Tehillim 18 – תהלים יח‏ – Mikraot Gedolot

יְיָ תּוּקְפִי וְרֻחְצָנִי וּמְשֵׁזִיב יָתִי אֱלָהָא דְאִתְרְעֵי בִּי קָרְבַנִי לִדְחַלְתֵּיהּ תְּרֵיסִי דְמִן קֳדָמוֹי אִתְיְהַב לִי תְקוֹף וּפוּרְקָן עַל בַּעֲלֵי דְבָבֵי רָחְצָנִי.

O LORD, my strength and my security and the one who delivers me; the God who has chosen me has brought me near to fear him;⁠¹ my shield, from whose presence is given me strength and redemption over my enemies; my security.

1. To fear him: lit., to his fear.

אלהי צורי אחסה בו – רבנן אמרי כלפי שנפלו לפני דוד עשרה שונאים. שאול דואג ואחיתופל שבע בן בכרי ושמעי בן גרא שובך וגלית ושלשת אחיו. שנאמר (שמואל ב כ״א:כ״ב) את ארבעת אלה יולדו להרפה. חמשה מישראל וחמשה מאומות העכו״ם. וכנגדן אמר דוד עשרה מיני קלוסין ואלו הן - חזקי וסלעי ומצודתי ומפלטי. אלהי צורי אחסה בו. מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי. רבי יהודה אומר לפי שקלסו בעשרה קלוסין לפיכך קלסו בסוף הספר בעשרה הלולין. (תהלים ק״נ:א׳) הללו אל בקדשו. וכל הפרשה שהן עשרה. וקרן ישעי. מה שמן המשחה מבעבע ויורד עליו. מהולל אקרא ה׳. משובח אקרא יתך. ומאויבי אושע. רבי יודן אמר סרס המקרא ודרשהו. אושע מן אויבי אקרא ה׳ משובח. כשתושיעני מאויבי אהלל יתך. ר׳ הונא בשם רבי אחא אמר כלפי יהושפט אמרו (דברי הימים ב כ׳:כ״ב) ובעת החלו ברנה ותהלה נתן ה׳ מארבים. שעד שלא היו שונאים באין עליו היה אומר שירה והיו השונאים נופלים לפניו.

אנת מלג׳אי ומחג׳זי ומפלתי וטאיקי, ומעתמדי אלד׳י אסתכן אליה, ותרסי ורכן גיאת׳י ונאצרי.

אתה המחסה שלי ואתה הגדר בעדי ואתה המפלט שלי ואת אלי (האל = הכל יכול). ואתה המחסה שלי שאליך אני חוסה (מבקש חסות) ומגני ויסוד הישועה שלי ואתה הוא שנותן לי נצחון.

ה׳, אתה מבטחי. צורי אחסה, צורי אשר אחסה.

סלעי – שעזרתני בסלע המחלקות כשהייתי מצומצם בין שאול ואנשיו ליתפש, כמה שנאמר: ושאול ואנשיו עוטרים אל דוד וגו׳ (שמואל א כ״ג:כ״ו).

ומצודתי – לשון מבצר.

צורי – לשון סלע.

אחסה בו – אתכסה בצלו, כעינין שנאמר: מבלי^א מחסה חבקו צור (איוב כ״ד:ח׳), שהסלעים כיסוי ומגן להולכי דרכים מן הרוחות ומזרם גשמים, אַבְרִיאֵייר בלעז.

א. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104, וכן בכמה כ״י של המקרא. בנוסח שלנו: ״ומבלי״.

my rock For You saved me at the Rock of the Divisions (I Sam. 23:28), when I was trapped between Saul and his men, to be caught, as it is stated: "but Saul and his men were encircling to David and his men etc.⁠" (I Sam. 23:26).

and my fortress Heb. ומצודתי, an expression of a fortress.

my rock Heb. צורי, an expression of a rock.

I will take refuge Abrier in French (to protect, cover; cf. Rashi to Yeshayahu 30:2, Yoel 4:16).

I will take refuge in Him I will take shelter in His shade, as the matter is stated: "and without shelter (מחסה) they embrace the rocks" (Iyyov 24:8), because the rocks are a shelter and a shield for the travelers from the winds and from the downpour of rains.

י״י סלעי – דרך משל כאדם שהוא במקום גבוה ולא יפחד מהשפל ממנו.

THE LORD IS MY ROCK. The Lord is my rock is a metaphor. I am like a person who is on a high place¹ and is unafraid of those who are below him.

1. A high rock or a fortress built of rocks.

י״י סלעי ומצודתי – כמו הסלע והמצודה שישגב האדם שם מפני איבו. אמר: אני אין לי סלע ומצודה להשגב בהם כי אם שמך, כמו שכתוב: מגדל עז שם י״י בו ירוץ צדיק ונשגב (משלי י״ח:י׳).

ומפלטי – כי הסלע והמצודה שישגב אדם בהם פעם ינצל ופעם לא ינצל שם, כי שם יתפשהו איבו. אבל אני נשגבתי בשמך והצלת אותי בכל הפעמים.

אלי צורי – כפל הענין במלות שונות, כי האל נקרא כן לפי שהוא חזק ויכול.

אחסה בו – לפיכך הדין עלי שאחסה בו.

מגני וקרן ישעי – דרך המקרא לכנות החזק בקרן, כמו וקרני ראם קרניו (דברים ל״ג:י״ז), האיל בעל הקרנים (דניאל ח׳:ו׳), לפי שהאיל והשור והראם חזקים בקרניהם שהם מנגחים בהם. ואמר: כי האל מגני שיגן בשמו מאיביו, והוא קרני שינגח בו אויביו ויושע מהם.

משגבי – כי הוא לי כמו המגדל והסלע שאשגב בהם. ובמדרש (שוחר טוב): לפי שנפלו לפני דוד עשרה שונאים גבורים קלסו בשירה זו בעשרה קלוסין. ואלו הם עשרה שונאים: שאול, דואג ואחיתפל, שבע בן בכרי, שמעי בן גרא, ושלשת אחי גלית וגלית, ואיש מצרי שהכה אותו בניהו בן יהוידע. חמשה מישראל וחמשה מאמות העולם. ואלו הן עשרה קלוסין: חזקי, סלעי, מצודתי, מפלטי, אלי, צורי, מחסי, מגני, קרן ישעי, משגבי.

[ה׳] סלעי. ׳מנוסי ביום צרה׳ (ירמיה טז יט): מצודתי. משכן בטח¹: מפלטי. מן הבא להזיק: קרן ישעי. לנצח את האויב: משגבי. לנשא את מלכותי²:

1. כי הסלע והמצודה שֶׁיִּשָּׂגֵב אדם בהם פעם ינצל ופעם לא ינצל שם, כי שם יתפשהו אויבו, אבל אני נשגבתי בשמך והצלת אותי בכל הפעמים (רד״ק).

2. שהשגיב והעלה אותי ואת מלכותי.

ולפי שהוא שָׂם נפשו בכפו מאהבתו ה׳, לפיכך אמר, ה׳ היה סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וגו׳. ואמר תארים מתחלפות להצלות מתחלפות שהצילהו ה׳, וכן אמרו ז״ל (מדרש תהלים)⁠¹. אמנם בלי ספק כי תואר וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי, האחד אמרו כשנמלך על יהודה, שהוא ׳קרן׳ מלכות עם ישועה מאיש בושת, והאחר אמרו על מה שנמלך אחר כך על כל ישראל. וכן מילת ׳משגב׳ – ר״ל הקמת האדם למלוכה רבה, וכן ׳וישגב אביון מעוני׳ (תהלים ק״ז:מ״א), וכן ׳ונשגב ה׳ לבדו׳ וגו׳ (ישעיה ב׳:י״א)²:

1. ׳רבנן אמרו, כלפי שנפלו לפניו עשרה שונאים, אמר עשרה קילוסין׳, ע״ש.

2. ׳שגב׳ היא מלוכה גמורה בלי מלכות אחרת שממעטת אותה, וזו היתה לדוד כשמלך על כל ישראל, ולא קודם שהיה גם אישבושת.

ה׳ סלעי – סמ״ך במאריך כן הוא בס״ס.

ומצודתי ומפלטי – קל בלא דגוש בלמ״ד בכמה ספרים מדוייקים וכמוהו בספר שמואל ובמזמור קמ״ד.

ומצודתי – מגדל גבוה וחזק.

ומפלטי – ענין הצלה.

צורי – חזקי כצור וסלע וכפל דברו.

וקרן – דרך המקרא לכנות החוזק בקרן ע״ש שבעלי הקרנים יתחזקו בהם בהלחמם עם מי.

ה׳ סלעי – ה׳ לי למחסה כבנין הסלעים וכמצודה.

וקרן ישעי – הוא לי ישע ועזר כמו הקרן לבעל הקרנים.

סלעי ומצודתי – וכן על שן סלע ומצודה (איוב ל״ט), מצודת סלעים משגבו (ישעיהו ל״ג).

ה׳ סלעי – מספר תחלה עת השלוה שאין שום צרה מגעת אליו כלל, ויש בזה שני ענינים,

א. השמירה וההגנה מן האויב לבל יקרב אליו,

ב. מדרגה יותר גדולה הוא שעוד ינצח הוא את האויב וימשול עליו, נגד ההגנה אומר ה׳ סלעי ומצודתי ומפלטי כי ההגנה תהיה בג׳ ענינים,

א. המפלט מן האויב שעז״א מפלטי,

ב. המבצר והמצודה שלשם ינוס וימצא מפלט, שעז״א ומצודתי,

ג. המקום שעליו תעמוד המצודה על שן סלע גבוה, שעז״א ה׳ סלעי, ור״ל אתה הוא הסלע וגם המצודה הבנויה עליו וגם המפלט אותי אל המצודה, ונגד המדרגה השניה שהוא ינצח וימשול על האויב, שעז״א אלי צורי אחסה בו – ששם אלי צורי בכינוי אל האדם מורה על השגחה מיוחדת יותר ועל הדבקות שי״ל עמו ומצד זה הלא תוסיף לעשות עמדי שעוד אנצח אני את האויב, וגם לזה צריך ג׳ דברים,

א. המגן שנושא לפניו בעת קרב, שעז״א מגני

ב. הקרן שבו ינגח את אויביו, שעז״א קרן ישעי,

ג. החוזק והגבורה בעת קרב, שעז״א משגבי.

ה׳ סלעי וגו׳ – בהמית לבו לא יספיקו לו דברים להודות לה׳ על הצלתו והולך ומוסיף נרדף על נרדף להגיד תודתו.

סלעי – הר קשה ותלול בלי נותן דרך לדולקים אחר מי שנמלט בו.

מצודתי – מצאנו סלעי דרום ארץ יהודה נקראים בשם מצודה (שמואל א׳ כ״ב:ה׳) להגיד כי גבוהים וחלולים הם ביותר ואדם ימלט שם ישגב כבמצודה.

ומפלטי – שרש פלט ממקור לט, הנה היא לוטה בשמלה (שמואל א׳ כ״א:י׳) והפ״א נוספת (פעל⁠־עלל, פרץ⁠־רצץ) אני נמלט אצלו והוא מסתירני בצלו.

אלי – אל לשון כח וגבורה הוא, הגבור שילחם בעדי.

צורי – מוסיף על סלעי ומצודתי, שהצורים, ממקור צֹר וצָר, קשים הם מחמת חדודי אבניהם ואי אפשר לעלות עליהם.

אחסה בו – שרש חסה בחילוף אותיות (אנכי⁠־אנחנו) כסה, א״כ מקור הוראתו כמו שרש פלט, רק מפלט יכול להיות לשעה, ומחסה הוא לזמן ארוך שאחר שאדם נפלט מרודפו ישב שם בטח עד שירצה, כמשפט האורחים בארץ קדם שאחר שבאו בצל קורת איש יוכלו לשבת תחתיה לבטח עד שירצו.

מגני – מציל אותי ממכת אויב.

וקרן ישעי – נותן בי כח להכות אני את אויבי (כשור מקרין המשתמש בקרניו לנגוח הבהמות המבקשות נפשו) באופן שהתשועה כלומר הנצחון תהיה לי.

משגבי – ממקור גב, מקור שרש גבה וגבר, ושי״ן ורי״ש נוספות (להבת⁠־שלהבת, שבט⁠־שרביט) ומרומם אותי בכבוד ובבטחה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון