Devarim 31 – דברים לא‏ – Mikraot Gedolot

וְאִתְגְּלִי יְיָ בְּמַשְׁכְּנָא בְּעַמּוּדָא דַּעֲנָנָא וְקָם עַמּוּדָא דַּעֲנָנָא עַל תְּרַע מַשְׁכְּנָא.

And the Lord was revealed at the tabernacle in the pillar of the cloud, and the pillar of the cloud stood over the door of the tabernacle.

ואתגלי ממרה די״י במשכנה בעמודה דעננה וקם לה עמודה דעננה בתרע משכן זמנה.

ואיתגלי איקר שכינתא די״י במשכנא בעמודא דעננא וקם עמודא דעננא על תרע משכנא ומשה ויהושע קמון מן לבר.

And the glorious Shekinah of the Lord revealed itself at the tabernacle in the pillar of the Cloud, and the pillar of the Cloud stood over the door of the tabernacle, and Mosheh and Jehoshua stood without.

פתג׳לי אללה פי אלכ׳בא מן עמוד אלגמאם וקף עלי באבה

ואז התגלה ה׳ באוהל מעמוד הענן, ועמד על פתחו.

פס׳: וירא ה׳ באהל בעמוד ענן – לקדש את יהושע:

וירא י״י באהל – הידוע. הטעם: כי עמוד הענן היה על הפתח והשם היה נראה באהל, וזהו הכבוד.

AND THE LORD APPEARED IN THE TENT. The specified tent.⁠¹ The meaning of our verse is that the pillar of cloud was at the door of the tent and God was seen inside the tent. This² is what the glory³ refers to.⁠⁴

1. The tent of meeting mentioned in the previous verse. Hence the word ohel (tent) has a heh ha-yedi'ah prefixed to it.

2. The pillar of cloud.

3. The glory of God.

4. When Scripture speaks of the glory of God appearing in the tent of meeting, the reference is to the pillar of cloud. See Ex. 16:10.

וירא י״י באהל – הטעם: כי עמוד הענן היה על הפתח והשם היה נראה באהל, וזהו הכבוד. על דעת ר׳ אברהם.

ועל דעתי הוא כמו: וירד י״י בעמוד ענן ויעמד פתח האהל (במדבר י״ב:ה׳), וכן והנה כבוד י״י נראה בענן (שמות ט״ז:י׳). והטעם: כי רצה לדבר עם משה שישמע יהושע ושם יצוה את יהושע עצמו. והנה למשה נאמר: ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת (שמות כ״ה:כ״ב), אבל יהושע לא היה במעלה ההיא ואסור היה ליכנס שם באהל כלל. והנה: ויעמד עמוד^א הענן על פתח האהל – שב לבאר כי היה הענן ובו הכבוד על פתח האהל חופף עליו, והנה הוא באהל.

א. כן בכ״י פריס 222, דפוס ליסבון, וכן בפסוק. בכ״י פרמא 3255, מינכן 137, פולדה 2 חסר: ״עמוד״.

AND THE ETERNAL APPEARED IN THE TENT IN A PILLAR OF CLOUD. The purport thereof is that the pillar of cloud was over the entrance [of the Tent] and G-d appeared in the Tent — this being the Glory, according to Rabbi Abraham ibn Ezra. In my opinion, this verse is like And the Eternal came down in a pillar of cloud, and stood at the door of the Tent;¹ and, behold, the Glory of the Eternal appeared in the cloud.⁠² And the meaning [of the verse here] is that He wanted to speak with Moses so that Joshua would hear, and He would also charge Joshua there. Now, to Moses it was said, And there I will meet with thee, and I will speak with thee from above the ark-cover³ but Joshua was not of that exalted status [in prophecy] and he was forbidden to enter the Tent altogether. Thus the phrase, and the pillar of cloud stood over the entrance of the Tent⁴ reverts to explain that the cloud, in which was the Glory, was above the door of the Tent covering it, and accordingly He was in the Tent [as the verse states, And the Eternal appeared in the Tent in a pillar of cloud].

1. Ibid., 12:5.

2. Exodus 16:10.

3. Ibid., 25:22.

4. In (15) before us.

וירא ה׳ באהל בעמוד ענן – כי היה הכבוד בתוך הענן וכח הרחמים בקרבו.

וירא ה' באהל בעמוד הענן, "The Lord appeared in the Tent within the pillar of cloud.⁠" The attribute כבוד was contained within the pillar of cloud, containing within it the essence of the attribute of Mercy.

ויעמוד עמוד הענן על פתח האהל – כתב הרמב״ן הטעם כי רצה לדבר עם משה שישמע יהושע ושם יצוה וצוה את יהושע הוא בעצמו. והנה למשה נאמר ונועדתי לך שם ודברתי עמך מעל הכפורת אבל יהושע לא היה במעלה ההיא ואסור היה לו לכנוס באהל כלל ועל כן אמר ויעמוד עמוד הענן פתח האהל לבאר כי היה הענן וכל הכבוד על פתח האהל חופף עליו:

ויעמוד עמוד הענן על פתח האהל, "the pillar of cloud stood by the entrance to the Tent.⁠" Nachmanides writes that the reason for this was that God wanted to speak to Moses in such a way that Joshua would be able to hear the voice of God. God wanted Joshua to hear, but He also wanted him to know that he had not attained the stature of Moses. Only Moses had ever been told (Exodus 25,22) ונועדתי לך שם ואדבר אתך מעל הכפורת, "I will set My meetings with you there, and I will speak with you from above the lid of the Holy Ark.⁠" Joshua did not have permission to enter the Tabernacle. This is why the Torah writes that on this occasion, in order for Joshua to hear God's voice, the pillar of cloud, signifying the cover within which God's glory was situated, moved from the inner Sanctum where the Holy Ark was located, to the eastern entrance of the Tabernacle.

והנה עמד עמוד הענן פתח האהל וידוע שלא היה למשה הדבור כן, כי הכתוב אומר ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרובים. ונאמר ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת וגו׳ מבין שני הכרובים, לא שיעמוד הענן פתח האהל, אבל היה זה בלי ספק לסבת היות שם יהושע. וכן נאמר בפרש׳ כי תשא והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה וגו׳, ונאמר מיד ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל. הנה ביאר כי בסבת היות יהושע באהל היה עומד עמוד הענן פתח האהל. וכן מצינו כשצוה ית׳ אל משה אהרן ומרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם וירד ה׳ בעמוד הענן ועמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם וכל זה ענין הבדל ומעלה במדרגות. כי לא רצה יתברך שיהיה יהושע סמוך למשה ובמקומו בעת קבול הנבואה ולא גם כן אהרן ומרים אבל שכמו שנבדלו במדרגותיה׳ בעצמם כך יבדלו במקומותיה׳ ולכן יצאו אהרן ומרים לקבל הדבור מחוץ לאהל ונשאר משה באהל, וההפך ביהושע שבהיותו באהל היה משה רבינו יוצא אל פתח האהל לקבל הדבור באופן שלא יהיו שניהם כאחד לא בנבואה ולא במקום. והותר בזה הספק שמנה עשר:

ויעמד עמוד הענן על פתח האהל – ידוע שלא היה למשה הדיבור כן, כי הכתוב אומר ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים (שמות כ״ה כ״ב), אבל היה זה לסבת היות שם יהושע שלא הגיע למדריגת אדון הנביאים בענין קבול הנבואה, וכן מצינו כשצוה ה׳ יתברך אל משה אהרן ומרים צאו שלשתכם, נאמר וירד ה׳ בעמוד ענן ויעמד פתח האהל (במדבר י״ב ה׳), וכל זה מורה על הבדל המעלה במדריגות הנבואה:

וירא ה׳ – במקום אחר כתוב רק: ״כבוד ה׳⁠ ⁠⁠״. מסתבר שלשון ״וירא ה׳⁠ ⁠⁠״ האמורה כאן [ולא ״וירא כבוד ה׳⁠ ⁠⁠״], מציינת את חשיבותה הרבה של השעה.

על פתח האהל – לא הוכרע אם פירושו: ״מעל הפתח״, שהרי המשמעות של ״בפתח״ נאמרת בדרך כלל ללא מילת יחס. אך השווה: ״וְעַל⁠־פְּתָחֵינוּ כָּל⁠־מְגָדִים״ (שיר השירים ז, יד), ״לִשְׁקֹד עַל⁠־דַּלְתֹתַי״ (משלי ח, לד) – שמדוגמאות אלה נראה יותר לפרש את ״על פתח״ במשמעות של ״בפתח״.

ויעמד עמוד הענן על פתח האהל – על ידי כך נעשה גלוי וידוע לכל העם שמשה ויהושע שומעים את דבר ה׳ באוהל מועד.

וירא ה׳ באהל וגו׳: בכל הפרשיות שבתורה כשדיבר ה׳ עם משה היה הענן פרוש על הכרובים בקדש הקדשים, ומשה היה עומד בין בדי ארון במקום הבליטה¹, כמו שכתבתי בספר שמות (כו,לג)², זולת כשדיבר ה׳ עם אהרן ומרים כתיב (במדבר יב,ה) ״וירד ה׳ בעמוד ענן ויעמוד פתח האהל, ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם״, וכמו שביארנו שם³. וכן כאן כשרצה להאציל מדבריו למשה על יהושע כמו שהיה בימי שבעים זקנים דכתיב (שם יא,יז) ״וירדתי ודברתי עמך שם, ואצלתי מן הרוח אשר עליך וגו׳⁠ ⁠⁠״, משום הכי ׳עמד פתח האהל׳ ודיבר עם משה כל המאמר ״הנך שוכב וגו׳⁠ ⁠⁠״, ומזה הדבור נאצל רוח ה׳ על יהושע ״ויצו״ עליו ״חזק ואמץ וגו׳⁠ ⁠⁠״ (פסוק כ״ד)⁠⁴. ומ״מ לא נשתוה אופן הדבור הזה לאופן הדבור שהיה עם אהרן ומרים, דבאהרן ומרים כתיב ״וירד ה׳ בעמוד ענן ויעמוד פתח האהל״, משמעו שמתחילה כשירד עמד שם⁵, מה שאין כן כאן מתחילה התראה למשה באהל⁶, אלא שאחר כך יצא לפתח האהל⁷. והיינו⁸, משום שהיה בא לתכלית השפעת אור תורה שבכתב – שמקומו באהל מועד – על כח תורה שבע״פ⁹ שהוא מחוץ לאהל.

1. כלומר, היה עומד בקדש (לא בקדש הקדשים) בין שני הבליטות שהיו בפרוכת ע״י הבדים. אך עיין בשמות (כה,כב) ״ונועדתי לך שם, ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות״, וברש״י שם, שנראה לכאורה דלא כרבינו.

2. על הפסוק ״והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קדש הקדשים״, עיי״ש ברבינו באריכות.

3. ד״ה ויצאו שניהם: יצאו מאהל מועד, דבתחילה נכנסו שלושתם לאהל מועד, כמו שהיה רגיל משה להיות נדבר עמו באהל מועד, אבל הם לא זכו לכך באותה שעה, אלא הענן עמד פתח האהל והם נצטוו לצאת לחוץ ומשה נשאר בפנים.

4. ועיין בדברי הרמב״ן על פסוקנו.

5. בפתח האוהל ולא נכנס כלל אל תוך אוהל מועד.

6. ״וירא ה׳ באהל בעמוד ענן״.

7. ״ויעמוד (אחר כך) עמוד הענן על פתח האהל״.

8. מדוע כאן השתנה הסדר.

9. כמבואר ברבינו באריכות בפסוק הקודם.

ויעמד עמוד הענן על פתח האהל – כי לא עם משה לבדו דבר רק גם עם יהושע, ומתוך הענן היה יוצא הקול, וכן בכל פעם שדבר עם אהרן ומרים, ואולי ג״כ היו נופלים וגלויי עינים, אבל משה היה נכנס בכל עת אל הקדש, וה׳ מדבר לו פה אל פה מבין שני הכרובים (סוף פרשת נשא ובהעלותך).

ויעמוד ... פתח האהל – וכן בבמדבר י״ב:ה׳. כתב הרמב״ן כאן: ״והנה כבוד ה׳ נראה בענן, והטעם כי רצה לדבר עם משה שישמע יהושע ושם יצוה את יהושע עצמו; והנה למשה נאמר (שמות כ״ה:כ״ב): ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת; אבל יהושע לא היה במעלה ההיא, ואסור היה ליכנס באהל כלל״. כלומר, ועל כן עמד הענן אשר בו הכבוד על פתח האהל. השוה גם דברי דון יצחק אברבנאל.

לדעת רש״י והרמב״ן וכל המפרשים שלנו, האהל הנזכר כאן ובבמדבר י״א-י״ב, הוא המשכן הנזכר בשמות כ״ה והלאה. מה שנאמר בשמות ל״ג:ז׳ שהאהל עמד מחוץ למחנה, לא נאמר אלא לגבי אהל מועד זמני, ולדעתו של רש״י לא התקיים אלא משירד משה רבינו מהר סיני עד שעה שהוקם המשכן באחד בניסן (שמות מ׳:י״ז).

אבל מצינו מי שחולק על זה, והוא רבי שמעון בן יוחאי, הובא בספרי זוטא לבמדבר י״ח:ד׳. וזו לשונו: ״הא למדנו שהן שני אהלות, אהל העבודות ואהל הדברות (כלומר דברות הקב״ה אל משה)״ מצינו כמה מדרשים המסכימים עם דעה זאת (השוה את הציטטות אצל הורביץ, ספרי, עמוד 257). המאריך ביותר בזה, הוא מדרש אספה, שהובא ב״ילקוט שמעוני״ חלק א רמז תשלז. וזו לשונו: ״ויעמד אותם סביבות האהל (במדבר י״א:כ״ד), באהל הדברות שהוא חוץ מן המחנה. שני אהלים עשו, אהל העבודה ואהל הדברות, וכמדת הפנימי כך היה החיצון, והלוים היו משמשין זה וזה בעגלות, שנאמר ושמרו את משמרתי ואת משמרת אהל מועד לכל עבודת הקודש,⁠¹ שני אהלים עשו, וכן ארכו שלשים אמה על רוחב עשר כפנימי, שכך אתה מוצא ויאסוף שבעים איש מזקני העם ויעמד אותם סביבות האהל, העמידם שלשים בצפון ושלשים בדרום ועשרה במזרח ומשה כנגדן במערב (ואחד) [וכל אחד] היה עומד בתוך אמה״. עד כאן לשון המדרש.

אמנם אין לפרש בכוונת המדרש שלא דבר השי״ת עם משה אלא באהל החיצון לבד, שהרי מקרא מלא דבר הכתוב בשמות כ״ה:כ״ב ועוד פסוקים, המורים על ההיפך. ודאי אין כוונתו אלא לומר, שהאהל ההוא היה מיוחד לדברות לבד, בעוד שהאהל הפנימי היה מיועד בעיקרו כאהל העבודות, אבל עם כל זאת דבר שם השי״ת עם משה, ולא היה רשאי להכנס לשם אלא משה (כמו שכתב הרמב״ן). לפי זה יש לנו לומר, שבפרשה שלנו מדובר באהל הדברות.

אין כאן המקום להרחיב את הדיבור על המחלוקת הזאת בנוגע לשני אהלי המועד הנזכרים בתורה, ולא רצינו אלא להצביע כאן על השיטה הזאת של המדרשים, שלא הובאה בדברי המפרשים.

1. אין פסוק כזה, ואולי יש כאן טעות סופר והכוונה לבמדבר ג׳:ז׳, או אולי לבמדבר י״ח:ד׳, כמו שהוא בספרי זוטא.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון