Tehillim 150 – תהלים קנ‏ – Mikraot Gedolot

(א) הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀ ^א ^בהַֽלְלוּ⁠־אֵ֥ל^ג בְּקׇדְשׁ֑וֹ הַֽ֝לְל֗וּהוּ^ד בִּרְקִ֥יעַ עֻזּֽוֹ׃

Praise¹ Hashem.⁠² Praise God in His holy abode;⁠³ praise Him in the expanse⁴ of His might.⁠⁵

1. Praise | הַלְלוּ – See Radak that the root "הלל" appears thirteen times in this psalm, alluding to God's thirteen attributes. This short, final hymn of the book is a call to praise God, as if the author of Tehillim is saying that despite finishing the book, praise of God never ends.

2. Hashem | יָהּ – Regarding the proper name "Yah", here translated as: "Hashem", see the note on Tehillim 104:35.

3. in His mighty abode... | ...בְּקׇדְשׁוֹ – The word might refer to Hashem's earthly sanctuary. Cf. R. Moshe ibn Chiquitilla that the two halves of the verse are parallel and that Hashem's "holy abode", too, refers to His abode in the heavens. Sforno and Hoil Moshe, in contrast, translate the verse "Praise Him for his Holiness... for His mighty expanse", reading the "ב" not as a marker of place, but a preposition meaning "for", as it is used in the following verse.

4. in the expanse | בִּרְקִיעַ – See Ibn Ezra on Bereshit 1:6 that the word refers to something which has been stretched out, being related to the verb "רקע", to beat or spread out. In Bereshit we are told that this expanse was then called "sky". Others translate "רקיע" as "firmament", which implies a more solid, tangible structure. See Shadal and R. D"Z Hoffmann on Bereshit 1:6 on the origins of the latter translation.

5. of His might | עֻזּוֹ – The connotation might be: Praise Hashem in the heavens, which testify to His strength. Alternatively one might translate "בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ" as: "His mighty expanse".

א. הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀ א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀> (חטף)

ב. ‹ר3› פרשה פתוחה

ג. הַֽלְלוּ⁠־אֵ֥ל א=הַֽלֲלוּ⁠־אֵ֥ל (חטף)

ד. הַֽ֝לְל֗וּהוּ א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ (חטף)

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

הַלְלוּיָהּ שַׁבַּחוּ אֱלָהָא בְּבֵית מַקְדְשֵׁיהּ שַׁבַּחוּ יָתֵיהּ בִּרְקִיעָא דְעוּשְׁנֵיהּ.

Hallelujah!¹ Praise God in his sanctuary, praise him in the firmament of his strength.

1. Hallelujah: Praise God.

הללויה הללו אל בקדשו – אמרה רוח הקודש על ידי יחזקאל (יחזקאל ל״ט:ז׳) ואת שם קדשי אודיע. (שם ח׳) הנה בא ונהיתה. אימתי הגוים יודעים שאני קדוש כשאני עושה בהם מה שכתוב למעלה מן הענין שנאמר (שם א׳) ואתה בן אדם הנבא על גוג וגו׳. ושובבתיך וגו׳ והכיתי קשתך מיד שמאלך דם נשיאי הארץ תשתו ואכלתם בשר ושתיתם דם מזבחי אשר זבחתי לכם. ולא פירש יחזקאל כמה זמן החיה והעוף אוכלות בנבלתו של גוג. ובא ישעיה ופירש שנאמר (ישעיהו י״ח:ו׳) וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף. הרי י״ב חדש עושה על גוג. קיץ וחורף י״ב חדשים. אימתי הקב״ה מתקדש בעולמו כשיפרע מן הרשעים. וכן הוא אומר למעלה מן הפרשה לעשות בהם משפט. אותו שעה הוא מתקדש בעולמו. שנאמר הללו אל בקדשו. הללוהו במה שעשה לקדושיו. ומי הן קדושיו ישראל. שנאמר (דברים ז׳:ו׳) כי עם קדוש וגו׳. וכתיב (ירמיהו ב׳:ג׳) קדש ישראל וגו׳. לכך נאמר הללו אל בקדשו. הללוהו ברקיע עוזו. הללוהו במה שעשה ברקיע עוזו. ומה עשה ברקיע (ישעיהו ל״ד:ד׳) ונמקו כל צבא השמים. וכתיב (שם נ״א:ו׳) שאו לשמים עיניכם והביטו אל הארץ וגו׳. הללוהו ברקיע עוזו. מהו עוזו הללוהו במה שעשה בעזים שברקיע ומי הם עזים שברקיע אלו שרי עכו״ם. וכן הוא אומר (חגי ב׳:כ״ב) והפכתי כסא ממלכות. מהו והפכתי שהוא הופכם מן הרקיע לארץ. ואחר כך (שם) וירדו סוסים ורוכביהם וגו׳ אלו שבארץ. וכן הוא אומר (ישעיהו ל״ד:ה׳) כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד וגו׳. מרוה אותה ומפילה משרה ואחר כך יורדת עליה. וכן הוא אומר (שם ו׳) חרב לה׳ מלאה דם וגו׳.

וסבחוא אלאזלי, וקולוא סבחוא אללה פי קדסה, כמא יסבח פי ג׳לד אלסמא עזה.

וגם תשבחו את האלוהים הנצחי ותאמרו: תשבחו את ה׳ במקום הקודש שלו כפי שמשתבח העוז שלו ברקיע השמים.

והללו את יה ואמרו הללו את ה׳ במקדשו כפי שהוא מהולל ברקיע השמים עזו.

הללויה – אמר ר׳ משה: בקדשו השמים.

וככה ברקיע עזו – כמו ועזו בשחקים (תהלים ס״ח:ל״ה).

ור׳ יהודה הלוי אמר: הללו אל שהוא בקדשו והטעם הדביר וההיכל,⁠^א וברקיע עזו – הוא הארון.

וזה המשורר עם הלוים ידבר שהם משוררים בנבלים ובכל מיני^ב ניגונים.

א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870: ״והטעם הדביר״. בכ״י מנטובה 13: ״והטעם הדבור״.

ב. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13: ״משוררים במיני״.

HALLELUJAH. Rabbi Moses says that in His sanctuary refers to the heavens. The same applies to the firmament of His power. Compare this to and His strength is in the skies (Psalms 68:35).

Rabbi Judah Ha-Levi says that our verse should be interpreted as follows: “Praise God Who is in His holy sanctuary; that is, Who is in the Sanctuary and the Temple. The firmament of His power refers to the Ark.”

The poet spoke to the Levi’im,⁠¹ who are the ones who play the psaltery and all manner of instruments.

1. Not to the heavenly beings, as would be the case in Rabbi Moses’ interpretation.

הללויה הללו אל בקדשו, ברקיע עוזו – ממקום קדושתו הוא יושב ועושה פלא.

הללוהו – בכל מיני הלל.

הללויה הללו אל בקדשו – זה המזמור שהוא חותם הספר יש בו שלשה עשר הלולים, רמז לשלש עשרה מדות שבהם מנהיג האל יתעלה את העולם.

אמר תחלה: הללו אל בקדשו – והוא עולם המלאכים.

ואמר אחר כך: הללוהו ברקיע עוזו – והוא גלגל העליון התשיעי. ובכללו כל העולם כי הוא מקיף את הכל. לפיכך אמר: עוזו – שבו נראה עוז האל יתברך.

הללויה הללו אל בקדשו. זה המזמור חתימת הספר, ענין זרוז תהילה לאל והודאה לו יתברך. ורמז בו חיי העולם הבא שאליהם כל הכוונה, והעיר שכל המציאות תכלית הכוונה להלל לאל ולרוממו. ואמר הללו אל בקדשו ר״ל בעולם המלאכים. וברקיע עוזו עולם הגלגלים. ואחר כן הזכיר העולם התחתון.

(הקדמה)
בזה המזמור הזהיר המשורר את חסידי ימות המשיח שכבר הזכיר במקום¹ הקודם (קמט א-ב)⁠², ואמר שאחר נקמת שונאי ה׳ ואבדן המונעים מעבודתו, יהיה השתדלותם להשמיע קול תהילתו בקרב עמו ועבדיו, להבין ולהורות. אמר:

(א) הללו אל בקדשו. באשר הוא לבדו נצחי בנצחיות בלתי מסובב מזולתו, ובכן התבאר שהוא לבדו קדמון: וכמו כן הללוהו ברקיע עזו, שהתפשט עוז מלכותו³ על כל נמצא זולתו, ובזה התבאר שהוא יכול על כולם:

1. יל״ע א״צל במזמור.

2. בקהל חסדים – הכתובים לחיים בירושלים, ׳בני ציון׳ – רואי פני המלך.

3. אין עוז אלא מלכות.

(א-ב) הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ וגו׳. המזמור הזה כולו לעולם הבא לגמרי, שכל העולם בשלום, וה׳ כבר השיג מכוונו עם המין האנושי, והקדושים ההם כולם יחזו את האלקים איש כפי מדריגתו¹, מי שיהלל אֵל בְּקָדְשׁוֹ, ומי שבִּרְקִיעַ עֻזּוֹ, ומי שבִגְבוּרֹתָיו, שכל אלה הם מדריגות לעולם הבא²:

1. בנדפס פירש כל הילול על התגלות אחרת של גדולת ה׳ שתתגלה אז, לא על מדריגות המהללים.

2. ראה אבע״ז בשם רבי משה, ורד״ק פירש ׳בקדשו׳ – עולם המלאכים, ׳ברקיע עוזו׳ – הגלגל העליון התשיעי, ע״ש.

עזו – ענין חוזק.

הללויה – הללו את יה ואמרו הללו את האל במקום קדשו והוא עולם המלאכים.

ברקיע עוזו – הוא עולם הגלגלים כי שם נראה עוז וחזקו של המקום.

הללו אל בקדשו – עפ״י הדברים שהלל עד הנה, יאמר הנה יש שני מיני הלולים, הילול [א] שיהללוהו בקדשו – היינו לפי ההנהגה בקדש למעלה מן הטבע, שהיא ההנהגה ע״י המלאכים ושם קדשו. [ב] הללוהו ברקיע עוזו – שהיא ההנהגה הסדורה על ידי הרקיע והגלגל והמערכה עפ״י הטבע.

בקדשו – בי״ת בעבור, הללוהו בעבור קדושתו שהוא אל אוהב חסד ושונא רשע, או רצונו בעבור עולם השכלים ששם שכינתו והם מרומים שזכר למעלה (קמ״ח).

ברקיע עזו – בעבור עולם הגלגלים ששם הודיע עזו כלומר הראה יכלתו, ועז הוא כח היוצא אל הפעל (מוסב אל הללו את ה׳ מן השמים הנ״ל).

(ב) הַלְל֥וּהוּ^א בִגְבוּרֹתָ֑יו הַ֝לְל֗וּהוּ^ב כְּרֹ֣ב גֻּדְלֽוֹ׃

Praise Him for His mighty acts; praise Him according to His abundant greatness.

א. הַלְל֥וּהוּ א=הַלֲל֥וּהוּ (חטף)

ב. הַ֝לְל֗וּהוּ א=הַ֝לֲל֗וּהוּ (חטף)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

שַׁבַּחוּ יָתֵיהּ בִּגְבוּרְתֵּיהּ שַׁבַּחוּ יָתֵיהּ הֵיךְ סוּגְעֵי רְבוּתֵיהּ.

Praise him for his mighty deeds, praise him according to his abundant greatness.

וסבחוה עלי ג׳ברותה, וסבחוה עלי כת׳רהֵ כברייתה.

ותשבחו אותו על גבורותיו ותשבחו אותו על רבויי גאותו.

הללוהו, הללוהו על גבורותיו והללוהו על רוב הגדולות שעשה. ראה לעיל קמה ג.

הללוהו – טעם בגבורותיו – שתהללוהו שתספרום.

הללוהו כרוב גדלו – הטעם הללוהו^א הרבה כאשר גדולתו רבה.

א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 הושמט ע״י הדומות: ״כרוב גדלו הטעם הללוהו״.

PRAISE HIM FOR HIS MIGHTY ACTS. The meaning of Praise Him for His mighty acts is, “Praise Him by recounting His mighty acts.”

PRAISE HIM ACCORDING TO HIS ABUNDANT GREATNESS. The meaning of this is, “Praise Him greatly since His greatness is abundant.”

ואחר כך אמר לישראל: הללוהו בגבורותיו – שהראה להם מכל עם.

הללוהו כרוב גדלו – שהתגדל והתקדש בעמים על גאולתם.

ואמר הללוהו בגבורותיו ר״ל בנפלאותיו שעשה לנו ועושה לנו תמיד. וכרוב גדלו הוא כגודל שינוי הטבע כענין המופתים.

וכמו כן הללוהו בגבורותיו שגמל וענש נגד הטבע, ועשה השתנות בנצחיים: כרוב גדלו. במין מציאות נכבד מכל מציאות זולתו, ונבדל במין באופן שהוא יחיד בעולם מציאותו¹:

1. כמש״כ רבינו בדברים ו ד שהוא יחיד בעולמו הרביעי.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

גדלו – הגימ״ל בשלש נקודות רד״ק בשרשים.

בגבורותיו – בספור גבורותיו.

כרוב גודלו – ר״ל כמו שגדולתו מרובה כן הללוהו הרבה.

הללוהו – נגד הראשון אמר הללוהו בגבורותיו – ונגד השני אמר הללוהו כרוב גדלו – שאז לא יעשה גבורות להתגבר ולשדד את הטבע רק ינהיג כפי גדלו אשר ערך בעת הבריאה.

בגבורותיו – בעבור נפלאותיו בעולם השפל וזה מוסב אל הללו את ה׳ מן הארץ וגו׳.

כרוב גדלו – כראוי לנוראות שעשה לעמו וכן כתוב יגדל ה׳ מעל לגבול ישראל (מלאכי א׳:ה׳), מוסב לוירם קרן לעמו.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ג) הַ֭לְלוּהוּ^א בְּתֵ֣קַע שׁוֹפָ֑ר הַ֝לְל֗וּהוּ^ב בְּנֵ֣בֶל וְכִנּֽוֹר׃

Praise Him with the blowing of the horn;⁠¹ praise Him with harp and lyre.

1. horn | שׁוֹפָר – In this and the following verses, the psalmist lists a variety of musical instruments to be used in praising God. In contrast to other hymns which focus on the content of the praise, this psalm focuses on the music itself, perhaps implying that sometimes it is music, without words, that is best able to capture emotion and express reverence, awe, and thanksgiving (R. Yaakovson, Netiv Binah, (Tel Aviv, 1991): 217).

א. הַ֭לְלוּהוּ א=הַ֭לְלוּהוּ (חטף)

ב. הַ֝לְל֗וּהוּ א=הַ֝לֲל֗וּהוּ (חטף)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

שַׁבַּחוּ יָתֵיהּ בִּתְקִיעוּתָא דְשׁוֹפָרָא שַׁבַּחוּ יָתֵי בְּנִבְלִין וְכִינָרִין.

Praise him with the sounding of the trumpet, praise him with harps and lyres.

וסבחוה בנפך׳ אלבוק, יסבחוה בזנג׳ אלקדס ועידאנה.

ותשבחו אותו בנשיפת השופר. ותשבחו אותו בכלי מיתר הקודש.

בנבל, בנבל המקדש וכנוריו. נבל ״צנג׳⁠ ⁠⁠״ וכנור ״עוד״ וראה לעיל לג ב.

הללוהו בנבל – יש לו עשרה נקבים.

PRAISE HIM WITH THE PSALTERY. The nevel (psaltery) is an instrument containing ten holes.⁠¹

1. Ibn Ezra on Ps. 33:2, Ibn Ezra quotes this opinion in the name of Rabbi Moses and rejects it. Ibn Ezra apparently changed his mind.

הללוהו בתקע שופר – ובכללו החצוצרות.

ואמר להעיר הלבבות שיהיה הילולם בחיבה יתירה הללוהו בתקע שופר ושאר כלי הניגון.

וזה תעשו בתקע שופר. להקהיל תלמידים לשמוע, כאמרו (במדבר י יז) ׳ובהקהיל את הקהל תתקעו׳¹: בנבל וכינור. שיראו התלמידים שאתם עושים זה בשמחה:

1. ראה רד״ק: ׳בתקע שופר, ובכללו תֵקַע החצוצרות׳.

(ג-ה) וכן השמחה תהיה מדריגה מדריגה, יש מי שיהללהו בְּתֵקַע שׁוֹפָר, ומי שיהללנו בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר, כפי גדולת המדריגה, כי כל אחד ואחד עושה לו מדור לפי כבודו, ׳כי על [כל] כבוד חופה׳ (ישעיה ד׳:ה׳), ׳כי הולך האדם אל בית עולמו׳ (קהלת י״ב:ה׳)¹:

1. בשבת (קנב.): ׳כי הולך האדם אל בית עולמו, אמר רבי יצחק, מלמד שכל צדיק וצדיק נותנין לו מדור לפי כבודו׳. ובב״ב (עה.) ׳כי על כל כבוד חופה – מלמד שכל אחד ואחד עושה לו הקב״ה חופה לפי כבודו׳. וראה בשיעורים לעיל (תהלים קי״א:א׳), ובמצויין שם.

בנבל – במקצת ספרים הנו״ן בסגול ורד״ק כתב שהוא בצירי.

(ג-ד) הללוהו – עפ״ז יעמדו שני מיני הלולים, אם יהללו בקדשו ובגבורותיו, שזה יהיה לעתיד שיהיו עם קרובו, ואז יהללו בתוף ומחול לרמז שה׳ הוא ראש המחול, בכ״ז יהללו ג״כ תקע שופר שמורה החרדה שיפחדו מיראת ה׳ ורוממותו ובנבל וכנור שמורה השמחה ויהללו בתוף ובמחול, והשם יהיה ראש חולה לצדיקים, ההלול השני אם יהללו במנים ועוגב ויהללו בצלצלי שמע – והוא בעת שיתנהג עמם בדרך הטבע שאז יהללו ברקיע עוזו וכרוב גדלו, ואז לא ישמחו שמחת המחול על השראת השכינה ביניהם, בכ״ז יהללו בצלצלי תרועה – שהתרועה מורה החרדה מפני השבר, וייראו מה׳ פחד העונש, בענין שבשני מיני ההילולים יהיה או שופר או תרועה, שופר מורה על יראת הרוממות, ותרועה מורה על יראת העונש, ותהיה היראה בלולה עם השמחה ע״ד וגילו ברעדה.

בתקע שופר – בי״ת הכלי, ע״י תקיעת שופר וע״י ניגון, וכל שמות כלי שיר אלה מפורשים במבוא לביאור זה.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ד) הַ֭לְלוּהוּ^א בְּתֹ֣ף וּמָח֑וֹל הַֽ֝לְל֗וּהוּ^ב בְּמִנִּ֥ים וְעֻגָֽב׃

Praise Him with tambourine and dance; praise Him with strings¹ and pipe.

1. strings | בְּמִנִּים – See BDB s.v. "מֵן", that this might be a loan word from Aramaic meaning hair or string, and perhaps refers to a type of string instrument. See R. Saadia Gaon cited by Radak that the word might relate to "מין", a "kind" or "species", with the verse referring to an unnamed group of instruments.

א. הַ֭לְלוּהוּ א=הַ֭לֲלוּהוּ (חטף)

ב. הַֽ֝לְל֗וּהוּ א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ (חטף)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

שַׁבַּחוּ יָתֵיהּ בְּתוּפִין וּבְחִנְגִין שַׁבַּחוּ יָתֵיהּ בַּחֲלִילִין וְאַבּוּבִין.

Praise him with drums and with dances, praise him with flutes¹ and pipes.

1. Flutes: oboes.

וסבחוה בדפפא וטבולא, וסבחוה בצנוף אלסרור ואלקיתאר.

תשבחו אותו בתופים (שמכים עליהם עם מקלות) ובתופי מרים. ותשבחו אותו בכלי מיתר המשמחים.

הללוהו, והללוהו בתף ומחול והללוהו במיני השמחה ובעגב. תף ״דף״ מחול ״טבל״ ראה לעיל קמט ג. עגב ״קיתאר״ וראה לעיל לג ב.

גזרתי מנים מן למינו ולמינהו, ולפיכך עשיתיו מיני השמחה. וכל הסוגים הללו לא היו משתמשים בהם אלא במקדש כדי שישמחו המהללים בהם כאמרו עבדו את ה׳ בשמחה¹ וכדומה לו, ונאמר כי השמיעה מותרת בשלשה תנאים, כלים מיוחדים והם האמורים, ואנשים מיוחדים והם בני לוי, ומקום מיוחד והוא המקדש, וכל שחסר אחד משלשת התנאים הרי זה אסור. ועם זאת אין אומרים עליהם שיר והלל כי אם לה׳ לבדו יתהדר ויתרומם לא לזולתי. ברוך נותן ליעף כח. נשלם פירוש ספר זה והו ממה שחבר מדרש ראש המתיבה ירחמהו ה׳.

1. לעיל ק, ב. ולפי כ״י ב.ו.מ. עגב ״כ׳ליאק״.

צרפת מנים מן למינו ולמינהו, פג׳עלתה אצנאף אלסרור. והד׳ה אלאנואע אנמא כאנהֵ תסתעמל פי אלקדס ליסר אלמסבחון בהא כקולה עבדו את ה׳ בשמחה ומא אשבהה, פנקול אן אלסמאע חלאלא בת׳לאת׳ה שרוט, אניה כ׳אצה והי אלמוצופה, וקום כ׳ואץ והם בני לוי, ופי מוצ׳ע כ׳אץ והו אלקדס, ומא כ׳רג ען ואחד מן הד׳ה אלת׳לאת׳ה שרוט פהו חראם. ומע ד׳אך אנמא יקאל עליהא אלתסביח ואלתמג׳יד ללה וחדה עז וג׳ל לא סוי ד׳לך.

ברוך נותן ליעף כח. תם שרח הד׳א אלכתאב והו ממא וצ׳ע ופסר ראס אלמתיבה רחמה אללה וקדס אוצאלה אמין.

במנים ועוגב – כלי שיר הם.

with stringed instrument and flute Heb. במנים ועגב. They are kinds of musical instruments.

הללוהו במינים – כלים רבים וניגון אחד.

PRAISE HIM WITH STRINGED INSTRUMENTS. Halleluhu be-minnim (praise Him with stringed instruments)⁠¹ means, “Praise Him with many instruments employing one tune.”²

1. Halleluhu be-minnim literally means, “praise Him with kinds.”

2. The various instruments are to be sounded in concert.

במינים ועוגב – מינים שם כלי ניגון, לא נודעים אצלינו.

והגאון רבינו סעדיה ז״ל פירש: כמו מינים, כלומר מינים רבים מכלי הניגון לא נזכרו הנה.

ומינים הוא ג״כ כלי ניגון לא נודע לנו. ונראה לי שהוא כלי התערבו בו הרבה מינים של תנועות, יקרא בלשון לעז אורגנוש.

בתוף ומחול. שישמחו הנקבצים על קיבוצם לזה¹: במינים ועוגב. שישמחו על מה שילמדו מכם²:

1. ׳תוף׳ כלי שיר, שישמחו, ובמחול הוא קיבוץ, ראה קמט ג. כשהתלמידים רואים שמקבצים אות בשמחה לכבוד ה׳, שמחים גם הן בכך. כדאי לשנות את העניין בבהעלותך, וכל עניין התקיעות, כי נראה שיש שינויים מתבקשים בפירוש שם [האסיפה לכבוד ה׳ היא כמבואר כאן כי נאספים ללמוד, ולא כמו שנדחקנו שם עש״.

2. שמחה על עצם הקיבוץ, ועל התועלת שהיתה להם מן הלימוד שבקיבוץ.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

ועגב – חסר וא״ו אחר עי״ן והגימ״ל רפויה ועיין מ״ש מכלל יופי באיוב למ״ד.

במנים ועוגב – שמות כלי נגון.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

(ה) הַלְל֥וּהוּ^א בְצִלְצְלֵי⁠־שָׁ֑מַע הַֽ֝לְל֗וּהוּ^ב בְּֽצִלְצְלֵ֥י תְרוּעָֽה׃

Praise Him with resonant cymbals; praise Him with blasting cymbals.

א. הַלְל֥וּהוּ א=הַלֲל֥וּהוּ (חטף)

ב. הַֽ֝לְל֗וּהוּ א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ (חטף)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

שַׁבַּחוּ יָתֵיהּ בְּצִלְצַלְוָן דְשָׁמְעִין בִּלְחוֹדֵיהוֹן שַׁבַּחוּ יָתֵיהּ בְּצִלְצַלְוָן דְמַשְׁמְעִין בְּיַבָּבָא.

Praise him with cymbals that sound alone; praise him with cymbals that sound with shouting.

פסבחוה בסלאסל מסמעה, ובסלאסל מג׳לבה.

ותשבחו אותו בצלצולים נשמעים ותשבחו אותו בצלצולים מרעישים.

צלצלי שמע – מצילתים המשמיעים קול.

שמע – שם דבר הוא, כמו: שמע, ומפני האתנחתא הוא נקוד קמץ גדול, ולכך טעמו למעלה תחת השי״ן.

סליק ספר תהלים.

with resounding cymbals Heb. בצלצלי שמע, cymbals that let a sound be heard.

שָׁמַע – is a noun, like שֶׁמַע, with a "segol,⁠" but because of the "ethnactha" [which denotes a pause], it is vowelized with a long "kamatz,⁠" and therefore, its accent is above, under the "shin.⁠"

הללוהו בצלצלי שמע – שהם המצלתים הנזכרים בדברי הימים. זה הוא הכלל: אין דרך לדעת אלה כלי הנגונים, כי כלים לנגונים הרבה^א ימצאו בארץ ישמעאל ואנשי אדום לא ראום, גם יש באדום כלים לא שמעום חכמי ישמעאל.

א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13: ״כי כלי הניגונים כן״.

PRAISE HIM WITH THE LOUD-SOUNDING CYMBALS. Tziltzele (cymbals) in tziltzele shama (loud-sounding cymbals) are the same as the metziltayim (cymbals) mentioned in the Book of Chronicles (2 Chron. 5:12). The following is a general rule: We cannot know the identity of these musical instruments, for there are many musical instruments in the Land of Ishmael¹ which the men of Edom have not seen, and there are also instruments in Edom² which the wise men of Ishmael have not heard.⁠³

1. Muslim countries.

2. Christian countries.

3. Thus it should not surprise us that we do not know the identity of the instruments mentioned in the Book of Psalms that we have never seen nor heard.

הללוהו בצלצלי שמע – צלצלים המשמיעים קול גדול, וכן אמר בדברי הימים: במצלתים להשמיע (דברי הימים א ט״ו:י״ט).

בצלצלי תרועה – המשמיעים קול תרועה.

בצלצלי שמע מצלתים המשמיעים קול. וצלצלי תרועה יראה שהם חצוצרות המשמיעות קול תרועה.

בצלצלי שמע. שישמחו הרחוקים¹: בצלצלי תרועה. לתרועת מלך שנודע לעליון, ונשגב לבדו:

1. ׳בצלצלי שמע. צלצלים המשמיעים קול גדול, וכן אמר בדברי הימים (א טו, יט): במצלתים נחושת להשמיע׳ (רד״ק).

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

בצלצלי תרועה – הבי״ת בגעיא.

הללויה – חדא מלה כתיב. תם ספר תהלים. בעזר מגביה שפלים.

בצלצלי שמע – הם שני כלי נחושת ומקישים זה בזה ומשמיעי׳ קול בהקשתן וכמ״ש במצלתים נחושת להשמיע (דברי הימים א ט״ו:י״ט) ובמשנה הקיש בן ארזא בצלצל (משנה תמיד ז׳).

בצלצלי תרועה – הם החצוצרות המשמיעים הרעשת קול תרועה כי צלצל הוא ענין הרעשת קול וכן לקול צללו שפתי (חבקוק ג׳:ט״ז) שהיא הרעשה מועטת.

בצלצלי שמע – בכלי נגון הנקרא מצלתים המשמיע קול למרחוק.

בצלצלי תרועה – המשמיעים קול תרועה.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל

(ו) כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ הַֽלְלוּ⁠־יָֽהּ^א׃

Every breath¹ shall praise Hashem. Praise Hashem.

1. breath | הַנְּשָׁמָה – In other words: "everything that has breath", i.e. all living creatures (Hoil Moshe). Cf. Ibn Ezra in the name of R. Yehuda that the verse refers to the breaths taken when playing an instrument, so that the connotation might be that every breath employed in the music-making serves to praise Hashem.

א. הַֽלְלוּ⁠־יָֽהּ א=הַֽלֲלוּ⁠־יָֽהּ (חטף)

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

כֹּל נִשְׁמָתָא תְּשַׁבַּח יָהּ הַלְלוּיָהּ.

Every breath will sing praise to God. Hallelujah!¹

1. Hallelujah: Praise God.

הללויה הללו אל בקדשו וגו׳. כל הנשמה תהלל יה – אמר מר זוטרא אמר רב מנין שמברכין על הריח שנאמר כל הנשמה תהלל יה, אי זהו דבר שאין הגוף נהנה ממנו והנשמה נהנית ממנו הוי אומר זה הריח. א״ר ירמיה א״ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש דיו לעולם שישתמש בשתי אותיות שנאמר כל הנשמה תהלל יה (כתוב ברמז פ״א). א״ר חייא בר אבא דמן יפו הנשמה שבאדם בכל שעה שהיא עולה ויורדת והיא מבקשת לצאת ממנו, והיאך היא עומדת בגופו אלא הקב״ה כבודו מלא כל העולם והיא באה לצאת ורואה את יוצרה וחוזרת לאחוריה לכך כל הנשמה כל זמן שהיא עולה ויורדת תהלל יה על הפלאים שהוא עושה עמנו. רבי לוי בשם ר׳ חנינא על כל נשימה ונשימה שהוא נושם צריך לקלס להקב״ה שנאמר כל הנשמה תהלל יה. אמרו על דוד המלך בשעה שסיים ספר תהלים זחה דעתו עליו אמר לפניו רבש״ע כלום יש דבר בעולם שאמר שירה כמותי, נזדמנה לו צפרדע אחת אמרה לו אל תזוח דעתך עליך שאני אומרת שירה יותר ממך, ועל כל שירה ושירה שאני אומרת אני ממשלה עליה שלשת אלפים משל, שנאמר וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף.

רמז תתצ

חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך. אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני אני הולך לבית דירת פלוני אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות שנאמר ואשיבה רגלי אל עדותיך. ר׳ חנינא בשם ר׳ אחא אמר חשבתי מתן שכרן של מצות והפסדן של עבירות ואשיבה רגלי אל עדותיך. ר׳ מנחם חתניה דר׳ אליעזר בר חנינא אמר חשבתי מה שכתבת לנו בתורה אם בחקתי תלכו מה כתיב תמן ונתתי שלום בארץ, ואם לא תשמעו לי מה כתיב תמן ויספתי ליסרה אתכם. ר׳ אבא בריה דר׳ חייא בר אבא בשם רבי חייא אמר חשבתי ברכות מאל״ף ועד תי״ו וחשבתי קללות מוא״ו ועד ה״א ולא עוד אלא שהן הפוכות, הא כיצד אם זכיתם אני הופך לכם הקללות לברכות אימתי כשתקיימו את התורה אם בחקתי תלכו.

פכל נסמה יג׳ב אן תסבחה, כד׳לך סבחוא אלאזלי.

וכך כל נשמה חייבת לשבח את ה׳ בדברים האלה. אם כך [שכל נשמה חייבת לשבח את ה׳ וכו׳] תשבחו את האלוהים הנצחי.

(סיום)

ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן

כל, כי כל נשמה חייבת להללו ככה הללו את יה.

כל – אמר ר׳ יהודה: בעבור היות המנגן אומר נעימות על הכינור וישתנו הנעימות כפי אריכות הרוח וקוצר הקול או גבהותו או שפלותו או מהירותו, על כן חתם: כל הנשמה תהלל יה.

ור׳ שלמה הספרדי אמר: כי זה רמז לנשמה העליונה שהיא בשמים.

(סיום)

ראה ספר תהלות תם ונשלם, ואברהם בנו מאיר כללם.⁠^א

ולא תמו תהלות אל לעולם, ומי הוא זה אשר החל וכלם.⁠^ב

אני אברהם בר׳ מאיר הספרדי פרשתי ספר תהלות.

נשלם בשנת ארבעת אלפים ותשע מאות ושש עשרה לבריאת העולם בחצי אלול בעיר רודנו והודות לאל.⁠^ג

א. ״ראה ספר... כללם״ מופיע בכ״י פרמא 1870, פריס 1222, לונדון 24896, וטיקן 82, וטיקן 78. הוא חסר בכ״י מנטובה 13, פרמא 2062, פריס 1367.

ב. ״ולא תמו... החל וכלם״ מופיע בכ״י פרמא 1870, פריס 1222, לונדון 24896, וטיקן 82. הוא חסר בכ״י וטיקן 78, מנטובה 13, פרמא 2062, פריס 1367.

ג. ״אני אברהם... והודות לאל״ מופיע רק בכ״י פרמא 1870, פריס 1222. הוא חסר בכ״י לונדון 24896, וטיקן 82, וטיקן 78, פרמא 2062, פריס 1367, מנטובה 13.

Rabbi Judah¹ says that the musicians sang songs upon the harp. The tune changed in accordance with the length of the breath² and the shortness of the sound. It varied with the pitch of the voice – whether it was high or low – and its speed. This is the reason that the psalmist concludes with, “all breaths praise God.”³

Rabbi Solomon the Sephardi says that neshamah (breath) alludes to the upper soul, which is in heaven.⁠⁴

LOOK, THE BOOK OF PSALMS⁵ IS FINISHED AND COMPLETED.

ABRAHAM THE SON OF MEIR THEM⁶ COMPLETED.

THE PRAISES OF GOD CAN NEVER BE COMPLETED.

WHO IS THE ONE WHO COMMENCED THEM AND THEM COMPLETED.

1. Rabbi Yehudah Ibn Chyuj.

2. In Hebrew, ru’ach; literally, wind.

3. Rabbi Judah renders neshamah as “breath.” He renders Let everything that hath breath praise the Lord as, “Let every breath [employed in singing] praise the Lord.”

4. Rabbi Judah renders our verse as follows: Let everything that possesses an upper soul praise the Lord.

5. The Commentary on the Book of Psalms.

6. “Them” refers to the psalms.

כל הנשמה תהלל יה הללויה.

(סיום)

סליקו פשטי תהילים, שבח ותהילה לאל אלים.

כל נשמה תהלל יה הללויה – ועל כל ההילולים היא הלל הנשמה, והוא התבונן במעשה האל יתברך ובידיעה כפי כח הנשמה בעודה בגוף. ואמר כנגד הנשמות: הללויה.

(סיום)

^אאהלל אל עזרני בפירוש תהלותיו ונתן מאויי.

בעודי אתנה לשמו תהלה, ועל חסדו אברכנו בחיי.

א. חרוזים אלו מופיעים בכ״י ס״פ C31 ובכ״י לונדון 4.

ואמר כל הנשמה תהלל יה שיהיו כל הילולים מצד הנשמה לזכותה לחיי העולם הבא, שהוא תכלית הכוונה בכל ואליו אנחנו נושאים את נפשנו. יזכנו האל לחזות בנעמו ולבקר בהיכלו, כי צדיק ה׳ צדקות אהב ישר יחזו פנימו (תהלים יא, ז).

כל הנשמה תהלל יה. על שהפליא לעשות בגלות, שלא היה אז השם שלם להצילם מגזירות האומות למען יזכו לימות המשיח ולחיי העולם הבא, ובכן אתם צדיקי וחכמי דורות הגלות, הללויה למען תהיו מצדיקי הרבים לרצון לכם לפני ה׳:

(סיום)

שיר למעלות הגאון המחבר כמהר״ר עובדיה ספורנו אביר הרופאים נ״ע מאת הצעיר שמואל ארקוולטי

{נוסח המגיה מהר״ש ארקוולטי בדפוס ראשון ויניציאה שמ״ו}

שמור תם וישר האדם מאושר ועולל וזקן ויחיד והמון

דברים מעולים בפירוש תהלים מקצר ועולה ומלא כרמון

לגאון ורופא בניב צח ויפה וזרע והפיץ כקצח וכמון

אמרות טהורות בדת אל סדורות ורוחו בשיחו מקשקש פעמון

ידיד יה בחיקו יהי זה לחוקו ויצפור לגיל עד וישלג בצלמון

ויזכה לגואל ובנין אריאל בשוב טל לחרמון ומשפט לארמון

תם

וזהו שמסיים כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, שכל העולם ההוא הוא בנפש, וההשגה תהיה שכלית, ולא גופנית¹, ולכן הַלְלוּיָהּ, ׳כי ביה ה׳ צור עולמים׳ (ישעיה כ״ו:ד׳)²:

(סיום)

אודה ה׳ בכל לבב אשר זכינו להתחיל ולסיים בפירוש הגאון על ספר תהלים, כן יזכנו לדבר בשאר כתבי הקודש, והוא ישלח עזרתו מקודש לנו עם כל עמו ונאמר הללויה, אמן:

1. לכן ׳הנשמה תהלל׳ ולא הגוף.

2. ראה מש״כ בנדפס בשמות (יב יז), ובשיעורים לעיל (תהלים קי״ג:א׳).

כל הנשמה – וגו׳ הללויה סרס המקרא לומר הללו את יה ואמר כל מי שיש בו נשמה ונפש משכלת תהלל את יה, נשלם ספר תהלים, תהלות לאל קדש הלולים.

כל הנשמה – אולם בכל אופן תתפשט תהלת ה׳ ממרום קדשו עד כללות כל הבוראים, עד שכל הנשמה תהלל יה, וכן על כל נשימה ונשימה שישאפו רוח חיים וחסד, יהללו את ה׳ על חסדיו וטובותיו ומעשיו ונפלאותיו כי לא כלו רחמיו וחסדיו לא יתמו.

כל הנשמה – כל אשר נשמת רוח חיים באפיו.

(סיום)

בהעתקת ע׳ הזקנים בסוף ספר תהלים יש מזמור קנ״א נוסף, והא לך העתקתו ע״י החכם יש״ר מגערץ נ״ע:

צעיר הייתי בין אחי קטון בבית אבי ורועה את צאנו.

ידי תפשה בזמר ואצבעותי בכנור.

מי יספר לאלהי (שבחי אלהי?) ה׳ הוא וישמיעני (נ״ל שצ״ל מי יספר לאלהיו (ישפוך נפשו לפניו) ה׳ הוא וישמעהו).

הוא שלח מלאכו ויקחני ממכלאות צאן בשמן קדשו משחני.

נאוו אחי ויגדלו ולא בהם בחר ה׳.

נגד בן נכר קמתי ויקללני בשם אליליו.

ואשלוף חרבו ממתניו את ראשו כרתי וחרפת בני ישראל הסירותי.

(אגרות יש״ר מחברת ראשונה אגרת ט״ו) אין צורך להכביר דברים להוכיח כי מזמור מזוייף הוא ומידי דוד לא יצא.

כל הנשמה תהלל יה הללויה וברוך שם כבודו לעולם כי הוא נתן בלבי ובלב תלמידי חברי אהבתו ואהבת תורתו להבין ולהשכיל ולבא עד חקר למודנו בשירי בחיר קדשו והגיעני עד הלום להשלים ביאורי עליהם ליל מש״ק ר״ח כסלו שנת כי שם צוה ה׳ את הברכה חיים עד העולם.

וזאת השירה אשר שר לי אחד מאוהבי יראת ה׳ היא אוצרו כמ״ר דוד רפאל בכ״ר קולונימוס ארא הכהן:

משה ישיר עלי באר,

שמו בשער כי חפר באר,

האבן גלה מעל פי הבאר,

יקרה היא מכל פאר,

ציץ פרח תלמידים להאר,

חכמו השכילו ובהם יתפאר,

ק״ן צפור בנו ישי משה באר,

אבני שהם כתר נעים זמירות ישראל.

לסדר והשקו את הצאן, התרל״ג

זאת חנכת המזב״ח

ARA

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

תהלים קנ – נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על⁠־התורה, עולם המקרא תהלים קנ, תרגום כתובים תהלים קנ, מדרש תהלים תהלים קנ, ילקוט שמעוני תהלים קנ, רס"ג תפסיר ערבית תהלים קנ, רס"ג תפסיר תרגום לעברית תהלים קנ, הערות הרב קאפח על תפסיר רס"ג תהלים קנ, רס"ג פירוש תהלים קנ – מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה (כל הזכויות שמורות), רס"ג פירוש ערבית תהלים קנ – מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה ובסיוע פרויקט פרידברג (כל הזכויות שמורות), רש"י תהלים קנ, אבן עזרא ב׳ תהלים קנ, פירוש מחכמי צרפת תהלים קנ, רד"ק תהלים קנ, מאירי תהלים קנ, ר"ע ספורנו תהלים קנ – מהדורת הרב משה קרביץ (בהכנה), ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), שיעורי ספורנו תהלים קנ – מהדורת הרב משה קרביץ, ספר אמר הגאון: שיעורי רבינו עובדיה ספורנו מכתב יד תלמידו על ספר תהלים (בית שמש, תש"פ), ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), מנחת שי תהלים קנ, מצודת ציון תהלים קנ, מצודת דוד תהלים קנ, מלבי"ם ביאור הענין תהלים קנ, הואיל משה תהלים קנ

Tehillim 150 – Translated and annotated by Neima Novetsky (all rights reserved), Olam HaMikra Tehillim 150, Targum Ketuvim Tehillim 150 – The Psalms Targum: An English Translation, by Prof. Edward M. Cook, with the gracious permission of the copyright holder, © 2001 Edward M. Cook, Midrash Tehillim Tehillim 150, Yalkut Shimoni Tehillim 150, R. Saadia Gaon Tafsir Arabic Tehillim 150, R. Saadia Gaon Tafsir Hebrew Translation Tehillim 150, Rav Kapach Notes on Tafsir Rasag Tehillim 150, R. Saadia Gaon Commentary Tehillim 150, R. Saadia Gaon Commentary Arabic Tehillim 150, Rashi Tehillim 150 – The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by Rabbi A.J. Rosenberg (CC BY 3.0), Ibn Ezra Second Commentary Tehillim 150 – Translated and annotated by Rabbi Chaim (H. Norman) Strickman, with the gracious permission of Academic Studies Press (all rights reserved) and Touro University Press (all rights reserved), Anonymous Northern French Commentary Tehillim 150, Radak Tehillim 150, Meiri Tehillim 150, Sforno Tehillim 150, Shiurei Sforno Tehillim 150, Minchat Shai Tehillim 150, Metzudat Zion Tehillim 150, Metzudat David Tehillim 150, Malbim Beur HaInyan Tehillim 150, Hoil Moshe Tehillim 150

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון