×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(כז) כִּ֣י אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ אֶֽת⁠־מֶרְיְךָ֔ וְאֶֽת⁠־עׇרְפְּךָ֖ הַקָּשֶׁ֑ה הֵ֣ן בְּעוֹדֶ֩נִּי֩ חַ֨י עִמָּכֶ֜ם הַיּ֗וֹם מַמְרִ֤ים הֱיִתֶם֙ עִם⁠־יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וְאַ֖ף כִּי⁠־אַחֲרֵ֥י מוֹתִֽי׃
For I know your rebellion, and your stiff neck; behold, while I am yet alive with you this day, you have been rebellious against Hashem; and how much more after my death?
מקבילות במקראתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)תרגום ירושלמי (קטעים)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טובר״י בכור שורטור הפירוש הקצרצרור המורמנחת שיאור החייםר׳ י״ש ריגייורש״ר הירשנתווסף למלבי״ם תורה אורנצי״באם למקרארד״צ הופמןעודהכל
אֲרֵי אֲנָא יְדַעְנָא יָת סָרְבָנוּתָךְ וְיָת קְדָלָךְ קַשְׁיָא הָא עַד דַּאֲנָא קַיָּים עִמְּכוֹן יוֹמָא דֵין מְסָרְבִין הֲוֵיתוֹן קֳדָם יְיָ וְאַף בָּתַר דַּאֲמוּת.
For I know your rebelliousness, and the stiffness of your neck: behold, while I am alive with you this day, you have rebelled against the Lord; but (how much) also after that I am dead?
ארום הא אנה כען ידעת ית תורעמנותכון וית קדלכון קשייא הא עד דאנה בחיין עמכון יומא הדיןא מסרבין הויתון בתר ממרה די״י ולהודב ארום בתר מתותי.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״הדין״) גם נוסח חילופי: ״דין״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ולהוד״) גם נוסח חילופי: ״ולחוד״.
ארום גלי קדמיי ית סורהבנותכון וית קדלכון קשיא הא עד זמן דאנא בחיים ביניכון יומא דין מסרהבין הויתון קדם י״י ואוף כל דכן בתר דאימות.
For your rebellion is revealed before me, and the obduracy of your neck. Behold, while I am yet alive among you today ye are rebellious before the Lord; but how much more when I am dead!
על אחת כמה וכמה בתר דאימות.
How much more when I am dead!
הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם – (כָּתוּב בְּרֶמֶז ק״נ).
לאני עאלם כ׳לאפך וצעובה רקבתך הוד׳א ואנאא פי אלחיוה מעכם אליום לם תזלו מכ׳אלפין ללה פכיף בעד מותי
א. הוד׳א ואנא] הא אנא ד׳א א
כי אני יודע את מריך ואת קשיות עורפך, הן בעודי חי עמכם היום לא חדלתם מלהמרות את ה׳, וכל שכן אחרי מותי.
פס׳: כי אנכי ידעתי את מריך – במצרים.
ואת ערפך – בארץ.
הקשה – בגולה.
הן בעודני חי עמכם – מלמד שהיו מתביישין ממשה יותר מכל נביא וחוזה. אף כי אחרי מותי:
כי אנכי ידעתי – יודע אני שאתם צריכים עדות, מתוך שאתם עתידים לעבור על מצות הקב״ה.
וערפך {ה}⁠קשה – לכופו לקבל עול שמים.
כי אנכי ידעתי – FOR I KNOW – I know that you need testimony, since in the future you will violate the commandments of the Blessed Holy One.
ערפך {ה}⁠קשה – and YOUR STIFF NECK – To force it to accept the yoke of heaven.
ואף כי אחרי מותי – כ״י שנים אחרי מותי. יהושע פרנס את ישראל כ״ח שנה וב׳ שנים האריכו הזקנים.
ואמר כי אנכי ידעתי – לרמוז שזה לא היה במאמר השם שגלה לו דבר זה. אלא הוא מצד ידיעתו היה יודע ומכיר רוע מזגם שהיו קשה עורף. ואמר ואעידה בם את השמים ואת הארץ. לרמוז שאע״פ שאמר למעלה והיה שם בך לעד. שהתורה תתרה ותעיד בהם. עם כל זה היה צריך לחזור ולהעיד בהם שמים וארץ שהם קיימים. כי אולי הלוים ג״כ יאבדו ספר התורה. או יאבד מהם או יגנז. כשיבואו עליהם הגליות העתידות. ולכן חזר לומר ואעידה בם את השמים ואת הארץ. ואם תאמרו למה אתה צריך התראת התורה והתראת שמים וארץ. לפי שידעתי שאחרי מותי השחת תשחיתון וסרתם מן הדרך ללכת אחרי אלהים אחרים וקראת אתכם הרעה. לכן צריך ששמים וארץ יתנו עידיהם ויצדקו. ואמר כי ידעתי. לרמוז שאע״פ שהשם אמר לו הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ. לא רצה לומר להם מאמר השם. בענין שלא יאמרו שהיו מוכרחים לחטוא. אחר שאמר וקם העם הזה וזנה. לזה אמר כי ידעתי. כלומר בידיעתי אני משיג זה. ולכן אני רוצה להתרות בכם פעם שנייה:
אֶֽת⁠־מריך: במאריך ומקף. [אֶֽת⁠־מֶרְיְךָ֔].
הֱיִתֶם: ביו״ד א׳ לבד בכל הספרי׳, וכן הוא בהעתק הללי, ובמסורת1. וכ״כ הרמ״ה2 ז״ל, והייתם, הייתם, כולהו׳ באורית׳ בתרין יו״דין כתי׳, בר מן א׳ חס׳ חד יו״ד, וסי׳ ממרי׳ הֱיִתֶם3 עם ה׳, דפ׳ וילך. [הֱיִתֶם].
1. ובמסורת: מסורה צדית של ד על אתר (׳היתם ב׳ חס׳ והיתם גם אתם דשמואל׳).
2. הרמ״ה: הי״ה.
3. ממרי׳ הֱיִתֶם: פסוקנו.
הן בעודני חי עמכם – יתבאר על דרך אומרם ז״ל (ברכות יח.) צדיקים במיתתם קרוים חיים, והוא אומרו בעודני חי עמכם, פירוש בעוד שהחיים שלי עמכם, הא למדת שאחרי כן הוא חי גם כן אלא שאינו עמהם.
ואומרו היום – רמז שאין לו עוד עמהם אלא יום זה, ופשט הכתוב הוא עד היום.
ואומרו הייתם – לשון עבר, כי אפשר שהרהרו תשובה באותה שעה, וכדין המקדש אשה על מנת שהוא צדיק גמור, אף על פי שנמצא שהיה רשע גמור אנו אומרים שהיא מקודשת, שמא הרהר תשובה באותה שעה (קידושין מט:).
הן בעודני חי עמכם, "Behold even while I am still alive amongst you, etc.⁠" This again reminds us of what the Talmud stated in Berachot 18 that the righteous are called alive even after their bodies have died. When Moses mentions the words: "here when I am still alive amongst you," he did not imply that he would soon die, but that he would live in a different region of the universe, one which could not be described as עמכם, "amongst you.⁠"
The Torah writes היום, "today,⁠" i.e. Moses hinting that the "amongst you" he spoke of refers only to the balance of the day on which he was addressing them. The plain meaning of the verse is that the word היום means עד היום, "until today.⁠"
The reason that Moses referred to the people's acts of rebellion in the past tense, i.e. הייתם, was in case they had already repented of their sins at that very hour. We have been taught in Kidushin 49 that if someone betrothes a woman on the understanding that he (the groom) is a totally righteous person, and we are aware that until very shortly prior to that moment he was a thoroughly wicked person, the lady in question has to consider herself as betrothed as we assume the groom had resolved to become a perfect בעל תשובה at the time he asked her to accept the token of her betrothal to him.
הן בעודני – לא מכח ק״ו זה היה יודע מרע״ה שישחיתו אחרי מותו, כדרך בן אדם שיתבונן במה שעבר ויגיד באומד שכלו מה שעתיד להיות, שהרי אדון הנביאים היה יודע זאת בדרך נבואה, כי השם אמר לו ואכל ושבע ודשן ופנה וכו׳, אולם רצה להראות עצמו כאילו מאומד דעתו אמר להם כן, כדי שלא יהיה להם פתחון פה לומר, מאחר שהקב״ה מגיד שיהיה זה בלי ספק, הרי אנו מוכרחים במעשינו:
ממרים היתם עם ה׳ – וכן גם לעיל ט, ז,כד. כפי שאמרנו שם, מי שאיננו שומע בקולו של אחר קרוי ״ממרה בו״ או ״ממרה אותו״. אולם ״עִם ה׳⁠ ⁠⁠״ איננו מורה על התנגדות לה׳, אלא על קשר אתו, ו״ממרים היתם עם ה׳⁠ ⁠⁠״ מבטא את שני הצדדים של אופי ישראל, אשר תוארו לעיל על ידי ״ופנה״ וגו׳ ו״ולא תשכח״ וגו׳. במשך כל ימי מנהיגותו של משה, העם כבר הראה שני צדדים אלה של אופיו. נאמנותם מעולם לא הייתה מוחלטת, ובגידתם אף היא מעולם לא הייתה שלמה. בעת שהיו ״עִם ה׳⁠ ⁠⁠״, תמיד היו ״ממרים״ בבחינה מסוימת, וגם כ״ממרים״ הם נשארו ״עִם ה׳⁠ ⁠⁠״ בבחינה אחת. כפי שאמרנו לעיל, זהו שורש כל הרעה של נדודי ישראל ומקור נחמתם במשך כל הדורות.
כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה – אומר הנה ישראל עזים באומות כמ״ש חז״ל וזה להם מעלה וחסרון, מעלה שעי״כ האיש הישראלי נקל לו למסור את נפשו על מוקד האש ולא ימיר דתו בדת אחרת, אבל חסרון ג״כ כשאין הדור זכאי והמינות מתרבה, הנה להמיר דתם אין רוצים אבל רוצים כ״כ לפרוק עול, רוצה להיות יהודי ואעפ״כ יהיה מותר לו לחלל שבתות בפרהסיא ולאכול נבלות וטרפות ולעבור על כל התורה, ואיך יהיה זה, הנה הם לוקחים דרך זה לעצמם, לעשות באורים זרים בתורה ולאמר שהמצות נתנו לפי העת והמקום וכדומה, וז״ש כי מצד מריך תרצו לחטוא, ומצד ערפך הקשה תרצו להשאר בדת יהודית:
הן בעודני חי עמכם היום – יאמר הלא הורה זאת הנסיון כי ראינו שהתחילו עדת קרח לחלוק על מצות התורה בעוד משה חי כמו שחלק עליו בטלית שכולה תכלת וכדומה, ואעפ״כ לא חלק לאמר שרוצה לצאת מכלל ישראל רק דמה בדעתו שאעפ״כ קדוש יאמר לו, ואמר כי כל העדה כלם קדושים, וז״ש הלא בעודני חי שאז לא היה פתחון פה לאמר שבדורות הבאים חלו בה ידי זרים בהתורה ושנו אותה, וגם בעודני עמכם שאז אין פתחון פה להכחיש פרושה של התורה, כי הלא הנותן אותה עמהם ואומר כי כן קבלה, וגם היום שא״א לומר שנתנה רק לזמן הזה ולא לדורות הבאים, כי היום הוא בזמן הזה ואעפ״כ ממרים היתם. ולא שהמריתם לצאת מכלל ישראל רק עם ה׳. שנתתם עוד למריכם אמתלא שאתם עושים בזה רצון ה׳ ושאתם צדיקים, ואף כי אחרי מותי שתוכלו להמרות בשלשה הדרכים הרעים הנ״ל. ולכן:
את מריך: הוא הנעשה בכוונה שלא כדעת המצוה1.
ואת ערפך הקשה: הוא חטא הבא מחמת הטבע, שקשה להתהלך נגד הטבע וההרגל שמונח בדעת האדם, שהוא באחורי הראש2, כמו שכתב הראב״ע פרשת יתרו3, משום הכי מכונה בלשון ״קשי עורף״, וכמו שכתבתי בספר שמות (לג,ג)4. והקדים משה שני דברים אלו שהביאום5 לידי עבודה זרה להכעיס, וכמו שכתבתי לעיל (ל,טו. לא,טז) דארץ ישראל גרמה לעבודה זרה מצד הטבע, וכ״ש בעת שהיו מעורבים עם ז׳ אומות6. ומשה רבינו הזהירם בשביל זה להטות את הלב לאהבה ודבקות7, והמה מרו את דברי קדשו ולא הכניסו עצמם במעלה עליונה זו. אמנם זה לבד לא היה רע כל כך8, אבל מזה נגררו אחר הטבע הקשה9 שהוא קשיות עורף שהיו רדופים אחר עבודה זרה, ומזה באו לידי עבודה זרה להכעיס.
הן בעודני חי עמכם היום: והיה נוח להיות דבוק בה׳ ולישא משא חסידות ואהבת ה׳, מצד שהיה הקב״ה משרה שכינתו בגלוי, וחלה רוח הקודש בנקל על מי שרצה להתבודד ולשאוף רוח הקודש. מכל-מקום:
ממרים הייתם עם ה׳: לא רציתם להשתעבד תחת הנהגה עליונה זו. וזו היתה עיקר שליחות המרגלים, כמו שכתבתי בפרשת שלח (במדבר יג,ב). ופירוש ״עם ה׳״10 – אע״ג שהייתם ״עם ה׳⁠ ⁠⁠״ ולא עלה על הדעת לעבוד עבודה זרה ח״ו, אבל מ״מ ״ממרים הייתם״ שלא להתנהג במעלה עליונה זו, כרצון ה׳ שתהיו מתנהגים במדבר בזה האופן דוקא.
ואף כי אחרי מותי: שלא תהיה קרבת ה׳ עמכם בשפע יתירה, וקשה מאד להרגיל הדעת לאהבת ה׳ ודביקות כפי ההכרח לפי השעה, כמו שכתבתי.
ואמר ״הייתם״ בלשון רבים11, שלא היה המרי בהסכמת האומה בכללה, אלא רבים היו12.
1. כלומר מתוך מרי ומרד – להכעיס.
2. שהוא העורף.
3. הביאו רבינו בכמה מקומות לאורך פירושו, כמו שמות (לב,ט), וכן לעיל (י,טז) ולהלן (לג,כ) ועוד.
4. על הפסוק ״כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה עורף אתה״.
5. בתקופת שפוט השופטים, וכנ״ל.
6. ולא קיימו את מצות ה׳ להשמיד את שבעת האומות.
7. שרק מצב כזה יוכל להבטיח שלא יגיעו בסופו של דבר לעבודה זרה.
8. כי גם שמירת תורה ומצוות לאו מילתא זוטרתא היא.
9. בצירוף עם הטבע הקשה של ארץ ישראל המושך לעבודה זרה.
10. היה לו לומר ״את ה׳⁠ ⁠⁠״.
11. כשתחילת הפסוק בלשון יחיד ״את מריך ואת ערפך הקשה״.
12. כפי שהביא רבינו (לעיל פסוק כ״ו) בד״ה והיה שם בך לעד את שיטת הגר״א בענין זה.
כי אנכי ידעתי את מריך וגו׳. התורה ורבותינו יעידו על זה, ר״ל היות ישראל קשי האמונה וחזקי המצח וכמו שיאמרו היום מסתפקים Seeptiques וכל הקורות אותנו יעידו על זה, ומה שיש להעיר כי מדה זו היתה צריכה ומועילה מאד לבחירתנו ולהיותנו עם סגולה, וזה לבעבור לא נשתקע בעבודות הגוים ובתועבותיהם ולא נהיה פתאים מאמינים לכל דבר, כי קשה היה באותו זמן לסור ממנה וכל שכן להתקומם נגדה ולרדוף אותה עד חרמה, וטוב שיחסרו קצת באמונה הראויה ממה שיוסיפו לטעות על נקלה אחר הכוזבת. — והיה מהחכמה האלהית לבחור בעם שעל ידי תכונתו יהיה קרוב לריוח ורחוק מן ההפסד, ולפעול כל זאת לא היה ראוי עם רך הלבב ונוטה להאמין על נקלה, וקרוב לזה דברי רבותינו שאמרו לא נתנה תורה לישראל אלא מפני שהם עזים — וחכם מחכמי הגוים Lenz אמר בזמנינו ״אומר אני כי היהודים יש להם יתרון מרה על כל שאר בני אדם״. Je erois que les Juifs en general ont plus de fiel que les autres hommes — ואם בכל זאת פעמים הלכו אחר ההבל ויהבלו, אם לא היה טבעם החזק וקשי ערפם לא היו נמלטים ממנו — ומצאתי נעתק בזכרונותי לשון לא ידעתי מקורו, וכה אמר ״ישראל נוחלי דת האמת בני יעקב איש אמת כלו זרע אמת, נוח להם ולסבול עול גלות ומה שיגיעם מהאמין בדבר עד אשר יחקרו חקירה רבה אחר חקירה להסיר כל סיג מהדברים הנאמרים להם אפילו שיראה להם שהוא אות או מופת, והעד הנאמן.... ענין משה עם ישראל שהיו פרוכי עבודה קשה ונצטוה משה לבשרם ועם כל זאת אמר והן לא יאמינו לי והוצרך לכמה אותות, וזה אות אמת על עמנו עם ה׳ שלא יתפתו בדבר עד עמדם על האמת בחקירה רבה חקירה גמורה עכ״ל — וזאת היתה הסבה שעד שלא הכתה שרש אמונת היחוד בלבם היו עם פוסח על שתי הסעיפים את ה׳ היו יראים ואת אלהיהם היו עובדים, ועל זה צעק מרה אליהו עד מתי אתם פוסחים, ורבותינו אמרו אי אתה יכול לעמוד על אופיא של אומה מתבקשים לעגל ונותנים מתבקשים לבי״המק ונותנים — וטבעם זה החזק כצור החלמיש הוא שעמד להם אחר הגלות לסבול כמה צרות רבות ורעות וגליות וטלטולים לכבוד ה׳ ואמונתו — ואינו רחוק ששתיקת תורה שבכתב מכמה אמונות יקרות כהשארות וכתחיה וכו׳, תהיה מחסרון הכנה בשומעים להאמין בהפנות ההנה חוץ מהטעם שרמזנו עליו פעמים כי הלמודים ההמה היו בכל מקום ובכל זמן ובכל דת ואמונה מסורים מפה לאזן, ולא בכתב, והעד המסתרים שבארץ יון שעליהם ירמוז ציצירו המליץ היותם מלמדים למחונכים lnities להאמין בהשארות הנפש.
אנכי ידעתי – משה רבינו מדבר כאן מתוך הנסיון. השוה למעלה ט׳:ו׳ והלאה.
ואף כי אחרי מותי – השוה שמואל א כ״ג:ג׳, יחזקאל ט״ו:ה׳, משלי י״א:ל״א. השוה את העשרה קל וחומר שבמקרא המנויים בבראשית רבה צ״ב:ז׳.
מקבילות במקראתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)תרגום ירושלמי (קטעים)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טובר״י בכור שורטור הפירוש הקצרצרור המורמנחת שיאור החייםר׳ י״ש ריגייורש״ר הירשנתווסף למלבי״ם תורה אורנצי״באם למקרארד״צ הופמןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144