כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים, ותראו את שקוציהם וגו׳. לבאר זה נראה ע״ד הפלפול. הנה אמרו מכאן מודעה רבה לאורייתא והנה הק׳ הא דינא דמלכותא דינא ותירצו דזה דוקא בגזרה הכוללת כל בני המדינה אבל התורה רק לישראל נתנה, ובזה מיושב מה שהקשו התוס׳ עמ״ש בע״ז שיטענו א״ה כלום כפית עלינו הר כגיגית וקשה הא זה אינה קבלה שלמה ולפ״ז לק״מ דאם היה כופה גם על א״ה ממילא היתה גזרה כוללת ואינה בהמודעה והוה קבלה שלמה, והנה זה התירוץ לא שייך רק על שאר מצות משא״כ ע״ז ושבע מצות שנצטוו גם בני נח הוה גזרה כוללת ולא שייך בזה טענת מודעה, אך י״ל עפמ״ש ראה ויתר גוים שראה הקב״ה שא״ה אינם מקיימים שבע מצות עמד והתירן להם לענין שאין מקבלים עליו שכר כמצווים ועושים רק כאינם מצווים ועושים וא״כ לפ״ז כיון שהם נקראים אינם מצווים ועושים י״ל ששייך טענת מודעה על ז׳ מצות אך יש מדרש ראה ויתר גוים שהתיר ממונם לישראל. וז״ש שאתם ידעתם שעברנו בקרב הגוים אשר עברתם הוא מ״ש אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו אל תצורם וגו׳ והן עמון ומואב שלא הותר ממונם לישראל רק שעברו דרך שם וז״ש ותראו את שקוציהם ואת גלוליהם אע״פ שעובדים ע״ז ואעפ״כ ראיתם כסף וזהב אשר עמהם שכספם וזהבם אתם ולא ניתן לישראל עד מדרך כף רגל וע״כ ראה ויתר גוים הוא שהתיר להם שבע מצות להיות אינם מצווים ועושים וא״כ יש לכם טענת מודעה גם על ע״ז כיון שאינה גזרה כוללת. והנה ענין הב׳ על השבועה אשר השביעם הקב״ה ובא עמהם באלה ובברית כבר אמרו נודרין להורגין ולאונסין כגון שאמר יאסרו כל פירות שבעולם עלי ומקשה א״כ יאסרו כל פירות שבעולם עליו ותרצו דאמר בלבו היום וא״כ גם בשבועה זו יכולים לבטל בלבם ועז״א פן יש בכם איש או אשה אשר לבבו פונה היום יש לפרש שבשעת השבועה מבטלה בלבו, ויל״ד זה בתיבת היום שחושב בלבו היום שזה מועיל להורגין ולמוכסין. והנה הקשו המפרשים הא תינח שיש טענת מודעה לקבלת הר סיני שכפה עליהם הר כגיגית משא״כ בערבות לא היה להם שום כפיה ויש מתרצים כיון שראו הקללות אשר סדר להם אז על העובר על כל דברי התורה ובפרט למ״ש בזוה״ק שהיו רואים בעיניהם הברכות והקללות ואמרו שהקללות בעצמם דברו להם ליראם ולבהלם ואין לך כפיה גדולה מזו וז״ש והיה בשמעו את דברי האלה הזאת איך האלה בעצמה מדברת אליו וא״כ גם שבועה זו ע״י כפיה ועי״כ יתברך בלבו כי יהיה לו שלום אם לא יקבל כיון שיש לו טענת מודעה:

דרך ב׳ יבואר, ידוע ענין המינים שהיו אומרים שיש פועל טוב ופועל רע והענין כי לא יצויר אצלם שמאחד פשוט יצאו דברים מתנגדים טוב ורע ומזה שפטו שיש ממונה על הטוב ויש אשר דרכו לפניו רע, והנה מצינו בנשים האומרות לירמיה ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים חסרנו כל כי חשבו שעבודת הכוכבים הם הפועלים טוב לעובדיהם ועבודת הקדוש ברוך הוא הוא ארץ הנגב וזה שכתוב ותראו את שקוציהם עץ ואבן ואף על פי כן ראיתם כסף וזהב אשר עם עובדיהם ואתם ישבתם בארץ מצרים במצור ובמצוק וגם עברתם בקרב הגוים נעים ונדים וכולם עובדי הפסל והחמנים יושבים לבטח ואם כן פן יש בכם משפחה או שבט אשר לבבו פונה מעם ה׳ אלהינו רצה לומר שפונה מעבודת ה׳ על ידי ה׳ אלהינו ר״ל ע״י שרואה בה׳ מדות דין ורחמים ולא יצויר אצלו שיצאו שניהם מאחד הפשוט ועי״כ כאשר ישמע דבר האלה יאמר שהוא מפועל הרע ועבודת ה׳ רעה בעיני אדוניה אשר לא יעדה בטוב מתן שכר לשומריה והתברך בלבבו כי שלום יהיה לו אם ילך אחר עבודת העצבים ויחשוב לספות הרוה השובע והשפע אתי הצמאה ר״ל מע״ז שהיא צמאה באמת בורות נשברים לזה אז יעשן אף ה׳ דייקא שמדת הרחמים הפועל טוב דורש מדה כנגד מדה:

עוד יש לפרש ע״פ מ״ש גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב ואמרו חז״ל זו מיתת צדיקים. ונראה הטעם מה שמכה זו לא כתובה היא כי בתוכחה לא כתוב רק מכה גמורה אך מיתת צדיקים היא מכפרת על עון הדור כמ״ש במדרש (פ׳ פקודי) שא״ל משה להקב״ה עמ״ש משכן העדות שנתמשכן בעונותיהם של ישראל א״ל התינח בזמן שבהמ״ק קיים בזמן שאין בהמ״ק קיים מה תהא עליהם א״ל אני נוטל צדיק א׳ מביניהם ומכפר על עון הדור, וא״כ אע״פ שהוא מכה כי קשה מיתת צדיקים לפני הקב״ה כשרפת בית אלהינו מ״מ לא כתובה שלישראל היא מכפרת על עון הדור. לז״נ והיה כשמעו את דברי האלה הזאת ר״ל האלה שבמשנה תורה שבה כתוב גם כל מכה אשר לא כתובה שתופסים הצדיקים בעון הדור. והענין מבואר בב״ק כי תצא אש ומצאה קוצים שהפורענות מתחיל בצדיקים יל״פ כיון שניתן רשות למקטרג עיקר מקטרג על הצדיקים כי מדת הדין תופס בצדיקים תחלה שמתנהגים ע״פ מה״ד כי בצדיקים שגגות נעשה להם כזדונות משא״כ ברשעים. וזה שיאמר שלום יהיה לי שהצדיקים יכפרו על עון הדור למען ספות הרוה וגו׳ כי השגגות נעשה להם כזדונות כפרש״י וע״ז לא יאבה ה׳ סלוח לו אע״פ שהצדיקים מכפרים על עון הדור הוא לא יתכפר בכפרתם כי יעשן בו אף ה׳ מדת הרחמים יפרע ממנו שעי״כ לא תצא האש בצדיקים ורבצה בו כל האלה הכתובה דייקא לא שיתכפר במכה אשר לא כתובה וצדיקים יהיו שלוים ושקטים במכון הצדק והבן היטב:

בדרך ד׳ יבואר דהנה קללות שבתו״כ הם מ״ט ושבמ״ת צ״ח שהם כפל מ״ט, והטעם י״ל עפמ״ש המפרשים לפרש שכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה ר״ל שהשכר שמקבלים על המצוה הוא בעצמו נחשב כי ה׳ חפץ למען צדקו וכל בריאת העולם היה כדי להיטיב לבריותיו רק שא״א שייטיב להם בחנם נתן להם תורה ומצות וא״כ כשמקיים התורה ומקבל עליה שכר הוא ממלא רצון הבורא שיכול להיטיב לבריותיו וא״כ זה בעצמו מצוה וגם בהפך העונש שמקבל על מעשה העבירה נחשב ג״כ לעברה כי אין רצון הקב״ה בזה. ולזה כפל משה הקללות להורות שכל קללה שהוא מקבל ע״י עונותיו בזה בעצמו עובר על פי ה׳ ומקבל ע״ז עוד קללה בענין שכר עבירה כנ״ל. ובזה יל״פ מ״ש והיה כאשר שש ה׳ עליכם להיטיב אתכם וגו׳ ר״ל כמו שבזה שמטיב לכם הוא שמחה לפניו וא״כ כשאתם מונעים אותו מהיטיב לכם גם ע״ז צריך שתקבלו עונש ולזה ישיש את אחרים להאביד ולהשמיד שהוא קללה כפולה. וז״ש כאשר תבוא עליך הקללה אשר נתתי לפניך ותראה שהיא כפולה שתי פעמים מקללות של הקב״ה ועי״כ תדע שהקללה שאתה מקבל הוא ג״כ עבירה בידך ולזה והשבת אל לבבך צריך שתשוב בתשובה גם ע״ז בכל הגוים אשר הדיחך ה׳ שתשוב בתשובה גם על מה שגרמת שתלך בגולה והוא בעצמו העברת פי המלך החפץ להיטיב: