על ההרים הרמים. אמרו רבותינו אין לך הר והר בא״י שאין בו ע״ז, ואמרו עוד אלהיהם על ההרים, ולא ההרים אלהיהם, ודבריהם בזה צריכים לדעתי ביאור, וכוונתם לומר שעקר ע״ז שבהרים לא היה ההר עצמו רק שר ההר גדא דהר כמ״ש חז״ל ולעולם שם הר יתכן ג״כ אצל הקדמונים לאליל מצד היותו שר ושולט עליו ומטעם זה הוצרכו ז״ל לדקדק בלשונם באומרם אלהיהם על ההרים, ולא ההרים אלהיהם שלא נטעה בלשון הגוים ונבוא לאסור ההר עצמו, והם הורונו פנימיות כוונת הגוים ההם שאין רצונם בלשון הר רק שר ההר עצמו, וביחזקאל מצינו אל ההרים לא אכל. — והכוונה על ההרים וגם לכבוד ההרים, (ורבותינו שדרשו לא אכל בזכות אבותיו עשו הרים מלשון הורים, ועיין במ״א שכתבנו כי ירדו בזה לעומק שרשי הלשון, כי ההרים נק׳ הרים ע״ש שהם הורים ומולידים המתכות כדברי ראב״ע, וכן אמרו אשא עיני אל ההרים, אל ההרים למלפני ולמעבדני (ב״ר פ׳ ס״ח) ומלבד השתתפות הרים עם הורים, עוד מצאנו בשם הורים משותפים שתי ההוראות אב, ומורה, שרמזו חז״ל במלפני ובמעבדני, וגם זה מהמליצות שיגלו אמתות קבלת רבותינו שעשו האב והמורה אחדים בדינם, ובאמת אחדים הם בלשון ובא הלשון ויעיד על קבלתם. — גם נתכוונו לאמת, והוא, שרובי אלילי הגוים הקדמונים היו אבות ראשונים שעשאום אלוה והיו נעבדים אצלם, וזה כוונת הכתוב שקרא לע״ז בכלל מתים כי הם מתים ממש) וכן בירמיה כתוב הרים שובבום, ופירש״י אל ע״ז שבהרים, וכל אלה מליצות הוציאו אותם קדמוני הגוים לחולין ולטומאה אחר ששמשו לפני ולפנים בחכמה האלהית והמקובלת, ועדיין רשומם נכר במליצות המקובלים הקוראים הרים לז׳ ספירות הבנין, וכל חוקר משכיל בקדמוניות בני קדם נפשו יודעת מאד, כי ההר הקדש לפרסיים Albordi, וההר הקדוש לבני הודו Meru והאולימפוס Olimpo ליונים, עם היותם הרים ממש מסומנים ומצויינים במקומותם ללשונותם הם רומזים אצלם לדברים עליונים, הכל בדקדוק כאשר עינינו רואות אצל חכמת האמת כי היא האם, וכלם בניה. — ואגב ארחין נעיר אזן עלי הדמות מידו לההודיים, והר המוריה שעליו נבנה בי״המק. ואמר אבד תאבדון את כל המקומות וגו׳ על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת וגו׳, רצה בזה כי המקומות שעבדו שם הגוים היו בנוים על ההרים הרמים ועל הגבעות, והם היכלות ומקדשות בנויים באלה המקומות, ואין הכוונה שלא היו עדיין בימי משה היכלים מיוחדים לכך, או שנכללו בכל המקומות כדברי בוצר עוללות, כי בימי משה ידענו שהיו במצרים היכלות רבות ומפוארות, וכן באשור ונינוה, ואם אמת נכון הדבר מה שכתב. Orcurti. Catalogo illustrato dei monu — menti egizii del R. Museo di Torino כי קודם המשפחה הי״ח XVlll. dinastia לא נמצא היכל ומקדש בארץ מצרים, Nessun Tempio fu ritrovato la cui fondazione sia anteriore alia XVlll dinastia. בכל זאת ידענו כי ישראל יצאו ממצרים, אחר כן, ובכן כבר ידעו וראו היכלות ומקדשים בארץ מצרים, ונהפוך הוא שכל שאתה מקרב תחלת הווסד היכלות ומקדשים לזמן יציאתם, כן ירבה וכן יפרוץ אמתת השערתינו שעליהם יסוב הדבור, כי כל דבר חדש יעשה רושם גדול בלב כל רואיו. ורחוק מאד שלא ימצאו בארץ כנען, גם אינו נכון שיהיו בכלל המקומות, כי אלה המקומות מורים עליהם ביחוד, ולא על דבר אחר, והמקומות האלה כמו אל המקום אשר יבחר ה׳, כלומר המקדש.

[השמטה: על ההרים הרמים. עיין מה שזכרנו דעת האומרים כי לא היו בזמן אבותינו מקדשים בארץ כנען ומה שבטלנוה, ואני מוסיף כי כבר נמצאו דוגמאות וצורות ממקדשי מצרים מזמן קדמון, — Orcurti. Catal. illust. vol. l. p. 74. וסיסורתאסי הא׳ Sesortasi l. הוא הבונה מקדש Karnak וזה קודם שעבודינו במצרים — גם מצינו במצרים מקדשי האלהים חצובים בהר. (שם דף. 83)]