×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(י) וַעֲבַרְתֶּם֮ אֶת⁠־הַיַּרְדֵּן֒ וִֽישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁר⁠־יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם מַנְחִ֣יל אֶתְכֶ֑ם וְהֵנִ֨יחַ לָכֶ֧ם מִכׇּל⁠־אֹיְבֵיכֶ֛ם מִסָּבִ֖יב וִֽישַׁבְתֶּם⁠־בֶּֽטַח׃
But when you pass over the Jordan, and dwell in the land which Hashem your God causes you to inherit, and He gives you rest from all your enemies around you, so that you dwell in safety,
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובמזרחיאברבנאלגור אריהשפתי חכמיםאדרת אליהו לגר״אמלבי״םנצי״ברד״צ הופמןתורה תמימהעודהכל
[פיסקא סז]
ועברתם את הירדן וישבתם בארץ – רבי יהודה אומר שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ למנות להם מלך לבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרע עמלק. איני יודע איזה יקדום אם למנות להם מלך אם לבנות להם בית הבחירה אם להכרית זרע עמלק תלמוד לומר (שמות י״ז:ט״ז) ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה׳ בעמלק משישב המלך על כסא ה׳ את מכרית זרע עמלק ומנין שכסא ה׳ זה המלך שנאמר (דברי הימים א כ״ט:כ״ג) וישב שלמה על כסא ה׳ למלך. ועדין איני יודע איזה יקדום אם לבנות להם בית הבחירה אם להכרית זרע עמלק תלמוד לומר אשר ה׳ אלהיכם מנחיל אתכם ואומר ויהי כי ישב המלך בביתו וה׳ הניח לו מסביב ואומר ויאמר דוד אל נתן ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה.
[Piska 67]
"And you will cross the Jordan and you will dwell in the land … (11) and the place that the Lord your G-d will choose, etc.⁠" R. Yehudah says: Three mitzvoth were commanded to Israel upon their entrance to the land: to appoint a king over them, to build the Temple, and to cut off the seed of Amalek,
and I would not know which takes precedence; it is, therefore, written (Shemot 17:16) "For a hand upon the throne of the Lord: The Lord shall war against Amalek.⁠" When the king sits upon the throne of the Lord, cut off the seed of Amalek. And whence is it derived that "the throne of the Lord" refers to the king? From (I Chronicles 29:23) "And Solomon sat on the throne of the Lord as a king.⁠"
And I still would not know which preceded — the building of the Temple or the cutting off of the seed of Amalek? It is, therefore, written (Devarim, Ibid.) "… and you will dwell in the land that the Lord your G-d causes you to inherit, and He gives you rest from all of your foes roundabout and you will dwell secure (only then) (11) the place that the Lord your G-d shall choose (i.e., the Temple) etc.⁠" And it is written (II Samuel 7:1-2) "And it was, when the king (David) dwelt in his house and the Lord had given him rest roundabout from all of his foes, that the king said to Nathan the prophet: See now, I am living in a house of cedar while the ark of G-d dwells within the curtain, etc.⁠"
[End of Piska]
ועברתם את היר׳ ויש׳ בא׳ ר׳ יהודה אומ׳ שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ לבנות להן בית הבחירה ולמנות עליהן מלך ולהכרית זרע עמלק אינו יודע איזה מהן יקדום אם למנות להן מלך אם לבנות להן בית הבחירה ואם להכרית זרע עמלק ת״ל (שמות י״ז:ט״ז) ויאמ׳ כי יד על כס יה מלחמה לה׳ בעמלק משישב המלך על כסא יה אתה מכרית זרע עמלק ומנ׳ שהכסא זה מלך ת״ל (דהי״א כ״ט:כ״ג) וישב שלמה על כסא ה׳ למלך:
ועדיין איני יודע איזה יקדום אם לבנות להן בית הבחירה אם להכרית זרע עמלק ת״ל אשר ה׳ אלהי׳ מנחיל וה׳ לכם מ׳ אי׳ מס׳ ואומ׳ (שמואל ב ז׳:א׳) ויהי כי ישב המלך בביתו וה׳ הניח לו מסביב מכל אויביו ואומ׳ (שם ב) ויאמ׳ דוד לנתן ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים יושב בתוך היריעה:
וְתִעְבְּרוּן יָת יַרְדְּנָא וְתִתְּבוּן בְּאַרְעָא דַּייָ אֱלָהֲכוֹן מַחְסֵין יָתְכוֹן וִינִיחַ לְכוֹן מִכָּל בַּעֲלֵי דְּבָבֵיכוֹן מִסְּחוֹר סְחוֹר וְתִתְּבוּן לְרוּחְצָן.
But (when) you go over the Jordan, and dwell in the land which the Lord your God gives you to inherit, and He has given you rest from all your enemies round about, and you dwell in safety,
ותעברון ית ירדנה ותשרון בארעא די״י אלהכון מחסן יתכון ויניח לכון מכל בעלי דבביכון מן חזור חזור ותשרון לרוחצןא.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״לרוחצן״) גם נוסח חילופי: ״לרוחצה״.
ותעברון ית יורדנא ותיתבון בארעא די״י אלקכון מחסן יתכון ויניח לכון מכל בעלי דבביכון מן חזור חזור ותיבנון בית מוקדשא ומבתר כדין תיתבון לרוחצן.
But when you have passed over Jordan, and dwell in the land which the Lord your God will give you to inherit, and He hath given you repose from all your enemies round about, then shall you build the house of the Sanctuary, and afterward shall dwell securely.
פַאִדַ׳א עַבַּרתֻם אַלּאַרדֻןַ וַגַלַסתֻם פִי אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם מֻנחִלֻכֻּם וַאַרַאחַכֻּם מִן גַמִיעִ אַעדַאאִכֻּם אַלּמֻחִיטִיןַ בִּכֻּם וַגַלַסתֻם וַאתִ׳קִיןַ
ואם עברתם את הירדן, וישבתם, בארץ אשר ה׳ אלהיכם, מנחיל לכם, ונתן לכם מנוחה מן כל אויביכם הסובבים בכם, ותשבו בבטחה.
ועברתם את הירדן וישבתם בארץ – שתחלקוה, ויהא כל אחד מכיר את חלקו ואת שבתו.⁠א
והניח לכם – לאחר כיבוש, וחילוק, ומנוחה מן הגוים אשר הניח י״י לנסות בם את ישראל (שופטים ג׳:א׳), ואין זו אלא בימי דוד.
א. כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5, לונדון 26917. בכ״י ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34: ״שבטו״.
ועברתם את הירדן וישבתם בארץ BUT WHEN YOU GO OVER THE JORDAN, AND SETTLE IN THE LAND – This means, that you shall have divided it among the tribes and every man knows his portion and the territory of his tribe,
והניח לכם AND WHEN HE GIVES YOU REST – i.e., after having conquered and divided the land and having obtained rest from the nations "which Hashem left by which to prove Israel" (Shofetim 3:1) – which was only in the days of David (cf. Sifre Devarim 68:3) – then,
פס׳: ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר ה׳ אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל אויביכם מסביב וישבתם בטח – רבי יהודה אומר שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ. להעמיד עליהן מלך. ולבנות להם בית הבחירה, ולהכרית זרעו של עמלק. ואיני יודע איזה מהם קודם כשהוא אומר (שמות י״ז:ט״ז) כי יד על כס יה מלחמה לה׳ בעמלק למדנו משישב המלך על כס יה מכרית זרעו של עמלק. ומנין שהכסא הוא מלך שנאמר (דברי הימים א כ״ט:כ״ג) וישב המלך על כסא ה׳ למלך. ועדיין איני יודע אם לבנות בית הבחירה תחלה אם להכרית זרעו של עמלק תחלה כשהוא אומר אשר ה׳ אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל אויביכם. והיה המקום אשר יבחר ה׳. למדנו כי להכרית זרעו של עמלק תחלה ואח״כ לבנות בית הבחירה. וכן הוא אומר בדוד (שמואל ב ו) ויהי כי ישב המלך בביתו וה׳ הניח לו מסביב. וכתיב (שם) ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה:
וישבתם בארץ שתחלקוה ויהיה כל א׳ מכיר את חלקו ואת שבטו. שזהו אחר הי״ד שנה של כבוש וחלוק לא בישיבת הז׳ שנים של חלוק שאחר שכבשו אותה היו יושבין בה שהרי באותן י״ד שנה של כבוש וחלוק קאי כדלעיל ועכ״ל דקרא דוישבתם בה דכתיב בתריה בישיבה שאחר הי״ד שנה הוא שאז כל אחד מכיר את חלקו וא״ת מי הכריחו לרש״י ז״ל לפרש הישיבה הזאת בישיבה שאחר חלוק וכבוש שכל אחד מכיר את חלקו ולא בישיבה שאחר הכבוש מיד אם מפני שכבר קדם הדבור בי״ד שנה של חלוק וכבוש ועכ״ל שזאת הישיבה היא אחר החלוק שכל אחד מכיר את חלקו הרי כבר הפסיק העניין של כבוש וחלוק והתחיל מזמן העברת הירדן והיה לו לפרש וישבתם בארץ בשבע שני׳ של חלוק שאחר הז׳ שנים של כבוש מיד י״ל דאע״ג דהפסיק העניין של כבוש וחלוק והתחיל מזמן ראשון מכל אויביכם מסביב לא מצי לפרושי ליה לקרא דועברתם את הירדן אלא בהעברת הירדן פי׳ אותו כמשמעו ומסיים והולך עד והניח לו שהו׳ בימי דוד אבל גבי וישבת׳ דמצי לפרושי נמי במכיר ישיבתו שהוא אחר כבוש וחלוק ניחא ליה טפי לפרושי הכי מלפרושי ליה בזמן החלוק ויצטרך לומר שחזר והתחיל הענין מזמן עברת הירדן:
אבל כאשר יעברו את הירדן וישבו בארץ אשר ה׳ מנחיל אותם. ר״ל אחרי הכבוש והחלוק שכל אחד מכיר ויודע חלקו ונחלתו שזו היא הנחל׳. ועוד יניח להם מכל אויביהם מסביב והם הגוי׳ אשר הניח הש״י אותם לנסות בם ישראל שזו היא המנוחה באמת.
ויהא כל אחד מכיר חלקו ושבתו. פירוש, האי ״וישבתם״ רוצה לומר אחר שכבשו וחלקו, שזה מיקרי ׳ישיבה׳, לפי שהוא מכיר את הישיבה שלו. לאפוקי קודם שחלקו, לא מיקרי זה ישיבה, שלא ידעו למי הוא חלק זה, ולמי הוא חלק זה. כדכתיב בפרשת תבא (להלן כו, א) ״וירשתה וישבת בה״, והתם מוכח בהדיא דהאי ישיבה הוא אחר החלוק, דאי קודם החלוק – רק אחר הכבוש – זה כבר כתוב ״וירשתה״, ולא מקרי ירושה אלא אחר הכבוש, ואם כן ״וישבת בה״ הוא החלוק. והכי נמי ״וישבתם בארץ״ הוא אחר החילוק:
כל אחד מכיר את חלקו כו׳. שהוא אחר י״ד שנה שכבשו וחלקו, דקודם לכן לא מיקרי ישיבה, כיון שלא הכיר כל אחד מקום ישיבתו שישאר בה להשתקע. והכי אמרינן בפרשת כי תבא (להלן כ״ו:א׳) וירשתה וישבת בה, שלא נתחייבו בביכורים עד אחר שכבשוה וחלקוה. ועוד מדכתיב מנחיל אתכם, ולא כתיב נותן, ש״מ לאחר ירושה מיירי:
And everyone distinguishes his portion, etc. This is after the fourteen years of conquering and dividing the land. For prior to this is not called ישיבה (settling) since everyone has not yet distinguished the place upon which he will remain settled. Rashi explains similarly in Parshas Ki Savo (below 26:1), "And you will inherit and settle it — you are not obligated to bring the first fruit offering until after you have conquered and divided the land.⁠" Furthermore, since it is written מנחיל אתכם (is apportioning to you) rather than נותן (is giving), we can infer that the verse is addressing the period after the land has been settled. [I.e., the land cannot be apportioned until after it is settled, but the term "giving" may apply to simply entering the land].
והניח לכם מכל איביכם מסביב – בגמרא אמרו ג׳ מצות נצטוו ישראל כשיבואו לארץ. להעמיד מלך ולהכרית זרעו של עמלק. ובנין בית המקדש. ואיני יודע איזה מהן תחיל׳ ת״ל כי יד על כס יה. הוא מלך ואח״כ כתיב מלחמה לה׳ בעמלק וגו׳. ובהמ״ק אחר כולם. שנאמר והניח לכם מכל איביכם וגו׳.
[יח] והניח לכם מכל אויביכם והיה המקום אשר יבחר – פי׳ חז״ל שהוא אחר הכרתת זרע עמלק שהיה בימי שאול, ואז היה השם שלם והכסא שלם כמ״ש וישב שלמה על כסא ה׳ למלך, כי מלחמת עמלק הוא אחר שהיה מלך בישראל כמ״ש כי יד על כס יה והובא בסנהדרין (דף כ׳ ע״ב), ומ״ש היו שם שתי מחיצות מחקו הגר״א ומקומו לקמן (סי׳ כ׳):
אבל כהיום: וישבתם בטח:⁠1 לא תחושו עוד לשדים ומזיקים2 שמצויים במדבר3, על כן ״והיה וגו׳⁠ ⁠⁠״.
1. ויבאר רבינו ע״פ הסברו בפסוקים אלו (ע״ד הפשט) מה הקשר בין ״והניח... וישבתם בטח״ להיתר אכילת בשר תאוה בארץ ישראל.
2. ״ושעירים ירקדו שם (ישעיהו יג,כא).
3. ועל כן אין סיבה לאסור שחיטת חולין.
ועברתם את הירדן וגו׳ והניח לכם מכל אויביכם וגו׳ – תקופת המנוחה השלמה הזאת אמנם לא באה אלא רק עם מלכותו של דוד (השוה שמואל ב ז׳:א׳ ושם י״א), אבל מנוחה יחסית לפחות כבר באה אחרי כיבוש הארץ על ידי יהושע (השוה יהושע כ״א:מ״ב), ונראה כי על כן קראו לעיר אשר בה הקימו את המשכן בשם ״שילה״ — לשון שלוה — (יהושע י״ח:א׳) וכן מצינו בברכת יעקב (בראשית מ״ט:י׳) שהמקום אשר אליו יבואו ישראל אחרי נדודים ממושכים ויחיו שם כראוי לתפקידם נקרא בשם ״שילה״ (נראה שכן פירוש הפסוק ההוא). ״עד כי יבוא שילה״, יש לפרש: ״עד אשר יבוא אל עיר שלותו״.
על כן מצינו בספרי כי רבי יהודה אומר ״מנוחה זו שילה״ וכן הוא במשנה סוף זבחים י״ד:ו׳. אילו שמרו ישראל את תורת ה׳, היתה שילה נשארת לחלוטין מקום המנוחה, אבל בעונותינו החריב השי״ת את משכן שילה (״ויטש משכן שילה״, תהלים ע״ח:ס׳), ואחרי כן נבחרה ירושלים בתור נחלה.
בטח – כמו לבטח. השוה שמואל א י״ב:י״א (גזניוס-קאוטש 118).
והניח לכם – תניא, א״ר יוסי, שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה,⁠1 ואיני יודע אם לבנות בית הבחירה קודם או להכרית זרעו של עמלק קודם, כשהוא אומר והניח לכם מכל אויביכם והיה המקום אשר יבחר ה׳, הוי אומר להכרית זרעו של עמלק קודם.⁠2 (סנהדרין כ׳:)
1. דבכל אלה הענינים כתיב ירושה וישיבה, הרי דתלה אותם בישיבת הארץ, ואע״פ דכמה מצות בתורה תלה אותם הכתוב בכניסתן לארץ אך אלו הם מצות הצבור בהשתתפות לכל העם, משא״כ שאר המצות הם פרטים לאנשים בפרט ואין כל אחד תלוי בחבירו.
2. ובנין המקדש מבואר בגמרא דמלך קודם, וי״ל בטעם הדבר כמ״ש בב״ב ד׳ א׳ שאני ביהמ״ק דאי לאו מלכא לא מתבני ביהמ״ק, וע״ע מש״כ השייך לענין זה בפ׳ תרומה בפ׳ ועשו לי מקדש.
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובמזרחיאברבנאלגור אריהשפתי חכמיםאדרת אליהו לגר״אמלבי״םנצי״ברד״צ הופמןתורה תמימההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144