×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ל) הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן⁠־תִּנָּקֵשׁ֙ אַחֲרֵיהֶ֔ם אַחֲרֵ֖י הִשָּׁמְדָ֣ם מִפָּנֶ֑יךָ וּפֶן⁠־תִּדְרֹ֨שׁ לֵאלֹֽהֵיהֶ֜םא לֵאמֹ֗רב אֵיכָ֨ה יַעַבְד֜וּ הַגּוֹיִ֤ם הָאֵ֙לֶּה֙ אֶת⁠־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְאֶעֱשֶׂה⁠־כֵּ֖ן גַּם⁠־אָֽנִי׃
be careful that you not be ensnared to follow them after that they are destroyed from before you; and that you not inquire after their gods, saying, "How do these nations serve their gods? I will do likewise.⁠"
א. לֵאלֹֽהֵיהֶ֜ם =ש,ק3,ו; וראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח.
• ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם וכך אצל ברויאר
• ש1,ל3,ל9=לֵאלֹהֵיהֶ֜ם (אין געיה) וכך במג״ה
ב. לֵאמֹ֗ר =ל,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 (בטעם רביע) ובדפוסים
• לֵאמֹ֨ר (טעם פשטא) = BHS, אמנם בכתי״ל נראה שנקודת החולם התחברה לאות ולכן נראית כמו פשטא.
מוני המצוותספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)מדרש אגדה (בובר)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ יהודה אבן בלעםרש״ילקח טובר״י קרארשב״םאבן עזראר״י בכור שורטור הפירוש הארוךרלב״גמזרחיר״ע ספורנוגור אריהשפתי חכמיםאדרת אליהו לגר״אר׳ י״ש ריגייושד״לרש״ר הירשמלבי״םנצי״בהואיל משהרד״צ הופמןעודהכל
[פיסקא פא]
השמר – בלא תעשה. פן – בלא תעשה.
פן תנקש אחריהם – שמא תמשך אחריהם או שמא תדמה להם שמא תעשה כמעשיהם ויהיו לך למוקש.
אחרי השמדם מפניך – מפני מה אני משמידם מפניך שלא תעשה כמעשיהם ויבואו אחרים וישמידו פניך.
פן תדרוש לאלהיהם לאמר – שלא תאמר הואיל והם יוצאים בטנא אף אני אצא בטנא הואיל והם יוצאים בארגמן אף אני אצא בארגמן הואיל והם יוצאים בתולסין אף אני אצא בתולסין ואעשה כן גם אני.
[Piska 81]
"Take heed unto yourselves": a negative commandment. "lest they be a stumbling block to you": a negative commandment.
Lest you are drawn after them, or lest you emulate them, or lest you do as they do, and they become a stumbling block to you.
"after their being destroyed before you": Why do I destroy them before you? Because of their deeds. That you not do as they do and they come after you and destroy you.
"and lest you inquire after their gods, saying, etc.⁠": that you not say: Since they go out in a toga, I will go out in a toga, too; since they go out in purple, I will go out in purple too; since they go out in fancy headdress, so will I. "and I will do the same".
השמר בלא תעשה:
פן בלא תעשה:
פן תנקש אחריהם שמא תימשך אחריהם או שמא תידמה להן ותעשה כמעשיהם ויהיו לך למוקש:
אחרי השמדם מפניך מפני מה אני משמידם מפניך שלא תעשה כמעשיהם ויבואו אחרים וישמידו פניך:
ופן תדרוש לאלהיהם לאמר שלא תאמר הואיל והן יוצאין בטגה אף אני אצא בטגה הואיל והן יוצאין בארגמן אף אני אצא בארגמן הואיל והן יוצאין בתלוסין אף אני אצא בתלוסין ת״ל ואעשה כן גם אני [וגו׳]:
איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם מיכן אמרו העובד ע״ז כדרך עבודתה הוא שחייב שנ׳ ואעשה כן גם אני:
חוץ מארבע עבודות המיוחדות לשם שהוא חייב עליהן בין שהוא עובדו בין שאינו עובדו:
אִסְתְּמַר לָךְ דִּלְמָא תִתְּקֵיל בָּתְרֵיהוֹן בָּתַר דְּיִשְׁתֵּיצוֹן מִן קֳדָמָךְ וְדִלְמָא תִתְבַּע לְטָעֲוָתְהוֹן לְמֵימַר אֵיכְדֵין פָּלְחִין עַמְמַיָּא הָאִלֵּין יָת טָעֲוָתְהוֹן וְאַעֲבֵיד כֵּן אַף אֲנָא.
take heed to yourself that you stumble not after them when they shall have been dispersed before you, and that you seek not to their idols, saying, How did these nations serve their idols? for so will I do also.
אזדהרוא לכון דלא תתקלון מן בתריהון בתר דישתיצוןב מן קדמיכון דלא תתבעון לטעוותהון למימר היך הוון פלחיןג אומייה האיליין ית טעוותהון ואעבד כדן לחודד אנהה.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״אזדהרו״) גם נוסח חילופי: ״יזד׳⁠ ⁠⁠״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״דישתיצון״) גם נוסח חילופי: ״דישיצי יתהון״.
ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״הוון פלחין״) גם נוסח חילופי: ״כען יפלחון״.
ד. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״לחוד״) גם נוסח חילופי: ״להוד״.
ה. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״כדן לחוד אנה״) גם נוסח חילופי: ״כן אוף אנן״.
אסתמרו לכון דילמא תיתוקלון בתר טעוותהון מן בתר דישתיצון מן קדמיכון או דילמא תיתבעון לטעוותהון למימר הכדין פלחין עממיא האילין לטעוותהון ונעביד כדין אוף אנן.
beware that you stumble not after their idols when they shall have been destroyed before you, or lest you seek after their idols, saying, How did these peoples worship their gods, that we may worship as they did?
איכה יעבדו הגוים האלה – מענין שעובדין לאלהיהם.
פַאחדַ׳ר אַן תֻוהַקַ פִי אתִּבַּאעִהַא בַּעדַ אִנפַאדִ׳הֻא מִן בַּיְןִ יַדַיְךַּ וַכַּלַא תַּלתַּמִס מִן מַעבּוּדַאתִהַא קַאאִלַא כַּיְףַ כַּאנַתּ תַּעבֻּדֻהַא הַדִ׳הִ אלאֻמַם פַאצנַעֻ אַנַא אַיְצַ׳א כַּדַ׳אךַּ
אזי הזהר לך, שלא יעשה כחבל המלפף על צוארך, בהליכה בדרכם, אחרי השמדותם מבין-ידיך, ושלא תתעקב אחרי הנעבדים שלהם, באמירה, באיזה אופנים, היו עובדים אותם, הגוים האלה, וכך אעשה אני, גם כן, ככה.
איכה יעבדו – במקום ״כאשר״.
פן תנקש – אונקלוס תרגם: לשון מוקש. ואומר אני:⁠א שלא חש לדקדק בַלַשון, שלא מצינו נו״ן בלשון יוקש, ואפילו ליסוד הנופל ממנו, אבל בלשון טירוף וקישקוש מצינו נו״ן: וארכובותיה דא לדא נקשן (דניאל ה׳:ו׳).
ואף זה אני אומר: פן תנקש אחריהם – פן תִטָרף אחריהם להיות כרוך אחר מעשיהם. וכן: ינקש נושה לכל אשר לו, דתליםב (תהלים ק״ט:י״א) – מקלל את הרשע להיות עליו נושים רבים, ויהיו מחזרים ומתנקשים אחר ממונו.
אחרי השמדם מפניך – אחר שתראה שאשמידם מפניך, יש לך לתת לב מפני מה נשמדו אילו, מפני מעשים מקולקלים שבידיהם. אף אתה לא תעשה כן, שלא יבואו וישמידוך.
איכה יעבדו – לפי שלא ענש על עבודה זרה, אלא על זבוח וקיטור וניסוך והשתחויה, כמו שכתוב: בלתי לי״י לבדו (שמות כ״ב:י״ט) – דברים הנעשים לגבוה, בא ולימדך כאן שאם דרכה של עבודה זרה לעובדה בדרך אחר, כגון פוער לפעור ואבן מרקוליס, זו היא עבודתו וחייב, אבל זיבוח וקיטור וניסוך המים והשתחויה אפילו שלא כדרכה.⁠ג
א. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 34, לונדון 26917. בדפוס רומא: ״ואני אומר״.
ב. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165. בדפוס רומא חסר: ״דתלים״.
ג. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 34, דפוסי רומא, שונצינו. בדפוס סביונטה נוסף כאן: ״חייב״.
פן תנקש [TAKE HEED TO YOURSELF] LEST YOU BE SNARED – Onkelos renders תנקש as an expression of the same root and meaning as מוקש, a snare. But I say that he was not particular to examine carefully the expression, for we never find a נ in the term that means to snare, not even as a root letter that is sometimes omitted from it; but in the term denoting movement from place to place and knocking we do find a נ, as in "and his knees knocked (נקש) one against the other" (Daniel 5:6).
Here, too, I say that פן תנקש means lest you run after them so that you cling to their doings. Similar is "Let the creditor be מנקש to all that he has" (Tehillim 109:11) – he (the speaker) is cursing the wicked that he may have many creditors and that these may go about running after his money.
אחרי השמדם מפניך [TAKE HEED THAT YOU BE NOT SNARED] (according to Rashi, THAT YOU DO NOT RUN AFTER THEM) AFTER THAT THEY BE EXTERMINATED BEFORE YOU – The meaning is: after you see that I exterminate them from before you, you ought to pay attention to why these were exterminated – because of the depraved doings which they practiced. Consequently you should not act likewise lest others come and exterminate you (cf. Sifre Devarim 81:3).
איכה יעבדו HOW DID [THESE NATIONS] SERVE [THEIR GODS? EVEN SO WILL I DO LIKEWISE] – Because Scripture has laid down a punishment for idolatrous worship only in the case of sacrifice, offering incense, libation and prostration, as it is written, "[He that sacrifices unto any god] save unto Hashem only [shall be doomed to death]" (Shemot 22:19) – which thus puts under the death penalty only kinds of worship that are performed in honor of the Most High God (i.e. such as have characteristics similar to "sacrifice"; cf. Rashi on Shemot 22:19), Scripture comes and teaches you here that if the usual way of worshiping any idol is by some other rite, as e.g., that one exposes himself in front of Baal Peor, or casts a stone before Mercury – then this is its cult and one who performs it is therefore liable to the death penalty, but for sacrifice, offering incense, libation and prostration one becomes liable to the death penalty even though this be not the usual way of worshiping it (Sanhedrin 60b).
פס׳: השמר לך פן תנקש אחריהם – שלא תמשך אחריהם.
אחרי השמדם מפניך – שאם תעשה כמעשיהם יבואו אחרים וישמידוך.
ופן תדרוש לאלהיהם – שלא תאמר כשם שהן יוצאין בבגד ארגמן אף אני יוצא כמוהם ואעשה כן גם אני הא אינו חייב אלא בדבר שמקריבין אותו על המזבח והקריבו לע״ז:
[הש]⁠מר לך פן תנקש אחריהם – בדבר הזה, פן תדרוש⁠[ לאלוהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את] [אלוהי]⁠הם – על כרחך שב׳ דברים הם השמר לך פן תנקש [אחריהם אחרי השמדם מפניך ... ופן תדרש לא]⁠לוהיהם מצוה אחרת שלא תאמר לא אנקש א⁠[לא ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]⁠ל לעמוד בפני אלוהי אבל בכל העניין שאני רואה [... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...] (כ״י אימולה 17.2)
פן תנקש – כמו: ינקש נושה (תהלים ק״ט:י״א), דא לדא נקשן (דניאל ה׳:ו׳), לא תיטלטל לנוע וללכתא אחריהם.
א. כך נוסח ב׳ בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין). בנוסח א׳ (במקום ״וללכת״): ולנוד ולרכוב (ולרדוף?).
פן תנקש LEST YOU BE TOSSED ABOUT: [The verb תנקש should be understood] like [the word ינקש in the phrase (Ps 109:11),] “the creditor will strike (ינקש) [at all his possessions],”1 and like [the word נקשן in the phrase (Dan 5:6)] “striking (נקשן) against each other.” [The phrase here means: “so that] you will not be moved around, wandering and following them.”2
1. A difficult verse. NJPS translates there, “May his creditor seize all his possessions.” I have translated in a manner appropriate to Rashbam’s explanation of our verse.
2. Most modern translators and some ancient ones (e.g. Onq.) translate the phrase פן תנקש בו the same way that they translated פן תוקש בו in 7:25 above. (See e.g. Everett Fox in both passages: “lest you be ensnared.”) Both Rashi and Rashbam suggest otherwise. See Rashi’s argument here at much greater length.
Rashbam offers the same prooftexts as Rashi to explain the meaning of תנקש here. But there is a shade of difference between them. Rashi sees תנקש as meaning to be tossed about and struck to the extent that one would be driven crazy. Rashbam sees it more simply as meaning to be shuffled around.
ומלת ופן – דרך קצרה, שתעשה כמעשיהם.
ואעשהא כן גם אני – לעבודת השם, ותחשוב כי תעשה טוב.
א. בכ״י פריס 177: ואעש.
AND THAT…NOT.] U-fen (and that…not) introduces an abridged clause. So that you will follow their practices [has been omitted].⁠1
EVEN SO WILL I DO LIKEWISE. In the service of the Lord, and you will think that you are doing good. You shall not act in this manner, for God despises all their ways. For even their sons…do they burn in the fire to their gods is proof of the latter.
1. Ibn Ezra reads our clause as follows: And lest thou follow their practices and inquire after their gods, etc.
אחרי השמדם מפניך – כי אז לא תיענש יותר? שראיתה שמעשיהם מאוסים לפני הקב״ה, עד שהשמידם מפני רוע מעלליהם, ואתה תעשה כמותם? בתמיהה.
ואעשה כן גם אני – לשמים. איני חפץ שתעשה לפני מה שהם עושים לעבודה זרה שלהם, כי שימושם ומעשיהם מאוסים ושנואים מתועבים לפני, כדמפרש ואזיל.
אחרי השמדם מפניך – AFTER THEY ARE DESTROYED FROM BEFORE YOU – Because then shall you not be punished even more? Because you saw that their actions were despised before the Blessed Holy One, until He destroyed them due to their evil deeds, and you [nonetheless] act like them!? [Read] as a question.
ואעשה כן גם אני – I WILL DO LIKEWISE – to Heaven. I do not desire that you shall do before Me what they do for their idolatry, because their service and their deeds are despised and hated and abhorrent before Me, as it continues to explain.
איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני – פי׳ הרמב״ן אין זה אזהרה שלא יעשה כן לע״ז כי הכתוב אומר לא תעשה כן לי״י אלהיך אלא אזהרה שלא תאמר כאשר עבדו הם לאלהיהם אעשה גם אני לשם הנכבד ועל זה מזהיר לא תעשה כן לי״י אלהיך כי תועבת השם הוא לעשותו:
איכה יעבדו הגוים האלה את אלוהיהם ואעשה כן גם אני, "how did these nations serve their respective gods, and I will do the same.⁠" Nachmanides, disagreeing with Rashi who sees in these words a warning, writes that these words must not be understood as a warning by Moses not to engage in idolatry. The prohibition not to engage in idolatrous practices had been spelled out often enough. Rather, it is a warning to the people not to adapt heathen forms of worship and apply them to the worship of God, as the rituals and pomp and ceremony of the heathens appeals to them, and they thought that all that was wrong with it was that it had been directed at the wrong address. Moses stresses that everything connected to idolatry is a תועבה, an abomination, in the eyes of Hashem.
כי יכרית י״י אלהיך את הגוים וגו׳ עד עשר תעשר
השמר לך פן תנקש אחריהם – רוצה לומר: פן תנקש במוקש אשר נוקשו הם וזה יהיה אם תנהג במנהגיהם בעריות ובזולת זה כמו שאמר בפרשת קדושים תהיו ולא תלכו בחקות הגוים אשר אני משלח מפניכם.
פן תדרוש לאלהיהם – מגיד שאם ילכו במנהגיהם הפחותים סופם לעבוד עבודה זרה או ירצה בזה שמא תחקור איך היו עובדים הגוים עבודה זרה ותחשוב לעבוד השם יתעלה בדרך ההוא והזהיר שלא יעשה כן לי״י כי מה שיחשבוהו עבודה לו יהיה ההפך כי הם היו עושים לאלהיהם כל הדברים המרוחקים והמתועבים לשם יתעלה כי עד שגם בניהם ובנותיהם היו שורפים באש לאלהיהם אולם כונת התורה הוא בהפך זה שלא העמיסה עלינו דבר יכבד עלינו אבל הם דברים ישרים וצדיקים מישרים בעצמותם אל כל הטובות.
ואני אומ׳ שלא חש לדקדק בלשון שלא מצינו נו״ן בלשון יוקש ואפי׳ ליסוד הנופל ממנו. ולמה לא נאמר שהמתרגם היה סבו׳ שנקש ויקש הם שני שרשים בענין אחד כמו שכתב הרד״ק בשורש נקש:
אחרי השמדם מפניך. אחר שתראה שאשמידם מפניך יש לך לתת לב מפני מה נשמדו אלה מפני מעשים מקולקלים שבידיהם אף אתה לא תעשה כן שלא יבאו אחרי׳ וישמידך תקן במה שאמר אשמידם במקום השמדם מפני שאין שמידתם סבה לתת לב על מעשיהם המקולקלי׳ רק מפני שאני משמידם מפניכם שהרי מיד כשהבאתי אתכם בארצם התחילו להשמד עוד פירש הפסוק של השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמדם אחר שתראה להשמידם מפניך יש לך לתת לך כו׳ מפני שהמובן מזה הוא שאחר זמן השמדם תשמ׳ שלא תוקש וזה אין מובן לו דאטו אחרי השמדם אתה מוזה׳ שלא תנקש וקודם השמדם לא לפיכך פי׳ ואמר שאח׳ שתראה ההשמדה אש׳ אעשה בהם ראוי לתת לב שמפני מעשיהם המקולקלים השמדתים והשמ׳ שלא תנקש אחריהם ויקרה לך מה שקרה להם שיבואו אחרים וישמידוך.
איכה יעבדו. לפי שלא ענש על עבודת כוכבים אלא זבוח וקטו׳ ונסוך והשתחואה כמו שכתוב בלתי לה׳ לבדו דברים הנעשים לגבוה בא ולמדך כאן שאם דרכה של עבודת כוכבים לעבד׳ בדב׳ אח׳ כגון פוע׳ לפעור כו׳ שזו הוא עבודתו וחיי׳ אבל זבוח וקטו׳ ונסוך והשתחויה אפי׳ שלא כדרכ׳. הרמב״ן ז״ל טען עליו ואמ׳ ואינו נכון כי הכתוב אומר לא תעשה כן לה׳ אלהיך א״כ אינה אזהרה בעבודה לאלהיהם רק שנא׳ לעבוד השם בעבודתם כאש׳ נת׳ טעם כי כל תועבת י״י אש׳ שנא עשו לאלהיהם ונ״ל שאינה טענה כי פירוש ואעשה כן גם אני לאלהיהם ופי׳ לא תעשה כן לי״י אלהיך היא אזהרה אחרת שלא תעשה כן אפילו לשם הנכבד כי כל תועבת י״י אשר שנא עשו לאלהיהם והראיה על זה שאם כדברי הרמב״ן ז״ל למה הוצרך לפרש גבי לא תעשה כן לי״י אלהיך ואילו גבי ואעשה כן גם אני סתם ולא פירש:
ואעשה-כן גם אני – שאעבוד את האל יתברך באותם מיני העבודה שהם עובדים לעבודה זרה.
ואעשה כן גם אני, that I will serve the Lord in Heaven, my God, but by imitating the mode of worship practiced by the people whom God drove out on my account.
שלא מצינו נו״ן בלשון יוקש וכו׳. והקשה רא״ם, שלמה לא נאמר שהמתרגם סובר שיש שני שרשים, נוקש ויוקש. ואין זה קשיא, כי רש״י סבירא ליה שאם היה מלשון ׳יוקש׳, היה נמצא במקום אחר דלא נוכל לפרש אותו מלשון טירוף – רק בלשון יקש – והיה נמצא בנו״ן, שאז ליכא למטעי. אבל כיון שלא מצאנו בנו״ן רק במקום שיש לפרש אותו בענין אחר, מלשון טירוף וקשקוש, בודאי ׳טירוף וקשקוש׳ פירושו. ולפיכך אמר שלא מצאנו לשון נו״ן בלשון יוקש. ורוצה לומר במקום שודאי פירושו בלשון יוקש, לא מצאנו נו״ן:
אלא שאני אומר, כי אף המתרגם עושה הבדל ביניהם; כי התחלת המכשול נקרא ׳נקש׳, ותכלית הנפילה והמכשול קרא ׳יוקש׳. ולפיכך כאן כתיב ״פן תנקש אחרי השמדם״, ורוצה לומר אחר שתראה שאשמיד – פן תתחיל לטעות אחריהם:
אחר שתראה שאשמידם וכו׳. פירוש, דהאי ״אחרי השמדם״ אין פירושו שתשמר לך שלא תנקש אחרי שהם נשמדים, דאטו אחר כך שישמידם יש להשמר – ולא קודם לכן (כ״ה ברא״ם), אדרבה, יותר יש להיות נזהר קודם שהקדוש ברוך הוא משמיד אותם. אלא פירושו, השמר לך פן תנקש אחריהם אחר שתראה שאשמידם וכו׳, כלומר שיותר עונש יש לך, ויותר עבירה, אחר שתראה שאני אשמידם ואתה תינקש אחריהם, לכך צריך אתה להיות יותר נזהר:
לפי שלא ענש וכו׳. הקשה הרמב״ן, דמשמע לפי זה שהוא אזהרה שלא יעבוד עבודה זרה, ואם כן לא יתכן לומר אחריו (ראו פסוק לא) ״לא תעשו כן לה׳ אלקיכם״, אם כן אינו אזהרה שלא יעבוד עבודה זרה, אלא שלא יעבוד בעבודות האלו להקדוש ברוך הוא. והרא״ם השיב על זה, ואמר שאינו קשיא, מפני כי ״לא תעשו כן לה׳ אלקיכם״ אזהרה בפני עצמו. ולפי זה, יהיה מי שעובד להשם יתברך בדבר שעובדים הגוים לעבודה זרה, כגון שזורק אבן למזבח, שדרך הגוים לעשות למרקוליס (סנהדרין ס ע״ב), היה חייב. וכן לפירוש הרמב״ן, כמו שמפרש הרמב״ן שלא יעבוד לשם יתברך בעבודה שהם עובדים לעבודה זרה. ודבר זה לא מצאנו. ובהדיא אמרו בספרי, שאם עבד למזבח כדרך שדרכם לעבוד לעבודה זרה – פטור. ואם כן איך יתכן לומר ״לא תעשה כן לה׳⁠ ⁠⁠״. אבל אני אומר כי כן פירוש הכתוב; ״לא תעשו כן לה׳⁠ ⁠⁠״, שהוא אלקיך, והוא נהג עמך כאשר ראוי, לפי שהוא אלקיך, אל תעבוד לאל אחר אחר הטובות שעשה לך, והוא כמו ״הלה׳ תגמלו זאת וגו׳⁠ ⁠⁠״ (להלן לב, ו):
אחר שתראה שאשמידם מפניך כו׳. דקשה לרש״י דמפשוטו של קרא משמע דווקא שאחר השמדם אתה מוזהר שלא תנקש, וקודם השמדם לא, לפיכך פירש אחר שתראה וכו׳:
כגון פוער לפעור כו׳. פירוש שפוערין לפניו פי הטבעת ומוציאין רעי, וזו היא עבודתו:
After you observe when I have annihilated them before you, etc. Rashi found this verse difficult, for its simple meaning implies: Only after the Canaanite nations have been annihilated then you are warned not to be torn apart along with them [i.e., not to follow in their ways], but not beforehand! Therefore, Rashi explains, "After you observe, etc.⁠"
For example, exposing oneself for the sake of Peor, etc. I.e., exposing the anus towards it and defecating. This is the manner of Peor's worship.
השמר לך פן תנקש אחריהם וגו׳ – שלא תלך בנימוסיהם. אחרי השמדם מפניך. מחמת נימוסיהם ע״כ לא תלכו וכו׳ שאם לאו אשמיד גם אתכם. ופן תדרש לאלהיהם וגו׳ ואעשה כן גם אני. לשמים. לכן אני אומר לא תעשה כן וגו׳.
איכה יעבדו הגוים – לפי שנאמר שלשה דברים במיתה. זובח והשתחוואה ועבודה שעבודתו בכך. ובכלם כתיב בתורה מפורש זבח לאלהים יחרם. ועבודה והשתחוואה. בפ׳ שופטים וילך ויעבד וגו׳ וישתחו להם. וביה כתיב מיתה ואין עונשין אלא א״כ מזהירין ובהשתחואה כתיב לא תשתחוה להם ולא תעבדם. ובזביחה נאמר ולא יזבחו עוד לשעירים ובעבודה לא נאמר בהם לאו ואף שכתב לא תעבדם הוא שלא כדרכה דכתיב גבי השתחויה. ולכן כתיב כאן ופן וגו׳ איכה יעבדו אזהרה על כדרכה.
פן תנקש – אינו לשון מוקש, אלא לשון דחיה ונפילה, כאדם נקש ברגלו ונכה רגלים, ופיק ברכים מתורגם וניקוש רכובין, וכן וארכבתיה דא לדא נקשן (דניאל ה׳ ו׳), ואמר כאן אולי תדחה ותפול אחריהם:
אחרי השמדם מפניך – וכשראית המשפט אשר נחרץ עליהם, תדע בלי ספק שאלהיהם שקר ואמונתם כוזבות, ולכן נשמדו, ולפיכך אין אני מזהירך עתה שלא תעבוד את אלהיהם, כי על זה הזהיר במקום אחר, אבל אולי תחשוב שדרך עבודתם נכונה וכמו שאפרש:
ופן תדרש לאלהיהם – שמא תאמר בלבבך שהכרית השם את הגוים ההם רק בעבור שעושים כבוד ועבודה שלמה למעשה ידי אדם עץ ואבן, שאין ראוי לתת כבודו לאחר ותהלתו לפסילים, אבל העבודות והמנהגים שעבדו בהם את אלהיהם טובים ונכונים בעצמם, לכן אדרוש לדעת דרכי עבודתם לא לעבוד את אלהיהם, אלא לעשות כן לכבוד ה׳, ומה שהם עשו לזרים אעשה אני לאל חי וייטב בעיניו, לא תעשה כן וכו׳:
הנכון כדברי רד״ק תנקש כמו תִוָקש, וכן וינקשו מבקשי נפשי {תהלים ל״ח:י״ג}, וכן ולמה אתה מתנקש בנפשי להמיתני (שמואל א כ״ח:ט׳), וגם מוקש הוא ל׳ נקישה וחבטה.
ואעשה כן גם אני – לשמים.
פן תנקש – נראה ש״נקש״ קרוב ל״נגש״, שפירושו: להתקרב אל אדם, תנועה חזקה לעבר אדם. ומכאן ״נַקֵּשׁ״, להביא אל עצמו בכוח: ״יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל⁠־אֲשֶׁר⁠־לוֹ״ (תהילים קט, יא), ״וַיְנַקְשׁוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי״ (שם לח, יג). (השווה ״נגשׂ״, לחזר אחר אדם בטענה ותביעה, להתקרב אל אדם על מנת להתקיף אותו.) ומכאן ״הִנָּקֵשׁ״, להיות נמשך אל אדם. וכך מפרשים חז״ל (ספרי) את ״פן ינקש״ כאן: ״שמא תמשך אחריהם״.
ושמא שורש זה – וכן גם ״נגשׂ״ –כולל בתחום משמעותו, הסתמכות על טענה משפטית אמיתית או מדומה. אל תחשיבו עצמכם כבעלי חוב לארץ ולתושביה הקודמים; אל תחשבו אף לרגע שאתם חייבים משהו לעם שגירשתם, ושאתם מחויבים להמשיך את דרך חייהם בארצם.
על כל פנים, חז״ל (ספרי) תופסים את ״פן תנקש אחריהם״ כאיסור בפני עצמו, הנבדל מהאיסור הבא אחריו, וכוונתו: לאסור הליכה אחר מנהגים מסוימים של העמים, כדוגמת ״ובחקתיהם לא תלכו״ (ויקרא יח, ג; עיין פירוש שם).
ופן תדרש וגו׳ איכה יעבדו וגו׳ – איסור זה כולל עבודת אל זר בדרך שבה הוא נעבד בדרך כלל על ידי עובדיו. שכן ההלכה מבחינה בין שני סוגי עבודה: א. ״עבודת פנים״, עבודה הנעשית לכבוד האל האחד במקדשו – ״המזבח והמקטר והמנסך והמשתחוה״. כל המפנה אחת מעבודות אלה לאל זר חייב עונש, אפילו אם אותו אל אינו נעבד כך בדרך כלל על ידי עובדיו – ״ואפילו שלא כדרכה״. ב. כל שאר דרכי העבודה מחייבות עונש רק ״כדרכה״, היינו שהאל שעבודות אלו מופנות אליו נעבד בדרך כלל בדרך זו על ידי עובדיו, והן מתאימות לנאמר בפסוקנו: ״איכה יעבדו״ וגו׳ (סנהדרין ס:–סא.; עיין שמות כב, יט ופירוש שם).
[נד] השמר לך פן תנקש אחריהם – לרש״י ורשב״ם פי׳ שלא תמשך אחריהם, כמו ינקש נושה לכל אשר לו, אדם הטורח ומחזר אחר דבר, וזה פי׳ הא׳ של הספרי, ובפי׳ השני פי׳ מענין היקש, שמקיש דבר לדבר, ובפי׳ הג׳ פי׳ מענין מוקש וכן פי׳ הרד״ק, ומ״ש אחרי השמדם מפניך ר״ל שמזה תלמדו שלא להמשך אחריהם וכן מזה תדעו שיהיה לכם למוקש כי יבואו אחרים וישמידוך, ובמ״ש איכה יעבדו ואעשה כן גם אני משמע שיעשה כן לעכו״ם, ועז״א השמר פן שהוא ל״ת, ואמר שנית לא תעשה כן לה׳ אלהיך הוא ל״ת אחרת שלא יעשה כן לה׳ במזבח שבמקדש, ועז״א יש כן ויש כן, היינו ואעשה כן לא תעשה כן וע״ז פי׳ שבענין שיעשה כן לע״ז אם הוא מעבודות שבמקדש חייב אף שאין דרכה בכך כגון זבוח וקטור ונסוך והשתחויה כמ״ש בסנהדרין (דף ס׳ סא) ואם אינו מד׳ עבודות אלה חייב אם דרך ע״ז לעבדה בכך, וזה למד ממ״ש ואעשה כן גם אני, ואם מקריב למזבח דבר שמקריבים לע״ז שזה מ״ש לא תעשון כן לה׳ אלהיך פטור כי הכתוב פירש הטעם שכל דבר אשר שנא עשו לאלהיהם א״כ לא נתכוון אלא לדבר שהקב״ה שונא אותו:
אחרי השמדם מפניך: פירוש רש״י אינו מובן, דמה צריך לטעם ׳שיש לך לתת לב מפני מה נשמדו (אלו, מפני מעשים מקולקלים׳), הרי כל עבודה זרה אסורה אפילו אין טעם זה. אלא כמו שכתבתי (פסוק כ״ט), ד״אחרי השמדם מפניך״ – ואינו חושש שיתחזקו, יש מקום יותר שלא יאמרו שעבודה זרה זו ועבודה זו מועילות לתבואת הארץ1.
על כן:
ואעשה כן גם אני: לעבוד עבודה זרה, כפירוש רש״י2 על-פי סוגיית הגמרא3. והנה הוא לא תעשה, כידוע ד״פן״ הרי זה כאזהרה דלא4.
1. ז״ל רבינו שם: משום שהיו עלולים לחשוב – כמו שנתפרנסו אותם שבעה אומות עד כה על פי עבודת אליליהם, על כן יעשו גם המה כך, כי עבודת אותו אלוה מסוגל לאותה ארץ. ועיין בזה ב׳ספר העיקרים׳ המאמר השלישי פרק י״ד, אודות ההוה-אמינא כן ללמוד ממעשי יושבי ארץ כנען, והקשר בין אזהרה זאת ובין איסור בל תוסיף להלן (יג,א).
2. לא כדעת הרמב״ן שדחה את דעת רש״י בזה על דרך הפשט, עיי״ש.
3. בסנהדרין (ס,ב – סא,א) שפסוקנו בא ללמד חיוב על עבודה זרה כדרכה (כגון פוער לבעל פעור), ולא באחד מ-ד׳ העבודות הקבועות.
4. וה״פן״ ברישא מוסב על הפסוק כולו (ועיין בפסוק הבא).
ואעשה כן גם אני – לעבודת ה׳ ולכבודו, כי אם מתחיל ללמוד משפטיהם הבלתי רעים, מעט מעט בלי דעת תטה אליהם, ותדמה בנפשך לעבוד אלהיך גם בתועבותם.
פן תנקש אחריהם – לדעת אונקלוס וספרי (בפירוש הראשון) ״תנקש״ משורש ״נקש״ (השוה ז׳:כ״ה), שהוראתו: לשים פחים ומכשולים, ומשמעות האזהרה: פן תכשל אחריהם; אויביך נשמדו, ואתה יורש את ארצם אחריהם. על כן עליך להשמר שלא תכשל באותו מכשול אשר הם נאבדו על ידו.
אחרי השמדם מפניך – כלומר, כיון שנשמדו מפניך, ודאי לא תרצה ללכת בדרכיהם. ספרי: ״שלא תעשה כמעשיהם ויבואו אחרים וכו׳⁠ ⁠⁠״, השוה דברי הימים ב כ״ה:ט״ו.
תדרוש לאלהיהם – השוה למעלה פסוק ה׳.
איכה יעבדו – שאלה בעצם, ולא מאמר⁠־מוקדם משוך אל ״ואעשה כן״. ״יעבדו״ עבר בצורת עתיד, מפני שהעבודה היא דבר ההווה תדיר.
גם אני – מלת ״אני״ היא הכפלה לשם הדגשה יתרה. רבותינו למדו מן המקרא הזה, שרק העובד עבודה זרה כדרך עבודתה חייב עליה; נוספו על כך העבודות הנעשות בבית המקדש: זבוח, קטור, נסוך, השתחוואה, אשר עליהן חייב אפילו אם אין דרך עבודה זרה זו בכך (השוה סנהדרין מ״ג. ורמב״ן כאן).
מוני המצוותספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)מדרש אגדה (בובר)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ יהודה אבן בלעםרש״ילקח טובר״י קרארשב״םאבן עזראר״י בכור שורטור הפירוש הארוךרלב״גמזרחיר״ע ספורנוגור אריהשפתי חכמיםאדרת אליהו לגר״אר׳ י״ש ריגייושד״לרש״ר הירשמלבי״םנצי״בהואיל משהרד״צ הופמןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144