Devarim 29 – דברים כט‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲזַלוּ וּפְלַחוּ לְטָעֲוָת עַמְמַיָּא וּסְגִידוּ לְהוֹן דַּחְלָן דְּלָא יְדַעוּנִין וְלָא אוֹטִיבָא¹ לְהוֹן.

1. לפי אונקלוס הנושא הוא עדיין עבודה זרה, והכוונה שהע״ז לא חילק לבני ישראל טובות.

For they went and served the idols of the Gentiles, and worshipped fearful things which they knew not, and which could do them no good.

ואזלו קדם טעוון אחרניין ואשטתחו^א להון טעוון די לא חכמו יתהון ולא אתבדרון^ב להון.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ואשטתחו״) גם נוסח חילופי: ״ויש׳⁠ ⁠⁠״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״אתבדרון״) גם נוסח חילופי: ״יתב׳⁠ ⁠⁠״.

ואזלו בתר יצרא בישא ופלחו לטעוות עממיא {וסגידו להון}⁠^א (דתלק){דחלין} דלא ידעונ⁠(י){ו}⁠ן ולא איתפלגון להון.

א. חסר בכ״י לונדון.

But they went after their evil desires, and served the gods of the Gentiles, and worshipped gods which they had not known nor had any part with.

״[וְ]⁠לֹא חָלַק לָהֶם ״כָּתוּב בְּרֶמֶז תתק״{ח}.

פמצ׳ו פעבדו מעבודאת אכ׳ר וסג׳דו להא מעבודאת לם יערפוהא ולם תנצבהם נציבא

והלכו ועבדו אלים אחרים והשתחוו להם, אלים שלא הכירו ולא נתן אותם להם חלק.

ולא חלק להם – לא נתנם^א לחלקם.

^בלא ידעום – לא ידעו בהם גבורות אלוהות.

ואונקלוס תירגם: ולא אוטיבא להון – לא הטיבו להם שום טובה, ולשון חלק^ג – אותו אלוה שבחרו להם לא חלק להם שום נחלה ושום חלק.

א. כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1: ״נתנה״.

ב. כן סדר הביאורים בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוסי שונצינו, סביונטה. בדפוס רומא: ד״ה ״לא ידעום״ קודם לד״ה ״ולא חלק להם״.

ג. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוסי רומא, שונצינו, סביונטה. בכ״י מינכן 5 ובדפוסים מאוחרים: ״לא חלק״.

ולא חלק להם – means, He did not give them (the gods) to be their portion (cf. Rashi on Devarim 4:19).

לא ידעום [FOR THEY … SERVED OTHER GODS] WHOM THEY KNEW NOT – i.e. in whom they had never experienced any Divine power.

Onkelos, however, renders it by לא אוטיבא להון, i.e. they did not bestow upon them any good. As for the expression לא חלק, Onkelos took it thus, explaining also the singular form of the verb: that god which they have chosen for themselves has never given them any חלק, any inheritance or portion.

פס׳: וילכו ויעבדו – אין איש עומד בפניהם אלא וילכו ויעבדו. העולם ניתן ביד כל אחד ואחד לעשות מה שלבו חפץ.

אלהים אחרים – אחרים שקראום אלהים.

וישתחוו להם – והשתחויה בכלל היתה למה יצאת להקיש אליה. ¹מה השתחויה שהיא עבודת פנים וחייבין עליה אף כל שהיא עבודת פנים חייבין עליה.

אלהים אשר לא ידעום – מקודם לכן.

ולא חלק להם – אבל לאומות העולם חלקם. שנאמר (דברים ד׳:י״ט) אשר חלק ה׳ אלהיך אותם לכל העמים:

1. מה השתחויה שהיא עבודת פנים. עיין (סנהדרין ס:) זביחה מיוחדת שהיא עבודת פנים אבל השתחויה נחשב רק לעבודה דרך כבוד. ע״כ דברים אלו צ״ע:

ולא חלק להם – כמו שחילק הקב״ה לנו ארץ ישראל. (כ״י בולוניה 469.1)

ולא חלק להם – פירשתיו (ראב״ע דברים ד׳:י״ט).

AND THAT HE HAD NOT ALLOTTED UNTO THEM. I have previously explained this.⁠¹

1. See Ibn Ezra's comment on which the Lord thy God hath allotted (Deut. 4:19).

^אשהניחו הקב״ה, שנוראותיו ונפלאותיו וגדולתו וגבורתו ידועה לכל עבדיו.

אלהות אשר לא הכירו ולא ידעו – בהם שום ממשות.

ולא חלק להם – לעבדם, אלא לכל העמים יחד להשתמש בהם, והם עובדים את העמים ומאירים להם, כדכתיב: וראית את השמש ואת הירח {ואת הכוכבים} כל צבא השמים {וגו׳} אשר חלק י״י אלהיך {אותם} לכל העמים (דברים ד׳:י״ט) – להאיר להם (בבלי מגילה ט׳:). וכן הכסף והזהב – להשתמש בהם נבראו ולשמשם, והם השתחוו להם ושמשו אותם.

וגם אינם חלק שלהם, כי אני חלקם, י״י מנת חלקי וכוסי (תהלים ט״ז:ה׳), ואומר: חלקי י״י אמרה נפשי (איכה ג׳:כ״ד), והם עזבו אותי.

א. בכ״י מינכן 52, הביאור על פסוק כ׳ ״תורה״ מופיעה באמצע הביאור על פסוק כ״ה לפני המלים ״שהניחו הקב״ה״.

For they abandoned the Blessed Holy One whose terrors and wonders and greatness and power are known to all His servants.

GODs THAT they did not recognize and that לא ידעו – THEY DID NOT KNOW – in them any substance.

ולא חלק להם – AND THAT HE HAD NOT GIVEN THEM – to serve them, but rather to all the peoples together to use them, and they serve the peoples and give light to them, as it is written: “when you see the sun and the moon {and the stars}, even all the host of the sky {etc.} which Hashem your God has allotted to all the peoples” (Devarim 4:19) – to give light to them (Bavli Megillah 9b:1). And likewise the silver and the gold – they were created to be used, and to serve them [i.e. the peoples], but they bowed to them and served them.

And also they are not their portion, for I am their portion: “Hashem is the portion of my inheritance and of my cup” (Tehillim 16:5), and it says: “"Hashem is my portion,⁠" says my soul” (Eikhah 3:24), and they abandoned Me.

אלהים אשר לא ידעום – לא ידעו בהם גבורת אלהות. ולא חלק להם – לא נתנם לחלקם. ואנקלוס תירגם: ולא אוטיבא להון, לא היטיבו להם שום טובה. ולשון חלק – אותו אלוה שבחרו להם לא חלק להם שום נחלה וחלק. לשון רבינו שלמה.

והנכון: אלהים שלא ידעום – באלהים, כלומר שלא ידעו אותם בכח אלהות שימצא להם מעצמם. ולא חלקם י״י אלהי אבותם להם – לאמר שלא נתן השם אותם שרים על ישראל כאשר שמם על האומות, וכבר פירשתי זה (רמב״ן ויקרא י״ח:כ״ה).

GODS THAT THEY KNEW NOT — "gods in whom they had never experienced any Divine power. 'V'LO CHALAK LAHEM' (AND THAT HE HATH NOT ALLOTTED UNTO THEM) — He did not give these [gods] to them [Israel] to be their portion. And Onkelos rendered this expression: v'lo otiva l'hon, meaning, 'they had not done them any good.' [Onkelos thus explained] the term chalak as meaning, 'that god which they have chosen for themselves has never chalak (apportioned) them any inheritance or portion.⁠" This is Rashi's language. The correct interpretation is: "gods that they knew not as gods, that is to say, [they worshipped gods] whom they knew not as having acted with any Divine power inherent to their essence. And the Eternal, the G-d of their fathers did not allot them [these gods] to them, meaning that He did not designate them as lords over Israel as He placed them over the nations.⁠" I have already explained this.⁠¹

1. See Leviticus 18:25, and above, 4:19.

וישתחו להם אלהים אשר לא ידעום ולא חלק להם – כלומר לא ידועם באלהים, שלא ידעו להם כח אלהות שיהיה להם כח מעצמם, ולא חלק להם, שלא נתנם לחלקם רק לחלק הכנענים, שנאמר (דברים ד׳:י״ט) אשר חלק ה׳ אלהיך אותם לכל העמים, אבל חלק ישראל יוצר הכל, הוא שנאמר (תהלים ט״ז:ה׳) ה׳ מנת חלקי וכוסי, ואנחנו חלקו שנאמר (דברים ל״ב:ט׳) כי חלק ה׳ עמו.

וישתחוו להם, אלוהים אשר לא ידעום ולא חלק להם, and they served their gods; gods they did not know of and which He did not apportion to them.⁠" Moses meant that the Jewish people had never known that these idols were supposed to possess independent divine powers. Not only this, but God had not assigned these powers to the Jewish people but only to the Canaanites (Nachmanides). This is based on Deut. 4,19 where we discussed it and pointed out that Israel had been assigned as its protective Power the Creator of the entire universe, and that the Lord Himself is described as מנת חלקי וכוסי, "the Lord is my allotted share and portion" (Psalms 16,5). We also have a verse in the Torah itself, Deut. 32,9 כי חלק ה' עמו, "for He is the share of His people.⁠"

ולא חלק להם לעובדם – אלא לעבוד כל העמים לעבוד להם להאיר להם אי נמי י״ל אין זה חלק שלהם כי אני חלקם. כדכתיב ה׳ מנת חלקי וכוסי (תהלים ט״ז:ה׳) ואומר חלקי ה׳ אמרה נפשי (איכה ג׳:כ״ד) והם עזבו אותי.

ולא חלק להם – כלומר אין זה חלק שלהם כי אני חלקם שנאמר חלקי ה׳ אמרה נפשי וכתיב ה׳ מנת חלקי וכוסי.

ולא חלק להם, "and whom He had not allotted to them.⁠" (Compare Deut.4,19-20) The fact that the Torah and the land of Israel is not part of the heritage of the gentile nations has been made in the Holy Scriptures on numerous occasions such as Lamentations 3,24, and Psalms 16,5.

ולא חלק להם – כלו׳ אין זה חלק שלהם כי אני ה׳ חלקם שנאמר חלקי ה׳ אמרה נפשי על כן אוחיל לו.

אלהים אשר לא ידעום – פי׳ הרמב״ן שלא ידעו אותם בכח אלהות שימצא להם מעצמם:

ולא חלק [ה׳ אלהי אבותם] להם – לומר שלא נתן אותם י״י שרים על ישראל כאשר שמם שרים על האומות:

אלוהים אשר לא ידעום, "a deity that had been unfamiliar to them.⁠" Nachmanides explains that what is meant is that the people had not had any evidence that this so-called deity possessed and exercised powers that would be helpful for its worshippers.

ולא חלק להם, "and that Hashem had not assigned to Israel as a protective power.⁠" This is a reminder that whereas the fates of nations of the world are guided by angels, assigned by Hashem to each nation, the Jewish people are under His direct supervision so that there is no protective angel assigned to them.

וישתחוו – מלא וי״ו, הוא הדין שאר עבודה שהיא כעין פנים.

ולא חלק – רמז לשם ית׳.

ולא חלק להם לא נתנום לחלקם. כאילו אמר לא חלק אותם להם דאם לא כן חסר הפעול:

לא ידעום לא ידעו להם גבורת אלהו׳ כאילו אמר לא ידעום לאלהות. דאל״כ מה ידיעה צריך בהם ומה שפיר׳ ולא חלק להם קודם ולא ידעו שלא על הסדר הוא מפני שהיה לו לכתוב אשר לא חלק להם ולא ידעו׳ כדי לומר תחלה שאותן האלוהות שהשתחוו הם אינם מחמת שנתנם להם השם לחלקם ואח״כ לומר גם לא בחרו אותם הם מעצמם מחמת שהכירו בם גבורת אלהות אבל הרמב״ן ז״ל הביא הלשון הזה בשם רש״י כסדר הכתוב ונראה שהנוסחא שבידו כך היתה:

אלהים אשר לא ידעום – שלא ידעו מציאותם בשום פנים, ועזבו את אלהיהם שהוא אלהי אמת שבא מופת על מציאותו ויכלתו והשגחתו.

ולא חלק להם – שיראו שאין שום מזל מתקן ענינם, כאמרו ״אשר חלק ה׳ אלהיך לכל העמים... ואתכם לקח ה׳⁠ ⁠⁠״ (דברים ד׳:י״ט-כ׳).

אלוהים אשר לא ידעום, they did not even know of such a deity’s existence. For such unproven and almost anonymous deities they abandoned their God, the One Who had been proven as true, powerful, through all the miracles He had performed for them.

ולא חלק להם, a deity, be it a horoscope or whatever which He had not assigned to them. The reason God had never assigned such a horoscope to them had been to show them that they did not need it, as did the other nations. Moses had mentioned in Deut. 4,19-20 that God had assigned such intermediaries to the gentile nations.

לא נתנם לחלקם. אבל אין פירושו שלא נתן להם חלק בעבודה זרה, דלא שייך בזה ׳חלק׳, כי העובד עבודה זרה אינו עובד לחלק:

לא ידעו להם גבורת אלקים. כי כאשר ״לא ידעום״ קאי על ״אלקים״ שזכר, ואמר לא ידעום אותם לאלהות, כי לא ידעו גבורת אלקים בהם. ומה שהפך הפירוש, דלא יתכן לומר תחלה ׳אשר לא ידעו להם גבורת אלהות׳, ואחר כך יאמר שלא חלק אותם אלהות להם לחלקם, דאיך יחלוק להם ואין בהם גבורת אלוה. לכך צריך לפרש כאילו כתוב הפוך, ואין מוקדם ומאוחר, אשר לא חלק אלקים, וגם לא ידעו בהם שום גבורת אלהות. אי נמי, דהשתא שפירש שלא נתן העבודה זרה לחלק של ישראל, הוקשה לו אם כן למה הוצרך למכתב ״ולא חלק להם״, דהא לא ידעו אותם לגמרי. ולפיכך פירש דהך ״אשר לא ידעום״ פירושו שלא ידעו בהם גבורת אלוה. אבל לתרגום אונקלוס ״לא חלק״ לא נתן להם נחלה, לא יקשה מידי. לכך אחר שפירש (רש״י) ״לא ידעום״ לפי פירושו, הביא תרגום אונקלוס על ״לא חלק״. אך קשה, דאיך יפרש התרגום שלא חלק להם נחלה, דלא שייך בזה חלק, והוי למכתב ׳ולא נתן להם נחלה׳. ולפיכך נראה שהתרגום מפרש כמשמעו, שלא יתכן שיהיה להם לחלקם רק על הטובות שמקבלים ממנו, ואם לא כן, לא שייך שלא נתן לחלקם:

לא ידעו בהם גבורת אלהות. והא דמהפך רש״י ופירש שלא על סדר הקרא, משום דבא להוכיח מה דכתיב בקרא לא ידעום, היינו לא ידעו בהם גבורות אלקות, מדכתיב לא חלק להם שלא נתן לחלקם, אם כן פשיטא הוא שלא ידעום, לא ידעום למה לי. אלא ע״כ לא ידעו בהם גבורות אלקות. והרא״ם פירש מפני שהי׳ לו לכתוב אשר לא חלק להם ולא ידעום, כדי לומר תחילה שאותן האלהות שהשתחוו להם אינם מחמת שנתנם להם השם לחלקם, ואחר כך בא לומר גם לא בחרו אותם הם מעצמם מחמת שהכירו בם גבורות אלקות:

They had no notion that they possessed Divine omnipotence. [In some texts] Rashi explains the text out of order because he wants to prove that when the verse writes unknown to them, it means, They had no notion that they possessed Divine omnipotence. Because once Rashi explains the verse that Which He had not apportioned to them means He did not allot them as their portion, it is obvious that they were unknown to them. If so, why does the verse write unknown to them"? Therefore we must say it means they had no notion that they possessed Divine omnipotence. Re"m explains that [Rashi explains the verse out of order] because the verse [too] should have written, "gods [which] He had not apportioned to them and were unknown to them, in order to first say that they prostrated themselves to those gods not because Hashem had allotted them as their portion. And afterwards he adds that they also did not choose them of themselves for they saw that they possessed Divine omnipotence.

וילכו ויעבדו וגו׳ וישתחוו וגו׳ אשר לא ידעום ולא חלק להם – חשב חמשה דברים כי שתי דברות הראשונות כולל כל התורה. ובהם נאמרו חמשה מצות. אנכי א׳. לא יהיה לך. בו ד׳ מצות. לא יהיה לך. לא תעשה לך פסל. לא תשתחוה להם. ולא תעבדם וכנגד זה אמר חמשה קללות.

אשר לא ידעום – לא הכירו מציאותם ויכלתם בשום פנים:

ולא חלק להם – פירשנוהו (לעיל ד׳ י״ט), ומשם תבין למה זכר כאן הברית אשר כרת עמם בהוציאו אותם מארץ מצרים:

ולא חלק – ה׳ אותם להם; עיין למעלה ד׳:י״ט וכ׳.

וילכו ויעבדו אלהים אחרים וגו׳ אלהים אשר לא ידעום ולא חלק להם – (כתרגומו דלא אוטיבא להון) וא״כ גדול עונם מנשוא:

שנית: וילכו וגו׳ אלהים אשר לא ידעום ולא חלק להם: הגוים היו מאמינים¹ אשר ה׳ מסר עולמו לאמצעים, והמה ׳אלהים׳ ש׳חלק׳ לכל אומה, כמבואר ברמב״ם הלכות עבודה זרה (פרק א׳) וכמו שכתבתי בספר בראשית (ד,כו), אבל ישראל עובדים לעבודה זרה ״אשר לא חלק להם״. כל אלו דברי אומות העולם שרק הפרט של עבודה זרה וזה הברית גרם לכל החרי הגדול הזה.

1. אין כוונת רבינו שזה מתיר לגויים לעבוד ע״ז, כי זה אסור להם והוא האיסור הראשון משבע מצוות בני נח, אלא כוונתו שהגויים מאמינים כך, ויש מקום לטעות זאת, אך לא אצל בני ישראל.

אשה לא ידעום – השוה פירושנו למעלה י״א:כ״ח, י״ג:ג׳,ז׳.

ולא חלק להם – השי״ת לא חלקם להם, אלא לשאר האומות. השוה פירושנו למעלה ד׳:י״ט.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון