Tehillim 18 – תהלים יח‏ – Mikraot Gedolot

בִּדְעָיְקָא לִי אֲנָא מְצַלֵי קֳדָם יְיָ וּקְדָם אֱלָהִי אֲנָא מִתְחַנֵן וּמְקַבֵּל צְלוֹתִי מִן הֵיכְלֵיהּ וּבָעוּתִי קֳדָמוֹי מִתְקַבְּלָא בְּאוּדְנוֹי וּמִתְעַבְדָא.

When I am in distress, I pray in the presence of the LORD; and in the presence of my God I make supplication; and he accepts my prayer from his temple,⁠¹ and my petition in his presence is received by his ears, and is granted.

1. From his temple: from his holy temple in heaven.

פאד׳א צ׳אק בי ד׳לך מנהם כנת אדעו אללה ואסתגית׳ אליה אנה רבי, פיסמע צותי מן היכלה, ותגות׳י יצל אליה.

ואם זה היה מציק לי מהם הייתי מתפלל אל ה׳ ואבקש ממנו ישועה לפי שהוא אלוהי. ואז הוא שמע את קולי מההיכל שלו. ובקשת ישועה שלי תגיע עד אליו.

בצר, וכאשר יצר לי הדבר מהם הייתי קורא לה׳ ומבקש תשועה מלפניו כי הוא אלהי, והוא שומע קולי מהיכלו ושועתי לפניו תבוא. והנה אשוע ״אסתגית׳⁠ ⁠⁠״ אבקש תשועה, כמו וכפר הכהן ״ויסתגפר״ יבקש כפרה. והשמיט ״באזניו״ כמו שכתב במבוא שכל מונח המשומש בערבית כלפי ה׳ דרך משל יניחנו, וכל שאינו משומש ישמיטנו.

וקו׳ ושועתי לפניו מנפצלא ען תבוא באזניו. אי צׄראעתי בין ידיה תצל אליה.

The phrase “my cry before Him” is disconnected from “reached his ears” (Ps. 18:7) as in My cry before Him reached Him.

ואני מה הייתי עושה? בצר לי אקרא – אני קורא לי״י תמיד.

When I am in distress, I call I would always call upon the Lord.

בצר לי – מהיכלו – השמים, שכל גזירותיו כתובות וחתומות שם.

IN MY DISTRESS. His temple refers to heaven,⁠¹ for all of God’s decrees are written and sealed there.

1. Lit., “the heaven.”

בצר לי אקרא י״י ואל אלהי אשוע – בעת שהיה צר לי לא פניתי אל מושיע אחר זולתו.

ישמע מהיכלו קולי – מן השמים היה שומע קולי בכל עת שהייתי קורא אליו.

ושועתי לפניו תבוא באזניו: שועתי – ששועתי לפניו באה באזניו מיד, והיה מסיעני ומושיעני.

בצר לי [אקרא ה׳]. מדאגת העתיד: [ואל אלהי] אשווע¹. בבוא הצר: [ישמע מהיכלו] קולי. בתפילה:

1. בדפו״ר ׳אושע׳.

בצר לי – בעת שהיה צר לי באחת מהדברים האלה אז קראתי לה׳ ושמע קולי.

ושועתי לפניו – ומה שצעקתי לפניו באה באזני וכפל הדבר במ״ש כדרך מליצת השיר.

אקרא ה׳, ואל אלהי אשוע – כבר בארתי בכ״מ ששם הויה יכוין בו על הנהגתו הכללית מצד שהוא בורא העולם, ושם אלהים הבא בכינוי יציין ההשגחה הפרטית, ויש הבדל בין אקרא ובין אשוע שפעל שוע מורה שצועק לישועה, וזה מצד שהוא אלהי המיוחד לי בהשגחתו המיוחדת, ושועתי לפניו תבא הוא מוסיף על ישמע קולי, שמורה ששומע מרחוק, ושועתי תבא לפניו הוא שיקבל את השועה.

בצר לי אקרא ה׳ – שאז צריך אני לתפלה ואקראהו מתוך הצרה,

ואל אלהי אשוע – לישועה, ואז ישמע מהיכלו קולי – על ידי תפלה וימהר להושיע, והנה פסוק זה הוא פסוק חרוזי שיכפל בכל מאמר, המליץ מצייר פה ישועת ה׳ שיושיעהו ע״י אמצעיים טבעיים בדרך הטבע, ובא הציור שבעת שקורא אל ה׳ מתוך צרתו יכין ה׳ אחת מן הסבות הטבעיות שעל ידו יושע מן הצרה הזאת, אבל הסבה הזאת עצמה שהוכנה לתשועתו תסבב לו צרה אחרת עפ״י הטבע וצועק שנית, ומזמין ה׳ סבה אחרת שינצל גם מרעה זאת, ושוב יתעורר ע״י הסבה השנית רעה אחרת משתלשלת ממנה כפי הטבע ויצעק בפעם השלישית ויושיעהו גם מזאת, בענין שמרעה אל רעה יצא וה׳ הושיעהו בכל פעם, והעמיד הציור הזה במשל, שבעת הקיפוהו אויביו וצרו עליו וצעק אל ה׳ הכין ה׳ רעש הארץ שפתחה הארץ את פיה וירדו אויביו חיים שאולה, ונצול מצרתו, אבל ע״י הרעש נסתבב שריפת אש, כדרך הררי עד שמוריקים אש וגפרית בעת הרעש, והיה בסכנה אחרת מפני האש, וצעק אל ה׳ והכין גשם שוטף לכבות האש, אבל ע״י שהתקדרו העבים פתאום יצא מהם ברקים ורעמים עצומים והיה בסכנה אחרת מפני הרעם והברק, וצעק עוד אל ה׳ וצוה ה׳ שיתפוצצו העננים ויפלו מימיהם וחדל הרעם והקולות, אבל ע״י התפוצצות העננים פתאום נעשה שטף גדול במקום שעמד ושבולת מים שטפתהו, וצעק עוד אל ה׳ וישלח ה׳ את ידו וימשהו ממים רבים בחסדו זה תורף הציור בכלל, ובזה נבא אל הבאור, אומר שבעת קרא אל ה׳ בצר לו שמע מהיכלו קולו.

אשוע – שרש שוע וישע ושעה שלשתם ממקור אחד, שע, בשועו ישעה האדם לאל שיושיעהו, וא״כ שרש שוע יצדק כאשר אפסה לבן אדם תקוה להנצל בכחו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון