Devarim 31 – דברים לא‏ – Mikraot Gedolot

וּפַקֵּיד מֹשֶׁה יָת לֵיוָאֵי נָטְלֵי אֲרוֹן קְיָמָא דַּייָ לְמֵימַר.

that Moshe commanded the Levites who bare the Ark of the Covenant of the Lord, saying,

ופקד משה ית ליוויי טעני ארון קיימה די״י למימר.

ופקיד משה ית ליואי נטלי ארון קיימא די״י למימר.

he commanded the Levites who bare the ark of the Lord's covenant, saying:

אמר אללאואניין חאמלי צנדוק עהד אלרב וקאל להם

ציווה את הלויים נושאי ארון ברית ה׳ ואמר להם:

פס׳: ויצו משה את הלוים – שהלוים היו שכיני שכינה:

ויצו משה את הלוים – דרך קצרה, כאילו אמר: הלוים הנזכרים שהם הכהנים (דברים ל״א:ט׳), ולא כל הלוים, כי אינם נוגעין בארון.

וטעם נושאי ארון ברית י״י – בצווי, וכן רבים.

THAT MOSES COMMANDED THE LEVITES. Scripture is being brief.⁠¹ Our verse, as it were, says, the earlier-mentioned Levites who are kohanim, but not all the Levites, for they do not touch the ark.⁠²

[THAT BORE THE ARK OF THE CONVENT OF THE LORD.] By command. There are many such instances.

1. The Levites is short for the kohanim, the Levites.

2. Ibn Ezra's interpretation of that bore the ark of the covenant of the Lord.

את הלוים נושאי ארון ברית י״י – שהיו נושאים תדיר את הארון, וצוה היכן ישימו אותו. אבל לעיל (דברים ל״א:ט׳): דיבר על שעה שעברו את הירדן, שנשאוהו הכהנים, ולהם נתנה להורות, וללוים – לתת לו מקום לנשאו תדיר.

את הלוים נושאי ארון ברית י"י – THE LEVITES WHO BORE THE ARK OF THE COVENANT OF HASHEM – who regularly carried the ark; and he commanded where they should place it. But above (Devarim 31:9), he spoke about the time when they were to cross the Jordan River, when the priests carried it; and it was given to them to teach, and to the Levites – to give it a place to be carried regularly.

ויצו משה את הלוים – הנזכרים במ״א שהם כהנים ואין לומר לוים ממש שהרי אינם נוגעין בארון.⁠¹

1. שאוב מאבן עזרא.

ויצו משה את הלוים, "Moses ordered the Levites, etc.⁠" these are the Levites who had been mentioned in verse 9 as the "priests, who were the sons of the Levites;⁠" Moses was not addressing the tribe of the Levites here. After all, the Levites at large were not charged with touching the Holy Ark, much less carrying it.

ואמר שצוה ללוים שיקחו את ספר התורה הזה – לרמוז שספר תורה אחר היה שם. ושישימו אותו מצד ארון ברית ה׳ ויהיה שם לעד על בני ישראל כשיעברו על דברי התורה. ואם באולי אפשר שישראל יעברו על התורה ויאבדו ספרי תורתם. שיהיה ספר התורה הזה שמור ביד הלוים לעד לעולם להיות להם לעד. ולזה צוה שישימו אותו מצד ארון ברית ה׳ להיות גנוז ושמור. ולכן נקראו הלוים שומרי התורה. דכתיב כי שמרו אמרתיך כנגד המצות. ובריתך ינצורו על שמירת הספר. וא״ת למה צריך כל זאת השמירה וההתראה. כי אני ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה שאתם חוטאים היום בפני. ומה תעשו אחרי מותי. ולכן הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה:

את הלוים נשאי ארון – ולא הזכיר הכהנים כמו שזכרם למעלה, כי שם צוה על לימוד התורה וכאן על שמירתה:

ויצו משה וגו׳ – עיין פירוש, פסוק ט.

ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית ה׳. לקח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה׳ והיה שם בך לעד, אדון הנביאים ידע כי יקומו בדורות הבאים הרבה כתות ממינים ואפיקורסים אשר ירצו להפיל יסודי התורה ומשם יפרדו לכמה ראשים, יש יכחישו תורה שבע״פ ויש יעפילו להגיה את התורה כמו שנמצא מינים בזמנינו שהעיזו לאמר שהתורה נפלו בה טעותים חלילה, ויש מעיזים לאמר שנתנה לפי העת והמקום ורשות בכל דור להוסיף ולשנות לפי מצב הדור, לכן אמר תקחו את ס״ת ותניחו אותה אצל הארון בבית קה״ק ששם אין אדם נכנס אלא כ״ג ביוה״כ, וא״כ אין נכנס שם אדם שיאמרו שהוא זייף דבר, וגם לא יוכלו לאמר שנתנה לפי העת והמקום כי הניחה חתומה ושלמה אצל הארון בל יוסיפו ובל יגרעו בה בשום זמן מן הזמנים, וז״ש והיה שם בך לעד, שם דוקא במקום זה יהיה לעד לדורות הבאים:

[על דרך הפשט:] ויצו משה את הלוים וגו׳ לקח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה׳ והיה שם בך לעד – שגם בצד הארון תהיה לעד לחזק הדבר: כי אנכי ידעתי את מריך וגו׳ הוא נתינת טעם למה שכתבה בספר. ומה שאומר:

{ויצו משה: הזהיר את הלויים בזירוז¹, באשר בזה המאמר אמר (פסוק כ״ח) ״הקהילו אלי״, היינו לקרא בפה כל הזקנים והשוטרים, משום הכי היה נצרך לזירוז}.

את הלוים נושאי ארון וגו׳: כמשמעו² – הלוים שנתייחדו לשאת עד כה את הארון³. ולמד מעניינו, דכתיב בסמוך ״מצד ארון ברית וגו׳⁠ ⁠⁠״⁴.

ומשום הכי לא כתיב ״הכהנים״⁵, ואע״ג דמסתמא היה המשים⁶ אלעזר שהוא העוסק גם בתחילת המשא, מ״מ נמסר הדבר⁷ ללוים עד בוא השעה שיניח אלעזר⁸ ״בצד הארון״. {ויותר נכון לפרש גם כאן⁹ ״נושאי ארון ברית ה׳⁠ ⁠⁠״ היינו היותר גדולים בתורה שנקראת ״ארון ברית ה׳⁠ ⁠⁠״. והא דלא כתיב כאן ׳הכהנים׳¹⁰, כי ענין הדיבור היה לשום את התורה מצד הארון שעשה בצלאל, שהוא נקרא (פסוק כ״ו) ״ארון ברית ה׳ אלהיכם״ באשר הכרובים שעליו מורים על ההשגחה העליונה על ישראל, על כן היה מייחד הדבור עם הלויים גדולי תורה}.

1. ׳אין צו אלא לשון זרוז׳ (רש״י ריש פרשת צו).

2. בניגוד למשמעות ״הכהנים בני לוי הנושאים את ארון ברית ה׳⁠ ⁠⁠״ (לעיל פסוק ט׳), שם פירש רבינו שהכוונה לכהנים תלמידי חכמים שנושאים את כח התלמוד, כאן פירושו כמשמעו.

3. ו״הארון״ כאן כמשמעו.

4. מוכח א״כ שהארון כמשמעו, שציום לשים את ספר התורה מצדו.

5. כדלעיל פסוק ט׳ ״הכהנים בני לוי״.

6. את ספר התורה מצד ארון ברית ה׳.

7. עצם משא ארון ברית ה׳ (אחרי שבני אהרן הכהנים עסקו בפירוק הארון והכרובים – במדבר שם פסוק ה׳).

8. את ״ספר התורה״.

9. כפי שפירש רבינו לעיל בפסוק ט׳.

10. כדלעיל פסוק ט׳ ״הכהנים בני לוי״.

את הלוים – לדעת הראב״ע והרמב״ן מתכוון הכתוב כאן לאותם הלוים שנזכרו למעלה (בפסוק ט׳), דהיינו הכהנים, שהרי הלוים לא היו רשאים לנגוע בארון (במדבר ד׳:ט״ו). השוה את פירושנו למעלה כז, ט׳-י׳.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון