתה עם מקדש אל ה׳ אלהיך, בך בחר, שתהיה אתה לו אמה פרטית מתוך כל העמים אשר על פני האדמה.
פס׳: כי עם קדוש – לא מרובכם.
כי עם קדוש אתה – ולא תתגאל בדבר הגויות המצוירותא במצבות ואשרים.
סגלה – פירשתיו (ראב״ע שמות פירוש ראשון י״ט:ה׳), והוא: דבר נחמד לא ימצא בכל מקום כמוהו, וכן: וסגלת מלכים והמדינות (קהלת ב׳:ח׳).
א. כן בכ״י פריס 176, 182, ס״פ I.24, ברסלאו 53. בכ״י פריס 177: המצריות.
HIS OWN TREASURE. I have already explained the meaning of the word segullah (treasure).⁠1 It means a desirable thing to which nothing comparable is to be found any-where. Segullat (treasure)⁠2 in and treasure such as kings…have as their own (Eccles. 2:8) is similar.
1. See Ibn Ezra on Ex. 19:5 (Vol. 2, p. 375).
2. Literally, treasure of.
כי עם קדוש אתה – ואין נכון לך להתחבר במזולזלים ומחוללים ולהתחתן בהם, מה טעם שינו, כי זילא מילתא בך.
כי עם קדוש אתה – FOR YOU ARE A HOLY PEOPLE – and it is not right for you to join with the degraded and profane ones and to marry them. What is the reason that is taught; because it is an embarrassment for you.
אבך בחר י״י אלהיך להיות לו לעם סגולה – שאין לך קצין שוטר ומושל1 מכל מלאכי מעלה, אבל אתה סגלת השם תחת ידו, ולכך לא תטעה לעבוד עבודה זרה מאלהי העמים. וכבר הזכרתי זהב פעמים רבות.
1. השוו ללשון הפסוק במשלי ו׳:ז׳.
א. כן בכ״י מינכן 137, פולדה 2, דפוס ליסבון. בכ״י פרמא 3255 נוסף כאן: ״כי״.
ב. כן בכ״י מינכן 137, פולדה 2, דפוס ליסבון. בכ״י פרמא 3255 חסר: ״זה״.
THE ETERNAL THY G-D HATH CHOSEN THEE TO BE HIS OWN TREASURE. For you have no chief, overseer, or ruler1 among all the angels on high, but you are the treasure of G-d under His power, and, therefore, you should not go astray to serve idols from among the gods of the peoples. I have already mentioned this many times.⁠2
1. Proverbs 6:7.
2. Leviticus 18:25; also above, 4:15, etc.
כי וגו׳ בך בחר ה׳ אלהיך להיות לו לעם סגולה – שאין לך קצין שוטר ומושל מכל מלאכי מעלה אבל אתה סגולת השם ותחת ידו ולכך לא תטעה אחר אלהי העמים ועל כן אמר:
בך בחר ה' אלוהיך להיות לו לעם סגולה, "Hashem has chosen you to be for Him a nation a treasured people.⁠" This status as a treasured people is evident by the fact that instead of appointing one of His angels to be your guardian angel, as He has done for all the other nations, He Himself acts as your guardian. This is why Moses continues and says
כי עם קדוש אתה לי״י אלהיך וגו׳ – רוצה לומר: אין ראוי שתתגאל אתה בכל אלו הפחיתיות ואלו השיקוצים כשאר האומות כי כבר נבדלת משאר האומות בזאת התורה הנפלאה ונתקדשת בה ובה נהיית לשם יתעלה לעם סגלה מכל העמים וביאר להם כי לא מפני שהם עם רב בחר בהם השם יתעלה להשענו שבחזקם ינצחו שאר האומות אך הענין הוא בהפך כי ישראל הם המעט מכל העמים אך מאהבת השם יתעלה את ישראל ומצד בריתו עם האבות הוציאם ממצרים ביד חזקה לקרבם לעבודתו כדי שיהיו ראויים אל הטוב שייעד השם יתעלה לאבותיהם לתת לזרעם.
ונתן כאן הסבה למה לא יתחתן בהם באמרו כי עם קדוש אתה לה׳ אלהיך ובך בחר ה׳ להיות לו לעם סגולה. ואין ראוי שיתערב דם וזרע הקדש הנבחר בדם הנמאס ובזרע המקולל ששלח השם יתברך מארצו. הנה התבאר מזה צורך חמש הפרשיות האלה ושהן ביאר אל עשרת הדברות אשר זכר. ולכן הביא מרע״ה במקום הזה עשרת הדברות ואחריהם חמשת פרשיות האלה. כדי לגלות לישראל שמה ששמעו הם. מסכים עם מה שהשמיעם הוא עליו השלום. ושמצות התורה כלן נכללו בעשרת הדברות. והוא ממה שיורה היותם אלו ואלו אלהיות כלם מאת השם יתברך. ולכן באה מצות היחוד בהיותה נכללת בדבור הראשון. והותרו בזה הספקות כ״ד וכ״ה:
כי עם קדוש אתה – ואין ראוי שתחלל קדושתך בבנות אל נכר, להוליד זרע פסול, כאמרו ״כי חלל יהודה קדש ה׳ אשר אהב, ובעל בת-אל נכר״ (מלאכי ב׳:י״א).
בך בחר – ולא בזרע פסול, כאמרם ז״ל: ׳אין השכינה שורה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל׳ (קידושין ע׳:).
כי עם קדוש אתה, and it is not appropriate for you to desecrate your sanctity through women committed to alien deities, who will bear you children that are already genetically corrupted. It is this that the prophet Maleachi 2,11 had in mind when he spoke of כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב ובעל בת נכר,”for Yehudah profaned what is holy to the Lord, what He desires, by sleeping with daughters of alien gods.”
בך בחר, as distinct from corrupt seed; our sages referred to this concept as “the benevolent presence of God is present (rests on) only families who are genetically offspring of families with good Jewish pedigrees.” (Kidushin 70)
כי עם קדוש אתה – זהו נתינת טעם לכל האמור לפניו, כלומר בעבור כן צויתיך שלא תכרות ברית עם יושבי הארץ ולא תתחתן בם ותשמיד פסילי אלהיהם, לפי שאתה עם קדוש נבדל מכל העמים להיות לגיון של מלך, וכמו שהשם אלהיך נוהג עמך בדרך הקודש, כן תעבדנו גם אתה בעבודות קדושות, נבדלות ממנהגי שאר העמים:
לעם סגלה – כמלך בשר ודם הבוחר לו נחלה אחת לסגולת מלכותו וצבא אחד להיות לגיון המיוחד לו, כן בחר ה׳ בך להיות לו עם נחלה ועם סגולה:
כי עם קדוש אתה – אתה חברה לאומית שהיא קדושה. אומות אחרות נושאות את תכלית ייעודן בתוך עצמן, והתכלית העליונה של איגודן הלאומי היא לשמור על קיומן הלאומי. אולם תכלית האיגוד הלאומי שלכם נמצאת מחוצה לו. איגודכם הלאומי אינו שייך לעצמו; הוא קנוי לה׳, והוא חייב להעמיד את עצמו לרשות ה׳. כל יחסיו, כל בחינה ובחינה של חייו – פרטית, משפחתית ומדינית – צריכים להיות ״מוכנים ומזומנים״ לתפקידים ולמטרות שנקבעו לו על ידי ה׳ – בעליו ואדונו. לפיכך הוא חייב להרחיק מענייניו כל דבר שיפעל נגד מטרות אלה. ״אתה חברה לאומית קדושה הקנויה לה׳ אלקיך״.
בך בחר וגו׳ מבאר את האמור לפניו ״כי עם קדוש״ וגו׳. רק לכך נבחרת: להקים חיים לאומיים העומדים תחת השפעתו הבלעדית של ה׳ – הווי אומר, תחת ציוויה הבלעדיים של תורתו. אתה תציג לדוגמא אומה שהיא מיוחדת במינה, אומה שבאף אחד מיחסיה אינה שייכת לכוח אחר, אומה שמתפתחת לגמרי על יסוד היותה קנויה לה׳ לבדו. שכן זוהי משמעות ״להיות לו לעם סגלה״ (עיין שמות יט, ה ופירוש שם).
מכל העמים מוסב לעיל על ״בחר״: ה׳ בחר בך מתוך כל העמים. או נאמר ש״מכל העמים״ מוסב על ״להיות לו לעם סגולה״, ופירושו: יותר מן כל העמים. מה שה׳ עשה עבורך, הקנה לו זכות בך, וזכותו בך גדולה ובלעדית יותר מזכותו בכל יתר העמים.
כי עם קדוש אתה – כבר בארתי (יתרו יט ה׳) שיש הבדל בין עם קדוש ובין עם סגלה, שסגולה היא דבר החשוב מצד הבחירה דבר שיקר בעיניו מצד שמוצא חן לפניו, ועם קדוש הוא בעת יתקדשו ויתעלו מצד קדושת מעשיהם, ועז״א שאתה עם קדוש מצד קדושת המעשים, וחוץ מזה בחר ה׳ אלהיך מצד הבחירה להיות לו לעם סגלה, ומצד שני אלה הענינים צריך אתה להתרחק מן העמים עובדי אלילים:
כי עם קדוש אתה וגו׳ בך וגו׳: מסביר שני טעמים על מה שחשה התורה לאבד1 עבודה זרה בארץ ישראל, ומדוע לא נצטוו אומות העולם לבער עבודה זרה בארצם, והרי גם המה נצטוו שלא לעבוד עבודה זרה2, ומ״מ אין להם לחוש מה שנמצאת עבודה זרה בארצם, ורק ישראל בארץ ישראל הוזהרו על זה ביותר.
ונתן המקרא טעם א׳, ״כי עם קדוש אתה״, ומשום הכי אתה עלול שיהא נטפל שמץ עבודה זרה בך, כדרך כל קדושה שדברים טמאים נמשכים אחריה ביותר. ב׳, ״בך בחר ה׳ וגו׳״, משום הכי חש הקב״ה עליך יותר ממה שחש עליהם, על כן הזהיר שלא ימצא בארצך דבר המוכשר להכשילך.
לעם סגולה מכל העמים וגו׳: אוצר3 שבו נקבצים כל דבר, כך בישראל יהיו נקבצים כל גרי הצדק שנמצאו בכל העמים, ולא יהיו4 עובדי ה׳ בפני עצמם, אלא יהיו נכללים בקרב ישראל עם ה׳5.
1. שעם ישראל יאבדו.
2. אחת משבע מצוות בני נח.
3. משמעות ״סגולה״ – ׳אוצר מכניס לתוכו׳ – רבינו לשמות (יט,ה).
4. אותם גרי הצדק.
5. וזהו השלמת הטעם השני לאיסור הימצאות עבודה זרה בארץ ישראל, כי היא יכולה להחטיא בנקל את הגרים שהצטרפו לעם ישראל.
כיון שאתה עם קדוש אין זה נאה לך להתקשר עם העמים המוחרמים.
לעם סגולה – השוה פירושנו לשמות י״ט:ה׳, ולכל הפסוק השוה להלן י״ד:ב׳. הפסוק שלנו משמש גם כמעבר לפסוק הבא.
מקבילות במקראתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)אגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טובאבן עזראר״י בכור שוררמב״ןטור הפירוש הארוךרלב״גאברבנאלר״ע ספורנור׳ י״ש ריגייורש״ר הירשמלבי״םנצי״ברד״צ הופמןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144