Devarim 31 – דברים לא‏ – Mikraot Gedolot

וַייָ הוּא מְדַבַּר קֳדָמָךְ מֵימְרֵיהּ יְהֵי בְסַעֲדָךְ לָא יִשְׁבְּקִנָּךְ וְלָא יְרַחֲקִנָּךְ לָא תִדְחַל וְלָא תִתְּבַר.

But the Lord, He is the leader before you; His Word shall be your helper, for He will not forsake you, nor be far from you; fear not, nor be dismayed.

ומימרה די״י די א⁠[י]⁠קר^א שכינתיה מדברה קדמך הוא יהווי בסעדך לא מרפה יתך ולא שבק יתך לא תדחל ולא תתרע.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״די א⁠[י]⁠קר״) גם נוסח חילופי: ״דיק׳⁠ ⁠⁠״.

ומימרא די״י שכינתיה מידברא קדמך ומימריה יהי בסעדך לא ישבקינך ולא ירחקינך לא תידחל ולא תתירע.

And the Shekinah of the Word of the Lord will go before thee, and His Word will be thy helper; He will not forsake nor be far from thee; fear not, nor be dismayed.

ואללה אלד׳י נורה סאיר בין ידיך הו יכון מעך לא ידעך ולא יתרכך פלא תכ׳אף ולא תרעד

וה׳ אשר אורו הולך לפניך הוא יהיה עמך, לא יעזבך ולא יטשך, אל תפחד ואל תחת.

פס׳: וה׳ הוא ההולך לפניך הוא יהיה עמך – הוא שאמר והיה העולם הוא שהוציא את ישראל ממצרים. הוא שעשה לנו את כל הנוראות. הוא שיפיל את ז׳ המלכים לפניך. הוא קיים לדורי דורים ולנצח נצחים. הוא ראשון והוא אחרון ומבלעדיו אין אלהים. לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת:

^אלא ירפך ולא יעזבך – אני עוזב אותך שאני בן אדם, ויש קץ לימי; הקב״ה לא ירפך ולא יעזבך – כל זמן שתעבדנו ותדבק בו.

א. בכ״י מינכן 52, הביאור לפסוק ז׳ מופיע אחרי הביאור לפסוק ח׳.

לא ירפך ולא יעזבך – HE WILL NOT FAIL YOU OR FORSAKE YOU – I leave you for I am human, and there is an end to my days; the Blessed Holy One will not fail you or forsake you – all the time that you serve Him and cling to Him.

וה׳ הוא ההולך לפניך וגו׳ – ולא אמר אלהיך, כדרך שאמר לישראל (פסוק ג), לפי שאין מיחד שמו יתברך על הצדיק בחיים חייתו (תנחומא תולדות ז), אבל לכללות ישראל יתיחד שמו כאומרו (שמות כ ב) אנכי ה׳ אלהיך.

ואומרו הוא ההולך – ולא הספיק לומר וה׳ הולך לפניך, להעיר שלא יחשוב ביכולת המצוי בישראל (לשמור) [לשמוד] כי יכול יוכל לכל המלחמות המזומנות לפניו, כי לא ביכולתם תלוי הדבר, אלא בה׳ לבד הוא תלוי, והוא אומרו הוא ההולך, ולא בשיתוף כח אחר.

הוא יהיה עמך – אומרו הוא, להודיע כי מדריגה הגדולה שהיא כללות השכינה ההולכת לפני מחנה ישראל הדרגה זו תהיה עמו, והוא אומרו הוא יהיה עמך, פירוש בחינה המוזכרת בסמוך.

וה' הוא ההולך לפניך, "as to the Lord, it is He Who will walk in front of you.⁠" In this instance Moses did not refer to the Lord as "your God" as he did on most other occasions. The reason is that God does not associate His name with individuals who are still alive. When speaking of the Jewish people as a whole it is quite in order to refer to God as "your God" such as in Exodus 20,2 "I am the Lord your God,⁠" the opening sentence of the Ten Commandments.

When Moses refers to God by the pronoun הוא, saying "He walks before you,⁠" instead of saying "and God walks before you,⁠" he did so to preclude us from thinking that God plus some other force would destroy the Canaanites. Omission of the word הוא would have left us with והשם, "and God, etc.⁠" Moses did not want that anybody should misunderstand the meaning of the letter ו in this context.

הוא יהיה עמך, "He will be with you.⁠" Moses again stresses the הוא, to emphasize that God's שכינה i.e. a very high level manifestation of His presence will walk in front of Joshua. הוא יהיה עמך, this manifestation of God's presence will remain at Joshua's side. Its effect will be that Joshua will not weaken in face of a variety of challenges.

ולא תחת – ערץ ותחת שניהם ל׳ שבר, אל תהי נשבר.

וה׳ הוא ההלך לפניך – מבאר שיהיה חלוק מהם עוד בזה שה׳ יהלוך לפניך במדרגת הליכה ואל העם אמר שלפניהם יהיה בדרך העברה שהוראתו רק בעת ההכרח:

הוא יהיה עמך – בדרך הויה בקביעות, ואל העם אמר הוא ההולך עמך, שביניהם יהיה בגדר הליכה:

לא ירפך ולא יעזבך – עד שלא תירא ולא תחת – שלא יהיה לך פחד גם בלב, אבל להם אמר רק אל תיראו ואל תערצו (וההסבר שאם יהיו העם במדרגה גדולה לא ייראו משום דבר רע אבל כשימצא בהם חטא קל כענין עכן יהיו בטוחים רק שלא יבא רעה גדולה, אבל ליהושע הבטיח שלא יירא משום דבר רע אף שימצא בו עון בטול תורה כמחז״ל עכ״ז לא יענש):

הוא ההולך לפניך:⁠¹ שהקב״ה יתראה עמך ויצוה עליך טרם תתחיל בשררות, ובזה נקרא ״הולך לפניך״² – טרם שאתה מכניס עצמך בהנהגה. ומשום הכי כשבא הקב״ה³ להבטיח ליהושע להלן פסוק כ״ג, לא אמר לו אלא הבטחה שניה של משה ״ואנכי אהיה עמך״⁴.

הוא יהיה עמך:⁠⁵ מצוי וקרוב אצלך לשמוע תפלתך, וכלשון המקרא (ישעיהו נה,ו) ״דרשו ה׳ בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב״⁶, הכי נמי הבטיחו שישמע תפלתו. אבל הליכות ההשגחה תלויה לפי מעשה הדור, לפיכך אצל ישראל כתיב (פסוק ו׳) ״הוא ההולך עמך״ {דמשמעו – השגחתו ופעלו משתנה עמך לפי מעשיך, כמו שביארנו (שם)} וביהושע כתיב ״הוא יהיה עמך״.

לא ירפך וגו׳ ואל תחת: הכל נתבאר (פסוק ו׳).

1. זו הלשון השלישית של השגחה המוזכרת בפסוקים אלו, כפי שציין רבינו בתחילת דבריו בפסוק ג׳. רבינו יבאר את משמעותה.

2. ״לפניך״ במשמעות – קודם ל... (עיין לעיל פסוק ג׳).

3. רש״י פסוק כ״ג ד״ה ויצו את יהושע: מוסב למעלה כלפי שכינה.

4. במקביל ל״הוא יהיה עמך״. כי ההבטחה הנוכחית של ״ההולך לפניך״ כבר התבצעה מיידית – טרם שאתה מכניס עצמך בהנהגה.

5. זו הלשון הרביעית של השגחה המוזכרת בפסוקים אלו, כפי שציין רבינו בתחילת דבריו בפסוק ג׳. רבינו יבאר את משמעותה.

6. לא כ״כ ברור מה הראיה מפסוק זה, שהרי שם משמע לכאורה שהקב״ה אינו קרוב בכל שעה, אלא רק ״בהיותו קרוב״. ויתכן, שאכן כך, אצל כל יהודי רק ״בהיותו קרוב״, וכאן הובטח יהושע שיהיה קרוב אצלו בכל שעה.

לא ירפך – כמו למעלה פסוק ו.

לא תירא – כמו א׳:כ״א.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון